דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

קוטב דבריו הוא, או: קוטב דבריו הם ??

2022
7 5 38 1
  • מצר או מיצר?

    2022 מקורות תורניים הלכה ומנהג שפות
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    40 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2022 22:23 אין שום הגיון ב"מיצר" בצירה ופתח, כאשר ריבויו הוא "מְצָרִים". זהו שיבוש מפועל "מיצר", אשר שורשו הוא "צרר", ובבנין מפעיל הוא מקבל תבנית הכפולות הדומה לתבנית ע"ו. ועכצ"ל "מצר" בשש נקודות, דהיינו סגוליים. מאת: [email protected]
  • וורד

    2022 כתיבה תורנית עריכה תורנית
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    19 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2022 22:35 צריך לדעת שההגדרה הזו של הדגשה היא חיצונית מכללי הגדות הגופן, דהיינו שגם בחיפושים של דימויים הוא לא מזהה את זה. {בתוכנת הממיר המופלא של מכון כתר תורה יש לזה תיקון בעה"י}. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 04.08.22, 22:33:51
  • דוגמא לעתונאות קלוקלת

    2022 כתיבה תורנית הלכה ומנהג
    34
    3
    0 הצבעות
    34 פוסטים
    230 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 23:07 בס"ד הנושא נעול מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    12 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 19:45 מדרשי הילקוט מלוקטים מהתלמוד הבבלי https://he.wikipedia.org/wiki/תלמוד_בבלי והירושלמי https://he.wikipedia.org/wiki/תלמוד_ירושלמי, מהספרא https://he.wikipedia.org/wiki/ספרא והמכילתא https://he.wikipedia.org/wiki/מכילתא, מדרש רבה https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_רבה ומדרש תהילים https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_תהילים , אבות דרבי נתן https://he.wikipedia.org/wiki/אבות_דרבי_נתן , פרקי דרבי אליעזר https://he.wikipedia.org/wiki/פרקי_דרבי_אליעזר ומסכתות קטנות https://he.wikipedia.org/wiki/מסכתות_קטנות , פסיקתא https://he.wikipedia.org/wiki/פסיקתא ותנחומא https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_תנחומא ועוד מדרשים שנעלמו במשך השנים וזהו למעשה השריד היחיד שלהם, כדוגמת מדרש ויסעו https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_ויסעו , מדרש אספה https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_אספה , מדרש אבכיר https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_אבכיר , ספרי זוטא https://he.wikipedia.org/wiki/ספרי_זוטא, והוא מקור מרכזי בשחזור אותם מדרשים אבודים. מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    11 פוסטים
    35 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 19/10/2022 00:08 צודק שזה שימוש קיים ולא פסול, אבל אין להתעלם מלשון חז"ל במשנה וגמרא וכו' וכו', ואלפי מקורות שרגילים בלשון "לרפאותו", ואני כתבתי בעיקר מצד מנהג העולם שיותר מקובל (בהפרש ניכר מאוד) לכתוב "לרפאותו". [למשל בעלמא: אילו הייתי כותב כללים למכון, הייתי כותב שיש להשתמש במילה "לרפאותו" ולא "לרפאו", גם אם שניהם נכונים].
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    23 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 23:50 ומהזוהר.
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    24 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 20:47 בהמשך הגמ' דף ד' או ה' יש נידון להכשיר סוכה הגבוהה מכ' ע''י אצטבא -הגבהה ושם משמע מלשון הגמ' ומרש''י שכשאתה מכשיר סוכה גבוהה מכ' הכשרת את הדפנות וכמדומה לי שהגר''ח או הגר''יז דנים בזה מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    15 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2022 02:23 נִיחֲנוּ לא סגור על זה, אבל כן נראה לכאורה מאחר והנו"ן השניה שרשית, לעומת הראשונה שהיא מנו"ן הפועל. ודו"ק.

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים