דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מחפש ספר "שיח אמונה"

2022
6 3 29 1
  • מציאת מקור לדין הש"ץ קודם ר"ה

    2022 מקורות תורניים הלכה ומנהג
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    7 צפיות
    0
    תאריך ההודעה המקורית: 29/08/2022 06:50 אודה למציאת מקור שבו כתוב שהש"ץ צריך לפרוש מכל דבר גשמי ג' ימים לפני ר"ה כדי להכין את עצמו. זה צריך להיות כנראה מג"א בשם הזוהר. בהערכה רבה, [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 29.08.22, 06:48:18
  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    31 צפיות
    ק
    תאריך ההודעה המקורית: 29/08/2022 13:31 וכידוע שהעוללות אפרים היה לפני המגיד מקאז'ניץ
  • 0 הצבעות
    10 פוסטים
    35 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 29/08/2022 15:50 מה שמצחיק פה, זה, שהעורך יודע היטב, שאם יום אחד עבודתו לא תמצא חן בעיני המכון, הוא יפוטר ללא שום פיצויים, או לפחות שכר על הזמן שייקח לו למצוא עבודה חדשה, ואעפ"כ, כשהעורך רוצה לעבור למכון אחר, מכל סיבה שתהיה, אז הוא מרגיש 'בוגד' ... ואם הסיבה היא שהוא רוצה שכר יותר גבוה, אז בכלל הוא מרגיש שהוא צריך לשטוף את הפה עם אקונומיקה על זה שהוא הוציא כאלה מילים לא יפות.. -- באהבת ישראל נביא את הגואל
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    11 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 17:13 כבר ביקשתי בעבר ושלחו לי, ואני צריך את זה שוב ונמחק לי הקובץ. אודה מאוד למי שישלח לי - עדיף בקובץ וורד (כמדומני יש בפרוייקט השו"ת) להורות נתן חלק י"א סימנים ה' עד ח' יתכן שזה נמצא בהודעות הקודמות. גם הם נמחקו לי. אולי מישהו יכול להעלות את ההודעה הזו ולהעביר אלי. תודה רבה!
  • פיתי מנחה

    2022 מקורות תורניים ספרים תורניים
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    12 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 15:16 שלום וברכה אני זקוק לפיתי מנחה על המנחת חינוך מצוה ט'. תודה רבה!
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    15 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 16:44 נראה לי שכאן המקור ראב"ע פירוש א - הקצר: https://www.mgketer.org/mikra/2/35/3/mg/17 וטעם לא תבערו - בעבור שאמר בפסח "כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש" (שמ' יב , טז) , אסר עשות מאכל הנפש בשבת , כי לא יעשה מאכל כי אם בהדלקת האש. והשם יכפיל שכר הגאון , שהשיב תשובות גמורות על הצדוקים האוסרים נר בשבת. ופעם אחת התחבר עימי אחד מהם , ואמרתי לו , שנעזוב דברי הקבלה (ראה מכיל' ויקהל שבתא א) ונרדוף אחרי הכתוב לבדו; אז שמח. וָאשאלהו לאמר: מי אסר להדליק הנר בליל שבת אחר שקוע השמש? אז ענה ואמר: לא תבערו אש! גם אני עניתי , כי הכתוב לא הזכיר הלילה , כי אם היום; וכן "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (וי' יב , ג) - לא נמול בלילה. אז ענה: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" (בר' א , ה) - שניהם נקראו 'יום' , והערב קודם הבוקר. גם אני השיבותי , כי זה לא יתכן , כי הכתוב אומר "ויקרא אלהים לאור יום" (שם) , ואיך יסתור דבריו לקרוא האור והחשך 'יום'? וכבר פרשתיו (שם). וכתוב "לילה ויום" (מ"א ח , כט); "ויום ולילה" (בר' ח , כב); "שלשת ימים לילה ויום" (אס' ד , טז); "שלשה ימים ושלשה לילות" (ש"א ל , יב)? אז השיב: "מערב ועד (בנוסחנו: עד) ערב תשבתו שבתכם" (וי' כג , לב). גם אני עניתי , כי זה הכתוב הוא על יום הכיפורים לבדו; והראיה , שאמר "שבתכם" , לשון יחיד , ולא אמר 'שבתותיכם' , כמו "ואת שבתותי תשמרו" (וי' יט , ג); ועוד , כי השבת לא תקָרא 'שבתכם' כי אם 'שבת יי'' , כמו "אך את שבתותי" (שמ' לא , יג). רק יום הכיפורים נקרא כן: "שבת שבתון הוא לכם" (וי' כג , לב) , ולא מצאנו שאמר בו 'שבת ליי''. ולמה אאריך , ופסוק "מערב ועד ערב" לא נאמר כי אם ביום הכיפורים , ובו כתוב "בתשעה לחדש בערב" (שם) , והנה היום קודם הלילה; וכן "שנים ליום עולה תמיד. את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים" (במ' כח , ג - ד) שהוא ערב כבוא השמש , כאשר הוא כתוב בפסח (ראה דב' טז , ו). אז השתבש הצדוקי , ואחר ימים בא אלי לאמר: הנה "כי כל אכל חמץ... מיום הראשון עד יום השביעי" (שמ' יב , טו); גם "אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד)! אז עניתי ואמרתי לו: גם בפסח כתוב "בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות" (שמ' יב , יח) , וכבר הזהיר על הלילה "על מצות ומרורים" (שם , ח) , ושב להזהיר מתחלת יום ראשון ועד יום השביעי בערב (ראה שם , יח); והעד , שלא אמר בשבת: 'ביום הששי בערב תשבתו' , רק אמר משה לישראל ביום הששי: "שבתון שבת קדש ליי' מחר" (שמ' טז , כג) , ולא אמר: זה הערב הבא. גם "ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד) איננה ראיה , כי פירושו הוא: הבשר שתזבח בערב - לא ילין ממנו לבקר יום הראשון; והטעם , שלא ישאר ממנו עד בקר יום ראשון. אז הלך בחמת רוחו על נפשו (ע"פ יח' יג , יד). והנה הוא שב אחר חֹדש אלי , והוא שמח וטוב לב , בעבור שמצא "היום הזה יום בשורה הוא" (מ"ב ז , ט) , ושם כתוב "וחכינו עד אור הבקר"! אז עניתי: כאילו אין 'יום' כי אם זה! והלא כתוב בתורה "ביום הכותי כל בכור" (במ' ג , יג) - ובחצי הלילה היתה מכת בכורים (ראה שמ' יב , כט)! רק פירוש 'יום' - על שני דרכים: האחד - ביום ובלילה; והשני - זמן ועת , כמו "והיה ביום ההוא" (יש' יז , ד); וכן "אתה עבר היום את הירדן" (דב' יט , א). והזכרתי אלה הדברים , בעבור שיוכל האדם המבין לפרש הכתובים לטעמים רבים; על כן אנחנו צריכים בדברי כל המצות לקבלה ומסורת ותורה שבעל פה , כאשר התחלתי בספר הזה (ראה הקדמתו לבראשית).
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    14 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 10:24 סימנים תצט - תקכט
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    14 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 04/10/2022 08:11 אני לא יודע, אבל אפשר לשאול אותם. [email protected]

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים