שאלה בעברית

[y.rot7664 gmail - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 14:04

כהה זה לשון חולשה של צבע כגון כהה הנגע ת"א עמיא, כאש שעוממת והולכת.

באב"א פי' לשון חושך, כמו ותכהינה עיניו. ולכן שייך בחוש הראיה.

קהה זה ההפך של חריף וחד, כגון "אם קהה הברזל" קהלת י' י', הקהה את שיניו.

וגם בארמית מקהה, גערה והחלשה. מקהו בה קהייתא, קושיות ודחיות.

זה שייך בעיקר בשיניים, אבל בדורות האחרונים נכנס הביטוי קהות חושים, שכל חושיו אינם חריפים, כאדם הלום.

From: [email protected] [email protected] On Behalf Of מעשה הכתב
Sent: 30 Aug 2022 1:42 PM
מאת: To: עריכה תורנית
Subject: [עריכה תורנית] שאלה בעברית

אם אפשר להשיב רק עם מקורות ולא תשובה סתמית.

נוסף לזה ידועה דעתם של האקדמיא בעניין והשאלה היא לצורך הכרעה על פי מקורות תורניים.

איך נכון לומר:

קהו חושיו

או

כהו חושיו

בתודה מראש לכל העוזרים והמסייעים!

--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owFBCDJoCeLKSwzwNS_M8f2nuPLZkD14p2d0SM%3DR6Yk1-A%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owFBCDJoCeLKSwzwNS_M8f2nuPLZkD14p2d0SM%3DR6Yk1-A%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 14:08

כמו שנוהגים לומר חושיו חדים/מחודדים כך יש לומר בהתאם: קהות חושים
האם יש דרך להוכיח (ע"י מקורות ולא רק סברות), כאחד הצדדים?

[y.rot7664 gmail - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 14:11

לא ידוע לי על דרך למצוא מקורות לביטוי שנוצר בלשון החדשה, המקורות שקהה שייך בסכין ושיניים בכל המקורות היא ההוכחה שזה ההפך מחד, ומה צריך הוכחה יותר מזה?

מאת: From: מעשה הכתב
Sent: 30 Aug 2022 2:08 PM
מאת: To: יצחק רוט
מאת: Cc: עריכה תורנית
Subject: Re: [עריכה תורנית] שאלה בעברית

כמו שנוהגים לומר חושיו חדים/מחודדים כך יש לומר בהתאם: קהות חושים

האם יש דרך להוכיח (ע"י מקורות ולא רק סברות), כאחד הצדדים?

כהה זה לשון חולשה של צבע כגון כהה הנגע ת"א עמיא, כאש שעוממת והולכת.

באב"א פי' לשון חושך, כמו ותכהינה עיניו. ולכן שייך בחוש הראיה.

קהה זה ההפך של חריף וחד, כגון "אם קהה הברזל" קהלת י' י', הקהה את שיניו.

וגם בארמית מקהה, גערה והחלשה. מקהו בה קהייתא, קושיות ודחיות.

זה שייך בעיקר בשיניים, אבל בדורות האחרונים נכנס הביטוי קהות חושים, שכל חושיו אינם חריפים, כאדם הלום.

From: [email protected] mailto:[email protected] <[email protected] mailto:[email protected] > On Behalf Of מעשה הכתב
Sent: 30 Aug 2022 1:42 PM
To: עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] >
Subject: [עריכה תורנית] שאלה בעברית

אם אפשר להשיב רק עם מקורות ולא תשובה סתמית.

נוסף לזה ידועה דעתם של האקדמיא בעניין והשאלה היא לצורך הכרעה על פי מקורות תורניים.

איך נכון לומר:

קהו חושיו

או

כהו חושיו

בתודה מראש לכל העוזרים והמסייעים!

--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owFBCDJoCeLKSwzwNS_M8f2nuPLZkD14p2d0SM%3DR6Yk1-A%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owFBCDJoCeLKSwzwNS_M8f2nuPLZkD14p2d0SM%3DR6Yk1-A%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 18:03

לתועלת הלומדים אני מצרף כאן תשובה שהשיבני עורך לשוני הבקי במכמני הדקדוק:

הטעות שלהם נובעת מטעות אחרת מוקדמת שהטעו ובלבלו את כל העולם.
"כהה" זה לא חשוך אלא חלש.
וכן הוא בכל המקרא (כמו "כהה הנגע" שנחלש מראהו בין מלבן לשחור ובין משחור
ללבן כמו שיראה המעיין. וגם בהל' נדה תמצא עמוק ולא כהה) וזה פשוט מאד לכל
מבקש האמת זולת אנשי האקדמיה המתנשאים ומתרברבים על כולם ונעשו בעלי הבית על
הלשון עד שהביאתם סכלותם לבקר את המקרא... ואין הגמל רואה דבשתו...
וזה לך האות, כי הרוצה לידע לה"ק כראוי יש לו תחילה לבוא כפוף וביראת כבוד
בברכיים רועדות להיכנס אל הקודש לדעת מטמוני הלשון ולא כפריצי רוסיה ואוקריאנה
הבועטים בכל הקדוש לנו ודורכים על ספר התורה כדי ללמוד ממנו, או יותר נכון
לומדים ממנו ואחר בועטים בו.
ובכלל אין כהה היפך בהיר אלא כהה הוא הוא הבהיר והבהיר אינו אלא כהה (מלשון
בהרות, והעננים האפורים נקראים "בהיר" לעומת השמים הלבנים) ואינהו אזלי כל בתר
איפכא טועה ומטעה שוגג ומשגה זד ומזיד, זוהי שטות שבעיניי הטרוטות אין להתייחס
אליה כלל.
קהה - הוא היפך החד. וקיהוי חושים הכוונה תהיה שאינו "חד" כבעבר, כך בשפה
החדשה (חד - חריף), אך אינו נוגע לחושים אלא לחשיבה וכדו'.
ואילו כהה הוא חלישות, וחושיו כהים הכוונה חושיו נחלשים חוש השמיעה, הראיה,
הריח, הדיבור והמישוש אלו נחלשים, ואצל משה לא נחלשו.
אם כן, מה עוד יש להתווכח על דבר כל כך פשוט.
ואצלי הדברים ברורים מעל לכל ספק, ואדרבה הרוצה להתווכח יוכיח אמריו ולא יתלה
באילני סרק...

[y.rot7664 gmail - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 18:17

בענין פירוש המילה כהה הדברים פשוטים וכבר עמדנו בזה בעבר, והראיה שכהה הוא חלש מדברי חזל ידכה — יד כהה.

אמנם גם לשון קהות משמש לחולשה ורפיון בהשאלה, שהרי היא משמעות קרובה, כמו סכין שאינה חותכת היטב.

עי' שיר השירים רבה (וילנא) פרשה א —

"והיתה נפשם קוהא לאכול, אמרו לו משה רבינו תן לנו מה נאכל",

ועי' רמב"ן בראשית מ"ט י' —

"ואינו נראה לפרש ביקהת אם, אסיפת אם, ולשון "מקהו קהיאתא" אינו אלא לשון פירכות וקושיות שהיו מקשים ומפרכים בה קושיות הרבה, כי המתקשה בדבר יקרא "קוהה" בלשון חכמים",

ולכן ברור שהביטוי מיוסד על לשון חכמים ואינו טעות, וכיון שהביטוי לקוח מהספרות החדשה אין שום טעם לשנותו בפרט שאין בו שום טעות.

From: [email protected] [email protected] On Behalf Of מעשה הכתב
Sent: 30 Aug 2022 6:04 PM
מאת: To: עריכה תורנית
Subject: Re: [עריכה תורנית] שאלה בעברית

לתועלת הלומדים אני מצרף כאן תשובה שהשיבני עורך לשוני הבקי במכמני הדקדוק:

הטעות שלהם נובעת מטעות אחרת מוקדמת שהטעו ובלבלו את כל העולם.

"כהה" זה לא חשוך אלא חלש.

וכן הוא בכל המקרא (כמו "כהה הנגע" שנחלש מראהו בין מלבן לשחור ובין משחור ללבן כמו שיראה המעיין. וגם בהל' נדה תמצא עמוק ולא כהה) וזה פשוט מאד לכל מבקש האמת זולת אנשי האקדמיה המתנשאים ומתרברבים על כולם ונעשו בעלי הבית על הלשון עד שהביאתם סכלותם לבקר את המקרא... ואין הגמל רואה דבשתו...

וזה לך האות, כי הרוצה לידע לה"ק כראוי יש לו תחילה לבוא כפוף וביראת כבוד בברכיים רועדות להיכנס אל הקודש לדעת מטמוני הלשון ולא כפריצי רוסיה ואוקריאנה הבועטים בכל הקדוש לנו ודורכים על ספר התורה כדי ללמוד ממנו, או יותר נכון לומדים ממנו ואחר בועטים בו.

ובכלל אין כהה היפך בהיר אלא כהה הוא הוא הבהיר והבהיר אינו אלא כהה (מלשון בהרות, והעננים האפורים נקראים "בהיר" לעומת השמים הלבנים) ואינהו אזלי כל בתר איפכא טועה ומטעה שוגג ומשגה זד ומזיד, זוהי שטות שבעיניי הטרוטות אין להתייחס אליה כלל.

קהה - הוא היפך החד. וקיהוי חושים הכוונה תהיה שאינו "חד" כבעבר, כך בשפה החדשה (חד - חריף), אך אינו נוגע לחושים אלא לחשיבה וכדו'.

ואילו כהה הוא חלישות, וחושיו כהים הכוונה חושיו נחלשים חוש השמיעה, הראיה, הריח, הדיבור והמישוש אלו נחלשים, ואצל משה לא נחלשו.

אם כן, מה עוד יש להתווכח על דבר כל כך פשוט.

ואצלי הדברים ברורים מעל לכל ספק, ואדרבה הרוצה להתווכח יוכיח אמריו ולא יתלה באילני סרק...

בחיפוש שעשיתי באוצר המקוון עלו תוצאות שונות

--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owEUjBYSOx6fnMwfWwgS_QHpJYKDbDV6bfmDg_A2JGvW9g%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owEUjBYSOx6fnMwfWwgS_QHpJYKDbDV6bfmDg_A2JGvW9g%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

[y.rot7664 gmail - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 18:24

עוד ממשיך שם הרמב"ן עה"פ ולו יקהת עמים בראשית מ"ט י'

וכן מצאתי עוד שם במדרש חזית (שה"ש א יב ג) הופיע להם הקדוש ברוך הוא ריח טוב מבשמי גן עדן והיתה נפשם קוהה לאכול, אמרו לו רבינו משה תן לנו מה נאכל, אמר להם כך אמר לי הקדוש ברוך הוא כל בן נכר לא יאכל בו (שמות יב מג), עמדו והפרישו הנכרים מביניהם והיתה נפשם קוהה לאכול וכו'. והענין, שהיתה נפשם נחלשת ומשתברת בגופם מרוב תאותם לאכול מן הפסח שנדבק בו הריח הטוב. וכן לא תהא הלכה קוהה להם, נחלשת ורופפת בידם. ומקהו קהיאתא, מקשים קושיות מחלישות הנפש מרוב הצער והעיון, או הוא לשון שמשברין ומפרכין, כלשון פריך רב אחא (קדושין יג א). וכך אמרו (מכילתא בא יח) אף אתה הקהה את שניו, שבר אותם, או תחלישם בדבריך, כי הבוסר מחליש ואינו משבר, אלא שהחלישות והשבירה ענין שוה, והקהיה תכלול את שניהם:

From: [email protected] [email protected] On Behalf Of מעשה הכתב
Sent: 30 Aug 2022 6:04 PM
מאת: To: עריכה תורנית
Subject: Re: [עריכה תורנית] שאלה בעברית

לתועלת הלומדים אני מצרף כאן תשובה שהשיבני עורך לשוני הבקי במכמני הדקדוק:

הטעות שלהם נובעת מטעות אחרת מוקדמת שהטעו ובלבלו את כל העולם.

"כהה" זה לא חשוך אלא חלש.

וכן הוא בכל המקרא (כמו "כהה הנגע" שנחלש מראהו בין מלבן לשחור ובין משחור ללבן כמו שיראה המעיין. וגם בהל' נדה תמצא עמוק ולא כהה) וזה פשוט מאד לכל מבקש האמת זולת אנשי האקדמיה המתנשאים ומתרברבים על כולם ונעשו בעלי הבית על הלשון עד שהביאתם סכלותם לבקר את המקרא... ואין הגמל רואה דבשתו...

וזה לך האות, כי הרוצה לידע לה"ק כראוי יש לו תחילה לבוא כפוף וביראת כבוד בברכיים רועדות להיכנס אל הקודש לדעת מטמוני הלשון ולא כפריצי רוסיה ואוקריאנה הבועטים בכל הקדוש לנו ודורכים על ספר התורה כדי ללמוד ממנו, או יותר נכון לומדים ממנו ואחר בועטים בו.

ובכלל אין כהה היפך בהיר אלא כהה הוא הוא הבהיר והבהיר אינו אלא כהה (מלשון בהרות, והעננים האפורים נקראים "בהיר" לעומת השמים הלבנים) ואינהו אזלי כל בתר איפכא טועה ומטעה שוגג ומשגה זד ומזיד, זוהי שטות שבעיניי הטרוטות אין להתייחס אליה כלל.

קהה - הוא היפך החד. וקיהוי חושים הכוונה תהיה שאינו "חד" כבעבר, כך בשפה החדשה (חד - חריף), אך אינו נוגע לחושים אלא לחשיבה וכדו'.

ואילו כהה הוא חלישות, וחושיו כהים הכוונה חושיו נחלשים חוש השמיעה, הראיה, הריח, הדיבור והמישוש אלו נחלשים, ואצל משה לא נחלשו.

אם כן, מה עוד יש להתווכח על דבר כל כך פשוט.

ואצלי הדברים ברורים מעל לכל ספק, ואדרבה הרוצה להתווכח יוכיח אמריו ולא יתלה באילני סרק...

בחיפוש שעשיתי באוצר המקוון עלו תוצאות שונות

--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owEUjBYSOx6fnMwfWwgS_QHpJYKDbDV6bfmDg_A2JGvW9g%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owEUjBYSOx6fnMwfWwgS_QHpJYKDbDV6bfmDg_A2JGvW9g%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 18:31

אף אני השיבותיו לאמר כי על מנת להכריע צריך לברר מה הייתה כוונת מי שטבע את
מטבע הלשון הלז שכן שניהם כאחד טובים (ואולי אף עניינן קרוב מחמת חילופי
אותיות ואכמ"ל בזה).
עכ"פ מידי ספק לא יצאנו שכן יש כאן לכאורה צדדים לכאן ולכאן..
הלא כן?

[y.rot7664 gmail - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 18:37

לענ"ד הבא להשתמש בפירות הספרות העברית החדשה צריך לקבלם כמו שהם כל זמן שאינם שיבוש, ומי שעושה זאת בדרך משונה מעורר גיחוך אצל חלק מהקוראים הבקיאים בספרות המודרנית כי בטוחים שזה טעות כתיב ותו לא, ולכן ענ"ד היא שתבחר לך ביטוי אחר או שתזרום איתם.

המגוחך ביותר הוא שימוש במטבעות לשון המודרניות בשינויים קלים שלעינינו אינם בולטים כ"כ, אבל הרגיל בקריאת ספרותם מגחך על בורותו של הכותב ויצא שכרו בהפסדו.

מאת: From: מעשה הכתב
Sent: 30 Aug 2022 6:31 PM
מאת: To: יצחק רוט
מאת: Cc: עריכה תורנית
Subject: Re: [עריכה תורנית] שאלה בעברית

אף אני השיבותיו לאמר כי על מנת להכריע צריך לברר מה הייתה כוונת מי שטבע את מטבע הלשון הלז שכן שניהם כאחד טובים (ואולי אף עניינן קרוב מחמת חילופי אותיות ואכמ"ל בזה).

עכ"פ מידי ספק לא יצאנו שכן יש כאן לכאורה צדדים לכאן ולכאן..

הלא כן?

עוד ממשיך שם הרמב"ן עה"פ ולו יקהת עמים בראשית מ"ט י'

וכן מצאתי עוד שם במדרש חזית (שה"ש א יב ג) הופיע להם הקדוש ברוך הוא ריח טוב מבשמי גן עדן והיתה נפשם קוהה לאכול, אמרו לו רבינו משה תן לנו מה נאכל, אמר להם כך אמר לי הקדוש ברוך הוא כל בן נכר לא יאכל בו (שמות יב מג), עמדו והפרישו הנכרים מביניהם והיתה נפשם קוהה לאכול וכו'. והענין, שהיתה נפשם נחלשת ומשתברת בגופם מרוב תאותם לאכול מן הפסח שנדבק בו הריח הטוב. וכן לא תהא הלכה קוהה להם, נחלשת ורופפת בידם. ומקהו קהיאתא, מקשים קושיות מחלישות הנפש מרוב הצער והעיון, או הוא לשון שמשברין ומפרכין, כלשון פריך רב אחא (קדושין יג א). וכך אמרו (מכילתא בא יח) אף אתה הקהה את שניו, שבר אותם, או תחלישם בדבריך, כי הבוסר מחליש ואינו משבר, אלא שהחלישות והשבירה ענין שוה, והקהיה תכלול את שניהם:

From: [email protected] mailto:[email protected] <[email protected] mailto:[email protected] > On Behalf Of מעשה הכתב
Sent: 30 Aug 2022 6:04 PM
To: עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] >
Subject: Re: [עריכה תורנית] שאלה בעברית

לתועלת הלומדים אני מצרף כאן תשובה שהשיבני עורך לשוני הבקי במכמני הדקדוק:

הטעות שלהם נובעת מטעות אחרת מוקדמת שהטעו ובלבלו את כל העולם.

"כהה" זה לא חשוך אלא חלש.

וכן הוא בכל המקרא (כמו "כהה הנגע" שנחלש מראהו בין מלבן לשחור ובין משחור ללבן כמו שיראה המעיין. וגם בהל' נדה תמצא עמוק ולא כהה) וזה פשוט מאד לכל מבקש האמת זולת אנשי האקדמיה המתנשאים ומתרברבים על כולם ונעשו בעלי הבית על הלשון עד שהביאתם סכלותם לבקר את המקרא... ואין הגמל רואה דבשתו...

וזה לך האות, כי הרוצה לידע לה"ק כראוי יש לו תחילה לבוא כפוף וביראת כבוד בברכיים רועדות להיכנס אל הקודש לדעת מטמוני הלשון ולא כפריצי רוסיה ואוקריאנה הבועטים בכל הקדוש לנו ודורכים על ספר התורה כדי ללמוד ממנו, או יותר נכון לומדים ממנו ואחר בועטים בו.

ובכלל אין כהה היפך בהיר אלא כהה הוא הוא הבהיר והבהיר אינו אלא כהה (מלשון בהרות, והעננים האפורים נקראים "בהיר" לעומת השמים הלבנים) ואינהו אזלי כל בתר איפכא טועה ומטעה שוגג ומשגה זד ומזיד, זוהי שטות שבעיניי הטרוטות אין להתייחס אליה כלל.

קהה - הוא היפך החד. וקיהוי חושים הכוונה תהיה שאינו "חד" כבעבר, כך בשפה החדשה (חד - חריף), אך אינו נוגע לחושים אלא לחשיבה וכדו'.

ואילו כהה הוא חלישות, וחושיו כהים הכוונה חושיו נחלשים חוש השמיעה, הראיה, הריח, הדיבור והמישוש אלו נחלשים, ואצל משה לא נחלשו.

אם כן, מה עוד יש להתווכח על דבר כל כך פשוט.

ואצלי הדברים ברורים מעל לכל ספק, ואדרבה הרוצה להתווכח יוכיח אמריו ולא יתלה באילני סרק...

בחיפוש שעשיתי באוצר המקוון עלו תוצאות שונות

--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owEUjBYSOx6fnMwfWwgS_QHpJYKDbDV6bfmDg_A2JGvW9g%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owEUjBYSOx6fnMwfWwgS_QHpJYKDbDV6bfmDg_A2JGvW9g%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 18:46

ומנא לכת"ר שמקור מטבע הלשון הוא האקדמיא, וא"כ יש לקבל את דבריה, שמא מקורו
קדם לה, אך אינו ממקורות חז"ל אלא מהמאות שנים האחרונות, שכן גם בעבר נתחדשו
מטבעות לשון..

[שלום הבלין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/08/2022 16:26

שניהם נכונים, אבל השאלה מה רוצים לומר אם רוצים לומר שנחלשו חושיו מתאים קהו
ואם רוצים לומר שאינו רואה טוב מתאים יותר כהו חושיו.

[image: Mailtrack]
https://jebcco.com/click?redirect=https%3A%2F%2Fmailtrack.io%3Futm_source%3Dgmail%26utm_medium%3Dsignature%26utm_campaign%3Dsignaturevirality11%26&dID=1661952377373&linkName=
Sender
notified by
Mailtrack
https://jebcco.com/click?redirect=https%3A%2F%2Fmailtrack.io%3Futm_source%3Dgmail%26utm_medium%3Dsignature%26utm_campaign%3Dsignaturevirality11%26&dID=1661952377373&linkName=Mailtrack
31.08.22,
16:25:52

--
ש ל ו ם ה ב ל י ן
רח' רבי עקיבא 35/21, ביתר עילית 9050136
טל': 02-5800850; סלולארי: 0533111254;
פקס: 15325800850
דוא"ל: [email protected]
S h a l o m H a v l i n

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/08/2022 16:36

ימחל לי כת"ר.
העובדא שהמשפט יהיה מובן או תקין מבחינה לשונית לא פותר את הבעייה, כי מלבד
עניין התקינות יש ניבים שצריך לדעת את האופן המדוייק של הכתיב או של הפירוש
שלהם.
לצורך הדוגמא ישנם ביטויים רבים שהפירוש המילולי שלהם אינו תואם לפירוש המקובל
לביטוי אך צמד המילים יוצר את המשמעות הייחודית של הביטוי. באופן דומה הביטוי
קהות/כהות חושים, עניינו חושים חלשים/לא חדים וצריך לדעת מה התכוון המשורר
היינו טובע הביטוי.
וכמו שהעיר לנכון החכם הר' רוט, ייתכן שאם תכתוב כהות חושים בשעה שהביטוי
המקובל הוא קהות חושים עשוי אתה להישמע עילג וכן להיפך..
כבודו קשור לפרופ' הבלין? א"כ אולי הוא ידע להשיבנו דבר..
ברכה והצלחה!