דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שאלה בעברית

2022
12 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 13:41

    אם אפשר להשיב רק עם מקורות ולא תשובה סתמית.
    נוסף לזה ידועה דעתם של האקדמיא בעניין והשאלה היא לצורך הכרעה על פי מקורות
    תורניים
    .
    איך נכון לומר:
    קהו חושיו
    או
    כהו חושיו

    בתודה מראש לכל העוזרים והמסייעים!

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 13:41

    אם אפשר להשיב רק עם מקורות ולא תשובה סתמית.
    נוסף לזה ידועה דעתם של האקדמיא בעניין והשאלה היא לצורך הכרעה על פי מקורות
    תורניים
    .
    איך נכון לומר:
    קהו חושיו
    או
    כהו חושיו

    בתודה מראש לכל העוזרים והמסייעים!

    תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 14:04

    כהה זה לשון חולשה של צבע כגון כהה הנגע ת"א עמיא, כאש שעוממת והולכת.

    באב"א פי' לשון חושך, כמו ותכהינה עיניו. ולכן שייך בחוש הראיה.

    קהה זה ההפך של חריף וחד, כגון "אם קהה הברזל" קהלת י' י', הקהה את שיניו.

    וגם בארמית מקהה, גערה והחלשה. מקהו בה קהייתא, קושיות ודחיות.

    זה שייך בעיקר בשיניים, אבל בדורות האחרונים נכנס הביטוי קהות חושים, שכל חושיו אינם חריפים, כאדם הלום.

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of מעשה הכתב
    Sent: 30 Aug 2022 1:42 PM
    מאת: To: עריכה תורנית
    Subject: [עריכה תורנית] שאלה בעברית

    אם אפשר להשיב רק עם מקורות ולא תשובה סתמית.

    נוסף לזה ידועה דעתם של האקדמיא בעניין והשאלה היא לצורך הכרעה על פי מקורות תורניים.

    איך נכון לומר:

    קהו חושיו

    או

    כהו חושיו

    בתודה מראש לכל העוזרים והמסייעים!

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owFBCDJoCeLKSwzwNS_M8f2nuPLZkD14p2d0SM%3DR6Yk1-A%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owFBCDJoCeLKSwzwNS_M8f2nuPLZkD14p2d0SM%3DR6Yk1-A%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 14:04

    כהה זה לשון חולשה של צבע כגון כהה הנגע ת"א עמיא, כאש שעוממת והולכת.

    באב"א פי' לשון חושך, כמו ותכהינה עיניו. ולכן שייך בחוש הראיה.

    קהה זה ההפך של חריף וחד, כגון "אם קהה הברזל" קהלת י' י', הקהה את שיניו.

    וגם בארמית מקהה, גערה והחלשה. מקהו בה קהייתא, קושיות ודחיות.

    זה שייך בעיקר בשיניים, אבל בדורות האחרונים נכנס הביטוי קהות חושים, שכל חושיו אינם חריפים, כאדם הלום.

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of מעשה הכתב
    Sent: 30 Aug 2022 1:42 PM
    מאת: To: עריכה תורנית
    Subject: [עריכה תורנית] שאלה בעברית

    אם אפשר להשיב רק עם מקורות ולא תשובה סתמית.

    נוסף לזה ידועה דעתם של האקדמיא בעניין והשאלה היא לצורך הכרעה על פי מקורות תורניים.

    איך נכון לומר:

    קהו חושיו

    או

    כהו חושיו

    בתודה מראש לכל העוזרים והמסייעים!

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owFBCDJoCeLKSwzwNS_M8f2nuPLZkD14p2d0SM%3DR6Yk1-A%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owFBCDJoCeLKSwzwNS_M8f2nuPLZkD14p2d0SM%3DR6Yk1-A%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

    תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 14:08

    כמו שנוהגים לומר חושיו חדים/מחודדים כך יש לומר בהתאם: קהות חושים
    האם יש דרך להוכיח (ע"י מקורות ולא רק סברות), כאחד הצדדים?

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 14:08

    כמו שנוהגים לומר חושיו חדים/מחודדים כך יש לומר בהתאם: קהות חושים
    האם יש דרך להוכיח (ע"י מקורות ולא רק סברות), כאחד הצדדים?

    תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 14:11

    לא ידוע לי על דרך למצוא מקורות לביטוי שנוצר בלשון החדשה, המקורות שקהה שייך בסכין ושיניים בכל המקורות היא ההוכחה שזה ההפך מחד, ומה צריך הוכחה יותר מזה?

    מאת: From: מעשה הכתב
    Sent: 30 Aug 2022 2:08 PM
    מאת: To: יצחק רוט
    מאת: Cc: עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] שאלה בעברית

    כמו שנוהגים לומר חושיו חדים/מחודדים כך יש לומר בהתאם: קהות חושים

    האם יש דרך להוכיח (ע"י מקורות ולא רק סברות), כאחד הצדדים?

    כהה זה לשון חולשה של צבע כגון כהה הנגע ת"א עמיא, כאש שעוממת והולכת.

    באב"א פי' לשון חושך, כמו ותכהינה עיניו. ולכן שייך בחוש הראיה.

    קהה זה ההפך של חריף וחד, כגון "אם קהה הברזל" קהלת י' י', הקהה את שיניו.

    וגם בארמית מקהה, גערה והחלשה. מקהו בה קהייתא, קושיות ודחיות.

    זה שייך בעיקר בשיניים, אבל בדורות האחרונים נכנס הביטוי קהות חושים, שכל חושיו אינם חריפים, כאדם הלום.

    From: [email protected] mailto:[email protected] <[email protected] mailto:[email protected] > On Behalf Of מעשה הכתב
    Sent: 30 Aug 2022 1:42 PM
    To: עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] >
    Subject: [עריכה תורנית] שאלה בעברית

    אם אפשר להשיב רק עם מקורות ולא תשובה סתמית.

    נוסף לזה ידועה דעתם של האקדמיא בעניין והשאלה היא לצורך הכרעה על פי מקורות תורניים.

    איך נכון לומר:

    קהו חושיו

    או

    כהו חושיו

    בתודה מראש לכל העוזרים והמסייעים!

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owFBCDJoCeLKSwzwNS_M8f2nuPLZkD14p2d0SM%3DR6Yk1-A%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owFBCDJoCeLKSwzwNS_M8f2nuPLZkD14p2d0SM%3DR6Yk1-A%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 14:11

    לא ידוע לי על דרך למצוא מקורות לביטוי שנוצר בלשון החדשה, המקורות שקהה שייך בסכין ושיניים בכל המקורות היא ההוכחה שזה ההפך מחד, ומה צריך הוכחה יותר מזה?

    מאת: From: מעשה הכתב
    Sent: 30 Aug 2022 2:08 PM
    מאת: To: יצחק רוט
    מאת: Cc: עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] שאלה בעברית

    כמו שנוהגים לומר חושיו חדים/מחודדים כך יש לומר בהתאם: קהות חושים

    האם יש דרך להוכיח (ע"י מקורות ולא רק סברות), כאחד הצדדים?

    כהה זה לשון חולשה של צבע כגון כהה הנגע ת"א עמיא, כאש שעוממת והולכת.

    באב"א פי' לשון חושך, כמו ותכהינה עיניו. ולכן שייך בחוש הראיה.

    קהה זה ההפך של חריף וחד, כגון "אם קהה הברזל" קהלת י' י', הקהה את שיניו.

    וגם בארמית מקהה, גערה והחלשה. מקהו בה קהייתא, קושיות ודחיות.

    זה שייך בעיקר בשיניים, אבל בדורות האחרונים נכנס הביטוי קהות חושים, שכל חושיו אינם חריפים, כאדם הלום.

    From: [email protected] mailto:[email protected] <[email protected] mailto:[email protected] > On Behalf Of מעשה הכתב
    Sent: 30 Aug 2022 1:42 PM
    To: עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] >
    Subject: [עריכה תורנית] שאלה בעברית

    אם אפשר להשיב רק עם מקורות ולא תשובה סתמית.

    נוסף לזה ידועה דעתם של האקדמיא בעניין והשאלה היא לצורך הכרעה על פי מקורות תורניים.

    איך נכון לומר:

    קהו חושיו

    או

    כהו חושיו

    בתודה מראש לכל העוזרים והמסייעים!

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owFBCDJoCeLKSwzwNS_M8f2nuPLZkD14p2d0SM%3DR6Yk1-A%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owFBCDJoCeLKSwzwNS_M8f2nuPLZkD14p2d0SM%3DR6Yk1-A%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

    תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 18:03

    לתועלת הלומדים אני מצרף כאן תשובה שהשיבני עורך לשוני הבקי במכמני הדקדוק:

    הטעות שלהם נובעת מטעות אחרת מוקדמת שהטעו ובלבלו את כל העולם.
    "כהה" זה לא חשוך אלא חלש.
    וכן הוא בכל המקרא (כמו "כהה הנגע" שנחלש מראהו בין מלבן לשחור ובין משחור
    ללבן כמו שיראה המעיין. וגם בהל' נדה תמצא עמוק ולא כהה) וזה פשוט מאד לכל
    מבקש האמת זולת אנשי האקדמיה המתנשאים ומתרברבים על כולם ונעשו בעלי הבית על
    הלשון עד שהביאתם סכלותם לבקר את המקרא... ואין הגמל רואה דבשתו...
    וזה לך האות, כי הרוצה לידע לה"ק כראוי יש לו תחילה לבוא כפוף וביראת כבוד
    בברכיים רועדות להיכנס אל הקודש לדעת מטמוני הלשון ולא כפריצי רוסיה ואוקריאנה
    הבועטים בכל הקדוש לנו ודורכים על ספר התורה כדי ללמוד ממנו, או יותר נכון
    לומדים ממנו ואחר בועטים בו.
    ובכלל אין כהה היפך בהיר אלא כהה הוא הוא הבהיר והבהיר אינו אלא כהה (מלשון
    בהרות, והעננים האפורים נקראים "בהיר" לעומת השמים הלבנים) ואינהו אזלי כל בתר
    איפכא טועה ומטעה שוגג ומשגה זד ומזיד, זוהי שטות שבעיניי הטרוטות אין להתייחס
    אליה כלל.
    קהה - הוא היפך החד. וקיהוי חושים הכוונה תהיה שאינו "חד" כבעבר, כך בשפה
    החדשה (חד - חריף), אך אינו נוגע לחושים אלא לחשיבה וכדו'.
    ואילו כהה הוא חלישות, וחושיו כהים הכוונה חושיו נחלשים חוש השמיעה, הראיה,
    הריח, הדיבור והמישוש אלו נחלשים, ואצל משה לא נחלשו.
    אם כן, מה עוד יש להתווכח על דבר כל כך פשוט.
    ואצלי הדברים ברורים מעל לכל ספק, ואדרבה הרוצה להתווכח יוכיח אמריו ולא יתלה
    באילני סרק...

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 18:03

    לתועלת הלומדים אני מצרף כאן תשובה שהשיבני עורך לשוני הבקי במכמני הדקדוק:

    הטעות שלהם נובעת מטעות אחרת מוקדמת שהטעו ובלבלו את כל העולם.
    "כהה" זה לא חשוך אלא חלש.
    וכן הוא בכל המקרא (כמו "כהה הנגע" שנחלש מראהו בין מלבן לשחור ובין משחור
    ללבן כמו שיראה המעיין. וגם בהל' נדה תמצא עמוק ולא כהה) וזה פשוט מאד לכל
    מבקש האמת זולת אנשי האקדמיה המתנשאים ומתרברבים על כולם ונעשו בעלי הבית על
    הלשון עד שהביאתם סכלותם לבקר את המקרא... ואין הגמל רואה דבשתו...
    וזה לך האות, כי הרוצה לידע לה"ק כראוי יש לו תחילה לבוא כפוף וביראת כבוד
    בברכיים רועדות להיכנס אל הקודש לדעת מטמוני הלשון ולא כפריצי רוסיה ואוקריאנה
    הבועטים בכל הקדוש לנו ודורכים על ספר התורה כדי ללמוד ממנו, או יותר נכון
    לומדים ממנו ואחר בועטים בו.
    ובכלל אין כהה היפך בהיר אלא כהה הוא הוא הבהיר והבהיר אינו אלא כהה (מלשון
    בהרות, והעננים האפורים נקראים "בהיר" לעומת השמים הלבנים) ואינהו אזלי כל בתר
    איפכא טועה ומטעה שוגג ומשגה זד ומזיד, זוהי שטות שבעיניי הטרוטות אין להתייחס
    אליה כלל.
    קהה - הוא היפך החד. וקיהוי חושים הכוונה תהיה שאינו "חד" כבעבר, כך בשפה
    החדשה (חד - חריף), אך אינו נוגע לחושים אלא לחשיבה וכדו'.
    ואילו כהה הוא חלישות, וחושיו כהים הכוונה חושיו נחלשים חוש השמיעה, הראיה,
    הריח, הדיבור והמישוש אלו נחלשים, ואצל משה לא נחלשו.
    אם כן, מה עוד יש להתווכח על דבר כל כך פשוט.
    ואצלי הדברים ברורים מעל לכל ספק, ואדרבה הרוצה להתווכח יוכיח אמריו ולא יתלה
    באילני סרק...

    תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 18:17

    בענין פירוש המילה כהה הדברים פשוטים וכבר עמדנו בזה בעבר, והראיה שכהה הוא חלש מדברי חזל ידכה — יד כהה.

    אמנם גם לשון קהות משמש לחולשה ורפיון בהשאלה, שהרי היא משמעות קרובה, כמו סכין שאינה חותכת היטב.

    עי' שיר השירים רבה (וילנא) פרשה א —

    "והיתה נפשם קוהא לאכול, אמרו לו משה רבינו תן לנו מה נאכל",

    ועי' רמב"ן בראשית מ"ט י' —

    "ואינו נראה לפרש ביקהת אם, אסיפת אם, ולשון "מקהו קהיאתא" אינו אלא לשון פירכות וקושיות שהיו מקשים ומפרכים בה קושיות הרבה, כי המתקשה בדבר יקרא "קוהה" בלשון חכמים",

    ולכן ברור שהביטוי מיוסד על לשון חכמים ואינו טעות, וכיון שהביטוי לקוח מהספרות החדשה אין שום טעם לשנותו בפרט שאין בו שום טעות.

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of מעשה הכתב
    Sent: 30 Aug 2022 6:04 PM
    מאת: To: עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] שאלה בעברית

    לתועלת הלומדים אני מצרף כאן תשובה שהשיבני עורך לשוני הבקי במכמני הדקדוק:

    הטעות שלהם נובעת מטעות אחרת מוקדמת שהטעו ובלבלו את כל העולם.

    "כהה" זה לא חשוך אלא חלש.

    וכן הוא בכל המקרא (כמו "כהה הנגע" שנחלש מראהו בין מלבן לשחור ובין משחור ללבן כמו שיראה המעיין. וגם בהל' נדה תמצא עמוק ולא כהה) וזה פשוט מאד לכל מבקש האמת זולת אנשי האקדמיה המתנשאים ומתרברבים על כולם ונעשו בעלי הבית על הלשון עד שהביאתם סכלותם לבקר את המקרא... ואין הגמל רואה דבשתו...

    וזה לך האות, כי הרוצה לידע לה"ק כראוי יש לו תחילה לבוא כפוף וביראת כבוד בברכיים רועדות להיכנס אל הקודש לדעת מטמוני הלשון ולא כפריצי רוסיה ואוקריאנה הבועטים בכל הקדוש לנו ודורכים על ספר התורה כדי ללמוד ממנו, או יותר נכון לומדים ממנו ואחר בועטים בו.

    ובכלל אין כהה היפך בהיר אלא כהה הוא הוא הבהיר והבהיר אינו אלא כהה (מלשון בהרות, והעננים האפורים נקראים "בהיר" לעומת השמים הלבנים) ואינהו אזלי כל בתר איפכא טועה ומטעה שוגג ומשגה זד ומזיד, זוהי שטות שבעיניי הטרוטות אין להתייחס אליה כלל.

    קהה - הוא היפך החד. וקיהוי חושים הכוונה תהיה שאינו "חד" כבעבר, כך בשפה החדשה (חד - חריף), אך אינו נוגע לחושים אלא לחשיבה וכדו'.

    ואילו כהה הוא חלישות, וחושיו כהים הכוונה חושיו נחלשים חוש השמיעה, הראיה, הריח, הדיבור והמישוש אלו נחלשים, ואצל משה לא נחלשו.

    אם כן, מה עוד יש להתווכח על דבר כל כך פשוט.

    ואצלי הדברים ברורים מעל לכל ספק, ואדרבה הרוצה להתווכח יוכיח אמריו ולא יתלה באילני סרק...

    בחיפוש שעשיתי באוצר המקוון עלו תוצאות שונות

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owEUjBYSOx6fnMwfWwgS_QHpJYKDbDV6bfmDg_A2JGvW9g%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owEUjBYSOx6fnMwfWwgS_QHpJYKDbDV6bfmDg_A2JGvW9g%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 18:03

    לתועלת הלומדים אני מצרף כאן תשובה שהשיבני עורך לשוני הבקי במכמני הדקדוק:

    הטעות שלהם נובעת מטעות אחרת מוקדמת שהטעו ובלבלו את כל העולם.
    "כהה" זה לא חשוך אלא חלש.
    וכן הוא בכל המקרא (כמו "כהה הנגע" שנחלש מראהו בין מלבן לשחור ובין משחור
    ללבן כמו שיראה המעיין. וגם בהל' נדה תמצא עמוק ולא כהה) וזה פשוט מאד לכל
    מבקש האמת זולת אנשי האקדמיה המתנשאים ומתרברבים על כולם ונעשו בעלי הבית על
    הלשון עד שהביאתם סכלותם לבקר את המקרא... ואין הגמל רואה דבשתו...
    וזה לך האות, כי הרוצה לידע לה"ק כראוי יש לו תחילה לבוא כפוף וביראת כבוד
    בברכיים רועדות להיכנס אל הקודש לדעת מטמוני הלשון ולא כפריצי רוסיה ואוקריאנה
    הבועטים בכל הקדוש לנו ודורכים על ספר התורה כדי ללמוד ממנו, או יותר נכון
    לומדים ממנו ואחר בועטים בו.
    ובכלל אין כהה היפך בהיר אלא כהה הוא הוא הבהיר והבהיר אינו אלא כהה (מלשון
    בהרות, והעננים האפורים נקראים "בהיר" לעומת השמים הלבנים) ואינהו אזלי כל בתר
    איפכא טועה ומטעה שוגג ומשגה זד ומזיד, זוהי שטות שבעיניי הטרוטות אין להתייחס
    אליה כלל.
    קהה - הוא היפך החד. וקיהוי חושים הכוונה תהיה שאינו "חד" כבעבר, כך בשפה
    החדשה (חד - חריף), אך אינו נוגע לחושים אלא לחשיבה וכדו'.
    ואילו כהה הוא חלישות, וחושיו כהים הכוונה חושיו נחלשים חוש השמיעה, הראיה,
    הריח, הדיבור והמישוש אלו נחלשים, ואצל משה לא נחלשו.
    אם כן, מה עוד יש להתווכח על דבר כל כך פשוט.
    ואצלי הדברים ברורים מעל לכל ספק, ואדרבה הרוצה להתווכח יוכיח אמריו ולא יתלה
    באילני סרק...

    תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 18:24

    עוד ממשיך שם הרמב"ן עה"פ ולו יקהת עמים בראשית מ"ט י'

    וכן מצאתי עוד שם במדרש חזית (שה"ש א יב ג) הופיע להם הקדוש ברוך הוא ריח טוב מבשמי גן עדן והיתה נפשם קוהה לאכול, אמרו לו רבינו משה תן לנו מה נאכל, אמר להם כך אמר לי הקדוש ברוך הוא כל בן נכר לא יאכל בו (שמות יב מג), עמדו והפרישו הנכרים מביניהם והיתה נפשם קוהה לאכול וכו'. והענין, שהיתה נפשם נחלשת ומשתברת בגופם מרוב תאותם לאכול מן הפסח שנדבק בו הריח הטוב. וכן לא תהא הלכה קוהה להם, נחלשת ורופפת בידם. ומקהו קהיאתא, מקשים קושיות מחלישות הנפש מרוב הצער והעיון, או הוא לשון שמשברין ומפרכין, כלשון פריך רב אחא (קדושין יג א). וכך אמרו (מכילתא בא יח) אף אתה הקהה את שניו, שבר אותם, או תחלישם בדבריך, כי הבוסר מחליש ואינו משבר, אלא שהחלישות והשבירה ענין שוה, והקהיה תכלול את שניהם:

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of מעשה הכתב
    Sent: 30 Aug 2022 6:04 PM
    מאת: To: עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] שאלה בעברית

    לתועלת הלומדים אני מצרף כאן תשובה שהשיבני עורך לשוני הבקי במכמני הדקדוק:

    הטעות שלהם נובעת מטעות אחרת מוקדמת שהטעו ובלבלו את כל העולם.

    "כהה" זה לא חשוך אלא חלש.

    וכן הוא בכל המקרא (כמו "כהה הנגע" שנחלש מראהו בין מלבן לשחור ובין משחור ללבן כמו שיראה המעיין. וגם בהל' נדה תמצא עמוק ולא כהה) וזה פשוט מאד לכל מבקש האמת זולת אנשי האקדמיה המתנשאים ומתרברבים על כולם ונעשו בעלי הבית על הלשון עד שהביאתם סכלותם לבקר את המקרא... ואין הגמל רואה דבשתו...

    וזה לך האות, כי הרוצה לידע לה"ק כראוי יש לו תחילה לבוא כפוף וביראת כבוד בברכיים רועדות להיכנס אל הקודש לדעת מטמוני הלשון ולא כפריצי רוסיה ואוקריאנה הבועטים בכל הקדוש לנו ודורכים על ספר התורה כדי ללמוד ממנו, או יותר נכון לומדים ממנו ואחר בועטים בו.

    ובכלל אין כהה היפך בהיר אלא כהה הוא הוא הבהיר והבהיר אינו אלא כהה (מלשון בהרות, והעננים האפורים נקראים "בהיר" לעומת השמים הלבנים) ואינהו אזלי כל בתר איפכא טועה ומטעה שוגג ומשגה זד ומזיד, זוהי שטות שבעיניי הטרוטות אין להתייחס אליה כלל.

    קהה - הוא היפך החד. וקיהוי חושים הכוונה תהיה שאינו "חד" כבעבר, כך בשפה החדשה (חד - חריף), אך אינו נוגע לחושים אלא לחשיבה וכדו'.

    ואילו כהה הוא חלישות, וחושיו כהים הכוונה חושיו נחלשים חוש השמיעה, הראיה, הריח, הדיבור והמישוש אלו נחלשים, ואצל משה לא נחלשו.

    אם כן, מה עוד יש להתווכח על דבר כל כך פשוט.

    ואצלי הדברים ברורים מעל לכל ספק, ואדרבה הרוצה להתווכח יוכיח אמריו ולא יתלה באילני סרק...

    בחיפוש שעשיתי באוצר המקוון עלו תוצאות שונות

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owEUjBYSOx6fnMwfWwgS_QHpJYKDbDV6bfmDg_A2JGvW9g%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owEUjBYSOx6fnMwfWwgS_QHpJYKDbDV6bfmDg_A2JGvW9g%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 18:24

    עוד ממשיך שם הרמב"ן עה"פ ולו יקהת עמים בראשית מ"ט י'

    וכן מצאתי עוד שם במדרש חזית (שה"ש א יב ג) הופיע להם הקדוש ברוך הוא ריח טוב מבשמי גן עדן והיתה נפשם קוהה לאכול, אמרו לו רבינו משה תן לנו מה נאכל, אמר להם כך אמר לי הקדוש ברוך הוא כל בן נכר לא יאכל בו (שמות יב מג), עמדו והפרישו הנכרים מביניהם והיתה נפשם קוהה לאכול וכו'. והענין, שהיתה נפשם נחלשת ומשתברת בגופם מרוב תאותם לאכול מן הפסח שנדבק בו הריח הטוב. וכן לא תהא הלכה קוהה להם, נחלשת ורופפת בידם. ומקהו קהיאתא, מקשים קושיות מחלישות הנפש מרוב הצער והעיון, או הוא לשון שמשברין ומפרכין, כלשון פריך רב אחא (קדושין יג א). וכך אמרו (מכילתא בא יח) אף אתה הקהה את שניו, שבר אותם, או תחלישם בדבריך, כי הבוסר מחליש ואינו משבר, אלא שהחלישות והשבירה ענין שוה, והקהיה תכלול את שניהם:

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of מעשה הכתב
    Sent: 30 Aug 2022 6:04 PM
    מאת: To: עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] שאלה בעברית

    לתועלת הלומדים אני מצרף כאן תשובה שהשיבני עורך לשוני הבקי במכמני הדקדוק:

    הטעות שלהם נובעת מטעות אחרת מוקדמת שהטעו ובלבלו את כל העולם.

    "כהה" זה לא חשוך אלא חלש.

    וכן הוא בכל המקרא (כמו "כהה הנגע" שנחלש מראהו בין מלבן לשחור ובין משחור ללבן כמו שיראה המעיין. וגם בהל' נדה תמצא עמוק ולא כהה) וזה פשוט מאד לכל מבקש האמת זולת אנשי האקדמיה המתנשאים ומתרברבים על כולם ונעשו בעלי הבית על הלשון עד שהביאתם סכלותם לבקר את המקרא... ואין הגמל רואה דבשתו...

    וזה לך האות, כי הרוצה לידע לה"ק כראוי יש לו תחילה לבוא כפוף וביראת כבוד בברכיים רועדות להיכנס אל הקודש לדעת מטמוני הלשון ולא כפריצי רוסיה ואוקריאנה הבועטים בכל הקדוש לנו ודורכים על ספר התורה כדי ללמוד ממנו, או יותר נכון לומדים ממנו ואחר בועטים בו.

    ובכלל אין כהה היפך בהיר אלא כהה הוא הוא הבהיר והבהיר אינו אלא כהה (מלשון בהרות, והעננים האפורים נקראים "בהיר" לעומת השמים הלבנים) ואינהו אזלי כל בתר איפכא טועה ומטעה שוגג ומשגה זד ומזיד, זוהי שטות שבעיניי הטרוטות אין להתייחס אליה כלל.

    קהה - הוא היפך החד. וקיהוי חושים הכוונה תהיה שאינו "חד" כבעבר, כך בשפה החדשה (חד - חריף), אך אינו נוגע לחושים אלא לחשיבה וכדו'.

    ואילו כהה הוא חלישות, וחושיו כהים הכוונה חושיו נחלשים חוש השמיעה, הראיה, הריח, הדיבור והמישוש אלו נחלשים, ואצל משה לא נחלשו.

    אם כן, מה עוד יש להתווכח על דבר כל כך פשוט.

    ואצלי הדברים ברורים מעל לכל ספק, ואדרבה הרוצה להתווכח יוכיח אמריו ולא יתלה באילני סרק...

    בחיפוש שעשיתי באוצר המקוון עלו תוצאות שונות

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owEUjBYSOx6fnMwfWwgS_QHpJYKDbDV6bfmDg_A2JGvW9g%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owEUjBYSOx6fnMwfWwgS_QHpJYKDbDV6bfmDg_A2JGvW9g%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

    תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 18:31

    אף אני השיבותיו לאמר כי על מנת להכריע צריך לברר מה הייתה כוונת מי שטבע את
    מטבע הלשון הלז שכן שניהם כאחד טובים (ואולי אף עניינן קרוב מחמת חילופי
    אותיות ואכמ"ל בזה).
    עכ"פ מידי ספק לא יצאנו שכן יש כאן לכאורה צדדים לכאן ולכאן..
    הלא כן?

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 18:31

    אף אני השיבותיו לאמר כי על מנת להכריע צריך לברר מה הייתה כוונת מי שטבע את
    מטבע הלשון הלז שכן שניהם כאחד טובים (ואולי אף עניינן קרוב מחמת חילופי
    אותיות ואכמ"ל בזה).
    עכ"פ מידי ספק לא יצאנו שכן יש כאן לכאורה צדדים לכאן ולכאן..
    הלא כן?

    תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 18:37

    לענ"ד הבא להשתמש בפירות הספרות העברית החדשה צריך לקבלם כמו שהם כל זמן שאינם שיבוש, ומי שעושה זאת בדרך משונה מעורר גיחוך אצל חלק מהקוראים הבקיאים בספרות המודרנית כי בטוחים שזה טעות כתיב ותו לא, ולכן ענ"ד היא שתבחר לך ביטוי אחר או שתזרום איתם.

    המגוחך ביותר הוא שימוש במטבעות לשון המודרניות בשינויים קלים שלעינינו אינם בולטים כ"כ, אבל הרגיל בקריאת ספרותם מגחך על בורותו של הכותב ויצא שכרו בהפסדו.

    מאת: From: מעשה הכתב
    Sent: 30 Aug 2022 6:31 PM
    מאת: To: יצחק רוט
    מאת: Cc: עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] שאלה בעברית

    אף אני השיבותיו לאמר כי על מנת להכריע צריך לברר מה הייתה כוונת מי שטבע את מטבע הלשון הלז שכן שניהם כאחד טובים (ואולי אף עניינן קרוב מחמת חילופי אותיות ואכמ"ל בזה).

    עכ"פ מידי ספק לא יצאנו שכן יש כאן לכאורה צדדים לכאן ולכאן..

    הלא כן?

    עוד ממשיך שם הרמב"ן עה"פ ולו יקהת עמים בראשית מ"ט י'

    וכן מצאתי עוד שם במדרש חזית (שה"ש א יב ג) הופיע להם הקדוש ברוך הוא ריח טוב מבשמי גן עדן והיתה נפשם קוהה לאכול, אמרו לו רבינו משה תן לנו מה נאכל, אמר להם כך אמר לי הקדוש ברוך הוא כל בן נכר לא יאכל בו (שמות יב מג), עמדו והפרישו הנכרים מביניהם והיתה נפשם קוהה לאכול וכו'. והענין, שהיתה נפשם נחלשת ומשתברת בגופם מרוב תאותם לאכול מן הפסח שנדבק בו הריח הטוב. וכן לא תהא הלכה קוהה להם, נחלשת ורופפת בידם. ומקהו קהיאתא, מקשים קושיות מחלישות הנפש מרוב הצער והעיון, או הוא לשון שמשברין ומפרכין, כלשון פריך רב אחא (קדושין יג א). וכך אמרו (מכילתא בא יח) אף אתה הקהה את שניו, שבר אותם, או תחלישם בדבריך, כי הבוסר מחליש ואינו משבר, אלא שהחלישות והשבירה ענין שוה, והקהיה תכלול את שניהם:

    From: [email protected] mailto:[email protected] <[email protected] mailto:[email protected] > On Behalf Of מעשה הכתב
    Sent: 30 Aug 2022 6:04 PM
    To: עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] >
    Subject: Re: [עריכה תורנית] שאלה בעברית

    לתועלת הלומדים אני מצרף כאן תשובה שהשיבני עורך לשוני הבקי במכמני הדקדוק:

    הטעות שלהם נובעת מטעות אחרת מוקדמת שהטעו ובלבלו את כל העולם.

    "כהה" זה לא חשוך אלא חלש.

    וכן הוא בכל המקרא (כמו "כהה הנגע" שנחלש מראהו בין מלבן לשחור ובין משחור ללבן כמו שיראה המעיין. וגם בהל' נדה תמצא עמוק ולא כהה) וזה פשוט מאד לכל מבקש האמת זולת אנשי האקדמיה המתנשאים ומתרברבים על כולם ונעשו בעלי הבית על הלשון עד שהביאתם סכלותם לבקר את המקרא... ואין הגמל רואה דבשתו...

    וזה לך האות, כי הרוצה לידע לה"ק כראוי יש לו תחילה לבוא כפוף וביראת כבוד בברכיים רועדות להיכנס אל הקודש לדעת מטמוני הלשון ולא כפריצי רוסיה ואוקריאנה הבועטים בכל הקדוש לנו ודורכים על ספר התורה כדי ללמוד ממנו, או יותר נכון לומדים ממנו ואחר בועטים בו.

    ובכלל אין כהה היפך בהיר אלא כהה הוא הוא הבהיר והבהיר אינו אלא כהה (מלשון בהרות, והעננים האפורים נקראים "בהיר" לעומת השמים הלבנים) ואינהו אזלי כל בתר איפכא טועה ומטעה שוגג ומשגה זד ומזיד, זוהי שטות שבעיניי הטרוטות אין להתייחס אליה כלל.

    קהה - הוא היפך החד. וקיהוי חושים הכוונה תהיה שאינו "חד" כבעבר, כך בשפה החדשה (חד - חריף), אך אינו נוגע לחושים אלא לחשיבה וכדו'.

    ואילו כהה הוא חלישות, וחושיו כהים הכוונה חושיו נחלשים חוש השמיעה, הראיה, הריח, הדיבור והמישוש אלו נחלשים, ואצל משה לא נחלשו.

    אם כן, מה עוד יש להתווכח על דבר כל כך פשוט.

    ואצלי הדברים ברורים מעל לכל ספק, ואדרבה הרוצה להתווכח יוכיח אמריו ולא יתלה באילני סרק...

    בחיפוש שעשיתי באוצר המקוון עלו תוצאות שונות

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owEUjBYSOx6fnMwfWwgS_QHpJYKDbDV6bfmDg_A2JGvW9g%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owEUjBYSOx6fnMwfWwgS_QHpJYKDbDV6bfmDg_A2JGvW9g%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 18:37

    לענ"ד הבא להשתמש בפירות הספרות העברית החדשה צריך לקבלם כמו שהם כל זמן שאינם שיבוש, ומי שעושה זאת בדרך משונה מעורר גיחוך אצל חלק מהקוראים הבקיאים בספרות המודרנית כי בטוחים שזה טעות כתיב ותו לא, ולכן ענ"ד היא שתבחר לך ביטוי אחר או שתזרום איתם.

    המגוחך ביותר הוא שימוש במטבעות לשון המודרניות בשינויים קלים שלעינינו אינם בולטים כ"כ, אבל הרגיל בקריאת ספרותם מגחך על בורותו של הכותב ויצא שכרו בהפסדו.

    מאת: From: מעשה הכתב
    Sent: 30 Aug 2022 6:31 PM
    מאת: To: יצחק רוט
    מאת: Cc: עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] שאלה בעברית

    אף אני השיבותיו לאמר כי על מנת להכריע צריך לברר מה הייתה כוונת מי שטבע את מטבע הלשון הלז שכן שניהם כאחד טובים (ואולי אף עניינן קרוב מחמת חילופי אותיות ואכמ"ל בזה).

    עכ"פ מידי ספק לא יצאנו שכן יש כאן לכאורה צדדים לכאן ולכאן..

    הלא כן?

    עוד ממשיך שם הרמב"ן עה"פ ולו יקהת עמים בראשית מ"ט י'

    וכן מצאתי עוד שם במדרש חזית (שה"ש א יב ג) הופיע להם הקדוש ברוך הוא ריח טוב מבשמי גן עדן והיתה נפשם קוהה לאכול, אמרו לו רבינו משה תן לנו מה נאכל, אמר להם כך אמר לי הקדוש ברוך הוא כל בן נכר לא יאכל בו (שמות יב מג), עמדו והפרישו הנכרים מביניהם והיתה נפשם קוהה לאכול וכו'. והענין, שהיתה נפשם נחלשת ומשתברת בגופם מרוב תאותם לאכול מן הפסח שנדבק בו הריח הטוב. וכן לא תהא הלכה קוהה להם, נחלשת ורופפת בידם. ומקהו קהיאתא, מקשים קושיות מחלישות הנפש מרוב הצער והעיון, או הוא לשון שמשברין ומפרכין, כלשון פריך רב אחא (קדושין יג א). וכך אמרו (מכילתא בא יח) אף אתה הקהה את שניו, שבר אותם, או תחלישם בדבריך, כי הבוסר מחליש ואינו משבר, אלא שהחלישות והשבירה ענין שוה, והקהיה תכלול את שניהם:

    From: [email protected] mailto:[email protected] <[email protected] mailto:[email protected] > On Behalf Of מעשה הכתב
    Sent: 30 Aug 2022 6:04 PM
    To: עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] >
    Subject: Re: [עריכה תורנית] שאלה בעברית

    לתועלת הלומדים אני מצרף כאן תשובה שהשיבני עורך לשוני הבקי במכמני הדקדוק:

    הטעות שלהם נובעת מטעות אחרת מוקדמת שהטעו ובלבלו את כל העולם.

    "כהה" זה לא חשוך אלא חלש.

    וכן הוא בכל המקרא (כמו "כהה הנגע" שנחלש מראהו בין מלבן לשחור ובין משחור ללבן כמו שיראה המעיין. וגם בהל' נדה תמצא עמוק ולא כהה) וזה פשוט מאד לכל מבקש האמת זולת אנשי האקדמיה המתנשאים ומתרברבים על כולם ונעשו בעלי הבית על הלשון עד שהביאתם סכלותם לבקר את המקרא... ואין הגמל רואה דבשתו...

    וזה לך האות, כי הרוצה לידע לה"ק כראוי יש לו תחילה לבוא כפוף וביראת כבוד בברכיים רועדות להיכנס אל הקודש לדעת מטמוני הלשון ולא כפריצי רוסיה ואוקריאנה הבועטים בכל הקדוש לנו ודורכים על ספר התורה כדי ללמוד ממנו, או יותר נכון לומדים ממנו ואחר בועטים בו.

    ובכלל אין כהה היפך בהיר אלא כהה הוא הוא הבהיר והבהיר אינו אלא כהה (מלשון בהרות, והעננים האפורים נקראים "בהיר" לעומת השמים הלבנים) ואינהו אזלי כל בתר איפכא טועה ומטעה שוגג ומשגה זד ומזיד, זוהי שטות שבעיניי הטרוטות אין להתייחס אליה כלל.

    קהה - הוא היפך החד. וקיהוי חושים הכוונה תהיה שאינו "חד" כבעבר, כך בשפה החדשה (חד - חריף), אך אינו נוגע לחושים אלא לחשיבה וכדו'.

    ואילו כהה הוא חלישות, וחושיו כהים הכוונה חושיו נחלשים חוש השמיעה, הראיה, הריח, הדיבור והמישוש אלו נחלשים, ואצל משה לא נחלשו.

    אם כן, מה עוד יש להתווכח על דבר כל כך פשוט.

    ואצלי הדברים ברורים מעל לכל ספק, ואדרבה הרוצה להתווכח יוכיח אמריו ולא יתלה באילני סרק...

    בחיפוש שעשיתי באוצר המקוון עלו תוצאות שונות

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owEUjBYSOx6fnMwfWwgS_QHpJYKDbDV6bfmDg_A2JGvW9g%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owEUjBYSOx6fnMwfWwgS_QHpJYKDbDV6bfmDg_A2JGvW9g%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

    תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 18:46

    ומנא לכת"ר שמקור מטבע הלשון הוא האקדמיא, וא"כ יש לקבל את דבריה, שמא מקורו
    קדם לה, אך אינו ממקורות חז"ל אלא מהמאות שנים האחרונות, שכן גם בעבר נתחדשו
    מטבעות לשון..

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 18:46

    ומנא לכת"ר שמקור מטבע הלשון הוא האקדמיא, וא"כ יש לקבל את דבריה, שמא מקורו
    קדם לה, אך אינו ממקורות חז"ל אלא מהמאות שנים האחרונות, שכן גם בעבר נתחדשו
    מטבעות לשון..

    תאריך ההודעה המקורית: 31/08/2022 16:26

    שניהם נכונים, אבל השאלה מה רוצים לומר אם רוצים לומר שנחלשו חושיו מתאים קהו
    ואם רוצים לומר שאינו רואה טוב מתאים יותר כהו חושיו.

    [image: Mailtrack]
    https://jebcco.com/click?redirect=https%3A%2F%2Fmailtrack.io%3Futm_source%3Dgmail%26utm_medium%3Dsignature%26utm_campaign%3Dsignaturevirality11%26&dID=1661952377373&linkName=
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://jebcco.com/click?redirect=https%3A%2F%2Fmailtrack.io%3Futm_source%3Dgmail%26utm_medium%3Dsignature%26utm_campaign%3Dsignaturevirality11%26&dID=1661952377373&linkName=Mailtrack
    31.08.22,
    16:25:52

    --
    ש ל ו ם ה ב ל י ן
    רח' רבי עקיבא 35/21, ביתר עילית 9050136
    טל': 02-5800850; סלולארי: 0533111254;
    פקס: 15325800850
    דוא"ל: [email protected]
    S h a l o m H a v l i n

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/08/2022 16:26

    שניהם נכונים, אבל השאלה מה רוצים לומר אם רוצים לומר שנחלשו חושיו מתאים קהו
    ואם רוצים לומר שאינו רואה טוב מתאים יותר כהו חושיו.

    [image: Mailtrack]
    https://jebcco.com/click?redirect=https%3A%2F%2Fmailtrack.io%3Futm_source%3Dgmail%26utm_medium%3Dsignature%26utm_campaign%3Dsignaturevirality11%26&dID=1661952377373&linkName=
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://jebcco.com/click?redirect=https%3A%2F%2Fmailtrack.io%3Futm_source%3Dgmail%26utm_medium%3Dsignature%26utm_campaign%3Dsignaturevirality11%26&dID=1661952377373&linkName=Mailtrack
    31.08.22,
    16:25:52

    --
    ש ל ו ם ה ב ל י ן
    רח' רבי עקיבא 35/21, ביתר עילית 9050136
    טל': 02-5800850; סלולארי: 0533111254;
    פקס: 15325800850
    דוא"ל: [email protected]
    S h a l o m H a v l i n

    תאריך ההודעה המקורית: 31/08/2022 16:36

    ימחל לי כת"ר.
    העובדא שהמשפט יהיה מובן או תקין מבחינה לשונית לא פותר את הבעייה, כי מלבד
    עניין התקינות יש ניבים שצריך לדעת את האופן המדוייק של הכתיב או של הפירוש
    שלהם.
    לצורך הדוגמא ישנם ביטויים רבים שהפירוש המילולי שלהם אינו תואם לפירוש המקובל
    לביטוי אך צמד המילים יוצר את המשמעות הייחודית של הביטוי. באופן דומה הביטוי
    קהות/כהות חושים, עניינו חושים חלשים/לא חדים וצריך לדעת מה התכוון המשורר
    היינו טובע הביטוי.
    וכמו שהעיר לנכון החכם הר' רוט, ייתכן שאם תכתוב כהות חושים בשעה שהביטוי
    המקובל הוא קהות חושים עשוי אתה להישמע עילג וכן להיפך..
    כבודו קשור לפרופ' הבלין? א"כ אולי הוא ידע להשיבנו דבר..
    ברכה והצלחה!

  • שאלה למדקדקים

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2022 13:40 אני מוסיף ואומר, שלא כל חידוש שעולה בדעתו של אי מי, יש למצוא מי שאומר להפך כדי לפרכו, אלא להפך, הרד"ק השקיע בביאור עניני המקור דף שלם וצפוף וכל דבריו אומרים הפך הרעיון המחודש הזה, לא נראה לך שמן הראוי שבעל הרעיון יטרח ויביא מי שאומר כדבריו? מאת: From: מעשה הכתב Sent: 28 Jul 2022 1:09 PM To: [email protected] מאת: Cc: עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] שאלה למדקדקים עניינו של המקור ידוע לנו משכבר הימים השאלה אם העובדא שאם ישמי שכתב שהעבדא שאין לו גוף מסויים מחשיבה אותו בגדר 'נסתר'. להלן צורת המקור ביחס לכל אחד מן גופים אמר אמרתי - למדבר נתן תתן - לנוכח יצא יצא - לנסתר בדר"כ צורת מקור היא במשפט נסתר, אך היא עצמה אין לה שום אפיון, לא של זמן ולא של גוף, ועל כן שמה "מקור" כי היא המקור לכל הפעלים. כאשר מבואר בספר המכלול לרד"ק הרצוף כאן. ותמצֵא בצירוף לכל הגופים: זכור את יום השבת — נוכח. ובשכבך ובקומך — נוכח. להרגו בערמה — נסתר. וַיֹּ֡אמֶר חָלִילָה֩ לִּ֨י יְיָ֜ מֵעֲשֹׂ֣תִי, (שמ"ב כ"ג י"ז) — מדבר. וגם מקור בלא נטיה: אָמֹ֤ר אָמַ֙רְתִּי֙ (שופטים ט"ו ב') — נסתר. הֲיָכֹ֥ל אוּכַ֖ל דַּבֵּ֣ר מְא֑וּמָה (במדבר כ"ב ל"ח) — מדבר. From: [email protected] mailto:[email protected] <[email protected] mailto:[email protected] > On Behalf Of מעשה הכתב Sent: 28 Jul 2022 12:17 PM To: עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] > Subject: [עריכה תורנית] שאלה למדקדקים האם ידוע לאי מי מחו"ר הנפלאה, על מי שכתב שתיבה במשקל 'מקור' (כגון יָצֹֹא יצא, נָתֹן תתן, וכיו"ב) הינה לשון נסתר. תודה רבה לעזרים ולמסייעים -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owFKwdQP0cmNJ4dhv3E0nxGW4k02yrvSb-_Z2uibj55Few%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owFKwdQP0cmNJ4dhv3E0nxGW4k02yrvSb-_Z2uibj55Few%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • שאלה טכנית

    2022
    22
    0 הצבעות
    22 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 00:11
  • שאלה בוורד

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2022 16:23 האם קיימת להגדיר את ההעתקות בוורד באופן דומה למאגר בר אילן? דהיינו שכשמעתיקים טקסט מתוך ספר, נכנס לתוך ההעתקה גם שם הספר + מיקום ההעתקה בתוכו. האם יש דרך פשוטה להגדיר דבר דומה בוורד? (גם שם המסמך וגם שם הכותרת/כותרת משנית) וגם לגבי בר אילן עצמו, האם יש דרך לשלוט בפונקציה זו בהעתקות; לשנות את סגנון המ"מ או לבטלו לגמרי?
  • שאלה בוורד

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 10/11/2022 08:46 בבר אילן: כלים/ אפשרויות/ עיצוב כותרות
  • שאלה בפיסוק

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2022 16:20 מסכים לגמרי פסיקים מיותרים מכאיבים לי ומבלבלים את הקורא פסיקים כותבים רק כשעוזרים להבנה מאת: [email protected]
  • שאלה בעריכה

    2022
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:29 יישר כוח לכל העונים.
  • שאלה ובקשה

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 21:18 [מתפרסם באישור הרב המנהל הקבוצה באופן חריג, ותשחח"ל] מי שיודע פרטים על מכונים, או ארגונים, או קרנות שונות, שמחלקים ספרים לבית כנסת חדש, וכדומה, אם אפשר לכתוב לי בפרטי. תודה רבה
  • שאלה בדקדוק

    2022
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 29/12/2022 16:41 "לישבע" תקני בהחלט מאת: [email protected]