דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מקובל לכתוב חשמונאי בלשון רבים ?

2022
3 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 12:21

    יש בידי מאמר על חנוכה ובו הרבה משפטים בו מופיע המילה חשמונאי כאילו במקום
    חשמונאים
    כגון: נמנו וגמרו בי"ד של חשמונאי, או המבואר בע"ז דף מ"ג ע"א דחשמונאי עשו
    מנורה חדשה של עץ,
    זה תקין או לא
    יש לציין שבית חשמונאי או בני חשמונאי וכדו' נ"ל תקין, השאלה הוא על הדוגמאות
    הנ"ל ודומיהן

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 12:21

    יש בידי מאמר על חנוכה ובו הרבה משפטים בו מופיע המילה חשמונאי כאילו במקום
    חשמונאים
    כגון: נמנו וגמרו בי"ד של חשמונאי, או המבואר בע"ז דף מ"ג ע"א דחשמונאי עשו
    מנורה חדשה של עץ,
    זה תקין או לא
    יש לציין שבית חשמונאי או בני חשמונאי וכדו' נ"ל תקין, השאלה הוא על הדוגמאות
    הנ"ל ודומיהן

    תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 14:08

    זה גמרא מפורשת לו:
    כי גזרו בית דינו של חשמונאי ביאה אבל ייחוד לא ואתו אינהו גזור אפי' ייחוד
    ייחוד נמי בית דינו של דוד גזרו.
    [דכי אתא רב דימי אמר ב"ד של חשמונאי גזרו] ישראל הבא על העובדת כוכבים חייב
    משום נשג"א

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 14:08

    זה גמרא מפורשת לו:
    כי גזרו בית דינו של חשמונאי ביאה אבל ייחוד לא ואתו אינהו גזור אפי' ייחוד
    ייחוד נמי בית דינו של דוד גזרו.
    [דכי אתא רב דימי אמר ב"ד של חשמונאי גזרו] ישראל הבא על העובדת כוכבים חייב
    משום נשג"א

    תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 14:25

    כנראה (מסברא וקצת מחיפוש)
    המילה "חשמונאי" יכולה להיות רק בסמיכות למילה קודמת. למשל בי"ד של חשמונאי,
    מלכות חשמונאי, בית חשמונאי, וכיוצ"ב.
    אבל כשהמילה מופיעה לבד, צריך לכתוב "החשמונאים".

    ולכן הכיתוב
    ע"ז דף מ"ג ע"א דחשמונאי עשו מנורה חדשה של עץ,
    אינו תקין.
    פשוט תחליף ל"בית חשמונאי" כמו שהכמרא עצמה כותבת בע"ז שם.

    מאת: [email protected]

  • איך לכתוב 'המינימום ההכרחי' בשפה תורנית?

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 00:54 דרגת הכרת הטוב ההכרחית שממנה אין לפחות כלפי מי כו'
  • מילה בלשון הקודש להשלכות/נפקא מינות

    2022
    15
    0 הצבעות
    15 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 15/09/2022 00:03 צודק הינך לגמרי - הרב א - בנוגע למילים ש'הושאלו' משפות זרות והשתרשו בלשה"ק כמו סבתא, שבהם ניתן להוסיף הטיות לפי כללי העברית. אלא שבמקרה שלפנינו ישנן שתי סיבות מדוע א"א לכתוב "נפקא מינות" א. סבתא זה שם של 'עצם', אובייקט, פעולה וכדו', לכן כשנכתב כך אזי מדובר על עצם יחיד, וכשמוסיפים אותיות 'ות' השתנה אותו שם העצם מיחיד לרבים, מ'עצם' ל'עצמים'. אבל 'נפקא מינה' אינו שם של 'עצם', המשמעות/התרגום שלו הוא 'היוצא מזה' שזה הסבר ולא אובייקט או פעולה וכדו', ואינו בלשון יחיד, וממילא לא שייך להופכו ל'רבים' ע"י הוספת 'ות'. הסיבה שגורמת לנו לרצות לכתוב 'נפקא מינות' היא בגלל שהמילה משמשת כשם 'עצם' בשפה הישיבתית, והיא ביטוי למושג 'השלכה', אך זו אינה שפה אמיתית אלא כמו 'קוד' שהוסכם בחברה כלשהי (סוג של סלנג, אומנם ללא הפן הנחות של הסלנג, אבל בכ"ז סלנג ולא שפה אמיתית) זאת ועוד, אמירת המילה 'נפקא מינות' נשמעת יפה רק בהברה אשכנזית, אמירתה בהברה ספרדית צורם באוזן, ומשכך גם לא ראוי לכותבה. (אדמו"ר נהפך לשם עצם של רבי חסידי וכדו', כלומר המילה נהפכה מר"ת ל'שם עצם' חדש כביכול, לאחר שכבר נשתנתה המשמעות שוב אפשר להוסיף ה' הידיעה, אבל 'נפקא מינה' לא השתנה במשמעות אלא התקבל כ'קוד' לביטוי השלכה) ב. גם אם לא תקבל את האמור לעיל, ראוי לכתוב 'נפקות מינה', כי המשמעות 'השלכה' נמצאת במילה 'נפקא' ולא במילה 'מינה' שהיא רק מתייחסת ל'נפקא', כשם שכותבים ספרי תורה ולא ספר תורות, סירי פלא ולא סיר פלאות וכו', כך יש לכתוב נפקות מינה אך גם מילה זו אינה מתאימה כי הקורא המצוי לא יבין ברגע הראשון את הכוונה, ויצטרך לחשוב שבריר שניה, או אז החמצנו את התפקיד שלנו כעורכים שהוא להנגיש ולהקל על הקריאה. עדיף כבר לכתוב 'נפק"מ' בר"ת, זה הכי מובן, וזה גם נקלט בעין הקורא בקלות בגלל ה'קוד' הישיבתי הנ"ל. הנלע"ד כתבתי בכ"ר
  • האם נכון לכתוב וכתבו התוספות

    2022
    22
    0 הצבעות
    22 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 24/09/2022 20:54 בסיום השאלה, התכוונתי: בר"ן מוסיפים ה' הידיעה.
  • מה מקובל בעולם העריכה

    2022
    32
    0 הצבעות
    32 פוסטים
    0 צפיות
    ג
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 18:28 להביא הוכחה מהחוק אינו מוכרח שהרי בחוק יש עוד הרבה תוספות שכאן אינם משולמים וכו' - גם ההפסקה הקיימת בחוק רק למי שעובד משרה מליאה יותר מסך שעות מסוים ברצף !!! להלן העתקה מאתר כל זכות https://www.kolzchut.org.il/he/הפסקות_בעבודה אם במהלך ההפסקה מותר לעובד לצאת ממקום העבודה, זמן ההפסקה אינו מהווה חלק משעות העבודה (כלומר העובד אינו זכאי לשכר במהלך שהותו בהפסקה). זכאות להפסקה לעובד שאינו עובד בעבודת כפיים אמנם סעיף 20 לחוק קובע כי מנוחה תינתן למי שעובד 6 שעות ביום, אולם סעיף 23 לחוק https://www.nevo.co.il/law_html/law01/P225_001.htm#Seif22 מסמיך את שר העבודה להתיר סטייה מהוראות סעיף 20. בהתאם לכך, פרסם שר העבודה היתר כללי https://www.nevo.co.il/law_word/Law10/YALKUT-2337.pdf#page=3 המאפשר להעסיק 8 שעות ללא הפסקה עובד שאינו מועסק בעבודות כפיים (בהתייחס למי שעובדים 6 ימים בשבוע). כלומר, מי שעובד בעבודה שאינה עבודת כפיים מעל 8 שעות ביום זכאי להפסקה רגילה אם הוא מועסק בשבוע עבודה בן 6 ימים. על-פי תיקון להיתר https://www.nevo.co.il/law_html/Law10/YALKUT-3599.pdf#page=2, אם העובד מועסק בשבוע עבודה בן 5 ימים, מותר להעסיקו 9 שעות ללא הפסקה. כלומר, מי שעובד בעבודה שאינה עבודת כפיים מעל 9 שעות ביום זכאי להפסקה רגילה (למנוחה וארוחה) אם הוא מועסק בשבוע עבודה בן 5 ימים. ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג ניתן להעסיק עובד שאינו עובד בעבודת כפיים במשך 7 שעות ללא הפסקה. חשוב לשים לב כי במקרים אלה יש לשלם גמול עבור שעות נוספות https://www.kolzchut.org.il/he/גמול_עבור_שעות_נוספות על העסקה שמעבר ל-8.6 שעות ביום, או על העסקה שמעבר ל- 7.6 שעות ביום שנקבע כיום המקוצר בעקבות קיצור שבוע העבודה https://www.kolzchut.org.il/he/יום_עבודה_ושבוע_עבודה ל-42 שעות. כמו כן, נקבע בהיתר כי ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג ניתן להעסיק 7 שעות ללא הפסקה עובד שאינו מועסק בעבודות כפיים. מאת: [email protected]
  • חילוק בלשון התורה בין "פן" "אולי"

    2022
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/12/2022 13:59 טעיתי, משתי סיבות: א. יש פסוקים: "יֵלְכוּ נָא וִיבַקְשׁוּ אֶת אֲדֹנֶיךָ פֶּן נְשָׂאוֹ רוּחַ". "חַפְּשׂוּ וּרְאוּ פֶּן יֶשׁ פֹּה עִמָּכֶם מֵעַבְדֵי ה'". הרי שפן מוסב גם על העבר או ההווה. ב. אין בתנ"ך מילת שמא. זו מילה שבאה מהארמית. אם כן עדיין קשה הסתירה במלבי"ם. ואולי י"ל ששני ההבדלים (בין פן לאולי) נכונים. לפעמים ההבדל הוא ברצון ולפעמים ההבדל הוא מצד קרבת המציאות.
  • האם נכון לכתוב: הוא חש במוחשיות...

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 20:32 הסיבה שהביטוי "חש במוחשיות" מעלה תחושה חשושה, היא משום שבכתיבה נדרש: "גיוון לשוני". ראו צילום מהספר הפליא עצה. קבצים מצורפים: גיוון לשוני.pdf
  • איך כותבים מכרז - ליציטאציע בלשון הקודש

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 23:52 מגן אברהם שו ס"ק טו: "כתב היש"ש פ"ה דביצה, הכרזת המצות מי שיתן יותר הוא יזכה"
  • מחפש משא ומתן בענין מלוכת חשמונאי

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 06/12/2022 17:40 תעבור על זה קבצים מצורפים: YUTora Online - מלכות החשמונאים בהלכה (הרב אלי ארמן).pdf