אשמח לקבל בענין...

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 15:33

הושיבו ישיבה על קברו
ראה בגמרא ב"ב ... ובליקוטים השונים שם.

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 15:35

דברי הימים ב לב, לג) וכבוד עשו לו במותו מלמד שהושיבו ישיבה על קברו
בבא קמא טז:

[שמעון אסטרייכר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 21:58

לכאורה אין שייכות מהסוגיא בב"ק
עיי"ש במפרשים שהישיבה הועילה לנשמתו מחמת שהישיבה והלימוד היו במקום הקבר שם
שוכן הגוף, וגם הנפש (וכמדומה שהמהר"ל בחי' אגדות שם כתב שזה דווקא עד זמן
מסוים, אבל לאחמ"כ כשנפשו אינה שרויה שם אין בדבר תועלת)
אבל כשרשום שלט על בנין הישיבה או על בלאנק של העמותה שהמוסד על שמו של חכם
פלוני
מה שייטיה דהאי להאי?

יצאתי מנקודת הנחה שאין כאן שאלה על כל מעשה טוב שהעושה מכוון לעשות לטובת
נשמה פלונית,
אלא דווקא כלפי הקמת מוסד וכדו' על שם צדיק
כי כמובן כשהעושה מכוון לטובת נשמת הצדיק ודאי שמועיל שהרי זיכהו, אך אז אין
הבדל בין מוסד ובין כל מעשה אחר (צדקה לעני, תפילה, ברכה וכו')
בכ"ר

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2022 23:16

מצינו בתורה הרבה שקראו שמות מקומות על שם אנשים
ויקרא לה נובח בשמו (במדבר לב, מב) ועוד רבים

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 00:10

אבל זה לא מוכיח שיש עילוי נשמה בקריאת שם מוסד.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 00:16

צודק, העילוי נשמה הוא בעצם התרומה.
קריאת השם היא מעין "אנדרטה" או "מצבה".
לא מצאתי כרגע שיש ענין בזה (מלבד אבשלום שעשה אנדרטה בחייו לעצמו...)

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 00:27

"כל ת"ח שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה - שפתותיו דובבות בקבר" (). הרי לנו
שהזכרת שמו של הצדיק מועילה לעילוי נשמתו. ולכאורה ה"ה בקריאת שם של מוסד על
שמו.
אמנם יש להבין, מה זה משנה אם הלומד הזכיר או לא הזכיר את השם, הרי בשמים ידוע
מי אמר את הדבר שמועה.

עכ"פ כשקוראים שם של ישיבה למשל ע"ש צדיק או תורם, אין הכוונה רק לעשות לו
כבוד, אלא הכוונה היא לעילוי נשמתו. וא"כ זה כמו שהבעלים של הבניין הוציא
בפירוש בפיו שהבנייה תהיה לע"נ המנוח, ובוודאי מועיל.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 00:30

בענין הקושיה הנ"ל: יש להקשות, מדוע החשיבות הגדולה בהזכרת הדברים בשם אומרם,
הרי גם אם לא הוזכר שמו, מ"מ קמי שמיא גליא מי אמרם ובוודאי הקב"ה לא יקפח
שכרו ויהיו שפתותיו דובבות.
ובספר פנים מאירות (בהקדמה) ביאר, שבוודאי קמי שמיא גליא מיהו בעל השמועה
ובוודאי לא יקפח הקב"ה שכרו, אלא הקפידא בהזכרת שמו היא כאשר מדובר באדם גדול
שעי"כ יקבלו הציבור את דבריו ויתנו ליבם ללומדם ואף ילמדום לאחרים. ולפי"ז מה
שאמרו שעי"כ "שפתותיו דובבות", היינו שאם לא ייזכר שמו עליהם, הם ישתכחו
וממילא לא יהיו שפתותיו דובבות. (אמנם מהתנחומא הנ"ל שבו מובא שהאומר דבר שלא
בשם אומרו עובר בגזל, לכאורה מוכח שגם אם לא מדובר באדם גדול ישנו איסור לומר
שלא בשם אומרו וזאת משום גזל. ויש שביארו בתנחומא, שהגזל הוא בכך שכאשר הדברים
ישתכחו כבר לא יזכירום ולא ידונו בהם, ובזה הוא מפסיד את בעל השמועה). והחיד"א
בשם הגדולים (מערכת ספרים, 'זכרונות') כתב טעם אחר, כי אין צדיק בארץ אשר יעשה
טוב ולא יחטא, ויתכן שיהיה עליו קטרוג שלא יזכה למעלה זו שיהיו שפתותיו דובבות
בקבר. וע"י שבעוה"ז מזכירים שמו בתורה ואומרים דין או חידוש משמו מתעוררים
הרחמים ויגדל כח המליצים עליו ושפתותיו דובבות (ועיי"ש בראיות שהביא לכך).
ונראה בכוונתו, שהזכרת השם יש בה שבח לבעל השמועה על דברי התורה שחידש, וזה
מעורר את הסִנגור והרחמים העליונים. ולכאורה כן הוא בכל שבח שמשבחים אדם על
מצוות ומעשים טובים שעשה.

[שמעון אסטרייכר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 13:21

הווי אומר שעיקר התועלת לנשמתו היא מאמירת דברי תורתו ולא מהזכרת שמו לכשעצמה

קריאת שם אתר וכל אובייקט אחר אינו אלא הנצחת שם האיש שלא יישכח בתהום נשיית
ההיסטוריה, אבל לא מעבר לכך

שוב, אם התרומה עצמה היא העיקר, מספיק שהתורם / מקים הישיבה יאמר בפיו שעושה
זאת לטובת נשמת פלוני ודי בכך, ואין הבדל בין מוסד ובין כל מעשה טוב אחר
ואין להוכיח מזה שקריאת שם המוסד וכדו' על שם האדם, מוסיפה משהו מעבר לכך

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 13:42

זה בסתם מוסד. אבל כמדומה שכשקוראים שם של ישיבה וכדו' ע"ש אדם, הכוונה היא
שהבניין יהיה לעילוי נשמתו.
אפשר לשאול ראש ישיבה או כולל בעניין זה. בפרט כשקוראים ע"ש מישהו מבני
משפחתם, קשה להניח שכוונתם להנצחה בלבד.

מאת: [email protected]

[שמעון אסטרייכר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 14:12

לא התכוונתי לומר שקריאת שם המוסד אינה אלא להנצחה
דבריי כוונו למש"כ לעיל שמצינו שאנשים קוראים אתרים על שמם וכו'
לגבי קריאת שם הבנין, לכאורה מספיק שהתורם יאמר כך בפיו לפני מעשה התרומה
וזהו, מה מוסיף השלט 'ישיבת אהל יצחק על שם הגאון הגדול ר' יצחק קרישקמן'???

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 14:27

נזכרתי שיש תשובה של הרשב"א בענין כתיבת השם של התורם על מנורה בבית כנסת
וכיוצ"ב,
שהשואל דן אם זה ראוי וכו',
והרשב"א כותב שעדיף לכתוב את שם התורם כדי לעודד אחרים לתרום כמוהו.
(כותב מזכרון, אולי לא מדייק).

כמו"כ נזכרתי בחוות יאיר (???) על פרוכת שכתוב עליה שם של אשה, שדן אם זה בעיה
בבית כנסת מצד הרהורים וכו'.

מאת: [email protected]

[למען אחי ורעי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 14:31

לפי הפשט של הפשט ישעיהו פרק נו, "וְנָתַתִּ֨י לָהֶ֜ם בְּבֵיתִ֤י
וּבְחֽוֹמֹתַי֙ יָ֣ד וָשֵׁ֔ם ט֖וֹב מִבָּנִ֣ים וּמִבָּנ֑וֹת שֵׁ֤ם עוֹלָם֙
אֶתֶּן־ל֔וֹ אֲשֶׁ֖ר לֹ֥א יִכָּרֵֽת",
ומצאנו בבית המקדש שער ניקנור, מנורה של הילני המלכה - שמזכירים אותם לשבח.
ויתכן שדוקא התורם בעצמו ולא כשתרמו ע"ש אחר.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 14:34

יפה.
איך שכחנו?

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 14:41

אולי הסברא דומה לפתקים ששמים בכותל. לכאורה זה דומה לתפילה תמידית.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 14:53

[image: image.png]

מאת: [email protected]

[שמעון אסטרייכר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 16:05

ראו בקובץ המצורף

לגבי הפסוק בישעיהו עי' בפי' המצודות שם (שהיה מפרש פשטן)

מאת: [email protected]

קבצים מצורפים:

• שולחן ערוך יורה דעה הלכות צדקה סימן רמט סעיף יג.docx

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 16:15

ליקוט מדהים

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:26

הבאתי מהספר שפתי שושנים עמ' סט.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:26

לרב וויס.

מאת: [email protected]