עזרה בניסוח / ניקוד או כל רעיון אחר

[אברהם דיקמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 23:13

הקטע הבא נכתב לפני כ120 שנה, הרב הכותב כפי הנראה היה רגיל באידיש ולא בלשון
הקודש.

יש כאן הגדרה שאינני יודע כיצד להגותה (אף שהכוונה ברורה להבדיל בין שכונה
למזיגה), בכלל בלשוננו היינו מבדילים בין תערובת ותרכובת (וכמדומני שדנו בזה
בדם הפר ודם השעיר), עוצו עיצה כיצד לנהוג - בהתערבות מעטה ככל הניתן.

ואמרתי, דהנה בדביקות דבר אחד לחבירו יש תרי אנפי, חדא הוי הרכבה שכוניות,
והשנית הוי הרכבה מזגיות. היינו למשל, תערובות יבש ביבש שני מינים ביחד
ודבוקים זה לזה והיא הרכבה שכוניות, דעם כל זה נשאר כל אחד מהם בכוחו וטבעו
ויוכלו להפרידם זה מזה, להיות כל אחד מהם כבראשונה.

אבל אם נתערבו לח בלח שני מינים הוי הרכבה מזגיות, שנתערבו יחד עד אשר נתבטלו
כל אחד מהם ממצבו הראשון שהיו בו טרם שנתערבו ונולד מהם כח שלישי, כח חדש אשר
לא היו במצב זה טרם שנתערבו. כגון אם הוי תערובות קר בחם, או מר במתוק, נולד
משניהם להיות מידת הממוצע לא חמימא ולא קרירא, לא מר ולא מתוק.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 23:16

שכונית (מלשון שכן),
מזגית (מלשון ממוזג).

הנוסחאות הללו נמצאים הרבה בצפנת פענח, וכמדומני גם במשך חכמה.
וזה נוסח שמצוי בספרי אותו דור.

מאת: [email protected]

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 02:02

הקטע הבא נכתב לפני כ120 שנה, הרב הכותב כפי הנראה היה רגיל באידיש ולא בלשון
הקודש.

יש כאן הגדרה שאינני יודע כיצד להגותה (אף שהכוונה ברורה להבדיל בין שכונה
למזיגה), בכלל בלשוננו היינו מבדילים בין תערובת ותרכובת (וכמדומני שדנו בזה
בדם הפר ודם השעיר), עוצו עיצה כיצד לנהוג - בהתערבות מעטה ככל הניתן.

ואמרתי, דהנה בדביקות דבר אחד לחבירו יש תרי אנפי, חדא הוי הרכבה שכוניות,
והשנית הוי הרכבה מזגיות. היינו למשל, תערובות יבש ביבש שני מינים ביחד
ודבוקים זה לזה והיא הרכבה שכוניות, דעם כל זה נשאר כל אחד מהם בכוחו וטבעו
ויוכלו להפרידם זה מזה, להיות כל אחד מהם כבראשונה.

אבל אם נתערבו לח בלח שני מינים הוי הרכבה מזגיות, שנתערבו יחד עד אשר נתבטלו
כל אחד מהם ממצבו הראשון שהיו בו טרם שנתערבו ונולד מהם כח שלישי, כח חדש אשר
לא היו במצב זה טרם שנתערבו. כגון אם הוי תערובות קר בחם, או מר במתוק, נולד
משניהם להיות מידת הממוצע לא חמימא ולא קרירא, לא מר ולא מתוק.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 23:16

התכוונתי שתשנה את האיות של המילים אצלו למשמעות הנ"ל.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 23:26

אם איננו רוצים לפגוע באותנטיות (לענ"ד כך ראוי לנהוג), אפשר להשאיר את דברי
הרהמ"ח כלשונם ולכתוב בסוגריים/הערת שוליים את המילה הקרובה ביותר ולאחר מכן
את ביאורה.
כגון
חדא הוי *הרכבה שכוניות *(שִׁכּוּנִית, מלשון שכנות וסמיכות) והשנית הוי *הרכבה
מזגיות (מִזְגִּית מלשון מזיגה וערבוב), *
וייתכן שאפשר לוותר על המילה שכונית/מזגית כאשר הספר מכוון לקהל יעד מייבין.
ברכה והצלחה!

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 23:29

אי אפשר לוותר על שכונית ומזגית גם לקהל יעד מייבין. זה מילים נפוצות בספרי
אותה תקופה.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 23:36

איני יודע אם הובנתי נכון.
למקרה שלא, כוונתי הייתה שאפשר לכתוב:
חדא הוי *הרכבה שכוניות *(מלשון שכנות וסמיכות) והשנית הוי הרכבה מזגיות
(מלשון מזיגה וערבוב).

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 23:52

הצעה נפלאה.
אני רק הוספתי לשנות גם את נוסח המקור -
חדא הוי *הרכבה שכונית *(מלשון שכנות וסמיכות) והשנית הוי הרכבה מיזגית
(מלשון מזיגה וערבוב).

[אברהם דיקמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 00:10

לענ"ד יש לשנות מעט כמו שהציע הרב הארי, כפי המקובל בספרים אחרים.
כגון בקובץ שיעורים: ובהקדמה לס' שב שמעתתא הביא תירוץ על קושיתם מהתשב"ץ
דבחציה שפחה הוי הרכבה *שכונית *ובפרד הוי הרכבה מזגית.

ועל הדרך שמתי על לב - שנתעלמה ממני לחפש במאגרים אחר מטבע הלשון.

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 00:11

אני מציע יותר מודרני [אם כבר אז כבר כדי שגם בעוד 20 שנה יבינו]
שיכונית ומיזוגית

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 00:17

לענ"ד עם כל הרצון הטוב 'לזכות' את הרב המחבר בחיבור נקי ומסולת. איננו רשאים
לנהוג בו כבתוך שלנו ולהגיה בו כפי שהדעת מכרעת, גם כאשר הצדק מורה כן, כל
עוד ישנה אפשרות להשאיר את הנוסח המקורי על מתכונתו ולבארו כפי הצורך.

ישנה תועלת רבה בשמירה על החומר המקורי מכמה מבחינות ויעידו על כך עורכים
וחוקרים רבים.