דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

עזרה בניסוח

2022
24 9 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 20:54

    בס"ד
    בקשו לשאול:
    איזה תחליף יש בלשוה"ק למילה 'למרות'.

    [אני חשבתי על: אף ש.. מכל מקום ..]

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 20:54

    בס"ד
    בקשו לשאול:
    איזה תחליף יש בלשוה"ק למילה 'למרות'.

    [אני חשבתי על: אף ש.. מכל מקום ..]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 20:55

    על אף.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 20:54

    בס"ד
    בקשו לשאול:
    איזה תחליף יש בלשוה"ק למילה 'למרות'.

    [אני חשבתי על: אף ש.. מכל מקום ..]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 20:58

    חרף

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 20:55

    על אף.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 20:58

    הגם

    ולפעמים גם: אפילו ש...

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 20:58

    חרף

    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 21:16

    הידוע למי מחו"ר הקבוצה מקור בלשון הקודש ל'חרף' במשמעות של למרות, או שזו
    המצאה מאוחרת?

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 21:38

    גם אני לא מצאתי מקור קדום לחרף במשמעות של למרות הגם שמסתבר כי מצאו מחדשי
    השפה אילן כלשהו לתלות בו את המצאותיהם..
    בנוסח רצה והחליצנו בברכת המזון עדה"מ "והגם שאלנו ושתינו חרבן ביתך הגדול
    והקדוש לא שכחנו".
    יש לציין כי ישנם כמה שינויי נוסחאות בזה ואכמ"ל..

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:00

    סברת הרב קלאר, לכאורה היא הפירוש הנכון.
    חרף הוא לשון ביזוי (חרפה). מכאן הביטוי "אני יודע שהוא כועס עלי, חרף זאת,
    אני לא אשיב לו בכעס חוזר". חרף = ביזוי לצד שהוזכר ראשון.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:00

    סברת הרב קלאר, לכאורה היא הפירוש הנכון.
    חרף הוא לשון ביזוי (חרפה). מכאן הביטוי "אני יודע שהוא כועס עלי, חרף זאת,
    אני לא אשיב לו בכעס חוזר". חרף = ביזוי לצד שהוזכר ראשון.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:02

    לא הבנתי איך הגיע הביטוי. הרי באותה מידה אפשר לומר: ראובן חיבב את שמעון
    וחרף זאת שמעון שנא אותו.
    וכן עוד מיליוני משפטים נוספים שלא מוזכר בהם כעס.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:02

    לא הבנתי איך הגיע הביטוי. הרי באותה מידה אפשר לומר: ראובן חיבב את שמעון
    וחרף זאת שמעון שנא אותו.
    וכן עוד מיליוני משפטים נוספים שלא מוזכר בהם כעס.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:02

    או עניין של ביזוי.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:02

    או עניין של ביזוי.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:03

    הכעס היה דוגמא,
    הדוגמא שלך ממש טובה.
    חרף = חלק שני במשפט שחולק על החלק הראשון.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:03

    הכעס היה דוגמא,
    הדוגמא שלך ממש טובה.
    חרף = חלק שני במשפט שחולק על החלק הראשון.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:04

    אבל מה קשור לביזוי?

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:04

    אבל מה קשור לביזוי?

    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:05

    חרף הוא לשון ביזוי, כמו חרפה.
    תעשה למשל חיפוש ברש"ר הירש של המילה "חרף".

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:05

    חרף הוא לשון ביזוי, כמו חרפה.
    תעשה למשל חיפוש ברש"ר הירש של המילה "חרף".

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:06

    כן, זה בלשה"ק. אבל אין קשר בין זה למשמעות החדשה של למרות.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:06

    כן, זה בלשה"ק. אבל אין קשר בין זה למשמעות החדשה של למרות.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:11

    לא מצאתי "חרף" במלעיל בלשון הקודש היוכל אי מי להראות איה כבודו?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:11

    לא מצאתי "חרף" במלעיל בלשון הקודש היוכל אי מי להראות איה כבודו?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:14

    רש"ר הירש ויקרא יט
    "נחרפת" זהה כאן עם "מקודשת"; ועלינו לעמוד על המושג הלשוני של שורש "חרף" -
    במשמעות נדירה זו. ידועה ההוראה הרגילה של שורש "חרף" (=לגדף) בלשון קל ובלשון
    פיעל; כן ידועה הוראת שמות העצם "חרפה", "חרֶף".
    בביאורנו לבראשית ח, כב היה נראה לנו, שהוראת היסוד של "חרף" היא: להיות הפקר
    לכל; ומכאן "חורף": עונת הסבילות הגמורה של הארץ; "חָרֵף": לגדף אדם ולהפקיר
    את כבודו; לטעון, שהוא מחוסר כל משקל של אישיות. היה אפשר לפרש כך גם את
    "נחרפת": להיות מסורה בידי איש. אך לפי זה, הרי מושג זה מורה על מצב משפיל:
    אשה המסורה לשרירות לבו של איש. ואין זה מתקבל על הדעת; שהרי אין שפחה יכולה
    להיות נחרפת לאיש אלא עם תחילת כניסתה לחירות; ומכאן, שהיחס המתואר כאן הוא
    בניגוד גמור ל"חרפה".
    קירבת ההגאים מביאה אותנו לשורש "חרב", שהוראתו היסודית היא: יבש; משורש זה
    נגזר שם "חֶרֶב", הקרוב ל"חריף" בארמית. ברורה מיד ההקבלה הרעיונית שבין השמות
    הנרדפים "חרב" - "יבש"; שהרי חָרֵב (= יבש) קרוב ל"חָרֵף" (=הכלם); וכעין זה
    "יבש" מציין גם יבושת וגם בושה; כך: יֵבוש, הובִיש. נראה אפוא, שמושג היסוד של
    "חרב" הוא: "להיות קפוא"; לאבד את הרטיבות, שהיא התנאי לכל שינוי והמשך
    התפתחות. "חרב" הוא הניגוד של "ערב"; ותופעה כעין זו שכיחה בפעלים, שיש בהם
    חילוף ח' - ע'. דבר חרֵב איננו לובש צורה אחרת, ואיננו מתערב בדברים אחרים.
    ומכאן גם החֶרֶב החריפה והמבדלת; ומאידך "חרוב" - שהוא הביטוי לכל סוג של הרס.
    עיר חרבה - ניטלו ממנה התנאים להמשך התפתחותה.
    "חורֶף" הוא אפוא עונת הקיפאון: מהלך ההתפתחות של הארץ נפסק בתקופת החורף.
    ובהעברה לחיים הרוחניים, המוסריים והחברתיים של האדם הרי זו משמעות "חרף":
    לטעון על אדם, שאין לו זכות קיום מבחינה רוחנית, מוסרית וחברתית
    ; כביכול,
    הוא מחוסר "לשד החיים"; הוא כחש וקפא מבחינה רוחנית ומוסרית.
    מעתה אם "חרף"
    מציין קיפאון, הרי זו משמעות "נחרף ל -" מבחינה משפטית: משנתחבר לאחד, כבר
    נעשה קפוא ביחס לכל השאר; והרי זו תוצאת הקידושין ביחס לאשה המאורסת. וכעין זה
    היחס שבין "צמתות" (להלן כה, כג) ל"צמת"; "צמיתות": קניין עולם שלא ישתנה;
    "צמת": להיות קפוא; כך: "בעת יזרבו נצמתו" (איוב ו, יז) ובמקומות רבים בתלמוד.
    וכאן נקט לשון "נחרפת" במקום הביטוי הרגיל "מאורסת"; שהרי השפחה איננה משוחררת
    גמורה; ולפיכך אין בקידושיה משום אירוסין גמורים; הם תקֵפים רק מבחינת התוצאה
    המשפטית, שהאשה אסורה לאחרים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:14

    רש"ר הירש ויקרא יט
    "נחרפת" זהה כאן עם "מקודשת"; ועלינו לעמוד על המושג הלשוני של שורש "חרף" -
    במשמעות נדירה זו. ידועה ההוראה הרגילה של שורש "חרף" (=לגדף) בלשון קל ובלשון
    פיעל; כן ידועה הוראת שמות העצם "חרפה", "חרֶף".
    בביאורנו לבראשית ח, כב היה נראה לנו, שהוראת היסוד של "חרף" היא: להיות הפקר
    לכל; ומכאן "חורף": עונת הסבילות הגמורה של הארץ; "חָרֵף": לגדף אדם ולהפקיר
    את כבודו; לטעון, שהוא מחוסר כל משקל של אישיות. היה אפשר לפרש כך גם את
    "נחרפת": להיות מסורה בידי איש. אך לפי זה, הרי מושג זה מורה על מצב משפיל:
    אשה המסורה לשרירות לבו של איש. ואין זה מתקבל על הדעת; שהרי אין שפחה יכולה
    להיות נחרפת לאיש אלא עם תחילת כניסתה לחירות; ומכאן, שהיחס המתואר כאן הוא
    בניגוד גמור ל"חרפה".
    קירבת ההגאים מביאה אותנו לשורש "חרב", שהוראתו היסודית היא: יבש; משורש זה
    נגזר שם "חֶרֶב", הקרוב ל"חריף" בארמית. ברורה מיד ההקבלה הרעיונית שבין השמות
    הנרדפים "חרב" - "יבש"; שהרי חָרֵב (= יבש) קרוב ל"חָרֵף" (=הכלם); וכעין זה
    "יבש" מציין גם יבושת וגם בושה; כך: יֵבוש, הובִיש. נראה אפוא, שמושג היסוד של
    "חרב" הוא: "להיות קפוא"; לאבד את הרטיבות, שהיא התנאי לכל שינוי והמשך
    התפתחות. "חרב" הוא הניגוד של "ערב"; ותופעה כעין זו שכיחה בפעלים, שיש בהם
    חילוף ח' - ע'. דבר חרֵב איננו לובש צורה אחרת, ואיננו מתערב בדברים אחרים.
    ומכאן גם החֶרֶב החריפה והמבדלת; ומאידך "חרוב" - שהוא הביטוי לכל סוג של הרס.
    עיר חרבה - ניטלו ממנה התנאים להמשך התפתחותה.
    "חורֶף" הוא אפוא עונת הקיפאון: מהלך ההתפתחות של הארץ נפסק בתקופת החורף.
    ובהעברה לחיים הרוחניים, המוסריים והחברתיים של האדם הרי זו משמעות "חרף":
    לטעון על אדם, שאין לו זכות קיום מבחינה רוחנית, מוסרית וחברתית
    ; כביכול,
    הוא מחוסר "לשד החיים"; הוא כחש וקפא מבחינה רוחנית ומוסרית.
    מעתה אם "חרף"
    מציין קיפאון, הרי זו משמעות "נחרף ל -" מבחינה משפטית: משנתחבר לאחד, כבר
    נעשה קפוא ביחס לכל השאר; והרי זו תוצאת הקידושין ביחס לאשה המאורסת. וכעין זה
    היחס שבין "צמתות" (להלן כה, כג) ל"צמת"; "צמיתות": קניין עולם שלא ישתנה;
    "צמת": להיות קפוא; כך: "בעת יזרבו נצמתו" (איוב ו, יז) ובמקומות רבים בתלמוד.
    וכאן נקט לשון "נחרפת" במקום הביטוי הרגיל "מאורסת"; שהרי השפחה איננה משוחררת
    גמורה; ולפיכך אין בקידושיה משום אירוסין גמורים; הם תקֵפים רק מבחינת התוצאה
    המשפטית, שהאשה אסורה לאחרים:

    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:21

    מפולפל מאוד...

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:21

    מפולפל מאוד...

    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:23

    לגאונות של הרש"ר הירש בהסברת שורשי לשון הקודש,
    אין אפילו מתחרה אחד.

    הרבה מדברים על השורשים ועל הכללים,
    הוא היחיד שנתן בהם לומדע'ס ישיבתית, מבוססת ונוטפת גישמאק.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:23

    לגאונות של הרש"ר הירש בהסברת שורשי לשון הקודש,
    אין אפילו מתחרה אחד.

    הרבה מדברים על השורשים ועל הכללים,
    הוא היחיד שנתן בהם לומדע'ס ישיבתית, מבוססת ונוטפת גישמאק.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:24

    לעומת המלבי"ם שדרך בדרך פשוטה יותר..

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:24

    לעומת המלבי"ם שדרך בדרך פשוטה יותר..

    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:28

    הנה מלבי"ם (בשם הרד"ק) שמסביר להדיא "חרף" כמו שאנו משתמשים בעברית!!

    מלבי"ם ויקרא פרשת קדשים
    נב והיא שפחה נחרפת לאיש יש כמה דעות במפ' על מלה זו, ולדעתי היא.......
    וכן י"ל שהיא מענין נסיגת אחור, כמ"ש הרד"ק בשורש חרף, שהיא נסוגה מכל העולם
    לאיש מיוחד.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:28

    הנה מלבי"ם (בשם הרד"ק) שמסביר להדיא "חרף" כמו שאנו משתמשים בעברית!!

    מלבי"ם ויקרא פרשת קדשים
    נב והיא שפחה נחרפת לאיש יש כמה דעות במפ' על מלה זו, ולדעתי היא.......
    וכן י"ל שהיא מענין נסיגת אחור, כמ"ש הרד"ק בשורש חרף, שהיא נסוגה מכל העולם
    לאיש מיוחד.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:45

    זו בטוח אותה משמעות?

  • עזרה בג'ימייל

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 19:46 בס"ד אשאל שוב אף שכבר שאלתי כמ"פ בעבר, אולי מישהו ימצא פתרון: המיילים הנמצאים ב'תווית' מסויימת, איך מגדירים שקודם יופיעו ההודעות שלא נקראו ?
  • עזרה בניסוח / ניקוד או כל רעיון אחר

    2022
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 00:17 לענ"ד עם כל הרצון הטוב 'לזכות' את הרב המחבר בחיבור נקי ומסולת. איננו רשאים לנהוג בו כבתוך שלנו ולהגיה בו כפי שהדעת מכרעת, גם כאשר הצדק מורה כן, כל עוד ישנה אפשרות להשאיר את הנוסח המקורי על מתכונתו ולבארו כפי הצורך. ישנה תועלת רבה בשמירה על החומר המקורי מכמה מבחינות ויעידו על כך עורכים וחוקרים רבים.
  • עזרה בניסוח שני משפטים

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 22:25 לחתימת העדים יש משמעות על הגמירות דעת של הבעלים, משום שבאמצעותם יהיה לשטר תוקף בבית דין.
  • עזרה

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2022 11:56 הסתדר לי כשהתקנתי מחדש את הגופן של 'דוד' שהיה בגירסה ישנה יותר במחשב החדש וכנראה לא הותקן טוב.פשוט העתקתי ממישהו את הגירסה היותר חדשה 6.01 והכל הסתדר, ממש ממש תודה רבה ויישר כח
  • עזרה

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    L
    תאריך ההודעה המקורית: 05/12/2022 20:18 אשמח אם יש לכם לשלוח לי סיפור על ירושלים של פעם בקובץ וורד יעזור לי מאד תודה רבה.
  • עזרה

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2022 16:02 אולי תשנה את הסגנון בסגנונות. מאת: [email protected]
  • עזרה

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 21:58 בס"ד לשאלה א' - לחפש בהגדרות ג'ימייל 'תצוגת שיחה' ולסמן וי לשאלה ב' - בשורת החיפוש במייל, לכתוב בשורה 'כולל את המילים' את המייל של הקבוצה, לעשות מסנן חדש, ואז להורות למחשב לדלג על תיבת הדואר הנכנס, ולהכניס הכל לרשתות חברתיות. [או ל'תווית' מיוחדת שפתחת עבור זה]. מקווה שהובנתי
  • עזרה בוורד

    2022
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2022 23:25 מסתבר שהפתרון פשוט משחשבתי הרב ב. י. גילה לי שהאופציה קיימת בוורד באופן פשוט למדי חלונית בית > מיין...