דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

גדר אין ספק מוציא מידי ודאי

2022
9 6 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 11:39

    האם למשהו מבין הת"ח דפה יש מידע בחקירה בגדר הדין הנ"ל האם זה רק הנהגה או
    משהו אחר בסגנון הזה?

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 11:39

    האם למשהו מבין הת"ח דפה יש מידע בחקירה בגדר הדין הנ"ל האם זה רק הנהגה או
    משהו אחר בסגנון הזה?

    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 11:45

    'ברי ושמא ברי עדיף'
    'העמד דבר על חזקתו'
    הכללים הללו מבוססים על המשפט למעלה (או שהוא מבוסס עליהם..)

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 11:45

    'ברי ושמא ברי עדיף'
    'העמד דבר על חזקתו'
    הכללים הללו מבוססים על המשפט למעלה (או שהוא מבוסס עליהם..)

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 13:42

    'ברי ושמא ברי עדיף'
    'העמד דבר על חזקתו'
    הכללים הללו מבוססים על המשפט למעלה (או שהוא מבוסס עליהם..)

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 13:42

    'ברי ושמא ברי עדיף'
    'העמד דבר על חזקתו'
    הכללים הללו מבוססים על המשפט למעלה (או שהוא מבוסס עליהם..)

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 13:57

    לגבי ודאותו, האם הוא נחשב לודאי גמור (דין ודאי) או שהוא עדיין ספק (דין
    ספק), נחלקו בזה המפרשים: המהרש"א כתב שהוא ודאי גמור, ולכן טומאה ברשות הרבים
    שספק האם גררוה - לא נחשבת ספק טומאה ברשות הרבים (וטהורה), אלא ודאי טומאה
    (וטמאה) (מהרש"א נידה טו: על תד"ה ספק. וכן כתב המהר"ם עבודה זרה מב. על תד"ה
    מפני, אך הוסיף "ויש לתרץ בדוחק"). והברכת אברהם (פסחים ט. סימן "אין ספק
    מוציא מידי ודאי" ט) כתב שהיא מחלוקת ראשונים, שנחלקו האם איסור דרבנן שספק
    האם הותר - נחשב כספיקא דרבנן ולקולא (רש"י ותירוץ אחד בתוס'), או כוודאי
    דרבנן ולחומרא (רמב"ם).

    הנה דוגמא לשאלה שניתן לבדוק בערך הזה באנציקלופדיה תלמודית

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 13:57

    לגבי ודאותו, האם הוא נחשב לודאי גמור (דין ודאי) או שהוא עדיין ספק (דין
    ספק), נחלקו בזה המפרשים: המהרש"א כתב שהוא ודאי גמור, ולכן טומאה ברשות הרבים
    שספק האם גררוה - לא נחשבת ספק טומאה ברשות הרבים (וטהורה), אלא ודאי טומאה
    (וטמאה) (מהרש"א נידה טו: על תד"ה ספק. וכן כתב המהר"ם עבודה זרה מב. על תד"ה
    מפני, אך הוסיף "ויש לתרץ בדוחק"). והברכת אברהם (פסחים ט. סימן "אין ספק
    מוציא מידי ודאי" ט) כתב שהיא מחלוקת ראשונים, שנחלקו האם איסור דרבנן שספק
    האם הותר - נחשב כספיקא דרבנן ולקולא (רש"י ותירוץ אחד בתוס'), או כוודאי
    דרבנן ולחומרא (רמב"ם).

    הנה דוגמא לשאלה שניתן לבדוק בערך הזה באנציקלופדיה תלמודית

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 13:59

    לגבי ודאותו, האם הוא נחשב לודאי גמור (דין ודאי) או שהוא עדיין ספק (דין
    ספק), נחלקו בזה המפרשים: המהרש"א כתב שהוא ודאי גמור, ולכן טומאה ברשות הרבים
    שספק האם גררוה - לא נחשבת ספק טומאה ברשות הרבים (וטהורה), אלא ודאי טומאה
    (וטמאה) (מהרש"א נידה טו: על תד"ה ספק. וכן כתב המהר"ם עבודה זרה מב. על תד"ה
    מפני, אך הוסיף "ויש לתרץ בדוחק"). והברכת אברהם (פסחים ט. סימן "אין ספק
    מוציא מידי ודאי" ט) כתב שהיא מחלוקת ראשונים, שנחלקו האם איסור דרבנן שספק
    האם הותר - נחשב כספיקא דרבנן ולקולא (רש"י ותירוץ אחד בתוס'), או כוודאי
    דרבנן ולחומרא (רמב"ם).

    הנה דוגמא לשאלה שניתן לבדוק בערך הזה באנציקלופדיה תלמודית

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 13:59

    לגבי ודאותו, האם הוא נחשב לודאי גמור (דין ודאי) או שהוא עדיין ספק (דין
    ספק), נחלקו בזה המפרשים: המהרש"א כתב שהוא ודאי גמור, ולכן טומאה ברשות הרבים
    שספק האם גררוה - לא נחשבת ספק טומאה ברשות הרבים (וטהורה), אלא ודאי טומאה
    (וטמאה) (מהרש"א נידה טו: על תד"ה ספק. וכן כתב המהר"ם עבודה זרה מב. על תד"ה
    מפני, אך הוסיף "ויש לתרץ בדוחק"). והברכת אברהם (פסחים ט. סימן "אין ספק
    מוציא מידי ודאי" ט) כתב שהיא מחלוקת ראשונים, שנחלקו האם איסור דרבנן שספק
    האם הותר - נחשב כספיקא דרבנן ולקולא (רש"י ותירוץ אחד בתוס'), או כוודאי
    דרבנן ולחומרא (רמב"ם).

    הנה דוגמא לשאלה שניתן לבדוק בערך הזה באנציקלופדיה תלמודית

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 15:04

    צדק הרב מעשה הכתב שיסוד הכלל שאין ספק מוציא מדי ודאי הוא: העמד דבר על חזקתו.
    חזקה = המצב הוודאי שהיה עד שנארע הספק. הולכים לפי המצב הודאי, דהיינו החזקה.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 15:04

    צדק הרב מעשה הכתב שיסוד הכלל שאין ספק מוציא מדי ודאי הוא: העמד דבר על חזקתו.
    חזקה = המצב הוודאי שהיה עד שנארע הספק. הולכים לפי המצב הודאי, דהיינו החזקה.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 16:12

    צדק הרב מעשה הכתב שיסוד הכלל שאין ספק מוציא מדי ודאי הוא: העמד דבר על חזקתו.
    חזקה = המצב הוודאי שהיה עד שנארע הספק. הולכים לפי המצב הודאי, דהיינו החזקה.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 16:12

    צדק הרב מעשה הכתב שיסוד הכלל שאין ספק מוציא מדי ודאי הוא: העמד דבר על חזקתו.
    חזקה = המצב הוודאי שהיה עד שנארע הספק. הולכים לפי המצב הודאי, דהיינו החזקה.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 16:30

    זכורני משיעורי הגרי"ג אדלשטיין שהגדר הוא דמהכ"ת להסתפק

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 16:30

    זכורני משיעורי הגרי"ג אדלשטיין שהגדר הוא דמהכ"ת להסתפק

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 16:37

    זכורני משיעורי הגרי"ג אדלשטיין שהגדר הוא דמהכ"ת להסתפק

    מאת: [email protected]

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים