דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מה משמעות המילה אגידענקער

2022
14 10 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2022 20:22
  • תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2022 20:22
    תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2022 20:25

    שמנמן?
    מתאים לך?

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2022 20:25

    שמנמן?
    מתאים לך?

    תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2022 20:26

    משהו קשור לזיכרון, אדם שכולו זוכר, אני צריך תרגום מדויק.

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2022 20:26

    משהו קשור לזיכרון, אדם שכולו זוכר, אני צריך תרגום מדויק.

    תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2022 20:28

    זכרן

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2022 20:28

    זכרן

    תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2022 20:33

    הגויים מתרגמים "הוגה".

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2022 20:33

    הגויים מתרגמים "הוגה".

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2022 20:35

    רעיוניסט

    ב-יום שני, 19 בדצמבר 2022 בשעה 20:33:25 UTC+2, ארי במסתרים כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2022 20:33

    הגויים מתרגמים "הוגה".

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2022 20:36

    אפשר שעל ידי יגיעתו נעשה זכרן....
    אלא שלא צריך להסביר למה הגויים מתרגים אחרת... שלא יתערבו לנו ב'מאמע לשון....

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2022 20:36

    אפשר שעל ידי יגיעתו נעשה זכרן....
    אלא שלא צריך להסביר למה הגויים מתרגים אחרת... שלא יתערבו לנו ב'מאמע לשון....

    תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2022 21:47

    הם לא מפרשנים, הם מתייחסים למילה כהטייה של 'געדאנק' שפירושה רעיון
    בעוד המילה געדענק (באידיש ע וא הן אותיות ניקוד, א פתח וע סגול) פירושה זכירה

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2022 21:47

    הם לא מפרשנים, הם מתייחסים למילה כהטייה של 'געדאנק' שפירושה רעיון
    בעוד המילה געדענק (באידיש ע וא הן אותיות ניקוד, א פתח וע סגול) פירושה זכירה

    תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2022 22:26

    היום השימוש הרווח [עכ"פ בישיבות יוצאי ליטא...] זה כדברי סופר מהיר,
    רעינויסט, ולכן שואלים את המילה מאידיש כל בלה"ק אין כ"כ הגדרה מדוייקת.

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2022 22:26

    היום השימוש הרווח [עכ"פ בישיבות יוצאי ליטא...] זה כדברי סופר מהיר,
    רעינויסט, ולכן שואלים את המילה מאידיש כל בלה"ק אין כ"כ הגדרה מדוייקת.

    תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2022 23:06

    לפי צורת הכתיבה של המילה כאן קשה לדעת למה התכוון הכותב במקור
    זו צורת כתיבה משובשת מכמה טעמים...
    למעשה, אם כותבים געדענק הפירוש היחיד הוא זכירה. אבל השיבוש של כתיב געדענק
    וקרי געדאנק הוא שיבוש מצוי, עכ"פ בחוגים מסוימים, ולכן צריך לבדוק את הטקסט
    לפני ואחרי, ורצוי גם להכיר את המחבר וסגנונו, ולפי זה להכריע למה הייתה כוונת
    המשורר

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2022 23:06

    לפי צורת הכתיבה של המילה כאן קשה לדעת למה התכוון הכותב במקור
    זו צורת כתיבה משובשת מכמה טעמים...
    למעשה, אם כותבים געדענק הפירוש היחיד הוא זכירה. אבל השיבוש של כתיב געדענק
    וקרי געדאנק הוא שיבוש מצוי, עכ"פ בחוגים מסוימים, ולכן צריך לבדוק את הטקסט
    לפני ואחרי, ורצוי גם להכיר את המחבר וסגנונו, ולפי זה להכריע למה הייתה כוונת
    המשורר

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2022 23:09

    זהו ווארט מר' בונים מפשיסחא, בענין זכירת עמלק,
    שלא נאמר זוכר אלא זכור, כי הציווי שיהיה כולו בזכירה, אגידענקער.
    רציתי יותר להבין את המשמעות שכולו בזכירה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2022 23:09

    זהו ווארט מר' בונים מפשיסחא, בענין זכירת עמלק,
    שלא נאמר זוכר אלא זכור, כי הציווי שיהיה כולו בזכירה, אגידענקער.
    רציתי יותר להבין את המשמעות שכולו בזכירה.

    תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2022 23:37

    געדנק יכול לשמש גם כרעיון, כמו "איין - פאל" משהו שנפל לי בראש, הברקה,
    לא יודע איך זה הושאל מִ'זְכירה'
    אולי מ'להזכר' שזה גם סוג משהו שעלה לי בראש.
    כמובן צריך לראות את כל הקטע
    כאן נראה ששובשה הכוונה, והדיוק הוא מזה שלא כתוב זְכור בשווא אלא בקמץ, וזה
    מורה שכל כולו יהיה "זכוּר" שזה יתפוס אותו לגמרי.
    אם כך גדנקר זה זכוּר
    זה לא מילה מוכרת שהוא הביא אותה, אלא הסביר את הפסוק במילה חדשה שלו
    יש מושג כזה "זכוּרני" ושם הכוונה זכור אני כבלשון חז"ל, שזה "זוכר", כאן
    המשמעות היא שכל כולו זוכר זה מושג חדש שהמציא הרבי מקוצק
    והכוונה שהוא עירני מאד לזכירה והיא מפעמת בו היטב,
    וזה מתאים לדברי הרמב"ם שמחיית עמלק זה לזכור אריבתו וזה סוג של נקמה שמפעפעת
    באדם

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2022 23:09

    זהו ווארט מר' בונים מפשיסחא, בענין זכירת עמלק,
    שלא נאמר זוכר אלא זכור, כי הציווי שיהיה כולו בזכירה, אגידענקער.
    רציתי יותר להבין את המשמעות שכולו בזכירה.

    תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2022 00:22

    כעת שהבאתם את מקור הציטוט מובן שהכוונה לא לרעיוניסט אלא לזכרן. אדם שכולו
    בזכירה, ואינו מסיח דעת מהתפקיד שעליו למלא.

    ומכאן ראיה נוספת לכך שאי אפשר לתרגם מילה בלי לדעת את ההקשר שלה, לתשומת לב
    החברים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2022 00:22

    כעת שהבאתם את מקור הציטוט מובן שהכוונה לא לרעיוניסט אלא לזכרן. אדם שכולו
    בזכירה, ואינו מסיח דעת מהתפקיד שעליו למלא.

    ומכאן ראיה נוספת לכך שאי אפשר לתרגם מילה בלי לדעת את ההקשר שלה, לתשומת לב
    החברים.

    תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2022 06:36

    הרב דוד אור הסביר את הענין יפה.
    ולשם דיוק: הכתיבה הנכונה הוא בשני מילים "א געדענקער"

  • מה דעתכם

    2022
    20
    0 הצבעות
    20 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2022 15:26 כאמור, בכתיבה התורנית זה אכן 'עובר'
  • זה מה שנוסף בגירסא 27-38 בדיביאס

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2022 11:06 יש לך את הרשימה המלאה?
  • סליחה על הבורות: מה הפירוש המילה 'שביתין'. ?

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2022 13:40 כדברי הרב הבלין. אבל משמעותו בארמית היא יותר במשמעות של "עזיבת אחיזה וחיבור". בדומה למשמעות השרשית של "שבת שבתון" שהיא עזיבה מעשיה. ולא "העדר מעשה".
  • מה המשמעות בסימון המצורף - ספרים ישנים?

    2022
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 11/08/2022 04:13 "משונצינו ועד וילנא" (יעקב לויפר)
  • מקור לפירוש המילה 'נסיון'

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 17:27 לא יודע אם מספיק קדום. אבל מפורש באברבנאל (וירא כב ד"ה ואומר שמפני) עפ"י המדרש הנ"ל. ויותר מפורש בשפת אמת (שם). ב-יום שלישי, 30 באוגוסט 2022 בשעה 17:09:54 UTC+3, maasehactav כתב/ה:
  • מה המחיר לתמלול שיעור?

    2022
    19
    0 הצבעות
    19 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2022 15:55 מה הלקוח צריך? תמלול מילולי או תמלול תוכן?
  • מה מקובל בעולם העריכה

    2022
    32
    0 הצבעות
    32 פוסטים
    0 צפיות
    ג
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2022 18:28 להביא הוכחה מהחוק אינו מוכרח שהרי בחוק יש עוד הרבה תוספות שכאן אינם משולמים וכו' - גם ההפסקה הקיימת בחוק רק למי שעובד משרה מליאה יותר מסך שעות מסוים ברצף !!! להלן העתקה מאתר כל זכות https://www.kolzchut.org.il/he/הפסקות_בעבודה אם במהלך ההפסקה מותר לעובד לצאת ממקום העבודה, זמן ההפסקה אינו מהווה חלק משעות העבודה (כלומר העובד אינו זכאי לשכר במהלך שהותו בהפסקה). זכאות להפסקה לעובד שאינו עובד בעבודת כפיים אמנם סעיף 20 לחוק קובע כי מנוחה תינתן למי שעובד 6 שעות ביום, אולם סעיף 23 לחוק https://www.nevo.co.il/law_html/law01/P225_001.htm#Seif22 מסמיך את שר העבודה להתיר סטייה מהוראות סעיף 20. בהתאם לכך, פרסם שר העבודה היתר כללי https://www.nevo.co.il/law_word/Law10/YALKUT-2337.pdf#page=3 המאפשר להעסיק 8 שעות ללא הפסקה עובד שאינו מועסק בעבודות כפיים (בהתייחס למי שעובדים 6 ימים בשבוע). כלומר, מי שעובד בעבודה שאינה עבודת כפיים מעל 8 שעות ביום זכאי להפסקה רגילה אם הוא מועסק בשבוע עבודה בן 6 ימים. על-פי תיקון להיתר https://www.nevo.co.il/law_html/Law10/YALKUT-3599.pdf#page=2, אם העובד מועסק בשבוע עבודה בן 5 ימים, מותר להעסיקו 9 שעות ללא הפסקה. כלומר, מי שעובד בעבודה שאינה עבודת כפיים מעל 9 שעות ביום זכאי להפסקה רגילה (למנוחה וארוחה) אם הוא מועסק בשבוע עבודה בן 5 ימים. ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג ניתן להעסיק עובד שאינו עובד בעבודת כפיים במשך 7 שעות ללא הפסקה. חשוב לשים לב כי במקרים אלה יש לשלם גמול עבור שעות נוספות https://www.kolzchut.org.il/he/גמול_עבור_שעות_נוספות על העסקה שמעבר ל-8.6 שעות ביום, או על העסקה שמעבר ל- 7.6 שעות ביום שנקבע כיום המקוצר בעקבות קיצור שבוע העבודה https://www.kolzchut.org.il/he/יום_עבודה_ושבוע_עבודה ל-42 שעות. כמו כן, נקבע בהיתר כי ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג ניתן להעסיק 7 שעות ללא הפסקה עובד שאינו מועסק בעבודות כפיים. מאת: [email protected]
  • מה הפירוש ראלע (מילה באידיש)

    2022
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 11:10 להעמיד דברים על דיוקם: ראלע באידיש בא אכן על תקן המילה תפקיד בעברית, אך לא בכל מקום שבו משתמשים ב'תפקיד' אפשר להשתמש ב'ראלע' השימוש הנפוץ בראלע הוא בעיקר על תפקיד בהצגה, ומשם זה מושאל לפתגם שמשמעותו 'אין לדבר זה שום משמעות בשבילי - לא מעלה ולא מוריד' יש מילים נרדפות נוספות באידיש ל'תפקיד' כגון שטעלע פאסטן ואמט ועוד, כל אחד משמש במקומו לפי הענין