מה אתם אומרים על הסיפור הבא ?

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 11:29

אני חושב שאם הוא עבד לפי תווים עליו לוודא שאין טעויות ואם הוא צריך לעבור
עליו פעמיים, אז הוא חייב לעבור עליו פעמיים.
מהדברים האחרים אני לא יודע מספיק בחושן משפט אם מזה שכתב המכון שזה בשביל
לקוח מסויים, אם זה אומר שהחשבון של העורך הוא עם הלקוח או עם המכון. פשטות
הייתי אומר שזה עם המכון, ועליהם לקחת אחריות על המילה שלהם.

בהקשר דוגמא, אני לא מבין לאיזה צורך יש בדוגמא של הגהה, הרי רוצים שיהיה בלי
טעויות אז מה הקשר דוגמא, אם היו מבקשים ממני הייתי אומר תשלמו ואני אתן לכם
דוגמא.

[א. י. כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 17:04

אני חושב שמזה שהיה דין ודברים הלוך וחזור על הרווחים מוכח שהנושא תוים ולא
מילים, והם לא תפסו את הטעות במשך הדיון הזה. מה פתאום לתת על רווחים אם
נותנים לפי מילים?!
אמנם אם זה נכון שהמקובל בשוק על מילים ולא תוים [והרי זה הפרש גדול מאד] יש
לדון מה עושים. ועוד יל"ד משום מה שכתב כאן אחד שהם כתבו לו במפורש מילים, אך
יש לדחות שהיו מרוצים ממנו מאד. וצריך לשאול רב.

מאת: [email protected]

[א גוט יאר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 17:22

לגבי מה שנזכר לעיל שהוא עבד בער"ש אחר חצות\מנחה קטנה, אני אישית ראיתי שחור
על גבי לבן, אם עבדתי בער"ש אחר חצות או בשעה שאני קובע בדרך כלל ללימוד התורה
בחברותא, ראיתי שלא רק שאין סימן ברכה רק להיפך.
אני ממש התפלאתי איך בכל פעם היה סיבה אחרת למה העבודה ירד לטמיון, אולי המעשה
הזה זה עוד מוסר השכל לכולנו, ולא רק לגבי עבודת עריכה תורנית, רק לכל מה
שאנחנו מנסים להרוויח על חשבון נשמותינו... וד"ל.

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 17:24

תלוי אם אין לו מה לעשות בבית, אני חושב שהוא כלימוד תורה שמצוה.

[שמחה פרוינד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 17:28

לפי דעתי זה תלוי בסוג העורך
דישנם עורכים שלומדים בעיון את הסוגיא תוך כדי עריכה
וישנם אחרים שעוברים על החומר מלמעלה בלי להכנס לתוך הסוגיא

מאת: [email protected]

--

בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected]
[email protected]

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 17:30

אם הוא מבין מה שהוא קורא אפילו קצת, יש לו שכר לימוד תורה.
הכי טוב, שכל אחד ישאל את רבו.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 17:33

האם יש פוסק שמתיר לערוך בחול המועד?

מאת: [email protected]

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 17:35

תשאל פוסק.
אני לא פוסק

[א גוט יאר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 17:59

לי נראה,
אפילו עבודה שדורשת מן העורך לימוד מקיף ועמוק,
עכ"ז הוא עושה זאת רק למען בצע כסף,
ואם הוא יעשה זאת על חשבון ה'שטייגען' שלו, יראה שהוא לא עולה במדריגות לימוד
התורה
לא בכמות ולא באיכות, לא בידיעת התורה ולא בהתמדת לימוד התורה, רק יורד.
ככה זה, אי אפשר להתכחש למציאות,
אמנם עבודת עריכה תורנית היא עבודת קודש,
אבל אחרי הכל זה עבודה. כן נראה לעניות דעתי והרגשת לבי.

מאת: [email protected]

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 18:18

חברים יקרים, בואו נניח את הדברים על השולחן:
גם אם אדם מתרומם מעריכה תורנית, זה פשוט לא הזמן המתאים, ערב שבת זה זמן
ציפיה לשבת, כדברי האור החיים (פרשת כי תשא פרק לא פסוק טז): עוד ירצה על דרך
אומרם ז"ל (יומא פ"א) שצריך להוסיף מחול על הקודש, ולא לימנע ממלאכה [רק] אחר
שיגיע ויתנוצץ יום השבת, אלא* צריך להכין עצמו בקדושת שבת ויצא כחתן לקראת כלה*,
וכו'.
ודברי הרמב"ם (שבת פ"ל ה"ב) בענין זה גם ידועים, זה לשונו:
ומתעטף בציצית* ויושב בכובד ראש מייחל להקבלת פני שבת* כמו שהוא יוצא לקראת
המלך.
כל אחד מבין שזמן כזה לא מתאים לשבת מול מחשב ולעשות עריכה.
לפני חתונה או לקראת מלך לא היו עושים את זה.
וידוע גם על הנהגת גדולי ישראל בזמן הזה שפשוט ישבו והמתינו לשבת.

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 18:24

אני מסכים שלהפסיק קודם הדלקת נרות, אבל מהיכא תיתי שאני צריך להפסיק ללמוד
כדי לצפות לשבת, אין ציפייה לשבת יותר מלימוד התורה, וכשאני מגיה ספר שעליו
אני עובד אני לומד את מה שכתוב

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 18:26

תברר איך נהגו גדולי ישראל בזמן הזה. צאי לך בעקבי הצאן.

מאת: [email protected]

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 18:28

תגידו לי איזה גדול מקליד במחשב?

ואני ראיתי ראשי ישיבות כותבים חידושי תורה קודם שבת

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 18:41

שאלתי רב, הוא אמר שמעיקר הדין אין בעייה, ורק ממדת חסידות היה ר' ברוך בער
מקפיד על זה.
אם מישהו יכול להעלות כאן ברכת שמואל בהקדמתו לבבא מציעא שמה כתוב על זה

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 18:52

אני לא יודע הרב שלי אמר לי להסתכל שם, אם מישהו יועיל בטובו להביא כאן אוכל
לראות

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 20:54

---------- Forwarded message ---------
מאת: From: חנניה הירש
Date: Tue, Jan 10, 2023, 7:53 PM
Subject: Re: [עריכה תורנית] מה אתם אומרים על הסיפור הבא ?
מאת: To: Gra Biurim

מצורף ברכת שמואל על בבא מציעא

קבצים מצורפים:

• ברכת שמואל1114.png

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 20:54

מה שבטוח, שאם הברירה היא להתבטל, ודאי עדיף להיות עסוק בעריכה. כפי שאמרו
לגבי הניטל.

מאת: [email protected]

[אפרים קלירס - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 22:38

מצורף הקטע המדובר מההקדמה לברכת שמואל ב"מ

[image: bandicam 2023-01-10 22-34-41-746.jpg]

--
בברכה
אפרים קלירס
0527622769

[moshe kagana - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 22:45

שו”ע אורח חיים סימן רנא

א. העושה מלאכה בערב שבת מן המנחה ולמעלה אינו רואה סימן ברכה.
י”מ מנחה גדולה וי”מ מנחה קטנה.

ב. לתקן בגדיו וכליו לצורך שבת מותר כל היום. והוא הדין למי שכותב ספרים לעצמו
דרך לימודו.
הגה. אבל אסור לכתוב לחבירו בשכר.

[ש. קמינר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/01/2023 00:01

יש כאן בעצם שתי נידונים נפרדים,

1. טענת המכון שטעו כשכתבו לו תווים ולא מילים.
2. טענת הלקוח שהעבודה אינה טובה מספיק (וכנראה כווונתו שהדוגמא היתה יותר
   טובה).

לגבי טענה 1: יש לציין בפני הפוסק שהעורך כתב מלכתחילה שיקח את העבודה רק אם
ישלמו לו טוב, וגם עבד על זה בשעות לא רגילות שאפשר לבקש עליהם תעריף מיוחד,
וממילא אף שזה מעל המקובל אין הוכחה למקח טעות.
ובכלל יש לדון האם שייך לטעון לטעות בעבודה שנעשתה, שהרי העורך לא יכול למכור
עכשיו את המוצר למישהו אחר.
וכמו"כ כפי שציינו כאן - ממה שדנו האם כולל תווים או שלא , נראה ג"כ שהבינו
שמשלמים על תווים ולא מילים.
אציין שאין לי מושג מה המחיר המקובל להגהה, אני לוקח על הגהה את אותו המחיר
שאני לוקח על שעת עריכה.
ולזה שכתב שכדאי להסתדר איתם בשביל העבודות הבאות: יש לומר איפכא, כדאי לא
לוותר להם עכשיו כדי שלא ינצלו אותו גם הלאה.
הרי אם הוא עושה עבודה טובה - הם ירצו לעבוד אתו, ואם לא, לא יעזור שיוותר על
מה שמגיע לו.

לגבי טענה 2: אם ביקש דוגמא והוטבה בעיניו כמובן שהלקוח חייב להוכיח ההבדל בין
הדוגמא לשאר העבודה. וגם אם יוכיח - יש טענה עליו שלא בקש מהעורך עצמו לשפר
לפני שלקח מגיה אחר ושילם לו בנפרד.

כמובן שאין בזה פסק אלא ציון נקודות חשובות להעלות לפני הפוסק.

מנסיון - במקרים כאלו כדאי שהעורך יכתוב להם שהוא אברך שצריך את הכסף בדחיפות
ועבד ע"ז בשעות לא שעות ועלול לחזור לו המשכנתא וכו' וכו'
אף שהצדק הטבעי אינו נותן לעשות כך, שהרי עבדתי על זה ומגיע לי ביושר ולמה
להתחנן כקבצן וכו',
אך מה לעשות שעריכה תורנית זה מקצוע בעייתי מבחינת גובה שכר, תנאי ההעסקה הלנת
שכר וכו', ואם נרצה שהמצב יתוקן - דבר ראשון על כולם להרשם כעוסק.....

ב-יום שלישי, 10 בינואר 2023 בשעה 22:45:27 UTC+2, moshekagana כתב/ה: