דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

העלאה בשכר

2023
159 24 2.0k 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 23:31

    חוץ מזה לא נראה שבכך יתייקר מעמדו. יותר נראה לי שהמנהל יחשוב שהעורך שתה
    משהו או קצת מבולבל...

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 23:38

    ובכך אנחנו חוזרים למה שאמרנו לעיל שאם נניח לרגע את הנידון ההלכתי שזה אומר
    בכה וזה אומר בכה, זו שגיאה לומר יש לי הצעת עבודה ב... מבלי שההצעה קונקרטית
    ויכולה לבוא לידי מימוש.

    גם מבחינה רגשית לעורך יש מה להפסיד ולכן הוא בא מהוסס וכל מנהל עבודה יחוש
    בכך.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 23:38

    ובכך אנחנו חוזרים למה שאמרנו לעיל שאם נניח לרגע את הנידון ההלכתי שזה אומר
    בכה וזה אומר בכה, זו שגיאה לומר יש לי הצעת עבודה ב... מבלי שההצעה קונקרטית
    ויכולה לבוא לידי מימוש.

    גם מבחינה רגשית לעורך יש מה להפסיד ולכן הוא בא מהוסס וכל מנהל עבודה יחוש
    בכך.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 23:50

    עכ"פ השאלה הזכירה לי את הנידון של גדרי איסור חנופה. שם אדם נותן כבוד מדומה
    לאחר, ע"מ לקבל טובת הנאה. למשל הוא אומר לו: "אפתח לכבודך בקבוק יין משובח",
    אע"פ שיודע שלחברו אסור לשתות יין ויסרב. וע"ז אומרת התורה: ולא תחניפו את
    הארץ.
    והאיסור הוא בכך שהאדם מתנהג בדרך רמאות בדרך שאינה הגונה, אחד בפה ואחד בלב.

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 23:50

    עכ"פ השאלה הזכירה לי את הנידון של גדרי איסור חנופה. שם אדם נותן כבוד מדומה
    לאחר, ע"מ לקבל טובת הנאה. למשל הוא אומר לו: "אפתח לכבודך בקבוק יין משובח",
    אע"פ שיודע שלחברו אסור לשתות יין ויסרב. וע"ז אומרת התורה: ולא תחניפו את
    הארץ.
    והאיסור הוא בכך שהאדם מתנהג בדרך רמאות בדרך שאינה הגונה, אחד בפה ואחד בלב.

    תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 23:54

    בכיו"ב שאסור לאדם לשאול את בעל החנות אודות מוצר מסויים כשאין בדעתו לקנותו..

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 23:54

    בכיו"ב שאסור לאדם לשאול את בעל החנות אודות מוצר מסויים כשאין בדעתו לקנותו..

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2023 01:19

    שם זה מצד אונאת *דברים *(ולא אונאת ממון או גזל), כי גורם למוכר לצפות שיקנה,
    ואח"כ המוכר מתאכזב ומצטער.

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2023 01:19

    שם זה מצד אונאת *דברים *(ולא אונאת ממון או גזל), כי גורם למוכר לצפות שיקנה,
    ואח"כ המוכר מתאכזב ומצטער.

    תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2023 01:36

    "אבל מכאן ועד לומר שזה אסור, פשוט שאין זה נכון, וודאי שלא לומר זאת לאדם
    שאתה לא מכירו ואינך יודע דרגתו".
    הח"ח כתב דבריו לכלל הציבור, ולא הזכיר שום אופן כה"ג שמותר, אלא להיפך. הוא
    (כפי שהבאתי בצילום) קרא להם לשוב אל דרך התמימות ולנהל מו"מ באמונה. וכתב:
    "ומהי התמימות? שידבר אדם דבריו בלי רמאות, ומשאו ומתנו באמונה בלי רמאות.
    ופיו לבו יהיו שוין".
    בואו נקבל בתמימות את דבריו הקדושים של מרנא הח"ח!

    "וכמו שעל יוסף היתה טענה שביקש פעמיים משר המשקים שיזכרהו... אך מאידך פשוט
    שאין זה הנהגה נכונה לרובא דרובא מאנשי דורנו, והנוהג כן חסיד שוטה יאמר לו,
    שהרי בכל מהלכיו בחייו אינו נוהג כך, ופשוט".
    לענ"ד אין זה פשוט כלל. כל יהודי, אפילו שבד"כ אינו מתנהג בחסידות, יכול לעשות
    עצמו כחסיד בהנהגות מסוימות שבוחר. ובוודאי שלא ייקרא שוטה ח"ו, אלא אדרבה,
    קדוש ייאמר לו! (למעט דברים מסוימים שאסרו לנהוג בדרך יוהרה בפרהסיה, ואין זה
    שייך לענייננו).

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2023 01:36

    "אבל מכאן ועד לומר שזה אסור, פשוט שאין זה נכון, וודאי שלא לומר זאת לאדם
    שאתה לא מכירו ואינך יודע דרגתו".
    הח"ח כתב דבריו לכלל הציבור, ולא הזכיר שום אופן כה"ג שמותר, אלא להיפך. הוא
    (כפי שהבאתי בצילום) קרא להם לשוב אל דרך התמימות ולנהל מו"מ באמונה. וכתב:
    "ומהי התמימות? שידבר אדם דבריו בלי רמאות, ומשאו ומתנו באמונה בלי רמאות.
    ופיו לבו יהיו שוין".
    בואו נקבל בתמימות את דבריו הקדושים של מרנא הח"ח!

    "וכמו שעל יוסף היתה טענה שביקש פעמיים משר המשקים שיזכרהו... אך מאידך פשוט
    שאין זה הנהגה נכונה לרובא דרובא מאנשי דורנו, והנוהג כן חסיד שוטה יאמר לו,
    שהרי בכל מהלכיו בחייו אינו נוהג כך, ופשוט".
    לענ"ד אין זה פשוט כלל. כל יהודי, אפילו שבד"כ אינו מתנהג בחסידות, יכול לעשות
    עצמו כחסיד בהנהגות מסוימות שבוחר. ובוודאי שלא ייקרא שוטה ח"ו, אלא אדרבה,
    קדוש ייאמר לו! (למעט דברים מסוימים שאסרו לנהוג בדרך יוהרה בפרהסיה, ואין זה
    שייך לענייננו).

    תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2023 06:45

    מותר לבוא לחנות ולומר למוכר על מוצר מסוים שבחנות פלונית ניתן לרוכשה בחצי
    מהמחיר שכאן מוכרים,
    בשעה שלהד"ם, ובגלל כך המוכר יעשה לו הנחה, זה לא גזל?????

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2023 06:45

    מותר לבוא לחנות ולומר למוכר על מוצר מסוים שבחנות פלונית ניתן לרוכשה בחצי
    מהמחיר שכאן מוכרים,
    בשעה שלהד"ם, ובגלל כך המוכר יעשה לו הנחה, זה לא גזל?????

    תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2023 09:18

    מותר לבוא לחנות ולומר למוכר על מוצר מסוים שבחנות פלונית ניתן לרוכשה בחצי
    מהמחיר שכאן מוכרים,
    בשעה שלהד"ם, ובגלל כך המוכר יעשה לו הנחה, זה לא גזל?????

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2023 09:18

    מותר לבוא לחנות ולומר למוכר על מוצר מסוים שבחנות פלונית ניתן לרוכשה בחצי
    מהמחיר שכאן מוכרים,
    בשעה שלהד"ם, ובגלל כך המוכר יעשה לו הנחה, זה לא גזל?????

    תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2023 13:12

    גם אם לא יירד מרף המחיר המינימלי שלו, עכ"פ עלול להוריד מהמחיר העכשווי, בגלל
    מה שאמרו לו.
    הראיה: הלא כל הסיבה שהלקוח אמר לו שבחנות הסמוכה מוכרים בזול, היא כדי שהמוכר
    יוריד מהמחיר.
    אז איך אח"כ אותו לקוח יכול לטעון שממילא המוכר לא יוריד?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2023 13:12

    גם אם לא יירד מרף המחיר המינימלי שלו, עכ"פ עלול להוריד מהמחיר העכשווי, בגלל
    מה שאמרו לו.
    הראיה: הלא כל הסיבה שהלקוח אמר לו שבחנות הסמוכה מוכרים בזול, היא כדי שהמוכר
    יוריד מהמחיר.
    אז איך אח"כ אותו לקוח יכול לטעון שממילא המוכר לא יוריד?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2023 17:39

    לתועלת הענין אני חוזר שוב על דבריי דאמש.

    התערבו פה 2 לאוין, גזל והונאת ממון.

    גזל לא שייך כלל באופן שאינו מכריח את המוכר להוזיל לו את המחיר, אם הוא לא
    רוצה שלא ימכור. וכן עורך שלא מכריח אותו לשלם לו יותר, ואם אינו רוצה שלא
    ישלם יותר, או שלא יעסיק אותו כלל.

    כמובן שגם הונאת ממון לא שייך אלא באופן שאתה עובד עליו בדבר שהוא לא יודע אם
    אתה צודק, אבל באופן שהוא יודע אם עבודתך שוה את המחיר, לא שייך איסור רמאות.
    כמו באופן שהמוכר יודע אם שוה לו למכור את המוצר במחיר זה, והחליט ששוה לו
    למכור במחיר זול, לא שייך רמאות.

    עד כאן פשוט ואין צריך דיין לשאלה פשוטה כזאת.

    מה שנשאר לשאול הוא האם יש בזה איסור שקר וגניבת דעת, ועל כך כתבתי שזה תלוי
    קודם כל אם המעביד עצמו אינו גונב דעתו, וכן אם המוכר אינו גונב דעתו. דאם
    מעשהו של העורך או הקונה הוא להוציא את מה שמגיע לו יש פנים להקל.

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2023 17:39

    לתועלת הענין אני חוזר שוב על דבריי דאמש.

    התערבו פה 2 לאוין, גזל והונאת ממון.

    גזל לא שייך כלל באופן שאינו מכריח את המוכר להוזיל לו את המחיר, אם הוא לא
    רוצה שלא ימכור. וכן עורך שלא מכריח אותו לשלם לו יותר, ואם אינו רוצה שלא
    ישלם יותר, או שלא יעסיק אותו כלל.

    כמובן שגם הונאת ממון לא שייך אלא באופן שאתה עובד עליו בדבר שהוא לא יודע אם
    אתה צודק, אבל באופן שהוא יודע אם עבודתך שוה את המחיר, לא שייך איסור רמאות.
    כמו באופן שהמוכר יודע אם שוה לו למכור את המוצר במחיר זה, והחליט ששוה לו
    למכור במחיר זול, לא שייך רמאות.

    עד כאן פשוט ואין צריך דיין לשאלה פשוטה כזאת.

    מה שנשאר לשאול הוא האם יש בזה איסור שקר וגניבת דעת, ועל כך כתבתי שזה תלוי
    קודם כל אם המעביד עצמו אינו גונב דעתו, וכן אם המוכר אינו גונב דעתו. דאם
    מעשהו של העורך או הקונה הוא להוציא את מה שמגיע לו יש פנים להקל.

    תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2023 23:21

    "באופן שהוא יודע אם עבודתך שוה את המחיר, לא שייך איסור רמאות".
    מה פתאום! גם אם כולם יודעים שעבודת העורך שווה 300 ש"ח, זכות המעביד לומר:
    "איני מוכן לשלם לך יותר מ-40 ש"ח, ואם לא מוצא חן בעיניך, חפש עבודה אחרת".
    ואין שום היתר לרמותו.

    "כמו באופן שהמוכר יודע אם שוה לו למכור את המוצר במחיר זה, והחליט ששוה לו
    למכור במחיר זול, לא שייך רמאות".
    זכותו של מוכר למכור באיזה מחיר שירצה. למשל מוכר פלאפל יכול לומר: מהיום כל
    כדור אצלי עולה 100 ש"ח. אתה לא רוצה? אל תקנה! (אמנם אם הוא משקר ואומר שזו
    המחיר הרגיל בכל מקום, אז זו אונאה כמובן). ולקוח שבמקרה כזה יניח לפני המוכר
    90 ש"ח בלבד, עבר בגזל גמור, והוא הרמאי.

    "עד כאן פשוט ואין צריך דיין לשאלה פשוטה כזאת".
    בוודאי שזה "פשוט". כפי שכתב הח"ח שפשוט לבריות שמותר לרמות, ושגזל זה רק אם
    חוטף מכיסו של חבירו, ושאונאת ממון נקראת השתדלות, ושאיסורי בין אדם לחבירו
    ושקר אלו רק המלצות בעלמא.

    "דאם מעשהו של העורך או הקונה הוא להוציא את מה שמגיע לו יש פנים להקל".
    שוב, גם אם יירד מלאך משמים ויגלה לעורך, שהוא העורך המומחה ביותר בעולם, ואם
    אנשים היו יודעים זאת היו מוכנים לשלם לו 1000 ש"ח לשעה. עדיין זכות המעביד
    לומר לו: התעריף אצלי הוא 40. אם אינך רוצה - לך! (כפי הוורט הידוע: למה נסמכה
    פרשת נח לפרשת לך לך? לומר לאדם, אם לא נוח לך, לך למקום אחר). ואין לעורך שום
    היתר לרמות.
    אבל לך פשוט שמותר, ואפילו לא צריך לשאול דיין. על זה כבר כתבתי שיש הרבה
    תירוצים שמועילים בעולם הזה. אבל בעולם הבא לא יועילו כלל. ועוד, שגם בעוה"ז
    עלולים לגרום שבניו של האדם יצאו לתרבות רעה ח"ו, כפי שכתבו גדולים וכנ"ל.

    נ"ב מציע לכולם לקרוא את דברי הח"ח והארחות יושר שהבאתי לעיל בעניין הרמאות
    והאונאה וכיצד לעשות מו"מ באמונה. מסכנים אלו שמרמים את חבריהם, אך מסכנים
    יותר הם אלו המרמים את עצמם...

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2023 23:21

    "באופן שהוא יודע אם עבודתך שוה את המחיר, לא שייך איסור רמאות".
    מה פתאום! גם אם כולם יודעים שעבודת העורך שווה 300 ש"ח, זכות המעביד לומר:
    "איני מוכן לשלם לך יותר מ-40 ש"ח, ואם לא מוצא חן בעיניך, חפש עבודה אחרת".
    ואין שום היתר לרמותו.

    "כמו באופן שהמוכר יודע אם שוה לו למכור את המוצר במחיר זה, והחליט ששוה לו
    למכור במחיר זול, לא שייך רמאות".
    זכותו של מוכר למכור באיזה מחיר שירצה. למשל מוכר פלאפל יכול לומר: מהיום כל
    כדור אצלי עולה 100 ש"ח. אתה לא רוצה? אל תקנה! (אמנם אם הוא משקר ואומר שזו
    המחיר הרגיל בכל מקום, אז זו אונאה כמובן). ולקוח שבמקרה כזה יניח לפני המוכר
    90 ש"ח בלבד, עבר בגזל גמור, והוא הרמאי.

    "עד כאן פשוט ואין צריך דיין לשאלה פשוטה כזאת".
    בוודאי שזה "פשוט". כפי שכתב הח"ח שפשוט לבריות שמותר לרמות, ושגזל זה רק אם
    חוטף מכיסו של חבירו, ושאונאת ממון נקראת השתדלות, ושאיסורי בין אדם לחבירו
    ושקר אלו רק המלצות בעלמא.

    "דאם מעשהו של העורך או הקונה הוא להוציא את מה שמגיע לו יש פנים להקל".
    שוב, גם אם יירד מלאך משמים ויגלה לעורך, שהוא העורך המומחה ביותר בעולם, ואם
    אנשים היו יודעים זאת היו מוכנים לשלם לו 1000 ש"ח לשעה. עדיין זכות המעביד
    לומר לו: התעריף אצלי הוא 40. אם אינך רוצה - לך! (כפי הוורט הידוע: למה נסמכה
    פרשת נח לפרשת לך לך? לומר לאדם, אם לא נוח לך, לך למקום אחר). ואין לעורך שום
    היתר לרמות.
    אבל לך פשוט שמותר, ואפילו לא צריך לשאול דיין. על זה כבר כתבתי שיש הרבה
    תירוצים שמועילים בעולם הזה. אבל בעולם הבא לא יועילו כלל. ועוד, שגם בעוה"ז
    עלולים לגרום שבניו של האדם יצאו לתרבות רעה ח"ו, כפי שכתבו גדולים וכנ"ל.

    נ"ב מציע לכולם לקרוא את דברי הח"ח והארחות יושר שהבאתי לעיל בעניין הרמאות
    והאונאה וכיצד לעשות מו"מ באמונה. מסכנים אלו שמרמים את חבריהם, אך מסכנים
    יותר הם אלו המרמים את עצמם...

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 20/01/2023 00:23

    ר’ אליהו, כמדומה דבריי לא הובנו, שכן לא ציטטתם בהשגותיכם את עיקר הדברים,
    והתייחסתם לסברות ולמקרים שלא עסקתי בהם.

    יש 3 פסוקים שדנתי בהם:

    1. לא תגזול.
    2. לא תונו.
    3. מדבר שקר תרחק.

    למשל לגבי מכירת פלאפל, כשהמוכר רוצה 25 שקל למנה והלוקח רוצה 5.

    אם המוכר אמר תן 25 והלוקח נתן 5 ולקח את המנה זה גזל.
    אם המוכר לא יודע מה המחיר בשוק, והלוקח אמר לו שזה שוה 5 ושילם 5, זה הונאה.
    אם המוכר יודע שזה שוה 15, והונה וביקש 25, והלוקח מערים עליו ואומר בחנות
    פלונית מוכרים ב5 ולכן המוכר ירד ל15 זה שקר.

    הציור האחרון דומה למעשה דרב ורבי חייא בריה דהערים על אמו שאביו רוצה עדשים
    כדי שתבשל מה שאביו רוצה באמת, שא”ל רב את לא תעביד הכי, אבל אין בו איסור.
    ויש תשובה ארוכה מהבא”ח בתורה לשמה כל המקומות שמותר לשנות מהאמת.

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/01/2023 00:23

    ר’ אליהו, כמדומה דבריי לא הובנו, שכן לא ציטטתם בהשגותיכם את עיקר הדברים,
    והתייחסתם לסברות ולמקרים שלא עסקתי בהם.

    יש 3 פסוקים שדנתי בהם:

    1. לא תגזול.
    2. לא תונו.
    3. מדבר שקר תרחק.

    למשל לגבי מכירת פלאפל, כשהמוכר רוצה 25 שקל למנה והלוקח רוצה 5.

    אם המוכר אמר תן 25 והלוקח נתן 5 ולקח את המנה זה גזל.
    אם המוכר לא יודע מה המחיר בשוק, והלוקח אמר לו שזה שוה 5 ושילם 5, זה הונאה.
    אם המוכר יודע שזה שוה 15, והונה וביקש 25, והלוקח מערים עליו ואומר בחנות
    פלונית מוכרים ב5 ולכן המוכר ירד ל15 זה שקר.

    הציור האחרון דומה למעשה דרב ורבי חייא בריה דהערים על אמו שאביו רוצה עדשים
    כדי שתבשל מה שאביו רוצה באמת, שא”ל רב את לא תעביד הכי, אבל אין בו איסור.
    ויש תשובה ארוכה מהבא”ח בתורה לשמה כל המקומות שמותר לשנות מהאמת.

    תאריך ההודעה המקורית: 20/01/2023 01:48

    אבל המקרה שלנו (עורך שמערים כדי לקבל תשלום גבוה) לא דומה לשום ציור שהבאת.
    אלא דומה למקרה שבו הלקוח יודע שבשאר החנויות פלאפל עולה 25 ורק כאן עולה 100
    ש"ח. וכעת הכל תלוי בו: או שהוא מתרצה ומשלם 100, או שיקנה במקום אחר (והכי
    טוב לאכול בבית😉). אבל אין היתר ללקוח לומר איזה דבר שקר והטעיה למוכר, כדי
    שיוריד מהמחיר. אתה רוצה - תקנה; לא רוצה - אל תקנה.
    [בקיצור, בציור שלנו המוכר או המעביד לא הונה את העובד/הלקוח. הוא מודיע לו
    מראש: המחיר שאני מוכן לשלם לך זה כך וכך. לכן אין שום היתר להטעות את
    המוכר/המעביד].

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/01/2023 01:48

    אבל המקרה שלנו (עורך שמערים כדי לקבל תשלום גבוה) לא דומה לשום ציור שהבאת.
    אלא דומה למקרה שבו הלקוח יודע שבשאר החנויות פלאפל עולה 25 ורק כאן עולה 100
    ש"ח. וכעת הכל תלוי בו: או שהוא מתרצה ומשלם 100, או שיקנה במקום אחר (והכי
    טוב לאכול בבית😉). אבל אין היתר ללקוח לומר איזה דבר שקר והטעיה למוכר, כדי
    שיוריד מהמחיר. אתה רוצה - תקנה; לא רוצה - אל תקנה.
    [בקיצור, בציור שלנו המוכר או המעביד לא הונה את העובד/הלקוח. הוא מודיע לו
    מראש: המחיר שאני מוכן לשלם לך זה כך וכך. לכן אין שום היתר להטעות את
    המוכר/המעביד].

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 20/01/2023 07:15

    הנידון כאן דומה לכאורה לאדם שנכנס לחנות ואומר למוכר על מוצר מסוים
    שבחנות פלונית ניתן לרוכשה בחצי מהמחיר שכאן מוכרים,
    בשעה שלהד"ם, ובגלל כך המוכר עושה לו הנחה, זה אונאה ששורשה בגזל. זה לא
    [רק] איסור שקר, זה דיני ממונות.

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/01/2023 07:15

    הנידון כאן דומה לכאורה לאדם שנכנס לחנות ואומר למוכר על מוצר מסוים
    שבחנות פלונית ניתן לרוכשה בחצי מהמחיר שכאן מוכרים,
    בשעה שלהד"ם, ובגלל כך המוכר עושה לו הנחה, זה אונאה ששורשה בגזל. זה לא
    [רק] איסור שקר, זה דיני ממונות.

    תאריך ההודעה המקורית: 20/01/2023 13:24

    אני שמח שדבריי הובנו, וזה הדבר אשר אמרתי:

    כל שינוי מהאמת יש בו נפק”מ גדולה בין אם הוא מרמה את שכנגדו על עצם המקח או
    לא. דאם אחד מרמה את חבירו בשווי המקח הרי זה הונאה, ואין בו שום היתר.

    ואם אינו מרמה בעיקר המקח הוי שקר גרידא, ואז לפעמים חייב לומר האמת, לפעמים
    מותר לשקר, ולפעמים מותר רק לומר לישנא דמשתמע לתרי אפי.

    ולכן לענינינו:

    אם המעביד משלם לעורך פחות ממה שמגיע לו, הרי הוא עובר בלאו דלא תונו, ואם
    העורך דורש מהמעביד יותר ממה שמגיע לו הוא עובר בלאו זה, אא”כ שניהם יודעים את
    המחיר האמיתי והסכימו לשנות מהמחיר.
    ובאופן שאחד מתעקש לשלם מחיר שאינו מצדיק יש לשאול חכם אם מותר לשקר לו כדי
    שיקבל מה שמגיע לו, ובדר”כ מותר רק בלישנא דמשתמע לתרי אפי.

    וידוע המעשה מהרב המג”ן שראה עליו האר”י ז”ל רושם של גזילה, כיון שאחת
    מהעובדות היתה מומחית במלאכתה יותר מחברותיה, ונתן לה כמו לכולם.

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/01/2023 13:24

    אני שמח שדבריי הובנו, וזה הדבר אשר אמרתי:

    כל שינוי מהאמת יש בו נפק”מ גדולה בין אם הוא מרמה את שכנגדו על עצם המקח או
    לא. דאם אחד מרמה את חבירו בשווי המקח הרי זה הונאה, ואין בו שום היתר.

    ואם אינו מרמה בעיקר המקח הוי שקר גרידא, ואז לפעמים חייב לומר האמת, לפעמים
    מותר לשקר, ולפעמים מותר רק לומר לישנא דמשתמע לתרי אפי.

    ולכן לענינינו:

    אם המעביד משלם לעורך פחות ממה שמגיע לו, הרי הוא עובר בלאו דלא תונו, ואם
    העורך דורש מהמעביד יותר ממה שמגיע לו הוא עובר בלאו זה, אא”כ שניהם יודעים את
    המחיר האמיתי והסכימו לשנות מהמחיר.
    ובאופן שאחד מתעקש לשלם מחיר שאינו מצדיק יש לשאול חכם אם מותר לשקר לו כדי
    שיקבל מה שמגיע לו, ובדר”כ מותר רק בלישנא דמשתמע לתרי אפי.

    וידוע המעשה מהרב המג”ן שראה עליו האר”י ז”ל רושם של גזילה, כיון שאחת
    מהעובדות היתה מומחית במלאכתה יותר מחברותיה, ונתן לה כמו לכולם.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2023 18:53

    אני מצטער שדבריי לא הובנו למרות שחזרתי עליהם כבר כמה פעמים.
    גם אם בת קול יצאה משמים והכריזה: "פלוני הוא העורך הטוב ביותר בעולם, ועבודתו
    שווה 1000 ש"ח בשעה", רשאי המנהל להודיע לעורך: אני מוכן לשלם רק 40 לשעה. אם
    לא נוח לך - לך למקום אחר.
    ואין שום היתר לעורך להטעות את המעביד בשום צורה ובשום לישנא. ואם יעשה כן,
    הרי הוא הרמאי והמעביד הצדיק.
    ואין מה לשאול חכם, כי אין כאן מה להסתפק. המעביד אינו חייב לשלם את השווי
    האמיתי, אלא את השווי שהתנה מראש עם העורך.
    והמעשה שהיה עם האר"י, פשוט שמדובר במידת חסידות בעלמא, והחמירו עליהם מחמת
    שהיו צדיקים גדולים ודקדקו גם בדברים שאין חיוב מצד הדין.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/01/2023 13:24

    אני שמח שדבריי הובנו, וזה הדבר אשר אמרתי:

    כל שינוי מהאמת יש בו נפק”מ גדולה בין אם הוא מרמה את שכנגדו על עצם המקח או
    לא. דאם אחד מרמה את חבירו בשווי המקח הרי זה הונאה, ואין בו שום היתר.

    ואם אינו מרמה בעיקר המקח הוי שקר גרידא, ואז לפעמים חייב לומר האמת, לפעמים
    מותר לשקר, ולפעמים מותר רק לומר לישנא דמשתמע לתרי אפי.

    ולכן לענינינו:

    אם המעביד משלם לעורך פחות ממה שמגיע לו, הרי הוא עובר בלאו דלא תונו, ואם
    העורך דורש מהמעביד יותר ממה שמגיע לו הוא עובר בלאו זה, אא”כ שניהם יודעים את
    המחיר האמיתי והסכימו לשנות מהמחיר.
    ובאופן שאחד מתעקש לשלם מחיר שאינו מצדיק יש לשאול חכם אם מותר לשקר לו כדי
    שיקבל מה שמגיע לו, ובדר”כ מותר רק בלישנא דמשתמע לתרי אפי.

    וידוע המעשה מהרב המג”ן שראה עליו האר”י ז”ל רושם של גזילה, כיון שאחת
    מהעובדות היתה מומחית במלאכתה יותר מחברותיה, ונתן לה כמו לכולם.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2023 18:53

    אני מצטער שדבריי לא הובנו למרות שחזרתי עליהם כבר כמה פעמים.
    גם אם בת קול יצאה משמים והכריזה: "פלוני הוא העורך הטוב ביותר בעולם, ועבודתו
    שווה 1000 ש"ח בשעה", רשאי המנהל להודיע לעורך: אני מוכן לשלם רק 40 לשעה. אם
    לא נוח לך - לך למקום אחר.
    ואין שום היתר לעורך להטעות את המעביד בשום צורה ובשום לישנא. ואם יעשה כן,
    הרי הוא הרמאי והמעביד הצדיק.
    ואין מה לשאול חכם, כי אין כאן מה להסתפק. המעביד אינו חייב לשלם את השווי
    האמיתי, אלא את השווי שהתנה מראש עם העורך.
    והמעשה שהיה עם האר"י, פשוט שמדובר במידת חסידות בעלמא, והחמירו עליהם מחמת
    שהיו צדיקים גדולים ודקדקו גם בדברים שאין חיוב מצד הדין.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2023 18:53

    אני מצטער שדבריי לא הובנו למרות שחזרתי עליהם כבר כמה פעמים.
    גם אם בת קול יצאה משמים והכריזה: "פלוני הוא העורך הטוב ביותר בעולם, ועבודתו
    שווה 1000 ש"ח בשעה", רשאי המנהל להודיע לעורך: אני מוכן לשלם רק 40 לשעה. אם
    לא נוח לך - לך למקום אחר.
    ואין שום היתר לעורך להטעות את המעביד בשום צורה ובשום לישנא. ואם יעשה כן,
    הרי הוא הרמאי והמעביד הצדיק.
    ואין מה לשאול חכם, כי אין כאן מה להסתפק. המעביד אינו חייב לשלם את השווי
    האמיתי, אלא את השווי שהתנה מראש עם העורך.
    והמעשה שהיה עם האר"י, פשוט שמדובר במידת חסידות בעלמא, והחמירו עליהם מחמת
    שהיו צדיקים גדולים ודקדקו גם בדברים שאין חיוב מצד הדין.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2023 19:04

    אני מצטער שדבריי לא הובנו למרות שחזרתי עליהם כבר כמה פעמים.
    גם אם בת קול יצאה משמים והכריזה: "פלוני הוא העורך הטוב ביותר בעולם, ועבודתו
    שווה 1000 ש"ח בשעה", רשאי המנהל להודיע לעורך: אני מוכן לשלם רק 40 לשעה. אם
    לא נוח לך - לך למקום אחר.
    ואין שום היתר לעורך להטעות את המעביד בשום צורה ובשום לישנא. ואם יעשה כן,
    הרי הוא הרמאי והמעביד הצדיק.
    ואין מה לשאול חכם, כי אין כאן מה להסתפק. המעביד אינו חייב לשלם את השווי
    האמיתי, אלא את השווי שהתנה מראש עם העורך.
    והמעשה שהיה עם האר"י, פשוט שמדובר במידת חסידות בעלמא, והחמירו עליהם מחמת
    שהיו צדיקים גדולים ודקדקו גם בדברים שאין חיוב מצד הדין.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2023 18:53

    אני מצטער שדבריי לא הובנו למרות שחזרתי עליהם כבר כמה פעמים.
    גם אם בת קול יצאה משמים והכריזה: "פלוני הוא העורך הטוב ביותר בעולם, ועבודתו
    שווה 1000 ש"ח בשעה", רשאי המנהל להודיע לעורך: אני מוכן לשלם רק 40 לשעה. אם
    לא נוח לך - לך למקום אחר.
    ואין שום היתר לעורך להטעות את המעביד בשום צורה ובשום לישנא. ואם יעשה כן,
    הרי הוא הרמאי והמעביד הצדיק.
    ואין מה לשאול חכם, כי אין כאן מה להסתפק. המעביד אינו חייב לשלם את השווי
    האמיתי, אלא את השווי שהתנה מראש עם העורך.
    והמעשה שהיה עם האר"י, פשוט שמדובר במידת חסידות בעלמא, והחמירו עליהם מחמת
    שהיו צדיקים גדולים ודקדקו גם בדברים שאין חיוב מצד הדין.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2023 19:04

    אני מצטער שדבריי לא הובנו למרות שחזרתי עליהם כבר כמה פעמים.
    גם אם בת קול יצאה משמים והכריזה: "פלוני הוא העורך הטוב ביותר בעולם, ועבודתו
    שווה 1000 ש"ח בשעה", רשאי המנהל להודיע לעורך: אני מוכן לשלם רק 40 לשעה. אם
    לא נוח לך - לך למקום אחר.
    ואין שום היתר לעורך להטעות את המעביד בשום צורה ובשום לישנא. ואם יעשה כן,
    הרי הוא הרמאי והמעביד הצדיק.
    ואין מה לשאול חכם, כי אין כאן מה להסתפק. המעביד אינו חייב לשלם את השווי
    האמיתי, אלא את השווי שהתנה מראש עם העורך.
    והמעשה שהיה עם האר"י, פשוט שמדובר במידת חסידות בעלמא, והחמירו עליהם מחמת
    שהיו צדיקים גדולים ודקדקו גם בדברים שאין חיוב מצד הדין.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2023 19:04

    אני מצטער שדבריי לא הובנו למרות שחזרתי עליהם כבר כמה פעמים.
    גם אם בת קול יצאה משמים והכריזה: "פלוני הוא העורך הטוב ביותר בעולם, ועבודתו
    שווה 1000 ש"ח בשעה", רשאי המנהל להודיע לעורך: אני מוכן לשלם רק 40 לשעה. אם
    לא נוח לך - לך למקום אחר.
    ואין שום היתר לעורך להטעות את המעביד בשום צורה ובשום לישנא. ואם יעשה כן,
    הרי הוא הרמאי והמעביד הצדיק.
    ואין מה לשאול חכם, כי אין כאן מה להסתפק. המעביד אינו חייב לשלם את השווי
    האמיתי, אלא את השווי שהתנה מראש עם העורך.
    והמעשה שהיה עם האר"י, פשוט שמדובר במידת חסידות בעלמא, והחמירו עליהם מחמת
    שהיו צדיקים גדולים ודקדקו גם בדברים שאין חיוב מצד הדין.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2023 20:14

    מה הכוונה "במחילה גמור"? תמיד מסכמים מראש על השכר. אני לא מכיר מעביד או
    מכון שמתחילים לעבוד עם עובד, בלי סיכום מסודר כמה השכר.

    לצורך ההמחשה: נניח שאתה בעלים של חנות פלאפל. קיבלת עובד חדש, והודעת לו:
    השכר הוא 40 לשעה. בסוף החודש העובד טוען: עבדתי כמו שד, הזדרזתי ונתתי את כל
    כולי.
    מגיע לי 100 ש"ח לשעה!
    האם תשלם לו 100 לשעה, או תאמר לו: סיכמנו על 40 וזה מה שתקבל. אם אינך
    מעוניין, לך לעבוד במקום אחר!
    ואם העובד ינסה להטעות אותך כדי להוציא ממך סכום גבוה, כפי שלדעתו מגיע לו,
    האם תקבל זאת בהבנה???

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2023 19:04

    אני מצטער שדבריי לא הובנו למרות שחזרתי עליהם כבר כמה פעמים.
    גם אם בת קול יצאה משמים והכריזה: "פלוני הוא העורך הטוב ביותר בעולם, ועבודתו
    שווה 1000 ש"ח בשעה", רשאי המנהל להודיע לעורך: אני מוכן לשלם רק 40 לשעה. אם
    לא נוח לך - לך למקום אחר.
    ואין שום היתר לעורך להטעות את המעביד בשום צורה ובשום לישנא. ואם יעשה כן,
    הרי הוא הרמאי והמעביד הצדיק.
    ואין מה לשאול חכם, כי אין כאן מה להסתפק. המעביד אינו חייב לשלם את השווי
    האמיתי, אלא את השווי שהתנה מראש עם העורך.
    והמעשה שהיה עם האר"י, פשוט שמדובר במידת חסידות בעלמא, והחמירו עליהם מחמת
    שהיו צדיקים גדולים ודקדקו גם בדברים שאין חיוב מצד הדין.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2023 20:14

    מה הכוונה "במחילה גמור"? תמיד מסכמים מראש על השכר. אני לא מכיר מעביד או
    מכון שמתחילים לעבוד עם עובד, בלי סיכום מסודר כמה השכר.

    לצורך ההמחשה: נניח שאתה בעלים של חנות פלאפל. קיבלת עובד חדש, והודעת לו:
    השכר הוא 40 לשעה. בסוף החודש העובד טוען: עבדתי כמו שד, הזדרזתי ונתתי את כל
    כולי.
    מגיע לי 100 ש"ח לשעה!
    האם תשלם לו 100 לשעה, או תאמר לו: סיכמנו על 40 וזה מה שתקבל. אם אינך
    מעוניין, לך לעבוד במקום אחר!
    ואם העובד ינסה להטעות אותך כדי להוציא ממך סכום גבוה, כפי שלדעתו מגיע לו,
    האם תקבל זאת בהבנה???

    מאת: [email protected]

  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    92 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2023 19:04 שלום רב. רציתי לשאול את הקהל הקדוש, אני עובד בעוז והדר ספרי חסידות [המרכז למתחילים], ואני רוצה לשמוע אם יש מי שיודע עד איזה סכום אפשר לבקש אצלם [הם העלו לי כבר את הסכום פעמיים]. הצטרפתי אתמול לקבוצה וזה נשמע די מעניין...
  • מחיר תמלול לפי תווים

    2023 טכנולוגיה ויהדו
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    95 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 19/07/2023 21:06 רציתי לשאול מה המחיר הממוצע בתמלול כשמשלמים לפי תווים. תודה רבה.
  • בקשת ספר

    2023 מקורות תורניים אוצריא
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    99 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 16/07/2023 08:53 אשמח אם מישהו יוכל לשלוח לי באישי, ספר ערבי נחל מהדורת אייכן מאוצר החכמה.
  • כריכת ספר

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    95 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 12:16 הנקרא "שִדְרָה"
  • חיפוש מקורות וטעמים.

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    103 צפיות
    C
    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 19:03 תורה רבה לכל העונים.
  • העלאה בשכר

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    10 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 27/01/2023 13:23 מענין לענין באותו ענין. אשמח לשמוע דעתכם, כמה מן הראוי לקחת לשעה? לעורך מקצועי עם ותק, בעבודה די קשה, במכון בחו"ל לפרטיים [דוגמת צוף]. נא לענות רק תשובות המתחשבות גם במצב התמורה בשוק
  • קובץ וורד - דוקס: העלאה בשכר

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    10 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 26/04/2023 19:20 אולי מישהו יתנדב לעשות כזה דבר ? שיהיה שם סיכום מקוצר. כמובן שכשם שפרצופיהם כו' אבל אם יהיה כו"כ כיוונים, כ"א יוכל לקחת לעצמו מה שמרגיש לו מתאים
  • מגיד מדובנה

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    136 צפיות
    ד
    המשך ההודעה המקורית (חלק 2/2) ואמרתם זבח פסח הוא לה' וגו', למדנו למי ששומע נסים שעשה ה' את אבותינו במצרים צריך ליתן שבח והודיה, וכן הוא אומר ביתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה. (שמות יב כז) אהרן ראה את אחיו מלך ואת עצמו כהן גדול ואת ארבעת בניו משוחים בשמן המשחה סיגני כהונה ואת נחשון אחי אשתו נשיא שבט מקריב קרבנו בראשון לכל השבטים, ובו ביום מתו שני בניו, לכך נאמר ביום טובה היה בטוב לתת שבח לבורא הכל, שנאמר (תהלים קט"ז) כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, ולהודות, שכן ראינו ומצינו ההודאה נקראת טוב, שנאמר (שם קי"ח) הודו לה' כי טוב... (שמיני) חובת הלבבות: ...ונעלה מזה אל מה שאנו חייבין בו לבורא יתעלה מן השבח וההודאה על רוב חסדו וגודל טובו עלינו, ונאמר, כי מן הידוע אצלנו כי כל מטיב אלינו אנו חייבין להודות לו כפי כונתו להועיל לנו, ואם יקצר במעשהו לדבר שיקרהו ימנעהו מהיטיב אלינו הודאתו חובה עלינו, כיון שנתברר לנו כי דעתו עלינו לטוב, וכי כונתו להועיל לנו. ואם תגיע לנו שום טובה על ידי מי שלא כוון בה אלינו יסתלקו מעלינו חיובי ההודאה לו ואין אנו חייבין בה... אבל טובת העשיר על הרש לקבל שכר שמים הוא כסוחר שהוא קונה הנאה גדולה קיימת יגיע אליה אחר זמן בטובה קטנה ואבודה ונבזית יתננה מיד, ולא נתכוין אלא לפאר נפשו באחריתו בטובה שהפקידה האלקים בידו לתתה למי שיהיה ראוי לה. ומן הידוע כי ראוי להודות אותו ולשבחו אף על פי שהיתה כונתו לפאר את נפשו באחריתו, ועם כל זה נתחייבה לו ההודאה, כמ"ש איוב (כ"ט) "ברכת אובד עלי תבא", ועוד אמר (שם ל"א) "אם לא ברכוני חלציו ומגז כבשי יחם". אבל טובת בני אדם קצתם אל קצתם בעבור אהבת השבח והכבוד וגמול העולם הוא כמי שאוצר דבר אצל חברו או מפקיד אצלו ממון מפני יראתו שיצטרך לאחר זמן, אף על פי שכונתו לתועלת עצמו בהטיבו לזולתו כמו שאמרנו, חייב לו מן השבח וההודאה עליה... וממה שראוי לעמוד עליו כי כל מטיב לזולתו מבני אדם מכל המינים אשר זכרנו, אין לו יתרון על מי שמטיב לו אלא במקרה מן המקרים, אבל באנושותם ועצמם נמשלים וקרובים זה לזה בעצם ובדמות ובחבורם ובצלמם וטבעיהם וברוב מקריהם, ועם כל זה חייב מי שמטיבים לו מן העבודה למטיב מה שספרנו. ואם היינו חושבים כי מי אשר מטיבין לו בתכלית החסרון והגריעות ובהרכבתו וחבורו ודמותו היה חייב בעבודה יותר... וכאשר נבחון על ההקשה הזאת דבר הבורא יתברך ובני אדם בשכלנו, נמצא הבורא יתברך נעלה ונשא ומרומם על כל נמצא... וכן נמצא האדם בהקשתו אצל שאר מיני החיים שאינם מדברים חסר וחלש מכלם... וכאשר נעמוד במחשבותינו על גדלות הבורא יתעלה ועוצם יכלתו... ונסתכל בחלישות האדם וחסרונו ורוב צרכו ורישו לדבר שימלא מחסורו, ונבחון רוב טובות הבורא יתברך וחסדו עליו... כמה האדם חייב לו ית' מן העבודה והיראה והשבח וההודאה והתמדת התהלה... (שער ג עבודת האלקים הקדמה, וראה שם עוד) ומה ששאלת על המעוטה שבעבודות האלקים שאין אדם יוצא ידי חובתו בפחות ממנה ותתחייב לו בה התמדת טובתו עליו הם י' ענינים... *ומהם שיזכיר טובות האלקים בלשונו תמיד וירבה להודות לו ולשבחו בלבו עליה ובנראה מדבריו, ומהם שלא תהיה נמבזה ומעוטה בעיניו, ומהם שלא יתלה בזולתו אם תהיה על ידי אמצעי, *שיודה האמצעי ויתעלם מהודות הבורא עליה... (שם פרק ז) והחמישי, כשמטיב לו הבורא בעולם הזה במיני הטובות יכנע לא-ל מפני כובד משא חובת ההודאה עליהם וישפל לפניו מיראתו שלא תהיינה לנקמה ממנו כי רוב הממון בעולם יהיה לאחד מג' דברים, לטובו מאת הבורא יתברך, או לנסיון ומבחן, או לנקמה ומכשול. (שער ו הכניעה פרק ד) רש"י: וישתחו ארצה - מכאן שמודים על בשורה טובה. (בראשית כד נב) אם על תודה - על דבר הודאה על נס שנעשה לו, כגון יורדי הים וגו' שצריכים להודות, שכתוב בהן (תהלים ק"ז) יודו לה' חסדו. (ויקרא ז יב) חזקוני: אתה יודוך - לשון נופל על לשון, ורוצה לומר ישבחוך ויכבדוך. (בראשית מט ח) בעל הטורים: וישתחו - בגימטריא מודים על בשורה הטובה. (בראשית מז לא) מהר"י יעבץ: אספרה כל נפלאותיך - על דרך הפשט ירמוז על מ"ש חז"ל (ברכות נ"ד) שחייב אדם לגלגל כל הנסים כשיודה על אחד מהם. (תהלים ט ב) אלשיך: אדין דניאל - הורה לנו שיודה אדם מיד, כי קם מיד בלילה להודות. (דניאל ב יח) מהר"ל: ...כי כאשר מזכיר בכל מקום הודאה הוא מוסר עצמו אל השי"ת בשביל הטובה שעשה אתו, כי זהו ענין ההודאה. ומפני שנתן לאדם הארץ, אם כן יחשוב השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם, וכאילו האדם חס ושלום יוצא מרשות השי"ת, לכך צריך לומר הודאה תחילה וסוף, ובהודאה זו מוסר עצמו ונפשו אל השי"ת שעשה אתו הטובה הזאת. (נתיב העבודה יח) ובמדרש ויק"ר... לעתיד לבא כל הקרבנות בטלין וקרבן תודה אינו בטל... וביאור זה, כי התפלה שהאדם מתפלל על צרכיו וכל דבר שהיא תפלה בטלים לעתיד לבא, שאין צריך תפלה על צרכיו, אבל הודאה שנותן אל השי"ת מה שעשה עמו כעבד הזה שמתודה שעשה עמו טוב, ולפיכך כל הודאה הוא לשעבר, והתפלה היא להבא... וכן כל הקרבנות הם תקון אל האדם, ולעתיד אין צריך תקון, ולפיכך כל הקרבנות בטלים חוץ מן הודאה, שמודה כי הוא אל השי"ת מצד הטוב שעשה עמו, ומביא קרבן הודאה על שעבר... וכבר אמרנו כי התודה היא שאנו מודים כי הכל אל השי"ת, כמו שאמר במזמור לתודה, כי הוא עשנו ולו אנחנו, והנה המצה מורה על שהוא יתברך עשנו, והחמץ מורה כי אליו אנחנו הכל כמו שביארנו... (דרשה לשבת הגדול) זרעא דיוסף... אבל יהודה הוא דבק בשמו יתברך לגמרי, והדברים האלו הם סוד נפלא, כי נקרא יהודה על שם הפעם אודה (בראשית כ"ט), וההודאה היא שמודה ומפרסם הדבר לכל, כי זהו ענין ההודאה, שהרי צריך להודות בעשרה, ודברים אלו מסתרי החכמה מאד, ולכך היה מקדש שם שמים בפרהסיא, ותמצא יהודה בראש הדגלים... (חידושי אגדות סוטה לו ב) של"ה: ויש ראיה לזה במדרש תהלים מזמור לתודה, רבי יוחנן בשם רבי מנחם דמן גליא, כל התפילות בטילות לעתיד לבא וההודאות אינן בטילות... והמעמיקים בחכמה אמרו כי לפיכך קרבן תודה אינו בטל מפני שהוא לצורך הודאות הנשמות כשיצאו כל אחת מגלות הידוע ויתעלו בתפארת מקום היחוד ומקום ההודאה, כענין ד' שצריכים להודות בבואם אל ביתם בשלום ולומר יודו לה' חסדו... (בית דוד, ועיין שם עוד) אור החיים: אשר נתן לי אלקים בזה, דרך הצדיקים כשזוכרים הטוב אשר הגיעם חולקים כבוד לה', כי הוא הנותן, כאומרו "הילדים אשר חנן אלקים" וגו'... (בראשית מח ט) מלבי"ם: והתודה - גדר הוידוי הוא הפך הכפירה וההכחשה, והוא שמפרסם בפניו דבר שטבע בני אדם להעלימו, והוא שמודה שבח חברו או שמודה גנות עצמו, מן הראשון "יהודה אתה יודוך אחיך", "הפעם אודה את ה'", כי דרך בני אדם להעלים מעלת אחרים, וכן דרכם לתלות הכל בטבע, כמ"ש מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שהודה להקב"ה עד שבאת לאה והודיתו. ומזה נגזר שם תודה על הודאת הנס, כמ"ש "יודו לה' חסדו", שמודה ומכיר פלאי ה'. ומין השני ההודאה על חטאיו, "אודה עלי פשעי לה'", "ומודה ועוזב ירוחם", ובהתפעל, "ומתודה חטאתי" (דניאל ט')... כי מטבע האדם להעלים חטאיו... (ויקרא ה ה) בכל לבי - ולא שבשעת הודאה יחשוב על טובות נוספות. (תהלים ט ב) העמק דבר: ויאמר ברוך ה' - מכאן למדו בב"ר שמודים על בשורה טובה. ובפרק הרואה יליף מהא שאמר יתרו ברוך ה', וקשה אמאי לא למדו מאליעזר דקדים... אלא הענין ברכה משמעו העקרי אינו לשון הודיה בעלמא, אלא לשון תוספת השפעה למעלה כביכול... וכך יסד מלכו של עולם יתברך דברכת האדם פועלת למעלה. אבל זה אינו אלא בהליכות העולם על ידי הטבע, מה שאינו כן אם בא בנס נגלה לשעה... ומשום הכי אין צריך תפלה להבא במקום שהישועה ברורה ומובטחת, ולא כמו בהמקום שהישועה באה על ידי הליכות הטבע... שזה המדה אינה צריכה תוספת השפעה על ידי ברכה על העבר. משום הכי אליעזר שבא לידו הענין בדרך נס נסתר בהשגחה פרטית לכן בירך, מה שאינו כן יציאת מצרים שהיה בנס נגלה, משום הכי לא ברכו עד שבא יתרו ובירך גם על זה. ואם כן משמעות ברוך שם היינו הודיה ושבח... (בראשית כד כז והרחב דבר) תורה תמימה: הפעם אודה - רש"י, ואף על פי שגם אדם הראשון הודה, כבתהלים קל"ט, מכל מקום לא היה מי שהודה על שהגיעו יותר מחלקו כלאה. (בראשית כט לה) שפת אמת: ענין הלל והודאה ולכאורה אחד הוא, ומאא"ז מו"ר זצלה"ה שמעתי כי הם נגד יהודה ויוסף, והוסיף לי ביאור כי הלל הוא באור נגלה ובהיר. ויראה לפרש כי לשון הודאה הוא על מה שהיה נראה לו טוב, והאדם מודה שהוא טוב וחסד, (שהרי גם על וידוי חטא נקרא הודאה). *והנה כתיב "אודה ה' בכל לבב", פירוש בשני יצריך, אם כן נראה כי הודיה הוא אחר התיקון שהאדם גבר על היצר הרע ולא נדבק בעולם הזה, אף שהיה לו כמה נסיונות, ואז מודה גם על הנסיון שהיה צר לו אז מודה עתה, שרואה למפרע שזה היה חסד עליו. *אבל הלל הוא מי שמופרש מעולם הזה, ומשבח על ידי שרואה גבורת ה' ונפלאותיו... (חנוכה תרל"א ג) אא"ז מו"ר ז"ל הגיד בשם רבותינו ז"ל פירוש הגמרא... והיינו שיש נקודה פנימיות בכל איש ישראל שאין שם מגע נכרי רק שצריך להיות שנקודה זו תתפשט בכל האדם, ועל ידי ההלל והודאה יכולין להכניס נקודה זו בכל הנפש, והוא על ידי זה ששמח האדם בנקודה זו ונותן הודאה להקב"ה על שזכה להיות בכלל ישראל, על ידי זה החשק יכול להרחיב הנקודה. והנה הלל והודאה הם ב' מדריגות, שהלל הוא שבח, וצריכין להיות מקודם אצל האמת, כמ"ש הללו עבדי ה' שלא להיות משועבד לשום דבר רק להשי"ת, אבל הודאה יכול להיות לכל איש ישראל, ואף המלוכלך בחטא, על ידי הודאה ווידוי דברים מתקרב... וגם הודאה על נס, ודאי הוא על ידי זה שמבינים שאין ראויים לנס, כי מה שייך הודאה להקב"ה על נס, הלא אין הפרש לפניו בין נס לטבע, רק על ידי שמבינים שאין זוכין לנס שייך הודאה, ועל ידי זה משיגין אחר כך עומק הנס להלל לפניו. (שם תרל"ג ו) מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ... ופירוש הלל והודאה נראה כי על ידי הנס דחנוכה נתקדש שם שמים, כמ"ש ולך עשית שם גדול וקדוש, שראו הכל נצחונו של השי"ת וגבורותיו, ועל ידי זה נפל פחד השי"ת על הכל, ומצד נצחונו ית' הוא ההלל לשבח לפניו, ומצד קבלת היראה להודות לפניו להיות נכנע ולהבין שפלות עצמו הוא בחינת הודאה... (שם תרל"ד ב) הלל והודאה הוא שמחה והכנעה... כי אין שמחה של מצוה מתקיים בלי הקדמת היראה והכנעה, שעל ידי זה היא עומדת לעד... כשיוצאין ממלכות בשר ודם נעשין בן חורין יכולין לקבל מלכות שמים וצריך להיות עיקר השמחה על זה שיוכל לשעבד עצמו להשי"ת... ועל ידי הודאה יוצאין מיצר הרע שהוא הכנעה לב נשבר, דלא שליט יצר הרע רק בגסות, ונמצא הודאה הכנה אל ההלל... (שם תרל"ה ז) לשנה אחרת קבעום ועשאום יו"ט בהלל והודאה, דבמה שהקב"ה עושה לנו נסים יש לתת הודאה על גוף הנס, היינו הצלה מאומה הרשעה, וגם להלל לפניו על כל המעשה, כי הרבה רווח והצלה לפניו ית' שלא היה מסבב להצטרך לעשיות הנס, רק הוא חיבה יתירה שהשי"ת חפץ לעשות נסים לעמו בני ישראל. ובעת שנעשה להם הנס שהיה עת צרה ונושעו מהצרה לא היה להם כל כך ישוב הדעת והודו להשי"ת על ההצלה, ואחר כך לשנה אחרת הבינו כל זה שיש להלל על כל המעשה שסיבב הקב"ה המלחמות כדי לעשות להם נס, כי ההודאה בעת צרה והלל בעת הרווח... (שם תרל"ו ה) בהלל והודאה... אמנם הודאה הוא לאשר אין עבודת התחתונים כראוי, ולכך מתרחקין ממלכות שמים קצת, אך כשהקב"ה ברחמיו עושה נסים לבני ישראל מודים לפניו ית', שעל ידי שנתרחקו ואחר כך מתקרבין *מצד זה יש בחינת הודאה שמודה על דבר הנוסף... והלל והודאה שניהם גימטריא אלקים, *וכל זה ידוע בסוד מצות נר חנוכה. (שם תרל"ז) בהלל והודאה... לכן בשנה האחרת שהרגישו קבלת מלכות שמים וזה הלל, *ואחר כך נתנו על זה עצמו שבח והודאה שזכו להלל את ה' על ידי שיצאו מכלל עבדי בשר ודם. וביאור הענין דהלל הוא לה' בלבד, והודאה הוא בהשתתפות נפש האדם, *הלל הוא הארה אמיתיות... שמתבטל כחות האדם על ידי הזכרת שמו הגדול יתברך, ואז אין האדם זוכר ממהות עצמותו רק להלל לפניו ית'... ובעולם הזה אין אנו מוכנים תמיד לזה... אבל הודאה הוא תמיד, כי בכל מקום יש להודות לה', ואדרבא, מי שבשפלות יותר צריך ביותר להודות... (שם תרל"ח ה) חז"ל עשו עיקר מנס דנרות... והודאה הוא על מה שיצאו מתחת יד הרשעים, והלל הוא על שנכנסנו תחת יד מלכות שמים, כמ"ש הללו עבדי ה' ולא עבדי יון, וצריך להיות עיקר השמחה מה שיצאנו לחירות כדי שנוכל לקבל אחר כך מלכות שמים... (שם תרמ"א) ואדוני מו"ז ז"ל אמר כי על כן תקנו בהודאה, דכתיב וירכתיה די נחש, שאינו מניח לכרוע עצמו כראוי לפני הקב"ה... וכשגברו על קליפת יון תיקנו שבח במודים. ולבאר נראה כי אז"ל שצריכין לכרוע עד שיתפקקו ח"י חוליות שבשדרה... ועל ידי הכריעה והודאה לפני הקב"ה מתטהרין הח"י חוליות ומתפתחין, כי זה הקליפה מעכב החיות שבחוליות להתגלות, לכן יש כריעה וזקיפה... וזה בחינת הלל והודאה, וכן כריעה וזקיפה... (שם תרנ"ד) עשאום יום טוב בהלל והודאה, הלל מיוחד לבני ישראל, כמ"ש עם זו יצרתי וכו' תהלתי יספרו, והודאה הוא אשר זכו בני ישראל ליקח חלק שאר האומות, כי באמת הכל צריכים להודות אליו ית"ש... אבל כאשר החמיצו תולדות יפת ועמד מלכות יון להשכיח אותנו תורת ה' ומצותיו ניתן לנו חלק השמאל גם כן... (שם תרנ"ו) מזוזה בימין... וזה ענין הודאה שתקנו, כי ההלל מיוחד לבני ישראל בכל הישועות, והודאה הוסיפו לפי שראו שנס הזה הוא להשאיר הארה גם לימי הגלות, כשיהיו בחוץ... (שם תרנ"ז) ענין הלל והודאה הם שם א"ד ושם אהי"ה, כי כל נפלאותיו של הקב"ה הם סתים וגליא, וכשנעשה נסים לאבותינו יש הלל על הישועה שבני ישראל מרגישין ורואין, אבל עומק נפלאותיו אין לשער ולספר, כמ"ש ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך, וזה עיקר הישועה התיקון שנעשה למעלה, וזה בחינת הודאה מה שאין רואין בעין, רק שמבינים מן הנגלה הנסתר, ועל זה יש להודות... (שם תר"ס) הלל והודאה בחינת נפש וגוף, כי הלל הארת הנשמה והנפש, כמ"ש "כל הנשמה תהלל", *והודאה הכנעת הגוף להסכים עם הנפש, ולכן יש כריעת הגוף בהודאה, *וכתוב "הוציאה ממסגר נפשי" עי"ז להודות, כי הנפש במאסר הגוף, וכשיש גאולה וחירות אל הנפש צריכין להכניע גם הגוף להודות לה', כי הודאה בפה שהוא בהשתתפות הגוף, והלל במחשבה ורצון, והם בחינת גאולה ותפלה... (שם תרס"א) כשעמדה מלכות יון הרשעה להשכיחם תורתך, כי היה להם חכמה טבעית, וזו מביאה שכחת השגחת הבורא ית"ש... שהיו בקיאין בחכמת גלגל המזלות, אבל באמת הנהגת כל הגלגל הכל על פי הנהגה עליונה... ולכן תיקנו להלל ולהודות, שעל ידי הודאה והלל לה' על כל הדברים זה מביא הזכרון שלא להיות נטבע תוך הטבע ולבא לשכחה... (שם) [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 05.07.23, 23:22:00

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים