דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שאלה לשונית

2023
11 5 50 1
  • עריכה לשונית

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    14 צפיות
    3
    תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2023 16:31 אני מחפש עורך לשונית על ספר תולדות תלמידי בעש"ט המעוניין נא לשלוח דוגמאות
  • שאלה לשונית

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    15 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 15:14 השאלה באיזה ספר, למשל אם אתה כותב על רש"י לא מתאים כמובן לציין לשולחן ערוך, אבל באופן כללי הכי נכון לענ"ד לציין לשולחן ערוך שם נפסק להלכה למעשה. -- בברכה אפרים קלירס 0527622769
  • שאלה לשונית

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    21 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2023 16:34 לכאורה עדיף: מין פשתן. מכיון שההבדל בין הפשתנים נובע מחמת המין, הזן. לעומת: "איגלו הוא סוג של בית", שבכה"ג לא שייך מין. נ"ב מ"מ כבר העירו שכלך אינו פשתן. וכן ראיתי בקהתי: כלך הוא פסולת משי.
  • שאלה

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    17 צפיות
    כ
    תאריך ההודעה המקורית: 13/03/2023 08:33 תודה לזה התכוונתי
  • שאלה הלכתית

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    15 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 11/04/2023 03:05 העלו כאן את התשובה: "בזמנו שאלתי זאת את מו"ר הגר"נ קופשיץ שליט"א, וכך כתבתי אצלי את הדו"ד שהיה לי עימו: שאלתי אודות מי שעורך ספרים למכון תורני, ומקבל שכר לפי שעות, ושואל אם מותר לו ליטול שכר על מה שלמד עבור העריכה בחוה"מ, ואמר הרב דאפשר שיש להקל בדבר משום שזו מצוה. ואולי זה דומה למה שמקילים בנטילת שכר על לימוד בישיבת בין הזמנים וכדו'". לכאורה מתשובה זו אין ללמוד על נידון תשלום על עריכה תורנית, שכן כל השאלה היא על אדם שבחוה"מ לא ערך בפועל אלא רק למד והכין את החומר, כפי הלשון: "ליטול שכר על מה שלמד עבור העריכה בחוה"מ". [ואם הכוונה היא שגם ערך בפועל, אך רוצה לקבל שכר בהבלעה אגב הלימוד, הרי בהמשך התשובה שם מבואר שיש להסתפק אם מותר לשלם בהבלעה. ומשמע שאין היתר]. תקנו אותי בבקשה אם טעיתי.
  • עריכה לשונית

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    33 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 20:36 "דנאמר" - למעלה מ-3500 תוצאות בפרוייקט השו"ת. ----- Original Message ----- From: אליהו לוריא To: ש. הופמן S. Hoffman Cc: שלום זיאת ; עריכה תורנית Sent: Sunday, May 21, 2023 6:33 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] עריכה לשונית מעניין מאוד מה שהביא הרב הופמן, ואולי אכן יהיה מישהו שיסביר את ההבדלים, אבל מה שהתחיל מעכ"ת עם המילה דנאמר, נראה לי שזה מילה לא קיימת עוד לפני החילוק בין שימוש בלשון הקודש או ארמית, יש לשאול עוד קודם לכן, אם להשתמש בלשון: "נאמר" או בלשון "כתוב". (וזה אפשר בשתי הלשנות: דנאמר, דכתיב / שנאמר ככתוב/כמו שכתוב - וכיו"ב). מחיפוש שטחי, נראה שחז"ל עושים שימוש לא עקבי בין הלשונות, אולי בכוונה תחילה כדי לגוון. כמו הכלל הראשון שכל עורך וכותב יודע, שלא להשתמש באותו מטבע לשון שוב ושוב בסמיכות. (לא לכתוב ארבע פעמים בסמיכות: "וצריך עיון", אלא לגוון: וקשה, ועוד יש לעיין, וכו'). למשל: תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד ב: אמר ליה רבי יוחנן: בשלמא תורה וגמילות חסדים - דכתיב בחסד ואמת יכפר עון; חסד - זו גמילות חסדים, שנאמר רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד, אמת - זו תורה, שנאמר: אמת קנה ואל תמכר תלמוד בבלי מסכת שבת דף צז עמוד א אמר ריש לקיש: החושד בכשרים לוקה בגופו, דכתיב והן לא יאמינו לי וגו', וגליא קמי קודשא בריך הוא דמהימני ישראל. אמר לו: הן מאמינים בני מאמינים, ואתה אין סופך להאמין. הן מאמינים - דכתיב ויאמן העם, בני מאמינים והאמין בה'. אתה אין סופך להאמין - שנאמר יען לא האמנתם בי וגו'. ממאי דלקה - דכתיב ויאמר ה' לו עוד הבא נא ידך בחיקך וגו'. תלמוד בבלי מסכת יומא דף עו עמוד ב דתנן: מנין לסיכה שהיא כשתיה ביום הכפורים? אף על פי שאין ראיה לדבר - זכר לדבר, שנאמר ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו! - אלא אמר רב אשי: רחיצה מגופיה דקרא שמיע ליה, דכתיב וסוך לא סכתי. אלו דוגמאות אחדות. וכך היה נראה מקופיא. אדרבה, אולי יהיו כאלו שיוכלו להסביר את ההבדלים. הערה: קצת צורם לי עצמי, לומר על חז"ל שלשונם לאו בדווקא וכו'. אבל כבר מצינו שחז"ל התבטאו לצחות הלשון ולהתיישבותה על הלב ולזכרון. (ראה כגון תפא"י - בועז, ערכין פ"א אות א). וביטוי מעניין של הרמב"ם (אגרות הרמב"ם, אגרת לר' יוסף בן גאבד), כמענה למי שביקשו שיתרגם את ספר "הי"ד" לערבית: "ואיני רוצה בשום פנים להוציאו ללשון ערבי, לפי שכל נעימותו יפסד". ----- Original Message ----- From: אליהו לוריא To: שלום זיאת Cc: עריכה תורנית Sent: Sunday, May 21, 2023 3:14 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] עריכה לשונית זה תלוי אם כל הספר נכתב בלשון הקודש או בלשון ארמית כשמסכמים נושא ומביאים פסוק במקור מסוים מה יותר תיקני לכתוב דכתיב או שנאמר לדוגמא אדם מצווה על שביתת בהמתו שנאמר /דכתיב למען ינוח וגו'. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADhfkR_%3DiTmJ4e31gpdEFcFJ%2B_nKbK%2Bw%2BkYLEJGs2JjLnWb6Fg%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAFA1gp3VUfCAkTAB5VSN5ELL4kQRvfDMTHkiE5c8ThZ34nuu9w%40mail.gmail.com.
  • שאלה

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    15 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2023 10:50 נראה לי שהכוונה לשו"ת האלף לך שלמה, אבל תעיין ברשימה[image: image.png] מאת: [email protected]
  • שאלה בוורד

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    17 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 15/05/2023 10:44 תודה רבה רבה עזרת לי מאד -- בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected] [email protected]

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים