דילוג לתוכן
מחפשים עורכים, כותבים או מגיהים לספר שלכם?

לרגל השקת הפורום — פרסום מודעות דרושים בלוח המקצועי הוא בחינם לזמן מוגבל!

פרסם מודעה עכשיו ✍️
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חובת מחאה! שכר עריכה

2023
104 30 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 14:22

    כתיבה בעילום שם = 0

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 14:26

    ובכלל, לשם מה הלשון הפרובקטיבית "חובת המחאה", כאילו זה על חשבון מישהו?
    בעלי המכונים ומזמיני העבודות, יודעים מעצמם מי שווה את הכסף שהם משלמים עליו,
    ומי סתם דורש ואין מאחורי דרישתו אלא בלון נפוח.
    אל תדאג להם...

    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 14:22:37 UTC+2, יוחנן קאהן כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 14:17

    מייל יפה נוסף:
    לר' חיים שליט"א
    איני יורד לסוף דעתם של הלוחמים בך בכזה עוז, אולי אני חולק על חלק קטן
    מהדברים שאמרת, אבל עיקר טענתך מוצדקת.

    אני מקווה שאתה לא ראש מכון או עורך אחראי שיושב על השיבר ואני מעודד את מי
    שביכלתו להוסיף לי

    אבל האמת צריכה להיאמר וחלק מהדרישות כאן נשמעות חצופות
    אשמח אם תפרסם את תגובתי בעילו"ש כמובן

    אז כבר הגבתי לו שאיני מעסיק, אלא שכיר כרובכם.
    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 14:12:39 UTC+2, haim-AY כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 14:27

    איני יורד לסוף דעתך שאתה לוחם במקצועך בכל עוז וכורת את הענף עליו אתה יושב
    יש כמה דברים שאין עליהם חולקים:
    א. שעורך מתחיל אין היגיון שיקבל שכר גבוה, שכן עוד לא השתלם במקצועות העריכה
    כראוי, אלא א"כ מדובר באחד שנולד עם קולמוס ביד.
    ב. שעורך ותיק הבקי ורגיל בעריכה ראוי ששכרו יהיה גבוה בהתאם למקצועיותו.
    אגב את שני הפרטים הללו יודעים כל המעסיקים, וגם כל העורכים.

    אם הנידון הוא כמה השכר שראוי להיות לעורך מתחיל, גם בזה איני רואה מחלוקת שכן
    אף אחד לא נכנס לתחום ומתחיל לדרוש 100 ש"ח לשעה.
    ואם הנידון כמה השכר הראוי לעורך מתקדם גם בזה לא ראיתי פער רציני הראוי
    למחלוקת.

    סיכום העניין:
    אין כל טעם בויכוח.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 14:22

    כתיבה בעילום שם = 0

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 14:27

    מי שרוצה לעבוד תמורת 40 ש"ח לשעה-מוזמן.
    אבל שלא יתפלא שהתוצאה תהיה שווה כמו 40 ש"ח לשעה...... אולי לזה הייתה כוונת
    הרב הכותב ""עקב הרבה מאד אנשים שלא מתאימים לתפקיד ומוציאים תח"י דברים
    חלשים".....

    •     שריה אלישיב*
      
    •         טוען רבני*
      
    •      0548491810*
      
  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 14:24

    מייל יפה נוסף:
    לר' חיים שליט"א
    איני יורד לסוף דעתם של הלוחמים בך בכזה עוז, אולי אני חולק על חלק קטן
    מהדברים שאמרת, אבל עיקר טענתך מוצדקת.

    אני מקווה שאתה לא ראש מכון או עורך אחראי שיושב על השיבר ואני מעודד את מי
    שביכלתו להוסיף לי

    אבל האמת צריכה להיאמר וחלק מהדרישות כאן נשמעות חצופות
    אשמח אם תפרסם את תגובתי בעילו"ש כמובן

    אז כבר הגבתי לו שאיני מעסיק, אלא שכיר כרובכם.
    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 14:12:39 UTC+2, haim-AY כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 14:28

    גם אותי זה מעניין נקודה זו, דבשלמא שכיר שמטיף למי שלדעתו לוקח שכר מופחת יש
    דברים בגו מכיון שלטענתו הוא שובר את השוק ושמא יש בזה חב לאחריני אך בגוונא
    דידן שאנשים דורשים ברוב חוצפתם כפי הבנתך מעבר להשגתך הלא אתה אמור לשמוח בכך
    דהוי בבחינת לך הצדקה ולנו בושת הפנים

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 14:28

    גם אותי זה מעניין נקודה זו, דבשלמא שכיר שמטיף למי שלדעתו לוקח שכר מופחת יש
    דברים בגו מכיון שלטענתו הוא שובר את השוק ושמא יש בזה חב לאחריני אך בגוונא
    דידן שאנשים דורשים ברוב חוצפתם כפי הבנתך מעבר להשגתך הלא אתה אמור לשמוח בכך
    דהוי בבחינת לך הצדקה ולנו בושת הפנים

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 14:32

    וכמובן שיש כאן להעיר לעורכים על חשיבות האיכות בעריכת ספרים

    "אמר לי בני הוי זהיר במלאכתך שמלאכתך מלאכת שמים היא שמא אתה מחסר אות אחת או
    מייתר אות אחת נמצאת מחריב את כל העולם כולו" (עירובין יג ע"א)
    ואלו דברי הרא"ש הנוגעים לכתיבת ספרים תורניים ממש

    רא"ש מסכת כתובות פרק ב
    איתמר ספר שאינו מוגה אמר ר' אמי עד שלשים יום מותר לשהותו מכאן ואילך אסור
    לשהותו משום שנאמר אל תשכן באהליך עולה. פרש"י ס"ת נביאים וכתובים. ואפשר
    שפירש כך משום דבימי רב אמי לא היה להם כתובים ספרים אחרים ולא למעט ספרים
    המצויים לנו עתה דאם נמצא טעות בגמ' או בספר מפוסקים יבא להתיר האסור ולאסור
    את המותר ולזכות את החייב ולחייב את הזכאי *ואין עולה גדולה מזו: *

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 14:28

    גם אותי זה מעניין נקודה זו, דבשלמא שכיר שמטיף למי שלדעתו לוקח שכר מופחת יש
    דברים בגו מכיון שלטענתו הוא שובר את השוק ושמא יש בזה חב לאחריני אך בגוונא
    דידן שאנשים דורשים ברוב חוצפתם כפי הבנתך מעבר להשגתך הלא אתה אמור לשמוח בכך
    דהוי בבחינת לך הצדקה ולנו בושת הפנים

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 14:33

    להרב חיים ,
    גם סופרי סת"ם משקיעים מאד מעט ועבודתם שווה המון המון,
    קורס של חודשיים שלוש, ויוצאים לדרך שמתחילה מ-90 ש"ח לשעה.
    והתשובה אחת היא: לא משנה מה אני השקעתי, אתה משלם על התוצרת,
    אם אתה מקבל ספר ערוך ויפה כרצונך וכטעמך, העורך מצא חן בעיניך,
    אין סיבה בעולם שלא תשלם לו היטב, ולו יהי שאין לו דקה של ניסיון.
    אחד שעושה גראמען, ויש לו את זה בחוש, בלי שום השקעה, גם תגיד
    שאסור לו לקחת הרבה כסף כי אין לו תעודה???????????????????????????

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 13:39

    הכותרת "חובת מחאה" ממש ממש לא במקום !

    אני שמוע בדבריך נימה של:
    "אתה סך הכל אברך כולל, ומי אתה שתדרוש יותר מ 40 ש"ח,
    תמשיך להסתפק במועט, ואל תחטט בכיסם של בעלי המכונים" !

    אתמהה !

    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 13:33:35 UTC+2, יוחנן קאהן כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 14:34

    אחר המחילה מכבוד כל החברים החשובים ובמחילה על האריכות
    לכאורה יש צדק בשני הצדדים שבנדון
    ולא יהיה נכון לבחון את הנדון בצבעי שחור ולבן, לדוגמא 40 שח לשעה, ו-100 שח
    לשעה. או למשל: עורך מקצועי שאחרי העבודה שלו אין צורך לגימורים מלבד העימוד
    כמובן, לעומת עורך מתחיל שיצא הרגע מהכולל ועדיין אין לו כשרון כתיבה ולא
    ניסיון במאגרים תורניים (נניח את הידע התורני בצד לרגע)
    הבעיה היא שעולם העריכה ברובו אינו מבחין בין הסוגים השונים של העורכים מפאת
    העובדה שאין כללים ברורים בנושא, מכמה סיבות שאחת מהם היא שאין לימודים
    מסודרים עם תעודות
    לא שהתעודה תמיד מעידה על מקצועיותו של העובד, אבל היא נותנת פרמטר מסוים
    לבחון האם הוא בכלל מתאים לעבודה או לא. המצב הזה מביא לכך שישנם עורכים לא
    מעטים בשוק, שאינם עונים על דרישות בסיסיות.
    בשוק הכללי אכן כיום גוברת המגמה בתחומים שונים להתעלם מהתעודה וגם מהתואר
    ולהתמקד בנסיון של העובד. אבל עדיין התעודה וכל שכן התואר מסננים את הבלתי
    ראויים
    מה שלא קיים בשוק העריכה התורנית.
    ואגב, המצב הזה גורם לירידת ערך שכר העורך המקצועי גם כן, בגלל שהשוק מוצף גם
    בעורכים שאינם מתאימים וגם בחסרי ניסיון למאות [ואולי לאלפים].
    ואכן עורכים מקצועיים של ממש, יכולים להגיע לשכר הגון כי הצליחו למצוא מעביד
    שיכול ויודע להעריך את תוצאות עבודתם, אבל זה לא חד משמעי בגלל העובדה שזה לא
    שוק מסודר, והעורכים הבלתי ראויים גורמים בלבול בכל השוק, ומעבר לכך מאפשרים
    למעבידים לשלם שכר מועט גם למקצועיים, אין כוונתי לסופר-מקצועיים אלא לעורכים
    ראויים שעושים עבודה מצוינת.
    המגמה הכללית הקיימת בשוק היא לשלם מעט לעורך בלי לבדוק עד כמה הוא באמת מעניק
    תוצאות מצויינות שבאמת שוות יותר.
    מלבד זאת יש הרבה נתונים נוספים המשפיעים [בצדק או שלא] על כלל השכר בשוק, כמו
    למשל היצע וביקוש
    הגם שנתון זה אינו חד משמעי, וכדי להבהיר אטול דוגמא ממש"כ אחד הרבנים שאילו
    היו מתווספים מאה אלף עו"ד בשוק השכר היה יורד, ובכן המציאות שונה לגמרי,
    מדינת ישראל רווייה בעורכי דין עד מעבר לתנוכי אוזניה, ועם כל זה השכר
    שהעו"ד גובים אינו מוצדק גם לעומת הלימודים הרבים שהם למדו, והם אכן לומדים
    הרבה, אבל יש הבדל גדול בין עו"ד שמתעסק בליגיטציה ובין עו"ד שמתעסק רק עם
    חתימות חוזים שבאמת לא צריך לדעת לזה מאוד מאוד הרבה, וגם אין בזה הרבה מוח
    וכח, אני כותב מהיכרות קרובה.
    כמו כן ההבדל הבסיסי בין שכיר ובין פרילנסר (סוג של עצמאי), ההבדל הזה קיים
    בשוק העריכה התורנית כמו בשוק הכללי.
    ולכן עורך במכון מקבל בדרך כלל פחות מעצמאי שמקבל עבודות מזדמנות [גם אם הצליח
    ליצור קשר עם מישהו שמביא לו תמיד עבודות] וזה אכן מוצדק מאוד.
    100 שח לשעה זה באמת הרבה ואין שום צדק לדרוש זאת באופן כללי, וגם לא באופן
    פרטי, הכאב של העורכים הוא שהמצב הבלתי מסודר כיום יוצר מצב שגם עורכים שמגיע
    להם שכר כזה לא מקבלים אותו בגלל המגמה הכללית בשוק.
    הנתון של שעת עבודה נטו הוא יסודי מאוד, כי בכל מקום אחר בשוק שעת עבודה כוללת
    את כל ההפסקות וכו', הווי אומר ששעת עריכה תורנית נטו שווה בערך לשעה ורבע
    בשוק הכללי. ואם כבר התייחסתם להייטק דעו לכם ששם שעות העבודה כוללות גם
    מסאג'ים ויציאה למסעדות וכו' וכו' שאין אתם מעלים על דעתכם (שוב כותב מהיכרות
    קרובה עם כמה הייטקיסטים).
    הטענה שהעורך צריך לשלם משכנתא והוצאות רבות אינה רצינית , וכי המעביד צריך
    לשלם לו את הוצאותיו? וכי הוא ה"זבולון" שלו?? הוא משלם לפי מה שהוא מקבל
    מהעורך.
    הבדל נוסף הוא ששכר עריכה הוא נטו בלי פנסיה וביטוח לאומי וביטוח בריאות
    שמשולמים על חשבון המעביד, כלומר זה בעצם כספים שמגיעים לעובד בעקיפין, כך
    ש-60 לעורך שווים לכ-47 בשוק הכללי, שזה ממש לא הרבה ולא יותר מדי.

    למעשה
    יש צדק בכך שעורכים רבים מקצועיים באמת שאילו היו נדרשים לתעודה הם היו
    מוציאים אותה, משתכרים הרבה פחות ממה שמגיע להם, וזה דבר שחייבים לשנות!! ויפה
    שעה אחת קודם, התאגדות יכולה להביא לתוצאות ברוכות בנושא.
    ויש גם צדק שעורכים רבים שאינם ראויים כלל, או ראויים אבל בלתי מנוסים דורשים
    50-60 שח לשעה שלא בצדק כלל וכלל.
    לכאורה השכר הממוצע היה צריך להיות 70-80 באופן כללי אילו כלל העורכים באופן
    כללי היו עונים על הדרישות, כלומר אילו היו כאן כללים ברורים עם תעודות

    ולסיום אגלה את אזני מי ששרבב כאן 'ביאורי צפנת פענח', שהמו"ל של זה בקושי
    משלם 40 שח לעורכים, מידיעה!
    ואם תשאלו, למה הם ממשיכים? התשובה היא כי אין להם הרבה ברירות, זה מה שהצליחו
    למצוא, הם אוהבים את האתגר, אז ממשיכים עד שנופלים, ואז המעביד מחפש אחרים
    שמגיעים במקומם בכמויות
    בגלל העובדה הנוראית הזו שכל אברך כולל חושב שעריכה תורנית זה משהו קל להשלמת
    הכנסה ולא מתייחס אליה בהתאם ובכבוד.
    וגם ביאורי התוספות של עוז והדר המחודשים דורשים עבודה יסודית של ממש,
    ומשלמים אולי 40 (לא יודע מה היום, אבל לפני כשלוש שנים כשהצעתי עצמי הם הציעו
    36 לשעה, ודרשו מקצועיות ברמה של טו"ר)

    בכ"ר ובברכה

    נ.ב.
    ישנם רבים שמדברים מתוך כאב וסער, מומלץ ליישב את הדעת לפני שכותבים.
    מישהו הזכיר את בוגרי ישיבת הרב מאזוז, אכן שם יודעים היטב, לדוגמא ראו את
    הספר הכתב והמכתב שהו"ל אחד מתלמידיו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 14:33

    להרב חיים ,
    גם סופרי סת"ם משקיעים מאד מעט ועבודתם שווה המון המון,
    קורס של חודשיים שלוש, ויוצאים לדרך שמתחילה מ-90 ש"ח לשעה.
    והתשובה אחת היא: לא משנה מה אני השקעתי, אתה משלם על התוצרת,
    אם אתה מקבל ספר ערוך ויפה כרצונך וכטעמך, העורך מצא חן בעיניך,
    אין סיבה בעולם שלא תשלם לו היטב, ולו יהי שאין לו דקה של ניסיון.
    אחד שעושה גראמען, ויש לו את זה בחוש, בלי שום השקעה, גם תגיד
    שאסור לו לקחת הרבה כסף כי אין לו תעודה???????????????????????????

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 14:39

    מישהו העיר לי שאכתוב בקצרה כי קשה לקרוא מגילה
    ניסיתי להתייחס להרבה טענות שהועלו, לכן כתבתי בארוכה
    אף אחד לא חייב לקרוא את המגילה שכתבתי...
    אין זו אלא הצעה למי שחפץ בכך

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 14:33

    להרב חיים ,
    גם סופרי סת"ם משקיעים מאד מעט ועבודתם שווה המון המון,
    קורס של חודשיים שלוש, ויוצאים לדרך שמתחילה מ-90 ש"ח לשעה.
    והתשובה אחת היא: לא משנה מה אני השקעתי, אתה משלם על התוצרת,
    אם אתה מקבל ספר ערוך ויפה כרצונך וכטעמך, העורך מצא חן בעיניך,
    אין סיבה בעולם שלא תשלם לו היטב, ולו יהי שאין לו דקה של ניסיון.
    אחד שעושה גראמען, ויש לו את זה בחוש, בלי שום השקעה, גם תגיד
    שאסור לו לקחת הרבה כסף כי אין לו תעודה???????????????????????????

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 14:44

    "חושבני שיש להעיר לעורכים" "פעמים מוציאים תחת ידם דבר חלש" ועוד כהנה וכהנה
    ברצוני להזכירכם מכובדי דפה העורכים מקבלים לידם חומר שלא נכתב על ידם, חומר
    שלא הוגיע מוחם, כי אם חומר שנעשה ע"י מאן דהו, והם בתבונה רבה מנסים להוציא
    תחת ידם דבר נאה ומתוקן, אך מה לעשות ועיתים והחומר הראשוני הוא חלש בלשון
    המעטה או לא מתחיל בכלל בשפה בוטה,
    וכי חסר מקרים שעורך נתקל במערכה שלמה שלאחר שהוליך עצמו בה ואף הוליך בה את
    הנמושות מצא כי הבור ריק אין בו מים אבל נחשים וכו' ובבואו לפני המחבר, המחבר
    מתעקש על אותה חבורה, כעת יש באפשרות להתעקש מול המחבר או לחלופין לזרום איתו
    ולפחות לשנות את הכותרת באותה מערכה למשהו כמו "על דרך הקשקוש והמסתעף" אך
    כמובן שזה לא אפשרי אז הוא עושה הכל להצמד לטקסט ולחלופין להצמד לאמת הפנימית
    שלו.
    ואז עליו היו כולנה הוא כותב חלש, הוא דורש הרבה, הוא צריך לעיין ברא"ש על
    כתיבת ספרים
    אז זהו עורכי הספרים עושים עבודת קדש בהתאם לנתונים הקיימים הם לא שק חבטות של
    אף אחד.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 14:44

    "חושבני שיש להעיר לעורכים" "פעמים מוציאים תחת ידם דבר חלש" ועוד כהנה וכהנה
    ברצוני להזכירכם מכובדי דפה העורכים מקבלים לידם חומר שלא נכתב על ידם, חומר
    שלא הוגיע מוחם, כי אם חומר שנעשה ע"י מאן דהו, והם בתבונה רבה מנסים להוציא
    תחת ידם דבר נאה ומתוקן, אך מה לעשות ועיתים והחומר הראשוני הוא חלש בלשון
    המעטה או לא מתחיל בכלל בשפה בוטה,
    וכי חסר מקרים שעורך נתקל במערכה שלמה שלאחר שהוליך עצמו בה ואף הוליך בה את
    הנמושות מצא כי הבור ריק אין בו מים אבל נחשים וכו' ובבואו לפני המחבר, המחבר
    מתעקש על אותה חבורה, כעת יש באפשרות להתעקש מול המחבר או לחלופין לזרום איתו
    ולפחות לשנות את הכותרת באותה מערכה למשהו כמו "על דרך הקשקוש והמסתעף" אך
    כמובן שזה לא אפשרי אז הוא עושה הכל להצמד לטקסט ולחלופין להצמד לאמת הפנימית
    שלו.
    ואז עליו היו כולנה הוא כותב חלש, הוא דורש הרבה, הוא צריך לעיין ברא"ש על
    כתיבת ספרים
    אז זהו עורכי הספרים עושים עבודת קדש בהתאם לנתונים הקיימים הם לא שק חבטות של
    אף אחד.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 14:49

    במחילה כל הדיון כאן על הכישורים הנדרשים מעורך תורני או כמה למד כדי לרכוש את
    המקצוע הזה לענ"ד לא רלוונטי כלל ועיקר
    השכר כמו המחיר של כל מוצר שהוא נקבע באופן מוחלט כמעט רק מהיחס שבין ההיצע
    לביקוש,
    אולי יסביר מישהו מה ההגיון שיהלום קטן שבקושי עבדו עליו יכול להיות שווה
    מיליונים, מה ההצדקה לסכום הדמיוני שדורשים עליו?? התשובה כמובן פשוטה, יהלום
    זה דבר נדיר יחסית מול הביקוש הרב, אם לכל אחד היה צומח בחצרו יהלומים או
    לחילופין אם איש בעולם לא היה מתעניין ביהלומים הם באמת לא היו שווים כלום.
    ככה זה בכל מוצר ובכל עבודה.
    הסיבה שעבודה שדורשת תעודה מקבלים עליה יותר, היא פשוט בגלל שאין כל כך הרבה
    אנשים בשוק שיש להם את התעודה הזו, אם כל אחד שיוצא מבית ספר לדוגמא היה מקבל
    תעודה של מהנדס, השכר של מהנדסים היה כנראה שכר מינימום.
    במקצוע של עריכה תורנית יש את שני החסרונות, גם ההיצע גדול, כל שנה נוספים
    אלפים רבים של אברכים שחלק גדול מהם מתאים לעבודה זו.
    מהצד של הביקוש צריך להבין שהשאלה היא לא רק כמה אנשים מתעניינים במוצר שלך,
    אלא כמה הם מוכנים לשלם עליו, לדוגמא אדם שצריך עורך דין חייב לקחת אותו יהיה
    המחיר אשר יהיה ולכן הם יכולים לבקש סכומים גבוהים, לעומת זאת עריכה תורנית
    הוא מקצוע שלא מכניס כסף, אף אחד לא היה קונה ספרים של מכונים אם המחיר של
    הספר היה לפי הכסף שהשקיעו בו, המכונים מתבססים כמעט 100% על תרומות, ההכנסות
    ממכירת הספרים הם אפסיים ביחס להוצאות [למעט הגמרות המבוארות שנמכרות ברבבות],
    ולכן באופן טבעי המחיר שישלמו לעורך הוא נמוך, לא בגלל שלא מעריכים אותם, אלא
    כי אין מי שישלם.
    סביר להניח שאם המחיר ההתחלתי לעורך היה 100 ש"ח כנראה רוב המכונים לא היו
    קיימים בכלל, כי לא הייתה אפשרות כלכלית להחזיק אותם [צריך לקחת בחשבון שאם
    השכר ההתחלתי הוא 100 ש"ח כמה יקבלו המקצועיים?].
    המחשבה כאילו השכר הנמוך נובע מזלזול בעורכים אינה יכולה להיות נכונה, השכר
    שמקובל לתת לעובדים בכל ענף לא קשורה להערכה שרוכשים להם, עובדי הזבל לדוגמא
    לא זוכים להערכה יתירה ככל הנראה ובכל זאת שכרם גבוה [עפ"י השמועה].
    גם תאוות הממון של מנהלי המכונים לא קשורה לענין, לא נראה לי שמישהו חושב
    שמנהלי חברות ההייטק אוהבים כסף פחות ממנהלי המכונים ובכל זאת הם משלמים
    לעובדים שכר של עשרות אלפי שקלים, פשוט כי יש לזה הצדקה כלכלית.

    --
    בברכה
    אפרים קלירס
    0527622769

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 14:49

    במחילה כל הדיון כאן על הכישורים הנדרשים מעורך תורני או כמה למד כדי לרכוש את
    המקצוע הזה לענ"ד לא רלוונטי כלל ועיקר
    השכר כמו המחיר של כל מוצר שהוא נקבע באופן מוחלט כמעט רק מהיחס שבין ההיצע
    לביקוש,
    אולי יסביר מישהו מה ההגיון שיהלום קטן שבקושי עבדו עליו יכול להיות שווה
    מיליונים, מה ההצדקה לסכום הדמיוני שדורשים עליו?? התשובה כמובן פשוטה, יהלום
    זה דבר נדיר יחסית מול הביקוש הרב, אם לכל אחד היה צומח בחצרו יהלומים או
    לחילופין אם איש בעולם לא היה מתעניין ביהלומים הם באמת לא היו שווים כלום.
    ככה זה בכל מוצר ובכל עבודה.
    הסיבה שעבודה שדורשת תעודה מקבלים עליה יותר, היא פשוט בגלל שאין כל כך הרבה
    אנשים בשוק שיש להם את התעודה הזו, אם כל אחד שיוצא מבית ספר לדוגמא היה מקבל
    תעודה של מהנדס, השכר של מהנדסים היה כנראה שכר מינימום.
    במקצוע של עריכה תורנית יש את שני החסרונות, גם ההיצע גדול, כל שנה נוספים
    אלפים רבים של אברכים שחלק גדול מהם מתאים לעבודה זו.
    מהצד של הביקוש צריך להבין שהשאלה היא לא רק כמה אנשים מתעניינים במוצר שלך,
    אלא כמה הם מוכנים לשלם עליו, לדוגמא אדם שצריך עורך דין חייב לקחת אותו יהיה
    המחיר אשר יהיה ולכן הם יכולים לבקש סכומים גבוהים, לעומת זאת עריכה תורנית
    הוא מקצוע שלא מכניס כסף, אף אחד לא היה קונה ספרים של מכונים אם המחיר של
    הספר היה לפי הכסף שהשקיעו בו, המכונים מתבססים כמעט 100% על תרומות, ההכנסות
    ממכירת הספרים הם אפסיים ביחס להוצאות [למעט הגמרות המבוארות שנמכרות ברבבות],
    ולכן באופן טבעי המחיר שישלמו לעורך הוא נמוך, לא בגלל שלא מעריכים אותם, אלא
    כי אין מי שישלם.
    סביר להניח שאם המחיר ההתחלתי לעורך היה 100 ש"ח כנראה רוב המכונים לא היו
    קיימים בכלל, כי לא הייתה אפשרות כלכלית להחזיק אותם [צריך לקחת בחשבון שאם
    השכר ההתחלתי הוא 100 ש"ח כמה יקבלו המקצועיים?].
    המחשבה כאילו השכר הנמוך נובע מזלזול בעורכים אינה יכולה להיות נכונה, השכר
    שמקובל לתת לעובדים בכל ענף לא קשורה להערכה שרוכשים להם, עובדי הזבל לדוגמא
    לא זוכים להערכה יתירה ככל הנראה ובכל זאת שכרם גבוה [עפ"י השמועה].
    גם תאוות הממון של מנהלי המכונים לא קשורה לענין, לא נראה לי שמישהו חושב
    שמנהלי חברות ההייטק אוהבים כסף פחות ממנהלי המכונים ובכל זאת הם משלמים
    לעובדים שכר של עשרות אלפי שקלים, פשוט כי יש לזה הצדקה כלכלית.

    --
    בברכה
    אפרים קלירס
    0527622769

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 14:52

    לא דומה עבודה פרטית של שבועיים שלושה, או אפילו כמה חודשים, מול אדם יחיד
    שמוציא ספר,
    שאפשר לדרוש עליה ממון רב יחסית,
    לעובדים במכון ומקבלים משכורת חודשית של אלפי שקלים מדי חודש, שזו פרנסתם. גם
    אם פחות בצדק, המציאות היא שכמה שיותר שעות שוות פחות תשלום לשעה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 14:52

    לא דומה עבודה פרטית של שבועיים שלושה, או אפילו כמה חודשים, מול אדם יחיד
    שמוציא ספר,
    שאפשר לדרוש עליה ממון רב יחסית,
    לעובדים במכון ומקבלים משכורת חודשית של אלפי שקלים מדי חודש, שזו פרנסתם. גם
    אם פחות בצדק, המציאות היא שכמה שיותר שעות שוות פחות תשלום לשעה.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 16:09

    בהמשך לדברי הרב קלירס
    יש לשים לב שאנחנו הם אלו שיוצרים את ההיצע והביקוש, ואם נחליט כולנו לקחת 100
    ש"ח לשעה למכונים לא תהיה ברירה אלא לשלם זאת כי הם לא ימצאו מישהו אחר
    אמנם יש לשים לב למה שכתב שאם כולם יקחו סכום זה המכונים פשוט יסגרו, לכן
    לכאורה יש איזשהו ממוצע באמצע והמחיר הוא לא 40 ולא 100 אלא 70-80.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 16:09

    בהמשך לדברי הרב קלירס
    יש לשים לב שאנחנו הם אלו שיוצרים את ההיצע והביקוש, ואם נחליט כולנו לקחת 100
    ש"ח לשעה למכונים לא תהיה ברירה אלא לשלם זאת כי הם לא ימצאו מישהו אחר
    אמנם יש לשים לב למה שכתב שאם כולם יקחו סכום זה המכונים פשוט יסגרו, לכן
    לכאורה יש איזשהו ממוצע באמצע והמחיר הוא לא 40 ולא 100 אלא 70-80.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 16:14

    המכונים לא יסגרו, תשכח מזה
    מקסימום יעלו מעט את המחיר ללקוח

    התוצאה תהיה אולי בררנות גדולה יותר בגיוס עורכים
    וייעול של התהליך
    אבל יש להם רווחים די והותר בשביל לשלם לך כפול

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 14:49

    במחילה כל הדיון כאן על הכישורים הנדרשים מעורך תורני או כמה למד כדי לרכוש את
    המקצוע הזה לענ"ד לא רלוונטי כלל ועיקר
    השכר כמו המחיר של כל מוצר שהוא נקבע באופן מוחלט כמעט רק מהיחס שבין ההיצע
    לביקוש,
    אולי יסביר מישהו מה ההגיון שיהלום קטן שבקושי עבדו עליו יכול להיות שווה
    מיליונים, מה ההצדקה לסכום הדמיוני שדורשים עליו?? התשובה כמובן פשוטה, יהלום
    זה דבר נדיר יחסית מול הביקוש הרב, אם לכל אחד היה צומח בחצרו יהלומים או
    לחילופין אם איש בעולם לא היה מתעניין ביהלומים הם באמת לא היו שווים כלום.
    ככה זה בכל מוצר ובכל עבודה.
    הסיבה שעבודה שדורשת תעודה מקבלים עליה יותר, היא פשוט בגלל שאין כל כך הרבה
    אנשים בשוק שיש להם את התעודה הזו, אם כל אחד שיוצא מבית ספר לדוגמא היה מקבל
    תעודה של מהנדס, השכר של מהנדסים היה כנראה שכר מינימום.
    במקצוע של עריכה תורנית יש את שני החסרונות, גם ההיצע גדול, כל שנה נוספים
    אלפים רבים של אברכים שחלק גדול מהם מתאים לעבודה זו.
    מהצד של הביקוש צריך להבין שהשאלה היא לא רק כמה אנשים מתעניינים במוצר שלך,
    אלא כמה הם מוכנים לשלם עליו, לדוגמא אדם שצריך עורך דין חייב לקחת אותו יהיה
    המחיר אשר יהיה ולכן הם יכולים לבקש סכומים גבוהים, לעומת זאת עריכה תורנית
    הוא מקצוע שלא מכניס כסף, אף אחד לא היה קונה ספרים של מכונים אם המחיר של
    הספר היה לפי הכסף שהשקיעו בו, המכונים מתבססים כמעט 100% על תרומות, ההכנסות
    ממכירת הספרים הם אפסיים ביחס להוצאות [למעט הגמרות המבוארות שנמכרות ברבבות],
    ולכן באופן טבעי המחיר שישלמו לעורך הוא נמוך, לא בגלל שלא מעריכים אותם, אלא
    כי אין מי שישלם.
    סביר להניח שאם המחיר ההתחלתי לעורך היה 100 ש"ח כנראה רוב המכונים לא היו
    קיימים בכלל, כי לא הייתה אפשרות כלכלית להחזיק אותם [צריך לקחת בחשבון שאם
    השכר ההתחלתי הוא 100 ש"ח כמה יקבלו המקצועיים?].
    המחשבה כאילו השכר הנמוך נובע מזלזול בעורכים אינה יכולה להיות נכונה, השכר
    שמקובל לתת לעובדים בכל ענף לא קשורה להערכה שרוכשים להם, עובדי הזבל לדוגמא
    לא זוכים להערכה יתירה ככל הנראה ובכל זאת שכרם גבוה [עפ"י השמועה].
    גם תאוות הממון של מנהלי המכונים לא קשורה לענין, לא נראה לי שמישהו חושב
    שמנהלי חברות ההייטק אוהבים כסף פחות ממנהלי המכונים ובכל זאת הם משלמים
    לעובדים שכר של עשרות אלפי שקלים, פשוט כי יש לזה הצדקה כלכלית.

    --
    בברכה
    אפרים קלירס
    0527622769

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 16:17

    במחילה כל הדיון כאן על הכישורים הנדרשים מעורך תורני או כמה למד כדי לרכוש את
    המקצוע הזה לענ"ד לא רלוונטי כלל ועיקר
    השכר כמו המחיר של כל מוצר שהוא נקבע באופן מוחלט כמעט רק מהיחס שבין ההיצע
    לביקוש,
    אולי יסביר מישהו מה ההגיון שיהלום קטן שבקושי עבדו עליו יכול להיות שווה
    מיליונים, מה ההצדקה לסכום הדמיוני שדורשים עליו?? התשובה כמובן פשוטה, יהלום
    זה דבר נדיר יחסית מול הביקוש הרב, אם לכל אחד היה צומח בחצרו יהלומים או
    לחילופין אם איש בעולם לא היה מתעניין ביהלומים הם באמת לא היו שווים כלום.
    ככה זה בכל מוצר ובכל עבודה.
    הסיבה שעבודה שדורשת תעודה מקבלים עליה יותר, היא פשוט בגלל שאין כל כך הרבה
    אנשים בשוק שיש להם את התעודה הזו, אם כל אחד שיוצא מבית ספר לדוגמא היה מקבל
    תעודה של מהנדס, השכר של מהנדסים היה כנראה שכר מינימום.
    במקצוע של עריכה תורנית יש את שני החסרונות, גם ההיצע גדול, כל שנה נוספים
    אלפים רבים של אברכים שחלק גדול מהם מתאים לעבודה זו.
    מהצד של הביקוש צריך להבין שהשאלה היא לא רק כמה אנשים מתעניינים במוצר שלך,
    אלא כמה הם מוכנים לשלם עליו, לדוגמא אדם שצריך עורך דין חייב לקחת אותו יהיה
    המחיר אשר יהיה ולכן הם יכולים לבקש סכומים גבוהים, לעומת זאת עריכה תורנית
    הוא מקצוע שלא מכניס כסף, אף אחד לא היה קונה ספרים של מכונים אם המחיר של
    הספר היה לפי הכסף שהשקיעו בו, המכונים מתבססים כמעט 100% על תרומות, ההכנסות
    ממכירת הספרים הם אפסיים ביחס להוצאות [למעט הגמרות המבוארות שנמכרות ברבבות],
    ולכן באופן טבעי המחיר שישלמו לעורך הוא נמוך, לא בגלל שלא מעריכים אותם, אלא
    כי אין מי שישלם.
    סביר להניח שאם המחיר ההתחלתי לעורך היה 100 ש"ח כנראה רוב המכונים לא היו
    קיימים בכלל, כי לא הייתה אפשרות כלכלית להחזיק אותם [צריך לקחת בחשבון שאם
    השכר ההתחלתי הוא 100 ש"ח כמה יקבלו המקצועיים?].
    המחשבה כאילו השכר הנמוך נובע מזלזול בעורכים אינה יכולה להיות נכונה, השכר
    שמקובל לתת לעובדים בכל ענף לא קשורה להערכה שרוכשים להם, עובדי הזבל לדוגמא
    לא זוכים להערכה יתירה ככל הנראה ובכל זאת שכרם גבוה [עפ"י השמועה].
    גם תאוות הממון של מנהלי המכונים לא קשורה לענין, לא נראה לי שמישהו חושב
    שמנהלי חברות ההייטק אוהבים כסף פחות ממנהלי המכונים ובכל זאת הם משלמים
    לעובדים שכר של עשרות אלפי שקלים, פשוט כי יש לזה הצדקה כלכלית.

    --
    בברכה
    אפרים קלירס
    0527622769

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 16:14

    המכונים לא יסגרו, תשכח מזה
    מקסימום יעלו מעט את המחיר ללקוח

    התוצאה תהיה אולי בררנות גדולה יותר בגיוס עורכים
    וייעול של התהליך
    אבל יש להם רווחים די והותר בשביל לשלם לך כפול

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 16:18

    יתכן ואתה צודק לגבי חלק מהמכונים, אך ודאי שחלקם סגרו, ואני לא מדבר על אנשים
    פרטיים שודאי אין להם אפשרות לממן סכום כל כך גבוה
    סיפר לי יהודי שכבר עורך למעלה מעשרים שנה שהגיע אליו דיין חשוב שרצה להוציא
    חוברת עם דברי הדרכה ומוסר עבור נכדיו, בערך 30 עמודים, והוא פנה לאותו עורך
    והוא עשה חישוב שזה יגיע ל3000 ש"ח בתעריף של 80 לשעה והדיין חזר בו מכוונתו
    וכיון שחלק גדול מעבודות העריכה הם מאנשים פרטיים יש לשים לב לכך

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 14:34

    אחר המחילה מכבוד כל החברים החשובים ובמחילה על האריכות
    לכאורה יש צדק בשני הצדדים שבנדון
    ולא יהיה נכון לבחון את הנדון בצבעי שחור ולבן, לדוגמא 40 שח לשעה, ו-100 שח
    לשעה. או למשל: עורך מקצועי שאחרי העבודה שלו אין צורך לגימורים מלבד העימוד
    כמובן, לעומת עורך מתחיל שיצא הרגע מהכולל ועדיין אין לו כשרון כתיבה ולא
    ניסיון במאגרים תורניים (נניח את הידע התורני בצד לרגע)
    הבעיה היא שעולם העריכה ברובו אינו מבחין בין הסוגים השונים של העורכים מפאת
    העובדה שאין כללים ברורים בנושא, מכמה סיבות שאחת מהם היא שאין לימודים
    מסודרים עם תעודות
    לא שהתעודה תמיד מעידה על מקצועיותו של העובד, אבל היא נותנת פרמטר מסוים
    לבחון האם הוא בכלל מתאים לעבודה או לא. המצב הזה מביא לכך שישנם עורכים לא
    מעטים בשוק, שאינם עונים על דרישות בסיסיות.
    בשוק הכללי אכן כיום גוברת המגמה בתחומים שונים להתעלם מהתעודה וגם מהתואר
    ולהתמקד בנסיון של העובד. אבל עדיין התעודה וכל שכן התואר מסננים את הבלתי
    ראויים
    מה שלא קיים בשוק העריכה התורנית.
    ואגב, המצב הזה גורם לירידת ערך שכר העורך המקצועי גם כן, בגלל שהשוק מוצף גם
    בעורכים שאינם מתאימים וגם בחסרי ניסיון למאות [ואולי לאלפים].
    ואכן עורכים מקצועיים של ממש, יכולים להגיע לשכר הגון כי הצליחו למצוא מעביד
    שיכול ויודע להעריך את תוצאות עבודתם, אבל זה לא חד משמעי בגלל העובדה שזה לא
    שוק מסודר, והעורכים הבלתי ראויים גורמים בלבול בכל השוק, ומעבר לכך מאפשרים
    למעבידים לשלם שכר מועט גם למקצועיים, אין כוונתי לסופר-מקצועיים אלא לעורכים
    ראויים שעושים עבודה מצוינת.
    המגמה הכללית הקיימת בשוק היא לשלם מעט לעורך בלי לבדוק עד כמה הוא באמת מעניק
    תוצאות מצויינות שבאמת שוות יותר.
    מלבד זאת יש הרבה נתונים נוספים המשפיעים [בצדק או שלא] על כלל השכר בשוק, כמו
    למשל היצע וביקוש
    הגם שנתון זה אינו חד משמעי, וכדי להבהיר אטול דוגמא ממש"כ אחד הרבנים שאילו
    היו מתווספים מאה אלף עו"ד בשוק השכר היה יורד, ובכן המציאות שונה לגמרי,
    מדינת ישראל רווייה בעורכי דין עד מעבר לתנוכי אוזניה, ועם כל זה השכר
    שהעו"ד גובים אינו מוצדק גם לעומת הלימודים הרבים שהם למדו, והם אכן לומדים
    הרבה, אבל יש הבדל גדול בין עו"ד שמתעסק בליגיטציה ובין עו"ד שמתעסק רק עם
    חתימות חוזים שבאמת לא צריך לדעת לזה מאוד מאוד הרבה, וגם אין בזה הרבה מוח
    וכח, אני כותב מהיכרות קרובה.
    כמו כן ההבדל הבסיסי בין שכיר ובין פרילנסר (סוג של עצמאי), ההבדל הזה קיים
    בשוק העריכה התורנית כמו בשוק הכללי.
    ולכן עורך במכון מקבל בדרך כלל פחות מעצמאי שמקבל עבודות מזדמנות [גם אם הצליח
    ליצור קשר עם מישהו שמביא לו תמיד עבודות] וזה אכן מוצדק מאוד.
    100 שח לשעה זה באמת הרבה ואין שום צדק לדרוש זאת באופן כללי, וגם לא באופן
    פרטי, הכאב של העורכים הוא שהמצב הבלתי מסודר כיום יוצר מצב שגם עורכים שמגיע
    להם שכר כזה לא מקבלים אותו בגלל המגמה הכללית בשוק.
    הנתון של שעת עבודה נטו הוא יסודי מאוד, כי בכל מקום אחר בשוק שעת עבודה כוללת
    את כל ההפסקות וכו', הווי אומר ששעת עריכה תורנית נטו שווה בערך לשעה ורבע
    בשוק הכללי. ואם כבר התייחסתם להייטק דעו לכם ששם שעות העבודה כוללות גם
    מסאג'ים ויציאה למסעדות וכו' וכו' שאין אתם מעלים על דעתכם (שוב כותב מהיכרות
    קרובה עם כמה הייטקיסטים).
    הטענה שהעורך צריך לשלם משכנתא והוצאות רבות אינה רצינית , וכי המעביד צריך
    לשלם לו את הוצאותיו? וכי הוא ה"זבולון" שלו?? הוא משלם לפי מה שהוא מקבל
    מהעורך.
    הבדל נוסף הוא ששכר עריכה הוא נטו בלי פנסיה וביטוח לאומי וביטוח בריאות
    שמשולמים על חשבון המעביד, כלומר זה בעצם כספים שמגיעים לעובד בעקיפין, כך
    ש-60 לעורך שווים לכ-47 בשוק הכללי, שזה ממש לא הרבה ולא יותר מדי.

    למעשה
    יש צדק בכך שעורכים רבים מקצועיים באמת שאילו היו נדרשים לתעודה הם היו
    מוציאים אותה, משתכרים הרבה פחות ממה שמגיע להם, וזה דבר שחייבים לשנות!! ויפה
    שעה אחת קודם, התאגדות יכולה להביא לתוצאות ברוכות בנושא.
    ויש גם צדק שעורכים רבים שאינם ראויים כלל, או ראויים אבל בלתי מנוסים דורשים
    50-60 שח לשעה שלא בצדק כלל וכלל.
    לכאורה השכר הממוצע היה צריך להיות 70-80 באופן כללי אילו כלל העורכים באופן
    כללי היו עונים על הדרישות, כלומר אילו היו כאן כללים ברורים עם תעודות

    ולסיום אגלה את אזני מי ששרבב כאן 'ביאורי צפנת פענח', שהמו"ל של זה בקושי
    משלם 40 שח לעורכים, מידיעה!
    ואם תשאלו, למה הם ממשיכים? התשובה היא כי אין להם הרבה ברירות, זה מה שהצליחו
    למצוא, הם אוהבים את האתגר, אז ממשיכים עד שנופלים, ואז המעביד מחפש אחרים
    שמגיעים במקומם בכמויות
    בגלל העובדה הנוראית הזו שכל אברך כולל חושב שעריכה תורנית זה משהו קל להשלמת
    הכנסה ולא מתייחס אליה בהתאם ובכבוד.
    וגם ביאורי התוספות של עוז והדר המחודשים דורשים עבודה יסודית של ממש,
    ומשלמים אולי 40 (לא יודע מה היום, אבל לפני כשלוש שנים כשהצעתי עצמי הם הציעו
    36 לשעה, ודרשו מקצועיות ברמה של טו"ר)

    בכ"ר ובברכה

    נ.ב.
    ישנם רבים שמדברים מתוך כאב וסער, מומלץ ליישב את הדעת לפני שכותבים.
    מישהו הזכיר את בוגרי ישיבת הרב מאזוז, אכן שם יודעים היטב, לדוגמא ראו את
    הספר הכתב והמכתב שהו"ל אחד מתלמידיו.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 19:37

    אולי הרבנים לא שמו לב, אבל התגובה הארוכה של הרב 118823so היא המיישבת
    ביותר את הדעת לענ"ד.
    ניתוח מבריק ומיוחד. קראוה מעלה ותחי נפשכם.

    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 14:34:46 UTC+2, 118823so כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 14:25

    אנונימי = 0.

    אין מקום לאנונימי כאן.

    זה רק מוריד את רמת האמינות בך !

    נ.ב.

    מה שאתה בעצמך אנונימי,
    גם זה אומר דרשני ....

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 19:44

    מתנצל, אבל הניסוח הנ"ל
    "אנונימי = 0. אין מקום לאנונימי כאן. זה רק מוריד את רמת האמינות בך ! נ.ב.
    מה שאתה בעצמך אנונימי, גם זה אומר דרשני ...."
    קטנוני מידי ולא מתאים.
    יש כאן הרבה חכמים תחת מעטה חסוי ותצטרך לדרוש ולדרוש כפי שדרשתני...

    אתה צריך להבין שיש הרבה סיבות למי שלא רוצה להביע את דעתו בפורום, ואחד מהם
    גם כתב לי את שיקוליו

    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 14:25:30 UTC+2, יוחנן קאהן כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 14:25

    אנונימי = 0.

    אין מקום לאנונימי כאן.

    זה רק מוריד את רמת האמינות בך !

    נ.ב.

    מה שאתה בעצמך אנונימי,
    גם זה אומר דרשני ....

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 19:44

    מתנצל, אבל הניסוח הנ"ל
    "אנונימי = 0. אין מקום לאנונימי כאן. זה רק מוריד את רמת האמינות בך ! נ.ב.
    מה שאתה בעצמך אנונימי, גם זה אומר דרשני ...."
    קטנוני מידי ולא מתאים.
    יש כאן הרבה חכמים תחת מעטה חסוי ותצטרך לדרוש ולדרוש כפי שדרשתני...

    אתה צריך להבין שיש הרבה סיבות למי שלא רוצה להביע את דעתו בפורום, ואחד מהם
    גם כתב לי את שיקוליו

    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 14:25:30 UTC+2, יוחנן קאהן כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 19:44

    מתנצל, אבל הניסוח הנ"ל
    "אנונימי = 0. אין מקום לאנונימי כאן. זה רק מוריד את רמת האמינות בך ! נ.ב.
    מה שאתה בעצמך אנונימי, גם זה אומר דרשני ...."
    קטנוני מידי ולא מתאים.
    יש כאן הרבה חכמים תחת מעטה חסוי ותצטרך לדרוש ולדרוש כפי שדרשתני...

    אתה צריך להבין שיש הרבה סיבות למי שלא רוצה להביע את דעתו בפורום, ואחד מהם
    גם כתב לי את שיקוליו

    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 14:25:30 UTC+2, יוחנן קאהן כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 22:09

    מנין לנו שהרב 1188 וכו' אינו אתה בעצמך ?

    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 19:44:02 UTC+2, haim-AY כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 19:44

    מתנצל, אבל הניסוח הנ"ל
    "אנונימי = 0. אין מקום לאנונימי כאן. זה רק מוריד את רמת האמינות בך ! נ.ב.
    מה שאתה בעצמך אנונימי, גם זה אומר דרשני ...."
    קטנוני מידי ולא מתאים.
    יש כאן הרבה חכמים תחת מעטה חסוי ותצטרך לדרוש ולדרוש כפי שדרשתני...

    אתה צריך להבין שיש הרבה סיבות למי שלא רוצה להביע את דעתו בפורום, ואחד מהם
    גם כתב לי את שיקוליו

    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 14:25:30 UTC+2, יוחנן קאהן כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 22:09

    מנין לנו שהרב 1188 וכו' אינו אתה בעצמך ?

    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 19:44:02 UTC+2, haim-AY כתב/ה:

  • עריכה לשונית

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 16:03 באות ג סימנתי בטעות 3 נקודות במקום אחת. מאת: [email protected]
  • עריכה לשונית

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    3
    תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2023 16:31 אני מחפש עורך לשונית על ספר תולדות תלמידי בעש"ט המעוניין נא לשלוח דוגמאות
  • שכר עריכה לפי הספק

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 12:38 מצטרף לכל מילה.
  • ממוצע שכר

    2023
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 16:30 שלום וברכה ראיתי את הדיון הזה רק כעת. אני עבדתי בעוז והדר לפי שעות וכעת עברתי לפרויקט המשניות, התחלתי רק לאחרונה ולכן עוד לא ברור לי כמה יצא לי לשעה, אבל בינתיים זה נראה בהחלט יותר שוה לי, חוץ מזה בעבודה לפי הספק אני יותר רגוע בשעת העבודה, לא חושש מהפסקות או חלומות וכדו', ולא מרגיש קצת בזוי שמחשבן שכל 5 דקות שעבדתי זה עוד 3 ש"ח וכו', אלא פשוט זורם עם העבודה בעצמה ושוכח לרגע מהכסף, וכך הראש יותר פנוי ויש לי יותר סיפוק מהעבודה עצמה. וכאן אני חייב לסייג, כל זה ביחס אלי! אך מהכרותי כאן בקבוצה בשנה האחרונה קלטתי שלכל אחד טוב משהו אחר ואין בזה כללים. שכל אחד יבדוק לעצמו מה יותר נוח לו, ויעשה מה שמתאים לו. וכן לעיקר השאלה האם בהספק זה יוצא יותר לשעה. תנסה ותדע! גם אני עדיין מנסה, מקוה שאצדק בבחירה, אם לא אנסה אולי משהו אחר. דבר נוסף, ובלי לפגוע באף אחד, כל עורך צריך גם להיות מודע ליכולות והכישורים שלו, יצא לי פעם לבקר עבודה של עורך בעוז והדר, שאם הייתי שומע שהוא מאלו שמתלוננים על העלאת שכר, ואבדנו... אני הייתי שולח אותו אחר כבוד הביתה מיד. ואם בעוז והדר יש הרבה כאלו, מובן למה הם לא יכולים להעלות לכולם בצורה גורפת. אולי הם צריכים יותר לסנן מהתחלה... אני לא יודע. אינני מצדיק, אני גם כמעט עזבתי אותם בגלל השכר המועט [ולא , אל תחשבו שהעלו לי , לא הציעו לי אף פעם], אך צריך לדעת שיש גם כאלו שמנצלים את המכונים ושולחים עבודות נוראיות ממש, וכנראה שיש כאלו שלא נעים להם לפטר כ"כ מהר. יכול להיות שזו גם בעיה. וכו' וכו' אינני מנסה לתקן את העולם, בקושי את עצמי אני מצליח. הצלחה רבה לכולם.
  • העלאת שכר

    2023
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 26/04/2023 01:09 צודק בהחלט
  • העלאת שכר

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 15:15 יישר כח! בברכה, הרב מאיר פישהוף ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר) 0548496050 לזכות לכל הברכות השמורות למחזיקי התורה לחץ כאן https://www.matara.pro/nedarimplus/online/?mosad=9001256&groupe=רשת כוללי ערב - ממלכת התורה&groupelock=1
  • עריכה לשונית

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 20:36 "דנאמר" - למעלה מ-3500 תוצאות בפרוייקט השו"ת. ----- Original Message ----- From: אליהו לוריא To: ש. הופמן S. Hoffman Cc: שלום זיאת ; עריכה תורנית Sent: Sunday, May 21, 2023 6:33 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] עריכה לשונית מעניין מאוד מה שהביא הרב הופמן, ואולי אכן יהיה מישהו שיסביר את ההבדלים, אבל מה שהתחיל מעכ"ת עם המילה דנאמר, נראה לי שזה מילה לא קיימת עוד לפני החילוק בין שימוש בלשון הקודש או ארמית, יש לשאול עוד קודם לכן, אם להשתמש בלשון: "נאמר" או בלשון "כתוב". (וזה אפשר בשתי הלשנות: דנאמר, דכתיב / שנאמר ככתוב/כמו שכתוב - וכיו"ב). מחיפוש שטחי, נראה שחז"ל עושים שימוש לא עקבי בין הלשונות, אולי בכוונה תחילה כדי לגוון. כמו הכלל הראשון שכל עורך וכותב יודע, שלא להשתמש באותו מטבע לשון שוב ושוב בסמיכות. (לא לכתוב ארבע פעמים בסמיכות: "וצריך עיון", אלא לגוון: וקשה, ועוד יש לעיין, וכו'). למשל: תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד ב: אמר ליה רבי יוחנן: בשלמא תורה וגמילות חסדים - דכתיב בחסד ואמת יכפר עון; חסד - זו גמילות חסדים, שנאמר רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד, אמת - זו תורה, שנאמר: אמת קנה ואל תמכר תלמוד בבלי מסכת שבת דף צז עמוד א אמר ריש לקיש: החושד בכשרים לוקה בגופו, דכתיב והן לא יאמינו לי וגו', וגליא קמי קודשא בריך הוא דמהימני ישראל. אמר לו: הן מאמינים בני מאמינים, ואתה אין סופך להאמין. הן מאמינים - דכתיב ויאמן העם, בני מאמינים והאמין בה'. אתה אין סופך להאמין - שנאמר יען לא האמנתם בי וגו'. ממאי דלקה - דכתיב ויאמר ה' לו עוד הבא נא ידך בחיקך וגו'. תלמוד בבלי מסכת יומא דף עו עמוד ב דתנן: מנין לסיכה שהיא כשתיה ביום הכפורים? אף על פי שאין ראיה לדבר - זכר לדבר, שנאמר ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו! - אלא אמר רב אשי: רחיצה מגופיה דקרא שמיע ליה, דכתיב וסוך לא סכתי. אלו דוגמאות אחדות. וכך היה נראה מקופיא. אדרבה, אולי יהיו כאלו שיוכלו להסביר את ההבדלים. הערה: קצת צורם לי עצמי, לומר על חז"ל שלשונם לאו בדווקא וכו'. אבל כבר מצינו שחז"ל התבטאו לצחות הלשון ולהתיישבותה על הלב ולזכרון. (ראה כגון תפא"י - בועז, ערכין פ"א אות א). וביטוי מעניין של הרמב"ם (אגרות הרמב"ם, אגרת לר' יוסף בן גאבד), כמענה למי שביקשו שיתרגם את ספר "הי"ד" לערבית: "ואיני רוצה בשום פנים להוציאו ללשון ערבי, לפי שכל נעימותו יפסד". ----- Original Message ----- From: אליהו לוריא To: שלום זיאת Cc: עריכה תורנית Sent: Sunday, May 21, 2023 3:14 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] עריכה לשונית זה תלוי אם כל הספר נכתב בלשון הקודש או בלשון ארמית כשמסכמים נושא ומביאים פסוק במקור מסוים מה יותר תיקני לכתוב דכתיב או שנאמר לדוגמא אדם מצווה על שביתת בהמתו שנאמר /דכתיב למען ינוח וגו'. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADhfkR_%3DiTmJ4e31gpdEFcFJ%2B_nKbK%2Bw%2BkYLEJGs2JjLnWb6Fg%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAFA1gp3VUfCAkTAB5VSN5ELL4kQRvfDMTHkiE5c8ThZ34nuu9w%40mail.gmail.com.
  • שכר בלבן

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2023 12:30 בס"ד למעשה לפי מה שהבנתי יש 3 אופציות חוקיות: תלוש ע"י מישהו אחר, עוסק פטור, שכר סופרים ואמנים. מישהו יודע להמליץ על מישהו שמונח טוב בדברים ויודע לתת ייעוץ אישי, בתשלום ? תודה רבה רבה לקבלת חיוך יומי למייל, כתבו ל: [email protected]