דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

עצות טובות לעורכים, אשמח לקבל הערות והארות - כמו גם הצעות נוספות

2023
42 24 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2023 22:12

    מקסים

    --

    בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected]
    [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2023 22:36

    נפלא!

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2023 22:36

    נפלא!

    תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2023 22:50

    כמדומני שתהיה תועלת מרובה אם הבקיאים בחיפוש באוצר החכמה או במאגרים נוספים,
    יתנו טיפים לחיפוש ממוקד מדויק ומהיר.
    זה יכול לחסוך הרבה זמן ועוגמת נפש.
    בתודה מראש.

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2023 22:50

    כמדומני שתהיה תועלת מרובה אם הבקיאים בחיפוש באוצר החכמה או במאגרים נוספים,
    יתנו טיפים לחיפוש ממוקד מדויק ומהיר.
    זה יכול לחסוך הרבה זמן ועוגמת נפש.
    בתודה מראש.

    תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2023 23:07

    בעבר העליתי לקבוצה כמה טיפים בעניין זה ואעלם שוב לבקשתך ולטובת הכלל

    מדור מערכי לב חיפוש באוצר החכמה

    ראיתי רבים שמתחבטים בשאלה כיצד להגיע לתוצאות חיפוש מדוייקות ומקיפות באוצר
    החכמה.

    ראשית אציין כי ככל הידוע לי אין כללים כתובים (אשמח להתבדות), והכל מבוסס על
    היגיון ועל היכרות וניסיון רב שנים, וכל מי שיכול להוסיף טיפים מניסיונו, תבוא
    עליו ברכה.

    וזאת למודעי, כי מנגנון החיפוש בתוכנת אוצה"ח הינו היעיל והשימושי ביותר לעומת
    כל המאגרים שמתקרבים להיקף הספרים שבאוצר החכמה, כדוגמת היברו בוקס/אוצרות
    התורה וכיו"ב, גם בפרוייקט השו"ת ישנו מנגנון חיפוש מעולה, אולם על אף שהיקף
    הספרים שם נותן מענה מוצלח לעורך מצוי, הוא אינו מתקרב להיקף שבאוצר החכמה.
    וכדי לנצל את יתרונותיו של החיפוש יש ללמוד אותו

    ניתנת הבמה כאן לשאול שאלות אודות דרכי שימוש באוצר החכמה ואופני חיפוש
    שונים, ונשמח לענות ככל שידינו מגעת בסייעתא דשמייא.

    כמו שכבר אמרנו ביחס לחיפוש בפרוייקט השו"ת, צריך להיכנס לראש של התוכנה על
    מנת להפיק ממנה את המירב.

    כדי לערוך חיפוש חכם צריך להיות יצירתי!

    למשל נקח חיפוש לדוגמא:

    *היכן מצאנו מקור שבעולם הזה מקבלים שכר על שמחה בקיום המצוות *

    יש לציין כי דוגמא זו לא כ"כ קשה לחיפוש, וע"י חיפוש מילות מפתח מתקבלות
    תוצאות מתאימות, והיא ניתנה רק לצורך הבנת העניין.

    א. יש להגדיר באופן ברור מה מחפשים, ולנסח אותו באופן הקרוב ביותר לנוסח
    המשוער של המקור.

    שינוי אפשרי: "יש שכר על השמחה בעשיית המצוה בעולם הזה". עם הזמן העורך לומד
    כיצד ייתכן שהיה מנוסח המשפט בחז"ל/במקור וכך הוא מזין את המילים הנכונות ביתר
    קלות.

    ב. יש לבדוק אם ייתכן שמדובר במקור בלשון ארמי, וא"כ לחפש את מילות המפתח
    בתרגום לארמית.

    ג. מתוך המשפט שהתקבל, יש לחפש את המילים הנדירות שקרוב לוודאי שיהיו בשימוש. וכן
    מילים שהצירוף שלהן הוא נדיר ויימצא בעיקר אצל מי שדיבר בעניין השייך לחיפוש.

    ד. אם ידוע שם בעל המימרא לדוגמא רבי שמעון, רצוי להוסיף לחיפוש שמעון, שכן
    מסתבר ששמעון יחד עם שמחה ושכר יניב תוצאות חיפוש מדוייקות.

    בחיפוש שלנו, מילות המפתח החזקות ביותר הן: שכר, שמחה, שכן השילוב שלהן ממקד
    מאוד את התוצאות. אחריהן: עולם/עלמא, מצוה/מצוות, יתכן שחיפוש שתי המילים שכר
    שמחה
    עם אותיות שימוש כבר יוביל אל המקור הרצוי, אך ייתכן שרק חיפוש כל הארבע
    יקלע אל המטרה.

    ישנם מקרים רבים שחיפוש כל הארבע משום מה לא מניב תוצאות מספקות (למשל, מפני
    שאחת המילים לא כתובה כבמקור וסיבות דומות), וחיפוש השניים מביא דווקא תוצאות
    רבות.

    ה. אם למחפש ישנו צורך במקור דווקא מחז"ל או מספרי ראשונים וכד', יכול הוא
    להגדיר שהחיפוש ייעשה דווקא ממאגר ספרי חז"ל/ראשונים וקדמונים וכד', כדי
    שהחיפוש יהיה ממוקד יותר.

    ו. כאשר החיפוש עשוי להימצא דווקא בספרים מדפוסים ישנים, בהם הכתב שבור או
    בכתב רש"י מיושן, יש להביא בחשבון חילופי אותיות אפשריים מבחינה חזותית (כגון
    ר-ד ה-ח א-ח ם-ס ועוד), ולחפש מילים שאין בהם כמעט חילופי אותיות.

    ז. באוצה"ח מרווח ברירת המחדל בין מילה למילה בחיפוש הוא עד 30 מילים, לעתים
    זה לרועץ, ועל כן, יש לצמצם או להגדיל את המרווח לפי אומדן מה המרחק שסביר
    שיהיה בין המילים.

    ח. אם ישנן מילים שידוע שהן צמודות, יש להצמידם על מנת לצמצם את התוצאות.

    ט. יש לציין שכמדומני ישנם ספרים בהם החיפוש לא עובד או לא יעיל (למשל
    צילומים, פקסימיליות, וכד'), כך לפחות היה בגירסאות הישנות.

    י. ישנו מיון לתוצאות לפי רלוונטיות/מספר תוצאות, שרצוי למיין על ידיהם את
    התוצאות, שכן מסתבר שמה שנותן תוצאות רבות יתן את התוצאה הרצויה, כמובן שאין
    זה מדע מדוייק.

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2023 23:07

    בעבר העליתי לקבוצה כמה טיפים בעניין זה ואעלם שוב לבקשתך ולטובת הכלל

    מדור מערכי לב חיפוש באוצר החכמה

    ראיתי רבים שמתחבטים בשאלה כיצד להגיע לתוצאות חיפוש מדוייקות ומקיפות באוצר
    החכמה.

    ראשית אציין כי ככל הידוע לי אין כללים כתובים (אשמח להתבדות), והכל מבוסס על
    היגיון ועל היכרות וניסיון רב שנים, וכל מי שיכול להוסיף טיפים מניסיונו, תבוא
    עליו ברכה.

    וזאת למודעי, כי מנגנון החיפוש בתוכנת אוצה"ח הינו היעיל והשימושי ביותר לעומת
    כל המאגרים שמתקרבים להיקף הספרים שבאוצר החכמה, כדוגמת היברו בוקס/אוצרות
    התורה וכיו"ב, גם בפרוייקט השו"ת ישנו מנגנון חיפוש מעולה, אולם על אף שהיקף
    הספרים שם נותן מענה מוצלח לעורך מצוי, הוא אינו מתקרב להיקף שבאוצר החכמה.
    וכדי לנצל את יתרונותיו של החיפוש יש ללמוד אותו

    ניתנת הבמה כאן לשאול שאלות אודות דרכי שימוש באוצר החכמה ואופני חיפוש
    שונים, ונשמח לענות ככל שידינו מגעת בסייעתא דשמייא.

    כמו שכבר אמרנו ביחס לחיפוש בפרוייקט השו"ת, צריך להיכנס לראש של התוכנה על
    מנת להפיק ממנה את המירב.

    כדי לערוך חיפוש חכם צריך להיות יצירתי!

    למשל נקח חיפוש לדוגמא:

    *היכן מצאנו מקור שבעולם הזה מקבלים שכר על שמחה בקיום המצוות *

    יש לציין כי דוגמא זו לא כ"כ קשה לחיפוש, וע"י חיפוש מילות מפתח מתקבלות
    תוצאות מתאימות, והיא ניתנה רק לצורך הבנת העניין.

    א. יש להגדיר באופן ברור מה מחפשים, ולנסח אותו באופן הקרוב ביותר לנוסח
    המשוער של המקור.

    שינוי אפשרי: "יש שכר על השמחה בעשיית המצוה בעולם הזה". עם הזמן העורך לומד
    כיצד ייתכן שהיה מנוסח המשפט בחז"ל/במקור וכך הוא מזין את המילים הנכונות ביתר
    קלות.

    ב. יש לבדוק אם ייתכן שמדובר במקור בלשון ארמי, וא"כ לחפש את מילות המפתח
    בתרגום לארמית.

    ג. מתוך המשפט שהתקבל, יש לחפש את המילים הנדירות שקרוב לוודאי שיהיו בשימוש. וכן
    מילים שהצירוף שלהן הוא נדיר ויימצא בעיקר אצל מי שדיבר בעניין השייך לחיפוש.

    ד. אם ידוע שם בעל המימרא לדוגמא רבי שמעון, רצוי להוסיף לחיפוש שמעון, שכן
    מסתבר ששמעון יחד עם שמחה ושכר יניב תוצאות חיפוש מדוייקות.

    בחיפוש שלנו, מילות המפתח החזקות ביותר הן: שכר, שמחה, שכן השילוב שלהן ממקד
    מאוד את התוצאות. אחריהן: עולם/עלמא, מצוה/מצוות, יתכן שחיפוש שתי המילים שכר
    שמחה
    עם אותיות שימוש כבר יוביל אל המקור הרצוי, אך ייתכן שרק חיפוש כל הארבע
    יקלע אל המטרה.

    ישנם מקרים רבים שחיפוש כל הארבע משום מה לא מניב תוצאות מספקות (למשל, מפני
    שאחת המילים לא כתובה כבמקור וסיבות דומות), וחיפוש השניים מביא דווקא תוצאות
    רבות.

    ה. אם למחפש ישנו צורך במקור דווקא מחז"ל או מספרי ראשונים וכד', יכול הוא
    להגדיר שהחיפוש ייעשה דווקא ממאגר ספרי חז"ל/ראשונים וקדמונים וכד', כדי
    שהחיפוש יהיה ממוקד יותר.

    ו. כאשר החיפוש עשוי להימצא דווקא בספרים מדפוסים ישנים, בהם הכתב שבור או
    בכתב רש"י מיושן, יש להביא בחשבון חילופי אותיות אפשריים מבחינה חזותית (כגון
    ר-ד ה-ח א-ח ם-ס ועוד), ולחפש מילים שאין בהם כמעט חילופי אותיות.

    ז. באוצה"ח מרווח ברירת המחדל בין מילה למילה בחיפוש הוא עד 30 מילים, לעתים
    זה לרועץ, ועל כן, יש לצמצם או להגדיל את המרווח לפי אומדן מה המרחק שסביר
    שיהיה בין המילים.

    ח. אם ישנן מילים שידוע שהן צמודות, יש להצמידם על מנת לצמצם את התוצאות.

    ט. יש לציין שכמדומני ישנם ספרים בהם החיפוש לא עובד או לא יעיל (למשל
    צילומים, פקסימיליות, וכד'), כך לפחות היה בגירסאות הישנות.

    י. ישנו מיון לתוצאות לפי רלוונטיות/מספר תוצאות, שרצוי למיין על ידיהם את
    התוצאות, שכן מסתבר שמה שנותן תוצאות רבות יתן את התוצאה הרצויה, כמובן שאין
    זה מדע מדוייק.

    תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2023 23:39

    בעבר העליתי לקבוצה כמה טיפים בעניין זה ואעלם שוב לבקשתך ולטובת הכלל

    מדור מערכי לב חיפוש באוצר החכמה

    ראיתי רבים שמתחבטים בשאלה כיצד להגיע לתוצאות חיפוש מדוייקות ומקיפות באוצר
    החכמה.

    ראשית אציין כי ככל הידוע לי אין כללים כתובים (אשמח להתבדות), והכל מבוסס על
    היגיון ועל היכרות וניסיון רב שנים, וכל מי שיכול להוסיף טיפים מניסיונו, תבוא
    עליו ברכה.

    וזאת למודעי, כי מנגנון החיפוש בתוכנת אוצה"ח הינו היעיל והשימושי ביותר לעומת
    כל המאגרים שמתקרבים להיקף הספרים שבאוצר החכמה, כדוגמת היברו בוקס/אוצרות
    התורה וכיו"ב, גם בפרוייקט השו"ת ישנו מנגנון חיפוש מעולה, אולם על אף שהיקף
    הספרים שם נותן מענה מוצלח לעורך מצוי, הוא אינו מתקרב להיקף שבאוצר החכמה.
    וכדי לנצל את יתרונותיו של החיפוש יש ללמוד אותו

    ניתנת הבמה כאן לשאול שאלות אודות דרכי שימוש באוצר החכמה ואופני חיפוש
    שונים, ונשמח לענות ככל שידינו מגעת בסייעתא דשמייא.

    כמו שכבר אמרנו ביחס לחיפוש בפרוייקט השו"ת, צריך להיכנס לראש של התוכנה על
    מנת להפיק ממנה את המירב.

    כדי לערוך חיפוש חכם צריך להיות יצירתי!

    למשל נקח חיפוש לדוגמא:

    *היכן מצאנו מקור שבעולם הזה מקבלים שכר על שמחה בקיום המצוות *

    יש לציין כי דוגמא זו לא כ"כ קשה לחיפוש, וע"י חיפוש מילות מפתח מתקבלות
    תוצאות מתאימות, והיא ניתנה רק לצורך הבנת העניין.

    א. יש להגדיר באופן ברור מה מחפשים, ולנסח אותו באופן הקרוב ביותר לנוסח
    המשוער של המקור.

    שינוי אפשרי: "יש שכר על השמחה בעשיית המצוה בעולם הזה". עם הזמן העורך לומד
    כיצד ייתכן שהיה מנוסח המשפט בחז"ל/במקור וכך הוא מזין את המילים הנכונות ביתר
    קלות.

    ב. יש לבדוק אם ייתכן שמדובר במקור בלשון ארמי, וא"כ לחפש את מילות המפתח
    בתרגום לארמית.

    ג. מתוך המשפט שהתקבל, יש לחפש את המילים הנדירות שקרוב לוודאי שיהיו בשימוש. וכן
    מילים שהצירוף שלהן הוא נדיר ויימצא בעיקר אצל מי שדיבר בעניין השייך לחיפוש.

    ד. אם ידוע שם בעל המימרא לדוגמא רבי שמעון, רצוי להוסיף לחיפוש שמעון, שכן
    מסתבר ששמעון יחד עם שמחה ושכר יניב תוצאות חיפוש מדוייקות.

    בחיפוש שלנו, מילות המפתח החזקות ביותר הן: שכר, שמחה, שכן השילוב שלהן ממקד
    מאוד את התוצאות. אחריהן: עולם/עלמא, מצוה/מצוות, יתכן שחיפוש שתי המילים שכר
    שמחה
    עם אותיות שימוש כבר יוביל אל המקור הרצוי, אך ייתכן שרק חיפוש כל הארבע
    יקלע אל המטרה.

    ישנם מקרים רבים שחיפוש כל הארבע משום מה לא מניב תוצאות מספקות (למשל, מפני
    שאחת המילים לא כתובה כבמקור וסיבות דומות), וחיפוש השניים מביא דווקא תוצאות
    רבות.

    ה. אם למחפש ישנו צורך במקור דווקא מחז"ל או מספרי ראשונים וכד', יכול הוא
    להגדיר שהחיפוש ייעשה דווקא ממאגר ספרי חז"ל/ראשונים וקדמונים וכד', כדי
    שהחיפוש יהיה ממוקד יותר.

    ו. כאשר החיפוש עשוי להימצא דווקא בספרים מדפוסים ישנים, בהם הכתב שבור או
    בכתב רש"י מיושן, יש להביא בחשבון חילופי אותיות אפשריים מבחינה חזותית (כגון
    ר-ד ה-ח א-ח ם-ס ועוד), ולחפש מילים שאין בהם כמעט חילופי אותיות.

    ז. באוצה"ח מרווח ברירת המחדל בין מילה למילה בחיפוש הוא עד 30 מילים, לעתים
    זה לרועץ, ועל כן, יש לצמצם או להגדיל את המרווח לפי אומדן מה המרחק שסביר
    שיהיה בין המילים.

    ח. אם ישנן מילים שידוע שהן צמודות, יש להצמידם על מנת לצמצם את התוצאות.

    ט. יש לציין שכמדומני ישנם ספרים בהם החיפוש לא עובד או לא יעיל (למשל
    צילומים, פקסימיליות, וכד'), כך לפחות היה בגירסאות הישנות.

    י. ישנו מיון לתוצאות לפי רלוונטיות/מספר תוצאות, שרצוי למיין על ידיהם את
    התוצאות, שכן מסתבר שמה שנותן תוצאות רבות יתן את התוצאה הרצויה, כמובן שאין
    זה מדע מדוייק.

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2023 23:07

    בעבר העליתי לקבוצה כמה טיפים בעניין זה ואעלם שוב לבקשתך ולטובת הכלל

    מדור מערכי לב חיפוש באוצר החכמה

    ראיתי רבים שמתחבטים בשאלה כיצד להגיע לתוצאות חיפוש מדוייקות ומקיפות באוצר
    החכמה.

    ראשית אציין כי ככל הידוע לי אין כללים כתובים (אשמח להתבדות), והכל מבוסס על
    היגיון ועל היכרות וניסיון רב שנים, וכל מי שיכול להוסיף טיפים מניסיונו, תבוא
    עליו ברכה.

    וזאת למודעי, כי מנגנון החיפוש בתוכנת אוצה"ח הינו היעיל והשימושי ביותר לעומת
    כל המאגרים שמתקרבים להיקף הספרים שבאוצר החכמה, כדוגמת היברו בוקס/אוצרות
    התורה וכיו"ב, גם בפרוייקט השו"ת ישנו מנגנון חיפוש מעולה, אולם על אף שהיקף
    הספרים שם נותן מענה מוצלח לעורך מצוי, הוא אינו מתקרב להיקף שבאוצר החכמה.
    וכדי לנצל את יתרונותיו של החיפוש יש ללמוד אותו

    ניתנת הבמה כאן לשאול שאלות אודות דרכי שימוש באוצר החכמה ואופני חיפוש
    שונים, ונשמח לענות ככל שידינו מגעת בסייעתא דשמייא.

    כמו שכבר אמרנו ביחס לחיפוש בפרוייקט השו"ת, צריך להיכנס לראש של התוכנה על
    מנת להפיק ממנה את המירב.

    כדי לערוך חיפוש חכם צריך להיות יצירתי!

    למשל נקח חיפוש לדוגמא:

    *היכן מצאנו מקור שבעולם הזה מקבלים שכר על שמחה בקיום המצוות *

    יש לציין כי דוגמא זו לא כ"כ קשה לחיפוש, וע"י חיפוש מילות מפתח מתקבלות
    תוצאות מתאימות, והיא ניתנה רק לצורך הבנת העניין.

    א. יש להגדיר באופן ברור מה מחפשים, ולנסח אותו באופן הקרוב ביותר לנוסח
    המשוער של המקור.

    שינוי אפשרי: "יש שכר על השמחה בעשיית המצוה בעולם הזה". עם הזמן העורך לומד
    כיצד ייתכן שהיה מנוסח המשפט בחז"ל/במקור וכך הוא מזין את המילים הנכונות ביתר
    קלות.

    ב. יש לבדוק אם ייתכן שמדובר במקור בלשון ארמי, וא"כ לחפש את מילות המפתח
    בתרגום לארמית.

    ג. מתוך המשפט שהתקבל, יש לחפש את המילים הנדירות שקרוב לוודאי שיהיו בשימוש. וכן
    מילים שהצירוף שלהן הוא נדיר ויימצא בעיקר אצל מי שדיבר בעניין השייך לחיפוש.

    ד. אם ידוע שם בעל המימרא לדוגמא רבי שמעון, רצוי להוסיף לחיפוש שמעון, שכן
    מסתבר ששמעון יחד עם שמחה ושכר יניב תוצאות חיפוש מדוייקות.

    בחיפוש שלנו, מילות המפתח החזקות ביותר הן: שכר, שמחה, שכן השילוב שלהן ממקד
    מאוד את התוצאות. אחריהן: עולם/עלמא, מצוה/מצוות, יתכן שחיפוש שתי המילים שכר
    שמחה
    עם אותיות שימוש כבר יוביל אל המקור הרצוי, אך ייתכן שרק חיפוש כל הארבע
    יקלע אל המטרה.

    ישנם מקרים רבים שחיפוש כל הארבע משום מה לא מניב תוצאות מספקות (למשל, מפני
    שאחת המילים לא כתובה כבמקור וסיבות דומות), וחיפוש השניים מביא דווקא תוצאות
    רבות.

    ה. אם למחפש ישנו צורך במקור דווקא מחז"ל או מספרי ראשונים וכד', יכול הוא
    להגדיר שהחיפוש ייעשה דווקא ממאגר ספרי חז"ל/ראשונים וקדמונים וכד', כדי
    שהחיפוש יהיה ממוקד יותר.

    ו. כאשר החיפוש עשוי להימצא דווקא בספרים מדפוסים ישנים, בהם הכתב שבור או
    בכתב רש"י מיושן, יש להביא בחשבון חילופי אותיות אפשריים מבחינה חזותית (כגון
    ר-ד ה-ח א-ח ם-ס ועוד), ולחפש מילים שאין בהם כמעט חילופי אותיות.

    ז. באוצה"ח מרווח ברירת המחדל בין מילה למילה בחיפוש הוא עד 30 מילים, לעתים
    זה לרועץ, ועל כן, יש לצמצם או להגדיל את המרווח לפי אומדן מה המרחק שסביר
    שיהיה בין המילים.

    ח. אם ישנן מילים שידוע שהן צמודות, יש להצמידם על מנת לצמצם את התוצאות.

    ט. יש לציין שכמדומני ישנם ספרים בהם החיפוש לא עובד או לא יעיל (למשל
    צילומים, פקסימיליות, וכד'), כך לפחות היה בגירסאות הישנות.

    י. ישנו מיון לתוצאות לפי רלוונטיות/מספר תוצאות, שרצוי למיין על ידיהם את
    התוצאות, שכן מסתבר שמה שנותן תוצאות רבות יתן את התוצאה הרצויה, כמובן שאין
    זה מדע מדוייק.

    תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2023 23:39

    אחת הנקודות החשובות שיש לתת עליה את הדעת, היא הגשת טקסטים בצורה יפה ומסודרת
    (מבלי להכנס כרגע לשלל הנימוקים שבזה).
    שימו לב לשינויים הקלים שערכתי בקובץ.

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2023 23:39

    אחת הנקודות החשובות שיש לתת עליה את הדעת, היא הגשת טקסטים בצורה יפה ומסודרת
    (מבלי להכנס כרגע לשלל הנימוקים שבזה).
    שימו לב לשינויים הקלים שערכתי בקובץ.

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2023 23:42

    לא הייתה כוונה להשוות, אלא לומר שההפרש ביניהם לבין אוצר החכמה הוא עצום.
    גם זה מניסיון של שנים עם אוצרות התורה 8 במקביל לאוצה"ח

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2023 23:42

    לא הייתה כוונה להשוות, אלא לומר שההפרש ביניהם לבין אוצר החכמה הוא עצום.
    גם זה מניסיון של שנים עם אוצרות התורה 8 במקביל לאוצה"ח

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2023 23:45

    לא הייתה כוונה להשוות, אלא לומר שההפרש ביניהם לבין אוצר החכמה הוא עצום.
    גם זה מניסיון של שנים עם אוצרות התורה 8 במקביל לאוצה"ח

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2023 23:45

    לא הייתה כוונה להשוות, אלא לומר שההפרש ביניהם לבין אוצר החכמה הוא עצום.
    גם זה מניסיון של שנים עם אוצרות התורה 8 במקביל לאוצה"ח

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2023 23:51

    אינני בעמדת ויכוח הצגתי כדבר פשוט את חוויתי האישית כאחד שהיה משתמש באופן
    אינטנסיבי בשתי התוכנות במקביל במכון.
    בעבר כאשר נזכרה ההשוואה בין התוכנות כאן בקבוצה קיבלתי הרושם מהחברים שאני לא
    היחיד שחושב שהפער ביניהם עצום.
    עכ"פ אין צורך להיתפס על הלשון הזו שנכתבה רק לצורך ההסבר, אם לשיטתך אוצרות
    התורה נותנת מענה קרוב לשל אוצר החכמה. זכית (ובהזדמנות אשמח אם תסביר כיצד
    הוצאת ממנה איכויות כאלו).

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2023 23:51

    אינני בעמדת ויכוח הצגתי כדבר פשוט את חוויתי האישית כאחד שהיה משתמש באופן
    אינטנסיבי בשתי התוכנות במקביל במכון.
    בעבר כאשר נזכרה ההשוואה בין התוכנות כאן בקבוצה קיבלתי הרושם מהחברים שאני לא
    היחיד שחושב שהפער ביניהם עצום.
    עכ"פ אין צורך להיתפס על הלשון הזו שנכתבה רק לצורך ההסבר, אם לשיטתך אוצרות
    התורה נותנת מענה קרוב לשל אוצר החכמה. זכית (ובהזדמנות אשמח אם תסביר כיצד
    הוצאת ממנה איכויות כאלו).

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2023 00:04

    לר' יוסקוביץ':
    קראתי עתה בתשומת לב את דבריך הנפלאים, מדובר בעצות ששוות זהב.

    אולם יש לי שאלה על הדברים שכתבת בהתחלה:

    מכאן ניגש לעורכים. לך יש מוצר למכור – והוא העבודה שלך, כדי שיקנו אותו
    עליך לדאוג שיהיה כמה שיותר מחיר אטרקטיבי עבור המזמין, ועם זאת שלא תרויח
    פחות לשעה אלא יותר. וכאן מתחת לגשר טמון האוצר, עליך לנסות לחפש שיטות שיקצרו
    את זמן העבודה שלך, וכך נניח ועבודה שאמורה לקחת עשר שעות ושוה נניח שישים
    ש''ח לשעה, לוקחת לך רק שמונה שעות, אתה זכאי להעלות את התעריף שלך בעשרים
    וחמש אחוז ולקחת שבעים וחמש ₪ לשעה והמזמין שלך שילם אותו דבר. אם תחליט
    לקחת רק שבעים ₪ לשעה, הרי שאתה זול יותר מחברך שלוקח שישים לשעה, אבל עושה
    את העבודה בעשר שעות.

    נניח שהצלחתי להגיע למצב שאני עושה עבודה שלוקחת לעורך ממוצע 50 שעות, ב30
    שעות בלבד, ונניח ששכר ממוצע הוא 80 לשעה (דהיינו 4000 עבור כלל העבודה) ובא
    אלי לקוח ומבקש עבודה, הרי שאפילו אם אומר שאני לוקח 100 לשעה (3000 ש"ח לכלל
    העבודה) הרי שיעדיף את העורכים הזולים יותר ומי יכול להוכיח ללקוח, שעורך אחר
    היה מסיים את העבודה ב50 שעות ושהוא מסיים מהר יותר - 30 שעות, והתשלום הסופי
    עבור עריכתו נמוך יותר?

    ואם הפתרון הוא להציע מחיר גלובאלי ללקוח כאן העורך נכנס לסיכון, שאם לא העריך
    לנכון את קושי העבודה עשוי הוא לקבל בפועל הרבה פחות מהסכום שרצה לשעה.

    אשמח לשמוע תשובה לבעייה זו..

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2023 00:04

    לר' יוסקוביץ':
    קראתי עתה בתשומת לב את דבריך הנפלאים, מדובר בעצות ששוות זהב.

    אולם יש לי שאלה על הדברים שכתבת בהתחלה:

    מכאן ניגש לעורכים. לך יש מוצר למכור – והוא העבודה שלך, כדי שיקנו אותו
    עליך לדאוג שיהיה כמה שיותר מחיר אטרקטיבי עבור המזמין, ועם זאת שלא תרויח
    פחות לשעה אלא יותר. וכאן מתחת לגשר טמון האוצר, עליך לנסות לחפש שיטות שיקצרו
    את זמן העבודה שלך, וכך נניח ועבודה שאמורה לקחת עשר שעות ושוה נניח שישים
    ש''ח לשעה, לוקחת לך רק שמונה שעות, אתה זכאי להעלות את התעריף שלך בעשרים
    וחמש אחוז ולקחת שבעים וחמש ₪ לשעה והמזמין שלך שילם אותו דבר. אם תחליט
    לקחת רק שבעים ₪ לשעה, הרי שאתה זול יותר מחברך שלוקח שישים לשעה, אבל עושה
    את העבודה בעשר שעות.

    נניח שהצלחתי להגיע למצב שאני עושה עבודה שלוקחת לעורך ממוצע 50 שעות, ב30
    שעות בלבד, ונניח ששכר ממוצע הוא 80 לשעה (דהיינו 4000 עבור כלל העבודה) ובא
    אלי לקוח ומבקש עבודה, הרי שאפילו אם אומר שאני לוקח 100 לשעה (3000 ש"ח לכלל
    העבודה) הרי שיעדיף את העורכים הזולים יותר ומי יכול להוכיח ללקוח, שעורך אחר
    היה מסיים את העבודה ב50 שעות ושהוא מסיים מהר יותר - 30 שעות, והתשלום הסופי
    עבור עריכתו נמוך יותר?

    ואם הפתרון הוא להציע מחיר גלובאלי ללקוח כאן העורך נכנס לסיכון, שאם לא העריך
    לנכון את קושי העבודה עשוי הוא לקבל בפועל הרבה פחות מהסכום שרצה לשעה.

    אשמח לשמוע תשובה לבעייה זו..

    תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2023 00:18

    זוהי כמובן בעיה, אבל ראשית במשך הזמן מזמינים ידעו עליך, שנית תן לו *השערה *כמה
    זמן יקח הפרויקט, ותגיד לו - מה שאני אומר לפעמים למזמינים תבדוק כמה זמן יקח
    לאחרים ותראה שאני זול יותר.
    כמובן שבמשך הזמן לומדים לתמחר יותר, ואז ניתן לסכם מראש לפי גלובלי וכו'.
    אגב, הדוגמא שלך היא נפלאה להמחיש את הכלל הידוע האומר, "אין לי מספיק כסף
    בשביל לקנות בזול"...
    בברכה מרובה.
    יוסף מיכאל יוסקוביץ
    0548496207

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2023 00:18

    זוהי כמובן בעיה, אבל ראשית במשך הזמן מזמינים ידעו עליך, שנית תן לו *השערה *כמה
    זמן יקח הפרויקט, ותגיד לו - מה שאני אומר לפעמים למזמינים תבדוק כמה זמן יקח
    לאחרים ותראה שאני זול יותר.
    כמובן שבמשך הזמן לומדים לתמחר יותר, ואז ניתן לסכם מראש לפי גלובלי וכו'.
    אגב, הדוגמא שלך היא נפלאה להמחיש את הכלל הידוע האומר, "אין לי מספיק כסף
    בשביל לקנות בזול"...
    בברכה מרובה.
    יוסף מיכאל יוסקוביץ
    0548496207

    תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2023 00:21

    האמת, שאפילו בלי זה, פעמים רבות מזמין מבקש דוגמא ואתה כותב לו כמה זמן לקחה
    הדוגמא, והוא רואה שהיא לקחה לך רבע שעה לעמוד נניח, בזמן שלעורך השני היא
    לקחה חצי שעה.
    בברכה מרובה.
    יוסף מיכאל יוסקוביץ
    0548496207

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2023 23:51

    אינני בעמדת ויכוח הצגתי כדבר פשוט את חוויתי האישית כאחד שהיה משתמש באופן
    אינטנסיבי בשתי התוכנות במקביל במכון.
    בעבר כאשר נזכרה ההשוואה בין התוכנות כאן בקבוצה קיבלתי הרושם מהחברים שאני לא
    היחיד שחושב שהפער ביניהם עצום.
    עכ"פ אין צורך להיתפס על הלשון הזו שנכתבה רק לצורך ההסבר, אם לשיטתך אוצרות
    התורה נותנת מענה קרוב לשל אוצר החכמה. זכית (ובהזדמנות אשמח אם תסביר כיצד
    הוצאת ממנה איכויות כאלו).

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2023 00:21

    חיפוש באוצה"ח: לעיתים כדאי לחזור על מילה פעמיים. למשל כשמחפשים התייחסות
    לשאלה: מדוע דווקא לגבי מכת החושך רש"י שאל: 'ולמה הביא עליהם את החושך',
    משא"כ בשאר המכות לא שאל?
    כדאי לציין פעמיים את המילה חושך. מאחר שמי ששאל את השאלה הנ"ל, בהכרח חזר
    פעמיים על מילה זו, פעם אחת בציטוט מרש"י, ולאחמ"כ בשאלה.

    עוד כמה טיפים לחיפוש באוצה"ח:

    1. אפשר להקיף אות בסוגריים מרובעים, כדי שהחיפוש יהיה למילה הן עם האות והן
      בלעדיה. למשל: ח[ו]כמה. החיפוש יהיה גם לכתיב המלא וגם לחסר.
    2. אם רוצים לעשות חיפוש למשל לעשרת הספרים הראשונים ברשימה, מסמנים את הספר
      הראשון, ואח"כ מסמנים את האחרון ע"י: שיפט+עכבר.
      אפשר גם לסמן את המשבצת שמעל רשימת הספרים, וכל הספרים יסומנו.
  • תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2023 00:21

    האמת, שאפילו בלי זה, פעמים רבות מזמין מבקש דוגמא ואתה כותב לו כמה זמן לקחה
    הדוגמא, והוא רואה שהיא לקחה לך רבע שעה לעמוד נניח, בזמן שלעורך השני היא
    לקחה חצי שעה.
    בברכה מרובה.
    יוסף מיכאל יוסקוביץ
    0548496207

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2023 00:22

    מדהים להכיר

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2023 00:22

    מדהים להכיר

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2023 00:27

    לר' יוסקוביץ'
    העניין שאני מתחבט בסוגיא זו רבות, והגעתי למסקנא שאדם נוטה לקבל עורך זול
    יותר בתעריף השעתי אף אם הוא יהיה יקר יותר בגלובאלי (למשל אם הוא חסר
    ניסיון),מאשר לקחת את העורך שלוקח יקר יותר.
    מתוך הנחה שהעורך הזול ישפר את ביצועיו עם הזמן, ושירגיש מחוייב למקום שאצלו
    הוא עשה את הסטאז' וסיבות כיו"ב, ונמצא שההשקעה הייתה כדאית.
    נוסף לזה בד"כ ההערכה הראשונית לכמות השעות (כאשר זו לא עבודה גלובאלית), הינה
    הערכה גסה ואינה מחייבת אף אחד, כך שהלקוח לוקח אותה בערבון מוגבל. ואם אתה
    אכן מוכן להתחייב עליה אז כבר עדיף לתמחר גלובאלי..

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2023 00:22

    מדהים להכיר

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2023 00:31

    יש גם אופציה שמאוד מועילה: "שולחן עבודה".
    נניח שיש עשרה ספרים שתצטרך לפתוח שוב בפעם הבאה שתעבוד באוצה"ח. במקום לפתוח
    כל אחד מחדש, שמור אותם. לחץ: 'קובץ', 'שמור שולחן עבודה'. הספרים יישמרו כשהם
    פתוחים בעמוד המתאים. בפעם הבאה: קובץ, קרא שולחן עבודה.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2023 00:27

    לר' יוסקוביץ'
    העניין שאני מתחבט בסוגיא זו רבות, והגעתי למסקנא שאדם נוטה לקבל עורך זול
    יותר בתעריף השעתי אף אם הוא יהיה יקר יותר בגלובאלי (למשל אם הוא חסר
    ניסיון),מאשר לקחת את העורך שלוקח יקר יותר.
    מתוך הנחה שהעורך הזול ישפר את ביצועיו עם הזמן, ושירגיש מחוייב למקום שאצלו
    הוא עשה את הסטאז' וסיבות כיו"ב, ונמצא שההשקעה הייתה כדאית.
    נוסף לזה בד"כ ההערכה הראשונית לכמות השעות (כאשר זו לא עבודה גלובאלית), הינה
    הערכה גסה ואינה מחייבת אף אחד, כך שהלקוח לוקח אותה בערבון מוגבל. ואם אתה
    אכן מוכן להתחייב עליה אז כבר עדיף לתמחר גלובאלי..

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2023 00:49

    לדעתי יש בזה הפרש בין פרטיים למכונים מנוסים, ובין לקוחות אר"י וארה"ב.

    ב-יום ראשון, 29 בינואר 2023 בשעה 00:27:28 UTC+2, maasehactav כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2023 23:39

    אחת הנקודות החשובות שיש לתת עליה את הדעת, היא הגשת טקסטים בצורה יפה ומסודרת
    (מבלי להכנס כרגע לשלל הנימוקים שבזה).
    שימו לב לשינויים הקלים שערכתי בקובץ.

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2023 11:25

    יפה הרב דיקמן, ישר כח!
    רק לגבי הכותרת התחתונה אני לא מסכים שהנושא זה 'אל תתעצלו' - שיניתי אצלי,
    מצורף שוב.

    ב-יום שבת, 28 בינואר 2023 בשעה 23:39:46 UTC+2, avrahamdickman כתב/ה:

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2023 11:25

    יפה הרב דיקמן, ישר כח!
    רק לגבי הכותרת התחתונה אני לא מסכים שהנושא זה 'אל תתעצלו' - שיניתי אצלי,
    מצורף שוב.

    ב-יום שבת, 28 בינואר 2023 בשעה 23:39:46 UTC+2, avrahamdickman כתב/ה:

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2023 18:44

    עוד לגבי החיפוש באוצר החכמה
    אני נוהג תמיד בע"ה להוסיף למילים פלוס, הנקרא אצלם אותיות שימוש,
    שזה מועיל הרבה החיפוש שלפעמים רק ו' מוסיף על הענין וכדומה

    גם יש בו מעלה מה שאין בדיביאס, (אין לי אוצרות התורה)
    כי בדיביאס אתה צריך לכתוב בדיוק המילים
    ובאוצר החכמה - באיזה צורה שלא תכתוב תמצא איזה מעתיק שכתבה בניסוח זו או
    בשגיאת הקלדה זו ומשם תמצא המקור

    ובהיברובוקס איני יודע אם יש שם בכלל אאפשרות חיפוש בתוך הקובץ

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2023 18:44

    עוד לגבי החיפוש באוצר החכמה
    אני נוהג תמיד בע"ה להוסיף למילים פלוס, הנקרא אצלם אותיות שימוש,
    שזה מועיל הרבה החיפוש שלפעמים רק ו' מוסיף על הענין וכדומה

    גם יש בו מעלה מה שאין בדיביאס, (אין לי אוצרות התורה)
    כי בדיביאס אתה צריך לכתוב בדיוק המילים
    ובאוצר החכמה - באיזה צורה שלא תכתוב תמצא איזה מעתיק שכתבה בניסוח זו או
    בשגיאת הקלדה זו ומשם תמצא המקור

    ובהיברובוקס איני יודע אם יש שם בכלל אאפשרות חיפוש בתוך הקובץ

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2023 18:46

    והנה מאמר שקיבלתי ממישהו בעקבות מאמרי, מניח שיעזור לרבים מכאן.

    ב-יום ראשון, 29 בינואר 2023 בשעה 18:44:34 UTC+2, 8552551 כתב/ה:

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2023 18:46

    והנה מאמר שקיבלתי ממישהו בעקבות מאמרי, מניח שיעזור לרבים מכאן.

    ב-יום ראשון, 29 בינואר 2023 בשעה 18:44:34 UTC+2, 8552551 כתב/ה:

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2023 18:53

    מקצר פי מאה???
    לכאורה אדרבה, בשביל להדגיש למשל דווקא יותר פשוט רק ללחוץ על הסימן B שבסרגל,
    מאשר קונטרול+B.
    וכן קו נטוי יותר קל ללחוץ על* U *מאשר: CTRL+SHIFT+H.
    בד"כ יד אחת על העכבר והשניה על המקלדת, אז רק מזיזים את היד שעל העכבר לכיוון
    הסימנים: B, U וכיו"ב.

    מאת: [email protected]

  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 15:05
  • אשמח לקבל

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    D
    תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2023 17:57 חידושי הגרי"ז על מגילה
  • אשמח לקבל

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/02/2023 17:39 בבקשה. קבצים מצורפים: נח.PDF
  • אשמח לקבל

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2023 21:33 ייש"כ גדול לכולם, קיבלתי את מבוקשי. מאת: [email protected]
  • אשמח לקבל

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 17:59 תשובת חתם סופר חלק ב אבן העזר סימן סד בווארד קבצים מצורפים: חתם סופר אבן העזר ב סד.docx
  • אשמח לקבל

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 15/03/2023 16:44 בבאור שיטת החינוך סימן ת"ל שאינו חוזר לראש בלא הזכיר שוי"ט =שבת ויום טוב= בבהמ"ז =בברכת המזון= ובאור בראב"ד פ"ב מברכות הי"ב ג' אייר תשי"א. מע"כ ידידי תלמידי הרה"ג מוהר"ר נטע צבי גרינבלאט שליט"א. הנה בדבר קושית כתר"ה ידידי החמורה מאד ששיטת החינוך דאין מחזירין בלא הזכיר קדושת היום בשבת ויום טוב בברכת המזון חוץ מליל א' של פסח ושל סוכות, דהוא נגד גמ' מפורשת בברכות דף מ"ט דאמר שוי"ט דלא סגי דלא אכיל אי טעי הדר. הנה מחמת שא"א כלל לומר שיסבור דאין מחזירין כלל שהוא היפוך הגמ' אפשר יש לומר שכוונתו דבשויו"ט לא יצטרך להחזיר לראש אלא לברכת בונה ירושלים, ובליל א' של פסח ושל סוכות יצטרך להחזיר לראש שהוא גם לברכת הזן ויהיה פירוש הגמ' אי טעי הדר לבונה ירושלים. והטעם בזה דהנה בפ"ב מברכות הי"ב על הא שפסק הרמב"ם שבלא הזכיר קדושת היום בשבתות וימים טובים ונזכר כשכבר התחיל בברכה רביעית חוזר לראש שהוא ברכת הזן, השיג הראב"ד דלא גרעה ברכה רביעית ממי שרגיל לומר תחנונים אחר תפלתו שאם לא הזכיר של ראש חודש אף על פי שסיים שים שלום חוזר לעבודה ולא לראש הלכך ה"נ פוסק וחוזר לתחלת בונה ירושלים עיין שם. שלכאורה אף שסובר דאין חשובים כברכה אחת דלא כהרא"ש מ"מ מאי מייתי ממה שחוזר לעבודה ולא לראש דה"נ בברכת המזון יחזור רק לבונה ירושלים, הא הראיה משם הוא רק שהתחנונים אף שאין חובה לאומרם מ"מ אינם הפסק כיון שרגיל לאומרם, דאם היו הפסק היה צריך לחזור לראש התפלה ככל מפסיק באמצע תפלה וכמו כן כיון שאומרים הטוב והמטיב אחר השלש ברכות אף שמדאורייתא א"צ לאומרה אינה הפסק וא"צ לחזור לראש, וא"כ מיניה וביה הוא מופרך דאם הטוב והמטיב אינו הפסק אף להדאורייתא מ"ט אינו אומר ברוך שנתן כמו בלא פתח בהטוב והמטיב, וא"כ צריך לומר משום שהוא הפסק וברוך שנתן צריך שיאמרהו סמוך להשלש שמדאורייתא בלא הפסק בינייהו, וכיון שהוא הפסק הא יש לו לחזור לראש כדסובר הרמב"ם. וצריך לומר דהראב"ד כיון שסובר שלא גרעה ברכה רביעית מתחנונים שאחר תפלה ומוכרחין לומר דאינה הפסק אמרינן במה שאינו יכול לומר ברוך שנתן שאף שאינו בדין הפסק בבה"מ =בברכת המזון= בכלל הוא הפסק עכ"פ מבונה ירושלים שלא יחשב כשיאמר עתה ברוך שנתן שהוא סמוך להשלש דמדאורייתא. (ואולי גם לענין תחנונים שאחר התפלה היה כן אם היה איזה מציאות לדינא שלא היו בדין הפסק בתפלה אבל עכ"פ היה הפסק משים שלום). ולכן מוכרח לחזור לתחלת בונה ירושלים. ואפשר לפ"ז שאף אם יודה הראב"ד להרא"ש דנחשבו כל הג' ברכות כברכה אחת נמי סובר כיון שאינו הפסק בדין בהמ"ז =ברכת המזון= הוא כעומד באמצע בונה ירושלים שבטעה באמצע היה סגי לחזור רק לתחלת בונה ירושלים ולא לברכת הזן. וכן אפשר סובר גם בג' ראשונות וג' אחרונות שבתפלה שרק בהתחיל ברכה האחרת חוזר לאבות ולעבודה אבל קודם שהתחיל אם לא יסבור כהראבי"ה שהביא הרא"ש ריש תענית דיכול לומר משיב הרוח ומוריד הגשם אחר החתימה דהרבה ראשונים חולקים על זה מ"מ לא יצטרך לחזור לאבות אלא לאתה גבור. וכדמצינו בר' יונה בברכות דף כ"ט יותר מזה בשם רבנו הקדוש שאף בדברים שאין מחזירין אם עדיין לא התחיל ברכה האחרת חוזר לראש הברכה משום שלא נחשב עדיין סיום ממש וכאלו עומד באמצע הברכה דיינינן ליה, וכן איתא ברא"ש ובמרדכי שם בש"ר אלחנן ובשם ר' אבי העזרי, וכן איתא בתוס' /ברכות/ דף ל' עיין שם, וא"כ כ"ש בדברים שמחזירין שלא יצטרך לחזור לאבות ועבודה אלא לאותה הברכה. ולכן אף לר' יצחק הזקן דבדברים שאין מחזירין הביא ר' יונה בשמו דכיון שכבר סיים כל הברכה אין מחזירין אותו, וכן הוא בתוס' בשם ה"ר יצחק אפשר יודה דאינו סיום כ"כ שיצטרך בדברים שמחזירין לחזור לאבות ולעבודה. ועיין /או"ח/ בסי' קי"ד סעי' ו' בבאור הלכה שמשמע דלהסוברים שצריך לחזור גם כשלא התחיל האחרת ואין יכול לומר במקומו דלא כהראבי"ה והש"ע סוברים דצריך לחזור לאבות מ"מ אין הכרח שכו"ע יסברו כן ואדרבה יותר מסתבר שיחזור רק לראש הברכה, וא"כ אפשר שהראב"ד יסבור כן. ולע"ד יש ראיה גדולה מהא דהביאו התוס' והרא"ש /ברכות/ דף ל"ד מירושלמי בטיטי אשתתיק באופנים אתון שיילון לר' בון א"ל בשם ריב"ל זה שעבר תחתיו יתחיל ממקום שפסק מכיון דעניתון קדושת השם כמי שהוא תחלת הברכה דמי עיין שם. והא עכ"פ זה ודאי שהיא רק ברכה אחת כל ברכת יוצר אור עד יוצר המאורות, כמפורש במתני' /ברכות/ דף י"א בשחר מברך שתים לפניה רק שמ"מ נחשב לא' ברוך גם כתחלת ברכה וא"כ ודאי לא עדיפא מעלת ג' ראשונות וג' אחרונות להחשב כברכה אחת יותר מברכת יוצר אור ולא' ברוך שהם ממש ברכה אחת ומ"מ אין להשני להתחיל מיוצר אור. וכמו כן מסתבר שלא יצטרך השני בנשתתק הראשון אחר אבות או בטעה באתה גבור שעדיין לא התחיל אתה קדוש לחזור לאבות אלא שסגי שיתחיל מהברכה דאתה גבור. והא דא"ר הונא טעה חוזר לראש ולעבודה צריך לפרש שהוא רק בטעה ודילג שהתחיל אתה קדוש ושים שלום ואין יכול לחזור למקומו. וכן אולי הוא בדיוק לשון הש"ע /או"ח/ קכ"ו עיין שם, ודלא כדהביא במ"ב ס"ק י"א בשם נש"א שהוא מטעם אין חולקין חדא ברכה לב' אנשים דלא מסתבר כלל שיהיה עדיף מיוצר אור שהוא ממש ברכה אחת. ועיין בבאור הלכה שהביא מפ"ת בשם תשובת בית יהודה בש"צ שנתעלף באתה גבור דדי שיחזור השני למקום שפסק הראשון ולא לראש, ולע"ד הנכון אתו, וכוונתו לתחלת אתה גבור. וא"כ חזינן שקודם שהתחיל באחרת לא נחשב כסיים לגמרי לענין שיצטרך לחזור לאבות ולעבודה. וכן אפשר יסבור הראב"ד, ולכן אף אם יודה להרא"ש דגם ג' ברכות דבהמ"ז הם כאחד נמי א"צ לחזור לראש אלא לתחלת בונה ירושלים כיון שמחשיב ברכת הטוב והמטיב כתחנונים שלא הוי הפסק בדינא דבהמ"ז רק שהוא הפסק שלא נחשב בסמוך לג' הברכות דאורייתא (והנה מהרא"ש נמצא מופרך סברת הנש"א שבג' ראשונות וג' אחרונות נחשבו כאחד גם לענין שאין לחלקם לשני אנשים כהדין בחדא ברכה, דהא להרא"ש גם שלש דבהמ"ז הם כברכה אחת ומפורש בהו שנחלקין לשלשה אנשים לרי"ף ותוס' ורא"ש /ברכות/ דף מ"ו וצ"ע). וכיון שבארתי שפיר שיטת הראב"ד אפשר שגם דעת החינוך הוא כהראב"ד ולכן סובר שבטעה בשבתות וי"ט אינו חוזר לראש בהמ"ז אבל מודה דיחזור לבונה ירושלים ואי טעי הדר שבגמ' /ברכות מ"ט/ יפרש לבונה ירושלים, וכן לשון אם טעה חוזר לראש שאמר שם בפתח הטוב והמטיב הוא לבונה ירושלים. וגם לשון אי טעי הדר יש לפרש כשכבר הפסיק אחר בהמ"ז שאז גם לראב"ד חוזר לתחלת ברהמ"ז. וכן יש לפרש הא דחוזר לראש דא"ר שילא אמר רב אבל חוזר לראש דרב מנשיא בר תחליפא אמר רב בפתח הטוב והמטיב הוא רק לבונה ירושלים וכדצריך לפרש כן להראב"ד. אבל מחדש החינוך דהוא רק בשבתות וי"ט אבל בליל א' דפסח וסכות צריך לחזור לתחלת בהמ"ז. והטעם הוא דהא יש חלוק בין אכילת פת דשוי"ט =דשבת ויום טוב= לאכילת מצה ופת דליל א' דפסח וסכות. דאכילת פת דשוי"ט הוא אכילה להנאת הגוף כאכילה שבחול דהמצוה היא שבשבת וי"ט צריך להתענג במאכל ועיקר אכילה הוא לחם וכן מי"ט מצד שמחה, כדאיתא ברא"ש דף מ"ט. ובמצטער ונהנה יותר בתענית פטור, כדאיתא /או"ח/ בסי' רפ"ח סעי' ב' וג'. ואכילה דמצה בליל א' של פסח ופת בליל א' של סכות הוא חיוב אכילה בעלמא שאין שייך כלל להנאת הגוף. ולכן לכאורה קשה, דהא בהמ"ז נאמרה בקרא באכילה דהנאת הגוף ומנא לן שבאכילה דמצוה נצטרך לברך בהמ"ז. אך שיש מקום לומר דעכ"פ יש בזה ממילא גם אכילה דהנאת הגוף וצריך לברך מצד הנאת הגוף שיש בזה. אבל א"כ יקשה דאם ביום טוב א"צ לאכול פת ולא היה צריך לחזור בשביל אכילה דיו"ט מ"ט צריך לחזור בליל א' דפסח וסכות לתוס' סוכה דף כ"ז ולל"ק דרא"ש ברכות, הא הפת שאוכל אינו בשביל אכילה דהנאת הגוף המחייבת בבהמ"ז ומצד שיש בזה ממילא גם הנאת הגוף שחייבתו בבהמ"ז הא אי בעי לא אכיל. ודמי זה לשבת וראש חודש ששכח להזכיר של ראש חודש שאינו חוזר אף שמחוייב עתה לאכול פת, מטעם שאינו בשביל ר"ח כדאיתא /או"ח/ בסימן קפ"ח סעי' ז', ועיין במג"א שם ס"ק י"ב שלכל הטעמים שכתב גם בכאן לא היה לו לחזור. ולכן מוכרחין לומר דגם מצד אכילה דמצוה בעצמה צריך לברך בהמ"ז מק"ו דר' ישמעאל /ברכות/ בדף מ"ח אם על חיי שעה מברך על חיי עולם לא כ"ש לענין ברכת התורה לאחריו, ואף שלענין ברכת התורה אינו ק"ו גמור והוא רק מדרבנן הוא מטעם שאיכא למיפרך מה למזון שכן נהנה כדאיתא /ברכות/ בדף כ"א, וא"כ לענין אכילה דמצוה שהיא חיי עולם ואיכא הק"ו וגם הוא נהנה הנאת הגוף שלכן ליכא למיפרך ילפינן שפיר שחייב בבהמ"ז מדאורייתא. וניחא לפ"ז מה שלכאורה כיון דמן התורה בעינן שביעה גמורה לרש"י ותוס' והרמב"ם ורוב הראשונים א"כ נמצא שמדאורייתא אף בליל א' דפסח וסכות ליכא חיוב בהמ"ז לענין חזרה מה"ת, דהא יותר מכזית אי בעי לא אכיל. ודוחק לומר שרק מצד הדרבנן הוא דין החזרה. אבל לפ"ז ניחא, דמצד הק"ו חייב מדאו' בבהמ"ז אף שאכל רק כזית מצה ופת ולא רק לר"מ אלא אף לר' יהודה יתחייב בכזית לבד והויא החזרה בשביל הדאורייתא. ונמצא לפ"ז שבשבתות וי"ט שאכילתם הוא אכילה דהנאת הגוף כאכילה דחול, דהמצוה היא ההנאה שמזה כדלעיל, הוי בעצם סתם בהמ"ז אף בלא הזכרה דקדושת היום ג"כ שייך להאכילה דשוי"ט וחסר רק מה שהיה צריך להזכיר ולא הזכיר, לכן סגי בחזרה שיוכל להזכיר בה שהוא אף רק כשיחזור לבונה ירושלים, ולכן כיון שלא הוי הפסק סברי דא"צ לחזור אלא לבונה ירושלים. אבל בהמ"ז בליל א' של פסח ושל סכות דהוא לאכילה דמצוה ג"כ שאינו ענין דבהמ"ז דאכילה להנאת הגוף, נמצא כשלא הזכיר את של יום טוב היה ענין בהמ"ז אחר דהנאה ולא בהמ"ז דלמצוה והוי כלא ברך ע"ז כלל ולכן צריך לחזור לראש ממש שהוא לתחלת הזן ולא סגי במה שיחזור לבונה ירושלים. ואיירי החינוך במחזירין אותו כשלא הזכיר אף באופן שעדיין לא הפסיק לכן כתב שהוא רק בב' סעודות לבד לחזור להזן שהוא בליל א' דפסח וליל א' דסכות. ודעת קצת המפרשים שהביא הוא שיטת רש"י והרמב"ם דחוזר גם בשבתות וימים טובים לראש הזן. ואף שסתם החינוך דבריו מ"מ מוכרחין לפרש כוונתו בדרך זו שנכון הוא בעצם. ידידו מוקירו. משה פיינשטיין
  • אשמח לקבל

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    D
    תאריך ההודעה המקורית: 13/03/2023 21:04 קיבלתי כבר
  • אשמח לקבל

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2023 13:02 ייש"כ גדול. מאת: [email protected]

1

מחובר

792

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים