נתן לו עצה - יעץ, ביו"ד אחת [יעץ] או שנים [ייעץ]?

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2023 17:21

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2023 17:23

אחת

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 00:07

מכיון שהיו"ד בראש מילה. ברם, אם מנוקדת בחיריק אפשר להכפילה.

[צפנת פענח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 09:02

בחיפוש מקופיא, בכל מקום (שמואל, ישעי', ירמי', מיכה) נקוד יעץ בקמ"ץ תחת
היו"ד בדרך כלל בפת"ח תחת העי"ן ויש בקמ"ץ.
בשום מקום לא מצאתי יעץ בחירי"ק!

ב-יום רביעי, 15 בפברואר 2023 בשעה 00:08:09 UTC+2, אליהו עבוד כתב/ה:

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 10:26

ייש"כ לכולכם.
תבורכו מפי עליון בכל מילי דמיטב.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 13:18

מה שכתבתי "מנוקדת בחיריק" התכוונתי שהוגים אותה בתנועת i.
אמנם בתנ"ך אין כשהיו"ד מנוקדת בחיריק, אך כיום יש מילה כזאת (כמו עוד מאות
מילים שאינן בתנ"ך ובכל זאת כולם משתמשים בהן, כגון 'מטריה' ועוד).

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 13:45

גם אם הדיבור כיום שונה ומשובש, בכתיבה נצמדים יותר לכללים.

מאת: [email protected]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 13:56

עקרונית אין בעברית צורך ב'יִיעץ' אולם לכאורה זה משקל כבד של יעץ ובדומה
לשָבַר שִבֵּר, וא"כ זו מילה תקינה. ואף חכמי ישראל לא נמנעו משימוש בייעץ
(ראה תוצאות בפרוייקט השו"ת מהאלשיך ועוד קדושים עמו).

על השימוש בייעץ ניתן להליץ:
אם אין סיבה טובה להשתמש הרי שיש לך סיבה טובה לא להשתמש..
ברכה והצלחה!

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 14:24

מה הכוונה "משובש"? זה שהמילה אינה בתנ"ך זה אומר שהיא משובשת? לפ"ז גם אין
לכתוב "מטריה", "חנוכיה" ועוד מאות מילים חדשות.

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 17:05

אם יעץ בבנין הקל מספיק למשמעות זו, הרי שהכבדתה בבנין הכבד אינה אלא שיבוש,
זיל קרי בי רב.

מאת: [email protected]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 17:29

התוכל להחכימנו מהיכן למדת כלל זה?
אתן דוגמא:
קצץ-קיצץ
הלך-הילך
שבר-שיבר
(היו"ד כמובן במקום חיריק).
מה שתסביר במשמעות הילך/שיבר/קיצץ ביחס לפועל הקל הלך/שבר/קצץ, תסביר בייעץ
ביחס ליעץ.
איני טוען שיש צורך בהטייה 'ייעץ', אלא לומר שאיני רואה כאן טענה לקרוא לזה
שיבוש.
אדרבה תסביר מה השיבוש.

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 23:47

הדברים ידועים ומוחלטים, ויש הבדל בין שבר בבנין הקל לשיבר בבנין הכבד, ואכמ"ל.
הדוגמא הנפוצה והבולטת היא משליחות, בה שלח בבנין הקל משמעותה שליחות החוזרת
לשולח, ואילו שילוח בבנין הכבד מדובר על שילוח מוחלט - ושלחה מביתו.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 23:56

מטעם זה הבאתי דוגמאות שלא בנקל תמצא את ההבדל, ואתה מוזמן להביא הסבר להבדל
המהותי בין בניין קל לכבד.
בנוסף לזה ישנם פעלים רבים שלא תמצא בהם בניין קל, וכן להיפך, ומה ההבדל
ביניהם לבן אלו שקיימים בהם שני הבניינים.
מספיק לי ציון לספר שעמד על ההבדלים..

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/02/2023 00:00

לפעמים אכן צריך להתיישב בדבר, וכל הדברים יגעים וכו'.
בגדול בד"כ בבנין הקל הוא פועל יותר עומד, ובבנין הכבד הוא יותר פועל יוצא.
כאן בעצות, יעץ הקל הוא יותר הוגה עצה, ומייעץ הכבד הוא יותר ייעוץ ספציפי
למישהו מסוים במקרה מסוים. לכאורה.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/02/2023 00:21

אכן.
הייתי אומר שיעץ זה חד פעמי, וייעץ זה כמין ליווה את האדם בעצותיו.. אולם ועצת
אחיתפל אשר יעץ לא כ"כ מסתדר עם זה..
עכ"פ כבר מצאנו שיש טעם כעיקר להבחנה ביניהם.
ואיני טוען שיש להשתמש ב'ייעץ' אלא שלא בהכרח מדובר בשגיאה, ונוסיף לזה שגדולי
הדורות השתמשו בבניין זה.