מתוק מדבש

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2023 22:30

יש למישהו פירוש מתוק מדבש לזוהר ח"ג עמוד קנב.-קנג. ?
ממש ממש תודה

[אליהו חיים רוזי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2023 22:37

זה קיים באיזה מאגר?????????
וכן פירוש הרמ''ק אור יקר קיים באוצה''ח?

[אריכא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2023 22:42

ניתן לבדוק קיומו של ספר במאגרי אוצה"ח באוצה"ח באינטרנט

[image: image.png]

מאת: [email protected]

[חיים סגל - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2023 22:45

מתוק מדבש יש באוצרות התורה
אור יקר זמין באוצר החכמה

[חיים סגל - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2023 22:54

https://drive.google.com/drive/folders/1n0Jn3ynkwQHpezxS3bdFVQxhb-oqnF68

[חיים סגל - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2023 22:55

אור יקר זמין להורדה באתר הלכה ברורה
http://www.halachabrura.org/library/library6.htm#זוהר

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2023 22:59

תודה רבה!!!
רק אבקש בכל לשון של בקשה מהמצרפים קבצים בגוגל דרייב, כל קישור שמתפרסם באתר
ציבורי כמו קבוצות גוגל נחספ באופן אוטומטי בנטפרי וצ' לשלוח בקשה בנקודה
לבדיקה ומעכב וכו'
ולכן ממולץ כמו שנהגו לעשות לאחרונה והרב המעלה יוסיף כוכביות ****** באמצע
הקישור קודם שיפרסמו לציבור, והמשתמש יורידם. ותעב"ט.
ב-יום שלישי, 14 בפברואר 2023 בשעה 22:55:41 UTC+2, חיים סגל כתב/ה:

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2023 23:06

רק עכשיו ראיתי איזה אוצר בלום שלחת כאן, תבורך על כך.

ב-יום שלישי, 14 בפברואר 2023 בשעה 22:54:15 UTC+2, חיים סגל כתב/ה:

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2023 23:06

ד"א, אשמח לעזרת המבינים:
מהו עתיקא קדישא? ומה הכוונה שהוא אריך אנפין (אשמח לתשובה מיודעי ח"ן ולא
יודעי אוצה"ח...)?

ב-יום שלישי, 14 בפברואר 2023 בשעה 22:59:02 UTC+2, haim AY כתב/ה:

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2023 23:21

אגב מצאתי את האתר חב"דפדיה
https://chabadpedia.co.il/index.php/עמוד_ראשי
עם הרבה מושגים בקבלה (העונים לשאלות הנ"ל), אפשר לסמוך בוודאות?

ב-יום שלישי, 14 בפברואר 2023 בשעה 23:06:29 UTC+2, haim AY כתב/ה:

[n0504175096 - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2023 23:34

לא מכיר, אבל כל הרעיון של ויקיפדיה/המכלול זה להנגיש מידע ראשוני, בקבלה בדרך
כלל צריך ידע בפרטים ולא בכללים.

[שמעלקא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 13:23

באתר חב"דפדיה תמצא רק מה אמרו בחב"ד על כל דבר. כלומר, איך בחב"ד פירשו את
המושגים הללו.
אבל זה ממש לא מידע אמיתי מזוקק, ואכמ"ל.

ב-יום שלישי, 14 בפברואר 2023 בשעה 23:34:33 UTC+2, נתן נטע בידרמן כתב/ה:

[ymy8... gmail.c - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 13:52

ישר כח גדול הרב סגל, ניתן להעביר את הקישור מחוץ לקבוצה? תודה רבה.

ב-יום שלישי, 14 בפברואר 2023 בשעה 22:54:15 UTC+2, חיים סגל כתב/ה:

[אריכא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 13:59

היותר נראה שצריך לשאול את פי בעלי הקובץ שהם מכון דעת יוסף ולא את מי שהעלה
הקישור בכאן

מאת: [email protected]

[s717... gmail.c - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 19:20

במילה ממש:
עתיקא קדישא הוא הפרצוף הראשון והעיקרי בעולם האצילות, עליו מלבישים אבא ואימא
וזו"ן.
הוא כנגד ספירת הכתר. מכונה בזוה"ק בשם 'עתיקא' מחמת שהוא מרומם משאר הפרצופים
מלשון 'ויעתק משם'.
בקבלת האריז"ל נתבאר שפרצוף זה עצמו מורכב משני חלקים: עתיק יומין [העליון],
אריך אנפין [התחתון, מלביש על עתיק יומין מחסד דעתיק ולמטה].
בזוה"ק מכונים שניהם בשם עתיקא קדישא - ובכל סוגיא יש לידע על איזה פרצוף
משניהם מיירי הזוה"ק.

ב-יום שלישי, 14 בפברואר 2023 בשעה 23:06:29 UTC+2, haim AY כתב/ה:

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 21:18

קודם כל תודה [אבל אילולא נודע לי בין שאלתי לתשובתך מידעים נוספים בזה, כי
עתה שבתי זה פעמים לשאול על התשובה כי כתבת ברמיזה]
אם יורשה לשאול:
-האם עתיק *יומין *הוא עתיקא קדישא
-איך מכנים את תורת הפרצופים סוד/תורת/חכמת הפרצופים?
-תורת הפרצופים שייכת להאריז"ל או נזכרה גם ברמ"ק? ואם גם לרמ"ק יש תורת
פרצופים, מאיזה בית מדרש מה שהזכרת?
-שאלה חשובה לי:
מה הכוונה עתיק יומין העליון, אריך אנפין התחתון? עתיק יומין זה לא השם הכולל
של הפרצוף המדובר?

ב-יום רביעי, 15 בפברואר 2023 בשעה 19:20:28 UTC+2, s7178361 כתב/ה:

[s717... gmail.c - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 21:27

א. מבואר בעץ חיים בפירוש (והזכרתי זאת לעיל) ששם 'עתיקא קדישא' שבזוהר יכול
להתייחס גם לעתיק יומין וגם לאריך אנפין, וכל מקום לפי עניינו.
ב. בעיקר 'תורת הפרצופים', ואפשר גם באופנים האחרים. ובכל מקרה זה לא ענין
עקרוניץ
ד. היא נתגלתה וחודשה על ידי רבינו האריז"ל, שהשיגה ברוח קודשו (וכותב
שהמקובלים האמיתיים עד הרמב"ן גם ידעו הימנה).
ה. לא. השם הכולל הוא עתיקא קדישא/פרצוף הכתר. והוא מתחלק לשנים.

כל זאת ועוד נתבאר בעץ חיים [בעיקר ב]שער יג. ואי אפשר ללמדה על רגל אחת...

ב-יום רביעי, 15 בפברואר 2023 בשעה 21:18:10 UTC+2, haim AY כתב/ה:

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 22:01

תורת הפרצופים נשמע כמו להבדיל "תורת היחסות" וכיוצ"ב,
חושבני שכותבים סוד הפרצופים, כדי לתת את הרוממות המתבקשת.

הפרצופים חידוש האריז"ל, כמדומני מפי אליהו זל"ט,

הסבר על רגל אחת בצורה הכי מופשטת שאני מצליח,
הראשונים מדברים על עשר ספירות - שהם סדר השתלשלות ההשפעה מהקב"ה, או סוגי
מידות והנהגות שונות,
*כתר *
*חכמה בינה *
חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד
מלכות
כל תורת הרמ"ק היא בגדול סיכום מה שנכתב לפניו, ולכן הכל עוסק רק בעשר ספירות.

כשבא האריז"ל התגלה עולם חדש, עד כדי שכמעט לא עוסקים בכתבי הרמ"ק.
(מהרח"ו כותב בהקדמה לע"ח, שאת כל תורת הראשונים והרמ"ק אפשר לסכם בכמה
קונטרסים).

אחד מהחידושים הגדולים שחידש האריז"ל, הוא שהמערכת בנויה בצורה של פרצופים,
(פרצוף = מבנה שלם של עשר ספירות).
משל למה הדבר דומה. כאילו נאמר שהראשונים דיברו על רמ"ח איברים, ובא האריז"ל
וחידש שהמערכת בנויה מד' אנשים שלכל אחד יש רמ"ח איברים.

ואלו הן הפרצופים -
*אריך אנפין - *כתר
אבא - חכמה
אמא - בינה
זעיר אנפין - חג"ת נה"י
נוקביה - מלכות

אולם באמת החמשה פרצופים האלו הם רק העיקריים,
אבל באמת יש הרבה יותר פרצופים (י"ב),
כי הם עצמם מתחלקים לפעמים לשנים וכו' (ישסו"ת וכו').

אחת התוספות היא בפרצוף העליון של "אריך אנפין",
האריז"ל הוסיף שמעליו יש את פרצוף "עתיק יומין"
והם בונים יחד את ה"כתר",

החצי העליון של כתר - עתיק יומין,
והחצי התחתון של כתר - אריך אנפין.

המושג "עתיקא קדישא" בזוהר,
אם אני זוכר נכון, בדרך כלל מדבר רק על אריך אנפין,
וכך זה גם בכל כתבי הגר"א (ידיעה חשובה) שהקפיד על שימוש בלשונות חז"ל בזוהר.

אבל בכתבי האריז"ל כל מקום שמוזכר "עתיק", הכוונה למשהו עליון מאריך, וכמו
שהתבאר.

מקוה שעכשיו יהיה ברור יותר לפשוטים כמוני.

[s717... gmail.c - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 22:07

כתבת ממש יפה. הדיוק לגבי 'תורת' הוא ענין של טעם.

חלק גדול מחידוש הפרצופים הוא ענין ההתלבשות - שהפרצופים מתלבשים האחד בחברו.
במילים פשוטות - אחרי שחידשנו שהכתר [לדוגמא] אינו רק הספירה העליונה שבפרצוף
אלא פרצוף שלם הכולל קומה שלימה (חבד חגת נהי), מעתה אפשר לומר שהפרצופים
האחרים הנמוכים ממנו מלבישים עליו. ואכמ"ל.

אכתוב שוב: האריז"ל כותב בפירוש שבזוה"ק הוא פעמים כך ופעמים כך. כשיהיה לי
זמן אחפש ואציין מקורו.
אגב - בסוגיית תלת רישין לפי הסבר האריזל מוכרחים לומר כן.

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 22:23

משהו מדהים אתרא קדישא הדין. מי כעמך ישראל.
ויש"כ לרב ש.י. י. ולרב ארי במסתרים על הבהירות.

ב-יום רביעי, 15 בפברואר 2023 בשעה 22:07:38 UTC+2, ש. י. י. 2 כתב/ה: