דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2023
3 2 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 19/02/2023 23:46

    בס"ד

    שלהכניס ס"ת לעילוי נשמת מישהו זה רק אם אין לו צאצאים רח"ל, או לאו דוקא

    ייש"כ

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/02/2023 23:46

    בס"ד

    שלהכניס ס"ת לעילוי נשמת מישהו זה רק אם אין לו צאצאים רח"ל, או לאו דוקא

    ייש"כ

    תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 00:15

    [image: image.png]
    שו"ת מים חיים (משאש) אבן העזר סימן יח
    רק עשתה נייח נפשא לאביה, כי אין לו בן, כמנהג העולם לעשות ספר תורה לחשוכי
    בנים, וזכותה עומדת לעד, בהס"ת הנז' ובמלבושיו הנז'

    ילקוט יוסף ביקור חולים ואבלות סימן ל - דיני קדיש ואזכרה סעיף יב
    מנהג כמה מעדות המזרח, שמי שנפטר בלי בנים ובנות מקדישים לזכרו ספר תורה לבית
    הכנסת, מעזבון המנוח, ויש המקדישים ספר תורה מחייהם כשלא זכו לבנים. ומנהג יפה
    הוא. ומכל מקום המבקש להנציח שם הוריו או קרוביו ולעשות מצוה גדולה לעילוי
    נשמתם, ראוי ליעץ לו ולהשיאו עצה ההוגנת לו ולהם, לתרום להוצאת ספר בהלכה
    שנתחבר על ידי תלמיד חכם שהגיע להוראה, או ספר בהלכה מכתב יד של הקדמונים,
    לזכות את הרבים בהונו, והוא עדיף מקניית ספר תורה על מנת להניחו בבית כנסת,
    שאין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה, וכיון דברא מזכה אבא ראוי להדפיס
    הספר לזכות בו את הרבים, ויהיה זה לעילוי נשמת הוריו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 00:15

    [image: image.png]
    שו"ת מים חיים (משאש) אבן העזר סימן יח
    רק עשתה נייח נפשא לאביה, כי אין לו בן, כמנהג העולם לעשות ספר תורה לחשוכי
    בנים, וזכותה עומדת לעד, בהס"ת הנז' ובמלבושיו הנז'

    ילקוט יוסף ביקור חולים ואבלות סימן ל - דיני קדיש ואזכרה סעיף יב
    מנהג כמה מעדות המזרח, שמי שנפטר בלי בנים ובנות מקדישים לזכרו ספר תורה לבית
    הכנסת, מעזבון המנוח, ויש המקדישים ספר תורה מחייהם כשלא זכו לבנים. ומנהג יפה
    הוא. ומכל מקום המבקש להנציח שם הוריו או קרוביו ולעשות מצוה גדולה לעילוי
    נשמתם, ראוי ליעץ לו ולהשיאו עצה ההוגנת לו ולהם, לתרום להוצאת ספר בהלכה
    שנתחבר על ידי תלמיד חכם שהגיע להוראה, או ספר בהלכה מכתב יד של הקדמונים,
    לזכות את הרבים בהונו, והוא עדיף מקניית ספר תורה על מנת להניחו בבית כנסת,
    שאין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה, וכיון דברא מזכה אבא ראוי להדפיס
    הספר לזכות בו את הרבים, ויהיה זה לעילוי נשמת הוריו.

    תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 08:59

    בס"ד

    ייש"כ ושכמ"ה

    לא דייקתי בלשוני כ"כ -
    מחפש מקור לזה שיש ענין להכניס ס"ת לע"נ יהודי שב"ה כן זכה לבנים

  • חיפוש מקור

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 14:38 יישר כח גדול לכולם, את המקור הזה אני צריך עבור דברי תהלות ה' לר' אליהו כהן בעל שבט מוסר, שביאר את הפסוק בתהילים (קב טז) וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם ה', וכתב שם בזה"ל: איתא ברז"ל שעתיד שם הוי"ה להיות חקוק על מצח כל אחד מישראל וזהו 'ויראו הגויים את שם ה', שיראו את שם ה' ממש על מצחות בני ישראל. וכבר אמרו 'יגעת ומצאת תאמין', בס"ד מצאתי מדרש (שמו"ר טו יז) בזה"ל: ולא עוד אלא שיהיו גדולי העם רואין קטן מישראל ומתאוין לכרוע לפניו בשביל השם שכתוב על כל אחד ואחד, שנאמר (ישעיה מט) כה אמר ה' גואל ישראל קדושו לבזה נפש למתעב גוי לעבד מושלים מלכים יראו וקמו, משל לעץ נאה שהיה נתון בבית המרחץ נכנס פרוסביטוס לרחוץ הוא וכל עבדיו ודשו את העץ וכל הפגאנים וכן כל אחד ואחד מהן מתאוים לפסוע עליו, לאחר ימים שלח פרוטומו שלו לאותה מדינה שיעשה לו איקונין ולא מצא עץ חוץ מאותו שהיה במרחץ, אמרו האומנין לשלטון אם מבקש אתה להעמיד האיקונין הבא את העץ שיש במרחץ שאין לך טוב ממנו, הביאוהו ותקנו אותו כראוי ונתנוהו ביד צייר וצייר את האיקונין עליו והעמידה בתוך הפלטון בא השלטון וכרע לפניה וכן דוכוס וכן אפרכוס וכן הפרופיסטון וכן הלגיונות וכן דימוס וכן כולם, אמרו להן אותן האומנין אתמול הייתם מדיישין את העץ הזה במרחץ ועכשיו אתם משתחוים לפניו, אמרו להם אין אנו כורעים לפניו בשבילו אלא בשביל פרוטומו של מלך שהיא חקוקה עליו, כך אומרים אנשי גוג עד עכשיו היינו עושים בישראל מה שאי אפשר שנאמר לבזה נפש למתעב גוי ועכשיו לישראל אנו משתחוים, *אומר להן הקדוש ברוך הוא הן בשביל שמי שכתוב עליהם שנאמר (שם /ישעיהו מ"ט/) למען ה' אשר נאמן, וכן משה אומר (דברים כח) וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך וגו', *וכשהוציא הקדוש ברוך הוא את ישראל ממצרים היה נוטל הפנס ומהלך לפניהם שנא' (שמות יג) וה' הולך לפניהם יומם, וכן הוא עתיד כשיוציאם מאדום, שכן אמר ישעיה (ישעיה נב) כי הולך לפניכם ה' ומאספכם אלהי ישראל, וכתיב (שם /ישעיהו/ מב) הראשונות הנה באו וגו', לקיים מ"ש מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה.
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 24/01/2023 20:38 חד מ"ד בסוטה כב ע"ב מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 21/12/2023 09:49 מצוי בידי סידור עתיק של צדיק א' מצדיקי החסידות מלפני מלחמת העולם הראשונה, ובשולי הגיליון נוסף בכת"י ג' הוספות שלא מצאתי להם שום מקור נוסף. א', אחרי עטיפת הטלית ופסוקי 'מה יקר' מובא הפסוק (תהלים טז, יא) תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח. ב', בשחרית של שבת אחרי מזמור שיר חנוכת, פסוקי ה' מלך, והיה ה' למלך, ואח"כ במקום הושיענו מובא 'שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'. ג', בשחרית של שבת אחרי הודו לה' כי טוב לפני האדרת והאמונה, מביא שיש לומר המזמור שבתהלים פרק קלג, 'הנה מה טוב ומה נעים וגו'. והנה לאחרונה ראיתי שבסידור קאמרנא (ב"ב, תש"ן) מביא ג"כ בהערות שבסידור מכת"י אחד האדמורי"ם שלהם מובא ג"כ ג' ההוספות הנ"ל, אולם הם לא הכניסוהו בגוף הסידור רק בהערות, ובדקתי גם בספר שולחן הטהור של האדמו"ר מקאמרנא וגם במנהגי קומרנא וראיתי שאינו מוזכר שם. עכ"פ חוץ ממקור זה לא מצאתי לה מקור נאמן, ואודה מאוד למי שיביא לי מקור בספרי הפוסקים או המקובלים, וכן מי עוד נהג כן. בתודה מראש. ברכה והצלחה וכל טוב תמידי ידידכם הדורש שלומכם וטובתכם כל הימים הצב"י יהושע העשיל וינגרטן פה עיר הקודש והמקדש ירושלם תובב"א 0527634552 [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 21.12.23, 09:46:40
  • חיפוש מקור

    2023
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 21:27 תודה רבה
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 01:54 כיו"ב על ר' יצחק בלזר (מתוך "תנועת המוסר"). ----- Original Message ----- From: אברהם חפץ To: אברהם לייב ווילחוביצער Cc: זאב שפיצער ; הבית לעורך התורני Sent: Sunday, November 19, 2023 11:25 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] חיפוש מקור בעל 'חידושי הרי"ם' היה רגיל לספר מעשה: אדם אחד תעה כמה כמה ימים ביער, ולא היה יודע איך לצאת ממנו. פתאום ראה זקן אחד הולך לקראתו, שמח ושאל אותו: האיך יוצאין מן היער. ענהו הזקן: אני תועה כאן שבעים שנה, ועדיין לא מצאתי הדרך לצאת, רק דבר אחד יכולני לומר לך, באילו דרכים לא תלך, שכבר ניסיתי לילך בהם ולא עלה בידי לצאת, אך הדרך הנכונה צריך אתה למצוא בעצמך. הנמשל: א. לכל אחד יש הדרך הייחודית שלו בעבודת ה'. ב. אפשר לתת לאדם עצות, אבל עיקר העבודה מוטלת עליו עצמו. מה המקור להמשל הבא: איש אחד הלך ותעה ביער עבות ומסוכן ולא מצא את דרכו מחוץ ליער. פגש אותו איש באדם אחר שהלך אף הוא ביער. שאל האיש התועה את אותו אדם: "כיצד אפשר לצאת מהיער"? אמר לו אותו אדם: "איני יודע כיצד ניתן לצאת מהיער, אולם יודע אני את הדרכים הנכנסות לעומק היער. בוא נחפש ביחד את הדרך". סיים רבי חיים מצאנז: "בואו נחפש אף אנו יחדיו את הדרך החדשה" וכן מה המקור למה שאומרים בשם הרה"ק ר' אהרן מקרלין/או הרה"'ק מקוצק: שהוא לא ראה כזה דבר שלם כמו לב נשבר ולא כזה דבר שבור כמו גלייכווערטל תודה רבה
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2023 23:31 היכן מובא בכתבי הרב אביגדור מילר זצ''ל בשם אחד מראשי ישיבות ליטא שפעם היו מאריכים באמירת המילים אבינו מלכינו יותר מבאמירת הבקשה? תודה מראש
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ל
    תאריך ההודעה המקורית: 23/03/2023 16:26 באחד מספרי קורות חייו של מרן השבט הלוי זיע"א מסופר (אינני זוכר איפה. ואגב, זה גם התפרסם בעבר בכתבה בעיתון המודיע) הסיפור הזה, באומרו שהכזית מצה אין בכוחה להזיק גם לרגישי גלוטן וכיוצ"ב, מיכלא דאסוותא; כך זכור לי למיטב זכרוני. ושמעתי בשמו של מורי ורבי הגאון רבי משה שאול קליין שליט"א שבשום אופן לא לסמוך על שמועה זה הלכה למעשה לרגישים, וכל אחד ישמע את חוות דעתו הרפואית של הרופא שלו ושל רבו ששואל לו שאלות בהלכה.
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 16/03/2023 23:22 מתייחס אל הרמב"ן בזכור ושמור, שהזכור הוא מידת אהבה והשמור הוא היראה ומחדש הגר"י הוטנר, שאהבה היא מידת התפשטות ויראה היא מידת התכווצות, ושניהם משמשים אצל הקב"ה בבריאת העולם והרחבת השפע ומאידך בצמצום וכו'... From: [email protected] [mailto:[email protected]] On Behalf Of י. Sent: Thursday, March 16, 2023 10:24 PM To: עריכה תורנית Subject: [הבית לעורך התורני] חיפוש מקור שלום לחו"ר הקבוצה. אשמח לדעת היכן הגר"י הוטנר בספרו פחד יצחק מדבר על הנהגת יראת שמים אצל הקב"ה בעצמו כביכול. (אודה גם למי שישלח לי את הדברים עצמם). תודה רבה -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'בית מדרש לעורכים תורניים' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAJkgZy1tdFf_pMMrn0GYLTXwKC%3DX_LOnY4KhMRDHVszLXyUaRQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAJkgZy1tdFf_pMMrn0GYLTXwKC%3DX_LOnY4KhMRDHVszLXyUaRQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . קבצים מצורפים: הגר''ד כהן אהבה ויראה.PNG

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים