דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2023
14 6 53 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 08/02/2023 18:27

    באמת המעיין בדברי הרמב"ם יראה שאין כוונתו לטבילה אלא להמנהג שנהגו לרחוץ את
    עצמם במקום טבילת עזרא

    מי לנו גדול מהרמב"ם שכתב שמימיו לא ביטל טבילה זו - הובא בבאר היטב סימן פח
    סק"א
    ומענין זה - ראה מש"כ (הגרח"ק זי"ע) בספר אורחות יושר ערך טהרה

    מאת: On Tue, 7 Feb 2023 at 10:21, מ. מ. מוסקוביץ

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל
    [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-
    https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAES2d45%2BcB44h_zaFmKDShvMj6h1PujXwBOZ_mipu2xzMept%3Dw%40mail.gmail.com
    https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAES2d45%2BcB44h_zaFmKDShvMj6h1PujXwBOZ_mipu2xzMept%3Dw%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer
    .

    תאריך ההודעה המקורית: 08/02/2023 22:53

    לאו דוקא מנהג, דין הגמרא הוא לרחוץ בשפיכת ט’ קבין.

  • תאריך ההודעה המקורית: 08/02/2023 22:53

    לאו דוקא מנהג, דין הגמרא הוא לרחוץ בשפיכת ט’ קבין.

    תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 00:08

    תודה רבה לכולם
    ובפרט לבעל האור מלא (ששמו בעילום...) שציין לארחות ציון שהביא שם בפ"ג ט
    בהערה הרבה מ"מ עיי"ש

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 08/02/2023 22:53

    לאו דוקא מנהג, דין הגמרא הוא לרחוץ בשפיכת ט’ קבין.

    תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 19:45

    כן מנהג. קודם כל משמע שם שאין הכוונה לט' קבין אלא לרחיצה בעלמא. ועוד שהרי
    לאחר שבטלו את תקנת עזרא אין גם חיוב של ט קבין, והרי זה הנידון כאן, לאחר
    שבטלו את טבילת עזרא

    לאו דוקא מנהג, דין הגמרא הוא לרחוץ בשפיכת ט’ קבין.

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 19:45

    כן מנהג. קודם כל משמע שם שאין הכוונה לט' קבין אלא לרחיצה בעלמא. ועוד שהרי
    לאחר שבטלו את תקנת עזרא אין גם חיוב של ט קבין, והרי זה הנידון כאן, לאחר
    שבטלו את טבילת עזרא

    לאו דוקא מנהג, דין הגמרא הוא לרחוץ בשפיכת ט’ קבין.

    תאריך ההודעה המקורית: 10/02/2023 07:51

    א”א לקבוע על סמך דיוק, שהרמב”ם מתכוין לא לרחיצה דאוריתא (טבילה) ולא לרחיצה
    דרבנן (ט’ קבין) אלא לרחיצה דמנהגא (שאין לה שום מקור).

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 19:45

    כן מנהג. קודם כל משמע שם שאין הכוונה לט' קבין אלא לרחיצה בעלמא. ועוד שהרי
    לאחר שבטלו את תקנת עזרא אין גם חיוב של ט קבין, והרי זה הנידון כאן, לאחר
    שבטלו את טבילת עזרא

    לאו דוקא מנהג, דין הגמרא הוא לרחוץ בשפיכת ט’ קבין.

    תאריך ההודעה המקורית: 10/02/2023 08:50

    למה אתה קובע שאין לזה מקור? בתשובות הגאונים ובעוד ראשונים מפורש שהמנהג
    לרחוץ את מקום הקרי

    א”א לקבוע על סמך דיוק, שהרמב”ם מתכוין לא לרחיצה דאוריתא (טבילה) ולא לרחיצה
    דרבנן (ט’ קבין) אלא לרחיצה דמנהגא (שאין לה שום מקור).

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/02/2023 08:50

    למה אתה קובע שאין לזה מקור? בתשובות הגאונים ובעוד ראשונים מפורש שהמנהג
    לרחוץ את מקום הקרי

    א”א לקבוע על סמך דיוק, שהרמב”ם מתכוין לא לרחיצה דאוריתא (טבילה) ולא לרחיצה
    דרבנן (ט’ קבין) אלא לרחיצה דמנהגא (שאין לה שום מקור).

    תאריך ההודעה המקורית: 10/02/2023 11:14

    הרי ברבינו יונה בברכות וכן בשו"ת מן השמים ועוד הרבה כתבו שודאי יש מקום
    להחמיר בטבילת עזרא וודאי הכוונה לטבילה במ' סאה, ולא כ"מ התירים וקומבינות
    וכדו'

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/02/2023 11:14

    הרי ברבינו יונה בברכות וכן בשו"ת מן השמים ועוד הרבה כתבו שודאי יש מקום
    להחמיר בטבילת עזרא וודאי הכוונה לטבילה במ' סאה, ולא כ"מ התירים וקומבינות
    וכדו'

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 10/02/2023 11:23

    הרי ברבינו יונה בברכות וכן בשו"ת מן השמים ועוד הרבה כתבו שודאי יש מקום
    להחמיר בטבילת עזרא וודאי הכוונה לטבילה במ' סאה, ולא כ"מ התירים וקומבינות
    וכדו'

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/02/2023 11:23

    הרי ברבינו יונה בברכות וכן בשו"ת מן השמים ועוד הרבה כתבו שודאי יש מקום
    להחמיר בטבילת עזרא וודאי הכוונה לטבילה במ' סאה, ולא כ"מ התירים וקומבינות
    וכדו'

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 10/02/2023 11:26

    כוונתי לומר,
    שבפוסקים וספרי השו"ת כתבו שבזמנינו שיש מקוואות מצויים לרוב וגם לרבות חמים,
    אזי חזרה תקנה למקומה לטבול במ' סאה,
    ונימוקם כי תקנת עזרא לא נתבטלה ע"י בית דין אלא ממילא מצד ההכרח שלא היו
    מקוואות וכדו', ועתה שנתבטלה ההכרח חזרה תקנה למקומה,

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/02/2023 11:26

    כוונתי לומר,
    שבפוסקים וספרי השו"ת כתבו שבזמנינו שיש מקוואות מצויים לרוב וגם לרבות חמים,
    אזי חזרה תקנה למקומה לטבול במ' סאה,
    ונימוקם כי תקנת עזרא לא נתבטלה ע"י בית דין אלא ממילא מצד ההכרח שלא היו
    מקוואות וכדו', ועתה שנתבטלה ההכרח חזרה תקנה למקומה,

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 10/02/2023 11:33

    כוונתי לומר,
    שבפוסקים וספרי השו"ת כתבו שבזמנינו שיש מקוואות מצויים לרוב וגם לרבות חמים,
    אזי חזרה תקנה למקומה לטבול במ' סאה,
    ונימוקם כי תקנת עזרא לא נתבטלה ע"י בית דין אלא ממילא מצד ההכרח שלא היו
    מקוואות וכדו', ועתה שנתבטלה ההכרח חזרה תקנה למקומה,

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/02/2023 11:33

    כוונתי לומר,
    שבפוסקים וספרי השו"ת כתבו שבזמנינו שיש מקוואות מצויים לרוב וגם לרבות חמים,
    אזי חזרה תקנה למקומה לטבול במ' סאה,
    ונימוקם כי תקנת עזרא לא נתבטלה ע"י בית דין אלא ממילא מצד ההכרח שלא היו
    מקוואות וכדו', ועתה שנתבטלה ההכרח חזרה תקנה למקומה,

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 10/02/2023 11:36

    צודק
    סליחה על הביטוי הלא מתאים

    מאת: [email protected]

  • חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    35 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 03:25 כפי שהוזכר, הרה"ק מרימינוב זיע"א הי' רגיל לומר בכל יום פרשת המן [לאו דוקא בתור סגולה לומר בכל יום, אלא ש*כן כתוב בשו"ע *(או"ח סי' א ס"ה), ובטו"ז "כדי שיאמין שכל מזונותיו באים בהשגחה", ואכן בפמ"ג הביא בשם ירושלמי "שכל האומר פרשת המן מובטח שלא יתמעטו מזונותיו"]. כמו"כ במשך עשרים ושתים שנה אמר תורה על פרשת המן [יצויין מה שכתב החידושי הרי"ם בספר הזכות שקיבל ע"ע לחדש בכל יום בפ' המן, ועי"ז יומשך פרנסתו בקדושה מכח התורה. הרי שאין זה דוקא סגולה לפרנסה אלא כדי שהפרנסה יבוא ממקור קדוש] והרה"ק מדעש זיע"א כתב בהסכמתו לספר מנחם ציון "כי נודע לכל בעת שכבוד אדמו"ר אמר תורה על פרשת המן השפיע השפעות טובות על בני ישראל. אכן סגולה הנ"ל (לומר ביום ג' בשלח) הובאה בשמו בספר ליקוטי מנחם (שמצורף לספר מנחם ציון) משם הרה''ק רבי אברהם שלום מסטראפקוב זצ''ל, - ואם המקור שהוא מסר כן נכון, אזי אין בודקין מן המזבח ולמעלה.. וי"ל שזה עצמו מה שבנ"י מאמינים וסומכים על דברי הצדיקים (ואפי' במקור קלוש) בזה עצמו ראויים הם להשפעות טובות ופרנסה בהרחבה, וכפי שהוזכר שעיקר האמירה והסגולה היא האמונה והבטחון וכו'. ויה"ר שיושפע השפעות טובות בהרחבה לכל בני ישראל לעבוד את השי"ת בנחת. קבצים מצורפים: פרשת המן.jpg
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    17 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2023 00:04 יש תחת ידי מאמר שעוסק בענין זה של חלוקת העליות בפרשיות. ניתן לקבל אותו באישי מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    25 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 14/03/2023 20:23 לשון חכמים ’שלא יכבה/ תכבה נרו’ הוא לשון מושאל מלשון הכתוב בדברי הימים שאמרו אנשי דוד ’לא תכבה את נר ישראל’ דהיינו שדוד הוא נרם של ישראל, ועליו לשמור על נפשו שהוא נרם. עצם השבועה שנשבע ה’ לדוד שמלכותו לא תפסוק מפורסמת בכל הנביאים, כגון בספר שמואל ב’ פרק ז’ ובמקבילה בספר דברי הימים, ולשון שבועה מפורש יותר בספר תהילים סימן פט פסוק לו, כמובא בהודעה הקודמת. הנראה לעניות דעתי כתבתי. מאת: [email protected] קבצים מצורפים: ריז הלוי עהת - שלא יכבה נרו בברכת ההפטרה.pdf
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    18 צפיות
    I
    תאריך ההודעה המקורית: 30/12/2023 21:57 תודה רבה
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    13 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/09/2023 11:58 עמוס ט יא ובמפרשים שם
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    12 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2023 10:54 אנציקלופדיה תלמודית כרך ד, ברכו [המתחיל בטור רפה] במקום ברכו.* יש מהראשונים שכתב שיחיד שאינו בבית הכנסת ולא שמע ברכו, יאמר הברייתא שבספרי7 <#_ftn1>1: כי שם ה' אקרא, ר' יוסי אומר מנין לעומדים בבית הכנסת וכו' ומנין שאומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד וכו' ומנין לאומר יהא שמיה רבא מברך וכו'7 <#_ftn2>2. לברכו של ערבית יאמר: **[טור רצא] *חיה אחת יש ברקיע כשהוא יום אות אמת במצחה ויודעים שהוא יום ולערב אמונה במצחה ויודעים שהוא לילה, ובכל פעם אומרת ברכו את ה' המבורך וכל גדודי מעלה עונים ברוך ה' המבורך לעולם ועד7 <#_ftn3>3. 71 <#_ftnref1> . האזינו פסקא שו. ועי' מכילתא בא פט"ז ויומא לז א. 72 <#_ftnref2> . רוקח סי' שסב. נמצא גם בסידור רב עמרם הוצ' ווארשא ובסדר"ע השלם השמיטו המו"ל. בסידור הריעב"ץ העתיק בשינוי קצת. בכמה סידורים נוסח אשכנז כתוב שיאמר: זה אומר אני במקום ברכו של שחרית בפרוע פרעות כו' ועוד כמה פסוקים, ואח"כ: אמר ר' עקיבא בכל יום ויום מלאך אחד כו'. 73 <#_ftnref3> . סידור הריעב"ץ. ובכמה סידורים כ' שיאמר קודם: זה אני אומר במקום ברכו של ערבית.
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    22 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 23:42 תודה כבר עיינתי בכל הנ"ל.
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    20 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 19/04/2023 06:52 בינתיים לא קיבלתי תשובה. אני פונה בבקשה לכל מי שיכול לעזור לי בדברים האלה. זה מעכב לי את הדפסת הספר.

1

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים