דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2023
19 14 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:20

    פעם אמר לי ת"ח ששאל את ר' חיים קנייבסקי ואמר לו שהוא אכל וזה היה טעים

    --

    בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected]
    [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:27

    מהרה"ג ר' ראובן פיינשטיין שליט"א שמעתי שאין בעייה ואין מקור.

    אבל שמעתי מאחד שיודע קבלה שיש איזה עניין על פי קבלה אולי להביא טיפה לס"א.
    לא זוכר בדיוק.

  • תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:20

    פעם אמר לי ת"ח ששאל את ר' חיים קנייבסקי ואמר לו שהוא אכל וזה היה טעים

    --

    בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected]
    [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:27

    במנחת יצחק חלק ט סו"ס ח כתב שלא מצא מקור אך נהג שלא לאכול ע"פ הירושלמי [
    תרומות פ"ח ה"ג] דיש לחשוש לדברים שאחרים חוששים להם

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:27

    במנחת יצחק חלק ט סו"ס ח כתב שלא מצא מקור אך נהג שלא לאכול ע"פ הירושלמי [
    תרומות פ"ח ה"ג] דיש לחשוש לדברים שאחרים חוששים להם

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:28

    עיין שו"ת משנה הלכות חי"א סימן קמח

    --

    בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected]
    [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:27

    מהרה"ג ר' ראובן פיינשטיין שליט"א שמעתי שאין בעייה ואין מקור.

    אבל שמעתי מאחד שיודע קבלה שיש איזה עניין על פי קבלה אולי להביא טיפה לס"א.
    לא זוכר בדיוק.

    תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:29

    אגב לפי מה דמביא במנחת יצחק ע"פ הירושלמי יש להקפיד על כל מה שהבאת לכאורה
    והשאלה אם יש לדבר סוף

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:29

    אגב לפי מה דמביא במנחת יצחק ע"פ הירושלמי יש להקפיד על כל מה שהבאת לכאורה
    והשאלה אם יש לדבר סוף

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:33

    יש האומרים כן בשם ר' אהרן מבעלזע ובשם ר' דוד'ל בידרמאן מלעלוב זיע"א.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    17.01.23,
    22:32:32

  • תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:33

    יש האומרים כן בשם ר' אהרן מבעלזע ובשם ר' דוד'ל בידרמאן מלעלוב זיע"א.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    17.01.23,
    22:32:32

    תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 00:31

    אני שמעתי פעם שזה משום הגמ' בהוריות שהאוכל ממה שאכל עכבר או חתול הוא קשה
    לשכחה. וכיון שהיו מצויים חששו שאכלו מהקצה של הלחם.

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 00:31

    אני שמעתי פעם שזה משום הגמ' בהוריות שהאוכל ממה שאכל עכבר או חתול הוא קשה
    לשכחה. וכיון שהיו מצויים חששו שאכלו מהקצה של הלחם.

    תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 00:33

    צ"ע כי אם אכלו, אפשר לראות שהלחם לא שלם. ועוד, למה שיאכלו דווקא מהקצה?
    ואןי פעם לא היה קרום ללחם בקצוות?

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 00:33

    צ"ע כי אם אכלו, אפשר לראות שהלחם לא שלם. ועוד, למה שיאכלו דווקא מהקצה?
    ואןי פעם לא היה קרום ללחם בקצוות?

    תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 08:00

    הצעות לפרש בדרך אפשר ללא מקור !!!

    לכאו' יתכן לפרש - כיוון דככרות הנושכים כשר לשכחה ויתכן לפרשו דהיינו לאכול
    במקום שנושכים זב"ז ויתכן שבעבר היה מצוי שינשכו בקצוות שכך היו מסדרים בתנור
    שבצדדים יהיה מספיק ריווח שלא יתחבר אולם בקצוות לא הרחיקו מספיק והיה מתחבר,
    עוד אפשרות ששם הלחם הכי טעים ועשו בזה גדר שלא למלאות תאוותו מדאי - אולם
    לכאו' זה לא תואם להלכה שלפרוסת המוציא יש לבצוע ולאכול מהמקום הכי אפוי והכי
    טעים ???

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 08:00

    הצעות לפרש בדרך אפשר ללא מקור !!!

    לכאו' יתכן לפרש - כיוון דככרות הנושכים כשר לשכחה ויתכן לפרשו דהיינו לאכול
    במקום שנושכים זב"ז ויתכן שבעבר היה מצוי שינשכו בקצוות שכך היו מסדרים בתנור
    שבצדדים יהיה מספיק ריווח שלא יתחבר אולם בקצוות לא הרחיקו מספיק והיה מתחבר,
    עוד אפשרות ששם הלחם הכי טעים ועשו בזה גדר שלא למלאות תאוותו מדאי - אולם
    לכאו' זה לא תואם להלכה שלפרוסת המוציא יש לבצוע ולאכול מהמקום הכי אפוי והכי
    טעים ???

    תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 09:58

    ידוע שכן כתב בבן איש חי (לא זוכר כרגע ציון מ"מ)
    ובספר שמירת הגוף והנפש מביא ע"ז מו"מ רבים

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 09:58

    ידוע שכן כתב בבן איש חי (לא זוכר כרגע ציון מ"מ)
    ובספר שמירת הגוף והנפש מביא ע"ז מו"מ רבים

    תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 17:44

    שאלה:

    האם נכון שיש מניעה לאכול את הקצה של הלחם, מחשש שהדבר גורם לשכחה?

    התשובה בקצרה:

    חשש זה אמנם נפוץ ושגור, אך למעשה אין לו שום מקור ידוע. וכששאלו את הגר”ח
    קנייבסקי בעניין זה, הוא השיב שאין שום עניין להיזהר בדבר, בהעדר כל מקור לכך,
    ואף הוא עצמו וכן אביו לא נהגו להיזהר בזה. וכך כתבו כמה פוסקים נוספים
    כשנשאלו בעניין.

    ובכל זאת יש נוהגים להיזהר מכך, למרות העדר המקור, וזאת משום שלדעתם, ככלל,
    ראוי לחשוש לדבר שהבריות חוששות לו, גם בהעדר מקור ברור. כך, למשל, הגר”י
    וייס בשו”ת מנחת יצחק, כשנשאל האם יש מקור למנהג הנ”ל, השיב שהוא אמנם אינו
    יודע מקור לזה, אך הוא רגיל מעודו להימנע מכך, שכן, ראוי לחוש לדברים כאשר
    מקובל אצל אחרים לחשוש להם.

    ולסיכום, מי שנוהג לכאן או לכאן, אין מנהגו משולל יסוד.

    התשובה ביתר הרחבה:

    א. ספרים וחיבורים שבהם מבואר שאין לחשוש לכך

    בכמה ספרים מובאים דברי הגר”ח קנייבסקי (וכן אביו בעל הקהילות יעקב) ולפיהם,
    אין שום מקור לזהירות להימנע מאכילת קצה הפת, ושהם עצמם אינם נוהגים להיזהר
    בזה.

    כך, למשל, בספר “ארחות רבינו הקהילות יעקב”, חלק שלישי, עמ’ קד (תוכן הספר הוא
    עדויות מאת תלמידו המובהק של הקהילות יעקב, על ארחות הקהילות יעקב ובני ביתו),
    מובא כדלקמן –

    “העולם נזהר מלאכול את קצה הלחם הקשה, ואומרים הטעם משום שקשה לשכחה. אמר לי
    הגרח”ק שליט”א (שחיבר קונטרס הזכרון) ששאלוהו על כך ולא מצא מקור לזה, ובבית
    אביו רבינו מו”ר זצוק”ל לא חששו לזה ואכלו את קצה הלחם”.

    וכן בספר “זכר עשה” (חיבור העוסק בענייני זיכרון ושכחה בתלמוד תורה – הרב
    אברהם יקותיאל אוהב ציון), כותב המחבר-

    “ומה שמפורסם אצל אנשים שיש חשש שכחה לאכול מהקצה האחרון של פת לחם, אין לזה
    מקור, ועל כן אין עניין להיזהר בזה”.

    (ובהערה שם הוסיף) – “וכן כתב הגר”ח קנייבסקי שליט”א בתשובה דאין מקור לשמועה
    זו, ובתשובה אחרת כתב דאין אנו נוהגים בזה, וכך הוא בספר ‘דולה ומשקה’ עמ’
    שסב” [ועיין שם בהערה שהאריך עוד שגם בקבלה אין בזה עניין].

    ובספר “זכרון טוב לפניך” (הרב אביחי ביגל), פרק ו סעיף ח, כותב המחבר –

    “ויש שנזהרים שלא לאכול מהקצה האחרון של פת הלחם משום שקשה לשכחה. אמנם, אין
    למנהג זה מקור מבוסס, ורבים אין מדקדקים בזה כלל.

    (ובהערה שם מוסיף המחבר) – “ועל כל פנים גם המדקדקים בזה לא יזרקוהו, אלא
    יתנוהו לנשים או למי שאינו מדקדק בזה”.

    ובספר “אוסרי לגפן” (הרב יהודה שינפלד), כרך ח, עמ’ שמ (תחת “קונטרס מילי
    דחסידותא”, אות קלו), במענה לשאלה “האם נכון מה שאומרים שהקצה של הלחם קשה
    לשכחה”, כותב “אדרבה, מצווה לברך המוציא דווקא על זה, וכן נהג האדמו”ר מללוב
    זיע”א וחתך הקצה ביד (ואכל ממנו)” [ועיין גם בכרך יב, עמ’ תקכב, תחת “שו”ת
    מילי דחסידותא”, אות כט, שכתב שיש לכך ראיה ממס’ סנהדרין].

    ב. דעות המחברים והפוסקים שכן נזהרו מכך
    הגר”י וייס בשו”ת מנחת יצחק (חלק ט, בסוף סימן ח) נשאל האם יש מקור לכך שיש
    להימנע מאכילת קצה הפת ושהדבר גורם לשכחה [ובלשון השאלה שם – “שמעתי אומרים
    שאין לאכול מקצה האחרון של פת לחם, שזהו קשה לשכחה, האם יש מקור לזה בש”ס או
    שאר ספרים”].

    על כך השיב המחבר, שהוא אינו יודע מקור למנהג זה, אך על אף זאת הוא נזהר בו
    מאז ומעולם, וזאת על פי המבואר בירושלמי, שיש לחשוש לדברים שהבריות חוששות להם
    (בין משום חשש סכנה ובין משום חשש שכחה). ובלשונו:

    “הנני לא ידעתי מקור לזה, אבל גם אני נוהג כן מעולם, ומטעם דאיתא בירושלמי
    (תרומות פ”ח ה”ג), צריכין למיחש למאי דברייתא חוששין, ועי’ ספר חסידים (סי’
    רס”א) שכתב, לפי שכל דבר שתופסין אותו בחזקת סכנה וכו’, ובתשובת הרשב”א (סי’
    ט’), כתב, שכל דבר שיש קבלה ביד זקנים וזקנות, לא נסתר קבלתם רק אחר הקיום
    שאינו באפשרו…וא”כ יש לומר הוא הדין בנוגע לחשש שכחה, ועי’ בפ”ת שם, וצ”ע עוד
    בכ”ז”.

    ועל פי זה כותב גם הפסקי תשובות, קסז, ג – “המנהג ליזהר מלאכול את קצה הפת
    ממש”.

    [לצד זאת, יש שניסו למצוא גם מקור למנהג. עיין בספר טעמי המנהגים אות קע”ו
    מביא מקור להימנעות על פי דברי היערות דבש בדרוש יא, אך כבר תמהו עליו שאין
    משם מקור לדבריו, עיין בפסקי תשובות סימן קסז הערה 29. וכן עיין השערות שונות
    בשו”ת משנה הלכות, חלק יא סימן קמח].

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 17:44

    שאלה:

    האם נכון שיש מניעה לאכול את הקצה של הלחם, מחשש שהדבר גורם לשכחה?

    התשובה בקצרה:

    חשש זה אמנם נפוץ ושגור, אך למעשה אין לו שום מקור ידוע. וכששאלו את הגר”ח
    קנייבסקי בעניין זה, הוא השיב שאין שום עניין להיזהר בדבר, בהעדר כל מקור לכך,
    ואף הוא עצמו וכן אביו לא נהגו להיזהר בזה. וכך כתבו כמה פוסקים נוספים
    כשנשאלו בעניין.

    ובכל זאת יש נוהגים להיזהר מכך, למרות העדר המקור, וזאת משום שלדעתם, ככלל,
    ראוי לחשוש לדבר שהבריות חוששות לו, גם בהעדר מקור ברור. כך, למשל, הגר”י
    וייס בשו”ת מנחת יצחק, כשנשאל האם יש מקור למנהג הנ”ל, השיב שהוא אמנם אינו
    יודע מקור לזה, אך הוא רגיל מעודו להימנע מכך, שכן, ראוי לחוש לדברים כאשר
    מקובל אצל אחרים לחשוש להם.

    ולסיכום, מי שנוהג לכאן או לכאן, אין מנהגו משולל יסוד.

    התשובה ביתר הרחבה:

    א. ספרים וחיבורים שבהם מבואר שאין לחשוש לכך

    בכמה ספרים מובאים דברי הגר”ח קנייבסקי (וכן אביו בעל הקהילות יעקב) ולפיהם,
    אין שום מקור לזהירות להימנע מאכילת קצה הפת, ושהם עצמם אינם נוהגים להיזהר
    בזה.

    כך, למשל, בספר “ארחות רבינו הקהילות יעקב”, חלק שלישי, עמ’ קד (תוכן הספר הוא
    עדויות מאת תלמידו המובהק של הקהילות יעקב, על ארחות הקהילות יעקב ובני ביתו),
    מובא כדלקמן –

    “העולם נזהר מלאכול את קצה הלחם הקשה, ואומרים הטעם משום שקשה לשכחה. אמר לי
    הגרח”ק שליט”א (שחיבר קונטרס הזכרון) ששאלוהו על כך ולא מצא מקור לזה, ובבית
    אביו רבינו מו”ר זצוק”ל לא חששו לזה ואכלו את קצה הלחם”.

    וכן בספר “זכר עשה” (חיבור העוסק בענייני זיכרון ושכחה בתלמוד תורה – הרב
    אברהם יקותיאל אוהב ציון), כותב המחבר-

    “ומה שמפורסם אצל אנשים שיש חשש שכחה לאכול מהקצה האחרון של פת לחם, אין לזה
    מקור, ועל כן אין עניין להיזהר בזה”.

    (ובהערה שם הוסיף) – “וכן כתב הגר”ח קנייבסקי שליט”א בתשובה דאין מקור לשמועה
    זו, ובתשובה אחרת כתב דאין אנו נוהגים בזה, וכך הוא בספר ‘דולה ומשקה’ עמ’
    שסב” [ועיין שם בהערה שהאריך עוד שגם בקבלה אין בזה עניין].

    ובספר “זכרון טוב לפניך” (הרב אביחי ביגל), פרק ו סעיף ח, כותב המחבר –

    “ויש שנזהרים שלא לאכול מהקצה האחרון של פת הלחם משום שקשה לשכחה. אמנם, אין
    למנהג זה מקור מבוסס, ורבים אין מדקדקים בזה כלל.

    (ובהערה שם מוסיף המחבר) – “ועל כל פנים גם המדקדקים בזה לא יזרקוהו, אלא
    יתנוהו לנשים או למי שאינו מדקדק בזה”.

    ובספר “אוסרי לגפן” (הרב יהודה שינפלד), כרך ח, עמ’ שמ (תחת “קונטרס מילי
    דחסידותא”, אות קלו), במענה לשאלה “האם נכון מה שאומרים שהקצה של הלחם קשה
    לשכחה”, כותב “אדרבה, מצווה לברך המוציא דווקא על זה, וכן נהג האדמו”ר מללוב
    זיע”א וחתך הקצה ביד (ואכל ממנו)” [ועיין גם בכרך יב, עמ’ תקכב, תחת “שו”ת
    מילי דחסידותא”, אות כט, שכתב שיש לכך ראיה ממס’ סנהדרין].

    ב. דעות המחברים והפוסקים שכן נזהרו מכך
    הגר”י וייס בשו”ת מנחת יצחק (חלק ט, בסוף סימן ח) נשאל האם יש מקור לכך שיש
    להימנע מאכילת קצה הפת ושהדבר גורם לשכחה [ובלשון השאלה שם – “שמעתי אומרים
    שאין לאכול מקצה האחרון של פת לחם, שזהו קשה לשכחה, האם יש מקור לזה בש”ס או
    שאר ספרים”].

    על כך השיב המחבר, שהוא אינו יודע מקור למנהג זה, אך על אף זאת הוא נזהר בו
    מאז ומעולם, וזאת על פי המבואר בירושלמי, שיש לחשוש לדברים שהבריות חוששות להם
    (בין משום חשש סכנה ובין משום חשש שכחה). ובלשונו:

    “הנני לא ידעתי מקור לזה, אבל גם אני נוהג כן מעולם, ומטעם דאיתא בירושלמי
    (תרומות פ”ח ה”ג), צריכין למיחש למאי דברייתא חוששין, ועי’ ספר חסידים (סי’
    רס”א) שכתב, לפי שכל דבר שתופסין אותו בחזקת סכנה וכו’, ובתשובת הרשב”א (סי’
    ט’), כתב, שכל דבר שיש קבלה ביד זקנים וזקנות, לא נסתר קבלתם רק אחר הקיום
    שאינו באפשרו…וא”כ יש לומר הוא הדין בנוגע לחשש שכחה, ועי’ בפ”ת שם, וצ”ע עוד
    בכ”ז”.

    ועל פי זה כותב גם הפסקי תשובות, קסז, ג – “המנהג ליזהר מלאכול את קצה הפת
    ממש”.

    [לצד זאת, יש שניסו למצוא גם מקור למנהג. עיין בספר טעמי המנהגים אות קע”ו
    מביא מקור להימנעות על פי דברי היערות דבש בדרוש יא, אך כבר תמהו עליו שאין
    משם מקור לדבריו, עיין בפסקי תשובות סימן קסז הערה 29. וכן עיין השערות שונות
    בשו”ת משנה הלכות, חלק יא סימן קמח].

    תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 17:55

    אתה בטוח שהמנהג לבצוע פרוסה גדול הולך על כל הסעודה?
    אצלינו נוהגים כך רק בפרוסה של המוציא ואח"כ פרוסות יותר קטנות ואפשר לאכול גם
    את קצה החלה

    --

    בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected]
    [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 17:55

    אתה בטוח שהמנהג לבצוע פרוסה גדול הולך על כל הסעודה?
    אצלינו נוהגים כך רק בפרוסה של המוציא ואח"כ פרוסות יותר קטנות ואפשר לאכול גם
    את קצה החלה

    --

    בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected]
    [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 07:00

    שמעתי פעם בשם הגאון בעל מנחת יצחק, ואח"כ ראיתי כן גם באיזה ספר, שפעם היה
    נהוג במאפייות שהעובדים הגויים כשגמרו לערוך את הפת לפני האפייה היו מלקקים
    אצבעותיהם או משהו כזה וממרחים הקצה של הלחם, ולכן נהגו לחתוך הקצה ולא לאכלו

    מאת: On Wed, Jan 18, 2023 at 10:55 AM שמחה פרוינד

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 07:00

    שמעתי פעם בשם הגאון בעל מנחת יצחק, ואח"כ ראיתי כן גם באיזה ספר, שפעם היה
    נהוג במאפייות שהעובדים הגויים כשגמרו לערוך את הפת לפני האפייה היו מלקקים
    אצבעותיהם או משהו כזה וממרחים הקצה של הלחם, ולכן נהגו לחתוך הקצה ולא לאכלו

    מאת: On Wed, Jan 18, 2023 at 10:55 AM שמחה פרוינד

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 07:05

    עכשיו מצאתי זה
    שמעתי סיבה אחרת בדומה למה שהובא כאן לעיל.
    שכשהאופים היו מוציאים את הפת מהתנור היו מחזיקים אותו בקצוות עם "סמרטוט" שלא
    היה כל כך נקי, או בידיהם שלא היו כל כך נקיים ולכן אנשים לא אכלו את הקצוות
    של הלחם.

    מאת: On Sun, Jan 22, 2023 at 12:00 AM chaikel rakow

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 07:05

    עכשיו מצאתי זה
    שמעתי סיבה אחרת בדומה למה שהובא כאן לעיל.
    שכשהאופים היו מוציאים את הפת מהתנור היו מחזיקים אותו בקצוות עם "סמרטוט" שלא
    היה כל כך נקי, או בידיהם שלא היו כל כך נקיים ולכן אנשים לא אכלו את הקצוות
    של הלחם.

    מאת: On Sun, Jan 22, 2023 at 12:00 AM chaikel rakow

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 07:49

    מספר מילי דחסידותא להרה"ק מבוטאשטש (בעל אשל אברהם)
    [image: image.png]

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 07:49

    מספר מילי דחסידותא להרה"ק מבוטאשטש (בעל אשל אברהם)
    [image: image.png]

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 09:30

    שמעתי שיש בענין זה גם רעיון של "שבענו והותרנו", וכן שיהא לברכה על מה לחול.
    אמנם זה לא נאמר דוקא על השוליים, אבל אם בין כך צריך להשאיר, למה לא להשאיר
    את השוליים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 09:30

    שמעתי שיש בענין זה גם רעיון של "שבענו והותרנו", וכן שיהא לברכה על מה לחול.
    אמנם זה לא נאמר דוקא על השוליים, אבל אם בין כך צריך להשאיר, למה לא להשאיר
    את השוליים.

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 13:00
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2023 00:11 ידוע מספרי חסידות בענין לעצו באמצע לימודו להתבונן בתכלית הלימוד לדביקות ה' וכו'. אשמח לציון מקור לזה. בתודה רבה מראש
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 20:00 כעין זה יותר באריכות ובפנימיות (3) ספר מקור מים חיים - פרשת בראשית בלקט אמרי פנינים שבס"ס אוצר החיים והיכל הברכה העתיק גם דיבור זה בשם הבעש"ט והאריך בו כדרכו בקודש, וז"ל שם דר"ו ע"ב, שמעתי ממורי כמו שיש כ"ב אותיות בדיבורי תורה ותפילה, כך יש כ"ב אותיות בכל הנבראים שבעולם הגשמיים, שבהם נברא העולם וכל אשר בה, רק שהאותיות מלובשין בחומרייות בכמה כיסויין ובכמה לבושין, ובתוך האותיות שורה רוחניות אלהותו ית"ש ואחדותו, שמהווה את הכל, ומלא כל הארץ כבודו, ולית אתר פנוי מיניה ממש, כהדין קומצא דלבושיה מניה וביה (לשון בראשית רבה פכ"א סי' ה'), אלא שהוא בהסתרה וכאשר אנשי הדעת יודעין מזה ההסתרה, אין אצלם שום הסתרה ושינוי כמבואר בתיקונים (עיי"ש בתיקון כ"ו) אינון דתליין מקוב"ה ושכינתיה לא אישתני ולא אסתתר לגבייהו, כי זכו להשתוות בלי שום שינוי. וכמו שיש באדם חומר וצורה כך יש באותיות, כי גוף האותיות אבנים, ורוחניות הספירות ואור אין סוף השוכן בתוכם הם חיות אלהות שבתוך האותיות, והוא הצורה והנשמה אל האותיות, ואל זה יכוון בתורה ותפלה כמבואר בחסד לאברהם [ובס' בן פורת יוסף דכ"א ריש ע"ב איתא בזה"ל וכאשר קבלתי ממורי וכן מצאתי בחסד לאברהם נהר י"ד, עכ"ל, וע' לקמן פ' נח בהגה ט"ו, ובפ' ואתחנן אות ל"ח ע"ש] עיקר הכוונה להמשיך הרוחניות ואור מדרגות עליונות אל האותיות שהוא מזכיר, כדי שיוכלו האותיות לעלות למדרגה עליונה לעשות שאלתו, וכל זה בתורה ובתפלה, ויש מחשבות קדושות שעל ידם מעלה האותיות שישנם בחומריות עולם הזה, והוא ששמעתי ממורי [בס' צפנת פענח ד"ב ע"ד] יחבק לה בעלה ביסודא דילה, כשמעלין אותיות וניצוצין ממדריגות התחתונות, ועושה מהם קישוטי השכינה ושכינה אתקשטת בקישוטין דלא הוי [עיין לקמן בפרשתינו בהגה קנ"ד] יותר יש נחת רוח לפניו ית"ש, וזהו דעביד נייחא לה יהא כתיש כתישין, מייסר ומכתת הצדיקים להסיר מהם כל רע, שלא ימשכו חלילה אחר התאוה הרעה, אלא יהיה לבם מלא אהבת קונם, ויעלו החיות שבכל הדברים ביחודים קדושים [ועיין לקמן פ' לך בהגה ב', ובפ' יתרו אות ל"ט ושם בהגה]. וזהו בראשית מלא א' ומלא י' שהוא חכמה המחיה באור אין סוף, סוד אות אלף אלופו של עולם מתלבש ביוד של חכמה ובב של חו"ב, ומאיר עד סופא דדרגין רשת, להעלות הנשמות ממדריגות התחתונות על ידי ישראל עם קדושו, כי נתפשטו האותיות ממעלה למטה, וברא כל הנבראים על ידי כ"ב אתוון, וכל אות כלול מהכ"ב [עיין לקמן בפ' נח בהגה פ"ב], וכל הנברא על ידי אות שהוא קרוב להמאציל, הוא יותר עליון וזך, עד כי הנברא מן אות ת' שהוא אות אחרון בריה שפלה ואפלה מכל הנבראים, וכשמקרב עצמו להשי"ת יוכלל, ונתעלה מן אות ת' עד אות א', תי"ו רשים רשימו לעתיק יומא (זוהר נשא דקכ"ח ע"ב) בסוד בראשית ישראל [בגימטריא] אלף חותם דחתימין בעזקא דכיא, ובאות ת' נבראו עולמות מלכות שבמלכות, עד שבסופו הוא מעורב בקליפה, אף על פי כן אם ישאל לך אדם איה אלהיך תאמר לו בכרך גדול של רומי [לשון ירושלמי תענית פרק א' והובא בעין יעקב סי' ב'], שאין שום מציאות בלתי הש"י, לכן בצדיקייא אע"פ שהם בהסתרה וביסורים ובדוחק ועוני, ועל כולם נידושין בעפר על ידי ערב רב המחלישים דעתן, ועל ידי לומדי תורה בסם המות, אבל אין הקב"ה מסתתר מהם כלל, ובכל הירידות יש להם עליה על ידי אמונה גדולה, עכ"ל: מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 16/02/2023 18:14 תעשה חיפוש גם על הפסוק כי עליך הורגנו כל היום בזוהר
  • חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2023 15:53 בס"ד היות ועד היום עדיין יש הפוערים פיהם כו' רח"ל והיות ויש כאן מכל גווני הקשת כו' לכן מהודענא בזה, שכחסיד ברסלב, כל תגובה שלא תתאים לכבודו של רביה"ק זיע"א תגרום להוצאה מיידית לצמיתות ממש. לא חסימה, הוצאה. ומסיימים בטוב
  • חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 13:01 ראה סנהדרין קז ע"א אמר רב יהודה אמר רב אפילו בשעת חליו של דוד וכו' שנאמר יגעתי באנחתי וכו' עיי"ש ואפשר שע"ז כיוון המלבי"ם בדבריו 'כאשר קבלו חכמינו זכרונם לברכה' מאת: On Sun, 1 Jan 2023 at 20:06, אור מלא - קאסאן
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 12/11/2023 19:05 זוה"ק ח"ב דף צח. ב-יום ראשון, 12 בנובמבר 2023 בשעה 12:18:42 UTC+2, אברהם הורוביץ כתב/ה:
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    C
    תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2023 14:01 שלום וברכה אני מחפש מקור למה שידוע מספה”ק דנשמת ישראל מקורן מעולם התענוג רב תודות
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 27/03/2023 01:59 אוה"ח בראשית ד ח והוא אומרו קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה, פירוש כי הבל חושב בדעתו כי אדמה הרגתו וקבל לפני ה' ממנה, ולזה קלל ה' אותו כי הוא הסיבה ובהצטרפות קללתו קלל גם להאדמה אשר פצתה פיה לקחת הבל מידו שלא תפצה עוד פיה, והוא אומרם ז"ל (סנהדרין לז) שלא פצתה עוד פיה ומזמרת היא זמר ושיר לאל עליון חיוב הצריכה לעשות בכנפיה דכתיב (ישעי' כד) מכנף הארץ זמירות שמענו, ופחדה בעת שאמר לה ה' שתבלע המצריים מפחד פתיחת פיה לבלוע הבל עד שנשבע לה ה' (מכילתא) דכתיב (שמות טו) נטית ימינך ונשבע לה ואז בלעה אותם בפיה.

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים