דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2023
19 14 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:05

    האם יש מקור לא לאכול את הקצה של הלחם?

  • תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:05

    האם יש מקור לא לאכול את הקצה של הלחם?

    תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:20

    פעם אמר לי ת"ח ששאל את ר' חיים קנייבסקי ואמר לו שהוא אכל וזה היה טעים

    --

    בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected]
    [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:20

    פעם אמר לי ת"ח ששאל את ר' חיים קנייבסקי ואמר לו שהוא אכל וזה היה טעים

    --

    בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected]
    [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:26

    אמנם עיין שו"ת מנחת יצחק ח"ט סימן ח אות ז

    מאת: [email protected]

    --

    בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected]
    [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:20

    פעם אמר לי ת"ח ששאל את ר' חיים קנייבסקי ואמר לו שהוא אכל וזה היה טעים

    --

    בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected]
    [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:27

    מהרה"ג ר' ראובן פיינשטיין שליט"א שמעתי שאין בעייה ואין מקור.

    אבל שמעתי מאחד שיודע קבלה שיש איזה עניין על פי קבלה אולי להביא טיפה לס"א.
    לא זוכר בדיוק.

  • תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:20

    פעם אמר לי ת"ח ששאל את ר' חיים קנייבסקי ואמר לו שהוא אכל וזה היה טעים

    --

    בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected]
    [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:27

    במנחת יצחק חלק ט סו"ס ח כתב שלא מצא מקור אך נהג שלא לאכול ע"פ הירושלמי [
    תרומות פ"ח ה"ג] דיש לחשוש לדברים שאחרים חוששים להם

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:27

    במנחת יצחק חלק ט סו"ס ח כתב שלא מצא מקור אך נהג שלא לאכול ע"פ הירושלמי [
    תרומות פ"ח ה"ג] דיש לחשוש לדברים שאחרים חוששים להם

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:28

    עיין שו"ת משנה הלכות חי"א סימן קמח

    --

    בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected]
    [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:27

    מהרה"ג ר' ראובן פיינשטיין שליט"א שמעתי שאין בעייה ואין מקור.

    אבל שמעתי מאחד שיודע קבלה שיש איזה עניין על פי קבלה אולי להביא טיפה לס"א.
    לא זוכר בדיוק.

    תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:29

    אגב לפי מה דמביא במנחת יצחק ע"פ הירושלמי יש להקפיד על כל מה שהבאת לכאורה
    והשאלה אם יש לדבר סוף

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:29

    אגב לפי מה דמביא במנחת יצחק ע"פ הירושלמי יש להקפיד על כל מה שהבאת לכאורה
    והשאלה אם יש לדבר סוף

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:33

    יש האומרים כן בשם ר' אהרן מבעלזע ובשם ר' דוד'ל בידרמאן מלעלוב זיע"א.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    17.01.23,
    22:32:32

  • תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:33

    יש האומרים כן בשם ר' אהרן מבעלזע ובשם ר' דוד'ל בידרמאן מלעלוב זיע"א.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    17.01.23,
    22:32:32

    תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 00:31

    אני שמעתי פעם שזה משום הגמ' בהוריות שהאוכל ממה שאכל עכבר או חתול הוא קשה
    לשכחה. וכיון שהיו מצויים חששו שאכלו מהקצה של הלחם.

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 00:31

    אני שמעתי פעם שזה משום הגמ' בהוריות שהאוכל ממה שאכל עכבר או חתול הוא קשה
    לשכחה. וכיון שהיו מצויים חששו שאכלו מהקצה של הלחם.

    תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 00:33

    צ"ע כי אם אכלו, אפשר לראות שהלחם לא שלם. ועוד, למה שיאכלו דווקא מהקצה?
    ואןי פעם לא היה קרום ללחם בקצוות?

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 00:33

    צ"ע כי אם אכלו, אפשר לראות שהלחם לא שלם. ועוד, למה שיאכלו דווקא מהקצה?
    ואןי פעם לא היה קרום ללחם בקצוות?

    תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 08:00

    הצעות לפרש בדרך אפשר ללא מקור !!!

    לכאו' יתכן לפרש - כיוון דככרות הנושכים כשר לשכחה ויתכן לפרשו דהיינו לאכול
    במקום שנושכים זב"ז ויתכן שבעבר היה מצוי שינשכו בקצוות שכך היו מסדרים בתנור
    שבצדדים יהיה מספיק ריווח שלא יתחבר אולם בקצוות לא הרחיקו מספיק והיה מתחבר,
    עוד אפשרות ששם הלחם הכי טעים ועשו בזה גדר שלא למלאות תאוותו מדאי - אולם
    לכאו' זה לא תואם להלכה שלפרוסת המוציא יש לבצוע ולאכול מהמקום הכי אפוי והכי
    טעים ???

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 08:00

    הצעות לפרש בדרך אפשר ללא מקור !!!

    לכאו' יתכן לפרש - כיוון דככרות הנושכים כשר לשכחה ויתכן לפרשו דהיינו לאכול
    במקום שנושכים זב"ז ויתכן שבעבר היה מצוי שינשכו בקצוות שכך היו מסדרים בתנור
    שבצדדים יהיה מספיק ריווח שלא יתחבר אולם בקצוות לא הרחיקו מספיק והיה מתחבר,
    עוד אפשרות ששם הלחם הכי טעים ועשו בזה גדר שלא למלאות תאוותו מדאי - אולם
    לכאו' זה לא תואם להלכה שלפרוסת המוציא יש לבצוע ולאכול מהמקום הכי אפוי והכי
    טעים ???

    תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 09:58

    ידוע שכן כתב בבן איש חי (לא זוכר כרגע ציון מ"מ)
    ובספר שמירת הגוף והנפש מביא ע"ז מו"מ רבים

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 09:58

    ידוע שכן כתב בבן איש חי (לא זוכר כרגע ציון מ"מ)
    ובספר שמירת הגוף והנפש מביא ע"ז מו"מ רבים

    תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 17:44

    שאלה:

    האם נכון שיש מניעה לאכול את הקצה של הלחם, מחשש שהדבר גורם לשכחה?

    התשובה בקצרה:

    חשש זה אמנם נפוץ ושגור, אך למעשה אין לו שום מקור ידוע. וכששאלו את הגר”ח
    קנייבסקי בעניין זה, הוא השיב שאין שום עניין להיזהר בדבר, בהעדר כל מקור לכך,
    ואף הוא עצמו וכן אביו לא נהגו להיזהר בזה. וכך כתבו כמה פוסקים נוספים
    כשנשאלו בעניין.

    ובכל זאת יש נוהגים להיזהר מכך, למרות העדר המקור, וזאת משום שלדעתם, ככלל,
    ראוי לחשוש לדבר שהבריות חוששות לו, גם בהעדר מקור ברור. כך, למשל, הגר”י
    וייס בשו”ת מנחת יצחק, כשנשאל האם יש מקור למנהג הנ”ל, השיב שהוא אמנם אינו
    יודע מקור לזה, אך הוא רגיל מעודו להימנע מכך, שכן, ראוי לחוש לדברים כאשר
    מקובל אצל אחרים לחשוש להם.

    ולסיכום, מי שנוהג לכאן או לכאן, אין מנהגו משולל יסוד.

    התשובה ביתר הרחבה:

    א. ספרים וחיבורים שבהם מבואר שאין לחשוש לכך

    בכמה ספרים מובאים דברי הגר”ח קנייבסקי (וכן אביו בעל הקהילות יעקב) ולפיהם,
    אין שום מקור לזהירות להימנע מאכילת קצה הפת, ושהם עצמם אינם נוהגים להיזהר
    בזה.

    כך, למשל, בספר “ארחות רבינו הקהילות יעקב”, חלק שלישי, עמ’ קד (תוכן הספר הוא
    עדויות מאת תלמידו המובהק של הקהילות יעקב, על ארחות הקהילות יעקב ובני ביתו),
    מובא כדלקמן –

    “העולם נזהר מלאכול את קצה הלחם הקשה, ואומרים הטעם משום שקשה לשכחה. אמר לי
    הגרח”ק שליט”א (שחיבר קונטרס הזכרון) ששאלוהו על כך ולא מצא מקור לזה, ובבית
    אביו רבינו מו”ר זצוק”ל לא חששו לזה ואכלו את קצה הלחם”.

    וכן בספר “זכר עשה” (חיבור העוסק בענייני זיכרון ושכחה בתלמוד תורה – הרב
    אברהם יקותיאל אוהב ציון), כותב המחבר-

    “ומה שמפורסם אצל אנשים שיש חשש שכחה לאכול מהקצה האחרון של פת לחם, אין לזה
    מקור, ועל כן אין עניין להיזהר בזה”.

    (ובהערה שם הוסיף) – “וכן כתב הגר”ח קנייבסקי שליט”א בתשובה דאין מקור לשמועה
    זו, ובתשובה אחרת כתב דאין אנו נוהגים בזה, וכך הוא בספר ‘דולה ומשקה’ עמ’
    שסב” [ועיין שם בהערה שהאריך עוד שגם בקבלה אין בזה עניין].

    ובספר “זכרון טוב לפניך” (הרב אביחי ביגל), פרק ו סעיף ח, כותב המחבר –

    “ויש שנזהרים שלא לאכול מהקצה האחרון של פת הלחם משום שקשה לשכחה. אמנם, אין
    למנהג זה מקור מבוסס, ורבים אין מדקדקים בזה כלל.

    (ובהערה שם מוסיף המחבר) – “ועל כל פנים גם המדקדקים בזה לא יזרקוהו, אלא
    יתנוהו לנשים או למי שאינו מדקדק בזה”.

    ובספר “אוסרי לגפן” (הרב יהודה שינפלד), כרך ח, עמ’ שמ (תחת “קונטרס מילי
    דחסידותא”, אות קלו), במענה לשאלה “האם נכון מה שאומרים שהקצה של הלחם קשה
    לשכחה”, כותב “אדרבה, מצווה לברך המוציא דווקא על זה, וכן נהג האדמו”ר מללוב
    זיע”א וחתך הקצה ביד (ואכל ממנו)” [ועיין גם בכרך יב, עמ’ תקכב, תחת “שו”ת
    מילי דחסידותא”, אות כט, שכתב שיש לכך ראיה ממס’ סנהדרין].

    ב. דעות המחברים והפוסקים שכן נזהרו מכך
    הגר”י וייס בשו”ת מנחת יצחק (חלק ט, בסוף סימן ח) נשאל האם יש מקור לכך שיש
    להימנע מאכילת קצה הפת ושהדבר גורם לשכחה [ובלשון השאלה שם – “שמעתי אומרים
    שאין לאכול מקצה האחרון של פת לחם, שזהו קשה לשכחה, האם יש מקור לזה בש”ס או
    שאר ספרים”].

    על כך השיב המחבר, שהוא אינו יודע מקור למנהג זה, אך על אף זאת הוא נזהר בו
    מאז ומעולם, וזאת על פי המבואר בירושלמי, שיש לחשוש לדברים שהבריות חוששות להם
    (בין משום חשש סכנה ובין משום חשש שכחה). ובלשונו:

    “הנני לא ידעתי מקור לזה, אבל גם אני נוהג כן מעולם, ומטעם דאיתא בירושלמי
    (תרומות פ”ח ה”ג), צריכין למיחש למאי דברייתא חוששין, ועי’ ספר חסידים (סי’
    רס”א) שכתב, לפי שכל דבר שתופסין אותו בחזקת סכנה וכו’, ובתשובת הרשב”א (סי’
    ט’), כתב, שכל דבר שיש קבלה ביד זקנים וזקנות, לא נסתר קבלתם רק אחר הקיום
    שאינו באפשרו…וא”כ יש לומר הוא הדין בנוגע לחשש שכחה, ועי’ בפ”ת שם, וצ”ע עוד
    בכ”ז”.

    ועל פי זה כותב גם הפסקי תשובות, קסז, ג – “המנהג ליזהר מלאכול את קצה הפת
    ממש”.

    [לצד זאת, יש שניסו למצוא גם מקור למנהג. עיין בספר טעמי המנהגים אות קע”ו
    מביא מקור להימנעות על פי דברי היערות דבש בדרוש יא, אך כבר תמהו עליו שאין
    משם מקור לדבריו, עיין בפסקי תשובות סימן קסז הערה 29. וכן עיין השערות שונות
    בשו”ת משנה הלכות, חלק יא סימן קמח].

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 17:44

    שאלה:

    האם נכון שיש מניעה לאכול את הקצה של הלחם, מחשש שהדבר גורם לשכחה?

    התשובה בקצרה:

    חשש זה אמנם נפוץ ושגור, אך למעשה אין לו שום מקור ידוע. וכששאלו את הגר”ח
    קנייבסקי בעניין זה, הוא השיב שאין שום עניין להיזהר בדבר, בהעדר כל מקור לכך,
    ואף הוא עצמו וכן אביו לא נהגו להיזהר בזה. וכך כתבו כמה פוסקים נוספים
    כשנשאלו בעניין.

    ובכל זאת יש נוהגים להיזהר מכך, למרות העדר המקור, וזאת משום שלדעתם, ככלל,
    ראוי לחשוש לדבר שהבריות חוששות לו, גם בהעדר מקור ברור. כך, למשל, הגר”י
    וייס בשו”ת מנחת יצחק, כשנשאל האם יש מקור למנהג הנ”ל, השיב שהוא אמנם אינו
    יודע מקור לזה, אך הוא רגיל מעודו להימנע מכך, שכן, ראוי לחוש לדברים כאשר
    מקובל אצל אחרים לחשוש להם.

    ולסיכום, מי שנוהג לכאן או לכאן, אין מנהגו משולל יסוד.

    התשובה ביתר הרחבה:

    א. ספרים וחיבורים שבהם מבואר שאין לחשוש לכך

    בכמה ספרים מובאים דברי הגר”ח קנייבסקי (וכן אביו בעל הקהילות יעקב) ולפיהם,
    אין שום מקור לזהירות להימנע מאכילת קצה הפת, ושהם עצמם אינם נוהגים להיזהר
    בזה.

    כך, למשל, בספר “ארחות רבינו הקהילות יעקב”, חלק שלישי, עמ’ קד (תוכן הספר הוא
    עדויות מאת תלמידו המובהק של הקהילות יעקב, על ארחות הקהילות יעקב ובני ביתו),
    מובא כדלקמן –

    “העולם נזהר מלאכול את קצה הלחם הקשה, ואומרים הטעם משום שקשה לשכחה. אמר לי
    הגרח”ק שליט”א (שחיבר קונטרס הזכרון) ששאלוהו על כך ולא מצא מקור לזה, ובבית
    אביו רבינו מו”ר זצוק”ל לא חששו לזה ואכלו את קצה הלחם”.

    וכן בספר “זכר עשה” (חיבור העוסק בענייני זיכרון ושכחה בתלמוד תורה – הרב
    אברהם יקותיאל אוהב ציון), כותב המחבר-

    “ומה שמפורסם אצל אנשים שיש חשש שכחה לאכול מהקצה האחרון של פת לחם, אין לזה
    מקור, ועל כן אין עניין להיזהר בזה”.

    (ובהערה שם הוסיף) – “וכן כתב הגר”ח קנייבסקי שליט”א בתשובה דאין מקור לשמועה
    זו, ובתשובה אחרת כתב דאין אנו נוהגים בזה, וכך הוא בספר ‘דולה ומשקה’ עמ’
    שסב” [ועיין שם בהערה שהאריך עוד שגם בקבלה אין בזה עניין].

    ובספר “זכרון טוב לפניך” (הרב אביחי ביגל), פרק ו סעיף ח, כותב המחבר –

    “ויש שנזהרים שלא לאכול מהקצה האחרון של פת הלחם משום שקשה לשכחה. אמנם, אין
    למנהג זה מקור מבוסס, ורבים אין מדקדקים בזה כלל.

    (ובהערה שם מוסיף המחבר) – “ועל כל פנים גם המדקדקים בזה לא יזרקוהו, אלא
    יתנוהו לנשים או למי שאינו מדקדק בזה”.

    ובספר “אוסרי לגפן” (הרב יהודה שינפלד), כרך ח, עמ’ שמ (תחת “קונטרס מילי
    דחסידותא”, אות קלו), במענה לשאלה “האם נכון מה שאומרים שהקצה של הלחם קשה
    לשכחה”, כותב “אדרבה, מצווה לברך המוציא דווקא על זה, וכן נהג האדמו”ר מללוב
    זיע”א וחתך הקצה ביד (ואכל ממנו)” [ועיין גם בכרך יב, עמ’ תקכב, תחת “שו”ת
    מילי דחסידותא”, אות כט, שכתב שיש לכך ראיה ממס’ סנהדרין].

    ב. דעות המחברים והפוסקים שכן נזהרו מכך
    הגר”י וייס בשו”ת מנחת יצחק (חלק ט, בסוף סימן ח) נשאל האם יש מקור לכך שיש
    להימנע מאכילת קצה הפת ושהדבר גורם לשכחה [ובלשון השאלה שם – “שמעתי אומרים
    שאין לאכול מקצה האחרון של פת לחם, שזהו קשה לשכחה, האם יש מקור לזה בש”ס או
    שאר ספרים”].

    על כך השיב המחבר, שהוא אינו יודע מקור למנהג זה, אך על אף זאת הוא נזהר בו
    מאז ומעולם, וזאת על פי המבואר בירושלמי, שיש לחשוש לדברים שהבריות חוששות להם
    (בין משום חשש סכנה ובין משום חשש שכחה). ובלשונו:

    “הנני לא ידעתי מקור לזה, אבל גם אני נוהג כן מעולם, ומטעם דאיתא בירושלמי
    (תרומות פ”ח ה”ג), צריכין למיחש למאי דברייתא חוששין, ועי’ ספר חסידים (סי’
    רס”א) שכתב, לפי שכל דבר שתופסין אותו בחזקת סכנה וכו’, ובתשובת הרשב”א (סי’
    ט’), כתב, שכל דבר שיש קבלה ביד זקנים וזקנות, לא נסתר קבלתם רק אחר הקיום
    שאינו באפשרו…וא”כ יש לומר הוא הדין בנוגע לחשש שכחה, ועי’ בפ”ת שם, וצ”ע עוד
    בכ”ז”.

    ועל פי זה כותב גם הפסקי תשובות, קסז, ג – “המנהג ליזהר מלאכול את קצה הפת
    ממש”.

    [לצד זאת, יש שניסו למצוא גם מקור למנהג. עיין בספר טעמי המנהגים אות קע”ו
    מביא מקור להימנעות על פי דברי היערות דבש בדרוש יא, אך כבר תמהו עליו שאין
    משם מקור לדבריו, עיין בפסקי תשובות סימן קסז הערה 29. וכן עיין השערות שונות
    בשו”ת משנה הלכות, חלק יא סימן קמח].

    תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 17:55

    אתה בטוח שהמנהג לבצוע פרוסה גדול הולך על כל הסעודה?
    אצלינו נוהגים כך רק בפרוסה של המוציא ואח"כ פרוסות יותר קטנות ואפשר לאכול גם
    את קצה החלה

    --

    בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected]
    [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 17:55

    אתה בטוח שהמנהג לבצוע פרוסה גדול הולך על כל הסעודה?
    אצלינו נוהגים כך רק בפרוסה של המוציא ואח"כ פרוסות יותר קטנות ואפשר לאכול גם
    את קצה החלה

    --

    בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected]
    [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 07:00

    שמעתי פעם בשם הגאון בעל מנחת יצחק, ואח"כ ראיתי כן גם באיזה ספר, שפעם היה
    נהוג במאפייות שהעובדים הגויים כשגמרו לערוך את הפת לפני האפייה היו מלקקים
    אצבעותיהם או משהו כזה וממרחים הקצה של הלחם, ולכן נהגו לחתוך הקצה ולא לאכלו

    מאת: On Wed, Jan 18, 2023 at 10:55 AM שמחה פרוינד

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 07:00

    שמעתי פעם בשם הגאון בעל מנחת יצחק, ואח"כ ראיתי כן גם באיזה ספר, שפעם היה
    נהוג במאפייות שהעובדים הגויים כשגמרו לערוך את הפת לפני האפייה היו מלקקים
    אצבעותיהם או משהו כזה וממרחים הקצה של הלחם, ולכן נהגו לחתוך הקצה ולא לאכלו

    מאת: On Wed, Jan 18, 2023 at 10:55 AM שמחה פרוינד

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 07:05

    עכשיו מצאתי זה
    שמעתי סיבה אחרת בדומה למה שהובא כאן לעיל.
    שכשהאופים היו מוציאים את הפת מהתנור היו מחזיקים אותו בקצוות עם "סמרטוט" שלא
    היה כל כך נקי, או בידיהם שלא היו כל כך נקיים ולכן אנשים לא אכלו את הקצוות
    של הלחם.

    מאת: On Sun, Jan 22, 2023 at 12:00 AM chaikel rakow

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 07:05

    עכשיו מצאתי זה
    שמעתי סיבה אחרת בדומה למה שהובא כאן לעיל.
    שכשהאופים היו מוציאים את הפת מהתנור היו מחזיקים אותו בקצוות עם "סמרטוט" שלא
    היה כל כך נקי, או בידיהם שלא היו כל כך נקיים ולכן אנשים לא אכלו את הקצוות
    של הלחם.

    מאת: On Sun, Jan 22, 2023 at 12:00 AM chaikel rakow

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 07:49

    מספר מילי דחסידותא להרה"ק מבוטאשטש (בעל אשל אברהם)
    [image: image.png]

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 07:49

    מספר מילי דחסידותא להרה"ק מבוטאשטש (בעל אשל אברהם)
    [image: image.png]

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 09:30

    שמעתי שיש בענין זה גם רעיון של "שבענו והותרנו", וכן שיהא לברכה על מה לחול.
    אמנם זה לא נאמר דוקא על השוליים, אבל אם בין כך צריך להשאיר, למה לא להשאיר
    את השוליים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 09:30

    שמעתי שיש בענין זה גם רעיון של "שבענו והותרנו", וכן שיהא לברכה על מה לחול.
    אמנם זה לא נאמר דוקא על השוליים, אבל אם בין כך צריך להשאיר, למה לא להשאיר
    את השוליים.

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 13:00
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 13:22 תודה על התגובה. ידוע לכת"ר מי המו"ל? יש באוצה"ח או במאגר מידע אחר?
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2023 00:19 נפש החיים שער ד' פרק ז יש איזה מהדורה שעשו נה"ח עם השוואות לספרי חסידות. אולי יש באוצר החדש. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 22:40 לא נראה לי ששאלה זו שייכת לעריכה, או להשאלה הנשאלת על ידי הרב מרגליות, על כן מי שרוצה לדון בנושא יועילו לדון באישי, תודה. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 18.01.23, 22:37:02 מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 12/11/2023 19:05 זוה"ק ח"ב דף צח. ב-יום ראשון, 12 בנובמבר 2023 בשעה 12:18:42 UTC+2, אברהם הורוביץ כתב/ה:
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2023 23:11 ראיתי שזה מובא בחלק א' עמוד קסט
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    C
    תאריך ההודעה המקורית: 15/05/2023 19:03 תודה מרובה מקווה שזה יהא מספיק מאת: On Mon, May 15, 2023 at 5:25 PM עט סופר
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 27/03/2023 01:59 אוה"ח בראשית ד ח והוא אומרו קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה, פירוש כי הבל חושב בדעתו כי אדמה הרגתו וקבל לפני ה' ממנה, ולזה קלל ה' אותו כי הוא הסיבה ובהצטרפות קללתו קלל גם להאדמה אשר פצתה פיה לקחת הבל מידו שלא תפצה עוד פיה, והוא אומרם ז"ל (סנהדרין לז) שלא פצתה עוד פיה ומזמרת היא זמר ושיר לאל עליון חיוב הצריכה לעשות בכנפיה דכתיב (ישעי' כד) מכנף הארץ זמירות שמענו, ופחדה בעת שאמר לה ה' שתבלע המצריים מפחד פתיחת פיה לבלוע הבל עד שנשבע לה ה' (מכילתא) דכתיב (שמות טו) נטית ימינך ונשבע לה ואז בלעה אותם בפיה.
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2023 00:40 לא ממש במילים הללו או בכלל לא (3) ספר חובות הלבבות - השער הרביעי - שער הבטחון - הקדמה ומתועלת הבטחון בה' בענין התורה, כי הבוטח בה', אם הוא בעל ממון, ימהר להוציא חובות האלהים וחובות בני אדם מממונו בנפש חפצה ורוח נדיבה, ואם איננו בעל ממון, יראה כי חסרון הממון טובה מטובות המקום עליו, מפני שנסתלקו מעליו החובות, שהוא חייב בהן לאלהים ולבני אדם בעבורו, ומיעוט טרדת לבו בשמירתו והנהגתו. כמו שנאמר על אחד מן החסידים, שהיה אומר: המקום יצילני מפיזור הנפש, אמרו לו: מה הוא פיזור הנפש ? אמר: שיהיה לי ממון בראש כל נהר [ובראש] כל קריה, והוא מה שאמרו, זכרונם לברכה (אבות ב ז): מרבה נכסים מרבה דאגה, ואמרו (אבות ד א): איזהו עשיר השמח בחלקו. [והבוטח בה' ישיג תועלת הממון, רצה לומר פרנסתו, ותימנע ממנו טרדת המחשבה של בעל הממון והתמדת דאגתו לו, כמו שאמר החכם (קהלת ה יא): מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון]. ומהן - כי הבוטח בה' לא ימנענו רב הממון מבטוח בה', מפני שאיננו סומך על הממון, והוא בעיניו כפקדון צווה להשתמש בו על פנים מיוחדים ובענינים מיוחדים לזמן קצוב, ואם יתמיד קיומו אצלו, לא יבעט בעבורו, ולא יזכור (יזכיר) טובתו למי שציוה לתת לו ממנו, ולא יבקש עליו גמול הודאה ושבח, אבל הוא מודה לבוראו, יתברך, אשר שמהו סיבה לטובתו (לטובות), ואם יאבד הממון ממנו לא ידאג ולא יאבל לחסרונו, אך הוא מודה לאלהיו בקחתו פקדונו מאתו, כאשר הודה בנתינתו לו, וישמח בחלקו, ואיננו מבקש היזק זולתו, ולא יחמוד אדם בממונו, כמו שאמר החכם (משלי יג כה): צדיק אוכל לשובע נפשו: אך תועלות הבטחון בעולם, מהן - מנוחת הלב מן הדאגות העולמיות, והשלוה מנדנוד הנפש וצערה לחסרון תאוותיה הגופיות, והוא בהשקט ובבטחה ובשלוה בעולם הזה, כמו שכתוב (ירמיה יז ז): ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו, ואמר (ירמיה יז ח): והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו. ומהן - מנוחת הנפש מלכת בדרכים הרחוקים. אשר (5) ספר חובות הלבבות - השער הרביעי - שער הבטחון - פרק ה והשביעי, כי הבוטח באלהים לא יאבל בהימנע בקשה, ולא בהיפקד אהוב, ולא יאצר הנמצא, ואיננו דורש (חושש) ליותר מטרף יומו, [כי] לא יעלה על לבו מה יהיה למחרתו, מפני שאינו יודע עת בוא קצו, ובוטח באלהים להאריך לו בו, ולהזמין טרפו ומזונו בו. ואיננו שמח בעתיד ולא יאבל לו, כמו שאמר הכתוב (משלי כז א): אל תתהלל ביום מחר כי לא ותדע מה ילד יום, ואמר בן סירא (סנהדרין ק ב): אל תצר צרת מחר כי לא תדע מה ילד יום, מחר יבא ואיננו (שמא למחר איננו) ונמצא מצטער על עולם שאינו שלו. אבל דאגתו ואבלו על מה שהוא מקצר בו מחובות הבורא, ומשתדל לפרוע מה שיוכל לפרוע מהן בנראהו ובנסתרו, מפני שהוא חושב במיתתו ובוא יום האסיפה. ופחדו, שיבואהו המות פתאום [ביומו], יוסיף לו השתדלות וזריזות להרבות (להכין צידה) לאתריתו, ולא ירגיש על מה שיזמין לעולם הזה, והוא מה שאמרו (אבות ב י): שוב יום אחד לפני מיתתך, ופירשו בו: ישוב היום, שמא ימות למחר, ונמצא כל ימיו בתשובה, כדכתיב (קהלת ט ח): בכל עת יהיו בגדיך לבנים. ואשר איננו בוטח באלהים, ירבה אבלו להתמדת פגעי העולם עליו, ויפקוד אוהביו, וימנעו ממנו בקשותיו, ויזמין מהון העולם הרבה, כאילו בטח מן החליפה וסרה מעליו אימת המות, כאילו ימיו לא יתמו וחייו לא ייכלו, איננו ז (6) ספר חובות הלבבות - השער הרביעי - שער הבטחון - פרק ז גופו אל האלהים, יתברך, וישתעשע בזכרו בבדידות, וישתומם מבלתי המחשבה בגדולתו. ואם יהיה במקהלות, לא יתאווה כי אם לרצונו, ולא יכסוף כי אם לפגיעתו, ותטרידהו שמחתו באהבתו משמחת אנשי העולם בעולם ושמחת אנשי העולם הבא בעולם הבא. וזאת העליונה שבמדרגת הבוטחים מהנביאים וחסידים וסגולת האלהים הזכים, והוא מה שאמר הכתוב (ישעיה כו ח): אף אורח משפטיך ה' קוינוך לשמך ולזכרך תאות נפש, ואמר (תהלים מב ג): צמאה נפשי לאלהים לאל חי: אלה עשר מדרגות הבטחון, אשר לא

0

מחובר

792

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים