חיפוש מקור

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2022 14:53

א. ידוע המעשה בצדיק אחד שבא לפניו איש רשע אחד, ואותו רשע פירט את העבירות
החמורות שעשה בריבוי עצום כל ימיו, ושאל איך יוכל כעת לחזור בתשובה. אמר לו
הצדיק, אני מקנא בך. מדוע? מאחר שיש לך כ"כ הרבה עבירות ובפרט חמורות, הרי אם
תחזור בתשובה ויתהפכו כולן לזכויות, נמצא שתהיה צדיק יותר גדול ממני!
מכאן רואים שרמת הזכויות אינה פחותה מצדיק שהתייגע כל ימיו. ובפשטות, ככל
שהעבירה גדולה יותר, כך מתהפכת לזכות יותר גדולה.
איך זה מסתדר עם לפום צערא אגרא? משום שהבע"ת כבש יצרו ונמנע מעבירות שהורגל
בהן, לכן אותו מאמץ גורם להחשיב כאילו קיים המצוות מתוך מאמץ.
ב. ידוע המעשה בצדיק (דומני הרב סלמאן מוצפי) שהיה מוהל, ופעם אחת חזר לביתו
קורן מאושר אחרי הברית. שאלתו זוגתו, מה יום מיומיים? ענה לה, היום קיימתי
המצוה בהידור הכי גדול. וביאר: כשהגעתי למקום הברית, בא פתאום מוהל אחר וחטף
ממני המצווה. והנה בכל ברית שאני עושה, אני חושש שמא ירד לי משכר המצוה, כי
אולי לא עשיתי המצוה בכונה הראויה וכדו', אבל במקרה הזה, "נאנס ולא עשה מצוה -
מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה" - ודאי הכונה כאילו עשאה בכל פרטיה כוונותיה
ודקדוקיה. ולכן אני כ"כ שמח, שיצאתי סוף סוף ידי מצוות מילה בהידור!
ג. אינני יודע מדוע רבותיך מיעטו במעלת התשובה, ולא נהגו כפי כל גדולי ישראל
שאדרבה הרבו במעלתה. למשל הרמב"ם: "וְאַל יְדַמֶּה אָדָם בַּעַל תְּשׁוּבָה
שֶׁהוּא מְרֻחָק מִמַּעֲלַת הַצַּדִּיקִים מִפְּנֵי הָעֲוֹנוֹת וְהַחֲטָאוֹת
שֶׁעָשָׂה. אֵין הַדָּבָר כֵּן אֶלָּא אָהוּב וְנֶחְמָד הוּא לִפְנֵי
הַבּוֹרֵא כְּאִלּוּ לֹא חָטָא מֵעוֹלָם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁשְּׂכָרוֹ
הַרְבֵּה שֶׁהֲרֵי טָעַם טַעַם הַחֵטְא וּפֵרַשׁ מִמֶּנּוּ וְכָבַשׁ יִצְרוֹ.
אָמְרוּ חֲכָמִים מָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִין אֵין צַדִּיקִים
גְּמוּרִין יְכוֹלִין לַעֲמֹד בּוֹ. כְּלוֹמַר מַעֲלָתָן גְּדוֹלָה מִמַּעֲלַת
אֵלּוּ שֶׁלֹּא חָטְאוּ מֵעוֹלָם מִפְּנֵי שֶׁהֵן כּוֹבְשִׁים יִצְרָם יוֹתֵר
מֵהֶם".
הרי מפורש ברמב"ם כי מעלת הבע"ת לא רק שאינה פחותה, אלא היא אף גדולה ממעלת
הצדיקים! ומי יכול לחלוק על הרמב"ם?!
ומובן שקונה עולמו בשעה אחת היינו אף יותר מהצדיקים שהתייגעו וכו'.
ולגבי הביאור האחרון שכתבת לחלק, שהבע"ת גדולים רק מצדיקים שלא עשו תשובה
יומיומית. הרי מפורש ברמב"ם לא כן! אלא הבע"ת גדולים גם מהצדיקים שעשו תשובה
יומיומית, כיון שעכ"פ אותם צדיקים לא טעמו טעם חטאים גדולים, ואילו הבע"ת
שטעם, מתאמץ לפרוש מהם, על כן שכרו גדול מהם. ומאחר שהדברים באו מפורש בדברי
הרמב"ם, מה טעם לעשות פלפולים וחילוקים?!

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2022 15:01

א. ידוע המעשה בצדיק אחד שבא לפניו איש רשע אחד, ואותו רשע פירט את העבירות
החמורות שעשה בריבוי עצום כל ימיו, ושאל איך יוכל כעת לחזור בתשובה. אמר לו
הצדיק, אני מקנא בך. מדוע? מאחר שיש לך כ"כ הרבה עבירות ובפרט חמורות, הרי אם
תחזור בתשובה ויתהפכו כולן לזכויות, נמצא שתהיה צדיק יותר גדול ממני!
מכאן רואים שרמת הזכויות אינה פחותה מצדיק שהתייגע כל ימיו. ובפשטות, ככל
שהעבירה גדולה יותר, כך מתהפכת לזכות יותר גדולה.
איך זה מסתדר עם לפום צערא אגרא? משום שהבע"ת כבש יצרו ונמנע מעבירות שהורגל
בהן, לכן אותו מאמץ גורם להחשיב כאילו קיים המצוות מתוך מאמץ.
ב. ידוע המעשה בצדיק (דומני הרב סלמאן מוצפי) שהיה מוהל, ופעם אחת חזר לביתו
קורן מאושר אחרי הברית. שאלתו זוגתו, מה יום מיומיים? ענה לה, היום קיימתי
המצוה בהידור הכי גדול. וביאר: כשהגעתי למקום הברית, בא פתאום מוהל אחר וחטף
ממני המצווה. והנה בכל ברית שאני עושה, אני חושש שמא ירד לי משכר המצוה, כי
אולי לא עשיתי המצוה בכונה הראויה וכדו', אבל במקרה הזה, "נאנס ולא עשה מצוה -
מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה" - ודאי הכונה כאילו עשאה בכל פרטיה כוונותיה
ודקדוקיה. ולכן אני כ"כ שמח, שיצאתי סוף סוף ידי מצוות מילה בהידור!
ג. אינני יודע מדוע רבותיך מיעטו במעלת התשובה, ולא נהגו כפי כל גדולי ישראל
שאדרבה הרבו במעלתה. למשל הרמב"ם: "וְאַל יְדַמֶּה אָדָם בַּעַל תְּשׁוּבָה
שֶׁהוּא מְרֻחָק מִמַּעֲלַת הַצַּדִּיקִים מִפְּנֵי הָעֲוֹנוֹת וְהַחֲטָאוֹת
שֶׁעָשָׂה. אֵין הַדָּבָר כֵּן אֶלָּא אָהוּב וְנֶחְמָד הוּא לִפְנֵי
הַבּוֹרֵא כְּאִלּוּ לֹא חָטָא מֵעוֹלָם. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁשְּׂכָרוֹ
הַרְבֵּה שֶׁהֲרֵי טָעַם טַעַם הַחֵטְא וּפֵרַשׁ מִמֶּנּוּ וְכָבַשׁ יִצְרוֹ.
אָמְרוּ חֲכָמִים מָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִין אֵין צַדִּיקִים
גְּמוּרִין יְכוֹלִין לַעֲמֹד בּוֹ. כְּלוֹמַר מַעֲלָתָן גְּדוֹלָה מִמַּעֲלַת
אֵלּוּ שֶׁלֹּא חָטְאוּ מֵעוֹלָם מִפְּנֵי שֶׁהֵן כּוֹבְשִׁים יִצְרָם יוֹתֵר
מֵהֶם".
הרי מפורש ברמב"ם כי מעלת הבע"ת לא רק שאינה פחותה, אלא היא אף גדולה ממעלת
הצדיקים! ומי יכול לחלוק על הרמב"ם?!
ומובן שקונה עולמו בשעה אחת היינו אף יותר מהצדיקים שהתייגעו וכו'.
ולגבי הביאור האחרון שכתבת לחלק, שהבע"ת גדולים רק מצדיקים שלא עשו תשובה
יומיומית. הרי מפורש ברמב"ם לא כן! אלא הבע"ת גדולים גם מהצדיקים שעשו תשובה
יומיומית, כיון שעכ"פ אותם צדיקים לא טעמו טעם חטאים גדולים, ואילו הבע"ת
שטעם, מתאמץ לפרוש מהם, על כן שכרו גדול מהם. ומאחר שהדברים באו מפורש בדברי
הרמב"ם, מה טעם לעשות פלפולים וחילוקים?!

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2022 15:04

א. הכותב הוא הראשון שהביא מדברי רבותיו, ועל סמך דבריו (מה שכתב בשמם), כתבתי
התשובה.
ב. חשבתי שהמעשים ידועים. אביא בע"ה צילומים ומקורות.

מאת: [email protected]

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2022 15:18

יש מחלוקת במפרשים אם זדונות נעשות כזכויות גדולות או רק כזכויות קטנות.
הגר"א במשלי סובר כשיטה השנייה, שעבירה קטנה נעשית זכות גדול, ועבירה גדולה רק
זכות קטנה.
כרגע אין לי אפשרות לבדוק איפה.
מצד שני אני חושב שספרי חסידות אוחזים שכפי גודל העבירה כך מי שעושה תשובה
מאהבה נהפך למצווה גדולה.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2022 15:36

[image: image.png]

[image: image.png]
[image: image.png]
[image: image.png]
[image: image.png]
[image: image.png]

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2022 16:34

עכ"פ א"א להסביר שמעוות לא יוכל לתקון נאמר באופן כללי על התשובה, שאינה מגיעה
לדרגת הצדיקים.
א. מכך שהובאה דווקא הדוגמה של הבא על וכו', משמע שזה מקרה מיוחד ויוצא דופן.
ב. אפילו נאמר שנהפכות לזכויות קטנות, מ"מ הזדונות נתקנו, וגם הכח ששימש לרע
נתקן. ממילא הגיע לדרגת הצדיקים.

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2022 17:27

יש חתם סופר להדיא שנהפך לזכויות ממש, אכילת חזיר נהפך לאכילת מצה. ראית ערוה
נהפך לראיה בעזרה וכו'.

מאת: [email protected]

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2022 17:46

יש חתם סופר להדיא שנהפך לזכויות ממש, אכילת חזיר נהפך לאכילת מצה. ראית ערוה
נהפך לראיה בעזרה וכו'.

מאת: [email protected]

קבצים מצורפים:

• לתשובת השנה האם צדיק גמור גדול מבעל תשובה.pdf

[אברהם ישעיהו פי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 13:46

יש תוס' בבבא בתרא דף פח' ע"ב שמדבר בדיוק על ממזר וכותב שבכ"א אפשר בתשובה

מאת: [email protected]

[אליעזר סילבר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 14:27

רק עכשיו אני רואה האשכול.
מכל מקום, אף אחד לא ציין לד' חילוקי כפרה, נז' בגמ' ויש על זה עוד חלק באדר"נ.
ויש עוד כמה מקומות בחז"ל במדרשים ובזוהר, וכולם כאחד אמרו שהכל מתתקן, אולי כתבו
דברים נוראים אין לתקן אבל הכל יכול להתקן.
דוגמא: בפדר"א אי' על ריש לקיש כמה עבירות נוראיות היה עושה עם ב' חבירו, וכמה
אנשים רצחו וגזלו וכו', ועשה תשובה והכל נמחק וכו', 
וביום שמת בו מתו שני ריעו בהרים, אמרו לפניו רבש"ע כלום משאוי פנים יש לפניך, יש
גזלנו וכו', א"ל שוטים שבעולם הוא עשה תשובה, א"ל 
הנח לנו שעה אחת ואנו עושים תשובה גדולה לפניך וכו', אני לא זוכר ממש הלשון כרגע.
דוג' נוספת: בקה"ר אי' על רשעים חברים תיאורטיים, אחד עושה תשובה ואחד לא, ולע"ל זה
עומד בצד חבורה של רשעים ורואה לחבירו עומד 
בצד חבורה של צדיקים, אומר להם מפני מה אני עומד וכו' והוא עומד וכו', א"ל ביום שמת
ראה זה אותו מוטל על הקרקע, תחתיך וגו', והלך ועשה 
תשובה, אמר להם הניחוני ואלך וכו', א"ל וכו', אמר להם הניחוני ואלך ואראה בכבודו
וכו' א"ל רשע כבר אנו מצווין שלא להעמיד צדיקים בצד רשעים 
ורשעים בצד צדיקים שנ' למען לא ינוח וגו', ואז או שכתוב מיד הוא אוכל את בשרו שנ'
הכסיל חובק וגו', או שכתוב מיד הוא כועס וחורק את שיניו שנ' 
רשע יראה וכעס ועליו וגו'.
עוד שם: ריש לקיש הוה לעי באוריתא כל צרכיה בהדה אליסס דטבריה, והוה נהיג מעתד ליה
הדין פיילדא חד משקויי למים בכל יום, והוה אתי 
משלהי משלהי ושתי לה, יומא חד עאל למיעבד עימיה אויר קליל, אמר ליה נהור את דאת
וההוא גברא הוינן עיילין לכנישתא כחדא, את זכית וההוא 
גברא לא זכי, צלי עלי דיהוי חולקי עמך לעלמא דאתי, אמר ליה ומה נצלי עלך דכל חד וחד
לא מתרין ליה אלא עם בניה אומנותיה.
גם בג' גבי ר"י בר"א בר"ש אי' שכל זונה שנשכרת בשתים שוכרתו בשמונה, ואי' שם שנתקנו
כל העברות, ע"ש כל המעשה.
עוד במעלות התורה, שאמר אחי שכל הסיגופים שכתב האר"י ז"ל הוא למי שאינו עוסק בתורה,
אבל מי שעוסק בתורה אין צריך לכל זה וכו', והכי אי' 
בהרבה מקומות בגר"א ז"ל ותלמידיו ז"ל, וכן אי' להדיא בשלהי מנחות (קיא כזכור), אמר
רבא כל מי שעוסק בתורה אינו צריך לא חטאת ולא אשם וכו', 
ובתדבא"ר ועל כל פשעים תכסה אהבה ואין אהבה אלא תורה וכו', וכן אי' בזוהר כמה
פעמים, ועי' מעלות התורה בכ"מ.
וכן אי' מעשה בנתן דצוציתא וכו', פעם אחת היה לומד רע"ק תורה וראה אותו וכו', אמר
לתלמידיו מי הוא איש זה, אמרו לו נתן רועה זונות, ובסוף 
נעשה מר עוקבא (רש"י ז"ל סנהדרין, ועו"מ).
ע"כ דברים שזכרתי כרגע, ויש עוד הרבה מאמרים לאין סוף על תשובות נוראות, בין על מי
שעשה בעבר ובין על מי שיעשה, שהכל מתוקן לגמרי בלי סרך.

[]
מאת: [email protected]