האם יש למישהו נוסח יפה לכתוב לראש הכולל למשלוח מנות

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/03/2023 21:27

לעולם לא חוזרים על מילה אחת פעמיים בשביל חרוז, זה נשמע גרוע בדיוק כך:
לציבור היקר אספר סיפור
ורק היום נגמר הסיפור

ב-יום שלישי, 7 במרץ 2023 בשעה 15:59:36 UTC+2, אליהו עבוד כתב/ה:

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/03/2023 21:54

למען הדיוק, ניתן לחזור על מילה פעמיים במידה והיא באה במשמעות קצת שונה או
שהיא חלק מביטוי, למשל:

החכם הכולל
ראש הכולל.

הרב הגאון
שמנהיג אותנו בגאון.

מצב הרוח
נעלם ברוח.

קראתי ספר
בבית הספר.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/03/2023 21:56

אמנם אם זו אותה מילה ממש, שייך יותר לקרוא לזה 'משחק מילים', מאשר חרוזים:

החכם הכולל
ראש הכולל
חילק את הספר
לתלמידי בית הספר.

[שבתי קוסובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/03/2023 23:01

זה משחק מילים קטן בחולם וקטן בקמץ
במאמר המוסגר בכללי החריזה יש המקפידים שכאשר ישנה תנועה באות שלפני האחרונה
צריך שגם האות שלפני התנועה תהיה זהה כך שלפי כלל זה כמעט כל התחביר אינו חרוז
אף ללא חזרה על אותה מילה, וכפי המובא בשם האבן עזרא [לא ידוע לי היכן]
"לא תחרוז בשור ובחמור יחדיו
שלח תשלח את השור למישור
ואת החמור להר המור"
כיון שה-ו' הינה תנועה בעי שהאות השלישית מהסוף תהיה זהה ולכך שור וחמור זה לא
חרוז אלא שור ומישור, או חמור ומור.
עכ"פ נקווה שהראש כולל קיבל את המשלוח מנות למרות ש....

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/03/2023 23:20

נכון אבל אי אפשר לשחק מילים ולחרוז במקביל:
פי ימלל
דברי שיר והלל (-חרוז)
לכבוד החכם הכולל
ראש הכולל (-משחק מילים)

ב-יום שלישי, 7 במרץ 2023 בשעה 23:01:34 UTC+2, שבתי קוסובר כתב/ה:

[שבתי קוסובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/03/2023 23:50

הדוגמא שכבודו הביא לא נכתבה תחת ידי כך שאיני בר סמכא לענות בשם הנ"ל [לדעתי
מה שכתב כתב דבר נאה ומקובל]
אמנם במה שכתבתי שילבתי מעט מן החרוז ומעט מן המשחק, אך זו רק ברכה וככזאת
נכתבת היא כלאחר יד ואיני חפץ שיתייחסו לה כפיוט של רבותינו,
באם זה לא מוצא חן בעיני מאן אני מקבל זאת בכל ליבי. בכל אופן תוכן הדברים
בעינו עומד לכל אחד באשר הוא, בריאות שמחה ואריכות ימים.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/03/2023 11:20

*לרב שילה: *זה כמו שתגיד שמילים בלי מנגינה מבטאות הכי טוב את הרגש וכדו'.
המנגינה מוסיפה נופך וכך גם החרוזים. והחרוזים לא סותרים את הרגש, אלא אדרבה,
והראיה, שרוב שירי הקודש באים בחרוזים. האם זה מפחית מעוצמת הרגש? ודאי שלא!
עכ"פ במידה ואתה מרגיש שלא הבעת את כל מה שרצית ע"י החרוזים, תוסיף עליהם גם
כמה משפטים בלי חרוזים ומהלב.
*לרב קוסובר: *החרוזים שהבאתי מסתדרים בדיוק לפי מה שכתב הרב אבן עזרא. הוא
התכוון לומר שלא רק האות המסיימת צריכה להיות זהה, אלא כל ההברה. ולכן שור
וחמור זה לא חרוז מספיק טוב, אולם חמור ומור זה חרוז טוב, שכן שניהם מסתיימים
ב: מור. שים לב שכך כל החרוזים שהבאתי. וראה עוד בצילום מהספר הפליא עצה.
לרב חיים: אין מניעה לחרוז ולעשות משחקי מילים גם יחד. זה כמו שלא שייך לומר
שמוסיקה יפה זה בתנאי שאין שילוב של תופים וכינור, או שאוכל טעים זה בתנאי
שאין שילוב של מלח וסוכר. הכל טוב הכל יפה והכל הולך ביחד, אם זה בא בצורה יפה
ומתקבלת.

נ"ב ראו ההדרכה בספר הפליא עצה בעניין חריזת החרוזים.

קבצים מצורפים:

• חרוזים.pdf

[ישראל אברהם קלא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/03/2023 12:20

בלי ספק אפשר לחזור במקרה של שינוי משמעות [רק אולי יש מקום לטעון שיש בכך
ירידה ברמת ה*חריזה, *ויל"ע]
ידידי הרב חנוך מ. בינקה ('מאיר ניב'), הביא לי שלושה מקורות איתנים ליסוד זה:

1. רש"י בראשית ג, טו על 'ישופך – תשופנו':

ישופך - יכתתך. כמו ואכות אותו ותרגומו ושפית יתיה.

ואתה תשופנו עקב - לא יהא לך קומה ותשכנו בעקבו, ואף משם תמיתנו. ולשון תשופנו
כמו נשף בהם, כשהנחש בא לנשוך הוא נושף כמין שריקה, ולפי שהלשון נופל על הלשון
כתב לשון נשיפה בשניהם.

2. אבע"ז שמות כב, ה על 'יבער' ו'בעירה' ועל 'חמור חמורותים' שבשופטים טו,
טז, ועל 'עירים – עירים' שם י, ד:

וטעם המבעיר - אינו כמו כי יבער איש. אע"פ שהם מבנין אחד. כי מלת אש תורה עליו
וזאת הדרך צחות בל' הקדש לאמר מלה שוה והוא משני טעמים. כמו בלחי החמור חמור
חמורתים. רוכבים על שלשים עיירים ושלשים עיירים להם. וזאת השנית ערים והעיד
להם יקראו חות יאיר.

3. אבע"ז קהלת ז, ו על 'הסירים – הסיר':
כי כקול הסירים - כמו קוצים, מלשון 'הנני סך את דרכך בסירים' והענין שישים על
דרכם סירים וקוצים. ותחת הסיר - כמו 'בשבתנו על סיר הבשר' ובא סיר עם סירים
ביחד ואינמו מענין אחד והוא לשון צחות כמו רוכבים על שלשים עירים ושלשים עירים
להם.

[יהודה אבני - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/03/2023 12:34

לא דיברו פה על פיוט תפילה או מזמור
שחיברו צדיקים קדמונים מלפני שנות דור
רק לכתוב לראש כולל ברכה בחרוז
וזה ממש לא צריך להיות מאה אחוז

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/03/2023 14:24

יישר כח לרב ישראל על הדוגמאות המאלפות.
מעניין שבד"כ היופי נוצר דווקא ע"י הגיוון הלשוני, כדכתבו התוספות בבא מציעא ס
ע"ב ד"ה למה: "למה חלקם הכתוב, לעבור עליו בשני לאוין. וא''ת ולמה שינה בלשון
לכתוב כספך לא תתן בנשך ובנשך לא תתן אכלך? ויש לומר כיון שהוצרך שני לאוין אורחא
דקרא לכתוב לשון משונה שהוא נאה יותר".
אמנם לעתים היופי הוא דווקא באופן של לשון נופל על לשון.

בעניין הגיוון הלשוני הרחבנו בספר הפליא עצה.

[אריאל סגרון - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/03/2023 00:24

וכעין זאת נמצא בשיטמ"ק ריש בב"ק ד"ה השור בשם התוס' רא"ש וז"ל: "ואפילו במקרא
מצינו שמשנה לשונו לכתוב לשון נופל על הלשון", ע"ש.

ב-יום שישי, 10 במרץ 2023 בשעה 14:24:57 UTC+2, אליהו עבוד כתב/ה: