דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

טעימה מי יודע?

2023
26 11 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 13:07

    מו"נ: ב לו, ג ח

    ב-יום חמישי, 30 במרץ 2023 בשעה 13:06:03 UTC+3, a0548592488 כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 13:15

    הגיע לי הודעה למייל (משום מה היא לא מופיעה כאן) שהרב הנ"ל מוכיח מקללת הנחש,
    וכבר יותר מכמה חכמים נגעו ביה (ונשמט מחוס"ז). ואשיבם.
    איני יודע למה הרבה טועים בזה אבל רוב המפרשים אינם מבארים שהכוונה שיענש בטעם
    התפל של העפר (גם יש חיות שלועסות רגבים לחים לצמאונם), אלא שיהיה מזונו מצוי
    כעפר וידחה מההשגחה ועוד.
    וגם למפרשים שהכוונה לטעם, יש בזה רק ראיה פורתא שיש לו הנאה מהטעם, אבל אין
    מכאן הכרח שהוא מתענג בו, וחובה להבדיל בין הנאה שהיא התפעלות *הגוף *לתענוג
    שהוא התפעלות הנפש. כנ"ל. ופשוט.

    ב-יום חמישי, 30 במרץ 2023 בשעה 13:07:43 UTC+3, כָּתַב חיים כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 13:15

    הגיע לי הודעה למייל (משום מה היא לא מופיעה כאן) שהרב הנ"ל מוכיח מקללת הנחש,
    וכבר יותר מכמה חכמים נגעו ביה (ונשמט מחוס"ז). ואשיבם.
    איני יודע למה הרבה טועים בזה אבל רוב המפרשים אינם מבארים שהכוונה שיענש בטעם
    התפל של העפר (גם יש חיות שלועסות רגבים לחים לצמאונם), אלא שיהיה מזונו מצוי
    כעפר וידחה מההשגחה ועוד.
    וגם למפרשים שהכוונה לטעם, יש בזה רק ראיה פורתא שיש לו הנאה מהטעם, אבל אין
    מכאן הכרח שהוא מתענג בו, וחובה להבדיל בין הנאה שהיא התפעלות *הגוף *לתענוג
    שהוא התפעלות הנפש. כנ"ל. ופשוט.

    ב-יום חמישי, 30 במרץ 2023 בשעה 13:07:43 UTC+3, כָּתַב חיים כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 13:28

    מה שהבאת כמדומני זה ביאור של הקוצקר אך זה לא סותר את דברי הגמ' ביומא דלעיל
    היינו דנתקלל הנחש בכך שירגיש טעם עפר ובגמ' משמע שזה ענין של הנאה [תאוה-
    מידה כנגד מידה] דהגמ' אומרת כל מעדני עולם ומה ענין מעדנים אם לא להנאה
    ומקשה הרבה מקוצק דסוף סוף על ידי כך מזונו יהיה מצוי לו בשפע ומבאר את מה
    דהבאת לעיל שאה"נ אך בכך נדחה הוא מן המקום ברוך הוא.

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 13:28

    מה שהבאת כמדומני זה ביאור של הקוצקר אך זה לא סותר את דברי הגמ' ביומא דלעיל
    היינו דנתקלל הנחש בכך שירגיש טעם עפר ובגמ' משמע שזה ענין של הנאה [תאוה-
    מידה כנגד מידה] דהגמ' אומרת כל מעדני עולם ומה ענין מעדנים אם לא להנאה
    ומקשה הרבה מקוצק דסוף סוף על ידי כך מזונו יהיה מצוי לו בשפע ומבאר את מה
    דהבאת לעיל שאה"נ אך בכך נדחה הוא מן המקום ברוך הוא.

    תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 13:45

    דבר המעניין ביותר הוא שבכללי הקבוצה כתוב כך:

    • כותבים פה רק הודעות שעוזרות לעורך תורני בעבודתו.
    • גם הודעות קדושות/תורניות אין מקומם פה, אם זה לא לצורך העבודה.
      וסתם מסקרן אותי לדעת באיזה ספר מגיעים לנושא הזה
  • תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 13:45

    דבר המעניין ביותר הוא שבכללי הקבוצה כתוב כך:

    • כותבים פה רק הודעות שעוזרות לעורך תורני בעבודתו.
    • גם הודעות קדושות/תורניות אין מקומם פה, אם זה לא לצורך העבודה.
      וסתם מסקרן אותי לדעת באיזה ספר מגיעים לנושא הזה
    תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 13:46

    נכתב לעיל מו"נ

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 13:46

    נכתב לעיל מו"נ

    תאריך ההודעה המקורית: 31/03/2023 01:37

    הרב השואל מנסה לחקור אם יש לבע"ח עונג נפשי מהאוכל, או רק הנאה גופנית.
    א. כבר הובא שיש בפיהם חוש טעם.
    ב. גם ברור וידוע שלבע"ח יש תאוות, עדינות וגם עזות, כמו משיכה למזון, רחמים
    על ילדים וכו', ודי לראות חתול מתפנק בנועם על כורסה בשביל להסכים עם זה.
    ג. הרמב"ם (ב לו) מביא שיש חושים, כמו הריח, השמע והראות, שיתכן שאדם יהנה בהם
    בהנאה אנושית נעלית ["ואף על פי שהם גשמיים, הנה ימצא בהם עת אחת תענוג לאדם
    מאשר הוא אדם, כמו שבאר זה אריסט"ו"], לעומת חוש המשוש שהוא חייתי לגמרי, ואין
    בו מעלה אנושית. והרמב"ם כלל בתענוג הגוף גם את "תענוג המאכל והמשתה והמשגל".
    ד. מעתה השאלה אם יש לחתול תענוג *נפשי *מאוכל, היא חיפוש מקור להיפך מדברי
    הרמב"ם, שכבר כתב שהנאת האוכל היא הנאה גופנית חייתית, ולא אנושית. כי בודאי
    שאין לחתול נפש שתתעורר לעיין במושכלות ולהדבק בשכל הפועל. כמו שמשפיעים הראות
    והשמע על נפש האדם כפי שרצה הרמב"ם.
    ובקיצור, התשובה לשאלה היא, שאין לבע"ח הנאה נפשית מאוכל, אלא הנאה טבעית
    גופנית, כמו לבני אדם ממש.
    כך נ"ל.

    איזה מין פירוש אתה כותב על הרמב"ם שהוצרכת לידי כך?

    ב-יום חמישי, 30 במרץ 2023 בשעה 13:46:30 UTC+3, חיים יפרח כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/03/2023 01:37

    הרב השואל מנסה לחקור אם יש לבע"ח עונג נפשי מהאוכל, או רק הנאה גופנית.
    א. כבר הובא שיש בפיהם חוש טעם.
    ב. גם ברור וידוע שלבע"ח יש תאוות, עדינות וגם עזות, כמו משיכה למזון, רחמים
    על ילדים וכו', ודי לראות חתול מתפנק בנועם על כורסה בשביל להסכים עם זה.
    ג. הרמב"ם (ב לו) מביא שיש חושים, כמו הריח, השמע והראות, שיתכן שאדם יהנה בהם
    בהנאה אנושית נעלית ["ואף על פי שהם גשמיים, הנה ימצא בהם עת אחת תענוג לאדם
    מאשר הוא אדם, כמו שבאר זה אריסט"ו"], לעומת חוש המשוש שהוא חייתי לגמרי, ואין
    בו מעלה אנושית. והרמב"ם כלל בתענוג הגוף גם את "תענוג המאכל והמשתה והמשגל".
    ד. מעתה השאלה אם יש לחתול תענוג *נפשי *מאוכל, היא חיפוש מקור להיפך מדברי
    הרמב"ם, שכבר כתב שהנאת האוכל היא הנאה גופנית חייתית, ולא אנושית. כי בודאי
    שאין לחתול נפש שתתעורר לעיין במושכלות ולהדבק בשכל הפועל. כמו שמשפיעים הראות
    והשמע על נפש האדם כפי שרצה הרמב"ם.
    ובקיצור, התשובה לשאלה היא, שאין לבע"ח הנאה נפשית מאוכל, אלא הנאה טבעית
    גופנית, כמו לבני אדם ממש.
    כך נ"ל.

    איזה מין פירוש אתה כותב על הרמב"ם שהוצרכת לידי כך?

    ב-יום חמישי, 30 במרץ 2023 בשעה 13:46:30 UTC+3, חיים יפרח כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 31/03/2023 01:44

    אוחחחח...
    אסביר בקצרה ממש: הרמב"ם שם אמנם כותב בשם אריסטו שחוש המישוש חרפה הוא לנו,
    וראה בדברי אריסטו במקורם (ונזכר ברמב"ם בקצרה) שהמישוש כולל אכילה ומשגל, וזה
    כי הנאת האדם מהאוכל היא במישושו בפיו ובמעיו. אך חוש הטעם - שאינו חרפה לנו -
    הוא הטעימה בלבד, ומבואר שאין לבעלי חיים הנאת טעם, כי כל חוש שיש לאדם בו
    מעלה מהבהמות, אינו חרפה לו.
    ולסיכום שלי: אכן ברמב"ם כתוב שאין לבהמה הנאה מחוש הטעם, אחרת היינו שווים
    לה, רק הנאת אוכל מחוש המישוש. ולכן ניסיתי להידחק בדבריו שהכוונה לתענוג נפשי
    מהטעם ולא תענוג גשמי.
    נמצא הכל אריכות וטורח יתר.

    ב-יום שישי, 31 במרץ 2023 בשעה 01:37:02 UTC+3, שמעלקא כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/03/2023 01:44

    אוחחחח...
    אסביר בקצרה ממש: הרמב"ם שם אמנם כותב בשם אריסטו שחוש המישוש חרפה הוא לנו,
    וראה בדברי אריסטו במקורם (ונזכר ברמב"ם בקצרה) שהמישוש כולל אכילה ומשגל, וזה
    כי הנאת האדם מהאוכל היא במישושו בפיו ובמעיו. אך חוש הטעם - שאינו חרפה לנו -
    הוא הטעימה בלבד, ומבואר שאין לבעלי חיים הנאת טעם, כי כל חוש שיש לאדם בו
    מעלה מהבהמות, אינו חרפה לו.
    ולסיכום שלי: אכן ברמב"ם כתוב שאין לבהמה הנאה מחוש הטעם, אחרת היינו שווים
    לה, רק הנאת אוכל מחוש המישוש. ולכן ניסיתי להידחק בדבריו שהכוונה לתענוג נפשי
    מהטעם ולא תענוג גשמי.
    נמצא הכל אריכות וטורח יתר.

    ב-יום שישי, 31 במרץ 2023 בשעה 01:37:02 UTC+3, שמעלקא כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 31/03/2023 01:50

    בשביל הידיעה הרבה מחכמי ישראל חלוקים על הרמב"ם דס"ל שחוש המישוש חרפה הוא
    לנו.
    ובאותו ענין הנזכר כאן, זמן רב הוקשה לי הרי נחש טועם בכל מזונו רק טעם עפר,
    וא"כ למה בגמרא בע"ז סוגיה ערוכה לחלק בין מיני משקאות ומאכלים לענין דין
    גילוי, הרי הנחש לא טועם טעם וכל טעמו הוא עפר - ולפי"ז מכל דבר הוא עלול
    לטעום ויאסר מדין גילוי.

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/03/2023 01:44

    אוחחחח...
    אסביר בקצרה ממש: הרמב"ם שם אמנם כותב בשם אריסטו שחוש המישוש חרפה הוא לנו,
    וראה בדברי אריסטו במקורם (ונזכר ברמב"ם בקצרה) שהמישוש כולל אכילה ומשגל, וזה
    כי הנאת האדם מהאוכל היא במישושו בפיו ובמעיו. אך חוש הטעם - שאינו חרפה לנו -
    הוא הטעימה בלבד, ומבואר שאין לבעלי חיים הנאת טעם, כי כל חוש שיש לאדם בו
    מעלה מהבהמות, אינו חרפה לו.
    ולסיכום שלי: אכן ברמב"ם כתוב שאין לבהמה הנאה מחוש הטעם, אחרת היינו שווים
    לה, רק הנאת אוכל מחוש המישוש. ולכן ניסיתי להידחק בדבריו שהכוונה לתענוג נפשי
    מהטעם ולא תענוג גשמי.
    נמצא הכל אריכות וטורח יתר.

    ב-יום שישי, 31 במרץ 2023 בשעה 01:37:02 UTC+3, שמעלקא כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 31/03/2023 02:01

    אגב לגבי התכונות האנושיות שנראות אצליהם, זה אכן נושא מעניין, ולדידי מוכחא
    מילתא בראשונים שאין להם שום תפיסה נפשית, ואי אפשר לראות תמונה או סרטון
    ולהחליט 'בוודאות' כל מיני דברים. מה גם שהראשונים אף אם לא היו חכמים כמוכם,
    הרי הכירו וחיו עם בעלי חיים יותר ממכם, וככה נראה לענ"ד בבירור בדבריהם.
    ומה שרואים שכלבים למשל מרחמים ממש על גורי חיות אחרות (ע"ע וידאו שנמכר
    במיליון$ לNG), אכן הדבר התמיהני רבות, ולעצמי אני אומר שתכונות אלו מוטבעות
    בהם כדיסק מובנה הצרוב במוחם, ומשל למה הדבר דומה לבובה חשמלית שמחבקת בובה
    תינוקת שיש לה ביד, ואף שנראה כתכונה אנושית ליהוי ידוע שהיצרן תכנתה כן.

    אבל מכיון שהנושא סוטה מצרכי עריכה. יש לעצרו כאן.

    ב-יום שישי, 31 במרץ 2023 בשעה 01:44:02 UTC+3, כָּתַב חיים כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/03/2023 02:01

    אגב לגבי התכונות האנושיות שנראות אצליהם, זה אכן נושא מעניין, ולדידי מוכחא
    מילתא בראשונים שאין להם שום תפיסה נפשית, ואי אפשר לראות תמונה או סרטון
    ולהחליט 'בוודאות' כל מיני דברים. מה גם שהראשונים אף אם לא היו חכמים כמוכם,
    הרי הכירו וחיו עם בעלי חיים יותר ממכם, וככה נראה לענ"ד בבירור בדבריהם.
    ומה שרואים שכלבים למשל מרחמים ממש על גורי חיות אחרות (ע"ע וידאו שנמכר
    במיליון$ לNG), אכן הדבר התמיהני רבות, ולעצמי אני אומר שתכונות אלו מוטבעות
    בהם כדיסק מובנה הצרוב במוחם, ומשל למה הדבר דומה לבובה חשמלית שמחבקת בובה
    תינוקת שיש לה ביד, ואף שנראה כתכונה אנושית ליהוי ידוע שהיצרן תכנתה כן.

    אבל מכיון שהנושא סוטה מצרכי עריכה. יש לעצרו כאן.

    ב-יום שישי, 31 במרץ 2023 בשעה 01:44:02 UTC+3, כָּתַב חיים כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 31/03/2023 03:20
    1. לכאורה מה שכתב הרמב"ם שחוש המישוש מתבטא באכילה, לכאורה נכלל בזה חוש
      הטעם. היינו שבזה שווה האדם לבהמה.
    2. לגבי שאלת הרב סגרון. יתכן שיש דברים שהנחש לא רק שמרגיש בהם טעם עפר אלא
      מרגיש מאיסות יותר גדולה. לכן הוא לא אוכל כל דבר, כגון עשבים וכדו'. (אגב
      מעניין מה יקרה אם ניקח אדם שאין לו חוש טעם ונניח לפני עשבים שאינם ראויים
      למאכל. בהנחה שאין לו ידיעה שאהם אינם ראויים לאכילה. האם יאכל?).
    3. לגבי מידות ותכונות אצל בע"ח. כמובן שאין להם רחמנות וכדו', אלא רק
      אינסטינקטים, דחפים. לכן לא שייך אצלם שכר ועונש.
  • תאריך ההודעה המקורית: 31/03/2023 03:20
    1. לכאורה מה שכתב הרמב"ם שחוש המישוש מתבטא באכילה, לכאורה נכלל בזה חוש
      הטעם. היינו שבזה שווה האדם לבהמה.
    2. לגבי שאלת הרב סגרון. יתכן שיש דברים שהנחש לא רק שמרגיש בהם טעם עפר אלא
      מרגיש מאיסות יותר גדולה. לכן הוא לא אוכל כל דבר, כגון עשבים וכדו'. (אגב
      מעניין מה יקרה אם ניקח אדם שאין לו חוש טעם ונניח לפני עשבים שאינם ראויים
      למאכל. בהנחה שאין לו ידיעה שאהם אינם ראויים לאכילה. האם יאכל?).
    3. לגבי מידות ותכונות אצל בע"ח. כמובן שאין להם רחמנות וכדו', אלא רק
      אינסטינקטים, דחפים. לכן לא שייך אצלם שכר ועונש.
    תאריך ההודעה המקורית: 31/03/2023 03:56
    1. לכאורה מה שכתב הרמב"ם שחוש המישוש מתבטא באכילה, נכלל בזה חוש הטעם. היינו
      שבזה שווה האדם לבהמה.
    2. לגבי שאלת הרב סגרון. יתכן שיש דברים שהנחש לא רק שמרגיש בהם טעם עפר אלא
      מרגיש מאיסות יותר גדולה. לכן הוא לא אוכל כל דבר, כגון עשבים וכדו'. (אגב
      מעניין מה יקרה אם ניקח אדם שאין לו חוש טעם ונניח לפניו עשבים שאינם ראויים
      למאכל. בהנחה שאין לו ידיעה שהם אינם ראויים לאכילה. האם יאכל?).
    3. לגבי מידות ותכונות אצל בע"ח. כמובן שאין להם רחמנות וכדו', אלא רק
      אינסטינקטים, דחפים. מהטעם הזה גם לא שייך אצלם שכר ועונש.
  • תאריך ההודעה המקורית: 31/03/2023 03:56
    1. לכאורה מה שכתב הרמב"ם שחוש המישוש מתבטא באכילה, נכלל בזה חוש הטעם. היינו
      שבזה שווה האדם לבהמה.
    2. לגבי שאלת הרב סגרון. יתכן שיש דברים שהנחש לא רק שמרגיש בהם טעם עפר אלא
      מרגיש מאיסות יותר גדולה. לכן הוא לא אוכל כל דבר, כגון עשבים וכדו'. (אגב
      מעניין מה יקרה אם ניקח אדם שאין לו חוש טעם ונניח לפניו עשבים שאינם ראויים
      למאכל. בהנחה שאין לו ידיעה שהם אינם ראויים לאכילה. האם יאכל?).
    3. לגבי מידות ותכונות אצל בע"ח. כמובן שאין להם רחמנות וכדו', אלא רק
      אינסטינקטים, דחפים. מהטעם הזה גם לא שייך אצלם שכר ועונש.
    תאריך ההודעה המקורית: 31/03/2023 11:29

    תקרא את מה שכתבתי לעיל מהרמב"ם שהאכילה מחוש המישוש.
    לגבי התירוץ הדברים מחודשים, והשאלה ראויה יותר מהתשובה, אם כי צריך ללמוד את
    הסוגיא שם.

    ב-יום שישי, 31 במרץ 2023 בשעה 08:30:00 UTC+3, 9971481 כתב/ה:

  • מי יודע מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 23:23 ידוע כן גם מאדונינו הגר"א שצער הנשמה לאחר הפטירה עד הקבורה יותר קשה מחיבוט הקבר עצמו, וכן מספרים כן על הגראי"ל שטיינמן שביקש לקוברו כמה שיותר סמוך לפטירה בלי עיכובים כלל מהאי טעמא. מאת: [email protected]
  • המשך: טעימה מי יודע?

    2023
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    '
    תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 13:41 אני משתכנע (בעקבות הנכתב כאן ובנושא הראשון) שהם מרגישים טעם אבל כנראה שיש להם הנאת גוף ולא *תענוג *נפש. ב-יום חמישי, 30 במרץ 2023 בשעה 13:37:43 UTC+3, מאיר פישהוף כתב/ה:
  • מי יודע מה פשר הדבר?

    2023
    3
    7
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/06/2023 18:02 הערה יפה, ואכן הטעמים שם הם לפי טעם העליון, אלא שלפי זה היה צריך להיות ביחד גם פסוקים ה-ז, וכן בהמשך בזכור את יום השבת
  • מי יודע לפענח מה הכוונה. ייש"כ מראש!!!

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 12/10/2023 10:33 תודה לכל המשיבים, מצאתי אח"כ בשו"ת מהר"ם שיק החדש שמביא דברים אלו והוא מתרגם שהכוונה סעיף
  • מי יודע פשר מילים אלו

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    B
    תאריך ההודעה המקורית: 13/11/2023 22:38 אבל הצדיק 'שיגורו די דאנייו'
  • מי יודע מקור למשפט זה?

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 12:59 בענין תשובת הגר"ח במדרש תלפיות מובא גם ענין הפרנסות?
  • מי פנוי לעזור לי במשהו, יודע לשמור סוד ? באישי. תודה

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 21:31 עזרו לי תודה ב-יום רביעי, 29 בנובמבר 2023 בשעה 21:17:16 UTC+2, צור כתב/ה:
  • מי יודע פשר דבר ? הסתרת USB

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 30/11/2023 12:38 ב"ה, הבעיה פותרה. (גם כשכיביתי את המחשב והדלקתי שוב נשאר הבעיה, אמנם) השארתי את המחשב דלוק, ואז עשיתי הפעלה מחדש, וב"ה הכל חזר למתכונתו. מאת: On Wed, 29 Nov 2023 at 10:35, מאירות עינים

1

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים