מקורות ברמב"ן כנגד הרמב"ם

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/04/2023 00:05

אם מישהו יכול לציין מקומות שהרמב"ן תוקף את הרמב"ם על אמונתו בדברי
הפילוסופים,
יבורך ושכמ"ה.

[מ פ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/04/2023 00:37

כמדומני הידוע שבכולם הוא במחלוקת בטעם הקרבנות
בויקרא פרק א' פסוק ט' כתב הרמב"ן:
והנה בכתוב הזה טעם הקרבנות שהם אשה ריח ניחוח לה'. ואמר הרב במורה הנבוכים
(ג מו) כי טעם הקרבנות בעבור שהמצרים והכשדים, אשר היו ישראל גרים ותושבים
בארצם מעולם, היו עובדים לבקר ולצאן, כי המצרים עובדים לטלה והכשדים עובדים
לשדים אשר יראו להם בדמות שעירים. ואנשי הודו עד היום לא ישחטו בקר לעולם.
בעבור כן צוה לשחוט אלה השלשה מינין לשם הנכבד כדי שיודע כי הדבר שהיו חושבים
כי הם בתכלית העבירה הוא אשר יקריבו לבורא ובו יתכפרו העונות, כי כן יתרפאו
האמונות הרעות שהם מדוי הנפש, כי כל מדוה וכל חולי לא יתרפא כי אם בהפכו, אלה
דבריו ובהם האריך. והנה הם דברי הבאי, ירפאו שבר גדול, וקושיא רבה על נקלה
יעשו, שולחן ה' מגואל, שאיננו רק להוציא מלבן של רשעים וטפשי עולם, והכתוב
אמר כי הם "לחם אשה לריח ניחוח"! וגם כי לפי שטותם של מצרים לא תתרפא מחלתם
בזה אבל תוסיף מכאוב כי מחשבת הרשעים הנזכרים לעבוד למזל טלה ומזל שור שיש להם
כח בהם כפי מחשבתם ולכן לא יאכלו אותם לכבוד כחם ויסודם אבל אם יזבחו אותם לשם
הנכבד זה כבוד להם ומעלה, והם עצמם כך הם נוהגים כמו שאמר (ויקרא יז ז) "ולא
יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים". ועושי העגל זבחו לו והרב מזכיר שהיו מקריבים
ללבנה בכל ראשי חדשיהם ולשמש בעלותה במזלות הידועים להם בספריהם. ויותר תתרפא
המחלה באכלינו מהם לשובע שהוא אסור להם ומגונה בעיניהם ולא יעשו כן לעולם.
והנה נח בצאתו מן התיבה עם שלשת בניו, אין בעולם כשדי או מצרי, הקריב קרבן
וייטב בעיני ה'. ואמר בו (בראשית ח כא) "וירח ה' את ריח הניחוח" וממנו אמר אל
לבו "לא אוסיף עוד לקלל את האדמה בעבור האדם" (שם). והבל הביא גם הוא מבכורות
צאנו ומחלביהן וישע ה' אל הבל ואל מנחתו (שם ד ד) ולא היה עדיין בעולם שמץ ע"ז
כלל. ובלעם אמר "את שבעת המזבחות ערכתי ואעל פר ואיל במזבח" (במדבר כג ד) ואין
דעתו עתה לשלול ממנו אמונות רעות ולא נצטוה בכך אבל עשה כן לקרבה אל האלהים
כדי שיחול עליו הדבור. ולשון הקרבנות "את קרבני לחמי לאשי ריח ניחוחי" (שם כח
ב), וחלילה שלא יהא בהם שום תועלת ורצון רק שוללות ע"ז מדעת השוטים.
ובמשך חכמה תחילת ויקרא מבאר סוגיא זו באופן נפלא.
בברכה,
הרב מאיר פישהוף
ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר)
0548496050
לזכות לכל הברכות השמורות
למחזיקי התורה לחץ כאן
https://www.matara.pro/nedarimplus/online/?mosad=9001256&groupe=רשת כוללי ערב - ממלכת התורה&groupelock=1

[מ פ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/04/2023 00:52

אמנם שם לא כתב שדבריו של הרמב"ם נובעים מדעת הפילוסופים.

ובביאור הגר"א יורה דעה סי' קע"ט ס"ק י"ג כתב:
הרמב״ם וכ״כ בפי׳ המשנה לפ״ד דעבודת כוכבים אבל כל הבאים אחריו חלקו עליו שהרי
הרבה לחשים נאמרו בגמרא והוא נמשך אחר הפלוסופיא ולכן כ׳ שכשפים ושמות ולחשים
ושדים וקמיעות הכל הוא שקר, אבל כבר הכו אותו על קדקדו שהרי מצינו הרבה מעשיות
בגמ׳ ע״כ שמות וכשפים אמרה איהי מלתא ואסרתה לארבא אמרו כו׳ (שבת פ״א ב׳ חולין
ק״ה ב׳) ובספ״ד מיתות ובירושלמי שם עובדא דר״א ור״י ובן בתירה וכן ר״ח ור״א
דאיברו עיגלא תילתא ור׳ יהושע דאמר שם ואוקמיה בין שמיא לארעא (בכורות ח׳ ב׳)
וכן אבישי בן צרויה (סנהדרין צ״ה א׳) והרבה כיוצא ואמרו (בספ״ד מיתות חולין ז׳
ב׳) למה נקרא שמן כשפים כו׳. והתורה העידה ויהיו תנינים וע׳ זוהר שם וכן
קמיעין בהרבה מקומות ולחשים רבו מלספר. והפלסופיא הטתו ברוב לקחה לפרש הגמרא
הכל בדרך הלציי ולעקור אותם מפשטן וח״ו איני מאמין בהם ולא מהם ולא מהמונם אלא
כל הדברים הם כפשטן אלא שיש בהם פנימיות לא פנימיות של בעלי הפלוסופיא שהם
חצוניות אלא של בעלי האמת, עכ"ל הגר"א.

בברכה,
הרב מאיר פישהוף
ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר)
0548496050
לזכות לכל הברכות השמורות
למחזיקי התורה לחץ כאן
https://www.matara.pro/nedarimplus/online/?mosad=9001256&groupe=רשת כוללי ערב - ממלכת התורה&groupelock=1

[שבתי קוסובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/04/2023 01:11

יש באגרת הקודש המיוחס לרמב"ן בריש פרק ב' שם מביא את דעת הרמב"ם במורה במהות
החיבור [הזיווג] וכדעת אריסטו וחולק עליו בזה.

[baruch8138 - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/04/2023 08:20

רמב"ן בראשית יח א 'ואלה דברים סותרים הכתוב אסור לרשום אף כי להאמין בהם
ובדרשת תורת ה תמימה (קוק עמ' רנד) 'על כן נתמה מן הרמב"ם ז"ל שהוא מגיע
הניסים ומגביר הטבע
אגב דווקא הקטע באגרת הקודש הוא אחד מההוכחות שהרמב"ן אינו מחבר האגרת שהרי
הרמב"ן עצמו מסכים עם הרמב"ם וכותב בפירושו "כי המשגל דבר מרוחק ונמאס בתורה".

יש באגרת הקודש המיוחס לרמב"ן בריש פרק ב' שם מביא את דעת הרמב"ם במורה במהות
החיבור [הזיווג] וכדעת אריסטו וחולק עליו בזה.

--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות
Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל
[email protected].
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-
https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAEtnynwFd1n8V1047G9kVr49Wp4f%2BLn-F6BjqrVODddkyrzf9w%40mail.gmail.com
https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAEtnynwFd1n8V1047G9kVr49Wp4f%2BLn-F6BjqrVODddkyrzf9w%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer
.

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/04/2023 11:24

אכתי אין מקור שטוענו על אמונתו בפילוסופיה,
ורק רמז בעלמא בדרשות ת"ת שמגביר הטבע ומייגע (?) הניסים

מאת: [email protected]

[שבתי קוסובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/04/2023 11:45

אכן זו אחת ההוכחות של הרח"ד שעוועל שאגרת זו לא יצאה מתחת יד הרמב"ן אך יש
שכתבו ליישב דשם הרמב"ן כתב דהמשגל נמאס זולתי לקיום המין היינו משגל לשם משגל
אך משגל לשם קיום המין אינו כן ולכאורה משמע ברבינו בחיי שגם הבין כך
ולכך הקשה מפצוע דכא,
עכ"פ יש שרצו להוכיח מעצם המטבע לשון המצוי באגרת הנ"ל שלא כתבה הרמב"ן.

מאת: [email protected]

[שבתי קוסובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/04/2023 12:13

בפרשת וירא [י"ח א'] מביא הרמב"ן את שיטת הרמב"ם במורה לגבי התגלות המלאכים
דהוי במראות הנבואה ופליג אדברי הרמב"ם, ואמנם הרמב"ם שם ח"ב פרק מ"ב נשען
בדבריו אדברי רבי חייא הגדול אך יעויין ברמב"ם בח"ב פ"ו דשם נשען בתפיסתו זו
אדברי אריסטו.

[אפרים קלירס - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/04/2023 23:09

אולי הכוונה לגר"א (יו"ד סי' קעט) שחלק בחריפות על הרמב"ם וכתב שנמשך אחר
הפילוסופיא הארורה.

--
בברכה
אפרים קלירס
0527622769

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 00:16

כולי עלמא ידעי להאי גר"א
ולגבי התשובה הנ"ל של הרה"ג שבתי, לא זו טענת הרמב"ן על הרמב"ם שנמשך אחרי
הפילוסופיה.
וכל המקורות הנ"ל מפורסמים וידועים. השאלה מעבר לכך.

[אלחנן סגרון - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 00:22

שאלתי אדם הבקי בתורת הרמב"ן ועוד, ולפום ריהטא אמר שאינו מכיר כהאי גוונא,
שהרי הרמבן עצמו לא התנגד כ"כ ואף האמין בחלק מהפילוספיה.

[שבתי קוסובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 00:28

לענ"ד לא יתכן שהרמב"ן יטען כנגד שיטת הרמב"ם ומידת מושפעותו מחכמת הפילוסופיה
בו בזמן שכתב איגרת להליץ בעדו דווקא בענין הנ"ל
ומה שטען כנגדו בריש וירא טען ללא קשר לחכמת הפילוסופיה בדבריו שם מקורם בדברי
רבי חייא, רק ציינתי שאותה שיטה עצמה גם אמרה להבדיל אריסטו.

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 00:38

יישבתם את דעתי. כנראה שאין כזה מקור.