דילוג לתוכן
פורום לעורך התורני

הפורום לעורך התורני
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
  1. דף הבית
  2. קטגוריות
  3. ארכיון: הקבוצה הישנה
  4. 2023
  5. חיפוש מקור במשנ"ב
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור במשנ"ב

2023
3 2 0 1
  • ש
    תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2023 17:31

    משהו יודע אם מוזכר במשנה ברורה או במסתעף בהלכות יו"ט על טבילת כלים ביו"ט?

    --

    בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected]
    [email protected]

    0
  • ש שמחה פרוינד - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2023 17:31

    משהו יודע אם מוזכר במשנה ברורה או במסתעף בהלכות יו"ט על טבילת כלים ביו"ט?

    --

    בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected]
    [email protected]

    א
    תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2023 17:50

    שו"ע תקט, ז

    משנה ברורה סימן תקט ס"ק ל
    (ל) להטביל כלי חדש ביום טוב וכו' - ר"ל דבשבת איתא לעיל דיש מחמירים מפני
    שאסור להשתמש בו בלי טבילה נראה כמתקן כלי ע"י הטבילה וה"נ ביום טוב ורק אם לא
    היה אפשר לו להטביל מעיו"ט מותר לו להטביל ביום טוב לד"ה לצורך תשמישו היום
    דהרי הוא מכשירי אוכל נפש אך אין מורין כן לאחרים וכנ"ל בס"א אכן אם היה הכלי
    הזה כלי זכוכית דחיוב טבילתו הוא רק מדרבנן מצדד הפמ"ג דיכולין אף להורות כן
    לאחרים לטבלו לצורך היום אם לא היה אפשר לו לטבלו מעיו"ט:

    מאת: [email protected]

    0
  • א ארי במסתרים - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2023 17:50

    שו"ע תקט, ז

    משנה ברורה סימן תקט ס"ק ל
    (ל) להטביל כלי חדש ביום טוב וכו' - ר"ל דבשבת איתא לעיל דיש מחמירים מפני
    שאסור להשתמש בו בלי טבילה נראה כמתקן כלי ע"י הטבילה וה"נ ביום טוב ורק אם לא
    היה אפשר לו להטביל מעיו"ט מותר לו להטביל ביום טוב לד"ה לצורך תשמישו היום
    דהרי הוא מכשירי אוכל נפש אך אין מורין כן לאחרים וכנ"ל בס"א אכן אם היה הכלי
    הזה כלי זכוכית דחיוב טבילתו הוא רק מדרבנן מצדד הפמ"ג דיכולין אף להורות כן
    לאחרים לטבלו לצורך היום אם לא היה אפשר לו לטבלו מעיו"ט:

    מאת: [email protected]

    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2023 17:58

    תודה רבה ענקית לכוווווווווולם!!!

    --

    בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected]
    [email protected]

    0
התחברו כדי לפרסם תגובה

  • מ

    חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 03:25 כפי שהוזכר, הרה"ק מרימינוב זיע"א הי' רגיל לומר בכל יום פרשת המן [לאו דוקא בתור סגולה לומר בכל יום, אלא ש*כן כתוב בשו"ע *(או"ח סי' א ס"ה), ובטו"ז "כדי שיאמין שכל מזונותיו באים בהשגחה", ואכן בפמ"ג הביא בשם ירושלמי "שכל האומר פרשת המן מובטח שלא יתמעטו מזונותיו"]. כמו"כ במשך עשרים ושתים שנה אמר תורה על פרשת המן [יצויין מה שכתב החידושי הרי"ם בספר הזכות שקיבל ע"ע לחדש בכל יום בפ' המן, ועי"ז יומשך פרנסתו בקדושה מכח התורה. הרי שאין זה דוקא סגולה לפרנסה אלא כדי שהפרנסה יבוא ממקור קדוש] והרה"ק מדעש זיע"א כתב בהסכמתו לספר מנחם ציון "כי נודע לכל בעת שכבוד אדמו"ר אמר תורה על פרשת המן השפיע השפעות טובות על בני ישראל. אכן סגולה הנ"ל (לומר ביום ג' בשלח) הובאה בשמו בספר ליקוטי מנחם (שמצורף לספר מנחם ציון) משם הרה''ק רבי אברהם שלום מסטראפקוב זצ''ל, - ואם המקור שהוא מסר כן נכון, אזי אין בודקין מן המזבח ולמעלה.. וי"ל שזה עצמו מה שבנ"י מאמינים וסומכים על דברי הצדיקים (ואפי' במקור קלוש) בזה עצמו ראויים הם להשפעות טובות ופרנסה בהרחבה, וכפי שהוזכר שעיקר האמירה והסגולה היא האמונה והבטחון וכו'. ויה"ר שיושפע השפעות טובות בהרחבה לכל בני ישראל לעבוד את השי"ת בנחת. קבצים מצורפים: פרשת המן.jpg
  • מ

    חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2023 00:04 יש תחת ידי מאמר שעוסק בענין זה של חלוקת העליות בפרשיות. ניתן לקבל אותו באישי מאת: [email protected]
  • 5

    משהו מכיר מקור במשנ"ב לא לאכול חמץ שנמכר לנכרי עד שבועות?

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 27/03/2023 23:57 הדוגמא מתלתמידי החזו"א היתה לענין שמיטה, כמדומני שהרב לנדא *כן *הסכים לבדל ולמתג בנפרד את הנטחן, אבל בפירוש אישר למאפיות למכור מיד במוצאי פסח ע"י בצק קפוא שנמכר לנכרי. אגב בענין ההתחשבות בקבוצות שונות, ידוע שהיה יום אחד בשבוע בשחיטה של הרב לנדא שזה היה בפיקוח משותף של הגר"נ קרליץ.
  • ש

    חיפוש מקור במשנ"ב

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 19/06/2023 17:36 חיפוש בבר אילן. בוחרים במאגרים את השו"ע הלכות חנוכה וכן את המשנ"ב הלכות חנוכה. (הנ"ל מחולקים לפי הלכות ולא רק לפי סימנים!) ובחיפוש טבלאי מחפשים: אבל - שורש. יצא לי 100 תוצאות - שכן הרוב זה אַבָל, במבט מהיר ניתן לזהות ולסנן את הרלוונטיים. ----- Original Message ----- From: שמחה פרוינד To: עריכה תורנית Sent: Monday, June 19, 2023 3:33 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] חיפוש מקור במשנ"ב תודה רבה לכל הצדיקים כנראה שעדיין יש לי מה להשתפר בחיפושים בבר אילן תזכו למצוות מניח שכוונתך לאבלות שבעה, מ"מ הבאתי גם לגבי י"ב חודש. משנה ברורה סימן תרע (יב) ע"ל בהלכות ר"ח וכו' - ששם כתב שא"א ביום שא"א בו תחנון וכן לקמן בסימן תרפ"ג ע"ש. אבל לפניהם ולאחריהם נראה דאין להחמיר לענין צדוק הדין עיין לקמן סימן תרפ"ו דלענין הספד גופא הרבה מקילין ואף אם נרצה להחמיר כאיזה פוסקים דמחמירין בהספד לפניהם וממילא גם צדוק הדין אין לומר עכ"פ לאחריהם בודאי אין להחמיר ויוכל לומר צדוק הדין וכ"כ הפמ"ג. אבלות לכו"ע נוהג בחנוכה. אונן פטור מנר חנוכה. וכתב בא"ר דאשתו תדליק. ואם הוא מותר לענות אמן יש דיעות בפוסקים עיין ביו"ד סימן שמ"א. ונראה דאם אין אשתו עמו והוא יחידי בבית ידליק הנרות לפרסומי ניסא ובלא ברכה [פמ"ג] חרש שאינו שומע והוא מדבר חייב בנר חנוכה דהוא כפקח לכל דבריו [שם]: משנה ברורה סימן תרעא (מד) ומדליקין ומברכין - אף דבבהכ"נ הוא רק מנהגא מ"מ מברכין עליו כמו שמברכין על הלל דר"ח שאינו אלא מנהג. אם אבל מתפלל בערב חנוכה מדליק אדם אחר הנרות משום שהחיינו דמברכין אז ומינכר דעת שמחה היא לצבור ואין כדאי שאבל ידליקם [אבל בביתו יכול לברך שהחיינו] אבל שאר ערבית דחנוכה דאין מברכין שהחיינו יכול האבל להדליק נר חנוכה. ומתפלל האבל בחנוכה מנחה ומעריב. ובט"ו באב ושבט ול"ג בעומר דלית הלל האבל מתפלל שחרית ג"כ. ובחוה"מ דהוי כיו"ט מנעתי לפעמים להניח האבל להתפלל מנחה ומעריב [פמ"ג]: משנה ברורה סימן תרפג (א) גומרין את ההלל - לפי שבכל יום נוסף נס חדש ועוד יש טעמים עיין בב"י. ואחר ההלל אומרים חצי קדיש. מי שהוא אבל בשחרית אין מתפלל לפני העמוד דיש הלל הא ערבית מתפלל דמתפלל בר"ח ג"כ ערבית. אין אומרים אל ארך אפים בב' וה' בחנוכה ויה"ר אחר ס"ת. ולענין הלל אם מותר לומר בבית האבל עיין בשע"ת אבל האבל בעצמו בודאי לא יאמר: ----- Original Message ----- From: שמחה פרוינד To: עריכה תורנית Sent: Monday, June 19, 2023 3:24 PM Subject: [הבית לעורך התורני] חיפוש מקור במשנ"ב האם יש למשהו מושג האם יש בשו"ע משנ"ב והמסתעף הלכות אבלות בחנוכה אני מצאתי רק בשו"ע בהלכות פורים שדיני אבילות חלים בפורים וחנוכה, השאלה האם יש איזכור גם בהלכות חנוכה תודה ענקית מראש -- בכבוד רב שמחה פרוינד 05484-309-88 [email protected] -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAAe0dKRmFCtPZDapKdXMg_-v%2BL4G-t_dmu75ucnRHAPU_14bOQ%40mail.gmail.com. -- בכבוד רב שמחה פרוינד 05484-309-88 [email protected] -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAAe0dKQNgNZtjLjhv79oO2ZvZ-YE2z9mRB%3DQc-Qjrb_Nc4RMfg%40mail.gmail.com.
  • י

    חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/09/2023 11:58 עמוס ט יא ובמפרשים שם
  • א

    חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2023 10:54 אנציקלופדיה תלמודית כרך ד, ברכו [המתחיל בטור רפה] במקום ברכו.* יש מהראשונים שכתב שיחיד שאינו בבית הכנסת ולא שמע ברכו, יאמר הברייתא שבספרי7 <#_ftn1>1: כי שם ה' אקרא, ר' יוסי אומר מנין לעומדים בבית הכנסת וכו' ומנין שאומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד וכו' ומנין לאומר יהא שמיה רבא מברך וכו'7 <#_ftn2>2. לברכו של ערבית יאמר: **[טור רצא] *חיה אחת יש ברקיע כשהוא יום אות אמת במצחה ויודעים שהוא יום ולערב אמונה במצחה ויודעים שהוא לילה, ובכל פעם אומרת ברכו את ה' המבורך וכל גדודי מעלה עונים ברוך ה' המבורך לעולם ועד7 <#_ftn3>3. 71 <#_ftnref1> . האזינו פסקא שו. ועי' מכילתא בא פט"ז ויומא לז א. 72 <#_ftnref2> . רוקח סי' שסב. נמצא גם בסידור רב עמרם הוצ' ווארשא ובסדר"ע השלם השמיטו המו"ל. בסידור הריעב"ץ העתיק בשינוי קצת. בכמה סידורים נוסח אשכנז כתוב שיאמר: זה אומר אני במקום ברכו של שחרית בפרוע פרעות כו' ועוד כמה פסוקים, ואח"כ: אמר ר' עקיבא בכל יום ויום מלאך אחד כו'. 73 <#_ftnref3> . סידור הריעב"ץ. ובכמה סידורים כ' שיאמר קודם: זה אני אומר במקום ברכו של ערבית.
  • ש

    חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 08/06/2023 11:07 האם משהו יודע מקור בשו"ע/משנ"ב/באור הלכה שאסור להנות מהשמן שנשאר מנרות חנוכה? -- בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected] [email protected]
  • ע

    חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    S
    תאריך ההודעה המקורית: 27/03/2023 14:57 יעויין באבה"ע סימן קי"ט ס"ו ובסימן א' באזור סעיף ט"ו נד"ל El lun., 27 mar. 2023 5:58, עט סופר [email protected] escribió: