שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
בקשת עצה
2023
75
פוסטים
26
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2023 18:26
כי אמנם אתה לא רוצה לצאת פראייר שמרוויח פחות מ-45 אלף, אבל גם הלקוח הוא לא
פראייר.
מלבד שזו בעיה מוסרית של סחיטה לכאורה.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2023 18:26
כי אמנם אתה לא רוצה לצאת פראייר שמרוויח פחות מ-45 אלף, אבל גם הלקוח הוא לא
פראייר.
מלבד שזו בעיה מוסרית של סחיטה לכאורה.מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2023 18:31
אינני יודע הרבה בחושן משפט אבל אם הכסמתם על לקוח על עבודה מסוימת, למשל ספר
מסוים, לא נראה לי שמותר או על כל פנים לא הוגן לומר באמצע העבודה שאתה רוצה
עוד לשעה ממה שהסכמתם מתחילהיום נפלא
משה רייך
מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2023 18:31
אינני יודע הרבה בחושן משפט אבל אם הכסמתם על לקוח על עבודה מסוימת, למשל ספר
מסוים, לא נראה לי שמותר או על כל פנים לא הוגן לומר באמצע העבודה שאתה רוצה
עוד לשעה ממה שהסכמתם מתחילהיום נפלא
משה רייך
מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2023 21:07
חשוב לברר במה בדיוק מתעסק אותו עורך שמרוויח 250 לשעה. מסתבר שהוא מתעסק
במשהו שדורש מיומנות מאד מסוימת וייחודית. והנפק"מ מבירור זה היא למי מבין
העורכים כדאי לבקש העלאה, למי יש סיכוי שיעלו לו.
ובעצם חשוב גם לברר האם בכלל הוא עורך והאם באמת הוא מרוויח סכום זה. כבר
נפגשנו עם הרבה שמועות שסיפרו אנשים מהימנים, ובכל זאת התבררו לבסוף כעורבא
פרח.
לסיכום, יש לברר היטב: א. האם הוא עורך. ב. האם מרוויח 45 אלף בחודש. ג. במה
בדיוק עיסוקו בעריכה, ובמה מיומנותו.
נשמח לקבל תשובות.
שבוע טוב -
תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2023 21:07
חשוב לברר במה בדיוק מתעסק אותו עורך שמרוויח 250 לשעה. מסתבר שהוא מתעסק
במשהו שדורש מיומנות מאד מסוימת וייחודית. והנפק"מ מבירור זה היא למי מבין
העורכים כדאי לבקש העלאה, למי יש סיכוי שיעלו לו.
ובעצם חשוב גם לברר האם בכלל הוא עורך והאם באמת הוא מרוויח סכום זה. כבר
נפגשנו עם הרבה שמועות שסיפרו אנשים מהימנים, ובכל זאת התבררו לבסוף כעורבא
פרח.
לסיכום, יש לברר היטב: א. האם הוא עורך. ב. האם מרוויח 45 אלף בחודש. ג. במה
בדיוק עיסוקו בעריכה, ובמה מיומנותו.
נשמח לקבל תשובות.
שבוע טובתאריך ההודעה המקורית: 29/07/2023 21:16
חבר שמתעסק בספר שעוסק בדיני שמירת הלשון, סיפר לי שיש לו ידיד שמחבר כעת ספר
בעניין זה, וכיון שהוא צריך עורך שבקי היטב בדינים אלו, הוא מצא עורך שהוא
משלם לו 250 לשעה.
יתכן מאד שהוא לקח אותו רק לסכום מאד מסוים של שעות לעבודת ביקורת, כיון שלא
נראה לי שהוא זכה בפיס... -
תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2023 21:16
חבר שמתעסק בספר שעוסק בדיני שמירת הלשון, סיפר לי שיש לו ידיד שמחבר כעת ספר
בעניין זה, וכיון שהוא צריך עורך שבקי היטב בדינים אלו, הוא מצא עורך שהוא
משלם לו 250 לשעה.
יתכן מאד שהוא לקח אותו רק לסכום מאד מסוים של שעות לעבודת ביקורת, כיון שלא
נראה לי שהוא זכה בפיס...תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2023 22:17
אם לא התחייבת לו לשעות כל חודש תוכל להתחיל לעבוד בסכום החדש ולהפחית לו שעות
אם זה יפריע לו העיכוב הוא יבקש ממך לרדת ולא אתה
כך תכול להרוויח את שני הצפורים גם תבדוק את הסכום הגדול וגם תוכל לרדת מבחינת
ההלכה מהסכום הנמוך שהרי לא התחבתי לו הרבה שעות ואם לא מתאים לו שיחפש עורך
אחר -
תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2023 22:17
אם לא התחייבת לו לשעות כל חודש תוכל להתחיל לעבוד בסכום החדש ולהפחית לו שעות
אם זה יפריע לו העיכוב הוא יבקש ממך לרדת ולא אתה
כך תכול להרוויח את שני הצפורים גם תבדוק את הסכום הגדול וגם תוכל לרדת מבחינת
ההלכה מהסכום הנמוך שהרי לא התחבתי לו הרבה שעות ואם לא מתאים לו שיחפש עורך
אחר -
-
תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2023 05:48
כיף לשגות באשליות, אבל בואו שוב נחזור לאיזון.
כל הגישה הזאת של "100 ש"ח בשעה?! למה אהיה פראייר ?" היא מוטעית. 250 מקבל
עורך עם מיומנות מאד מסוימת, כפי שתיאר הרב הורביץ, וגם זה כנראה למספר שעות
מאוד מוגבל, ובכלל, זה מאוד נדיר.
בתכלס לא ראינו כמעט מודעות דרושים עורכים תורניים, מטעם מכונים שמשלמים מעל
50 לשעה. המודעות שחוזרות על עצמן הן מטעם עוז והדר לגבי פרויקטים מאד מסוימים
שלא מתאימים לכל אחד או פרויקטים שדרושה אידיש וכדו'. אין טעם לייצר אשליה
שכביכול מנהלי המכונים משוועים לעורכים. להיפך, הם מקבלים המון פניות על כל
מודעה, ומסננים הרבה.
וגם אין שיטות קסם איך להעלות את השכר. יש כמובן את שיטת הקסם הידועה: "פשוט
תאזור אומץ ותבקש", וכמובן: תמצא מכון שמשלם יותר טוב, ואז תתמקח. אבל לא נראה
שיש עוד 'מי יודע מה' מה לחדש בענין.
בעבר העלו כאן עצה חשובה, שהמועמד ישלח את עריכותיו למומחה שיעבור עליהן, וכך
ילך ויחכים, עד שירגיש בשל לשלוח דוגמה למכון. זו גם עצה טובה. אבל אני נגד
לסייע לו סיוע מוגזם בדוגמה עצמה ששולח למכון בשביל להתקבל, אע"פ שממשיכים
ללוותו עוד ג' חודשים. כיון שאין ודאות שבזמן זה יגיע לרמה שהציג. בסה"כ
המיומנות של עורך בנויה מ-80% כשרונות מולדים ו-20% לימוד והתרגלות (בערך),
ואפשר לסייע רק בענין השני.
בקיצור, כפי שכתבתי, צריך לשמור על איזון בין לא לייאש לבין לא להכניס אשליות. -
תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2023 05:48
כיף לשגות באשליות, אבל בואו שוב נחזור לאיזון.
כל הגישה הזאת של "100 ש"ח בשעה?! למה אהיה פראייר ?" היא מוטעית. 250 מקבל
עורך עם מיומנות מאד מסוימת, כפי שתיאר הרב הורביץ, וגם זה כנראה למספר שעות
מאוד מוגבל, ובכלל, זה מאוד נדיר.
בתכלס לא ראינו כמעט מודעות דרושים עורכים תורניים, מטעם מכונים שמשלמים מעל
50 לשעה. המודעות שחוזרות על עצמן הן מטעם עוז והדר לגבי פרויקטים מאד מסוימים
שלא מתאימים לכל אחד או פרויקטים שדרושה אידיש וכדו'. אין טעם לייצר אשליה
שכביכול מנהלי המכונים משוועים לעורכים. להיפך, הם מקבלים המון פניות על כל
מודעה, ומסננים הרבה.
וגם אין שיטות קסם איך להעלות את השכר. יש כמובן את שיטת הקסם הידועה: "פשוט
תאזור אומץ ותבקש", וכמובן: תמצא מכון שמשלם יותר טוב, ואז תתמקח. אבל לא נראה
שיש עוד 'מי יודע מה' מה לחדש בענין.
בעבר העלו כאן עצה חשובה, שהמועמד ישלח את עריכותיו למומחה שיעבור עליהן, וכך
ילך ויחכים, עד שירגיש בשל לשלוח דוגמה למכון. זו גם עצה טובה. אבל אני נגד
לסייע לו סיוע מוגזם בדוגמה עצמה ששולח למכון בשביל להתקבל, אע"פ שממשיכים
ללוותו עוד ג' חודשים. כיון שאין ודאות שבזמן זה יגיע לרמה שהציג. בסה"כ
המיומנות של עורך בנויה מ-80% כשרונות מולדים ו-20% לימוד והתרגלות (בערך),
ואפשר לסייע רק בענין השני.
בקיצור, כפי שכתבתי, צריך לשמור על איזון בין לא לייאש לבין לא להכניס אשליות.תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2023 05:55
בחלוקה שכתבת ל20-80.
זה הפוך. 80 לזה ו20 לזה.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2023 05:55
בחלוקה שכתבת ל20-80.
זה הפוך. 80 לזה ו20 לזה.מאת: [email protected]
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2023 06:09
ומינה, כשם שלא לכל אחד מתאים להיות דיין או מו"צ, כי אפילו אם יעמול הרבה,
חסרים לו הכשרונות של העיון והחקירה – כך לא לכל אחד מתאים להיות עורך. ומי
שיסייע לו בהגשת הדוגמה, יעשה עוול גם לו וגם למכון!מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2023 06:09
ומינה, כשם שלא לכל אחד מתאים להיות דיין או מו"צ, כי אפילו אם יעמול הרבה,
חסרים לו הכשרונות של העיון והחקירה – כך לא לכל אחד מתאים להיות עורך. ומי
שיסייע לו בהגשת הדוגמה, יעשה עוול גם לו וגם למכון!מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2023 07:52
תוכל לומר למעסיק:
*אני מעלה את המחיר ל150 ש"ח *
או שהוא יעלה לך או שהוא יעיף אותך וזה כבר יהיה מצידומאת: [email protected]
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2023 11:15
הנה מקור
החיפוש : פועל חוזר בו בחצי היום
-
פתחי חושן שכירות
פרק יא. חזרת פועל א. פועל יכול לחזור בחצי היום התנה הפועל שלא יוכל לחזור -
פתחי חושן חלק ד (שכירות) - הערות פרק א - כללי שכירות הערה (ב
התמורה, וה"נ מתחייב מיד בכל השכירות, וכמ"ש הרשב"א שאם מת השוכר חייבים
היורשים לשלם כל השכירות (עי' פרק יא הערה נג ופרק יב הערה לג ופרק ו סעיף
יד), משא"כ בפועל שיכול לחזור בחצי היום לא נתחייב בכל שכרו, עיי"ש, ובאבני
מילואים (סימן כח ס"ק מו) הוכיח מדברי התוס' (בקידושין) שאף בשכירות קרקע שייך
דין ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף, עיי"ש. כתב בכנה"ג (סימן קז הגהב"י -
פתחי חושן חלק ד (שכירות) - הערות פרק יא - חזרת פועל הערה (ח
לחזור, אם חזר באמצע היום (או באמצע זמן השכירות), נותן לו שכר עבור מה שעשה
+(ח) שו"ע סימן שלג סעיף ד (עי' שו"ת אבנ"ז (חו"מ סימן נב) שהסביר לדעת
הפוסקים במת חמור בחצי הדרך שאפילו באופן שאינו חייב להעמיד לו חמור אחר, יכול
לעכב שכר חצי הדרך שהלך כדי לגמור השכירות (עי' פרק ג), א"כ ה"נ יעכב שכר מה
שעשה), וכתבו התוס' (ב"מ דף סה וע"ז דף יט) שאע"פ -
פתחי חושן חלק ד (שכירות) - הערות פרק יב - ביטול השכירות או מקצתה מחמת
סיבה הערה (ט
ד. השוכר פועל להשקות שדהו מן הנהר, ופסק הנהר +(ט) בשו"ע (סימן שלד סעיף א)
כתב בהלכה זו שפסק הנהר בחצי היום, וכן הוא ברמב"ם, וגם במימרא דרבא (ב"מ דף
עז ע"א) איירי כן, אבל הטור לא הזכיר שפסק בחצי היום, ומשמע דה"ה אם פסק
בלילה, ונראה שאף הרמב"ם סובר כן, ואף רבא לא קאמר לאפוקי אם פסק בלילה, אלא
בא לומר שאע"פ שלא הועיל כלום בהשקאת חצי היום, -
פתחי חושן חלק ד (שכירות) - הערות פרק י - חזרת בעל הבית הערה (ה
איחר יותר מהרגיל ולא יצא להודיע על האיחור, חייב לשלם, ואם הזמין נסיעה הלוך
ושוב עם המתנה, ובתום זמן ההמתנה איחר והנהג נסע חזרה ריק חייב לשלם לו כל
השכר, דומיא דספינה שפרקה בחצי הדרך, וכמו שנתבאר בסוף פרק ב, ועי' פרק יב
(הערה מג).+, ויש אומרים שאם הפועל הוא עני יש בזה גם משום נדר ואינו יכול
לחזור. -
פתחי חושן תוכן העניינים גניבה ואונאה
מדין השטאה. בביטול מקח. פועל חוזר לעולם. כשאי אפשר לבטל המקח.
בעה"ב המוכר כלי תשמישו. -
פתחי חושן חלק ד (שכירות) - הערות פרק ז - שכירות פועלים הערה (ט
על השכירות +(ט) כמבואר בשו"ע (סימן שלג סעיף א) גבי הלכו חמרים, וכתבו
הפוסקים דהתחלת מלאכה הוי קנין, וקנין זה לכאורה אינו אלא בשכירות פועלים
(ברמב"ן מדמי ליה לספינה שפרקה בחצי הדרך, ומשמע שגם בשכירות כלים יש קנין
התחלת מלאכה), ומשמע בש"ך (שם) שקנין התחלת מלאכה גרע משאר קנינים, ובמחנ"א
(ה' שכירות פועלים סימן ד) מצדד לפרש בדעת הרא"ש והטור שהתחלת -
פתחי חושן חלק ד (שכירות) - הערות פרק ב - שכירות מטלטלין הערה (כג
הפרק), ועי' עוד פרק ג בדין טבעה הספינה ובדיני שכירות פועל בפרק יב. ובכנה"ג
(סימן שיא) הקשה לדעת הרמ"ה מדברי המהרי"ק (שורש קיב) שהוכיח מהא (ב"מ דף עז
ע"א) דשוכר את הפועל ונשלמה בחצי היום שיכול לתת לו מלאכה אחרת כיוצא בה (כמ"ש
בשו"ע סימן שלה סעיף א), שכל תנאי שאדם מתנה, אין הכונה אלא שלא יהיה קשה מזו,
ואין הפועל יכול לומר למלאכה זו נשכרתי (עי' פת"ח -
פתחי חושן חלק ד (שכירות) - הערות פרק ח - שכר פועלים הערה (יז
חבירו ברשות, וע"כ צ"ל דכיון שחזר קודם שקיבל השליח המעות נמצא שלא ההנהו,
אא"כ שכרו שחייב בשכרו משהתחיל במלאכה, ועוד תירץ שכשהמלוה עצמו קדם וגבה
המעות הוי דומיא דאתא מיטרא בחצי היום דהוי פסידא דפועל (עי' פרק יב סעיף ג),
ואע"פ שהמלוה עצמו עשה וגרם לכך, מ"מ אינו חייב לוותר על צורך עצמו בשביל
השליח ולא פשע כלום (נראה כונתו שנזדמן לו דרך לשם משום צורך -
פתחי חושן תוכן העניינים שותפים ומצרנות
לז. אחר שהחזיק בקרקע של שותפות אין החזקה מועיל נגד אחד מהם לזכות בחצי
השדה לח. החזיק בקרקע חבירו וטוען שנשתתף לט. שותפים שהחזיקו בקרקע של אחר -
פתחי חושן חלק ד (שכירות) פרק ח - שכר פועלים סעיף ט
ט. פועל שהוצרך להוציא הוצאות לצורך מלאכתו, דינו כשליח שהוציא הוצאות, ונתבאר
בפת"ח (ח"ג) דיני פקדון(כ). -
פתחי חושן חלק ד (שכירות) - הערות פרק ג - נתקלקל חפץ השכירות הערה (יב
דבחמור סתם אפילו מתה בביתו אם יש בדמיו לשכור מכלינן קרנא, דכיון שחייב
להעמיד לו חמור בין כששכרו למשא ובין לרכוב, וכדמוכח מלשון המשנה (דף עח ע"א)
דאיירי בחמור סתם ותני מתה ולא תני בחצי הדרך, משא"כ בחמור זה דדוקא כששכרו
לרכוב או לכלי זכוכית חייב להעמיד לו משום דנפיש פסידייהו, ולכן רק במתה בחצי
הדרך יכול לשכור בדמיו, דמה יעשה באמצע הדרך, אבל -
פתחי חושן חלק ז (שותפים ומצרנות) - הערות פרק ט - דיני עיסקא הערה (ו
ג. המקבל עסקא, אפילו לזמן קצוב, יכול לחזור בו כל אימת שירצה +(ו) שו"ע סימן
קעו סעיף כג, כדין פועל שיכול לחזור אפילו בחצי היום (כתב החזו"א (ב"ק סימן כא
ס"ק כו) שמקבל עיסקא, אע"פ שקיבלו בקבלנות, יש לו דין פועל ולא קבלן, ויכול
לחזור בו, עי' בדבריו שם, וצ"ע, ועי' פת"ח (ח"ד) דיני שכירות (פרק יא) בדין
חזרת פועל), ומשמע שאפילו תרעומת אין לו עליו, ונראה שגם בנתן לו -
פתחי חושן חלק ד (שכירות) - הערות פרק ד - שכירות בתים וקרקע הערה (כו
הבתים סימן תקכט) שאין השוכר רשאי להשכיר לאחרים, ואם אינו רוצה לדור צריך
ליתן כל שכרו, מיהו אם המשכיר מוצא להשכיר לאחרים אינו נותן לו רק מה שדר בו
(והביא ראיה מספינה שפרקה בחצי הדרך, עי' סוף פרק ב), אבל אם השוכר הקדים השכר
למשכיר, אפילו מוצא אחרים להשכיר א"צ להחזיר לו כלום (שזכה בדמי השכירות
שבידו), וכשיוצא השוכר הראשון יכול המשכיר להשכירו לכל מי -
פתחי חושן חלק ג (פקדון ושאלה) - הערות פרק ו - שמירה ושאלה בבעלים הערה
(לה
בביתם, אף השני חייב, דאע"פ שהיה בתחלה אצלו בבעלים, במשיכה החדשה נתבטל דין
בבעלים, ועפי"ז כתב לתרץ דברי הסמ"ע דמ"ש שאם עוסקים שניהם הראשון חייב, היינו
שעוסק כל אחד בביתו בחצי, ונראה כוונתו שבתחלה עסק הראשון לבדו בכולה ואח"כ
משך השני החצי וחצי נשאר אצל הראשון, שלגבי הראשון כיון שמשך בלא בבעלים נשאר
חיובו הראשון, ולא דמי לשאל שלא בבעלים וחזר ושאל -
פתחי חושן חלק ד (שכירות) - הערות פרק ו - נפל הבית או נתקלקל הערה (כב
אין המשכיר חייב להחזיר לו +(כב) בתשובות מיימוני הנ"ל הנדון בשוכר בית והקדים
השכירות, ונשרף הבית תוך זמן השכירות, והשיב הרשב"א (מבעלי התוס') דדמיא לשוכר
את הספינה וטבעה בחצי הדרך דאמרינן אם נתן לא יטול ואם לא נתן לא יתן, ואע"פ
שלכאורה דמיא יותר לספינה זו ויין סתם דאמרינן אם נתן [אמאי] לא יטול, שבעל
היין יכול לומר הא קאימנא (וה"נ השוכר יאמר כן), לא -
פתחי חושן חלק ג (פקדון ושאלה) - הערות פרק ב - דיני השמירה וחיובי
השומרים הערה (מג
שם שאף באונסין אינו מקבל שכרו אלא באונס שבגוף החפץ, אבל אונס בגופו של שומר,
אפילו להפוסקים שגם באונס כזה פטור, שכרו מיהא מפסיד (עי' ערך ש"י סימן רכז
סעיף ז), דדמי למת החמור בחצי הדרך ולא ההנהו כלום, שאינו נותן לו שכר כלל,
כמבואר בסימן שי (סעיף ב), וכתב עוד שם ששבועת השומר ליטול שכרו היא שבועת
המשנה, דומיא דחנוני על פנקסו, ועי' בדברי משפט. ולכאורה צ"ע מ"ש -
פתחי חושן חלק ה (גניבה ואונאה) - הערות פרק ז - המשתמש בנכסי חבירו שלא
מדעתו הערה (לג
התוס' מהא דאם עמד ניקף, עפ"י שיטת הרמב"ם שם שאינו חייב אלא כשבנה הכותל על
מקום של שניהם, ועפ"י דברי הנ"י בהא דסמך לו את הכותל שדעת הבונה שאם ירצה
השכן לשלם לו חלקו יזכה בחצי ההוצאה בקנין חצר, ולפי"ז בעמד ניקף וגלי דעתיה
דניחא ליה זכה בחצי הכותל מדין מקח וממכר, וממילא לא שייך לפוטרו מדין ז"נ
וזל"ח, עיי"ש, ולכאורה צ"ע שהרי אין אדם קונה בע"כ, ומנ"ל שבגלוי דעת -
פתחי חושן חלק ה (גניבה ואונאה) - הערות פרק ד - חיוב השבת גניבה וגזילה
הערה (פ
כח. הגוזל פחות משוה פרוטה, אע"פ שעבר, אינו בתורת השבה +(פ) שו"ע סימן שס
סעיף ב, ובמנ"ח מצוה קל האריך בטעם הדבר, ומצדד לומר שלדעת הפוסקים שיש קיום
מצוה בחצי שיעור, ה"נ ישנו במצות השבה (קצת משמע כן בסמ"ע סימן שסז סק"ז),
ומ"מ מסיק שבמצוה שבממון אין מצוה בחצי שיעור, ולדעת הסוברים שבפחות מש"פ אינו
בהשבה משום מחילה, א"כ בגזל חש"ו דלאו בני -
פתחי חושן חלק ח (קניינים) פרק יד - דברים הנכללים בלשונות מכירה סעיף נ
נ. מכר הקרקע לאחד והאילנות לאחר, יש אומרים שבעל האילנות זוכה גם בחצי
קרקע(קכט), ויש אומרים שאין לבעל אילנות בקרקע כלום, אלא שאם יבשו יכול ליטע
אחרים תחתיהם(קל). -
פתחי חושן תוכן העניינים פקדון ושאלה
אמירתו לגבוה כקנין להתחייב משום הנאת שכרו מדין פועל ומדין ההיא
הנאה להתחייב בפשיעה בלא קנין פשיעה בכלל גרמא -
פתחי חושן חלק ד (שכירות) - הערות פרק ט - תשלום השכירות ואיסור הלנת
שכר הערה (א
מצדד לומר שחוב שכירות דינו כהלואה שניתן לתבוע בכל מקום, כמבואר בפת"ח (ח"א)
דיני הלואה (פרק ג)). וכתב רש"י (ב"מ דף קיח ע"א סוף המשנה), דאע"ג דבכל דוכתי
שוה כסף ככסף, הכא גבי פועל בל תלין שכרו כתיב, מאי דאתני בהדיה משמע, ונראה
כוונתו שכיון שקצץ שכרו בכסף, ה"ז כהתנה לשלם בכסף ולא בשוה כסף (עי' ערך ש"י
(סימן שלז) שהאריך עפ"י סברא זו לדון שבמקום שיש לבעה"ב -
פתחי חושן תוכן העניינים אבידה ומציאה
קנין קטן במקום איסור עכו"ם שהגביה עבור ישראל וקדם אחר ותפס יד
פועל כיד בעה"ב יט. קנין הגבהה ושנים שהגביהו כ. טלית מונחת ע"ג עמוד וע"ג
קרקע -
פתחי חושן חלק ב (אבידה ומציאה) - הערות פרק ט - כיצד זוכה המוצא במציאה
הערה (לב
סק"א שחצירו קונה משום רשות, וכל שיש לו רשות השתמשות בחצר זוכה בחפץ הנמצא
שם, ובנה"מ בפתיחה לסימן ר (וכן במקור חיים סימן תלז סק"ג) כתב שחצר המושכר
הוי כידו של שוכר מדין יד פועל כיד בעה"ב, וכאילו שכרו ללקט מציאות, שזוכה
השוכר, אא"כ נכנסה לשם מציאה שלא מדעת השוכר, שזוכה בה המשכיר משום דהוי כסתם
פועל שמציאתו לעצמו, ואם נכנס שלא מדעת שניהם משמע -
פתחי חושן חלק ה (גניבה ואונאה) - הערות פרק ח - הנהנה בממון או מעשי
חבירו הערה (ו
מ"ש לפרש שיטת רש"י), והביא מהא דנדרים דף נ בעובדא דרב גמדא שע"י הקוף שלו
נמצאו המרגליות ונתנו הספנים הכל לרב גמדא, ופירשו התוס' והרא"ש שממדת חסידות
הוא, והרי מן הדין זכה בחצי השבח שבא מחמת הקוף שלו, ותירץ דאה"נ אלא שממדת
חסידות נתנו הכל (לכאורה יש לחלק בין שבח שמחמת גוף ממונו, לבין שבח מחמת גרם
ממונו). אלא שהקשה בעצם הכלל שחולקין השבח, אמאי -
פתחי חושן חלק ג (פקדון ושאלה) - הערות פרק יב - שליח ששינה או שקנה
לעצמו הערה (לח
שאם ברור שהיה יכול לקנות חייב, ודמיא לאם אוביר ולא אעביד, ודוקא בשליח בחנם
שיכול לחזור משליחותו אמרו המבטל כיסו פטור, וכן בשכיר לזמן, או במקבל עיסקא
שיש לו דין פועל שיכול לחזור בחצי היום, אבל בשליח בשכר שנותן לו בקבלנות חייב
לשלם למשלח כל מה שהיה יכול להרויח אילו קנה בציווי המשלח (וכתב בערך ש"י
(סימן קפה) בהא דש"ש אינו חייב לדעת כמה פוסקים עד שימשוך, -
פתחי חושן חלק ז (שותפים ומצרנות) - הערות פרק ח - שאר דיני שותפים
משו"ע חו"מ הערה (לט
עוד פעם +(לט) שו"ע שם, כהכרעת הטור כדעת הרמב"ם (בסימן עז הכריע הטור כן, אבל
בסימן קעו כתב שאלמלא שאין לי להכריע הייתי אומר וכו'), שיכול הנתבע לומר אם
אזכה בדין לא אזכה רק בחצי (כמ"ש להלן שיכול השותף השני להחזיר הדין, אבל אם
הוא בעיר שאינו יכול להחזיר הדין, אין טענתו טענה, ונראה דה"ה בשאר אופנים
שאינו יכול להחזיר הדין, כמ"ש להלן), ואם אפסיד אפסיד בכל -
פתחי חושן חלק ז (שותפים ומצרנות) - הערות פרק א - השותפות בעסק ודיני
השותפות הערה (ז
במעותיהם, עיי"ש. וצ"ע דא"כ פשיטא שלא עשו כלום, ועוד הרי לא הקנה לו שיהיו
שלו. ובפרישה נראה בהדיא כמ"ש החכ"צ, אלא שהוסיף שם שכשקונה מעותיו של חבירו
לשם שותפות, היינו שזוכה בחצי המעות, ונראה כונתו שמגביה או מושך כל המעות כדי
לזכות בחציין, והחצי השני ישאר של חבירו, ובזה נעשו כל אחד שותף במעות שיש ביד
חבירו, ולפי"ז ה"ה כשזה הכניס מנה וזה מאתיים ג"כ מהני בכה"ג. -
פתחי חושן חלק ט (ירושה ואישות) - הערות פרק יא - האלמנה אצל היורשים
הערה (ו
ועי' להלן (הערה סה) מדברי ההפלא"ה. כתב בשו"ע (סימן קיח סעיף ג), אם שהתה
מלחלוק עם היתומים כפי התקנה קצת זמן, לא איבדה מזונות אותו זמן, וכתב הרמ"א
אע"פ שהכח בידם לסלק האלמנה בחצי הנכסים, והוא מדברי הטור בשם הרא"ש בתשובה,
והיינו עפ"י תקנת נישואין של טוליטולא, שיכולים היורשים לסלק האשה בחצי
הנכסים, אע"פ שאין בהם כדי כתובתה, כמבואר בשו"ע שם (עי' פרק ז -
פתחי חושן חלק ז (שותפים ומצרנות) - הערות פרק ג - פירוק וחלוקת השותפות
הערה (לד
כמבואר בהגמ"י, אבל בנ"ד שהבטיחו חלק גדול יותר, יש לדון בכמה נקרא חלק גדול,
וכתב שהוא עד קרוב לשני שליש, אבל לא מסתבר יותר, ואם אמרו חלק גדול יותר מכם,
כיון שהם מוחזקים אפשר דסגי בחצי ועוד ש"פ לכל אחד, ואם היה הפסד, אז כנגד מה
שנתנו לבטחון יכולים לומר שקיבלנו אתכם לשותפים עד קרוב למחצה, עיי"ש.+. -
פתחי חושן חלק ז (שותפים ומצרנות) - הערות פרק ד - שותפים בקרקע בבנין
ובחצר הערה (נא
בנה, יכול לעכב על השני מלהשתמש בו עד שיתן לו הוצאותיו, ומסברא נראה שתשמיש
קל שאין דרך שכנים להקפיד אינו יכול לעכב עליו. ומבואר ברמ"א (סעיף יב) שמיד
כשאמר שיתן ההוצאה זכה בחצי הכותל (עי' קצה"ח ס"ק ה, ועי' לעיל הערה מח), אלא
שכתב הסמ"ע (שם) דהיינו דוקא כשנבנה על מקום שניהם, אבל אם נבנה על מקום של
האחד, אין באמירתו לזכות, ונראה שאפילו לאחר ששילם לא קנה -
פתחי חושן חלק ב (אבידה ומציאה) - הערות פרק ח - שכר והוצאות השבת אבידה
הערה (י
שאפילו הוא טוען עתה שלא היה מתרצה לפחות משכרו כדי לישב בטל אין שומעין לו,
שמסתמא כל אדם ניחא ליה בזה, אא"כ התנה בתחלה על כך, וכן משמע בסמ"ע סק"ח, ומה
שהזכירו הפוסקים פועל זה הכוונה לפועל כיוצא בו, ונראה שדבר זה הוא לכל
הפירושים.+, ויש מפרשים ששמין כמה היה רוצה ליקח כדי לבטל ממלאכתו להתעסק
בהשבת האבידה, כגון שהיה עוסק -
פתחי חושן חלק ג (פקדון ושאלה) - הערות פרק יא - קצת דיני שליחות למקח
וממכר הערה (ח
משפטי מועיל, וצ"ע. וכל זה להעשות שליח, אבל למנות שליח נראה שיכול המנהל או
פקיד המורשה לכך לעשות שליח, ויש בו כל דיני שליח, כיון שהממנה הוא אדם פרטי,
שהוא בר שליחות, אע"פ שהוא פועל עתה מכח החברה כגוף, אמנם כשהפקיד הוא עכו"ם
ובעלי החברה הם ישראלים, בזה נראה לכאורה שאינו יכול לעשות שליח, כי אם מדין
פועל לדעת הפוסקים דמהני, ועדיין צ"ע בכל זה.+, ואפילו -
פתחי חושן חלק ו (נזיקין) - הערות פרק ד - דיני מוסר ומזיק בדיבור הערה
(צט
דשייך דינא דר"נ, היינו כשאפשר לעשות הנזק גם ע"י אחד ואפשר שכל אחד עשה כל
ההיזק, משא"כ בדיינים דא"א שיהא רק בג' וצריך סיוע של השני אף בחצי הנזק, בזה
לא אמרינן, וכעין שכתבו התוס' והרא"ש בנפל לאחריו מקול הכריה שאין בעל הבור
חייב בכל הנזק משום שאינו חייב מדר"נ אלא כשעשה כל התקלה, או -
פתחי חושן חלק ז (שותפים ומצרנות) - הערות פרק ב - עסק השותפות הערה (מז
במעות ולא בקרקע, ועי' מ"ש בפת"ח (ח"ה) דיני גניבה (פרק ח). ואם השביח ואח"כ
נתקלקל השבח באונס, כגון שבנה ונשרף הבית, עי' בשו"ת שער אפרים שדן בשותף
שהתחייב לבנות והשני התחייב בחצי ההוצאות, ואח"כ נשרף הבית, והעלה בתחלה שחייב
לשלם, דסוף סוף בנה, ומה שנשרף אנוס הוא, והוכיח כן מכמה מקומות, ולבסוף דחה
הוכחתו, עיי"ש, ואפשר שלהלכה לא חזר בו, והמשפ"ש הביא -
פתחי חושן תוכן העניינים עדות ושטרות
מילא בשריטות יב. הרחיקו ב' שיטין מועיל לענין להד"ם יג. נגמר השטר בחצי
שיטה והרחיקו עוד שורה וחתמו כשכתוב בשטר שריר וקים יד. נגמר השטר בסוף
שיטה והרחיקו שיטה וחתמו באמצע -
פתחי חושן חלק י (עדות ושטרות) - הערות פרק יא - טענת פרעתי ושאר טענות
הערה (קסה
לחייב שותפו בהודאתו, ובש"ך הביא בשם הב"ח שאם אינם שותפים אינו חייב אלא מחצה
(ונראה שלגבי החצי השני יכול לומר משטה, וצ"ע), ואם הם שותפים ה"ז כמודה שקיבל
ע"ח השותפות וחייב גם בחצי השני מדין ערב, כמ"ש בשו"ע סימן עז סעיף א, ועי'
דיני שותפים.+. -
פתחי חושן חלק י (עדות ושטרות) - הערות פרק ח - חתימת העדים בשטר הערה
(לב
שורה, והניחו אותה ריק, ועוד שורה אחרת, והתחילו העדים לחתום בתחלת שורה
שלישית, יש פוסלים +(לב) שו"ע סימן מה סעיף י בשם יש מי שאומר, שיש לחוש
שיכתוב בחצי שיטה הנשארת מה שירצה, ויחזור בשיטה אחרונה מענינו של שטר, ובאופן
זה השטר יוכשר, וכתב הסמ"ע סק"כ שאפילו בא השטר לפנינו ולא כתוב שם כלום, מ"מ
ראוי לזייף הוא, ועי' להלן. והש"ך ס"ק טו -
פתחי חושן חלק א (הלואה) - הערות פרק יא - קנין מעמד שלשתן הערה (כב
אין בעה"ב נפטר, מ"מ אם בתחלת השכירות המחהו אצל חנוני המקיף ונתרצה הפועל,
אין לו על בעה"ב כלום. והקשה השע"מ שלכאורה הוא דלא כדברי הרא"ש דלעיל, דמה לי
קניית סחורה ומה לי שכירות פועל, ואפ"ה ס"ל להרא"ש שחוזר על הלוקח, וכתב השע"מ
לחלק דהש"ך איירי שהחנוני השתעבד בתורת ערב קבלן (צ"ע הרי גם בקבלן אין הלוה
נפטר כשאינו יכול לגבות מהערב), והרא"ש איירי כשלא -
פתחי חושן חלק ה (גניבה ואונאה) - הערות פרק יב - פרטי מום במקח הערה
(טו
ה. יש דין מום בשכירות, וכמו שנתבארו דיניו בדיני שכירות +(טו) ושם נתבארו כמה
פרטים בדין מום בשכירות, וכן בשכירות פועל יש דין מום, וכל שאינו ראוי למלאכה
ששכרו ה"ז מום, כדמוכח להלן גבי עבד, ועיי"ש בפרק ו בדין מום שנולד באמצע
השכירות, ובדין נשתמש לאחר שנודע לו המום.+. -
פתחי חושן חלק ו (נזיקין) - הערות פרק י - תשלומי נזיקין הערה (נה
לדעת הפוסקים דכשאין לאחר לשלם גובה מן השני כל הנזק, כמ"ש להלן, היינו דוקא
כשבר חיוב הוא מדינא בנזק, אבל בהא שהאחד אינו חייב מדינא אלא חצי נזק, ולשני
אין לשלם, אין מחייבים את החייב בחצי נזק להשלים חלקו של השני, דכיון שאינו
חייב מעיקר הדין, אלא בחצי נזק ה"ז כאילו לא עשה כלל יותר, שהתורה פטרתו מלשלם
יותר, ואינו גובה אלא חצי נזק. באור שמח פי"ב מה' נז"מ הי"ט מסתפק -
פתחי חושן חלק ז (שותפים ומצרנות) - הערות פרק י - דיני שותפים משאר
חלקי שו"ע הערה (א
שצריך להשתתף בפריטי, וכתבו הפוסקים שצריך להוסיף מעט שמן, ולא סגי במה שיקנה
לו מהשיעור שנתן בעה"ב, וכתב הא"ר הטעם דבעינן שידליק בעה"ב משלו כדי שיעור,
ומשמע שאינו יוצא בחצי שיעור ואע"פ שבלא"ה לא יהא לאכסנאי שיעור הדלקה, צריך
לומר דכיון שאינו חייב מעיקר הדין, סגי ליה בשיעור כלשהו (אגב, מ"ש הפמ"ג בשם
הא"ר שגם האכסנאי צריך להוסיף כשיעור הדלקה, לענ"ד -
פתחי חושן חלק ד (שכירות) - הערות פרק יג - דיני אומן הערה (ג
והיינו טעמא משום דבר האבוד, הרי מבואר בסימן שלו שאפילו אמר לו לעשות בשל
הפקר אינו יכול לומר טול מה שעשית בשכרך, ולכן העלה דהרא"ש איירי שלא אמר
לאומן לעשות בתורת שכירות פועל, שבזה א"צ קנין ואינו יכול לומר לו טול מה
שעשית (עי' פרק ט הערה כח בדין האומר לחבירו הבא לי מים אם יש בזה משום שכירות
פועל), אלא מיירי שאמר לו שלאחר שיעשנו יקחנו ממנו בתורת קנין, ולכן -
פתחי חושן חלק ד (שכירות) - הערות פרק ה - זמן השכירות ודמי השכירות
בקרקע הערה (ה
בסתם לחזקת שנה שניה כל זמן שלא הסכימו על כך, ואפשר דאף לסברת המחנ"א, כיון
שאמר לו בתחלה שמשכיר לג' שנים ה"ז כהסכימו להמשך השכירות, עכ"פ לענין הקנין,
וצ"ע), והביא ראיה מדין פועל שהתחלת מלאכה היום אינו קנין ליום המחרת, משום
שכל יום שכירות בפני עצמה היא, וגם אם עשה קנין סודר בתחלת השכירות, הרי כבר
נחלקו הפוסקים אם קנין סודר מועיל בשכירות (ועי' פרק ד סעיף א), -
פתחי חושן חלק ט (ירושה ואישות) - הערות פרק ח - נכסי צאן ברזל ונכסי
מלוג ושאר ממונות שבין איש לאשתו הערה (צט
מתחלה שלא ימכור, נראה פשוט שהמכר בטל, ואף החלק שלו, כיון שאין החלקים
מסוימים, ולא דמי לשותף שמכר חלקו לבד (שוב התבוננתי דאפשר שחלקו מכור לדעת
קצת פוסקים, אם הלוקח מתרצה בחצי הבית, עי' פת"ח [ח"ח] דיני קנינים פרק יג
הערה פ והערה פט), אבל אם לא מיחתה, יש לדון אם יש לומר דמסתמא ברשותה עשה,
כמ"ש לעיל, וצ"ע. ומ"מ נראה שאין לומר שמ"מ מועיל מכירתו -
פתחי חושן חלק ה (גניבה ואונאה) - הערות פרק יא - החזרת אונאה ובטול מקח
הערה (יז
נימא סברת הגמרא לאידך גיסא שרצה למכור החפץ וסבר שאם יעמוד על המקח לא
יקנוהו, ולכן מכר בפחות ובדעתו לתבוע האונאה, ועי' פרק י הערה כו שגם מדברי
הנה"מ משמע דלא אמרינן סברא זו גבי פועל, וצ"ע בטעם הדבר.+, ויש אומרים שבאופן
זה אם נתאנה ביותר משתות אינו יכול לבטל המקח. -
פתחי חושן חלק ה (גניבה ואונאה) - הערות פרק י - איסור ודיני אונאה במקח
וממכר הערה (ה
ואין אונאה בקרקעות, והעלה שישומו כמה אדם רוצה ליתן להעמיד בית כזה על קרקע
של לוקח, וזהו שווי הבית, והמותר הוא דמי הקרקע, ולפי חשבון זה ישומו בדין
האונאה, וכמ"ש בתרוה"ד בדין שכר פועל עם סוס (עי' רמ"א סעיף לג, ובמ"ש בזה
בדיני שכירות פרק ח סעיף ב), וכיון שיש דיעות דתלוש ולבסוף חיברו מיקרי תלוש
יכול המוחזק לומר קים לי ולבטל המקח, דקרקע בחזקת בעלים עומדת, ואף אם -
פתחי חושן חלק א (הלואה) - הערות פרק ו - גביית חוב ע"י תפיסה ושעבודא
דרבי נתן הערה (ה
מח שמצדד להתיר להעיד שקר בפני ערכאות כדי להוציא ממון השייך לו עפ"י האמת,
וכ"כ בדברי גאונים כלל נב סימן יב בשם זכור לאברהם (ואפשר דאיירי לאחר רשות
ב"ד), וכן מצינו בריש פ' האומנין גבי פועל שחזר בדבר האבוד שמותר להטעותו
ולומר לו אתן לך ד' ואינו נותן אלא ב' (ואפשר דהתם הוי כאילו נותן לו אלא
שמנכה הפסדו), וכן מצינו בהא דר' יהודה ור' יוסי (יומא דף פג ע"ב) שאמרו -
פתחי חושן חלק ח (קניינים) - הערות פרק יד - דברים הנכללים בלשונות
מכירה הערה (יט
הבית הסמוך לו לצד מזרח והכותל הוא משותף לשנים, והלוקח הראשון טוען שכל הכותל
המשותף הוא שלו, והשני טוען שעובי הכותל הוא משותף לשניהם, ואע"פ שהרשהו לבנות
על גביו היינו בחצי הכותל, והעלה שהדין עם לוקח שני, ונראה שבעיקר סמך על
המנהג, עיי"ש באריכות.+, אבל אם ירצה המוכר יכול לבנות עליה ע"ג עמודים,
ונחלקו הפוסקים אם יכול המוכר לחפור מחוץ -
פתחי חושן חלק ח (קניינים) - הערות פרק א - כללי הקנינים הערה (כח
לשלוח החמץ ע"י הבי דואר וכאשר יגיע אליו החמץ ישלח לו מותר המעות, והחמץ הגיע
בתוך הפסח, וכתב שלכאורה נעשה הבי דואר שלוחו, מ"מ אין שליחות לעכו"ם, ומצדד
לחוש לדעת הפוסקים דביד פועל יש שליחות, אלא בנדון דידיה שהמוכר הוא ג"כ נכרי
לא שייך לומר כן, וגם מדין יש שליחות לעכו"ם לחומרא כתב הבי"ש דמ"מ לא כיון
הבי דואר לזכות עבורו, וגם הוא לא נתכוין לזכות על ידו, שהרי -
פתחי חושן חלק ח (קניינים) - הערות פרק יג - דיני מכירה הערה (פ
קיים בשאר, וכ"כ בפ"ק דקידושין (עי' לעיל), וכתב המחנ"א שלא נחלקו אלא כשהלוקח
רוצה לקיים חצי המקח לפי חשבון הדמים, בזה ס"ל להריטב"א דמקח שבטל מקצתו בטל
כולו, אבל כשהלוקח מתרצה בחצי המקח בדמים שנתן, כו"ע מודים שקנה, אלא שחזר
המחנ"א ומקיים דינו של הריב"ל, וכתב שאפשר שאף הרשב"א מודה לו, עיי"ש (עי'
המשך דברי המחנ"א להלן הערה פט). ומ"ש המחנ"א לחלק בין -
פתחי חושן חלק ו (נזיקין) - הערות פרק ג - אדם המזיק בגופו כוחו גרמא
וגרמי הערה ולפי"ז
בשם הר' דוד בשם בעלי התוספות, וז"ל, דאין חיוב נזיקין אלא בכח ובפועל, לא במה
שנעשה, ורוח מצויה פועלת היא ורואין אותה כאילו היה בכח אדם ע"י שהיא מצויה,
אבל הירידה למטה אין בה פועל (של) כלל, אלא שמחמת כבדה היא יורדת, ואף אם הרגה
בירידתו לא נעשה זה בפועל, אלא כובד האבן הוא שהזיק מאליו, ע"כ, וגם מדברי
הר"ד נראה שאפילו בירידה מחמת פתיחת היד לא מיקרי כח פועל, -
פתחי חושן חלק ג (פקדון ושאלה) - הערות פרק ג - פשיעה גניבה ואבידה
ואונסין הערה (נו
נקרא אונס אלא כשקפץ עליו חולי ולא היה לו שהות ואפשרות להעמיד שומר אחר, אבל
כשהיה לו שהות לא מיקרי אונס, ומשמע מדבריו שאפילו ש"ח חייב בזה, עיי"ש. ועי'
סימן שלג (סעיף ה) לגבי פועל שנאנס, שגם אם חלתה אשתו הוי אונס, ויש לחלק בין
שמירה למלאכה, וצ"ע.+, או אנסתו שינה, ולא היה יכול לשמור פטור, אבל אונס
שאינו בגופו של שומר חייב. -
פתחי חושן חלק ב (אבידה ומציאה) - הערות פרק ב - יאוש ויאוש שלא מדעת
הערה (לו
שאין היאוש מועיל משום שנעשה כשומר הבעלים, וכ"ש כשנמצא ביד שומר הבעלים ממש,
שאין היאוש מועיל. ועי' ערך ש"י סימן רנט סעיף ז בדין ראובן שמצא קורות עכו"ם
ששטפן נהר, ושכר פועל עכו"ם לקשרם ולהוליכם למקום אחר, ובדרך בא שמעון ונטלם,
שזכה בהם שמעון, והבאתי דבריו בפרק ט הערה נא.+. -
פתחי חושן תוכן העניינים קניינים
חיובי השליח, לא רצה המקבל לקבל הסחורה שליח לקנות שאינו בר שליחות
יד פועל כיד בעה"ב ברכה על מעקה שנעשה ע"י עכו"ם משיכה והגבהה מכוחו,
כונת משלח -
פתחי חושן תוכן העניינים נזיקין
אמר לחש"ו להזיק. סבור שהוא של משלח. פועל שגרם נזק לאחר. כשאינו
יכול לעשות המלאכה מבלי להזיק. אם יכול השכן לעכב. -
פתחי חושן חלק ט (ירושה ואישות) - הערות פרק ו - נדוניא וחיובי ממונות
שבין בני הזוג הערה (כה
פרק יג סעיף יב), ולכן גם הריוח הבא ע"י חותנו, ה"ז כאילו הוא הרויח ע"י
אחרים, שהריוח שלו. אלא שחזר ודחה שבנ"ד שהעיסקא ביד הבע"ד עצמו גרע טפי,
דעיקר העיסקא הוא שהמקבל מתחייב לעסוק בחצי הפקדון לטובת הנותן, וכיון שנתבטלו
השידוכין איגלאי מילתא למפרע שבטעות התחייב לעסוק בשבילו, וה"ז כקנין בטעות,
וגם יש אומדנא שאילו ידע שתמות בתו לא היה מתחייב לו, ואה"נ אילו -
פתחי חושן חלק ז (שותפים ומצרנות) - הערות פרק ו - דבר שאין בו כדי
חלוקה ודיני גוד או אגוד הערה (י
בכל דבר מה שיעורו, כגון חצר שיעורו דע"ד אמות מרובעות, שדה כדי זריעת ט'
קבין, גנה כדי זריעת חצי קב, פרדס כדי זריעת ג' קבין, ודוקא בא"י, אבל בבבל
אין חולקין את השדה עד שיהא בה כדי לשכור פועל לעבודת יום אחד, עיי"ש, ולענין
כדי חלוקה בבית הביא המרדכי (בפ' המוכר פירות) ב' דיעות אי סגי בדע"ד או בעינן
ו' על ו', עיי"ש (והביאו בד"מ סימן קעא סק"ב ובהגה בסמ"ע סק"ט), ומיד אחר -
פתחי חושן חלק א (הלואה) - הערות פרק ח - קצת דיני משכון הערה (צח
צריך לפרש בהוזל המקח או הוקר, אבל אם לא נשתנה השער, במטלטלין לכו"ע, ובקרקע
לר"י, באמת אינם יכולים לבטל המקח, ואין ההפסד של האלמנה. והקשו התוס' אליבא
דר"י שיש אונאה לקרקע בחצי שוויו, וז"ל, תימה קצת אע"ג דהוזל המקח מ"מ תחזור
בה לגבי הלקוחות, שהרי המכר לא היה כלום, ותחזיר הקרקע ליתומים (ר"ל והרי זה
כאילו לא קיבלה כלום ונשאר חוב כתובתה מאתיים), ויש לומר -
פתחי חושן חלק ו (נזיקין) - הערות פרק ט - נזקי אש ותולדותיו הערה (כח
כן, דאל"כ אמאי כשאין בליבויו כדי ללבות פטור, אע"פ שגם ברוח אין כדי ללבות,
ולמה לא נימא דליהוי כשנים שעשו נזק ואין יכולים לגבות מן האחד שחייב השני
לשלם מדר' נתן, או עכ"פ יהא חייב בחצי הנזק. וביותר לסברת הרשב"א דכל שנעשה
ע"י רוח ואדם ה"ז כאילו האדם עשה הכל (אלא שנראה שהתוס' לא ס"ל כהרשב"א בסברא
זו, כמ"ש לעיל), וע"כ צריך לומר דליבוי שאני, וצ"ע. ובחזו"א ב"ק סימן ב -
פתחי חושן חלק ט (ירושה ואישות) - הערות פרק א - סדר נחלות וירושה הערה
(ז
סימן יז) ביעקב שנתן נדן לבנו שמעון והקנה לו בקנין סודר חצי ביתו, ועוד כתב
לו בשטר בלשון חיוב שאם ירצו שמעון ואשתו לסלק ליורשיו שעה אחת קודם מותו סך
אלף וחמש מאות ר"ט יזכו גם בחצי הבית השני, ועתה רוצה שמעון לסלק לשני אחיו
ראובן ולוי רק סך אלף ר"ט, בטענה שהרי גם הוא יורש, ומגיע לו גם שליש מדמי
הבית, ועוד טוען שבשעה שנעשה השטר היה להם עוד אח יהודה שמת בחיי -
פתחי חושן חלק י (עדות ושטרות) - הערות פרק ז - כתיבת השמות בשטר הערה
(סא
ולא נשתעבד, והיה יכול לחזור בו (לעיל שם כתב המהרי"ט בההיא דפ' גט פשוט
דהמבשרני במה נפטר רחמה של אשתי אם זכר או נקבה, וכן בהא דשאול ודוד הוא מדין
שליחות, ונראה כונתו מדין שכירות פועל, שכל שלא עשה השליחות לא נתחייב לו
כלום, ועיקר החיוב חל לאחר שעשה השליחות, ובזה נתחייב), ובשעה שנתחייב כבר היה
מבורר הדבר, ואין זה שייך לדיני ברירה, ולא דמי להך דכל המוציאו, -
פתחי חושן חלק ח (קניינים) - הערות פרק ב - פרטי הקנינים בדברים הנקנים
הערה (מג
אינו יכול לחזור, אבל אם נתן לו כסף סתם תליא בפלוגתא, ועי' בחידושי רעק"א
שתמה למה נחשוש בשכירות שמא יאמר לו, הרי המשכיר יפסיד השכירות, כמ"ש בסימן שי
שהשוכר חמור ומת בחצי הדרך נותן לו שכר חצי הדרך, וא"כ לא יפסיד השוכר כלום,
ועי' אבנ"מ סימן כח סק"י שכתב דשכירות מטלטלין נקנה בכסף, ודן שם בקנין משכון
בכסף, ועי' קצה"ח סימן עב סק"ב בדין משיכה במשכון. ובפת"ש כאן -
פתחי חושן תוכן העניינים ירושה ואישות
נא. רוצים היורשים לפרוע לאחת חצי זכר ולאחת דמי ההתחייבות אחד מהאחים קנה
השטח"ז נב. בשטח"ז זוכה בחצי זכר פשוט הניח רק בן בכור ובת בחלק פי שנים
יש גם חלק פשוט -
פתחי חושן חלק ג (פקדון ושאלה) - הערות פרק ד - שומר שמסר לשומר הערה
(כד
מלמסור האתרוגים לפני החג, ולאחר שדן שם אם בכה"ג יכול להפטר בהרי שלך לפניך
(עי' פרק ח סעיף יד), כתב שאף אם נאמר שהשכיר יכול לומר הש"ל, אין הבע"ג נפטר
כלפי המשלח, כיון שיש לו דין פועל בדבר האבוד ואינו נפטר בהש"ל, אין מועיל
פטורו של השכיר לפטור הראשון, שאין שומר שמסר לשומר נפטר מחיוביו אילו נעשה
אצלו במה שהשומר השני פטור, דומיא לש"ש שמסר לאמו שאינו -
פתחי חושן חלק ו (נזיקין) - הערות פרק יד - היזק ראיה ואורה הערה (יט
שו"ע סימן קס סעיף א, שלענין גובה ד' אמות מדין היזק ראיה בעל הגג הוא המזיק,
אבל לענין גובה עשרה שבלא היזק ראיה צריכים לעשות משום נתפס כגנב כמו שנתבאר
לעיל, גם בעל החצר משתתף בחצי ההוצאות. וכתבו בקצה"ח סק"ב ונה"מ סק"א שרק
בהוצאות משתתף בעל החצר, אבל במקום הכותל אין בעל החצר משתתף, עיי"ש בטעמם.+. -
פתחי חושן חלק ח (קניינים) - הערות פרק ד - קנין שטר ושאר דיני שטר הערה
(נז
אלא חצי שדה, אבל לטעם דאחיל ליה יש לו כל השדה מכח שטר ראשון, ולכאורה הטעם
משום דלא שייך מחילה בגוף השדה, ובנה"מ כתב שאפילו אם נאמר דמהני מחילה בגוף
השדה, מ"מ הזכות שיש לו בחצי השדה שבשטר שני, יש לו מזמן הראשון, שהרי לא מחל
אלא על אותו חצי שלא נכתב בשטר שני, אבל לדעת הרמב"ם דאמרינן ביטל לגמרי, גם
אותו חצי אין לו אלא מזמן שני, וכ"כ בשו"ת הר"א ששון -
פתחי חושן חלק ה (גניבה ואונאה) - הערות פרק א - איסורי גניבה וגזילה
הערה (ג
שהוא מן התורה, אלא שאינו בכלל לא תגנוב, אלא ילפינן מוחשב עם קונהו או מואכלת
את כל העמים, עיי"ש, וכ"כ בשו"ת רדב"ז ח"ד סימן רה. כתב הש"ך סימן שלז סק"א
שלמ"ד גזל עכו"ם אסור, ה"ה פועל ישראל העושה מלאכה אצל עכו"ם אסור לאכול בשעת
מלאכה, אפילו באופן שאצל ישראל מותר, אבל בשער משפט ובחידושי רעק"א שם כתבו
שלגירסא שלנו בגמרא לא חמיר עכו"ם מישראל, וכעין זה כתב -
פתחי חושן חלק ה (גניבה ואונאה) - הערות פרק ג - מכירת דבר גנוב הערה
(כה
ההלואה אינו נותן לו אלא דמי ההלואה, ועי' ביאור הגר"א), וביאר הסמ"ע סק"ח שגם
בזה שייך תקנת השוק כדי שלא ימנעו מלהלוות זה לזה. ובשו"ת מהרי"ל דיסקין פסקים
אות רכו כתב שאם שכר פועל ונתן לו משכון גנוב, והוברר שנתאנה הפועל, אין בו
תקה"ש אלא כפי שוויו ולא כמה שהפסיד, עיי"ש.+, ואם היה הגנב עכו"ם ומשכנו אצל
ישראל להלואה ברבית, נותן לו רק הקרן. -
פתחי חושן חלק ט (ירושה ואישות) - הערות פרק ד - העברת נחלה צוואה ושטר
חצי זכר הערה (קו
שמגרעת זכות יורשיה, ועיי"ש שדן במקום שיש ספק אם מחלה השטח"ז תמורת הנדן שנתן
לה אביה, וכתב עוד שם שאם יש בידה שטח"ז ועוד מתנה בתנאי שיתנו לה חצי חלק
זכר, אינם נפטרים בחצי ח"ז, דהו"ל כנותן ב' שדות לחבירו ובכל אחת התנה שיתן לו
מאתיים זוז, דפשוט שחייב ליתן ד' מאות, עיי"ש.+. -
פתחי חושן חלק ג (פקדון ושאלה) - הערות פרק ח - תשלומי השומרים הערה (לג
שהמשאיל קונה במחיר סיטונאי, ודוחק, ועי' פרק י הערה יד), ובקושית הקצה"ח מהך
דחביצא להך דסבל, נראה שלפי דברי הנה"מ (שם) שחיובו של סבל הוא מפני שהפסידו
מה שהיה יכול להרויח, כדין פועל, אין כאן קושיא, וממילא אין להוכיח מכאן ששומר
אינו משלם כגזלן, אבל הקצה"ח לשיטתו שנראה שאינו סובר כהנ"מ, שפיר מקשה. ומ"מ
נראה שלדעת האומרים ששמין במחיר קמעונאי, אפילו -
פתחי חושן חלק א (הלואה) - הערות פרק ב - חובת הלוה לפרוע חוב הערה (לה
משום שיכול לחזור בו באמצע, וא"כ אם נחייב אותו להשכיר עצמו, אפילו בלא כפיה,
הרי זה כאינו יכול לחזור מחמת חיובו, אבל לסברת הר"מ בהגהת מרדכי שעד ג' שנים
מותר להשכיר עצמו, שיש לו דין פועל ולא דין עבד, וכן פסק הרמ"א בסימן שלג סעיף
ג, א"כ עד ג' שנים אין איסור עבדות, ולכן אם נכופהו ע"י ב"ד אף תוך ג' שנים
הרי אנו מבטלים ממנו הזכות לחזור ואסור, אבל במה שאינו יכול לחזור מחמת -
פתחי חושן חלק ט (ירושה ואישות) - הערות פרק י - מעשה ידיה חבלתה מציאתה
וירושתה הערה (טז
עא סק"ח), וצ"ע. בהפלא"ה (קו"א לסימן פט) מסתפק כשהתפיסה צררי על מזונות דמכאן
ולהבא, אי חשיב כנתן לה שכר על מעשי ידיה, ואינה יכולה לומר איני ניזונית
ואיני עושה, או דילמא יכולה לחזור כדין פועל, והמעות חוב עליה, וציין לדבריו
בחידושיו שיכולה לחזור. ובאבנ"מ (סק"א) כתב שאפילו לדעת הפוסקים שבאומרת איני
ניזונית וכו' יכולה לחזור, היינו דוקא כשאמרה בלשון זה, דהוי כאמרה אי -
פתחי חושן חלק ו (נזיקין) - הערות פרק יב - מצות הצלת גוף וממון ונזק
הבא אגב הצלה הערה (יא
מאליו צריך לשלם הכל, אין להוציא מיד המוחזק, ומ"מ שכרו הראוי לו צריך לשלם,
והיינו כפי שהיה צריך לשלם לרופא באותה עיר, ושוב כתב דדמי יותר לשוכר פועל
להביא דורמסקין לחולה ובא ומצא שהבריא שנותן לו שכרו משלם (עי' דיני שכירות
פרק יב), וה"נ במקום פקו"נ הוי כאילו שכרו, ואע"פ שביורד ברשות -
פתחי חושן חלק ז (שותפים ומצרנות) - הערות פרק יא - דיני מצרנות הערה
(קעא
חולק על הגאון דכיון שהוא שליח ה"ז כמו שאומר לחבירו לך ועשה הוצאה ואני אפרע
לך שלעולם אין לו אלא הוצאה, ולדבריו אף קודם תביעה אין לו אלא הוצאה, ולדבריו
נוטל הוצאה אף כשאין שבח, וכדין פועל, וצ"ע נהי דשליח הוא לקנות אבל אין הוא
שליח לעשות בשדה לשבח או להפסד. ואם הוציא הוצאות ולא השביח, כתב במשפט שלום
דדמיא להא דסימן קג (סעיף ט) גבי שומא הדרא, ושם הביא -
פתחי חושן חלק ח (קניינים) - הערות פרק יט - דבר שלא בא לעולם ושאינו
ברשותו ושאין בו ממש הערה (נ
וכתב דלא חיישינן לחזרה, ומ"ש מסברא שאינו יכול לחזור מהשעבוד אם לא יחזיר
ללוה מעותיו, ג"כ אינו מוכרח, שאין המעות מעכבים החזרה, ועדיין נשאר חוב על
גופו, וכשם שמצינו בסימן שלג סעיף ג גבי פועל שיכול לחזור אע"פ שכבר קיבל
המעות ואין לו להחזיר (יש לפקפק על ראיה זו, דשאני התם שמן התורה יכול לחזור,
ולכן אין החוב מעכב), וגם מ"ש הש"ך דבלוה ולוה אינו מדין חזרה, דוחק הוא
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2023 11:15
הנה מקור
החיפוש : פועל חוזר בו בחצי היום
-
פתחי חושן שכירות
פרק יא. חזרת פועל א. פועל יכול לחזור בחצי היום התנה הפועל שלא יוכל לחזור -
פתחי חושן חלק ד (שכירות) - הערות פרק א - כללי שכירות הערה (ב
התמורה, וה"נ מתחייב מיד בכל השכירות, וכמ"ש הרשב"א שאם מת השוכר חייבים
היורשים לשלם כל השכירות (עי' פרק יא הערה נג ופרק יב הערה לג ופרק ו סעיף
יד), משא"כ בפועל שיכול לחזור בחצי היום לא נתחייב בכל שכרו, עיי"ש, ובאבני
מילואים (סימן כח ס"ק מו) הוכיח מדברי התוס' (בקידושין) שאף בשכירות קרקע שייך
דין ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף, עיי"ש. כתב בכנה"ג (סימן קז הגהב"י -
פתחי חושן חלק ד (שכירות) - הערות פרק יא - חזרת פועל הערה (ח
לחזור, אם חזר באמצע היום (או באמצע זמן השכירות), נותן לו שכר עבור מה שעשה
+(ח) שו"ע סימן שלג סעיף ד (עי' שו"ת אבנ"ז (חו"מ סימן נב) שהסביר לדעת
הפוסקים במת חמור בחצי הדרך שאפילו באופן שאינו חייב להעמיד לו חמור אחר, יכול
לעכב שכר חצי הדרך שהלך כדי לגמור השכירות (עי' פרק ג), א"כ ה"נ יעכב שכר מה
שעשה), וכתבו התוס' (ב"מ דף סה וע"ז דף יט) שאע"פ -
פתחי חושן חלק ד (שכירות) - הערות פרק יב - ביטול השכירות או מקצתה מחמת
סיבה הערה (ט
ד. השוכר פועל להשקות שדהו מן הנהר, ופסק הנהר +(ט) בשו"ע (סימן שלד סעיף א)
כתב בהלכה זו שפסק הנהר בחצי היום, וכן הוא ברמב"ם, וגם במימרא דרבא (ב"מ דף
עז ע"א) איירי כן, אבל הטור לא הזכיר שפסק בחצי היום, ומשמע דה"ה אם פסק
בלילה, ונראה שאף הרמב"ם סובר כן, ואף רבא לא קאמר לאפוקי אם פסק בלילה, אלא
בא לומר שאע"פ שלא הועיל כלום בהשקאת חצי היום, -
פתחי חושן חלק ד (שכירות) - הערות פרק י - חזרת בעל הבית הערה (ה
איחר יותר מהרגיל ולא יצא להודיע על האיחור, חייב לשלם, ואם הזמין נסיעה הלוך
ושוב עם המתנה, ובתום זמן ההמתנה איחר והנהג נסע חזרה ריק חייב לשלם לו כל
השכר, דומיא דספינה שפרקה בחצי הדרך, וכמו שנתבאר בסוף פרק ב, ועי' פרק יב
(הערה מג).+, ויש אומרים שאם הפועל הוא עני יש בזה גם משום נדר ואינו יכול
לחזור. -
פתחי חושן תוכן העניינים גניבה ואונאה
מדין השטאה. בביטול מקח. פועל חוזר לעולם. כשאי אפשר לבטל המקח.
בעה"ב המוכר כלי תשמישו. -
פתחי חושן חלק ד (שכירות) - הערות פרק ז - שכירות פועלים הערה (ט
על השכירות +(ט) כמבואר בשו"ע (סימן שלג סעיף א) גבי הלכו חמרים, וכתבו
הפוסקים דהתחלת מלאכה הוי קנין, וקנין זה לכאורה אינו אלא בשכירות פועלים
(ברמב"ן מדמי ליה לספינה שפרקה בחצי הדרך, ומשמע שגם בשכירות כלים יש קנין
התחלת מלאכה), ומשמע בש"ך (שם) שקנין התחלת מלאכה גרע משאר קנינים, ובמחנ"א
(ה' שכירות פועלים סימן ד) מצדד לפרש בדעת הרא"ש והטור שהתחלת -
פתחי חושן חלק ד (שכירות) - הערות פרק ב - שכירות מטלטלין הערה (כג
הפרק), ועי' עוד פרק ג בדין טבעה הספינה ובדיני שכירות פועל בפרק יב. ובכנה"ג
(סימן שיא) הקשה לדעת הרמ"ה מדברי המהרי"ק (שורש קיב) שהוכיח מהא (ב"מ דף עז
ע"א) דשוכר את הפועל ונשלמה בחצי היום שיכול לתת לו מלאכה אחרת כיוצא בה (כמ"ש
בשו"ע סימן שלה סעיף א), שכל תנאי שאדם מתנה, אין הכונה אלא שלא יהיה קשה מזו,
ואין הפועל יכול לומר למלאכה זו נשכרתי (עי' פת"ח -
פתחי חושן חלק ד (שכירות) - הערות פרק ח - שכר פועלים הערה (יז
חבירו ברשות, וע"כ צ"ל דכיון שחזר קודם שקיבל השליח המעות נמצא שלא ההנהו,
אא"כ שכרו שחייב בשכרו משהתחיל במלאכה, ועוד תירץ שכשהמלוה עצמו קדם וגבה
המעות הוי דומיא דאתא מיטרא בחצי היום דהוי פסידא דפועל (עי' פרק יב סעיף ג),
ואע"פ שהמלוה עצמו עשה וגרם לכך, מ"מ אינו חייב לוותר על צורך עצמו בשביל
השליח ולא פשע כלום (נראה כונתו שנזדמן לו דרך לשם משום צורך -
פתחי חושן תוכן העניינים שותפים ומצרנות
לז. אחר שהחזיק בקרקע של שותפות אין החזקה מועיל נגד אחד מהם לזכות בחצי
השדה לח. החזיק בקרקע חבירו וטוען שנשתתף לט. שותפים שהחזיקו בקרקע של אחר -
פתחי חושן חלק ד (שכירות) פרק ח - שכר פועלים סעיף ט
ט. פועל שהוצרך להוציא הוצאות לצורך מלאכתו, דינו כשליח שהוציא הוצאות, ונתבאר
בפת"ח (ח"ג) דיני פקדון(כ). -
פתחי חושן חלק ד (שכירות) - הערות פרק ג - נתקלקל חפץ השכירות הערה (יב
דבחמור סתם אפילו מתה בביתו אם יש בדמיו לשכור מכלינן קרנא, דכיון שחייב
להעמיד לו חמור בין כששכרו למשא ובין לרכוב, וכדמוכח מלשון המשנה (דף עח ע"א)
דאיירי בחמור סתם ותני מתה ולא תני בחצי הדרך, משא"כ בחמור זה דדוקא כששכרו
לרכוב או לכלי זכוכית חייב להעמיד לו משום דנפיש פסידייהו, ולכן רק במתה בחצי
הדרך יכול לשכור בדמיו, דמה יעשה באמצע הדרך, אבל -
פתחי חושן חלק ז (שותפים ומצרנות) - הערות פרק ט - דיני עיסקא הערה (ו
ג. המקבל עסקא, אפילו לזמן קצוב, יכול לחזור בו כל אימת שירצה +(ו) שו"ע סימן
קעו סעיף כג, כדין פועל שיכול לחזור אפילו בחצי היום (כתב החזו"א (ב"ק סימן כא
ס"ק כו) שמקבל עיסקא, אע"פ שקיבלו בקבלנות, יש לו דין פועל ולא קבלן, ויכול
לחזור בו, עי' בדבריו שם, וצ"ע, ועי' פת"ח (ח"ד) דיני שכירות (פרק יא) בדין
חזרת פועל), ומשמע שאפילו תרעומת אין לו עליו, ונראה שגם בנתן לו -
פתחי חושן חלק ד (שכירות) - הערות פרק ד - שכירות בתים וקרקע הערה (כו
הבתים סימן תקכט) שאין השוכר רשאי להשכיר לאחרים, ואם אינו רוצה לדור צריך
ליתן כל שכרו, מיהו אם המשכיר מוצא להשכיר לאחרים אינו נותן לו רק מה שדר בו
(והביא ראיה מספינה שפרקה בחצי הדרך, עי' סוף פרק ב), אבל אם השוכר הקדים השכר
למשכיר, אפילו מוצא אחרים להשכיר א"צ להחזיר לו כלום (שזכה בדמי השכירות
שבידו), וכשיוצא השוכר הראשון יכול המשכיר להשכירו לכל מי -
פתחי חושן חלק ג (פקדון ושאלה) - הערות פרק ו - שמירה ושאלה בבעלים הערה
(לה
בביתם, אף השני חייב, דאע"פ שהיה בתחלה אצלו בבעלים, במשיכה החדשה נתבטל דין
בבעלים, ועפי"ז כתב לתרץ דברי הסמ"ע דמ"ש שאם עוסקים שניהם הראשון חייב, היינו
שעוסק כל אחד בביתו בחצי, ונראה כוונתו שבתחלה עסק הראשון לבדו בכולה ואח"כ
משך השני החצי וחצי נשאר אצל הראשון, שלגבי הראשון כיון שמשך בלא בבעלים נשאר
חיובו הראשון, ולא דמי לשאל שלא בבעלים וחזר ושאל -
פתחי חושן חלק ד (שכירות) - הערות פרק ו - נפל הבית או נתקלקל הערה (כב
אין המשכיר חייב להחזיר לו +(כב) בתשובות מיימוני הנ"ל הנדון בשוכר בית והקדים
השכירות, ונשרף הבית תוך זמן השכירות, והשיב הרשב"א (מבעלי התוס') דדמיא לשוכר
את הספינה וטבעה בחצי הדרך דאמרינן אם נתן לא יטול ואם לא נתן לא יתן, ואע"פ
שלכאורה דמיא יותר לספינה זו ויין סתם דאמרינן אם נתן [אמאי] לא יטול, שבעל
היין יכול לומר הא קאימנא (וה"נ השוכר יאמר כן), לא -
פתחי חושן חלק ג (פקדון ושאלה) - הערות פרק ב - דיני השמירה וחיובי
השומרים הערה (מג
שם שאף באונסין אינו מקבל שכרו אלא באונס שבגוף החפץ, אבל אונס בגופו של שומר,
אפילו להפוסקים שגם באונס כזה פטור, שכרו מיהא מפסיד (עי' ערך ש"י סימן רכז
סעיף ז), דדמי למת החמור בחצי הדרך ולא ההנהו כלום, שאינו נותן לו שכר כלל,
כמבואר בסימן שי (סעיף ב), וכתב עוד שם ששבועת השומר ליטול שכרו היא שבועת
המשנה, דומיא דחנוני על פנקסו, ועי' בדברי משפט. ולכאורה צ"ע מ"ש -
פתחי חושן חלק ה (גניבה ואונאה) - הערות פרק ז - המשתמש בנכסי חבירו שלא
מדעתו הערה (לג
התוס' מהא דאם עמד ניקף, עפ"י שיטת הרמב"ם שם שאינו חייב אלא כשבנה הכותל על
מקום של שניהם, ועפ"י דברי הנ"י בהא דסמך לו את הכותל שדעת הבונה שאם ירצה
השכן לשלם לו חלקו יזכה בחצי ההוצאה בקנין חצר, ולפי"ז בעמד ניקף וגלי דעתיה
דניחא ליה זכה בחצי הכותל מדין מקח וממכר, וממילא לא שייך לפוטרו מדין ז"נ
וזל"ח, עיי"ש, ולכאורה צ"ע שהרי אין אדם קונה בע"כ, ומנ"ל שבגלוי דעת -
פתחי חושן חלק ה (גניבה ואונאה) - הערות פרק ד - חיוב השבת גניבה וגזילה
הערה (פ
כח. הגוזל פחות משוה פרוטה, אע"פ שעבר, אינו בתורת השבה +(פ) שו"ע סימן שס
סעיף ב, ובמנ"ח מצוה קל האריך בטעם הדבר, ומצדד לומר שלדעת הפוסקים שיש קיום
מצוה בחצי שיעור, ה"נ ישנו במצות השבה (קצת משמע כן בסמ"ע סימן שסז סק"ז),
ומ"מ מסיק שבמצוה שבממון אין מצוה בחצי שיעור, ולדעת הסוברים שבפחות מש"פ אינו
בהשבה משום מחילה, א"כ בגזל חש"ו דלאו בני -
פתחי חושן חלק ח (קניינים) פרק יד - דברים הנכללים בלשונות מכירה סעיף נ
נ. מכר הקרקע לאחד והאילנות לאחר, יש אומרים שבעל האילנות זוכה גם בחצי
קרקע(קכט), ויש אומרים שאין לבעל אילנות בקרקע כלום, אלא שאם יבשו יכול ליטע
אחרים תחתיהם(קל). -
פתחי חושן תוכן העניינים פקדון ושאלה
אמירתו לגבוה כקנין להתחייב משום הנאת שכרו מדין פועל ומדין ההיא
הנאה להתחייב בפשיעה בלא קנין פשיעה בכלל גרמא -
פתחי חושן חלק ד (שכירות) - הערות פרק ט - תשלום השכירות ואיסור הלנת
שכר הערה (א
מצדד לומר שחוב שכירות דינו כהלואה שניתן לתבוע בכל מקום, כמבואר בפת"ח (ח"א)
דיני הלואה (פרק ג)). וכתב רש"י (ב"מ דף קיח ע"א סוף המשנה), דאע"ג דבכל דוכתי
שוה כסף ככסף, הכא גבי פועל בל תלין שכרו כתיב, מאי דאתני בהדיה משמע, ונראה
כוונתו שכיון שקצץ שכרו בכסף, ה"ז כהתנה לשלם בכסף ולא בשוה כסף (עי' ערך ש"י
(סימן שלז) שהאריך עפ"י סברא זו לדון שבמקום שיש לבעה"ב -
פתחי חושן תוכן העניינים אבידה ומציאה
קנין קטן במקום איסור עכו"ם שהגביה עבור ישראל וקדם אחר ותפס יד
פועל כיד בעה"ב יט. קנין הגבהה ושנים שהגביהו כ. טלית מונחת ע"ג עמוד וע"ג
קרקע -
פתחי חושן חלק ב (אבידה ומציאה) - הערות פרק ט - כיצד זוכה המוצא במציאה
הערה (לב
סק"א שחצירו קונה משום רשות, וכל שיש לו רשות השתמשות בחצר זוכה בחפץ הנמצא
שם, ובנה"מ בפתיחה לסימן ר (וכן במקור חיים סימן תלז סק"ג) כתב שחצר המושכר
הוי כידו של שוכר מדין יד פועל כיד בעה"ב, וכאילו שכרו ללקט מציאות, שזוכה
השוכר, אא"כ נכנסה לשם מציאה שלא מדעת השוכר, שזוכה בה המשכיר משום דהוי כסתם
פועל שמציאתו לעצמו, ואם נכנס שלא מדעת שניהם משמע -
פתחי חושן חלק ה (גניבה ואונאה) - הערות פרק ח - הנהנה בממון או מעשי
חבירו הערה (ו
מ"ש לפרש שיטת רש"י), והביא מהא דנדרים דף נ בעובדא דרב גמדא שע"י הקוף שלו
נמצאו המרגליות ונתנו הספנים הכל לרב גמדא, ופירשו התוס' והרא"ש שממדת חסידות
הוא, והרי מן הדין זכה בחצי השבח שבא מחמת הקוף שלו, ותירץ דאה"נ אלא שממדת
חסידות נתנו הכל (לכאורה יש לחלק בין שבח שמחמת גוף ממונו, לבין שבח מחמת גרם
ממונו). אלא שהקשה בעצם הכלל שחולקין השבח, אמאי -
פתחי חושן חלק ג (פקדון ושאלה) - הערות פרק יב - שליח ששינה או שקנה
לעצמו הערה (לח
שאם ברור שהיה יכול לקנות חייב, ודמיא לאם אוביר ולא אעביד, ודוקא בשליח בחנם
שיכול לחזור משליחותו אמרו המבטל כיסו פטור, וכן בשכיר לזמן, או במקבל עיסקא
שיש לו דין פועל שיכול לחזור בחצי היום, אבל בשליח בשכר שנותן לו בקבלנות חייב
לשלם למשלח כל מה שהיה יכול להרויח אילו קנה בציווי המשלח (וכתב בערך ש"י
(סימן קפה) בהא דש"ש אינו חייב לדעת כמה פוסקים עד שימשוך, -
פתחי חושן חלק ז (שותפים ומצרנות) - הערות פרק ח - שאר דיני שותפים
משו"ע חו"מ הערה (לט
עוד פעם +(לט) שו"ע שם, כהכרעת הטור כדעת הרמב"ם (בסימן עז הכריע הטור כן, אבל
בסימן קעו כתב שאלמלא שאין לי להכריע הייתי אומר וכו'), שיכול הנתבע לומר אם
אזכה בדין לא אזכה רק בחצי (כמ"ש להלן שיכול השותף השני להחזיר הדין, אבל אם
הוא בעיר שאינו יכול להחזיר הדין, אין טענתו טענה, ונראה דה"ה בשאר אופנים
שאינו יכול להחזיר הדין, כמ"ש להלן), ואם אפסיד אפסיד בכל -
פתחי חושן חלק ז (שותפים ומצרנות) - הערות פרק א - השותפות בעסק ודיני
השותפות הערה (ז
במעותיהם, עיי"ש. וצ"ע דא"כ פשיטא שלא עשו כלום, ועוד הרי לא הקנה לו שיהיו
שלו. ובפרישה נראה בהדיא כמ"ש החכ"צ, אלא שהוסיף שם שכשקונה מעותיו של חבירו
לשם שותפות, היינו שזוכה בחצי המעות, ונראה כונתו שמגביה או מושך כל המעות כדי
לזכות בחציין, והחצי השני ישאר של חבירו, ובזה נעשו כל אחד שותף במעות שיש ביד
חבירו, ולפי"ז ה"ה כשזה הכניס מנה וזה מאתיים ג"כ מהני בכה"ג. -
פתחי חושן חלק ט (ירושה ואישות) - הערות פרק יא - האלמנה אצל היורשים
הערה (ו
ועי' להלן (הערה סה) מדברי ההפלא"ה. כתב בשו"ע (סימן קיח סעיף ג), אם שהתה
מלחלוק עם היתומים כפי התקנה קצת זמן, לא איבדה מזונות אותו זמן, וכתב הרמ"א
אע"פ שהכח בידם לסלק האלמנה בחצי הנכסים, והוא מדברי הטור בשם הרא"ש בתשובה,
והיינו עפ"י תקנת נישואין של טוליטולא, שיכולים היורשים לסלק האשה בחצי
הנכסים, אע"פ שאין בהם כדי כתובתה, כמבואר בשו"ע שם (עי' פרק ז -
פתחי חושן חלק ז (שותפים ומצרנות) - הערות פרק ג - פירוק וחלוקת השותפות
הערה (לד
כמבואר בהגמ"י, אבל בנ"ד שהבטיחו חלק גדול יותר, יש לדון בכמה נקרא חלק גדול,
וכתב שהוא עד קרוב לשני שליש, אבל לא מסתבר יותר, ואם אמרו חלק גדול יותר מכם,
כיון שהם מוחזקים אפשר דסגי בחצי ועוד ש"פ לכל אחד, ואם היה הפסד, אז כנגד מה
שנתנו לבטחון יכולים לומר שקיבלנו אתכם לשותפים עד קרוב למחצה, עיי"ש.+. -
פתחי חושן חלק ז (שותפים ומצרנות) - הערות פרק ד - שותפים בקרקע בבנין
ובחצר הערה (נא
בנה, יכול לעכב על השני מלהשתמש בו עד שיתן לו הוצאותיו, ומסברא נראה שתשמיש
קל שאין דרך שכנים להקפיד אינו יכול לעכב עליו. ומבואר ברמ"א (סעיף יב) שמיד
כשאמר שיתן ההוצאה זכה בחצי הכותל (עי' קצה"ח ס"ק ה, ועי' לעיל הערה מח), אלא
שכתב הסמ"ע (שם) דהיינו דוקא כשנבנה על מקום שניהם, אבל אם נבנה על מקום של
האחד, אין באמירתו לזכות, ונראה שאפילו לאחר ששילם לא קנה -
פתחי חושן חלק ב (אבידה ומציאה) - הערות פרק ח - שכר והוצאות השבת אבידה
הערה (י
שאפילו הוא טוען עתה שלא היה מתרצה לפחות משכרו כדי לישב בטל אין שומעין לו,
שמסתמא כל אדם ניחא ליה בזה, אא"כ התנה בתחלה על כך, וכן משמע בסמ"ע סק"ח, ומה
שהזכירו הפוסקים פועל זה הכוונה לפועל כיוצא בו, ונראה שדבר זה הוא לכל
הפירושים.+, ויש מפרשים ששמין כמה היה רוצה ליקח כדי לבטל ממלאכתו להתעסק
בהשבת האבידה, כגון שהיה עוסק -
פתחי חושן חלק ג (פקדון ושאלה) - הערות פרק יא - קצת דיני שליחות למקח
וממכר הערה (ח
משפטי מועיל, וצ"ע. וכל זה להעשות שליח, אבל למנות שליח נראה שיכול המנהל או
פקיד המורשה לכך לעשות שליח, ויש בו כל דיני שליח, כיון שהממנה הוא אדם פרטי,
שהוא בר שליחות, אע"פ שהוא פועל עתה מכח החברה כגוף, אמנם כשהפקיד הוא עכו"ם
ובעלי החברה הם ישראלים, בזה נראה לכאורה שאינו יכול לעשות שליח, כי אם מדין
פועל לדעת הפוסקים דמהני, ועדיין צ"ע בכל זה.+, ואפילו -
פתחי חושן חלק ו (נזיקין) - הערות פרק ד - דיני מוסר ומזיק בדיבור הערה
(צט
דשייך דינא דר"נ, היינו כשאפשר לעשות הנזק גם ע"י אחד ואפשר שכל אחד עשה כל
ההיזק, משא"כ בדיינים דא"א שיהא רק בג' וצריך סיוע של השני אף בחצי הנזק, בזה
לא אמרינן, וכעין שכתבו התוס' והרא"ש בנפל לאחריו מקול הכריה שאין בעל הבור
חייב בכל הנזק משום שאינו חייב מדר"נ אלא כשעשה כל התקלה, או -
פתחי חושן חלק ז (שותפים ומצרנות) - הערות פרק ב - עסק השותפות הערה (מז
במעות ולא בקרקע, ועי' מ"ש בפת"ח (ח"ה) דיני גניבה (פרק ח). ואם השביח ואח"כ
נתקלקל השבח באונס, כגון שבנה ונשרף הבית, עי' בשו"ת שער אפרים שדן בשותף
שהתחייב לבנות והשני התחייב בחצי ההוצאות, ואח"כ נשרף הבית, והעלה בתחלה שחייב
לשלם, דסוף סוף בנה, ומה שנשרף אנוס הוא, והוכיח כן מכמה מקומות, ולבסוף דחה
הוכחתו, עיי"ש, ואפשר שלהלכה לא חזר בו, והמשפ"ש הביא -
פתחי חושן תוכן העניינים עדות ושטרות
מילא בשריטות יב. הרחיקו ב' שיטין מועיל לענין להד"ם יג. נגמר השטר בחצי
שיטה והרחיקו עוד שורה וחתמו כשכתוב בשטר שריר וקים יד. נגמר השטר בסוף
שיטה והרחיקו שיטה וחתמו באמצע -
פתחי חושן חלק י (עדות ושטרות) - הערות פרק יא - טענת פרעתי ושאר טענות
הערה (קסה
לחייב שותפו בהודאתו, ובש"ך הביא בשם הב"ח שאם אינם שותפים אינו חייב אלא מחצה
(ונראה שלגבי החצי השני יכול לומר משטה, וצ"ע), ואם הם שותפים ה"ז כמודה שקיבל
ע"ח השותפות וחייב גם בחצי השני מדין ערב, כמ"ש בשו"ע סימן עז סעיף א, ועי'
דיני שותפים.+. -
פתחי חושן חלק י (עדות ושטרות) - הערות פרק ח - חתימת העדים בשטר הערה
(לב
שורה, והניחו אותה ריק, ועוד שורה אחרת, והתחילו העדים לחתום בתחלת שורה
שלישית, יש פוסלים +(לב) שו"ע סימן מה סעיף י בשם יש מי שאומר, שיש לחוש
שיכתוב בחצי שיטה הנשארת מה שירצה, ויחזור בשיטה אחרונה מענינו של שטר, ובאופן
זה השטר יוכשר, וכתב הסמ"ע סק"כ שאפילו בא השטר לפנינו ולא כתוב שם כלום, מ"מ
ראוי לזייף הוא, ועי' להלן. והש"ך ס"ק טו -
פתחי חושן חלק א (הלואה) - הערות פרק יא - קנין מעמד שלשתן הערה (כב
אין בעה"ב נפטר, מ"מ אם בתחלת השכירות המחהו אצל חנוני המקיף ונתרצה הפועל,
אין לו על בעה"ב כלום. והקשה השע"מ שלכאורה הוא דלא כדברי הרא"ש דלעיל, דמה לי
קניית סחורה ומה לי שכירות פועל, ואפ"ה ס"ל להרא"ש שחוזר על הלוקח, וכתב השע"מ
לחלק דהש"ך איירי שהחנוני השתעבד בתורת ערב קבלן (צ"ע הרי גם בקבלן אין הלוה
נפטר כשאינו יכול לגבות מהערב), והרא"ש איירי כשלא -
פתחי חושן חלק ה (גניבה ואונאה) - הערות פרק יב - פרטי מום במקח הערה
(טו
ה. יש דין מום בשכירות, וכמו שנתבארו דיניו בדיני שכירות +(טו) ושם נתבארו כמה
פרטים בדין מום בשכירות, וכן בשכירות פועל יש דין מום, וכל שאינו ראוי למלאכה
ששכרו ה"ז מום, כדמוכח להלן גבי עבד, ועיי"ש בפרק ו בדין מום שנולד באמצע
השכירות, ובדין נשתמש לאחר שנודע לו המום.+. -
פתחי חושן חלק ו (נזיקין) - הערות פרק י - תשלומי נזיקין הערה (נה
לדעת הפוסקים דכשאין לאחר לשלם גובה מן השני כל הנזק, כמ"ש להלן, היינו דוקא
כשבר חיוב הוא מדינא בנזק, אבל בהא שהאחד אינו חייב מדינא אלא חצי נזק, ולשני
אין לשלם, אין מחייבים את החייב בחצי נזק להשלים חלקו של השני, דכיון שאינו
חייב מעיקר הדין, אלא בחצי נזק ה"ז כאילו לא עשה כלל יותר, שהתורה פטרתו מלשלם
יותר, ואינו גובה אלא חצי נזק. באור שמח פי"ב מה' נז"מ הי"ט מסתפק -
פתחי חושן חלק ז (שותפים ומצרנות) - הערות פרק י - דיני שותפים משאר
חלקי שו"ע הערה (א
שצריך להשתתף בפריטי, וכתבו הפוסקים שצריך להוסיף מעט שמן, ולא סגי במה שיקנה
לו מהשיעור שנתן בעה"ב, וכתב הא"ר הטעם דבעינן שידליק בעה"ב משלו כדי שיעור,
ומשמע שאינו יוצא בחצי שיעור ואע"פ שבלא"ה לא יהא לאכסנאי שיעור הדלקה, צריך
לומר דכיון שאינו חייב מעיקר הדין, סגי ליה בשיעור כלשהו (אגב, מ"ש הפמ"ג בשם
הא"ר שגם האכסנאי צריך להוסיף כשיעור הדלקה, לענ"ד -
פתחי חושן חלק ד (שכירות) - הערות פרק יג - דיני אומן הערה (ג
והיינו טעמא משום דבר האבוד, הרי מבואר בסימן שלו שאפילו אמר לו לעשות בשל
הפקר אינו יכול לומר טול מה שעשית בשכרך, ולכן העלה דהרא"ש איירי שלא אמר
לאומן לעשות בתורת שכירות פועל, שבזה א"צ קנין ואינו יכול לומר לו טול מה
שעשית (עי' פרק ט הערה כח בדין האומר לחבירו הבא לי מים אם יש בזה משום שכירות
פועל), אלא מיירי שאמר לו שלאחר שיעשנו יקחנו ממנו בתורת קנין, ולכן -
פתחי חושן חלק ד (שכירות) - הערות פרק ה - זמן השכירות ודמי השכירות
בקרקע הערה (ה
בסתם לחזקת שנה שניה כל זמן שלא הסכימו על כך, ואפשר דאף לסברת המחנ"א, כיון
שאמר לו בתחלה שמשכיר לג' שנים ה"ז כהסכימו להמשך השכירות, עכ"פ לענין הקנין,
וצ"ע), והביא ראיה מדין פועל שהתחלת מלאכה היום אינו קנין ליום המחרת, משום
שכל יום שכירות בפני עצמה היא, וגם אם עשה קנין סודר בתחלת השכירות, הרי כבר
נחלקו הפוסקים אם קנין סודר מועיל בשכירות (ועי' פרק ד סעיף א), -
פתחי חושן חלק ט (ירושה ואישות) - הערות פרק ח - נכסי צאן ברזל ונכסי
מלוג ושאר ממונות שבין איש לאשתו הערה (צט
מתחלה שלא ימכור, נראה פשוט שהמכר בטל, ואף החלק שלו, כיון שאין החלקים
מסוימים, ולא דמי לשותף שמכר חלקו לבד (שוב התבוננתי דאפשר שחלקו מכור לדעת
קצת פוסקים, אם הלוקח מתרצה בחצי הבית, עי' פת"ח [ח"ח] דיני קנינים פרק יג
הערה פ והערה פט), אבל אם לא מיחתה, יש לדון אם יש לומר דמסתמא ברשותה עשה,
כמ"ש לעיל, וצ"ע. ומ"מ נראה שאין לומר שמ"מ מועיל מכירתו -
פתחי חושן חלק ה (גניבה ואונאה) - הערות פרק יא - החזרת אונאה ובטול מקח
הערה (יז
נימא סברת הגמרא לאידך גיסא שרצה למכור החפץ וסבר שאם יעמוד על המקח לא
יקנוהו, ולכן מכר בפחות ובדעתו לתבוע האונאה, ועי' פרק י הערה כו שגם מדברי
הנה"מ משמע דלא אמרינן סברא זו גבי פועל, וצ"ע בטעם הדבר.+, ויש אומרים שבאופן
זה אם נתאנה ביותר משתות אינו יכול לבטל המקח. -
פתחי חושן חלק ה (גניבה ואונאה) - הערות פרק י - איסור ודיני אונאה במקח
וממכר הערה (ה
ואין אונאה בקרקעות, והעלה שישומו כמה אדם רוצה ליתן להעמיד בית כזה על קרקע
של לוקח, וזהו שווי הבית, והמותר הוא דמי הקרקע, ולפי חשבון זה ישומו בדין
האונאה, וכמ"ש בתרוה"ד בדין שכר פועל עם סוס (עי' רמ"א סעיף לג, ובמ"ש בזה
בדיני שכירות פרק ח סעיף ב), וכיון שיש דיעות דתלוש ולבסוף חיברו מיקרי תלוש
יכול המוחזק לומר קים לי ולבטל המקח, דקרקע בחזקת בעלים עומדת, ואף אם -
פתחי חושן חלק א (הלואה) - הערות פרק ו - גביית חוב ע"י תפיסה ושעבודא
דרבי נתן הערה (ה
מח שמצדד להתיר להעיד שקר בפני ערכאות כדי להוציא ממון השייך לו עפ"י האמת,
וכ"כ בדברי גאונים כלל נב סימן יב בשם זכור לאברהם (ואפשר דאיירי לאחר רשות
ב"ד), וכן מצינו בריש פ' האומנין גבי פועל שחזר בדבר האבוד שמותר להטעותו
ולומר לו אתן לך ד' ואינו נותן אלא ב' (ואפשר דהתם הוי כאילו נותן לו אלא
שמנכה הפסדו), וכן מצינו בהא דר' יהודה ור' יוסי (יומא דף פג ע"ב) שאמרו -
פתחי חושן חלק ח (קניינים) - הערות פרק יד - דברים הנכללים בלשונות
מכירה הערה (יט
הבית הסמוך לו לצד מזרח והכותל הוא משותף לשנים, והלוקח הראשון טוען שכל הכותל
המשותף הוא שלו, והשני טוען שעובי הכותל הוא משותף לשניהם, ואע"פ שהרשהו לבנות
על גביו היינו בחצי הכותל, והעלה שהדין עם לוקח שני, ונראה שבעיקר סמך על
המנהג, עיי"ש באריכות.+, אבל אם ירצה המוכר יכול לבנות עליה ע"ג עמודים,
ונחלקו הפוסקים אם יכול המוכר לחפור מחוץ -
פתחי חושן חלק ח (קניינים) - הערות פרק א - כללי הקנינים הערה (כח
לשלוח החמץ ע"י הבי דואר וכאשר יגיע אליו החמץ ישלח לו מותר המעות, והחמץ הגיע
בתוך הפסח, וכתב שלכאורה נעשה הבי דואר שלוחו, מ"מ אין שליחות לעכו"ם, ומצדד
לחוש לדעת הפוסקים דביד פועל יש שליחות, אלא בנדון דידיה שהמוכר הוא ג"כ נכרי
לא שייך לומר כן, וגם מדין יש שליחות לעכו"ם לחומרא כתב הבי"ש דמ"מ לא כיון
הבי דואר לזכות עבורו, וגם הוא לא נתכוין לזכות על ידו, שהרי -
פתחי חושן חלק ח (קניינים) - הערות פרק יג - דיני מכירה הערה (פ
קיים בשאר, וכ"כ בפ"ק דקידושין (עי' לעיל), וכתב המחנ"א שלא נחלקו אלא כשהלוקח
רוצה לקיים חצי המקח לפי חשבון הדמים, בזה ס"ל להריטב"א דמקח שבטל מקצתו בטל
כולו, אבל כשהלוקח מתרצה בחצי המקח בדמים שנתן, כו"ע מודים שקנה, אלא שחזר
המחנ"א ומקיים דינו של הריב"ל, וכתב שאפשר שאף הרשב"א מודה לו, עיי"ש (עי'
המשך דברי המחנ"א להלן הערה פט). ומ"ש המחנ"א לחלק בין -
פתחי חושן חלק ו (נזיקין) - הערות פרק ג - אדם המזיק בגופו כוחו גרמא
וגרמי הערה ולפי"ז
בשם הר' דוד בשם בעלי התוספות, וז"ל, דאין חיוב נזיקין אלא בכח ובפועל, לא במה
שנעשה, ורוח מצויה פועלת היא ורואין אותה כאילו היה בכח אדם ע"י שהיא מצויה,
אבל הירידה למטה אין בה פועל (של) כלל, אלא שמחמת כבדה היא יורדת, ואף אם הרגה
בירידתו לא נעשה זה בפועל, אלא כובד האבן הוא שהזיק מאליו, ע"כ, וגם מדברי
הר"ד נראה שאפילו בירידה מחמת פתיחת היד לא מיקרי כח פועל, -
פתחי חושן חלק ג (פקדון ושאלה) - הערות פרק ג - פשיעה גניבה ואבידה
ואונסין הערה (נו
נקרא אונס אלא כשקפץ עליו חולי ולא היה לו שהות ואפשרות להעמיד שומר אחר, אבל
כשהיה לו שהות לא מיקרי אונס, ומשמע מדבריו שאפילו ש"ח חייב בזה, עיי"ש. ועי'
סימן שלג (סעיף ה) לגבי פועל שנאנס, שגם אם חלתה אשתו הוי אונס, ויש לחלק בין
שמירה למלאכה, וצ"ע.+, או אנסתו שינה, ולא היה יכול לשמור פטור, אבל אונס
שאינו בגופו של שומר חייב. -
פתחי חושן חלק ב (אבידה ומציאה) - הערות פרק ב - יאוש ויאוש שלא מדעת
הערה (לו
שאין היאוש מועיל משום שנעשה כשומר הבעלים, וכ"ש כשנמצא ביד שומר הבעלים ממש,
שאין היאוש מועיל. ועי' ערך ש"י סימן רנט סעיף ז בדין ראובן שמצא קורות עכו"ם
ששטפן נהר, ושכר פועל עכו"ם לקשרם ולהוליכם למקום אחר, ובדרך בא שמעון ונטלם,
שזכה בהם שמעון, והבאתי דבריו בפרק ט הערה נא.+. -
פתחי חושן תוכן העניינים קניינים
חיובי השליח, לא רצה המקבל לקבל הסחורה שליח לקנות שאינו בר שליחות
יד פועל כיד בעה"ב ברכה על מעקה שנעשה ע"י עכו"ם משיכה והגבהה מכוחו,
כונת משלח -
פתחי חושן תוכן העניינים נזיקין
אמר לחש"ו להזיק. סבור שהוא של משלח. פועל שגרם נזק לאחר. כשאינו
יכול לעשות המלאכה מבלי להזיק. אם יכול השכן לעכב. -
פתחי חושן חלק ט (ירושה ואישות) - הערות פרק ו - נדוניא וחיובי ממונות
שבין בני הזוג הערה (כה
פרק יג סעיף יב), ולכן גם הריוח הבא ע"י חותנו, ה"ז כאילו הוא הרויח ע"י
אחרים, שהריוח שלו. אלא שחזר ודחה שבנ"ד שהעיסקא ביד הבע"ד עצמו גרע טפי,
דעיקר העיסקא הוא שהמקבל מתחייב לעסוק בחצי הפקדון לטובת הנותן, וכיון שנתבטלו
השידוכין איגלאי מילתא למפרע שבטעות התחייב לעסוק בשבילו, וה"ז כקנין בטעות,
וגם יש אומדנא שאילו ידע שתמות בתו לא היה מתחייב לו, ואה"נ אילו -
פתחי חושן חלק ז (שותפים ומצרנות) - הערות פרק ו - דבר שאין בו כדי
חלוקה ודיני גוד או אגוד הערה (י
בכל דבר מה שיעורו, כגון חצר שיעורו דע"ד אמות מרובעות, שדה כדי זריעת ט'
קבין, גנה כדי זריעת חצי קב, פרדס כדי זריעת ג' קבין, ודוקא בא"י, אבל בבבל
אין חולקין את השדה עד שיהא בה כדי לשכור פועל לעבודת יום אחד, עיי"ש, ולענין
כדי חלוקה בבית הביא המרדכי (בפ' המוכר פירות) ב' דיעות אי סגי בדע"ד או בעינן
ו' על ו', עיי"ש (והביאו בד"מ סימן קעא סק"ב ובהגה בסמ"ע סק"ט), ומיד אחר -
פתחי חושן חלק א (הלואה) - הערות פרק ח - קצת דיני משכון הערה (צח
צריך לפרש בהוזל המקח או הוקר, אבל אם לא נשתנה השער, במטלטלין לכו"ע, ובקרקע
לר"י, באמת אינם יכולים לבטל המקח, ואין ההפסד של האלמנה. והקשו התוס' אליבא
דר"י שיש אונאה לקרקע בחצי שוויו, וז"ל, תימה קצת אע"ג דהוזל המקח מ"מ תחזור
בה לגבי הלקוחות, שהרי המכר לא היה כלום, ותחזיר הקרקע ליתומים (ר"ל והרי זה
כאילו לא קיבלה כלום ונשאר חוב כתובתה מאתיים), ויש לומר -
פתחי חושן חלק ו (נזיקין) - הערות פרק ט - נזקי אש ותולדותיו הערה (כח
כן, דאל"כ אמאי כשאין בליבויו כדי ללבות פטור, אע"פ שגם ברוח אין כדי ללבות,
ולמה לא נימא דליהוי כשנים שעשו נזק ואין יכולים לגבות מן האחד שחייב השני
לשלם מדר' נתן, או עכ"פ יהא חייב בחצי הנזק. וביותר לסברת הרשב"א דכל שנעשה
ע"י רוח ואדם ה"ז כאילו האדם עשה הכל (אלא שנראה שהתוס' לא ס"ל כהרשב"א בסברא
זו, כמ"ש לעיל), וע"כ צריך לומר דליבוי שאני, וצ"ע. ובחזו"א ב"ק סימן ב -
פתחי חושן חלק ט (ירושה ואישות) - הערות פרק א - סדר נחלות וירושה הערה
(ז
סימן יז) ביעקב שנתן נדן לבנו שמעון והקנה לו בקנין סודר חצי ביתו, ועוד כתב
לו בשטר בלשון חיוב שאם ירצו שמעון ואשתו לסלק ליורשיו שעה אחת קודם מותו סך
אלף וחמש מאות ר"ט יזכו גם בחצי הבית השני, ועתה רוצה שמעון לסלק לשני אחיו
ראובן ולוי רק סך אלף ר"ט, בטענה שהרי גם הוא יורש, ומגיע לו גם שליש מדמי
הבית, ועוד טוען שבשעה שנעשה השטר היה להם עוד אח יהודה שמת בחיי -
פתחי חושן חלק י (עדות ושטרות) - הערות פרק ז - כתיבת השמות בשטר הערה
(סא
ולא נשתעבד, והיה יכול לחזור בו (לעיל שם כתב המהרי"ט בההיא דפ' גט פשוט
דהמבשרני במה נפטר רחמה של אשתי אם זכר או נקבה, וכן בהא דשאול ודוד הוא מדין
שליחות, ונראה כונתו מדין שכירות פועל, שכל שלא עשה השליחות לא נתחייב לו
כלום, ועיקר החיוב חל לאחר שעשה השליחות, ובזה נתחייב), ובשעה שנתחייב כבר היה
מבורר הדבר, ואין זה שייך לדיני ברירה, ולא דמי להך דכל המוציאו, -
פתחי חושן חלק ח (קניינים) - הערות פרק ב - פרטי הקנינים בדברים הנקנים
הערה (מג
אינו יכול לחזור, אבל אם נתן לו כסף סתם תליא בפלוגתא, ועי' בחידושי רעק"א
שתמה למה נחשוש בשכירות שמא יאמר לו, הרי המשכיר יפסיד השכירות, כמ"ש בסימן שי
שהשוכר חמור ומת בחצי הדרך נותן לו שכר חצי הדרך, וא"כ לא יפסיד השוכר כלום,
ועי' אבנ"מ סימן כח סק"י שכתב דשכירות מטלטלין נקנה בכסף, ודן שם בקנין משכון
בכסף, ועי' קצה"ח סימן עב סק"ב בדין משיכה במשכון. ובפת"ש כאן -
פתחי חושן תוכן העניינים ירושה ואישות
נא. רוצים היורשים לפרוע לאחת חצי זכר ולאחת דמי ההתחייבות אחד מהאחים קנה
השטח"ז נב. בשטח"ז זוכה בחצי זכר פשוט הניח רק בן בכור ובת בחלק פי שנים
יש גם חלק פשוט -
פתחי חושן חלק ג (פקדון ושאלה) - הערות פרק ד - שומר שמסר לשומר הערה
(כד
מלמסור האתרוגים לפני החג, ולאחר שדן שם אם בכה"ג יכול להפטר בהרי שלך לפניך
(עי' פרק ח סעיף יד), כתב שאף אם נאמר שהשכיר יכול לומר הש"ל, אין הבע"ג נפטר
כלפי המשלח, כיון שיש לו דין פועל בדבר האבוד ואינו נפטר בהש"ל, אין מועיל
פטורו של השכיר לפטור הראשון, שאין שומר שמסר לשומר נפטר מחיוביו אילו נעשה
אצלו במה שהשומר השני פטור, דומיא לש"ש שמסר לאמו שאינו -
פתחי חושן חלק ו (נזיקין) - הערות פרק יד - היזק ראיה ואורה הערה (יט
שו"ע סימן קס סעיף א, שלענין גובה ד' אמות מדין היזק ראיה בעל הגג הוא המזיק,
אבל לענין גובה עשרה שבלא היזק ראיה צריכים לעשות משום נתפס כגנב כמו שנתבאר
לעיל, גם בעל החצר משתתף בחצי ההוצאות. וכתבו בקצה"ח סק"ב ונה"מ סק"א שרק
בהוצאות משתתף בעל החצר, אבל במקום הכותל אין בעל החצר משתתף, עיי"ש בטעמם.+. -
פתחי חושן חלק ח (קניינים) - הערות פרק ד - קנין שטר ושאר דיני שטר הערה
(נז
אלא חצי שדה, אבל לטעם דאחיל ליה יש לו כל השדה מכח שטר ראשון, ולכאורה הטעם
משום דלא שייך מחילה בגוף השדה, ובנה"מ כתב שאפילו אם נאמר דמהני מחילה בגוף
השדה, מ"מ הזכות שיש לו בחצי השדה שבשטר שני, יש לו מזמן הראשון, שהרי לא מחל
אלא על אותו חצי שלא נכתב בשטר שני, אבל לדעת הרמב"ם דאמרינן ביטל לגמרי, גם
אותו חצי אין לו אלא מזמן שני, וכ"כ בשו"ת הר"א ששון -
פתחי חושן חלק ה (גניבה ואונאה) - הערות פרק א - איסורי גניבה וגזילה
הערה (ג
שהוא מן התורה, אלא שאינו בכלל לא תגנוב, אלא ילפינן מוחשב עם קונהו או מואכלת
את כל העמים, עיי"ש, וכ"כ בשו"ת רדב"ז ח"ד סימן רה. כתב הש"ך סימן שלז סק"א
שלמ"ד גזל עכו"ם אסור, ה"ה פועל ישראל העושה מלאכה אצל עכו"ם אסור לאכול בשעת
מלאכה, אפילו באופן שאצל ישראל מותר, אבל בשער משפט ובחידושי רעק"א שם כתבו
שלגירסא שלנו בגמרא לא חמיר עכו"ם מישראל, וכעין זה כתב -
פתחי חושן חלק ה (גניבה ואונאה) - הערות פרק ג - מכירת דבר גנוב הערה
(כה
ההלואה אינו נותן לו אלא דמי ההלואה, ועי' ביאור הגר"א), וביאר הסמ"ע סק"ח שגם
בזה שייך תקנת השוק כדי שלא ימנעו מלהלוות זה לזה. ובשו"ת מהרי"ל דיסקין פסקים
אות רכו כתב שאם שכר פועל ונתן לו משכון גנוב, והוברר שנתאנה הפועל, אין בו
תקה"ש אלא כפי שוויו ולא כמה שהפסיד, עיי"ש.+, ואם היה הגנב עכו"ם ומשכנו אצל
ישראל להלואה ברבית, נותן לו רק הקרן. -
פתחי חושן חלק ט (ירושה ואישות) - הערות פרק ד - העברת נחלה צוואה ושטר
חצי זכר הערה (קו
שמגרעת זכות יורשיה, ועיי"ש שדן במקום שיש ספק אם מחלה השטח"ז תמורת הנדן שנתן
לה אביה, וכתב עוד שם שאם יש בידה שטח"ז ועוד מתנה בתנאי שיתנו לה חצי חלק
זכר, אינם נפטרים בחצי ח"ז, דהו"ל כנותן ב' שדות לחבירו ובכל אחת התנה שיתן לו
מאתיים זוז, דפשוט שחייב ליתן ד' מאות, עיי"ש.+. -
פתחי חושן חלק ג (פקדון ושאלה) - הערות פרק ח - תשלומי השומרים הערה (לג
שהמשאיל קונה במחיר סיטונאי, ודוחק, ועי' פרק י הערה יד), ובקושית הקצה"ח מהך
דחביצא להך דסבל, נראה שלפי דברי הנה"מ (שם) שחיובו של סבל הוא מפני שהפסידו
מה שהיה יכול להרויח, כדין פועל, אין כאן קושיא, וממילא אין להוכיח מכאן ששומר
אינו משלם כגזלן, אבל הקצה"ח לשיטתו שנראה שאינו סובר כהנ"מ, שפיר מקשה. ומ"מ
נראה שלדעת האומרים ששמין במחיר קמעונאי, אפילו -
פתחי חושן חלק א (הלואה) - הערות פרק ב - חובת הלוה לפרוע חוב הערה (לה
משום שיכול לחזור בו באמצע, וא"כ אם נחייב אותו להשכיר עצמו, אפילו בלא כפיה,
הרי זה כאינו יכול לחזור מחמת חיובו, אבל לסברת הר"מ בהגהת מרדכי שעד ג' שנים
מותר להשכיר עצמו, שיש לו דין פועל ולא דין עבד, וכן פסק הרמ"א בסימן שלג סעיף
ג, א"כ עד ג' שנים אין איסור עבדות, ולכן אם נכופהו ע"י ב"ד אף תוך ג' שנים
הרי אנו מבטלים ממנו הזכות לחזור ואסור, אבל במה שאינו יכול לחזור מחמת -
פתחי חושן חלק ט (ירושה ואישות) - הערות פרק י - מעשה ידיה חבלתה מציאתה
וירושתה הערה (טז
עא סק"ח), וצ"ע. בהפלא"ה (קו"א לסימן פט) מסתפק כשהתפיסה צררי על מזונות דמכאן
ולהבא, אי חשיב כנתן לה שכר על מעשי ידיה, ואינה יכולה לומר איני ניזונית
ואיני עושה, או דילמא יכולה לחזור כדין פועל, והמעות חוב עליה, וציין לדבריו
בחידושיו שיכולה לחזור. ובאבנ"מ (סק"א) כתב שאפילו לדעת הפוסקים שבאומרת איני
ניזונית וכו' יכולה לחזור, היינו דוקא כשאמרה בלשון זה, דהוי כאמרה אי -
פתחי חושן חלק ו (נזיקין) - הערות פרק יב - מצות הצלת גוף וממון ונזק
הבא אגב הצלה הערה (יא
מאליו צריך לשלם הכל, אין להוציא מיד המוחזק, ומ"מ שכרו הראוי לו צריך לשלם,
והיינו כפי שהיה צריך לשלם לרופא באותה עיר, ושוב כתב דדמי יותר לשוכר פועל
להביא דורמסקין לחולה ובא ומצא שהבריא שנותן לו שכרו משלם (עי' דיני שכירות
פרק יב), וה"נ במקום פקו"נ הוי כאילו שכרו, ואע"פ שביורד ברשות -
פתחי חושן חלק ז (שותפים ומצרנות) - הערות פרק יא - דיני מצרנות הערה
(קעא
חולק על הגאון דכיון שהוא שליח ה"ז כמו שאומר לחבירו לך ועשה הוצאה ואני אפרע
לך שלעולם אין לו אלא הוצאה, ולדבריו אף קודם תביעה אין לו אלא הוצאה, ולדבריו
נוטל הוצאה אף כשאין שבח, וכדין פועל, וצ"ע נהי דשליח הוא לקנות אבל אין הוא
שליח לעשות בשדה לשבח או להפסד. ואם הוציא הוצאות ולא השביח, כתב במשפט שלום
דדמיא להא דסימן קג (סעיף ט) גבי שומא הדרא, ושם הביא -
פתחי חושן חלק ח (קניינים) - הערות פרק יט - דבר שלא בא לעולם ושאינו
ברשותו ושאין בו ממש הערה (נ
וכתב דלא חיישינן לחזרה, ומ"ש מסברא שאינו יכול לחזור מהשעבוד אם לא יחזיר
ללוה מעותיו, ג"כ אינו מוכרח, שאין המעות מעכבים החזרה, ועדיין נשאר חוב על
גופו, וכשם שמצינו בסימן שלג סעיף ג גבי פועל שיכול לחזור אע"פ שכבר קיבל
המעות ואין לו להחזיר (יש לפקפק על ראיה זו, דשאני התם שמן התורה יכול לחזור,
ולכן אין החוב מעכב), וגם מ"ש הש"ך דבלוה ולוה אינו מדין חזרה, דוחק הוא
-
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2023 14:53
מסוקרנים לשמוע מה יצא למעשה, ר' שמואל.
ויותר מכך - היכן איך והאם אכן אפשר להתקדם הלאה לסכום שעתי גבוה יותר.מאת: [email protected]
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות