דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

ציון למדרש תנחומא

2023
18 10 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 05/08/2023 11:53

    ההבדל הוא לא רק בזה שבובר "מחקרי". ממש לא!
    ולא רק "הבדל של כמה אותיות".
    ישנם קטעים שלמים שנמצאים במדרש תנחומא "הקדום והישן" (כפי נוסח השער) שאינם ברגיל. וכן להפך (ראה במבואו של ר"ש בובר).

    זה כן,
    בספר תורני, תציין: הישן (וכך רגיל היה הגרח"ק זצ"ל לציין).
    באקדמי תציין: בובר
    ----- Original Message -----
    From: אברהם יצחק
    To: moshe kagana
    Cc: עריכה תורנית
    Sent: Sunday, August 06, 2023 8:48 AM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ציון למדרש תנחומא

    תודה. יש לך מושג למה יש הבדלים בין שניהם [זה לא אותו הציון ממש. הבדל של כמה אותיות]?

    ורשא זה הדפוס הסטנדרטי, בובר הוא מחקרי.
    
    אז בספר תורני תציין לראשון, ואילו באקדמי תציין לשני.
    
      בבר אילן יש 'בובר' ויש 'ורשא', למי מקובל לציין?
    
              Sender notified by
            Mailtrack  06.08.23, 09:29:50
    
  • תאריך ההודעה המקורית: 06/08/2023 09:30

    בבר אילן יש 'בובר' ויש 'ורשא', למי מקובל לציין?

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    06.08.23,
    09:29:50

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/08/2023 09:30

    בבר אילן יש 'בובר' ויש 'ורשא', למי מקובל לציין?

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    06.08.23,
    09:29:50

    תאריך ההודעה המקורית: 06/08/2023 09:45

    ורשא זה הדפוס הסטנדרטי, בובר הוא מחקרי.

    אז בספר תורני תציין לראשון, ואילו באקדמי תציין לשני.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/08/2023 09:45

    ורשא זה הדפוס הסטנדרטי, בובר הוא מחקרי.

    אז בספר תורני תציין לראשון, ואילו באקדמי תציין לשני.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/08/2023 09:48

    תודה. יש לך מושג למה יש הבדלים בין שניהם [זה לא אותו הציון ממש. הבדל של כמה
    אותיות]?

    מאת: [email protected]

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    06.08.23,
    09:47:43

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/08/2023 09:48

    תודה. יש לך מושג למה יש הבדלים בין שניהם [זה לא אותו הציון ממש. הבדל של כמה
    אותיות]?

    מאת: [email protected]

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    06.08.23,
    09:47:43

    תאריך ההודעה המקורית: 06/08/2023 10:19

    ורשא

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/08/2023 10:19

    ורשא

    תאריך ההודעה המקורית: 06/08/2023 10:50

    ורשא

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/08/2023 10:50

    ורשא

    תאריך ההודעה המקורית: 06/08/2023 11:00

    תודה לכולם.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    06.08.23,
    10:59:54

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/08/2023 11:00

    תודה לכולם.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    06.08.23,
    10:59:54

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 06/08/2023 11:26

    וורשא זה המקובל והמוכר
    ר' שלמה בעבער מצא כמה כתבי יד ישנים שהוא טוען שזה התנחומא המקורי ונוספו
    הוספות מאוחר יותר.
    גם רב עובדיה זצ"ל טען שנוספו דברים לתנחומא.
    מכל מקום משתמשים בוורשא לציון

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/08/2023 11:00

    תודה לכולם.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    06.08.23,
    10:59:54

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 06/08/2023 17:26

    בובר היה (אם אינני טועה) משכיל שהתעסק עם כת”י קדמונים, וכשהוא הכניס קטע
    מכת”י שלא היה בדפוס הוא שינה את המיספור, כמו”כ יתכן שהוא תיקן במקום
    שהמדפיסים הקודמים לא זיהו שמתחיל קטע חדש והוא כן זיהה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/08/2023 19:57

    ר' שלמה בּוּבֶּר, למרות שאולי היום לא היו מכבדים אותו למסור שיעור באחת מהישיבות הקדושות, וגם לא בבית הכנסת השכונתי. באותה מידה מסתבר שלא היו נמנעים מלהזמינו ל"דינר" של הישיבה ולהושיבו בשולחן הכבוד... (בכל זאת... הוא היה בעל אמצעים ונדיב לב...)
    היה יהודי ירא ושלם, עסק כל ימיו בעיקר בההדרת מדרשים וראשונים (כגון שבלי הלקט, אגור ועוד). ומעט בסקירות היסטוריות (כגון על רבני עירו לבוב - שהיה מפרנסיה). וספריו התקבלו בכל בתי שלומי אמוני ישראל. ולא נמצא לא בו ולא בהם שום פגם.

    הגרח"ק זצ"ל, מצטט כסדר את "תנחומא הישן", ולפעמים אף "תנחומא בובר".

    היה לו נכד, מרטין בובר, שכבר התרחק יותר מדרך סבו, והיה פילוסוף ידוע ומפורסם.
    ישנה הלצה, שאחד פגש את אביו של מרטין ובנו של ר' שלמה. ושאלו לשמו, ויען: "בובר". השואל ששמע רק על הבן הפילוסוף וראה שהעומד מולו מבוגר למדי, שאלו: "האבא?" [כלומר, של מרטין]. "לא", ענה במפגיע, "הבן!" [של ר' שלמה].

    ----- Original Message -----
    From: ברכת ישראל
    To: ע. פ.
    Cc: הבית לעורך התורני
    Sent: Monday, August 07, 2023 4:38 PM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ציון למדרש תנחומא

    מטו בעולם שלמכון זכרון אהרן הורה מרן הגרח"ק שאפשר להזכיר את בובר וכפי שהמשנ"ב הזכירו.

    בבחרותי שאלתי פעם את הגרח"ק על איזה מקור, והוא ציין למדרש (ר"ש בובר)!
    לא יודע בדיוק איך הוא ציין [ר"ש/מהדו'], אך בפירוש הוא הזכיר את 'בובר'.
    עד אז לא ידעתי על מדרש כזה.
    
    נ.ב. חבל שנאבד לי התשובה הזאת בכת"י.
    
    ב-יום שני, 7 באוגוסט 2023 בשעה 11:40:12 UTC+3, [email protected] כתב/ה:
    
      בובר זה לא רק מחקרי.
    
      יש שם קטעים רבים שאינם בורשא
    
        בתאריךSun Aug 06 2023 09:45:46 GMT+0300 (שעון ישראל (קיץ)) moshe kagana <[email protected]> כתב/י:
    
        ---------- הודעה מקורית ----------
    
        ורשא זה הדפוס הסטנדרטי, בובר הוא מחקרי.
    
        אז בספר תורני תציין לראשון, ואילו באקדמי תציין לשני.
    
          בבר אילן יש 'בובר' ויש 'ורשא', למי מקובל לציין?
    
               Sender notified by
    
                Mailtrack
               06.08.23, 09:29:50
    
          --
    
          נא לשים לב:
    
          א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה.
    
          ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי.
    
          כתיבה וחתימה טובה
    
          ---
    
          קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google.
    
          כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected].
    
          כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CA%2BmJN2iBNvA1ni9UAjs_kbn%2B4%3D%3D-KuMAf_hC8YkK1U%2B-WXz1Tg%40mail.gmail.com.
    
        --
    
        נא לשים לב:
    
        א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה.
    
        ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי.
    
        כתיבה וחתימה טובה
    
        ---
    
        קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google.
    
        כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected].
    
        כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAD%2BFPCcvSLM6zWiD_xcY%3DBhC9az1tbC1gbLNQ0mZMorZegUNRw%40mail.gmail.com.
    
  • תאריך ההודעה המקורית: 06/08/2023 09:45

    ורשא זה הדפוס הסטנדרטי, בובר הוא מחקרי.

    אז בספר תורני תציין לראשון, ואילו באקדמי תציין לשני.

    תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2023 11:40

    ורשא זה הדפוס הסטנדרטי, בובר הוא מחקרי.

    אז בספר תורני תציין לראשון, ואילו באקדמי תציין לשני.

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2023 11:40

    ורשא זה הדפוס הסטנדרטי, בובר הוא מחקרי.

    אז בספר תורני תציין לראשון, ואילו באקדמי תציין לשני.

    תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2023 11:48

    בבחרותי שאלתי פעם את הגרח"ק על איזה מקור, והוא ציין למדרש (ר"ש בובר)!
    לא יודע בדיוק איך הוא ציין [ר"ש/מהדו'], אך בפירוש הוא הזכיר את 'בובר'.
    עד אז לא ידעתי על מדרש כזה.

    נ.ב. חבל שנאבד לי התשובה הזאת בכת"י.

    ב-יום שני, 7 באוגוסט 2023 בשעה 11:40:12 UTC+3, [email protected] כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2023 11:48

    בבחרותי שאלתי פעם את הגרח"ק על איזה מקור, והוא ציין למדרש (ר"ש בובר)!
    לא יודע בדיוק איך הוא ציין [ר"ש/מהדו'], אך בפירוש הוא הזכיר את 'בובר'.
    עד אז לא ידעתי על מדרש כזה.

    נ.ב. חבל שנאבד לי התשובה הזאת בכת"י.

    ב-יום שני, 7 באוגוסט 2023 בשעה 11:40:12 UTC+3, [email protected] כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2023 17:38

    מטו בעולם שלמכון זכרון אהרן הורה מרן הגרח"ק שאפשר להזכיר את בובר וכפי
    שהמשנ"ב הזכירו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2023 17:38

    מטו בעולם שלמכון זכרון אהרן הורה מרן הגרח"ק שאפשר להזכיר את בובר וכפי
    שהמשנ"ב הזכירו.

    תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2023 18:09

    לא מדויק, המ"ב לא הזכיר את שלמה בובר, בשער הציון כתב שכיוון בדבריו לדברי
    מהדיר הפסיקתא שהוא בובר. אבל זה לא קשור לעצם מהדורת התנחומא שהציא לאור.

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2023 18:09

    לא מדויק, המ"ב לא הזכיר את שלמה בובר, בשער הציון כתב שכיוון בדבריו לדברי
    מהדיר הפסיקתא שהוא בובר. אבל זה לא קשור לעצם מהדורת התנחומא שהציא לאור.

    תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2023 18:14

    ראו במבוא לפסיקתא דרב כהנא הוצאת זכרון אהרן שנשאל אם יש להשמיט את שמו,
    והשיב: גם המ"ב מביאו וכותב המגיה. ושם בהערה ציין שלא מצא לשון זו.
    ובספר תורתו מגן לבנו עמ' נג הביא ששמע כן מראש המערכת רח"י פרוש שליט"א שקיבל
    מכתב מרבנים שרצו להוציא איסור על ספרים מהוצאתם בגלל הזכרת שמו של ר"ש בובר,
    והשיב לו כנ"ל, ואחרי שבוע התקשר אברך ואמר שמצא כן בשער הציון סי' תי"ט סק"ב
    שהזכירו המשנ"ב בשם ה"מבאר לפסיקתא".

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 08:21

    תנחומא ללא כל תוספת כינוי, זה הרגיל (ורשא). וצריך לציין ע"פ האותיות שבמהדורה זו.
    תנחומא בובר/ישן/קדום - זה בעיקרון מדרש אחר לגמרי. וכשהוא מצוטט, חובה לציין אותו בתוספת הכינוי. בדיוק כמו שנציין אם זה מדרש ילקוט שמעוני או מדרש רבה.

    בכל המהדורות של התנחומא (הרגיל) מיספור הפסקאות שווה.
    מלבד מהדורה אחת ויחידה - תנחומא - באור האמרים - ששינה את המיספור מהמהדורות המקובלות. כפי שציין במבואו.
    אין להתייחס ולציין למיספור הפסקאות שבמהדורה יחידאית זו. שכן לא מסתבר שאי מי יילך לחפש את המדרש המצוטט במהדורה זו דוקא. (אילו לא היתה מופיעה באוצה"ח - מי היה יודע כיום על קיומה)

    ----- Original Message -----
    From: אליהו עבוד
    To: ברכת ישראל
    Cc: אלחנן סגרון ; ע. פ. ; הבית לעורך התורני
    Sent: Friday, August 11, 2023 3:28 AM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ציון למדרש תנחומא

    הבעיה שלפעמים לא עוזר לציין 'בובער', או 'ורשא' או 'ישן'.
    כעת אני צריך להביא מקור למדרש שנמצא בתנחומא פרשת נשוא, בספר אחד - בהוצאת ספרי אוה"ח - הוא באות ט, ובספר אחר - עם באור האמרים - הוא באות יב. הבעיה שבספרים הללו לא מצוין כלל עפ"י איזה דפוס הם, ולא 'ישן'. כך שאם אציין: ט, אלו שבידם באור האמרים, לא ימצאו, ואם אציין: יב, אלו שבידם אוה"ח לא ימצאו. וכנ"ל לא יעזור לציין ורשא או ישן וכדו', כי לא מצוין בספרים הדפוס ולא 'ישן'.
    והפתרון היחידי הוא לציין: ט, ולהוסיף בסוגריים או בהערה: ובמהדורות מסוימות אות יב.

    ראו במבוא לפסיקתא דרב כהנא הוצאת זכרון אהרן שנשאל אם יש להשמיט את שמו, והשיב: גם המ"ב מביאו וכותב המגיה. ושם בהערה ציין שלא מצא לשון זו.
    ובספר תורתו מגן לבנו עמ' נג הביא ששמע כן מראש המערכת רח"י פרוש שליט"א שקיבל מכתב מרבנים שרצו להוציא איסור על ספרים מהוצאתם בגלל הזכרת שמו של ר"ש בובר, והשיב לו כנ"ל, ואחרי שבוע התקשר אברך ואמר שמצא כן בשער הציון סי' תי"ט סק"ב שהזכירו המשנ"ב בשם ה"מבאר לפסיקתא".
    
      לא מדויק, המ"ב לא הזכיר את שלמה בובר, בשער הציון כתב שכיוון בדבריו לדברי מהדיר הפסיקתא שהוא בובר. אבל זה לא קשור לעצם מהדורת התנחומא שהציא לאור.
    
        מטו בעולם שלמכון זכרון אהרן הורה מרן הגרח"ק שאפשר להזכיר את בובר וכפי שהמשנ"ב הזכירו.
    
          בבחרותי שאלתי פעם את הגרח"ק על איזה מקור, והוא ציין למדרש (ר"ש בובר)!
          לא יודע בדיוק איך הוא ציין [ר"ש/מהדו'], אך בפירוש הוא הזכיר את 'בובר'.
          עד אז לא ידעתי על מדרש כזה.
    
          נ.ב. חבל שנאבד לי התשובה הזאת בכת"י.
    
          ב-יום שני, 7 באוגוסט 2023 בשעה 11:40:12 UTC+3, [email protected] כתב/ה:
    
            בובר זה לא רק מחקרי.
    
            יש שם קטעים רבים שאינם בורשא
    
              בתאריךSun Aug 06 2023 09:45:46 GMT+0300 (שעון ישראל (קיץ)) moshe kagana <[email protected]> כתב/י:
    
              ---------- הודעה מקורית ----------
    
              ורשא זה הדפוס הסטנדרטי, בובר הוא מחקרי.
    
              אז בספר תורני תציין לראשון, ואילו באקדמי תציין לשני.
    
                בבר אילן יש 'בובר' ויש 'ורשא', למי מקובל לציין?
    
                     Sender notified by
    
                      Mailtrack
                     06.08.23, 09:29:50
    
                --
    
                נא לשים לב:
    
                א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה.
    
                ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי.
    
                כתיבה וחתימה טובה
    
                ---
    
                קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google.
    
                כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected].
    
                כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CA%2BmJN2iBNvA1ni9UAjs_kbn%2B4%3D%3D-KuMAf_hC8YkK1U%2B-WXz1Tg%40mail.gmail.com.
    
              --
    
              נא לשים לב:
    
              א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה.
    
              ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי.
    
              כתיבה וחתימה טובה
    
              ---
    
              קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google.
    
              כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected].
    
              כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAD%2BFPCcvSLM6zWiD_xcY%3DBhC9az1tbC1gbLNQ0mZMorZegUNRw%40mail.gmail.com.
    
  • תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2023 18:14

    ראו במבוא לפסיקתא דרב כהנא הוצאת זכרון אהרן שנשאל אם יש להשמיט את שמו,
    והשיב: גם המ"ב מביאו וכותב המגיה. ושם בהערה ציין שלא מצא לשון זו.
    ובספר תורתו מגן לבנו עמ' נג הביא ששמע כן מראש המערכת רח"י פרוש שליט"א שקיבל
    מכתב מרבנים שרצו להוציא איסור על ספרים מהוצאתם בגלל הזכרת שמו של ר"ש בובר,
    והשיב לו כנ"ל, ואחרי שבוע התקשר אברך ואמר שמצא כן בשער הציון סי' תי"ט סק"ב
    שהזכירו המשנ"ב בשם ה"מבאר לפסיקתא".

    תאריך ההודעה המקורית: 11/08/2023 04:28

    הבעיה שלפעמים לא עוזר לציין 'בובער', או 'ורשא' או 'ישן'.
    כעת אני צריך להביא מקור למדרש שנמצא בתנחומא פרשת נשוא, בספר אחד -
    בהוצאת ספרי אוה"ח - הוא באות ט, ובספר אחר - עם באור האמרים - הוא באות יב.
    הבעיה שבספרים הללו לא מצוין כלל עפ"י איזה דפוס הם, ולא 'ישן'. כך שאם אציין:
    ט, אלו שבידם באור האמרים, לא ימצאו, ואם אציין: יב, אלו שבידם אוה"ח לא
    ימצאו. וכנ"ל לא יעזור לציין ורשא או ישן וכדו', כי לא מצוין בספרים הדפוס ולא
    'ישן'.
    והפתרון היחידי הוא לציין: ט, ולהוסיף בסוגריים או בהערה: ובמהדורות מסוימות
    אות יב.

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 08:21

    תנחומא ללא כל תוספת כינוי, זה הרגיל (ורשא). וצריך לציין ע"פ האותיות שבמהדורה זו.
    תנחומא בובר/ישן/קדום - זה בעיקרון מדרש אחר לגמרי. וכשהוא מצוטט, חובה לציין אותו בתוספת הכינוי. בדיוק כמו שנציין אם זה מדרש ילקוט שמעוני או מדרש רבה.

    בכל המהדורות של התנחומא (הרגיל) מיספור הפסקאות שווה.
    מלבד מהדורה אחת ויחידה - תנחומא - באור האמרים - ששינה את המיספור מהמהדורות המקובלות. כפי שציין במבואו.
    אין להתייחס ולציין למיספור הפסקאות שבמהדורה יחידאית זו. שכן לא מסתבר שאי מי יילך לחפש את המדרש המצוטט במהדורה זו דוקא. (אילו לא היתה מופיעה באוצה"ח - מי היה יודע כיום על קיומה)

    ----- Original Message -----
    From: אליהו עבוד
    To: ברכת ישראל
    Cc: אלחנן סגרון ; ע. פ. ; הבית לעורך התורני
    Sent: Friday, August 11, 2023 3:28 AM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ציון למדרש תנחומא

    הבעיה שלפעמים לא עוזר לציין 'בובער', או 'ורשא' או 'ישן'.
    כעת אני צריך להביא מקור למדרש שנמצא בתנחומא פרשת נשוא, בספר אחד - בהוצאת ספרי אוה"ח - הוא באות ט, ובספר אחר - עם באור האמרים - הוא באות יב. הבעיה שבספרים הללו לא מצוין כלל עפ"י איזה דפוס הם, ולא 'ישן'. כך שאם אציין: ט, אלו שבידם באור האמרים, לא ימצאו, ואם אציין: יב, אלו שבידם אוה"ח לא ימצאו. וכנ"ל לא יעזור לציין ורשא או ישן וכדו', כי לא מצוין בספרים הדפוס ולא 'ישן'.
    והפתרון היחידי הוא לציין: ט, ולהוסיף בסוגריים או בהערה: ובמהדורות מסוימות אות יב.

    ראו במבוא לפסיקתא דרב כהנא הוצאת זכרון אהרן שנשאל אם יש להשמיט את שמו, והשיב: גם המ"ב מביאו וכותב המגיה. ושם בהערה ציין שלא מצא לשון זו.
    ובספר תורתו מגן לבנו עמ' נג הביא ששמע כן מראש המערכת רח"י פרוש שליט"א שקיבל מכתב מרבנים שרצו להוציא איסור על ספרים מהוצאתם בגלל הזכרת שמו של ר"ש בובר, והשיב לו כנ"ל, ואחרי שבוע התקשר אברך ואמר שמצא כן בשער הציון סי' תי"ט סק"ב שהזכירו המשנ"ב בשם ה"מבאר לפסיקתא".
    
      לא מדויק, המ"ב לא הזכיר את שלמה בובר, בשער הציון כתב שכיוון בדבריו לדברי מהדיר הפסיקתא שהוא בובר. אבל זה לא קשור לעצם מהדורת התנחומא שהציא לאור.
    
        מטו בעולם שלמכון זכרון אהרן הורה מרן הגרח"ק שאפשר להזכיר את בובר וכפי שהמשנ"ב הזכירו.
    
          בבחרותי שאלתי פעם את הגרח"ק על איזה מקור, והוא ציין למדרש (ר"ש בובר)!
          לא יודע בדיוק איך הוא ציין [ר"ש/מהדו'], אך בפירוש הוא הזכיר את 'בובר'.
          עד אז לא ידעתי על מדרש כזה.
    
          נ.ב. חבל שנאבד לי התשובה הזאת בכת"י.
    
          ב-יום שני, 7 באוגוסט 2023 בשעה 11:40:12 UTC+3, [email protected] כתב/ה:
    
            בובר זה לא רק מחקרי.
    
            יש שם קטעים רבים שאינם בורשא
    
              בתאריךSun Aug 06 2023 09:45:46 GMT+0300 (שעון ישראל (קיץ)) moshe kagana <[email protected]> כתב/י:
    
              ---------- הודעה מקורית ----------
    
              ורשא זה הדפוס הסטנדרטי, בובר הוא מחקרי.
    
              אז בספר תורני תציין לראשון, ואילו באקדמי תציין לשני.
    
                בבר אילן יש 'בובר' ויש 'ורשא', למי מקובל לציין?
    
                     Sender notified by
    
                      Mailtrack
                     06.08.23, 09:29:50
    
                --
    
                נא לשים לב:
    
                א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה.
    
                ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי.
    
                כתיבה וחתימה טובה
    
                ---
    
                קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google.
    
                כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected].
    
                כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CA%2BmJN2iBNvA1ni9UAjs_kbn%2B4%3D%3D-KuMAf_hC8YkK1U%2B-WXz1Tg%40mail.gmail.com.
    
              --
    
              נא לשים לב:
    
              א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה.
    
              ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי.
    
              כתיבה וחתימה טובה
    
              ---
    
              קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google.
    
              כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected].
    
              כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAD%2BFPCcvSLM6zWiD_xcY%3DBhC9az1tbC1gbLNQ0mZMorZegUNRw%40mail.gmail.com.
    
    תאריך ההודעה המקורית: 11/08/2023 15:22

    תודה רבה על התשובה המקיפה והקולעת.

    מאת: [email protected]

  • ציון הספר שהביא את המקור

    2023
    38
    0 הצבעות
    38 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 22:44 כדאי לראות מה כתוב על זה בספר "הפליא עצה". מאת: [email protected] קבצים מצורפים: וידוא מקורות.pdf דרכי הלימוד.pdf
  • ציון מ"מ בספרי החיד"א

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 15:59 כשמציינים מ"מ לחיד"א, יש דברים רבים שכתב והדפיס בכמה מספריו, האם יש עדיפות לאיזה מספריו לציין? למשל הספרים ככר לאדן ומראית העין, שניהם ספרים על הש"ס. אולי יש להעדיף 'ככר לאדן', אותו הדפיס המחבר בשנת תקנ"ז, לעומת 'מראית העין' שהדפיס מאוחר יותר בתקס"ה? לכאורה הכלל אמור להיות להעדיף תמיד ספרים מפורסמים יותר, כי המטרה היא להקל על המעיין, [ובכהאי גוונא לכאורה יש להעדיף 'מפורסם' על פני 'הודפס קודם'], אבל כששניהם מפורסמים באותה מדה, במה לבחור?
  • עזרה בכללי ציון מקורות

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 10/07/2023 21:30 הפתרון הטוב ביותר מבחינת נוחות הוא שלוש נקודות אך אין הוא מקובל כ"כ בחיבורים תורניים. מאת: [email protected]
  • ציון לספרי תנאים ואמוראים

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 31/08/2023 00:31 אין שום בעיה לכתוב אצל שתיהם ערך אביי או אביי. זה כמו שיהיה מראה מקום לשו"ע או"ח סי' ל וליו"ד סי' ל, אז אתה לא תכתוב יו"ד שם... -- הלינק להצטרפות הוא https://groups.google.com/g/aricha-shazar אם יש לכם רק מייל אפשר לבקש ממנו דרך המייל שלי לצרף אותכם.
  • ציון מקור

    2023
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/09/2023 19:00 נ"ב כשמציינים למדרש רבה שה"ש, אין לציין לפי המדרש שבתורת אמת, כי שם כל הסעיפים אינם מסודרים כלל כיעויי"ש. וכן גבי קהלת. כך כתבו בהקדמה למדרש רבה בהוצאת וגשל: [image: image.png] מאת: [email protected]
  • ציון מקור של גמרא שבאה על המשנה באותה מסכת

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2023 00:52 3 בעיות ברכות ה' א' יכול להיות גם דף ה' ע"א, אז צריך לכתוב "פרק" ה' משנה ו', בכלל יותר נכון לכתוב כך כי לא רגילים כ"כ להשתמש במשניות וממילא בסימוני הדפים, אז באופן טבעי יובן שזה דף. שנינו כִּי יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מִתּוֹךְ כֹּבֶד רֹאשׁ, "וַאֲפִלּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ - לֹא יַפְסִיק" אין קשר עניני בין שני הנושאים כובד ראש ונחש כרוך, זה פשוט באותה משנה, ואם כן או שמביאים רק את סוף המשנה או שמביאים אם רוצים להאריך את לשון המשנה מתחילתה ועד סופה שינוי הלשון "כי יש להתפלל" היינו מובאת תוכן ולא מובאת לשון, זה מתאים כשהנושא במאמר הוא על כובד ראש, כאן שהעיקר מה שאנחנו רוצים את הסיפא ואפילו נחש כרוך וכו' לא מתאים להביא את הרישא בצורה כזו של הבאת עניין אלא 1 או לא להביא 2 או להביא את הלשון [לא ממליץ, לשם מה? זה סתם מאריך ומבלבל] התפיסה שכאילו משנה זה נפרד, והגמרא זה בנפרד, היא לא נכונה בצורת הלימוד המקובלת מאז ומקדם, אלא אם כן זה ספר על המשניות. ומכאן צמחה השאלה האם לכתוב "שם" ההגיון של השאלה הוא כיון שהראשון זה "משניות ברכות" והשני הוא "גמרא ברכות" וברור שזה צודק, שאם מציינים ה' א' כלומר פרק ה' משנה א' אז הגיוני לכתוב שוב "ברכות" אך כדאי לדעת שכיום פחות מקובל לכתוב "שם" ואפשר לכתוב "ברכות" פעמיים ושלוש, אלא אם כן קטע זה במאמר עוסק במסכת ברכות בעיקר, שאז גם לא צריך לכתוב "שם" כגון ושואלת הגמרא (ברכות לג) ... ובדף לב מביאה הגמרא ראיה. התוספות בדף ל'
  • אחד מהרבנים מכיר אולי מקור למדרש שהחזקוני מביא?

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2023 22:06 חזקוני ויקרא פרק טז פסוק כא (פרשת אחרי מות) ביד איש עתי נמצא במדרש עתי שהגיע זמנו למות תוך אותה שנה שהרי הנושא את השעיר אינו עובר שנתו לכך היו בוררין איש שהגיע זמנו למות תוך אותה שנה וחכמת המזלות היתה קלה בעיניהם. ראיתי באיזה ספר שכתב ע"ז לא נודע מקורו.
  • דרוש מקור למדרש

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 28/12/2023 12:04 המקור נמצא בפסיקתא זוטרתא (מדרש לקח טוב) בפרשת כי תשא: תודה לכל המסייעים!

2

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים