דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

סעודה שלישית בר"ה שחל בשבת

2023
11 7 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2023 16:06

    נשאלתי האם יש מאן דהו שסומך על שיטת הזוהר (אמור רצה) שאי"צ לקיים סעודה
    שלישית
    ביום ראשון של ר"ה שחל בשבת [לפי הבנת חלק מן המפרשים ה"ה הרמ"ק, מקדש מלך
    ועוד]
    וכן הובא בשערי תשובה סי' רעד סוף סק"א בשם אגרות הרמ"ז.

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2023 16:06

    נשאלתי האם יש מאן דהו שסומך על שיטת הזוהר (אמור רצה) שאי"צ לקיים סעודה
    שלישית
    ביום ראשון של ר"ה שחל בשבת [לפי הבנת חלק מן המפרשים ה"ה הרמ"ק, מקדש מלך
    ועוד]
    וכן הובא בשערי תשובה סי' רעד סוף סק"א בשם אגרות הרמ"ז.

    תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2023 17:59

    לא שמעתי מימי שנהגו כך

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2023 17:59

    לא שמעתי מימי שנהגו כך

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2023 18:26

    מעניין שבמגן אברהם בערב פסח שחל בשבת כתב שרשב"י היה יוצא בדברי תורה, ויש
    לעיין אם ה"ה הכא.

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2023 18:26

    מעניין שבמגן אברהם בערב פסח שחל בשבת כתב שרשב"י היה יוצא בדברי תורה, ויש
    לעיין אם ה"ה הכא.

    תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2023 20:41

    אדרבה מדברי הזוהר שם מבואר שהנידון הוא על ערב פסח שחל בשבת [אלא שהמפרשים
    שם ביארו שכוונתו גם על ר"ה שחל בשבת].
    וכן מבואר בביאור הגר"א (סי' תמד) שציין לדברי הזוהר הנ"ל שאי"צ לקיים כלל ס"ג
    בער"פ שחל בשבת.
    [ונראה שר"ל שאין כוונת הזוהר שהיה יוצא יד"ח בד"ת כהבנת השל"ה, אלא שאין כלל
    תקנה לס"ג בער"פ]

    ב-יום שלישי, 12 בספטמבר 2023 בשעה 18:27:04 UTC+3, שבתי קוסובר כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2023 20:41

    אדרבה מדברי הזוהר שם מבואר שהנידון הוא על ערב פסח שחל בשבת [אלא שהמפרשים
    שם ביארו שכוונתו גם על ר"ה שחל בשבת].
    וכן מבואר בביאור הגר"א (סי' תמד) שציין לדברי הזוהר הנ"ל שאי"צ לקיים כלל ס"ג
    בער"פ שחל בשבת.
    [ונראה שר"ל שאין כוונת הזוהר שהיה יוצא יד"ח בד"ת כהבנת השל"ה, אלא שאין כלל
    תקנה לס"ג בער"פ]

    ב-יום שלישי, 12 בספטמבר 2023 בשעה 18:27:04 UTC+3, שבתי קוסובר כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2023 22:26

    נשאלתי היום אם יש לכוין לשם מלווה מלכה בסעודת ליל יום ב'.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2023 22:26

    נשאלתי היום אם יש לכוין לשם מלווה מלכה בסעודת ליל יום ב'.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2023 22:59

    ליל הסדר במוצאי שבת י"א להוסיף מאכל אחד לכבוד מלווה מלכה
    הגדה ויגד משה (כז.יא "ועיין בהגדה").

    יום נפלא

    משה רייך

  • תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2023 22:59

    ליל הסדר במוצאי שבת י"א להוסיף מאכל אחד לכבוד מלווה מלכה
    הגדה ויגד משה (כז.יא "ועיין בהגדה").

    יום נפלא

    משה רייך

    תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2023 23:02

    אגב - אם מדברים - כפי כותרת הנושא - על סעודה שלישית בשבת תרשו לי להציג דבר
    מעניין
    הביאור הלכה (תקכט) מביא מג"א שאין לאכול ביו"ט ראשון לקראת הערב כדי שיכול
    לאכול יו"ט לתיאבון והוא חולק עליו משום שאנן בקיאין בקביעי דירחא וזה נראה
    שמשום כך לא הביא אותו במשנה ברורה כי הוא אוחז שלא קיימא כן להלכה
    ובכל זאת בסי' תעא טז המ"ב מציין לאותו מג"א ללא חולק

    יום נפלא

    משה רייך

  • תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2023 23:02

    אגב - אם מדברים - כפי כותרת הנושא - על סעודה שלישית בשבת תרשו לי להציג דבר
    מעניין
    הביאור הלכה (תקכט) מביא מג"א שאין לאכול ביו"ט ראשון לקראת הערב כדי שיכול
    לאכול יו"ט לתיאבון והוא חולק עליו משום שאנן בקיאין בקביעי דירחא וזה נראה
    שמשום כך לא הביא אותו במשנה ברורה כי הוא אוחז שלא קיימא כן להלכה
    ובכל זאת בסי' תעא טז המ"ב מציין לאותו מג"א ללא חולק

    יום נפלא

    משה רייך

    תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2023 00:22

    השאלה ממש מעניינת
    אך התשובה שהביאו בשם הויגד משה קצת קשה
    כי באמת כל העניין של מלוה מלכה הוא ללות המלכה בצאת השבת, אך כשחל מוצאי שבת
    ביו"ט מה שייך ללוות את השבת אם השביתה נמשכת על מוצאי שבת ג"כ.
    ובפרט עפ"י דברי האריז"ל בסוד הדברים שמלווה מלכה הוא העניין של הורדת האור
    דשבת לימות החול, דביו"ט לא שייך כל זה, ויותר הוא מחזי כפגם בקדושת יו"ט,
    והבן.
    ומעניין מהו מקור דברי הויגד משה לזה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2023 00:22

    השאלה ממש מעניינת
    אך התשובה שהביאו בשם הויגד משה קצת קשה
    כי באמת כל העניין של מלוה מלכה הוא ללות המלכה בצאת השבת, אך כשחל מוצאי שבת
    ביו"ט מה שייך ללוות את השבת אם השביתה נמשכת על מוצאי שבת ג"כ.
    ובפרט עפ"י דברי האריז"ל בסוד הדברים שמלווה מלכה הוא העניין של הורדת האור
    דשבת לימות החול, דביו"ט לא שייך כל זה, ויותר הוא מחזי כפגם בקדושת יו"ט,
    והבן.
    ומעניין מהו מקור דברי הויגד משה לזה.

    תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2023 01:08

    א. גם אם ממשיכים לשבות בגלל יו"ט,
    השבת הולכת, ולכן עושים הבדלה (יקנה"ז), ומותרים במלאכת אוכל נפש,
    ואי"ז פגם שמלוים אורח גם כשאורח אחר נשאר.
    ב. גם הורדת האור לימות החול שייך,
    אלא אם כן אתה עושה מלוה מלכה במוצאי יו"ט.
    ג. יש עוד טעמים למלוה מלכה,
    כמו שדוד המלך הודה שלא מת בשבת,
    וגם אנו מודים על השבוע שעבר עלינו,
    וזה שייך גם ביו"ט.

    --
    סיוע למשפחה שאביהם הת"ח לקוי ראיה והוצאות רפואיות כבדות משתרגות על צווארם
    https://nedar.im/BPUV

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2023 01:08

    א. גם אם ממשיכים לשבות בגלל יו"ט,
    השבת הולכת, ולכן עושים הבדלה (יקנה"ז), ומותרים במלאכת אוכל נפש,
    ואי"ז פגם שמלוים אורח גם כשאורח אחר נשאר.
    ב. גם הורדת האור לימות החול שייך,
    אלא אם כן אתה עושה מלוה מלכה במוצאי יו"ט.
    ג. יש עוד טעמים למלוה מלכה,
    כמו שדוד המלך הודה שלא מת בשבת,
    וגם אנו מודים על השבוע שעבר עלינו,
    וזה שייך גם ביו"ט.

    --
    סיוע למשפחה שאביהם הת"ח לקוי ראיה והוצאות רפואיות כבדות משתרגות על צווארם
    https://nedar.im/BPUV

    תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2023 08:04

    באותה ענן מן הסתם יענן את התלמידי חכמים שליט"א לדעת:
    הרי ידוע שישנו מחלוקת רשב"ם ותוס' בערבי פסחים למה אין בשמים ביקנה"ז
    לדעת רשב"ם משום שגם ביו"ט יש נשמה יתירה
    תוס' שואל עליו א"כ במוצאי יו"ט יעשו בשמים ותוס' לומד משום שהאוכל הטוב וכו'
    הוא במקום בשמים
    הרמב"ן באמונה ובטחון לומד כמו רשב"ם ולגי קושיית תוס' הוא כותב שהרעיון של
    יו"ט הוא שהנשמה יתירה לא תצא אלא תישאר איתנו!

    יום נפלא

    משה רייך

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2023 08:04

    באותה ענן מן הסתם יענן את התלמידי חכמים שליט"א לדעת:
    הרי ידוע שישנו מחלוקת רשב"ם ותוס' בערבי פסחים למה אין בשמים ביקנה"ז
    לדעת רשב"ם משום שגם ביו"ט יש נשמה יתירה
    תוס' שואל עליו א"כ במוצאי יו"ט יעשו בשמים ותוס' לומד משום שהאוכל הטוב וכו'
    הוא במקום בשמים
    הרמב"ן באמונה ובטחון לומד כמו רשב"ם ולגי קושיית תוס' הוא כותב שהרעיון של
    יו"ט הוא שהנשמה יתירה לא תצא אלא תישאר איתנו!

    יום נפלא

    משה רייך

    תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2023 13:50

    אחר בקשת המחילה מהת"ח שליט"א,
    קבוצה זו אינה מיועדת לדיונים הלכתיים/תורניים.
    הדיון נעול.
    בתקווה להבנה
    כוח"ט
    שמואל

    ב-יום חמישי, 14 בספטמבר 2023 בשעה 08:05:10 UTC+3, [email protected]
    כתב/ה:

  • פתיחת קופסאות ופקקים בשבת

    2023
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2023 12:37 הקונטרס שהזכיר הרב הלברשטאם נמצא באוצה"ח בשם 'קונטרס איסור פתיחת כלים', יש גם את ספר מנחת פנחס [להרב זונאבנד] הנמצא ג"כ באוצה"ח.
  • הקב"ה קבר את חוה?!

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    N
    תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2023 17:29 יש מקום על פי דברי הזו"ח רות (עט:) לפרש כן, עיי"ש.
  • כתב ה.. או כתב ב..

    2023
    15
    0 הצבעות
    15 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 07/07/2023 03:05 אכן מבחינה דקדוקית ולשונית, לכתוב: כתב ב... - לא נכון בשום צורה. אלא אם נציין מי כתב ובתוספת המילה "ספר" - כתב החפץ חיים בספרו מחנה ישראל. הביטוי כתב ב... - מגיע כנראה מהביטוי הנפוץ בארמית: איתא ב... - איתא בטור, איתא בתוס' - ביטוי זה מתאים. אך אינו בשימוש בדרך כלל בלשון הקודש: נמצא באור זרוע... ----- Original Message ----- From: יעקב מרדכי נבנצאל To: [email protected] Sent: Friday, July 07, 2023 12:55 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] כתב ה.. או כתב ב.. ומה הפירוש כתב בקרני חגבים. הלא לא הזכרת מי הכותב דקדוקית, "כתב ה..." - מתייחס לכותב, היינו המחבר. הרי הספר לא כתב את עצמו, אלא המחבר הוא שכתב. ולכן, אם המחבר מכונה על שם ספרו: בית יוסף, חפץ חיים, קדושת לוי, אבי עזרי, אור שמח - אפשר להתבטא: כתב ה... אבל אם המחבר אינו קרוי על שם ספרו - גם אם המחבר גדול וענק, וכגון - כמו שציינו כאן - ספרו של החפץ חיים מחנה ישראל, או הגרח"ק קרני חגבים - אי אפשר להתבטא: כתב ה... ----- Original Message ----- From: דוד אור To: [email protected] Sent: Friday, July 07, 2023 12:20 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] כתב ה.. או כתב ב.. אם אתה כותב כתב ה"וזאת הברכה" אתה מפרגן למחבר שהוא אדם גדול קדמון, כעין כתב האבי עזרי, לפרגן זה מצויין אבל זה מוציא אותך קטן. כמו שתכתוב בספר כתב העלון השבועי רמת שרת וכו', את התיאור הזה שומרים לספר של אחרון ולא לכל אחד, זה ממילא גם לא יכבד אותו כי כל קורא חכם יעקם את האף. ובפרט אם אתה סובר שהספר הזה לא מספיק בר סמכא, רק טוב כדי לברר, אז אתה מפסיד בכפליים, כי כך אתה מכתיר אותו למרא דברכות. אם אתה מתייחס אליו כמחבר שהצליח, ולא כספר יסוד ביהדות, אתה יכול לכתוב כתב בספר וזאת הברכה, בספר וזאת הברכה מובא, מרן הגרי"ש אליישיב כפי שמצויין בספר וזאת הברכה סובר, וכו' סליחה שכתבתי בשפה עממית ולא מכבדת זה מקוצר הזמן. זה תלוי גם בספרו או בשמו המפורסם של המחבר. לעולם לא נכתוב כתב ה'נדחי ישראל', או ה'קרני חגבים'. ב-יום חמישי, 6 ביולי 2023 בשעה 22:29:36 UTC+3, ברכת ישראל כתב/ה: אכן, המסילת ישרים והחזון איש זה מקובל בהחלט. ועל זה אי אפשר לומר שזו טעות. קצות החושן זו דוגמה פחות הולמת, כי יש ה' הידיעה גם במילה השנייה של שם הספר ולכן הלשון פחות נאה, 'הקצות החושן' עיקר השאלה כשלא מדובר על שם של אדם כמו רמבם או רבינו יונה אלא ספר האם כותבים הקשה במנחת יהודה או הקשה המנחת יהודה ההרגשה שלי שרק בספר מפורסם אפשר לקרותו בה"א הידיעה. כתב המסילת ישרים/הקצות החשון/החזון איש. אבל כשכותבים דברי זבולון או חיי שלמה א"א לכתוב כתב הדברי זבולון או החיי שלמה אחה"מ, אי אפשר לומר שלכתוב 'הרבינו יונה' זה נכון, אפשר לומר שזה מקובל ומצוי באופן יחסי.. הכל נכון. ומקובל לכתוב: וכתב רבינו יונה. כתב בס' וזאת הברכה לפי הדקדוק יש לכתוב: כתב רבינו יונה, או: כתב רמב"ם - בלי ה"א הידיעה. אבל "רמב"ם" כבר הפך למושג בפני עצמו. וקביל לכתוב בה"א הידיעה. אבל "רבינו יונה", אפשר ראוי ורצוי - גם בסגנון התורני לכתוב: כתב רבינו יונה ודאי כשדנים בדבריו: ולפי שיטת רבינו יונה היא... ולא: ולפי שיטת הרבינו יונה... ----- Original Message ----- From: ברכת ישראל To: [email protected] Sent: Thursday, July 06, 2023 8:29 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] כתב ה.. או כתב ב.. בסגנון התורני יש רבים הכותבים בה', ואף בלשונות כמו 'הרבינו יונה' אבל לפי הדקדוק ודאי שיש לכתוב בב', או: כתב בספר וזאת הברכה. הקצות שהוא מפורסם מאוד אולי קצת שאני, כי יש הכותבים 'הקצות' סתם.. איך יותר ראוי לכתוב כתב בוזאת הברכה / כתב הוזאת הברכה אני לכשעצמי הייתי אומר שספרים מפורסמים ראוי לכתוב בה"א הידיעה כמו 'ותירץ הקצות החושן', אבל לא וכתב היצחק ירנן אשמח לשמוע את חוו"ד הרבנים שליט"א -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAEQo1QL7%2BLH5ksS1-2%3DRW__6KpC34zyf0WjhKRLwOPacxky%3DpA%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAN_QRbvp-Z56-MwBP9kA6sj%2BSfbg2x2%2BA3DSb7-GO%2BMrYSyCaw%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CC3C3A6E570841B59C09AB255A5454CF%40user99b7abd310. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CA%2BbRHtLF1om6E1RWYMXeb%3DijL%3DAxLhQOebH0OvEg2v6q87sBgw%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAN_QRbuLne1BK1ACeBcpRUHFL02R_nyyb245xgwNkKkvZpCVZA%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAEQo1QKvFMtp7QgKWJ1KGeJMRV5XZdFeugkx-%3Dnm%2BBC-3vNwUw%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/45e1078f-2b93-4275-9ac7-f4487f5b11c6n%40googlegroups.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAK1%2BBS%2BdTbk3sX3ue0r5ni6JEtVx2EScmRvi%2B%2BjJdWmjNbitvQ%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/66388A762A3D440586D73E8F282F1DE9%40user99b7abd310. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAEQo1QLR0JYq2h1KXgzDzpOp6gCvNwWwuoz_7Nt1GoiYMkhyvg%40mail.gmail.com.
  • ביטול מנהגי אבילות בשבת חזון

    2023
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    0 צפיות
    S
    תאריך ההודעה המקורית: 21/07/2023 05:59 טעיתי החיד"א נמצא בלדוד אמת (סימן כ"ד). וכידוע רבי יהודה הלוי חיבר קינת 'אשחר עדתי לשבת שמעו,', וברבות השנים ביטלו אותה משום שהחזנים היו ממש מבכים את הציבור. ויעויין עוד בנהר מצרים שיש אשר היו נוהגים לומר את ההפטרה בטעם קצת שונה, ושם נהגו באותם טעמים אך קצת יותר במהירות מאשר כל שבת. ועד היום מנהג אר"ץ דמשק ועוד ספרים שבהכרזת ר"ח אב אין אומרים מי שבירך וכו' אלא נוסח 'מחדש חודשים מקבץ' וכו', והוא סופה של הקינה הנ"ל, שאחרי שביטלוה השאירו כנראה רק חלק זה. ואח"כ אומרים מי שעשה נסים וכו'. וגם ע"ז ערער הרב חיד"א בספרו הנ"ל. El jue, 20 jul 2023 a la(s) 16:35, מ. מ. מוסקוביץ ([email protected]) escribió:
  • מקור בשל"ה

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    0
    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2023 17:04 תודה רבה. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 25.07.23, 17:03:38 מאת: [email protected]
  • לבעלי תוכנת בר אילן

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 05/12/2023 15:03 יישר כח עצום! ב-יום שלישי, 5 בדצמבר 2023 בשעה 14:29:10 UTC+2, יהושע זריצקי כתב/ה:
  • מקור בזהר לאיסור הוצאה והכנסה בשבת

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2023 13:33 ידיד יקר זו בדיוק היתה כונתי כתוב כאן דברים אחרים לגמרי וקאי על היהודי
  • סיוע בהבנת קטע בקיצור של"ה

    2023
    15
    0 הצבעות
    15 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 21/12/2023 15:42 להשלמת הענין אעתיק עוד קצת בעניין זה, יש בזה מהדברים שכבר נדברו כאן. [1] כתב בקיצור של"ה (ענין ברכת המזון) וז"ל, יש עמי הארץ שאביהם ואמם כבר מתים כמה שנים ומחמת רגילות אומרים יברך אבא מורי ואמי מורתי. [1] וז"ל שם, הרחמן הוא יברך את אבי מורי ואת אמי מורתי, לא שינה הנוסח מעולם גם אחר פטירת אבותיו הקדושים. ונובע זאת עוד מזקינו הגה"ק בעל שם שלמה זי"ע שצוה כן ואמר לבנו הגה"ק בעל דרכי תשובה כי אמרו חז"ל מכבדם בחיים ומכבדם במותם וצריכין ברכה גם בשמי מרומים עכדה"ק. עכ"ל. ובספר בית שלמה מביא המעשה, ביום ראשון דסוכות אחר סעודת החג בשעת ברכת המזון, והנה הבן יקיר דרבינו הקדוש בעל דרכי תשובה זי"ע לא היה יכול להתאפק מגודל מרירות נפשו ונשמע קולו בבכייתו, גנוחי גנח ויילולי ייליל, ואחרי אשר פנו מהשלחן בינו לבינו הוכיחו אביו הקדוש על פניו ואמר לו בני יקירי דעת לנבון נקל להתבונן כי בהגיעך בברכת המזון להרחמן הוא יברך וכו' את אמי מורתי נזכרת מאמך היקרה כי איננה אתנו ועל זה זלגו עינך דמעות, ואני אומר לך דעתי כי אל תשנה הנוסח ותאמר גם עתה את אמי וכו' כמו בחיים חיותה, כי אמרו חכמינו ז"ל על אביו ואמו מכבדם בחיים ומכבדם במותם, וצריכין ברכה גם בשמי מרומים, אבל שמע בני מוסר אביך כי היתכן לאדם גדול כמותך להראות אבילות בפהרסיא ליתן את קולו בבכי כמו שעשית היום והלא שמחת יום טוב דאורייתא וחלילה לך לעורר תוגה ועצבון רוח וזה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. ככה הגיד לו דברי כבושין כאלו היה עובר עבירה גדולה ולא היה יכול להתבונן איך יכולין להוריד דמעות ביום חג לה'. [1] באגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ (ח"א אגרת ק) כתב, בדבר אמירת הרחמן בברכת המזון, הנוסח מדויק כאמור בסידור, ואין נפקא מינה בדבר כלל, ויבולע המות לנצח, כל אחד ואחד צריך לאמר כנדפס. וכן הוא בספר השיחות (תרח"ץ ע' 262) והוסיף שיש הענין ברוחניות. והגרא"ח נאה הוסיף לבאר בתחלת ספרו "פסקי הסדור" (קצת הערות השייכות לסדור. בברכת המזון בסדר הרחמן) לפי שפסוקי "הרחמן" מכוונים כנגד אשר ספירות. [image: image.png] מאת: [email protected]

1

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים