דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

תגובה לטיפ 2

2023
54 24 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 18/09/2023 23:15

    האם מי שהורה לך היה המכון (כלומר המתווך) או הלקוח עצמו?
    אם זה המכון, אין ראיה על הלקוח.

    תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 00:46

    הטוב ביותר הוא לערוך מעט והראות לו את הכיוון ולקבל ממנו הסכמה. וכך יהיה
    מעין הסכם שבשתיקה על עבודה קלילה, תוך כבוד הדדי, ובלי חששות של גזל.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 00:46

    הטוב ביותר הוא לערוך מעט והראות לו את הכיוון ולקבל ממנו הסכמה. וכך יהיה
    מעין הסכם שבשתיקה על עבודה קלילה, תוך כבוד הדדי, ובלי חששות של גזל.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 00:49

    אם הלקוח אינו ת"ח, אולי יכולה להיות בזה בעיה, כי העורך בעצם מנצל את חוסר
    הבנתו בשביל לתת לו מריחה.

    מישהו כתב לי:
    ההבדל בין כבודו לרב בלוי, שכבודו מדבר מתאוריות והוא מדבר מהכרת המציאות.
    גם מהניסיון שלי וגם מה ששמעתי מעורכים אחרים, בדרך כלל המכונים והלקוחות לא
    מעוניינים ב100 אחוז, כלומר זה ודאי לא מפריע להם, אבל הם לא מוכנים לשלם על
    זה, וזה משמעותי מאוד מבחינה כספית, לפעמים כפול ולפעמים גם יותר, הם רוצים
    שזה יצא ברמה סבירה לא עם טעויות בולטות, והעורך בדרך כלל נוטה לשלמות
    ולדייקנות יתירה, כי הוא נהנה מזה והוא מקבל על כל שעה אז למה לא, על זה דיבר
    הרב בלוי.
    הסיבה היא פשוטה יותר מ90 אחוז ואולי קרוב ל99 אחוז מהקוראים לא יבחינו בהבדל
    בין ספר מושלם לספר ברמה של 80 אחוז, לא תמיד זה בגלל שהם לא תלמידי חכמים,
    אלא עד שאתה לא מעיין בספר ולומד אותו היטב אתה לא מבחין בטעויות האלה. אתה
    מקבל ספר בחתונה כלשהי עובר עליו מלמעלה ושם בארון, בשביל זה מספיק רמה
    בינונית ועימוד נאה עם כריכה מעוצבת.
    ושוב זו המציאות, יכול שמסברא זה לא נראה לכבודו, אבל מנסיון עם מכונים גדולים
    וחשובים, וכל שכן עם לקוחות פרטיים שלא תמיד הם ת"ח ודייקנים גדולים ולפעמים
    בכלל לא יודעים להעריך את העבודה המושלמת של העורך ורק חבל להם על הכסף שזה
    עלה.

    השבתי:
    זה שהלקוח אינו ת"ח וממילא אינו יודע להעריך, זה לא אומר שצריך לנצל את זה.
    כלומר, אני מעריך שאם הוא מוציא מממונו בשביל להוציא לאור את חידושי סבו למשל,
    אז עיקר מטרתו לעשות עילוי נשמה ונח"ר לסבא וכן להגדיל תורה, ובוודאי רצונו
    שהעורך יתעמק ויפענח את הדברים היטב באופן שהסבא התכוון, וינסח בצורה מסודרת
    ובהירה, ויגיה או לפחות יעיר על טעויות (לפחות בולטות). להערכתי הוא כן יהיה
    מוכן להוסיף בתשלום בשביל לקבל זאת! שוב, יתכן שהוא לא יידע להעריך את עבודתך
    המושקעת, כי הוא לא ת"ח, אך על זה נאמר: "אני ה'" - יודע הנסתרות ונאמן לשלם
    שכר.
    לגבי מכון אולי יש צדק בדבריך, כי עיקר מטרתם הרווח הממוני. אבל לגבי הלקוח
    עצמו, כך נראה לי.

    מישהו כתב לי: "לא זכיתי להבין הנידון. פשוט בתכלית שצריך לברר היטב מול הלקוח
    מה בדיוק רוצה, איזה סגנון, איזה רמת השקעה וכו'. ואין דומה בזה אחד לחבירו".
    ואכן דבריו נכונים וצריך לברר ולסכם הכל מראש.

    להוסיף, שלא התכוונתי להגהות דקדקניות מאוד והערות של השוואות לספרים אחרים
    וכדו'. עיקר כוונתי היא שהעורך יתאמץ להבין היטב את כוונת המחבר (לפעמים צריך
    להשקיע זמן בשביל פיענוח של דברים שנכתבו בקצרה ובצורה מעורפלת מאוד), להעיר
    על טעויות עכ"פ בולטות, וכן לנסח הדברים בצורה מסודרת ובהירה. נכלל בזה, לשים
    לב שהדברים נכתבים בצורה לוגית והגיונית, למשל שהתשובה עונה על השאלה, שהמחבר
    כתב דבר מסוים בתור ראיה ולא בתור שאלה, שדבר מסוים בא בדברי המחבר בתור תירוץ
    נוסף ולא המשך התירוץ הראשון, ודבר מסוים יש לשים בסוגריים או בהערה, וכן
    הלאה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 00:49

    אם הלקוח אינו ת"ח, אולי יכולה להיות בזה בעיה, כי העורך בעצם מנצל את חוסר
    הבנתו בשביל לתת לו מריחה.

    מישהו כתב לי:
    ההבדל בין כבודו לרב בלוי, שכבודו מדבר מתאוריות והוא מדבר מהכרת המציאות.
    גם מהניסיון שלי וגם מה ששמעתי מעורכים אחרים, בדרך כלל המכונים והלקוחות לא
    מעוניינים ב100 אחוז, כלומר זה ודאי לא מפריע להם, אבל הם לא מוכנים לשלם על
    זה, וזה משמעותי מאוד מבחינה כספית, לפעמים כפול ולפעמים גם יותר, הם רוצים
    שזה יצא ברמה סבירה לא עם טעויות בולטות, והעורך בדרך כלל נוטה לשלמות
    ולדייקנות יתירה, כי הוא נהנה מזה והוא מקבל על כל שעה אז למה לא, על זה דיבר
    הרב בלוי.
    הסיבה היא פשוטה יותר מ90 אחוז ואולי קרוב ל99 אחוז מהקוראים לא יבחינו בהבדל
    בין ספר מושלם לספר ברמה של 80 אחוז, לא תמיד זה בגלל שהם לא תלמידי חכמים,
    אלא עד שאתה לא מעיין בספר ולומד אותו היטב אתה לא מבחין בטעויות האלה. אתה
    מקבל ספר בחתונה כלשהי עובר עליו מלמעלה ושם בארון, בשביל זה מספיק רמה
    בינונית ועימוד נאה עם כריכה מעוצבת.
    ושוב זו המציאות, יכול שמסברא זה לא נראה לכבודו, אבל מנסיון עם מכונים גדולים
    וחשובים, וכל שכן עם לקוחות פרטיים שלא תמיד הם ת"ח ודייקנים גדולים ולפעמים
    בכלל לא יודעים להעריך את העבודה המושלמת של העורך ורק חבל להם על הכסף שזה
    עלה.

    השבתי:
    זה שהלקוח אינו ת"ח וממילא אינו יודע להעריך, זה לא אומר שצריך לנצל את זה.
    כלומר, אני מעריך שאם הוא מוציא מממונו בשביל להוציא לאור את חידושי סבו למשל,
    אז עיקר מטרתו לעשות עילוי נשמה ונח"ר לסבא וכן להגדיל תורה, ובוודאי רצונו
    שהעורך יתעמק ויפענח את הדברים היטב באופן שהסבא התכוון, וינסח בצורה מסודרת
    ובהירה, ויגיה או לפחות יעיר על טעויות (לפחות בולטות). להערכתי הוא כן יהיה
    מוכן להוסיף בתשלום בשביל לקבל זאת! שוב, יתכן שהוא לא יידע להעריך את עבודתך
    המושקעת, כי הוא לא ת"ח, אך על זה נאמר: "אני ה'" - יודע הנסתרות ונאמן לשלם
    שכר.
    לגבי מכון אולי יש צדק בדבריך, כי עיקר מטרתם הרווח הממוני. אבל לגבי הלקוח
    עצמו, כך נראה לי.

    מישהו כתב לי: "לא זכיתי להבין הנידון. פשוט בתכלית שצריך לברר היטב מול הלקוח
    מה בדיוק רוצה, איזה סגנון, איזה רמת השקעה וכו'. ואין דומה בזה אחד לחבירו".
    ואכן דבריו נכונים וצריך לברר ולסכם הכל מראש.

    להוסיף, שלא התכוונתי להגהות דקדקניות מאוד והערות של השוואות לספרים אחרים
    וכדו'. עיקר כוונתי היא שהעורך יתאמץ להבין היטב את כוונת המחבר (לפעמים צריך
    להשקיע זמן בשביל פיענוח של דברים שנכתבו בקצרה ובצורה מעורפלת מאוד), להעיר
    על טעויות עכ"פ בולטות, וכן לנסח הדברים בצורה מסודרת ובהירה. נכלל בזה, לשים
    לב שהדברים נכתבים בצורה לוגית והגיונית, למשל שהתשובה עונה על השאלה, שהמחבר
    כתב דבר מסוים בתור ראיה ולא בתור שאלה, שדבר מסוים בא בדברי המחבר בתור תירוץ
    נוסף ולא המשך התירוץ הראשון, ודבר מסוים יש לשים בסוגריים או בהערה, וכן
    הלאה.

    תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 00:52

    על דרך משל, אדם שגדל בג'ונגל נכנס בפעם הראשונה למקום יישוב כדי להסתפר.
    האם מותר לספר לנצל את חוסר הבנת הנ"ל בענייני תספורות, כדי לעשות לו תספורת
    מהירה וחובבנית (הרי יש עוד לקוחות בתור), ולגבות מחיר מלא?

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 00:52

    על דרך משל, אדם שגדל בג'ונגל נכנס בפעם הראשונה למקום יישוב כדי להסתפר.
    האם מותר לספר לנצל את חוסר הבנת הנ"ל בענייני תספורות, כדי לעשות לו תספורת
    מהירה וחובבנית (הרי יש עוד לקוחות בתור), ולגבות מחיר מלא?

    תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 01:21

    *יורשה לי להוסיף עוד נקודה: אל תדאגו, אם תשקיעו ותעשו עבודה איכותית, לא
    תפסידו. ודאי הקב"ה ידאג להחזיר לכם. אולי תמצאו עבודה נוספת, אולי יעלו לכם
    את המשכורת או משהו אחר. ודאי הקב"ה *
    לא יתן שתפסידו מזה!

    :הרב עבוד
    אני רק רוצה להוסיף על דבריך
    שהרבה פעמים מרוויחים מזה שמישהו אחר רואה את הספר
    ונהנה מהסגנון או מאופן העריכה וכדומה ולוקח העורך להספר שלו
    וב”ה בדידי הוה עובדא שע”י ספר אחד שכתבתי לפני כמה שנים
    ואה”נ שעל הספר הזה לא הרווחתי כ”כ, מכיוון שהייתי אז בראשית דרכי
    אבל מכיוון שזה נמכר באלפים בס”ד
    זכיתי בזכות זה לקבל כמה וכמה הצעות ולקבל שכרי משלם בס”ד
    עשה למענך אם לא למענו...

    מאת: On Tue, Sep 19, 2023 at 12:52 AM אליהו עבוד

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 01:21

    *יורשה לי להוסיף עוד נקודה: אל תדאגו, אם תשקיעו ותעשו עבודה איכותית, לא
    תפסידו. ודאי הקב"ה ידאג להחזיר לכם. אולי תמצאו עבודה נוספת, אולי יעלו לכם
    את המשכורת או משהו אחר. ודאי הקב"ה *
    לא יתן שתפסידו מזה!

    :הרב עבוד
    אני רק רוצה להוסיף על דבריך
    שהרבה פעמים מרוויחים מזה שמישהו אחר רואה את הספר
    ונהנה מהסגנון או מאופן העריכה וכדומה ולוקח העורך להספר שלו
    וב”ה בדידי הוה עובדא שע”י ספר אחד שכתבתי לפני כמה שנים
    ואה”נ שעל הספר הזה לא הרווחתי כ”כ, מכיוון שהייתי אז בראשית דרכי
    אבל מכיוון שזה נמכר באלפים בס”ד
    זכיתי בזכות זה לקבל כמה וכמה הצעות ולקבל שכרי משלם בס”ד
    עשה למענך אם לא למענו...

    מאת: On Tue, Sep 19, 2023 at 12:52 AM אליהו עבוד

    תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 04:21

    ברצוני להוסיף על דבריו של הרב חיים ארלנגר.
    תנסו להוריד מחיר לבעל כיטריניג מכובד. הוא יענה "לא עושה את העבודה"
    שבציבור יגידו שזה הרמה שלי אני לא מוכן.
    וכן אתו דבר עורך. אם יש לו רמה מסויימת. אם משהו יראה שהוא לא מדייק במ"מ
    וכדומה יגידו שאין לא רמה.... וזיל גמור.
    גמר חתימה טובה לכל חברים דכאן.
    שנה של הרבה עבודה.

    מאת: El lun., 18 de sep. de 2023 19:21, Chaim Erlanger
    escribió:

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 04:21

    ברצוני להוסיף על דבריו של הרב חיים ארלנגר.
    תנסו להוריד מחיר לבעל כיטריניג מכובד. הוא יענה "לא עושה את העבודה"
    שבציבור יגידו שזה הרמה שלי אני לא מוכן.
    וכן אתו דבר עורך. אם יש לו רמה מסויימת. אם משהו יראה שהוא לא מדייק במ"מ
    וכדומה יגידו שאין לא רמה.... וזיל גמור.
    גמר חתימה טובה לכל חברים דכאן.
    שנה של הרבה עבודה.

    מאת: El lun., 18 de sep. de 2023 19:21, Chaim Erlanger
    escribió:

    תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 06:20

    דעתי:
    אמנם צודק הרש"ב שליט"א שהרבה פעמים המעסיקים לא שמחים לשלם את הכסף הנוסף,
    אבל מצד שני ברור לי שאם תספר לו לאחר מעשה ש'האמת היא שלא דקדקתי עד הסוף,
    דאגתי בעיקר שלא יהיו טעויות בולטות', הוא יקפיד מאוד ולא ימחל על כך. כלומר
    נכון, למעסיק יש אולי אשליה, הוא גם לא רוצה לשלם הרבה, וגם רוצה עבודה
    מושלמת. בעיקרון הוא אמור לעשות לעצמו פשרה בין שתי הציפיות, אבל זה לא אומר
    שמותר לי לעשות את הפשרה בשבילו.
    אבל זה כן אני מסכים, שכעצה לעורכים, ראוי לעבוד על מידת הגאוה, ולחשוב מה
    באמת חשוב לספר, ולא מה יראה את ההבנה העמוקה והנדירה שלי ברעק"א...
    כוח"ט

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/09/2023 23:15

    האם מי שהורה לך היה המכון (כלומר המתווך) או הלקוח עצמו?
    אם זה המכון, אין ראיה על הלקוח.

    תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 07:14

    יש כאן איזה מין הנחת יסוד שהמזמין מגיע ממחוזות תרבות המערב וממילא הוא
    מעוניין בכלי נאה יותר מאשר תורה מפוארה...

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 07:14

    יש כאן איזה מין הנחת יסוד שהמזמין מגיע ממחוזות תרבות המערב וממילא הוא
    מעוניין בכלי נאה יותר מאשר תורה מפוארה...

    תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 08:20

    לא קראתי את כל התגובות בצורה מסודרת. אבל עברתי בערך.

    דבר ראשון, ה' נתן לי מתנה, שיש איתה גם הרבה התמודדות, ושמה רגישות גבוהה.
    [לא נכנס פה לדיון מה זה... אולי יום אחד אפתח קבוצת מייל לבעלי רגישות
    גבוהה... מי שמעניין אותו שיחפש 'מים שקטים', או 'חדות ועומק']. לעניינינו,
    הודעות שנכתבו עם אמוציות או בניסוח אישי, אני לא יכול להגיב להם, גם לא לקרוא
    אותם. כי אז אני אגיב אמוציונאלית, וככה לא נתקדם לשום מקום.
    אז אתייחס קצת למה שנכתב באופן ענייני ושקול [למרות שההודעה שלי בעצמה היתה
    אמוציונאלית...].

    כשיש נטייה לצד אחד, ורוצים לאזן אותה,
    חייבים להתייחס רק לצד אחד, ואליו בלבד, במלא החריפות,
    כדי להגיע אח"כ לאיזון.

    ודאי שעורך חייב להשקיע ברצינות. ודאי שיש פה אחריות.
    אבל אני פוגש הרבה שלקחו את זה כבד מידי,
    וזה תוקע אותם כל הזמן. כל הזמן. והם לא מבינים למה.

    אדרבה, הכאב שלי בא דוקא ממקום של רצינות.
    איך אפשר להוציא לשוק דברים שלא עברו ביקורת רצינית ?
    איך אפשר לכתוב לעורך 'הלקוח רוצה שתעשה לו מראה מקומות ותסביר את דבריו' ?
    רגע, ואולי הלקוח שליט"א, במחכ"ת, טעה ?
    ואם תאמר - זה מה שרוצים שתעשה, שתבדוק, ותעיר,
    יש לדחות, שזה אינו.
    והא ראיה, שאומרים לך כל הזמן: 'מהר, מהר, מהר'.

    חוץ מזה, אני בשוק מספיק שנים...

    נכון, זה כאוב, זה מקומם, זה גלות השכינה, הכל נכון.
    אבל זה המצב.

    שוב אני מזכיר ומדגיש,
    אני לא מכליל. ממש לא.
    אבל לדעתי כל לקוח הוא בחזקת שכזה, אלא אם כן הוכח אחרת.

    חשוב לי להדגיש, שאין לי שום ענין להתווכח. אין לי שום ענין לשכנע מישהו לקבל
    את דעתי.
    זה שאני פה המנהל זה לא אומר שמה שאני כותב זה אמת צרופה....
    הרוצה, ישמע, מי שלא רוצה, אז לא.
    הכל בסדר...

    מקווה להתייחס עוד לנושא, בהודעות הבאות בפורצים קדימה.
    כדי שאוכל להתייחס לתגובות [או פה או בהודעות הבאות בפורצים],
    כדאי מאוד שתכתבו בצורה שקולה, עניינית, ורגועה.

    עוד מילה.
    כתבו כמה על זה שזה לא הוגן לעשות כך, כלפי שמיא.
    אני לא מסכים.
    העורך צריך לעשות מה שהלקוח שלו רוצה ממנו.
    ואם להבנתי זה מה שהוא רוצה,
    והוא מצפה ממני להבין את זה בעצמי, [ודו"ק היטב בנקודה זו],
    אז זה מה שרצון ה' שאעשה.

    שנזכה לכסף כשר,
    ללא נגיעות אישיות [זה לא קל בכלל. לפעמים זה מלחמה ממש]

    גמח"ט

    ב-יום שלישי, 19 בספטמבר 2023 בשעה 07:14:23 UTC+3, הבית לעורך התורני כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 08:20

    לא קראתי את כל התגובות בצורה מסודרת. אבל עברתי בערך.

    דבר ראשון, ה' נתן לי מתנה, שיש איתה גם הרבה התמודדות, ושמה רגישות גבוהה.
    [לא נכנס פה לדיון מה זה... אולי יום אחד אפתח קבוצת מייל לבעלי רגישות
    גבוהה... מי שמעניין אותו שיחפש 'מים שקטים', או 'חדות ועומק']. לעניינינו,
    הודעות שנכתבו עם אמוציות או בניסוח אישי, אני לא יכול להגיב להם, גם לא לקרוא
    אותם. כי אז אני אגיב אמוציונאלית, וככה לא נתקדם לשום מקום.
    אז אתייחס קצת למה שנכתב באופן ענייני ושקול [למרות שההודעה שלי בעצמה היתה
    אמוציונאלית...].

    כשיש נטייה לצד אחד, ורוצים לאזן אותה,
    חייבים להתייחס רק לצד אחד, ואליו בלבד, במלא החריפות,
    כדי להגיע אח"כ לאיזון.

    ודאי שעורך חייב להשקיע ברצינות. ודאי שיש פה אחריות.
    אבל אני פוגש הרבה שלקחו את זה כבד מידי,
    וזה תוקע אותם כל הזמן. כל הזמן. והם לא מבינים למה.

    אדרבה, הכאב שלי בא דוקא ממקום של רצינות.
    איך אפשר להוציא לשוק דברים שלא עברו ביקורת רצינית ?
    איך אפשר לכתוב לעורך 'הלקוח רוצה שתעשה לו מראה מקומות ותסביר את דבריו' ?
    רגע, ואולי הלקוח שליט"א, במחכ"ת, טעה ?
    ואם תאמר - זה מה שרוצים שתעשה, שתבדוק, ותעיר,
    יש לדחות, שזה אינו.
    והא ראיה, שאומרים לך כל הזמן: 'מהר, מהר, מהר'.

    חוץ מזה, אני בשוק מספיק שנים...

    נכון, זה כאוב, זה מקומם, זה גלות השכינה, הכל נכון.
    אבל זה המצב.

    שוב אני מזכיר ומדגיש,
    אני לא מכליל. ממש לא.
    אבל לדעתי כל לקוח הוא בחזקת שכזה, אלא אם כן הוכח אחרת.

    חשוב לי להדגיש, שאין לי שום ענין להתווכח. אין לי שום ענין לשכנע מישהו לקבל
    את דעתי.
    זה שאני פה המנהל זה לא אומר שמה שאני כותב זה אמת צרופה....
    הרוצה, ישמע, מי שלא רוצה, אז לא.
    הכל בסדר...

    מקווה להתייחס עוד לנושא, בהודעות הבאות בפורצים קדימה.
    כדי שאוכל להתייחס לתגובות [או פה או בהודעות הבאות בפורצים],
    כדאי מאוד שתכתבו בצורה שקולה, עניינית, ורגועה.

    עוד מילה.
    כתבו כמה על זה שזה לא הוגן לעשות כך, כלפי שמיא.
    אני לא מסכים.
    העורך צריך לעשות מה שהלקוח שלו רוצה ממנו.
    ואם להבנתי זה מה שהוא רוצה,
    והוא מצפה ממני להבין את זה בעצמי, [ודו"ק היטב בנקודה זו],
    אז זה מה שרצון ה' שאעשה.

    שנזכה לכסף כשר,
    ללא נגיעות אישיות [זה לא קל בכלל. לפעמים זה מלחמה ממש]

    גמח"ט

    ב-יום שלישי, 19 בספטמבר 2023 בשעה 07:14:23 UTC+3, הבית לעורך התורני כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 08:44

    והוא מצפה ממני להבין את זה בעצמי, [ודו"ק היטב בנקודה זו]. סוף ציטוט.

    דגש מעולה.
    כבר קרה שהצמדתם את ה'בוס' לקיר, שיחליט אם הוא רוצה עבודה 'ספץ', או שתעמדו
    בדרישות ההספק ברמה נמוכה יותר?
    אל תנסו...

    ב-יום שלישי, 19 בספטמבר 2023 בשעה 08:20:44 UTC+3, שמואל בלויא כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 08:44

    והוא מצפה ממני להבין את זה בעצמי, [ודו"ק היטב בנקודה זו]. סוף ציטוט.

    דגש מעולה.
    כבר קרה שהצמדתם את ה'בוס' לקיר, שיחליט אם הוא רוצה עבודה 'ספץ', או שתעמדו
    בדרישות ההספק ברמה נמוכה יותר?
    אל תנסו...

    ב-יום שלישי, 19 בספטמבר 2023 בשעה 08:20:44 UTC+3, שמואל בלויא כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 12:46

    א. לענין הרגישות. ובכן, כ-ו-ל-ם מאוד רגישים ול-כ-ו-ל-ם קשה לקבל הערות.
    מעודי לא פגשתי אדם שנהנה לשמוע הערות.
    אבל אין ברירה. חייבים להתמודד עם הערות, וגם אם נאמרו מתוך רגש וכו'. מי
    שבורח מהתמודדות ולא שומע הערות (או בורח מכל ניסיון אחר), סופו שההערות ירדפו
    אחריו...
    ב. לגופו של ענין, יש כאן ערבוב ענינים ובלבול בין דרישות המכון לדרישות
    הלקוח. נכון, בד"כ המכון רוצה עבודה מהירה בשביל לחסוך כסף, אבל! לא כן הלקוח!
    אה"נ, כשאתה מתנהל מול מכון, עליך לפעול לפי ההוראות שהם נותנים לך. אבל כשאתה
    מול לקוח, לענ"ד רובם דווקא מעוניינים בעבודה טובה. כמו כל אדם שמוציא כסף על
    משהו, ורוצה את הכי טוב.
    ג. "כל לקוח הוא בחזקת שכזה". אני תמה, הרי הוא הוציא מממונו בשביל להדפיס
    חידושי תורה של אביו או סבו או אדמורו. אז איך אפשר לקרוא לו אדם זול ותרבות
    המערב וכו'?
    ומהיכן האחריות להסתמך על חזקות למיניהן בעניני גזל חמורים???
    ד. הלקוח מצפה ממך להבין מעצמך שהוא רוצה רק מהירות ולא איכות??? אז למה
    בהודעה לעיל כתבת: "כמובן אל תאמר לו את זה אפי' לא ברמז.
    אדרבה תסביר לו שהספר שלו יאיר את שמי היהדות וכו' וכו' ".
    רגע, למה לא לומר לו בפירוש דבר פשוט שהוא מצפה ממך להבין בעצמך??? ועוד לומר
    לו שהספר יאיר את שמי היהדות? הרי הוא יבין מעצמו שאתה משקר לו בפנים!
    וכבר הגבתי על כך לעיל (חבל שלא קראת הכל): סליחה, למה לא להגיד לו את זה? הרי
    ממילא לא מעניין את הלקוח אלא שיוכל להשוויץ בספר שנראה יפה חיצונית!
    אז למה למען ה' לא להגיד לו???
    כאן רואים את השקר!
    ה. ובכלל מדוע לא לסכם הכל מראש: באפשרותי לעשות עבודה הכוללת כך וכך, תמורת
    כך וכך. ויש אפשרות שתכלול כך וכך, ואז יעלה כך וכך.
    אני בטוח שכולם יסכימו שזה הפתרון הכי טוב.
    ה' עשה את האדם ישר, למה למען ה' אתם מחפשים חשבונות רבים???

    נ"ב אני לא יותר טוב מאף אחד. אבל מה שקשה לי קל לאחרים, ומה שקל לי קשה
    לאחרים. כל אחד וההתמודדויות שלו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 12:46

    א. לענין הרגישות. ובכן, כ-ו-ל-ם מאוד רגישים ול-כ-ו-ל-ם קשה לקבל הערות.
    מעודי לא פגשתי אדם שנהנה לשמוע הערות.
    אבל אין ברירה. חייבים להתמודד עם הערות, וגם אם נאמרו מתוך רגש וכו'. מי
    שבורח מהתמודדות ולא שומע הערות (או בורח מכל ניסיון אחר), סופו שההערות ירדפו
    אחריו...
    ב. לגופו של ענין, יש כאן ערבוב ענינים ובלבול בין דרישות המכון לדרישות
    הלקוח. נכון, בד"כ המכון רוצה עבודה מהירה בשביל לחסוך כסף, אבל! לא כן הלקוח!
    אה"נ, כשאתה מתנהל מול מכון, עליך לפעול לפי ההוראות שהם נותנים לך. אבל כשאתה
    מול לקוח, לענ"ד רובם דווקא מעוניינים בעבודה טובה. כמו כל אדם שמוציא כסף על
    משהו, ורוצה את הכי טוב.
    ג. "כל לקוח הוא בחזקת שכזה". אני תמה, הרי הוא הוציא מממונו בשביל להדפיס
    חידושי תורה של אביו או סבו או אדמורו. אז איך אפשר לקרוא לו אדם זול ותרבות
    המערב וכו'?
    ומהיכן האחריות להסתמך על חזקות למיניהן בעניני גזל חמורים???
    ד. הלקוח מצפה ממך להבין מעצמך שהוא רוצה רק מהירות ולא איכות??? אז למה
    בהודעה לעיל כתבת: "כמובן אל תאמר לו את זה אפי' לא ברמז.
    אדרבה תסביר לו שהספר שלו יאיר את שמי היהדות וכו' וכו' ".
    רגע, למה לא לומר לו בפירוש דבר פשוט שהוא מצפה ממך להבין בעצמך??? ועוד לומר
    לו שהספר יאיר את שמי היהדות? הרי הוא יבין מעצמו שאתה משקר לו בפנים!
    וכבר הגבתי על כך לעיל (חבל שלא קראת הכל): סליחה, למה לא להגיד לו את זה? הרי
    ממילא לא מעניין את הלקוח אלא שיוכל להשוויץ בספר שנראה יפה חיצונית!
    אז למה למען ה' לא להגיד לו???
    כאן רואים את השקר!
    ה. ובכלל מדוע לא לסכם הכל מראש: באפשרותי לעשות עבודה הכוללת כך וכך, תמורת
    כך וכך. ויש אפשרות שתכלול כך וכך, ואז יעלה כך וכך.
    אני בטוח שכולם יסכימו שזה הפתרון הכי טוב.
    ה' עשה את האדם ישר, למה למען ה' אתם מחפשים חשבונות רבים???

    נ"ב אני לא יותר טוב מאף אחד. אבל מה שקשה לי קל לאחרים, ומה שקל לי קשה
    לאחרים. כל אחד וההתמודדויות שלו.

    תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 12:51

    אגב, גם לגבי מכונים, אני זוכר שעבדתי בעוז והדר (תקופה קצרה), ובדף ההוראות
    הם הדגישו מאוד שעל העורך לעשות את המיטב מצדו, ואחרת יעבור על ארור עושה
    מלאכת ה' רמיה.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 12:46

    א. לענין הרגישות. ובכן, כ-ו-ל-ם מאוד רגישים ול-כ-ו-ל-ם קשה לקבל הערות.
    מעודי לא פגשתי אדם שנהנה לשמוע הערות.
    אבל אין ברירה. חייבים להתמודד עם הערות, וגם אם נאמרו מתוך רגש וכו'. מי
    שבורח מהתמודדות ולא שומע הערות (או בורח מכל ניסיון אחר), סופו שההערות ירדפו
    אחריו...
    ב. לגופו של ענין, יש כאן ערבוב ענינים ובלבול בין דרישות המכון לדרישות
    הלקוח. נכון, בד"כ המכון רוצה עבודה מהירה בשביל לחסוך כסף, אבל! לא כן הלקוח!
    אה"נ, כשאתה מתנהל מול מכון, עליך לפעול לפי ההוראות שהם נותנים לך. אבל כשאתה
    מול לקוח, לענ"ד רובם דווקא מעוניינים בעבודה טובה. כמו כל אדם שמוציא כסף על
    משהו, ורוצה את הכי טוב.
    ג. "כל לקוח הוא בחזקת שכזה". אני תמה, הרי הוא הוציא מממונו בשביל להדפיס
    חידושי תורה של אביו או סבו או אדמורו. אז איך אפשר לקרוא לו אדם זול ותרבות
    המערב וכו'?
    ומהיכן האחריות להסתמך על חזקות למיניהן בעניני גזל חמורים???
    ד. הלקוח מצפה ממך להבין מעצמך שהוא רוצה רק מהירות ולא איכות??? אז למה
    בהודעה לעיל כתבת: "כמובן אל תאמר לו את זה אפי' לא ברמז.
    אדרבה תסביר לו שהספר שלו יאיר את שמי היהדות וכו' וכו' ".
    רגע, למה לא לומר לו בפירוש דבר פשוט שהוא מצפה ממך להבין בעצמך??? ועוד לומר
    לו שהספר יאיר את שמי היהדות? הרי הוא יבין מעצמו שאתה משקר לו בפנים!
    וכבר הגבתי על כך לעיל (חבל שלא קראת הכל): סליחה, למה לא להגיד לו את זה? הרי
    ממילא לא מעניין את הלקוח אלא שיוכל להשוויץ בספר שנראה יפה חיצונית!
    אז למה למען ה' לא להגיד לו???
    כאן רואים את השקר!
    ה. ובכלל מדוע לא לסכם הכל מראש: באפשרותי לעשות עבודה הכוללת כך וכך, תמורת
    כך וכך. ויש אפשרות שתכלול כך וכך, ואז יעלה כך וכך.
    אני בטוח שכולם יסכימו שזה הפתרון הכי טוב.
    ה' עשה את האדם ישר, למה למען ה' אתם מחפשים חשבונות רבים???

    נ"ב אני לא יותר טוב מאף אחד. אבל מה שקשה לי קל לאחרים, ומה שקל לי קשה
    לאחרים. כל אחד וההתמודדויות שלו.

    תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 12:53

    א. לענין הרגישות. ובכן, כ-ו-ל-ם מאוד רגישים ול-כ-ו-ל-ם קשה לקבל הערות.
    מעודי לא פגשתי אדם שנהנה לשמוע הערות.
    אבל אין ברירה. חייבים להתמודד עם הערות, וגם אם נאמרו מתוך רגש וכו'. מי
    שבורח מהתמודדות ולא שומע הערות (או בורח מכל ניסיון אחר), סופו שההערות ירדפו
    אחריו...
    ב. לגופו של ענין, יש כאן ערבוב ענינים ובלבול בין דרישות המכון לדרישות
    הלקוח. נכון, בד"כ המכון רוצה עבודה מהירה בשביל לחסוך כסף, אבל! לא כן הלקוח!
    אה"נ, כשאתה מתנהל מול מכון, עליך לפעול לפי ההוראות שהם נותנים לך. אבל כשאתה
    מול לקוח, לענ"ד רובם דווקא מעוניינים בעבודה טובה. כמו כל אדם שמוציא כסף על
    משהו, ורוצה את הכי טוב.
    ג. "כל לקוח הוא בחזקת שכזה". אני תמה, הרי הוא הוציא מממונו בשביל להדפיס
    חידושי תורה של אביו או סבו או אדמורו. אז איך אפשר לקרוא לו אדם זול ותרבות
    המערב וכו'?
    ומהיכן האחריות להסתמך על חזקות למיניהן בעניני גזל חמורים???
    ד. הלקוח מצפה ממך להבין מעצמך שהוא רוצה רק מהירות ולא איכות??? אז למה
    בהודעה לעיל כתבת: "כמובן אל תאמר לו את זה אפי' לא ברמז.
    אדרבה תסביר לו שהספר שלו יאיר את שמי היהדות וכו' וכו' ".
    רגע, למה לא לומר לו בפירוש דבר פשוט שהוא מצפה ממך להבין בעצמך??? ועוד לומר
    לו שהספר יאיר את שמי היהדות? הרי הוא יבין מעצמו שאתה משקר לו בפנים!
    וכבר הגבתי על כך לעיל (חבל שלא קראת הכל): סליחה, למה לא להגיד לו את זה? הרי
    ממילא לא מעניין את הלקוח אלא שיוכל להשוויץ בספר שנראה יפה חיצונית!
    אז למה למען ה' לא להגיד לו???
    כאן רואים את השקר!
    ה. ובכלל מדוע לא לסכם הכל מראש: באפשרותי לעשות עבודה הכוללת כך וכך, תמורת
    כך וכך. ויש אפשרות שתכלול כך וכך, ואז יעלה כך וכך.
    אני בטוח שכולם יסכימו שזה הפתרון הכי טוב.
    ה' עשה את האדם ישר, למה למען ה' אתם מחפשים חשבונות רבים???

    נ"ב אני לא יותר טוב מאף אחד. אבל מה שקשה לי קל לאחרים, ומה שקל לי קשה
    לאחרים. כל אחד וההתמודדויות שלו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 12:53

    א. לענין הרגישות. ובכן, כ-ו-ל-ם מאוד רגישים ול-כ-ו-ל-ם קשה לקבל הערות.
    מעודי לא פגשתי אדם שנהנה לשמוע הערות.
    אבל אין ברירה. חייבים להתמודד עם הערות, וגם אם נאמרו מתוך רגש וכו'. מי
    שבורח מהתמודדות ולא שומע הערות (או בורח מכל ניסיון אחר), סופו שההערות ירדפו
    אחריו...
    ב. לגופו של ענין, יש כאן ערבוב ענינים ובלבול בין דרישות המכון לדרישות
    הלקוח. נכון, בד"כ המכון רוצה עבודה מהירה בשביל לחסוך כסף, אבל! לא כן הלקוח!
    אה"נ, כשאתה מתנהל מול מכון, עליך לפעול לפי ההוראות שהם נותנים לך. אבל כשאתה
    מול לקוח, לענ"ד רובם דווקא מעוניינים בעבודה טובה. כמו כל אדם שמוציא כסף על
    משהו, ורוצה את הכי טוב.
    ג. "כל לקוח הוא בחזקת שכזה". אני תמה, הרי הוא הוציא מממונו בשביל להדפיס
    חידושי תורה של אביו או סבו או אדמורו. אז איך אפשר לקרוא לו אדם זול ותרבות
    המערב וכו'?
    ומהיכן האחריות להסתמך על חזקות למיניהן בעניני גזל חמורים???
    ד. הלקוח מצפה ממך להבין מעצמך שהוא רוצה רק מהירות ולא איכות??? אז למה
    בהודעה לעיל כתבת: "כמובן אל תאמר לו את זה אפי' לא ברמז.
    אדרבה תסביר לו שהספר שלו יאיר את שמי היהדות וכו' וכו' ".
    רגע, למה לא לומר לו בפירוש דבר פשוט שהוא מצפה ממך להבין בעצמך??? ועוד לומר
    לו שהספר יאיר את שמי היהדות? הרי הוא יבין מעצמו שאתה משקר לו בפנים!
    וכבר הגבתי על כך לעיל (חבל שלא קראת הכל): סליחה, למה לא להגיד לו את זה? הרי
    ממילא לא מעניין את הלקוח אלא שיוכל להשוויץ בספר שנראה יפה חיצונית!
    אז למה למען ה' לא להגיד לו???
    כאן רואים את השקר!
    ה. ובכלל מדוע לא לסכם הכל מראש: באפשרותי לעשות עבודה הכוללת כך וכך, תמורת
    כך וכך. ויש אפשרות שתכלול כך וכך, ואז יעלה כך וכך.
    אני בטוח שכולם יסכימו שזה הפתרון הכי טוב.
    ה' עשה את האדם ישר, למה למען ה' אתם מחפשים חשבונות רבים???

    נ"ב אני לא יותר טוב מאף אחד. אבל מה שקשה לי קל לאחרים, ומה שקל לי קשה
    לאחרים. כל אחד וההתמודדויות שלו.

    תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 12:55

    התכוונתי שלא בהכרח שר' שמואל רגיש יותר מרוב האנשים. בסה"כ כולם רגישים
    ולכולם קשה לשמוע הערות.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 12:55

    התכוונתי שלא בהכרח שר' שמואל רגיש יותר מרוב האנשים. בסה"כ כולם רגישים
    ולכולם קשה לשמוע הערות.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 13:17

    אם נחלץ את המסקנות המעשיות מכל מה שנאמר כאן נראה לי שמר אמר חדא ומר אמר חדא
    ולא פליגי:
    ברור לכולם שאין לחפף ולעבור על דעת הלקוח
    וברור לכולם שאין למשוך עבודה הרבה זמן בדקדקנות יתר (גם את זה הלקוח לא רוצה
    אא"כ זו עבודה בקבלנות).
    אלא מאי? דברי ר' שמואל יוסברו (לענ"ד כמובן) ע"י סיפור ששמעתי שתלמיד נהיגה
    לפתע האט למהירות 10 קמ"ש. מששאלו רבו מדוע האט כל כך השיב שראה שלט "האט".
    אמר לו רבו: השלט נאמר על מי שנוסע ב50 קמ"ש. אתה מלכתחילה נסעת ב20 קמ"ש,
    ואין לך צורך להאט...
    כך דברי ר' שמואל נאמרו על מי שנתקע ולא יודע לשים איפה לדקדק ואיפה לוותר,
    מתוך חשש מ"ארור עושה מלאכת ה' רמייה", על זה אומר ר' שמואל שעדיף "לחפף"

    • במושגיו
      של אותו עורך.

      וכמובן מי שיודע איפה לדקדק - עליו אמורים דברי הרב עבוד שאסור לחפף.
      כנלענ"ד

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 13:17

    אם נחלץ את המסקנות המעשיות מכל מה שנאמר כאן נראה לי שמר אמר חדא ומר אמר חדא
    ולא פליגי:
    ברור לכולם שאין לחפף ולעבור על דעת הלקוח
    וברור לכולם שאין למשוך עבודה הרבה זמן בדקדקנות יתר (גם את זה הלקוח לא רוצה
    אא"כ זו עבודה בקבלנות).
    אלא מאי? דברי ר' שמואל יוסברו (לענ"ד כמובן) ע"י סיפור ששמעתי שתלמיד נהיגה
    לפתע האט למהירות 10 קמ"ש. מששאלו רבו מדוע האט כל כך השיב שראה שלט "האט".
    אמר לו רבו: השלט נאמר על מי שנוסע ב50 קמ"ש. אתה מלכתחילה נסעת ב20 קמ"ש,
    ואין לך צורך להאט...
    כך דברי ר' שמואל נאמרו על מי שנתקע ולא יודע לשים איפה לדקדק ואיפה לוותר,
    מתוך חשש מ"ארור עושה מלאכת ה' רמייה", על זה אומר ר' שמואל שעדיף "לחפף"

    • במושגיו
      של אותו עורך.

      וכמובן מי שיודע איפה לדקדק - עליו אמורים דברי הרב עבוד שאסור לחפף.
      כנלענ"ד

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 13:21

    עצה טובה בעניין:
    להכין רשימת עבודה ולתת ללקוח לבחור (כמו מנות בחתונה): תיקוני לשון, תיקוני
    סגנון, פתיחת ר"ת (כולן או מקצתן), פיסוק, חלוקה לפסקאות, ציון מ"מ, מעבר על
    המהלך הלוגי של הדברים והערות מיניה וביה, הערות והשוואות לספרים אחרים.

    אפשר גם להתנסות בדוגמה ואז לקחת את העבודה כולה בקבלנות. מניסיון זה מומלץ

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 13:21

    עצה טובה בעניין:
    להכין רשימת עבודה ולתת ללקוח לבחור (כמו מנות בחתונה): תיקוני לשון, תיקוני
    סגנון, פתיחת ר"ת (כולן או מקצתן), פיסוק, חלוקה לפסקאות, ציון מ"מ, מעבר על
    המהלך הלוגי של הדברים והערות מיניה וביה, הערות והשוואות לספרים אחרים.

    אפשר גם להתנסות בדוגמה ואז לקחת את העבודה כולה בקבלנות. מניסיון זה מומלץ

    תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 13:31

    הר' עגם דברים נאים ומתקבלים.
    הצעה טובה מאוד וכן אני נוהג בלנ"ד.

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 13:31

    הר' עגם דברים נאים ומתקבלים.
    הצעה טובה מאוד וכן אני נוהג בלנ"ד.

    תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 14:29

    אני עושה דוגמא קצרה ללקוח עם עקוב אחר שינויים, ואני אומר לו כמה זמן זה לקח,
    והוא כבר מחליט אם הוא רוצה עבודה יותר מהירה - פחות מדוקדקת, או להיפך וכו'
    במידה ומדובר בלקוח שלא מבין כלום, אפשר להסביר לו בטלפון מה הכי חשוב ומה
    פחות, וכמה זמן לוקח כל דבר, ולפעול לפי הוראתיו אבל אסור לנצל את חוסר ההבנה
    שלו.

    ב-יום שלישי, 19 בספטמבר 2023 בשעה 13:31:48 UTC+3, מעשה הכתב כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 13:31

    הר' עגם דברים נאים ומתקבלים.
    הצעה טובה מאוד וכן אני נוהג בלנ"ד.

    תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 14:58

    מבלי להכריע בדיני ממונות החמורים אשר כהיום אפי' הדינים מומחים חוששים להכריע
    ודנים רק כבוררים

    ר' שמואל העלה בעיה - היות וההבדל בין ספר שמוגה/ערוך/מ"מ ב80 % לספר שכל זה
    נעשה ב100 % הוא פי 3/4 עבודה !!! [לענ"ד עכ"פ] תמיד ההגהה/עריכה הבסיסית
    הראשונית תהיה בהספק גבוה בהרבה - ומאידך העורך מרגיש אחריות שלא להכשיל את
    הציבור בהלנת ספר שאינו מוגה בביתם - וממ יעשה שהלקוח הרבה פעמים [כמו שצויין
    לא תמיד אבל נפוץ ביותר] לא מוכן לשלם יותר ממה ששילם מכרו פלוני או המחיר
    שהציע לו מכון אלמוני - ופעמים הרבה גם מדובר ב"ת"ח" שחידשו חידושים מדעתם
    [ולך פשוט שיש בהם עקמימות ויש לך ק"נ ראיות להוכיח שטועים] ומי אתה שתעמידם
    על טעותם ותגנוז/תקלקל להם את ספר השטייגען שלהם וכו' וכדו' ואם אינו מאנשי
    האמת הצרופה גם על שאר דיוקי עריכה שאינם ניכרים לא ישלם יותר מדאי - יחד עם
    זאת מי האיש [=הלקוח] שיסכים להודות בחרפתו שמעדיף לחסוך כסף על אף שעלולים
    לצאת מכשולים של ספר שאינו מוגה וכדו' לכן לשאול אותו בצורה ישירה לא תועיל -
    וממילא כשהעורך מוצא את עצמו בסיטואציה כזו [שכאמור נפוצה ב% גבוהים] ייעץ ר'
    שמואל מנסיונו האישי לחסוך את הגישושים והמתחים ושעות עבודה שהמשלם לא מעוניין
    בהם ולא רוצה לשלם עליהם

    הלכה למעשה קשה להקל בלי הכרעת בי"ד מומחה בכל מקרה לגופו - אולם מה שכן ניתן
    לקבל מהדברים איזה כיוון של תמחור בשוק העריכה - יש נושאים שנוקטים שהדמים
    מודיעים וכדו' או כשמסכמים על הכנת ספר להוצאה לאור שהוא נמדד גם מה הסטנדרט
    המקובל בשוק מבחינת המחיר ומבחינת האיכות - מה שלכאורה נדרש להעמיד את הלקוח
    מראש בפני המציאות שיש כמה רמות עריכה וכל אחד זה מחיר אחר לנסות להציג את
    העריכה המינימלית גם כרמה נפוצה ומקובלת בשוק וצע"ג

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 14:58

    מבלי להכריע בדיני ממונות החמורים אשר כהיום אפי' הדינים מומחים חוששים להכריע
    ודנים רק כבוררים

    ר' שמואל העלה בעיה - היות וההבדל בין ספר שמוגה/ערוך/מ"מ ב80 % לספר שכל זה
    נעשה ב100 % הוא פי 3/4 עבודה !!! [לענ"ד עכ"פ] תמיד ההגהה/עריכה הבסיסית
    הראשונית תהיה בהספק גבוה בהרבה - ומאידך העורך מרגיש אחריות שלא להכשיל את
    הציבור בהלנת ספר שאינו מוגה בביתם - וממ יעשה שהלקוח הרבה פעמים [כמו שצויין
    לא תמיד אבל נפוץ ביותר] לא מוכן לשלם יותר ממה ששילם מכרו פלוני או המחיר
    שהציע לו מכון אלמוני - ופעמים הרבה גם מדובר ב"ת"ח" שחידשו חידושים מדעתם
    [ולך פשוט שיש בהם עקמימות ויש לך ק"נ ראיות להוכיח שטועים] ומי אתה שתעמידם
    על טעותם ותגנוז/תקלקל להם את ספר השטייגען שלהם וכו' וכדו' ואם אינו מאנשי
    האמת הצרופה גם על שאר דיוקי עריכה שאינם ניכרים לא ישלם יותר מדאי - יחד עם
    זאת מי האיש [=הלקוח] שיסכים להודות בחרפתו שמעדיף לחסוך כסף על אף שעלולים
    לצאת מכשולים של ספר שאינו מוגה וכדו' לכן לשאול אותו בצורה ישירה לא תועיל -
    וממילא כשהעורך מוצא את עצמו בסיטואציה כזו [שכאמור נפוצה ב% גבוהים] ייעץ ר'
    שמואל מנסיונו האישי לחסוך את הגישושים והמתחים ושעות עבודה שהמשלם לא מעוניין
    בהם ולא רוצה לשלם עליהם

    הלכה למעשה קשה להקל בלי הכרעת בי"ד מומחה בכל מקרה לגופו - אולם מה שכן ניתן
    לקבל מהדברים איזה כיוון של תמחור בשוק העריכה - יש נושאים שנוקטים שהדמים
    מודיעים וכדו' או כשמסכמים על הכנת ספר להוצאה לאור שהוא נמדד גם מה הסטנדרט
    המקובל בשוק מבחינת המחיר ומבחינת האיכות - מה שלכאורה נדרש להעמיד את הלקוח
    מראש בפני המציאות שיש כמה רמות עריכה וכל אחד זה מחיר אחר לנסות להציג את
    העריכה המינימלית גם כרמה נפוצה ומקובלת בשוק וצע"ג

    תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 15:22

    דיברו הרבה על הגהות ותיקוני טעויות.
    אבל לדעתי עריכה טובה מתבטאת בראש ובראשונה בכך שהעורך הבין היטב את דברי
    המחבר.
    יש עורך שלא הבין כראוי את דברי המחבר, והוא מעתיק את דבריו תוך כדי שמחליף
    אותם במילים אחרות בסגנון גבוה ונאה.
    זו אינה עריכה אלא מריחה!
    ונראה לי שאין מחבר שיסכים לכך. הלקוח או המחבר שילם כדי שדבריו יוגשו ללומדים
    בצורה מובנת ובהירה.
    הבעיה היא שבקטע הזה אפשר לעבוד עליו. הוא יקרא את העריכה ולא יידע שהיה אפשר
    להגיש (או להנגיש) זאת בצורה יותר מובנת (הוא יוכל לדעת זאת רק אם ישווה
    לעריכה אחרת).
    דא עקא שלפעמים הדברים קצרים ומעורפלים מאוד ודרוש ממש פיענוח, וזה לוקח זמן.
    אבל נדמה לי שכל לקוח, כולל "מישהו זול מתרבות המערב" וכדו', אם מוכן להוזיל
    מכיסו כסף בשביל עריכה, מעוניין בעריכה מהסוג הזה.
    לכאורה על זה א"א להתפשר.

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 15:22

    דיברו הרבה על הגהות ותיקוני טעויות.
    אבל לדעתי עריכה טובה מתבטאת בראש ובראשונה בכך שהעורך הבין היטב את דברי
    המחבר.
    יש עורך שלא הבין כראוי את דברי המחבר, והוא מעתיק את דבריו תוך כדי שמחליף
    אותם במילים אחרות בסגנון גבוה ונאה.
    זו אינה עריכה אלא מריחה!
    ונראה לי שאין מחבר שיסכים לכך. הלקוח או המחבר שילם כדי שדבריו יוגשו ללומדים
    בצורה מובנת ובהירה.
    הבעיה היא שבקטע הזה אפשר לעבוד עליו. הוא יקרא את העריכה ולא יידע שהיה אפשר
    להגיש (או להנגיש) זאת בצורה יותר מובנת (הוא יוכל לדעת זאת רק אם ישווה
    לעריכה אחרת).
    דא עקא שלפעמים הדברים קצרים ומעורפלים מאוד ודרוש ממש פיענוח, וזה לוקח זמן.
    אבל נדמה לי שכל לקוח, כולל "מישהו זול מתרבות המערב" וכדו', אם מוכן להוזיל
    מכיסו כסף בשביל עריכה, מעוניין בעריכה מהסוג הזה.
    לכאורה על זה א"א להתפשר.

    תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2023 15:51

    היא גופא.
    לא בטוח שתמיד המעסיק מעוניין שהעורך ילמד את דבריו ויבין אותם לאשורם,
    אלא לפעמים כל רצונו שיקרא - לא בעיון - ויראה שאין משהו מבולבל או לא מובן
    בעליל, או טעויות דפוס וכדומה.

    מאת: [email protected]

  • [2]: עזרה בוורד

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 19/02/2023 23:44 בס"ד תודה רבה
  • [2]: עזרה בוורד

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 11:40 אם תשלח את הקובץ אולי יהיה ניתן להבין ללא שתשלח - צריכים רוח הקדש וזו גם פניה לרבים ששואלים שאלות כה"ג רוח הקדש די נדירה כיום, ועדיף להשתמש בה לדברים רציניים יותר פשוט שילחו את הקבצים עם סימון מדוייק היכן הבעיה כדי להקל על החפץ לסייע - בלי לבזבז את זמנו או מוחו ------ Original Message ------ מאת: From "שמואל ב." מאת: To "אשר מאיר שולמן" מאת: Cc "מעשה הכתב" [email protected]; "עריכה תורנית" Date כ"ד שבט תשפ"ג 11:38:14 Subject Re: [עריכה תורנית] עזרה בוורד
  • [2]: סקירה בוורד

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 26/03/2023 17:26 אין לי השוואת מסמכים, יש תכנון להכין השוואת קטעים בתוך אותו מסמך, אבל עדיין לא נעשה מה שאולי יכול לסייע הוא החיפוש קטעים כפולים באותו מסמך מה שמאפשר לאתר במהירות את הקטעים הכפולים, ולהגיע מזה לזה מצ"ב הסרטה ------ Original Message ------ מאת: From "דוד אור" מאת: To "יצחק ירוחם זלצמן" מאת: Cc "קבוצת עריכה" Date ד' ניסן תשפ"ג 17:00:10 Subject Re: [הבית לעורך התורני] סקירה בוורד קבצים מצורפים: מציאת קטעים כפולים.MP4
  • [2]: עזרה בוורד

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 14/06/2023 11:36 כשאני עושה כהצעת הרב שילה, בתוך סתם קובץ [ללא כותרות], את כל התהליכים עד מעבר עמוד לפני... נוצרו לי כעת עמודים נוספים. לפי מה נקבע העמודים החדשים? תודה
  • [2]: תוכנת תמלול

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 19/06/2023 17:35 דוגמא לתמלול שיחה [נבחרה שיחה של הרב גדליה הוניגסברג שליט"א - בגלל ריבוי לשון הקדש] ראשית, אם מסכים לך שהייתם באים, לא ראיתי דבר כזה, ילדים כל כך שמחים עם הטוילה. לא ראיתי דבר כזה. שנית, כשרב היה בוכן אתכם, עניתם בכזה התלהבות, כל כך יפה ידעתם הכל, זה מאוד מאוד תפס אותי. אני רוצה משהו לספר לכם, משהו פשוט מדהים, מה שנקרא סודות מהחדר בסיאטי בשמאל. אתם יודעים, בשנים האחרונות, הרב כבר שם לב שהוא מתחיל להזדקן ונחלש. אתם יודעים שכל ימיו, כל ימיו, מה היה השאיפה שלו? ללמוד את כל התוירה, אבל לדעת את כל התוירה. היה חוזר ומשנן. אני לא מדבר עכשיו על החיבורים הנפלאים שהוא חיבר, שמקיף את כל חלקי התוירה, זה עוד דבר. אבל הוא באופן אישי, מאוד היה שאיפת חייו לזכות. בואי נגיד לכם דבר נפלא נפלא. אתם יודעים, אחרי שאדם זוכה לעבור את ימי חייו, את המאה העשרים שנה שלו, והוא בא לשמיים עם שני כיסי הכובד, אתם יודעים מה עושים לו? ככה הרב אמר לנו, ככה הוא קרא לזה. מב�חן, לנו אין את המבחן בכתב לראות בדיוק מה שואלים, אבל חז"ן גילו לנו. אומרים לו, תקרא המקרא שקראי, תערוך מישנה ששנית, אומרים לו, תגיד, תגיד, הגמור השלמדת. והרב, הגיע השנים האחרונות של ימי זקנתו, וכבר הוא הרגיש שהזיכרון שלו, הוא לא כמו שהיה פעם. כמה שהוא חוזר וחוזר וחוזר. יום אחד הוא מספר שהוא תורר מהמלוכה, הוא תיישב ליד השולחן, והוא אומר, אני עכשיו עובד קשה להחזור על כל השס, חוץ מלימודים הרגילים שלו. אני רוצה להקריא לכם טובה, שהייתם באים, זה מאוד עורר אותי לאהבה סטויר, אני הייתי אומר את זה לרב פינזל קבוע, שהילדים פה באים, זה כזה מרץ באתם, בכזה שמחה, אני חייב לשתף אתכם בזה. אז הרב, מה שהתגלה לנו, מבני הבית התגלה לנו, שחוץ מה שאין ראינו אותו יושב ליד הגמורב ולומד, הוא ידע את כל השס בעל פה. מי אמר לי שהוא ידע את כל השס בעל פה? מה, בחנתי אותו? מאיפה אני יודע להגיד לכם את זה? בואו תשמעו דבר מופלא. בתש"ב, ערב סוכס, משמיים נגזר על הרב לקבל אירוע חלילה. אירוע רפואי אחמון אלת-קלן, אז אתם עוד לא נולדתם, והרב היה חודשיים בבית חולים אחמון אלת-קלן, על כיסא גלגלים, משותק חצי גוף, לפני עשרים וחצי שנים. הגדלות שהרב גילה אז, זה אי אפשר לתאר. הוא לא דיבר על זה מילה. הוא לא שאל מה קרה לי, למה אני ככה, כלום, הרופאים תתלו במה שצריך, ועם ישראל התפלל, ובניסי ניסים, אני לא אשכח שדורשרות של ז"ל, היה רואה אותי כל בוקר זוכה לשבת שם לידו, והוא אמר, "אתה יודע, "כך שכבר, כך שעבר, כך שכך, "כך שכך, זה לא יוצא מהזה. "אם לא כל ישראל שם תפילה, "אנחנו, הצוות הרפואי, "לא יודעים איך זה יוצא מהזה." מה שקרה בעקבות האירוע, זה אחמון אלת-קלן, הגוף נחלש, בגלל האירוע, וגם הראש נחלש, המוח. והרב לא היה מסוגל אז ללמוד בעיון, והרופאים אמרו לו, "אתה לא יכול ללמוד עכשיו, לא תצליח." יש שם רמז משהו קשור לסוכס? מישהו זוכר אולי? משהו מדלת מינים? או לאכות בבד איכות, נכון? אז כל שנה הוא היה אומר, הוא היה אומר, יפה מאוד, כל שנה הוא היה אומר, אני מרגיש להשגוח הפרוטיס. שתמיד יוצא לי אילו מצוייץ בסוכס, שקשור לסוכס. תמיד הוא היה אוהב לקשר את הלימודים שלו, לימות השנה. ביום קיפר הוא אחז בין דבר שקשור ליום קיפר, אפילו ביום העצמאות הוא למד משהו שקשור ליום חג אום. אז זה היה כאילו קישר הזה. מאוד יפה. הכל פנים הוא אמר, "בוא מציע!" אתם מבינים מה פירוש "בוא מציע"? שיות בוא חזו, "בוא מציע!" והחמון הלא סתם הוא באמצע האירוע, אז הוא מסר נפשו על זה. טוב, חז היה בבית חולים, ובבוקר אני זכיתי לראות כל יום, כך שהוא למד את הלימודים שלו. אני אתאר לכם איך זה היה נראה. אמרתי לו באותו שנה בערב פסח, באוזן, שאף אחד לא שמע, "סבא, מותר לי להגיד משהו?" "נכון, השנה הזו סיום מאוד מרגש, שלא דילקת יום בחודשיים הנוראים שעברנו בתחילת השנה." הוא אמר לי, "אני זוכר על זה, אני מודה על זה לקב"ה." כאילו, אתה לא צריך להזכיר לי, אני זוכר עליה. אני הייתי מרוגש, אז כמרוי היה מרוגש. הכל פעמים, בוקר אחד, שישב ולמד את הגמורה בבית חולים, אז הוא אומר לי, "אתה יודע, מראש אני זוכה לחזור, תשמעו טוב צדיקים, "כל כך הרבה על הגמורה, כל ימיי, מגיל צעיר, אני חוזר וחוזר, "אז ברוך השם, אני כבר יודע להמשיך את הגמורה בעל פה. "אני יכול גם ללמוד בלי גמורה, אבל בכל זאת אני לומד מתוך גמורה. "עכשיו לפעמים, אני לא מצליח להיזכר בעל פה להמשיך, ומאוד נבעלתי מזה." "נכלש לך משהו במוח, אבל זה לא פגיעה חלילה, אתה תתחזק וגם זה יחזור." אני הייתי חצוף, ועבר חודש, כשחזר הביתה, אמרת לו, "סבא, זוכר מה שסיפרת לי בבית חולים? זה כבר יסתדר? ברוך השם." זה הסתדר, והמצב חזר לקדמותו, שברוך השם, אני לומד את הגמורה, ואני יודע להמשיך בעל פה. עכשיו, הבנתם של מילים עיקרים? מאיפה אני יודע שגדעת שז בעל פה? איך כתוב בגמור, "אוידאה ז בלדין, כמאו אי דמדון". נכון? אז אהלן שבחיים הוא לא דיבר על עצמו, לא יכול לעבור כמעט אחד ויגיד, שסיפר משהו על עצמו, כמעט. אבל גם זה הוא לא רצה לספר. הוא לא סיפר על זה בתור שווח, רק רצה לשפוך את ליבו, על המצב שלפעמים, היום הוא לא נזכר. הוא עדיין נרווח מכבר לדעת מה שהוא אמר. עכשיו הגיעים מהזקנה, ופתאום התחיל לראות שאולי הוא לא מספיק זוכר טוב. אז הוא אמר, "תדעו לכם, אני עכשיו בלעץ לחזור על השס עכשיו", הוא אמר, "הרבה פעמים". אז גם שאני לא ליד הגמורה, כשאני נסכב לנוח, הראש שלי פועל, וחוזר כל הזמן, כי אני פוחד מהמבחן הגדול שהולך להגיע. שומעו את המילים, אני מצטט לכם מילה במילה, אז אני כל הזמן חוזר על השס. סיפור אחד. תשמעו סיפור שאיני מדהים. לפני שנה, זכיתי שהבן שלו, רפשול, אומר לי ככה, תשמע סיפור שעד היום לא סיפרתי. לפני כמה שנים, אבא קורא לי, ואומר לי ככה, תשמע, אני מכין את עצמי למבחן הגדול. באוולי, יש לי הרבה גרסדיאנטוסי. וכל החיים אני חוזר על זה, אני מרגיש אפילו שעכשיו אני זקן, אני זוכר את זה טוב. עליו שכל ימיי אני חוזר על זה. פה אני חושש אולי משהו בזיכרון לא כמו שצריך. תעשה לי טובה, תפנם מזמנך בערב, אני אסגר איתך למעלה, אני אקראת ירושלים ואני אסביר, ואני אבדוק אם אני זוכר. הוא אומר לי כל ערב, דבר שלא ידעתי עליו. הוא היה נסגר איתו שעה וחצי בערב. הוא אומר לי שאפילו הקליט את זה, יש להם את ההקלטה של זה. איך שכאילו הרב אומר שיור ומסביר את הירושלמי. ורק אחרי שעל ידם הוא גמר את כל תלמוד ירושלמי, או תרוג, ואז הוא ירגיש שבור חשם, הוא מסביר טוב, והוא שולט בירושלמי, אז הוא הרגיע אותו שבור חשם, הוא מוכן למבחן. תלמידים עיקרים, אני עושה משהו לשתף אתכם. מישהו מכם גם ראה פעם את ההרשתיימן? עשריכם שזכיתם. יש לי אבא שיריך לנו שנים טובות, וכל השחיס הוא לוקח אותי כל יום לתפילה. אז הוא מדי פעם הוא מספר לי, שהוא זכה לראות את החזוניש. הוא זכה להיבחן אצל החזוניש. כשהוא אומר לי את זה, עובר לי צמר מורת, אני אומר לכם את האמת. לזכות לראות בן אדם, אנחנו לא יודעים מה זה חזוניש, אין לנו כלל מושג מה זה חזוניש בכלל. אין לנו מושג. אין לנו מושג בכלל מה זה. אבל מה זה מנגש אותי, כשאני רואה את אבא שלי שיהיה בריא, והוא אומר לי שורת החזוניש, אני אומר, הנה, אבל נדבק בו, זה נדבק לו. אבא שלי, הוא תמיד חוכם צדיק, בלמידס, עכשיו לא באתי לדבר על אבא שלי, כן? אני רק אומר, הוא יביא עון עוב. אז הוא אומר לי שורת החזוניש, זה משפיע עליי, למה? כי אני רואה איזה קשר בין הדברים. עכשיו, בעזרת השם, אתם תגדלו, גם יהיה לכם בית, יהיה לכם צצאים בעזרת השם, ותשבו בשולחן שבת, וישאלו אותנו, תספר לנו, את מי זכית לראות מהדור הקודם, שזה עשה עלינו רושם. ואז כולכם תספרו, אתם יודעים את מי אנחנו זכינו לראות? את רבחיים קניבסקי, שעכשיו הוא נפך להיות מופת הדורות.
  • [2]: תוכנת תמלול

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 17/06/2023 22:29 ללמד את תוכנת התמלול את 'לשון הקדש' ידרוש מהמתכנת ים של זמן, וחשמל ללא הגבלה, כדי לתמלל משלבי דיבור שונים ולפענח אותם ולאמן אותה בזה מה שהצעתי לו היה להוזיל את התוכנה למי שמוכן לעבוד אתה, ולתמלל קבצי שמע [במסגרת עבודתו] עם התוכנה, אבל לאחר מכן לתקן את השגיאות, ולשלוח לנו את הקבצים עם הפענוח, וכך ניתן יהיה ללמד את התוכנה עוד ועוד זיהוי מדוייק איך נראה לכם? מישהו היה רוצה להשתתף בזה? ------ Original Message ------ מאת: From "יעקב וניט" מאת: To "הבית לעורך התורני" Date כ"ח סיוון תשפ"ג 22:25:31 Subject Re: [הבית לעורך התורני] תוכנת תמלול
  • [2]: הפצת ספר

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ל
    תאריך ההודעה המקורית: 19/07/2023 09:30 אני הוצאתי 3 כרכים בסדרת ליקוטי רבי עקיבא איגר וזה ספר ש"הולך" טוב, ונמכר בארץ ובחו"ל, אלא שהמפיץ סוגר אתך מחיר על כל ספר שימכר, ויכול לצאת שהספר ימכר ב- 80 אבל אתה מקבל בסביבות 30 לכל ספר, כי גם המפיץ מקבל מזה וגם החנות מקבל, ומה נשאר. ואם זה חול אז יש להם הוצאות משלוח ואיש קשר שם בחול. גם אם תוציא דרך אור החיים או יפה נוף, הם יגבו ממך בכפליים גם כמפיץ וגם כחנות. רק הוצאות משומנות כמו עוז והדר או מכון ירושלים שהחנות מוכרחת להחזיק אותם, וגם יש להם מנגנון הפצה משלהם, וסוכנים משלהם, וגם פרסום בהתאם, שם יש שורת רווח רצינית. בקיצור, אין מצב לריוח ממשי, אולי כיסוי הוצאות, ולכן מוכרחים למצוא תורם לעלויות הספר. ולו בשביל שתוכל להתפנות בישוב הדעת לספר הבא. ולא תהפך להיות מ'מחבר ספרים' למשווק ספרים שכל היום הראש שלו בלמכור עוד 5 ספרים. ואני מדבר כאן על מפיץ הגון וישר, שעושה עבודה טובה, אבל זה השוק וזו המציאות כיום. אגב, מישהו זרק כאן הדפסה של 1000 ספרים, כמדומני שהוא לא כ"כ מבין על מה מדובר, אלא"כ הוא רוצה לחלק לכל השכונה והגיסים והאחים וכדו', או שיש לו איזה ספר נדיר ולהיט. אני באמת הדפסתי את אחד הספרים פעמיים שביחד זה למעלה מ- 1500 ספרים, ונמכרו כולם, אבל זה היה משהו מיוחד שידעתי שילך, (ליקוטי רעק"א על המועדים), אבל שאר החלקים שבסדרה שהערכתי שזה לא כמו המועדים, הוצאתי 400 ו- 350, ולא מתחרט, במצב הנוכחי של השוק, לא להתפתות להוציא 1000, בפרט אם אין לך היכן לאחסן אותם ל- 10 שנים הקרובות. עדיף שתוציא ויגמר, ואז תוציא שוב מהדורה מתוקנת, ואם זה עלויות גבוהות תשיג תורם. מנסיון. היה יהודי שחיבר איזה חיבור שלא אפרט כאן, והיה ברור לי שאולי ילך לו 50 או 100 וגם זה בחסד, ושיכנעו אותו להדפיס 600 ספרים, ושהם יעשו כל מאמץ למכרם, שלחו אותו אלי והתחננתי אליו להדפיס מקסימום 200 - 250, עשה כעצתי, והתקשר לשאול אותי מה עושים עם 150 שנשארו לו, אחרי חלוקות ומכירות בבתי כנסת וישיבות. מקוה שהיה לתועלת הציבור הנפלא שבחבורה קדישא הדין.
  • תגובה לטיפ 2

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2023 15:23 הדיון נעול יישר כח גדול לאלו שאכפת להם צביון הקבוצה וטורחים לכתוב לי באישי מה יש לשפר ב-יום חמישי, 21 בספטמבר 2023 בשעה 01:46:51 UTC+3, shlom25077 כתב/ה: