איך הייתם מתרגמים את זה לאידיש?

[שמעון לנדאו - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 16:35

אתה = דוּ (ולא דִי).

כאן = דָא (ולא דוּ).

הפרחים / הילדים = דִי בלומען / דִי קינדער ולא דֶיֶיע.

מאת: [email protected]

[חיים דב דזאלובס - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 16:44

לא צריך ליזהר מהאידיש של גוגל, אלא לדעת איזו יידיש הלקוח רוצה, או לחילופין
איזו יידיש המחבר דיבר.
מאז ומתמיד, שפת היידיש תובלה במילים מהשפות המקומיות.
שפת האידיש מבוססת על שפה המקומית במדינות אשכנז, עם תיקונים/שיבושים של
הציבור היהודי שהתגורר שם בחיים משלהם, ועבר שינויים לא מכוונים, כפי שכל שפה
עוברת שינויים, אלא שהשינויים והעדכונים בשפה של הציבור היהודי היה שונה
מהשינויים של הגויים באותם מדינות, עד שזה התפצל לכעין שתי שפות.
אגב, גם בעברית יש אותה תופעה במידה מסויימת, יש עברית חילונית - או קיי?
סבבה! ועברית חרדית - בסיידר? מצויין!
אין מועצה לשפת היידיש, אלא שפת היידיש תמיד יונקת מהשפה המקומית, עם שינויים
ועדכונים.
זה גם הבסיס לעדכונים לשפת האידיש שיש באידיש האמריקאית, וגם ביידיש
הירושלמית, מילים מהשפה המקומית שהשתרשו לשפת הקהילה היהודית.
אין דבר כזה יידיש ניטרלית. גם היידיש הירושלמית מתובלת עם מילים מערבית
ועברית, וגם אלו שמקפידים לא לדבר בשפת העברית, ישתמשו במילים חילופיות
משפות אחרות,(כמו למשל במקוה סאטמר בירושלים שהיה מודעה שאסור לקחת אלונטית
בלי לשלם).
בשורה התחתונה, אינה דומה יידיש ירושלמית, ליידיש רוסית, ולא יידיש בלגית
ליידיש הונגרית.

מאת: [email protected]

[חיים דב דזאלובס - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 16:49

ההודעה האחרונה לא נכתבה בהקשר לאיות של מילים בסיסיות כמו דו ודא, שאכן
אחידים בד"כ בכל סוגי היידיש, אלא בהקשר למילים פחות שימושיות שהוזכרו בתחילת
השרשור כמו תחרות וכיבוש.

מאת: [email protected]

[a f - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 19:27

די כלל איז אז ווען מ׳רעדט צו איינעם (אתה) שרייבט מען דו
אבער ווען מ׳רעדט וועגן א געוויסע זאך (ה׳ הידוע) שרייבט מען די אדער דעם
בו זמנית הייתי מתרגם די זעלבע צייט
מאת: On Wed, Nov 1, 2023 at 10:49 AM חיים דב דזאלובסקי

[Avraham Aumann - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 19:39

יש כאלו שכותבים בטעות 'די' במקום 'דו'.

[a f - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 19:49

כי אצל החסידים הם אותו הברה

[yz p - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 22:12

ומודה ועוזב ירוחם: טעיתי, כותבים 'די' מתוך בירור באלפי מקורות.

[ע נר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 23:58

מאת: [email protected]

הודאה שבטעות יסודה...
כפי שכבר הקדמוני כאן, המילה 'די' משמשת במקום ה' הידיעה, ו'דו' במקום אתה.
וזה שיש הרבה שלא מבדילים ביניהם עדיין לא עושה את הטעות הזו למשהו נכון.

[חיים דב דזאלובס - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/11/2023 10:39

אציין לעוד טעות צורמת שמצויה בתרגומים לא מדוייקים.
'אין' שפירשו בתוך כותבים באות יו"ד לדוג' ראובן איז אין ירושלים.
'און' של חיבור כותבים באות וא"ו. לדוג' ראובן און שמעון.

[שמעון לנדאו - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/11/2023 10:58

כדאי לסקל טעויות ניקוד נפוצות, שיש בספרים המנוקדים באידיש, שצורמים ממש.

כמו מַיין טאטע. (אבא שלי). או דַיין טאטע (אבא שלך).

שצריך לנקד: מַיין / דַיין

ומנקדים אותו בטעות: מֵיין / דֵיין

בקיצור: כל המילים שביידיש מקורית הם בפתח, וכך הם צריכים להיות מנוקדים.
יש מנקדים המשתייכים לדוברי האידיש החסידית, שאינם מבחינים בהבדל,
בין אות המנוקדת בפתח עם יוד.
לבין אות המנוקדת בצירי.
והם מבלבלים את הניקוד.
מנקדים בצירי במקום בפתח עם י'

וכן כמו בדוגמא, שהציג הרב חיים דוד דז'אלובסקי,

מילים שביידיש מקורית הם בשורוק, (אוּן), וכך הם צריכים להיות מנוקדים.
יש מנקדים שאינם מבחינים בהבדל, ומנקדים אותם עם חיריק עם י'

עצה טובה: לקחת נקדן שדובר אידיש כללית.
(או מי שמכיר כללי ניקוד יידיש תקינים).

מאת: [email protected]

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/11/2023 10:59

באמת פלא עצום
שבונם נעשה ביידיש בינם
או להפך
בינם הפך להיות בונם
וכן הרבה...

[Avraham Aumann - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/11/2023 11:07

מה הבעיה לנקד כמו שהוגים. אם זה תקני בהגיה והמבטא, זה יכול להיות תקני גם
בכתיבה.
אז אפשר לכתוב אַיינס צוַויי עם פתח, 'איך מַיין' בפתח, זַייער גִיט.

[ש. הופמן S. Hof - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/11/2023 11:39

בדיוק כמו שיש בעיה לכתוב: בוּריך אתוּ.

ושוב: באנגלית אף אחד לא יעז לכתוב לפי השמיעה והמבטא.
למה אידיש נעשית הפקר?

והבעיה היא לא רק בשינויי מבטא, לפעמים גם בעצם האיות.
למשל ראיתי פעם מישהו כתב שבני הישיבות "אכלו טייג" (במקום טעג).
טייג = בצק. טעג = ימים.
או שכותבים גם לפי שמיעה: "וואס הרצאך" במקום: "וואס הערט זאך" (מה נשמע).
או - מצוי הרבה וצורם עוד יותר: "גישמעק" במקום "געשמאק" - וכדי בזיון...
["גישמעק" (או יותר מדוייק: געשמעק) = מריח - בדרך כלל לשלילה... "געשמאק" - טעם מענג].

אתה רוצה לכתוב משפט באידיש - ואתה לא דובר וכותב השפה.
יש ברוך ה' עוד הרבה שיודעים. בטח גם הכתובת דוא"ל של לפחות אחד מהם נמצאת אצלך. שלח לו מייל - ובטח הוא ישמח לעזור לך.
ופשוט: "שיודעים" הכוונה שבאמת יודעים לא רק איך מדברים, אלא בעיקר איך כותבים.

----- Original Message -----
From: Avraham Aumann
To: דוד אור
Cc: שמעון לנדאו ; חיים דב דזאלובסקי ; ע נר ; yisroel zev paneth ; A F ; הבית לעורך התורני ; ש. הופמן S. Hoffman
Sent: Thursday, November 02, 2023 11:07 AM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] איך הייתם מתרגמים את זה לאידיש?

מה הבעיה לנקד כמו שהוגים. אם זה תקני בהגיה והמבטא, זה יכול להיות תקני גם בכתיבה.
אז אפשר לכתוב אַיינס צוַויי עם פתח, 'איך מַיין' בפתח, זַייער גִיט.

באמת פלא עצום
שבונם נעשה ביידיש בינם
או להפך
בינם הפך להיות בונם
וכן הרבה...

  כדאי לסקל טעויות ניקוד נפוצות, שיש בספרים המנוקדים באידיש, שצורמים ממש.

  כמו מַיין טאטע. (אבא שלי). או דַיין טאטע (אבא שלך).

  שצריך לנקד: מַיין / דַיין

  ומנקדים אותו בטעות: מֵיין / דֵיין

  בקיצור: כל המילים שביידיש מקורית הם בפתח, וכך הם צריכים להיות מנוקדים.

  יש מנקדים המשתייכים לדוברי האידיש החסידית, שאינם מבחינים בהבדל,
  בין אות המנוקדת בפתח עם יוד.
  לבין אות המנוקדת בצירי.
  והם מבלבלים את הניקוד.
  מנקדים בצירי במקום בפתח עם י'

  וכן כמו בדוגמא, שהציג הרב חיים דוד דז'אלובסקי,
  מילים שביידיש מקורית הם בשורוק, (אוּן), וכך הם צריכים להיות מנוקדים.

  יש מנקדים שאינם מבחינים בהבדל, ומנקדים אותם עם חיריק עם י'

  עצה טובה: לקחת נקדן שדובר אידיש כללית.
  (או מי שמכיר כללי ניקוד יידיש תקינים).

    אציין לעוד טעות צורמת שמצויה בתרגומים לא מדוייקים.
    'אין' שפירשו בתוך כותבים באות יו"ד לדוג' ראובן איז אין ירושלים.
    'און' של חיבור כותבים באות וא"ו. לדוג' ראובן און שמעון.

        ומודה ועוזב ירוחם: טעיתי, כותבים 'די' מתוך בירור באלפי מקורות.
      הודאה שבטעות יסודה...
      כפי שכבר הקדמוני כאן, המילה 'די' משמשת במקום ה' הידיעה, ו'דו' במקום אתה. וזה שיש הרבה שלא מבדילים ביניהם עדיין לא עושה את הטעות הזו למשהו נכון.

          כי אצל החסידים הם אותו הברה

            יש כאלו שכותבים בטעות 'די' במקום 'דו'.

              די כלל איז אז ווען מ׳רעדט צו איינעם (אתה) שרייבט מען דו
              אבער ווען מ׳רעדט וועגן א געוויסע זאך (ה׳ הידוע) שרייבט מען די אדער דעם
              בו זמנית הייתי מתרגם די זעלבע צייט

                ההודעה האחרונה לא נכתבה בהקשר לאיות של מילים בסיסיות כמו דו ודא, שאכן אחידים בד"כ בכל סוגי היידיש, אלא בהקשר למילים פחות שימושיות שהוזכרו בתחילת השרשור כמו תחרות וכיבוש.

                  לא צריך ליזהר מהאידיש של גוגל, אלא לדעת איזו יידיש הלקוח רוצה, או לחילופין איזו יידיש המחבר דיבר.
                  מאז ומתמיד, שפת היידיש תובלה במילים מהשפות המקומיות.
                  שפת האידיש מבוססת על שפה המקומית במדינות אשכנז, עם תיקונים/שיבושים של הציבור היהודי שהתגורר שם בחיים משלהם, ועבר שינויים לא מכוונים, כפי שכל שפה עוברת שינויים, אלא שהשינויים והעדכונים בשפה של הציבור היהודי היה שונה מהשינויים של הגויים באותם מדינות, עד שזה התפצל לכעין שתי שפות.
                  אגב, גם בעברית יש אותה תופעה במידה מסויימת, יש עברית חילונית - או קיי? סבבה! ועברית חרדית - בסיידר? מצויין!

                  אין מועצה לשפת היידיש, אלא שפת היידיש תמיד יונקת מהשפה המקומית, עם שינויים ועדכונים.
                  זה גם הבסיס לעדכונים לשפת האידיש שיש באידיש האמריקאית, וגם ביידיש הירושלמית, מילים מהשפה המקומית שהשתרשו לשפת הקהילה היהודית.
                  אין דבר כזה יידיש ניטרלית. גם היידיש הירושלמית מתובלת עם מילים מערבית ועברית, וגם אלו שמקפידים לא לדבר בשפת העברית, ישתמשו במילים חילופיות משפות אחרות,(כמו למשל במקוה סאטמר בירושלים שהיה מודעה שאסור לקחת אלונטית בלי לשלם).
                  בשורה התחתונה, אינה דומה יידיש ירושלמית, ליידיש רוסית, ולא יידיש בלגית ליידיש הונגרית.

                    הרב ש. הופמן שליט"א כל מי שיודע לכתוב אידיש וכל מי שקורא אידיש יודע שלא כותבים 'דו' כותבים 'די' לך ותבדוק!!

                      יש להזהר בתרגום גוגל מאידיש.
                      זוהי אידיש אמריקאית - סאטמרית.
                      והיא בלולה לאין ספור במילים מהשפה האנגלית.
                      למשל: אָקעי = בסדר.
                        ----- Original Message -----
                        From: שמעון לנדאו
                        To: עורך תורני
                        Cc: הבית לעורך התורני
                        Sent: Wednesday, November 01, 2023 9:05 AM
                        Subject: Re: [הבית לעורך התורני] איך הייתם מתרגמים את זה לאידיש?

                        תירגומו של הרב י.ר. למילה כיבוש - מופיע באנגלית

                          ישר כוח לרב י.ר.!
                          א. אז אתה לא מסכים עם התרגום כבשו = איינגענומען?

                          ב. אתה מתכוון ל התחרו ביניהם = 'זאך געיאגט צווישן זיך' או משהו דומה?

                          ב-יום רביעי, 1 בנובמבר 2023 בשעה 08:53:18 UTC+2, י.ר. כתב/ה:

                            כיבוש = אינטערגעניגט,
                            להשיג בתחרות = ביאגט / איבער געיאגט

                            כיבוש (כבשו = האבן איינגענומען, כיבוש בשם עצם - היאך?)

                            התחרו ביניהם

                            [הם עשו כן] בו בשעה [שהאחרים עשו משהו אחר] (כמובן התרגום צריך לבטאות את הטון של הדברים,
                            ולא רק 'אין די/דאס זעלביגע צייט')

                            ישר כוח!!!

                            --
                            נא

[משה טבק - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/11/2023 11:40

לדעתי עצה טובה לדעת האופן הנכון של הכתיבה בשפת האידיש לדובר אידיש חסידית,
לחשוב איך אומרים מילה זו באידיש ירושלמית או ליטאית, לדוגמא המילה 'אתה'
אומרים זאת באידיש חסידית 'די' ובירושלמית אומרים 'דו', ולכן בוודאי צריך
לכתוב 'דו', וכל אחד יקרא את זה בצורה שהוא רגיל לאיית מילה כזו.
כך הוא גם לא יתבלבל בין 'אין' (בתוך), לבין 'און' (ו...).

מאת: [email protected]

[ש. הופמן S. Hof - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/11/2023 11:46

בתקווה שהם יודעים אידיש ליטאית/ירושלמית...

היה לי חבר ששהה בארה"ב. ביקש לדעת בית הכנסת היכן הוא. נתקל בילד חמד, שפאותיו סדורות לו תלתלים, ושאלו: וואו איז די שוּהל? [היכן בית הכנסת]
והביט בו היניק כמתמה ואינו מבין את שפתו.
ושוב חזר על שאלתו. והילד ילד, בשלו.
עד שהבין ושאלו: וואו איז די שהיל?*
סוף סוף הבין הילד את שאלתו. והראה לו את מבוקשו.

*האיות והניקוד כאן רק בשביל הסיפור! אם תאיית כך בארה"ב, גם ילד סאטמרי לא יבין!
ומכן תשובה נוספת לידידנו החשוב: Avraham Aumann
----- Original Message -----
From: משה טבק
To: Avraham Aumann
Cc: דוד אור ; שמעון לנדאו ; חיים דב דזאלובסקי ; ע נר ; yisroel zev paneth ; A F ; הבית לעורך התורני ; ש. הופמן S. Hoffman
Sent: Thursday, November 02, 2023 11:40 AM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] איך הייתם מתרגמים את זה לאידיש?

לדעתי עצה טובה לדעת האופן הנכון של הכתיבה בשפת האידיש לדובר אידיש חסידית, לחשוב איך אומרים מילה זו באידיש ירושלמית או ליטאית, לדוגמא המילה 'אתה' אומרים זאת באידיש חסידית 'די' ובירושלמית אומרים 'דו', ולכן בוודאי צריך לכתוב 'דו', וכל אחד יקרא את זה בצורה שהוא רגיל לאיית מילה כזו.
כך הוא גם לא יתבלבל בין 'אין' (בתוך), לבין 'און' (ו...).

מה הבעיה לנקד כמו שהוגים. אם זה תקני בהגיה והמבטא, זה יכול להיות תקני גם בכתיבה.
אז אפשר לכתוב אַיינס צוַויי עם פתח, 'איך מַיין' בפתח, זַייער גִיט.

  באמת פלא עצום
  שבונם נעשה ביידיש בינם
  או להפך
  בינם הפך להיות בונם
  וכן הרבה...

    כדאי לסקל טעויות ניקוד נפוצות, שיש בספרים המנוקדים באידיש, שצורמים ממש.

    כמו מַיין טאטע. (אבא שלי). או דַיין טאטע (אבא שלך).

    שצריך לנקד: מַיין / דַיין

    ומנקדים אותו בטעות: מֵיין / דֵיין

    בקיצור: כל המילים שביידיש מקורית הם בפתח, וכך הם צריכים להיות מנוקדים.

    יש מנקדים המשתייכים לדוברי האידיש החסידית, שאינם מבחינים בהבדל,
    בין אות המנוקדת בפתח עם יוד.
    לבין אות המנוקדת בצירי.
    והם מבלבלים את הניקוד.
    מנקדים בצירי במקום בפתח עם י'

    וכן כמו בדוגמא, שהציג הרב חיים דוד דז'אלובסקי,
    מילים שביידיש מקורית הם בשורוק, (אוּן), וכך הם צריכים להיות מנוקדים.

    יש מנקדים שאינם מבחינים בהבדל, ומנקדים אותם עם חיריק עם י'

    עצה טובה: לקחת נקדן שדובר אידיש כללית.
    (או מי שמכיר כללי ניקוד יידיש תקינים).

      אציין לעוד טעות צורמת שמצויה בתרגומים לא מדוייקים.
      'אין' שפירשו בתוך כותבים באות יו"ד לדוג' ראובן איז אין ירושלים.
      'און' של חיבור כותבים באות וא"ו. לדוג' ראובן און שמעון.

          ומודה ועוזב ירוחם: טעיתי, כותבים 'די' מתוך בירור באלפי מקורות.
        הודאה שבטעות יסודה...
        כפי שכבר הקדמוני כאן, המילה 'די' משמשת במקום ה' הידיעה, ו'דו' במקום אתה. וזה שיש הרבה שלא מבדילים ביניהם עדיין לא עושה את הטעות הזו למשהו נכון.

            כי אצל החסידים הם אותו הברה

              יש כאלו שכותבים בטעות 'די' במקום 'דו'.

                די כלל איז אז ווען מ׳רעדט צו איינעם (אתה) שרייבט מען דו
                אבער ווען מ׳רעדט וועגן א געוויסע זאך (ה׳ הידוע) שרייבט מען די אדער דעם
                בו זמנית הייתי מתרגם די זעלבע צייט

                  ההודעה האחרונה לא נכתבה בהקשר לאיות של מילים בסיסיות כמו דו ודא, שאכן אחידים בד"כ בכל סוגי היידיש, אלא בהקשר למילים פחות שימושיות שהוזכרו בתחילת השרשור כמו תחרות וכיבוש.

                    לא צריך ליזהר מהאידיש של גוגל, אלא לדעת איזו יידיש הלקוח רוצה, או לחילופין איזו יידיש המחבר דיבר.
                    מאז ומתמיד, שפת היידיש תובלה במילים מהשפות המקומיות.
                    שפת האידיש מבוססת על שפה המקומית במדינות אשכנז, עם תיקונים/שיבושים של הציבור היהודי שהתגורר שם בחיים משלהם, ועבר שינויים לא מכוונים, כפי שכל שפה עוברת שינויים, אלא שהשינויים והעדכונים בשפה של הציבור היהודי היה שונה מהשינויים של הגויים באותם מדינות, עד שזה התפצל לכעין שתי שפות.
                    אגב, גם בעברית יש אותה תופעה במידה מסויימת, יש עברית חילונית - או קיי? סבבה! ועברית חרדית - בסיידר? מצויין!

                    אין מועצה לשפת היידיש, אלא שפת היידיש תמיד יונקת מהשפה המקומית, עם שינויים ועדכונים.
                    זה גם הבסיס לעדכונים לשפת האידיש שיש באידיש האמריקאית, וגם ביידיש הירושלמית, מילים מהשפה המקומית שהשתרשו לשפת הקהילה היהודית.
                    אין דבר כזה יידיש ניטרלית. גם היידיש הירושלמית מתובלת עם מילים מערבית ועברית, וגם אלו שמקפידים לא לדבר בשפת העברית, ישתמשו במילים חילופיות משפות אחרות,(כמו למשל במקוה סאטמר בירושלים שהיה מודעה שאסור לקחת אלונטית בלי לשלם).
                    בשורה התחתונה, אינה דומה יידיש ירושלמית, ליידיש רוסית, ולא יידיש בלגית ליידיש הונגרית.

                      הרב ש. הופמן שליט"א כל מי שיודע לכתוב אידיש וכל מי שקורא אידיש יודע שלא כותבים 'דו' כותבים 'די' לך ותבדוק!!

                        יש להזהר בתרגום גוגל מאידיש.
                        זוהי אידיש אמריקאית - סאטמרית.
                        והיא בלולה לאין ספור במילים מהשפה האנגלית.
                        למשל: אָקעי = בסדר.
                          ----- Original Message -----
                          From: שמעון לנדאו
                          To: עורך תורני
                          Cc: הבית לעורך התורני
                          Sent: Wednesday, November 01, 2023 9:05 AM
                          Subject: Re: [הבית לעורך התורני] איך הייתם מתרגמים את זה לאידיש?

                          תירגומו של הרב י.ר. למילה כיבוש - מופיע באנגלית

                            ישר כוח לרב י.ר.!
                            א. אז אתה לא מסכים עם התרגום כבשו = איינגענומען?

                            ב. אתה מתכוון ל התחרו ביניהם = 'זאך געיאגט צווישן זיך' או משהו דומה?

                            ב-יום רביעי, 1 בנובמבר 2023 בשעה 08:53:18 UTC+2, י.ר. כתב/ה:

                            כיבוש = אינטערגעניגט,
                            להשיג בתחרות = ביאגט / איבער געיאגט

                            כיבוש (כבשו = האבן איינגענומען, כיבוש בשם עצם - היאך?)

                            התחרו ביניהם

                            [הם עשו כן] בו בשעה [שהאחרים עשו משהו אחר] (כמובן התרגום צריך לבטאות את הטון של הדברים,
                            ולא רק 'אין די/דאס זעלביגע צייט')

                            ישר כוח!!!

                            --
                            נא

[yz p - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/11/2023 12:04

עקב פניות רבות באישי
מי שלא הבין לבד לפי השתלשלות ההתכתבות אני יבהיר:
התכוונתי לכתוב 'דו', ונכון טעיתי.
קודם חשבתי שכותבים 'די' כמו שכתבתי בתחילה להרב ש. הופמן כאן בקבוצה,
וכאשר נוכחתי לדעת שטעיתי רציתי לתקן, אבל תוחלת ממושכה כאב לב, ונפל בידי
טעות סופר ושוב עשיתי טעות, וכעת טעות הקלדה גרידא וכתבתי 'די', סמכתי על
הקוראים הנכבדים, שישימו לב שאם אני כותב "ומודה ועוזב" זה אומר שחזרתי בי,
ויבינו לבד שזה טעות מקלדת.
חבל ש'בונם' מעשה 'בינם' וחסרה ה'בינה' להבין בתבונה.

מאת: [email protected]

[שמעון לנדאו - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/11/2023 14:04

לשאלת הרב אומן:
מה הבעיה לנקד כמו שהוגים. אם זה תקני בהגיה והמבטא, זה יכול להיות תקני גם
בכתיבה.
אז אפשר לכתוב אַיינס צוַויי עם פתח, 'איך מַיין' בפתח, זַייער גִיט.

התשובה היא פשוטה.
כי זה לא מדויק, וגם משנה משמעות.
כי בקרב דוברי האידיש, רבים הם דוברי האידיש הכללית (ליטאית-ירושלמית).
ניתן לומר, כי יותר ממחצית *מקוראי *שפת האידיש, בארץ, אינם *דוברים *אידיש
חסידית.
(ישנם רבים שדוברים אידיש ואינם קוראים באידיש).

דוברי האידיש הכללית (ליטאית-ירושלמית).
הוגים את הצירי שלא כפתח.
וזה פשוט לא מתאים.
זה משנה משמעות.

לדוגמה:

המילה *מַיין *בפתח משמעותה יחוס שייכות/בעלות. זה 'שלי' (דָאס אִיז מַיין
טִישׁ = זה השולחן שלי)

לעומת *מֵיין *שמשמעותה דעה. אני סבור. (אִיךְ מֵיין = אני סבור.., דעתי היא..)

מה דעתך על ספר *בעברית *שמנוקד בהברה ישראלית.
(לא ספר קודש, אלא ספר קריאה).

מה דעתו של הרב אומן, (הידוע בידיעותיו ובקיאותו בדקדוק לשון הקודש). על הקטע
המנוקד הבא:

בְּשִׂמְחַתּ שְׁמִינִי חַג מְשׁוּלֶבֶתּ

הַשַּׁבַּתּ פּוֹרֶסֶתּ מַפַּה וּמְקַדֶּשֶׁתּ

בֶּין הַשְּׁמַשׁוֹתּ דְּמוּתּ מִסֻּכַּה פּוֹרֶדֶתּ

בֶּין קְדֻשַּׁה לִקְדֻשַּׁה סוֹכַה וְעוֹמֶדֶתּ

מִזְמוֹר לְיוֹם הַשַּׁבַּתּ בְּטַהֲרַה מְפַלֶּלֶתּ

לִקְרַאתּ כַּלַּה יוֹצֶאתּ נִרְגֶּשֶׁתּ

מַנְגִינַתּ הַתּוֹרַה שְׁמוּרַה מְיֻחֶדֶתּ

תְּפִילַתּ יַעֲקֹב מַעֲרִיבַה וּמְנַגֶנֶּת

שְׂאוּ שְׁעַרִים רָאשֶׁיכֶם לְמוֹלֶכֶתּ

האם גם אז היינו שואלים: מה הבעיה לנקד כמו שהוגים. אם זה תקני בהגיה והמבטא,
זה יכול להיות תקני גם בכתיבה.

מאת: [email protected]

[Avraham Aumann - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/11/2023 14:10

אתה צודק.
אגב, בסידורים ספרדים ניתן למצוא לעתים תקלות ניקוד של חילוף צירי/סגול,
וקמץ/פתח.

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/11/2023 14:12

אתה צודק.
אגב, בסידורים ספרדים ניתן למצוא לעתים תקלות ניקוד של חילוף צירי/סגול,
וקמץ/פתח.

[a f - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/11/2023 17:51