דילוג לתוכן
פורום לעורך התורני

הפורום לעורך התורני
  1. דף הבית
  2. ארכיון: הקבוצה הישנה
  3. 2023
  4. מה הר"ת במסומן בצהוב ייש"כ מראש
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מה הר"ת במסומן בצהוב ייש"כ מראש

2023
22 8 0 1
  • J jacob reichman - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 05:38

    נראה לי לתקן ב' דברים א' כנראה 'בית הכנסת גדול \הגדול. ב' על תנאי שוהל -
    טעות, וצ"ל אלטניי שוהל הידוע בפראג

    מאת: [email protected]

    ה
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 23:39

    [image: image.png]

    מאת: [email protected]

    J תגובה 1
    0
  • ה
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 23:41

    [image: image.png]

    מאת: [email protected]

    0
  • מ
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 23:42

    כנראה במקום על תנאי צ"ל "אלטניי"

    מאת: [email protected]

    מ ש M 3 תגובות
    0
  • מ מ. מ. מוסקוביץ - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 23:42

    כנראה במקום על תנאי צ"ל "אלטניי"

    מאת: [email protected]

    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 23:43

    נו יש כאן מח' הפוסקים איך פותחים
    בית הכנסת גדול או בית הכנסת

    מאת: [email protected]

    J תגובה 1
    0
  • מ מ. מ. מוסקוביץ - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 23:42

    כנראה במקום על תנאי צ"ל "אלטניי"

    מאת: [email protected]

    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 23:44

    ביה"נ אלטניי שוהל
    קרוי כך כי הוא נבנה על תנאי....
    (יש הסבר נוסף אלט ניי = ישן חדש, ואכמ"ל)

    מאת: [email protected]

    ה תגובה 1
    0
  • מ מ. מ. מוסקוביץ - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 23:42

    כנראה במקום על תנאי צ"ל "אלטניי"

    מאת: [email protected]

    M
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 23:44

    אין בכרח לשנות ל’אלטניי’ כי אמנם כן נקרא ביידיש אבל יש שפירשו שנלקח מלה”ק
    ’על תנאי’ והיינו שנבנה אחר החורבן ע”ד להעבירו לא”י בבנין ביהמ”ק העתיד בב”י
    וזה תואם את דעת מחבר זה דנקט שנבנה אחר החורבן

    מאת: [email protected]

    0
  • ש שמעון לנדאו - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 23:44

    ביה"נ אלטניי שוהל
    קרוי כך כי הוא נבנה על תנאי....
    (יש הסבר נוסף אלט ניי = ישן חדש, ואכמ"ל)

    מאת: [email protected]

    ה
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 23:45

    [image: image.png]

    J תגובה 1
    0
  • ה
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 23:46

    הטעות היא ט"ס בספר מילי דאבות:
    [image: image.png]

    מאת: [email protected]

    ש תגובה 1
    0
  • ה
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 23:48

    [image: image.png]

    מאת: [email protected]

    0
  • ה התורה שבַּכתב - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 23:46

    הטעות היא ט"ס בספר מילי דאבות:
    [image: image.png]

    מאת: [email protected]

    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 23:51

    שום טעות.
    בהכ"ג = בית הכנסת גדולה (רווח בספרים ישנים ועתיקים).
    וכן "על תנאי" - גם לא טעות. זהו אחד הפירוש ל"אלטניי".
    הבעיה היא: בית הכנסת גדולה על תנאי שוהל - כמו: מים אחרונים וואסער... ("שוהל" = בית הכנסת).
    ----- Original Message -----
    From: תורה שבכתב
    To: jacob reichman
    Cc: מ. מ. מוסקוביץ ; עריכה תורנית
    Sent: Sunday, November 05, 2023 11:46 PM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] מה הר"ת במסומן בצהוב ייש"כ מראש

    הטעות היא ט"ס בספר מילי דאבות:

    קודם כל הם פשוט העתיקו הספר עם הטעות
לגבי ביהכ"נ נראה לי שזה הטעות שלכם שחשבתם שיש שם ג' במקום נ'

  נו יש כאן מח' הפוסקים איך פותחים
  בית הכנסת גדול או בית הכנסת

    כנראה במקום על תנאי צ"ל "אלטניי"

      ראשית אתה רואה כוונתו 'ביהכ"נ', ועל תנאי אני כמעט בטוח שזה טעות של 'הבחור הזעצער'

          נראה לי לתקן ב' דברים א' כנראה 'בית הכנסת גדול \הגדול. ב' על תנאי שוהל - טעות, וצ"ל אלטניי שוהל הידוע בפראג

            כי הלא פשט הדבר בכל ישראל וזה ידע גם כן השואל, ופוק חזי בהכ"ג על תנאי שוהל בק"ק פראג אשר כפי הנשמע היא עומדת מן ימי חרבן בית שני, ואני ראיתי אותה והבימה באמצע ודגל גדול עומד שם על עמודי הבימה והוא בנין נפלא, וגדולה ראיה משמיעה של דברי הש"ס מן בית הכנסת של אלכסנדריא.
    0
  • ש ש. הופמן S. Hof - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 23:51

    שום טעות.
    בהכ"ג = בית הכנסת גדולה (רווח בספרים ישנים ועתיקים).
    וכן "על תנאי" - גם לא טעות. זהו אחד הפירוש ל"אלטניי".
    הבעיה היא: בית הכנסת גדולה על תנאי שוהל - כמו: מים אחרונים וואסער... ("שוהל" = בית הכנסת).
    ----- Original Message -----
    From: תורה שבכתב
    To: jacob reichman
    Cc: מ. מ. מוסקוביץ ; עריכה תורנית
    Sent: Sunday, November 05, 2023 11:46 PM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] מה הר"ת במסומן בצהוב ייש"כ מראש

    הטעות היא ט"ס בספר מילי דאבות:

    קודם כל הם פשוט העתיקו הספר עם הטעות
לגבי ביהכ"נ נראה לי שזה הטעות שלכם שחשבתם שיש שם ג' במקום נ'

  נו יש כאן מח' הפוסקים איך פותחים
  בית הכנסת גדול או בית הכנסת

    כנראה במקום על תנאי צ"ל "אלטניי"

      ראשית אתה רואה כוונתו 'ביהכ"נ', ועל תנאי אני כמעט בטוח שזה טעות של 'הבחור הזעצער'

          נראה לי לתקן ב' דברים א' כנראה 'בית הכנסת גדול \הגדול. ב' על תנאי שוהל - טעות, וצ"ל אלטניי שוהל הידוע בפראג

            כי הלא פשט הדבר בכל ישראל וזה ידע גם כן השואל, ופוק חזי בהכ"ג על תנאי שוהל בק"ק פראג אשר כפי הנשמע היא עומדת מן ימי חרבן בית שני, ואני ראיתי אותה והבימה באמצע ודגל גדול עומד שם על עמודי הבימה והוא בנין נפלא, וגדולה ראיה משמיעה של דברי הש"ס מן בית הכנסת של אלכסנדריא.
    ה
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 23:53

    [image: image.png]

    מאת: [email protected]

    0
  • ה התורה שבַּכתב - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 23:53

    [image: image.png]

    מאת: [email protected]

    ה
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 23:54

    שום בעיה, בית הכנסת גדולה - המכונה על תנאי שוהל.

    0
  • ה התורה שבַּכתב - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 23:54

    שום בעיה, בית הכנסת גדולה - המכונה על תנאי שוהל.

    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 00:31

    לענ"ד אומרים גדול לא גדולה.

    0
  • ש שבתי קוסובר - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 00:31

    לענ"ד אומרים גדול לא גדולה.

    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 00:39

    אכן בשפה היום - וכך נכון - גדול.
    אבל ראה בספרים ישנים: גדולה. (נגררו אחר המילה "כנסת").
    ולכן, כאשר יש ראשי תיבות מהתקופה שרווחה המילה "גדולה" ביחס לבית הכנסת, עלינו לפתוח את ראשי התיבות כך.

    כמה דוגמאות:

    1. פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק ט ד"ה בחמישי ברח יונה

    ה' דג גדול, ונכנס לתוך פיו כאדם שנכנס בבית הכנסת גדולה ועמד, והיו שתי עיניו של דג

    1. רבינו יונה על הרי"ף מסכת ברכות דף לה עמוד א ד"ה אין עונין

    נא א) מעשה באלכסנדריא של מצרים שהיתה בית הכנסת גדולה ולא היו יכולים כלם לשמוע

    1. לבוש אורח חיים סימן קכד סעיף ד

    מברך אותה ברכה והוא אינו שומעה, כגון בבית הכנסת גדולה שאינו שומע קול החזן אלא

    1. שער הציון סימן תרפז ס"ק י

    שמיעוט אנשים מתפללים שם, ואשמועינן דאינו מחוייב לילך לבית הכנסת גדולה, דאטו כל בתי כנסיות קטנות שיש בעיר

    1. שו"ת זכרון יהודה - הערות סימן סד הערה 1

    שמואל הלוי ממונה על אוצרות המלך והוא בנה בעזר המלך בית הכנסת גדולה בעיר טוליטולה ועדיין על מכונה עומדת

    1. שו"ת דברי חכמים חלק אורח חיים סימן נד ד"ה שאלה: בבית

    שאלה: בבית הכנסת גדולה ועל ידה בסמוך בכנ"ס =בית כנסת= קטנה (עזרת נשים) ונכנסים

    ----- Original Message -----
    From: שבתי קוסובר
    To: תורה שבכתב
    Cc: ש. הופמן S. Hoffman ; jacob reichman ; מ. מ. מוסקוביץ ; עריכה תורנית
    Sent: Monday, November 06, 2023 12:31 AM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] מה הר"ת במסומן בצהוב ייש"כ מראש

    לענ"ד אומרים גדול לא גדולה.

    שום בעיה, בית הכנסת גדולה - המכונה על תנאי שוהל.

    שום טעות.
    בהכ"ג = בית הכנסת גדולה (רווח בספרים ישנים ועתיקים).
    וכן "על תנאי" - גם לא טעות. זהו אחד הפירוש ל"אלטניי".
    הבעיה היא: בית הכנסת גדולה על תנאי שוהל - כמו: מים אחרונים וואסער... ("שוהל" = בית הכנסת).
      ----- Original Message -----
      From: תורה שבכתב
      To: jacob reichman
      Cc: מ. מ. מוסקוביץ ; עריכה תורנית
      Sent: Sunday, November 05, 2023 11:46 PM
      Subject: Re: [הבית לעורך התורני] מה הר"ת במסומן בצהוב ייש"כ מראש

      הטעות היא ט"ס בספר מילי דאבות:

        קודם כל הם פשוט העתיקו הספר עם הטעות
        לגבי ביהכ"נ נראה לי שזה הטעות שלכם שחשבתם שיש שם ג' במקום נ'

          נו יש כאן מח' הפוסקים איך פותחים
          בית הכנסת גדול או בית הכנסת

            כנראה במקום על תנאי צ"ל "אלטניי"

              ראשית אתה רואה כוונתו 'ביהכ"נ', ועל תנאי אני כמעט בטוח שזה טעות של 'הבחור הזעצער'

                  נראה לי לתקן ב' דברים א' כנראה 'בית הכנסת גדול \הגדול. ב' על תנאי שוהל - טעות, וצ"ל אלטניי שוהל הידוע בפראג

                    כי הלא פשט הדבר בכל ישראל וזה ידע גם כן השואל, ופוק חזי בהכ"ג על תנאי שוהל בק"ק פראג אשר כפי הנשמע היא עומדת מן ימי חרבן בית שני, ואני ראיתי אותה והבימה באמצע ודגל גדול עומד שם על עמודי הבימה והוא בנין נפלא, וגדולה ראיה משמיעה של דברי הש"ס מן בית הכנסת של אלכסנדריא.
    0
  • ש ש. הופמן S. Hof - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 00:39

    אכן בשפה היום - וכך נכון - גדול.
    אבל ראה בספרים ישנים: גדולה. (נגררו אחר המילה "כנסת").
    ולכן, כאשר יש ראשי תיבות מהתקופה שרווחה המילה "גדולה" ביחס לבית הכנסת, עלינו לפתוח את ראשי התיבות כך.

    כמה דוגמאות:

    1. פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק ט ד"ה בחמישי ברח יונה

    ה' דג גדול, ונכנס לתוך פיו כאדם שנכנס בבית הכנסת גדולה ועמד, והיו שתי עיניו של דג

    1. רבינו יונה על הרי"ף מסכת ברכות דף לה עמוד א ד"ה אין עונין

    נא א) מעשה באלכסנדריא של מצרים שהיתה בית הכנסת גדולה ולא היו יכולים כלם לשמוע

    1. לבוש אורח חיים סימן קכד סעיף ד

    מברך אותה ברכה והוא אינו שומעה, כגון בבית הכנסת גדולה שאינו שומע קול החזן אלא

    1. שער הציון סימן תרפז ס"ק י

    שמיעוט אנשים מתפללים שם, ואשמועינן דאינו מחוייב לילך לבית הכנסת גדולה, דאטו כל בתי כנסיות קטנות שיש בעיר

    1. שו"ת זכרון יהודה - הערות סימן סד הערה 1

    שמואל הלוי ממונה על אוצרות המלך והוא בנה בעזר המלך בית הכנסת גדולה בעיר טוליטולה ועדיין על מכונה עומדת

    1. שו"ת דברי חכמים חלק אורח חיים סימן נד ד"ה שאלה: בבית

    שאלה: בבית הכנסת גדולה ועל ידה בסמוך בכנ"ס =בית כנסת= קטנה (עזרת נשים) ונכנסים

    ----- Original Message -----
    From: שבתי קוסובר
    To: תורה שבכתב
    Cc: ש. הופמן S. Hoffman ; jacob reichman ; מ. מ. מוסקוביץ ; עריכה תורנית
    Sent: Monday, November 06, 2023 12:31 AM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] מה הר"ת במסומן בצהוב ייש"כ מראש

    לענ"ד אומרים גדול לא גדולה.

    שום בעיה, בית הכנסת גדולה - המכונה על תנאי שוהל.

    שום טעות.
    בהכ"ג = בית הכנסת גדולה (רווח בספרים ישנים ועתיקים).
    וכן "על תנאי" - גם לא טעות. זהו אחד הפירוש ל"אלטניי".
    הבעיה היא: בית הכנסת גדולה על תנאי שוהל - כמו: מים אחרונים וואסער... ("שוהל" = בית הכנסת).
      ----- Original Message -----
      From: תורה שבכתב
      To: jacob reichman
      Cc: מ. מ. מוסקוביץ ; עריכה תורנית
      Sent: Sunday, November 05, 2023 11:46 PM
      Subject: Re: [הבית לעורך התורני] מה הר"ת במסומן בצהוב ייש"כ מראש

      הטעות היא ט"ס בספר מילי דאבות:

        קודם כל הם פשוט העתיקו הספר עם הטעות
        לגבי ביהכ"נ נראה לי שזה הטעות שלכם שחשבתם שיש שם ג' במקום נ'

          נו יש כאן מח' הפוסקים איך פותחים
          בית הכנסת גדול או בית הכנסת

            כנראה במקום על תנאי צ"ל "אלטניי"

              ראשית אתה רואה כוונתו 'ביהכ"נ', ועל תנאי אני כמעט בטוח שזה טעות של 'הבחור הזעצער'

                  נראה לי לתקן ב' דברים א' כנראה 'בית הכנסת גדול \הגדול. ב' על תנאי שוהל - טעות, וצ"ל אלטניי שוהל הידוע בפראג

                    כי הלא פשט הדבר בכל ישראל וזה ידע גם כן השואל, ופוק חזי בהכ"ג על תנאי שוהל בק"ק פראג אשר כפי הנשמע היא עומדת מן ימי חרבן בית שני, ואני ראיתי אותה והבימה באמצע ודגל גדול עומד שם על עמודי הבימה והוא בנין נפלא, וגדולה ראיה משמיעה של דברי הש"ס מן בית הכנסת של אלכסנדריא.
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 01:19

    ישנם גם מקורות הפוכים, כן מתרגמים ברמב"ם בהלכות תפילה, וכן בשו"ע ובערוך
    השולחן והמשנה ברורה, כך שאינני מבין על איזו תקופה אתה מדבר,
    נוסף על כך הכלל הוא שכשיש שני שמות עצם שיוצרים משמעות חדשה הראשון הוא נסמך
    והשני הוא סומך, כאשר הראשון מתפקד כגרעין שהכל נסוב עליו, וכמו למשל "בית
    קברות" שוודאי שאומרים "גדול" כי זה נסוב על ה"בית" כי מה שייך לומר זאת על
    ה"קברות" וללא קשר לזכר או נקבה,
    לכן לענ"ד היכן שצריך לפתוח את הראשי תיבות נכון לפתוח זאת כזכר ללא קשר
    לתקופה.

    מאת: [email protected]

    0
  • ש שבתי קוסובר - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 01:19

    ישנם גם מקורות הפוכים, כן מתרגמים ברמב"ם בהלכות תפילה, וכן בשו"ע ובערוך
    השולחן והמשנה ברורה, כך שאינני מבין על איזו תקופה אתה מדבר,
    נוסף על כך הכלל הוא שכשיש שני שמות עצם שיוצרים משמעות חדשה הראשון הוא נסמך
    והשני הוא סומך, כאשר הראשון מתפקד כגרעין שהכל נסוב עליו, וכמו למשל "בית
    קברות" שוודאי שאומרים "גדול" כי זה נסוב על ה"בית" כי מה שייך לומר זאת על
    ה"קברות" וללא קשר לזכר או נקבה,
    לכן לענ"ד היכן שצריך לפתוח את הראשי תיבות נכון לפתוח זאת כזכר ללא קשר
    לתקופה.

    מאת: [email protected]

    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 01:27

    עכשיו אני שם לב שבטקסט הספציפי שנשאל לגביו מתייחסים בהמשך לבית כנסת בלשון
    נקבה, אשר על כן ודאי ששם ספציפית נכון לפתוח "גדולה".

    ד תגובה 1
    0
  • ה התורה שבַּכתב - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 23:39

    [image: image.png]

    מאת: [email protected]

    J
    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 05:40

    ראשית אתה רואה כוונתו 'ביהכ"נ', ועל תנאי אני כמעט בטוח שזה טעות של 'הבחור
    הזעצער'

    0
  • מ מ. מ. מוסקוביץ - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 23:43

    נו יש כאן מח' הפוסקים איך פותחים
    בית הכנסת גדול או בית הכנסת

    מאת: [email protected]

    J
    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 05:45

    קודם כל הם פשוט העתיקו הספר עם הטעות
    לגבי ביהכ"נ נראה לי שזה הטעות שלכם שחשבתם שיש שם ג' במקום נ'

    מאת: [email protected]

    0
  • ה התורה שבַּכתב - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 23:45

    [image: image.png]

    J
    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 05:46

    ייש"כ החכמתי

    0
  • ש שבתי קוסובר - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 01:27

    עכשיו אני שם לב שבטקסט הספציפי שנשאל לגביו מתייחסים בהמשך לבית כנסת בלשון
    נקבה, אשר על כן ודאי ששם ספציפית נכון לפתוח "גדולה".

    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 10:58

    כיון שבאותו הקטע הוא משווה את זה לאלכסנדריה
    מסתבר שבהכ"ג רצה לומר בית הכנסת גדולה
    ועל תנאי כמו שאמרו אינו טעות, וכך נקרא בית הכנסת וכמו שציטטו

    0
התחברו כדי לפרסם תגובה

  • ש

    עוז והדר ספרי חסידות, עד איזה סכום הם משלמים.

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    2 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2023 19:04 שלום רב. רציתי לשאול את הקהל הקדוש, אני עובד בעוז והדר ספרי חסידות [המרכז למתחילים], ואני רוצה לשמוע אם יש מי שיודע עד איזה סכום אפשר לבקש אצלם [הם העלו לי כבר את הסכום פעמיים]. הצטרפתי אתמול לקבוצה וזה נשמע די מעניין...
  • ש

    מחיר תמלול לפי תווים

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    2 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 19/07/2023 21:06 רציתי לשאול מה המחיר הממוצע בתמלול כשמשלמים לפי תווים. תודה רבה.
  • י

    כריכת ספר

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    1 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 12:16 הנקרא "שִדְרָה"
  • C

    חיפוש מקורות וטעמים.

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    C
    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 19:03 תורה רבה לכל העונים.
  • מ

    מגיד מדובנה

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    המשך ההודעה המקורית (חלק 2/2) ואמרתם זבח פסח הוא לה' וגו', למדנו למי ששומע נסים שעשה ה' את אבותינו במצרים צריך ליתן שבח והודיה, וכן הוא אומר ביתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה. (שמות יב כז) אהרן ראה את אחיו מלך ואת עצמו כהן גדול ואת ארבעת בניו משוחים בשמן המשחה סיגני כהונה ואת נחשון אחי אשתו נשיא שבט מקריב קרבנו בראשון לכל השבטים, ובו ביום מתו שני בניו, לכך נאמר ביום טובה היה בטוב לתת שבח לבורא הכל, שנאמר (תהלים קט"ז) כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, ולהודות, שכן ראינו ומצינו ההודאה נקראת טוב, שנאמר (שם קי"ח) הודו לה' כי טוב... (שמיני) חובת הלבבות: ...ונעלה מזה אל מה שאנו חייבין בו לבורא יתעלה מן השבח וההודאה על רוב חסדו וגודל טובו עלינו, ונאמר, כי מן הידוע אצלנו כי כל מטיב אלינו אנו חייבין להודות לו כפי כונתו להועיל לנו, ואם יקצר במעשהו לדבר שיקרהו ימנעהו מהיטיב אלינו הודאתו חובה עלינו, כיון שנתברר לנו כי דעתו עלינו לטוב, וכי כונתו להועיל לנו. ואם תגיע לנו שום טובה על ידי מי שלא כוון בה אלינו יסתלקו מעלינו חיובי ההודאה לו ואין אנו חייבין בה... אבל טובת העשיר על הרש לקבל שכר שמים הוא כסוחר שהוא קונה הנאה גדולה קיימת יגיע אליה אחר זמן בטובה קטנה ואבודה ונבזית יתננה מיד, ולא נתכוין אלא לפאר נפשו באחריתו בטובה שהפקידה האלקים בידו לתתה למי שיהיה ראוי לה. ומן הידוע כי ראוי להודות אותו ולשבחו אף על פי שהיתה כונתו לפאר את נפשו באחריתו, ועם כל זה נתחייבה לו ההודאה, כמ"ש איוב (כ"ט) "ברכת אובד עלי תבא", ועוד אמר (שם ל"א) "אם לא ברכוני חלציו ומגז כבשי יחם". אבל טובת בני אדם קצתם אל קצתם בעבור אהבת השבח והכבוד וגמול העולם הוא כמי שאוצר דבר אצל חברו או מפקיד אצלו ממון מפני יראתו שיצטרך לאחר זמן, אף על פי שכונתו לתועלת עצמו בהטיבו לזולתו כמו שאמרנו, חייב לו מן השבח וההודאה עליה... וממה שראוי לעמוד עליו כי כל מטיב לזולתו מבני אדם מכל המינים אשר זכרנו, אין לו יתרון על מי שמטיב לו אלא במקרה מן המקרים, אבל באנושותם ועצמם נמשלים וקרובים זה לזה בעצם ובדמות ובחבורם ובצלמם וטבעיהם וברוב מקריהם, ועם כל זה חייב מי שמטיבים לו מן העבודה למטיב מה שספרנו. ואם היינו חושבים כי מי אשר מטיבין לו בתכלית החסרון והגריעות ובהרכבתו וחבורו ודמותו היה חייב בעבודה יותר... וכאשר נבחון על ההקשה הזאת דבר הבורא יתברך ובני אדם בשכלנו, נמצא הבורא יתברך נעלה ונשא ומרומם על כל נמצא... וכן נמצא האדם בהקשתו אצל שאר מיני החיים שאינם מדברים חסר וחלש מכלם... וכאשר נעמוד במחשבותינו על גדלות הבורא יתעלה ועוצם יכלתו... ונסתכל בחלישות האדם וחסרונו ורוב צרכו ורישו לדבר שימלא מחסורו, ונבחון רוב טובות הבורא יתברך וחסדו עליו... כמה האדם חייב לו ית' מן העבודה והיראה והשבח וההודאה והתמדת התהלה... (שער ג עבודת האלקים הקדמה, וראה שם עוד) ומה ששאלת על המעוטה שבעבודות האלקים שאין אדם יוצא ידי חובתו בפחות ממנה ותתחייב לו בה התמדת טובתו עליו הם י' ענינים... *ומהם שיזכיר טובות האלקים בלשונו תמיד וירבה להודות לו ולשבחו בלבו עליה ובנראה מדבריו, ומהם שלא תהיה נמבזה ומעוטה בעיניו, ומהם שלא יתלה בזולתו אם תהיה על ידי אמצעי, *שיודה האמצעי ויתעלם מהודות הבורא עליה... (שם פרק ז) והחמישי, כשמטיב לו הבורא בעולם הזה במיני הטובות יכנע לא-ל מפני כובד משא חובת ההודאה עליהם וישפל לפניו מיראתו שלא תהיינה לנקמה ממנו כי רוב הממון בעולם יהיה לאחד מג' דברים, לטובו מאת הבורא יתברך, או לנסיון ומבחן, או לנקמה ומכשול. (שער ו הכניעה פרק ד) רש"י: וישתחו ארצה - מכאן שמודים על בשורה טובה. (בראשית כד נב) אם על תודה - על דבר הודאה על נס שנעשה לו, כגון יורדי הים וגו' שצריכים להודות, שכתוב בהן (תהלים ק"ז) יודו לה' חסדו. (ויקרא ז יב) חזקוני: אתה יודוך - לשון נופל על לשון, ורוצה לומר ישבחוך ויכבדוך. (בראשית מט ח) בעל הטורים: וישתחו - בגימטריא מודים על בשורה הטובה. (בראשית מז לא) מהר"י יעבץ: אספרה כל נפלאותיך - על דרך הפשט ירמוז על מ"ש חז"ל (ברכות נ"ד) שחייב אדם לגלגל כל הנסים כשיודה על אחד מהם. (תהלים ט ב) אלשיך: אדין דניאל - הורה לנו שיודה אדם מיד, כי קם מיד בלילה להודות. (דניאל ב יח) מהר"ל: ...כי כאשר מזכיר בכל מקום הודאה הוא מוסר עצמו אל השי"ת בשביל הטובה שעשה אתו, כי זהו ענין ההודאה. ומפני שנתן לאדם הארץ, אם כן יחשוב השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם, וכאילו האדם חס ושלום יוצא מרשות השי"ת, לכך צריך לומר הודאה תחילה וסוף, ובהודאה זו מוסר עצמו ונפשו אל השי"ת שעשה אתו הטובה הזאת. (נתיב העבודה יח) ובמדרש ויק"ר... לעתיד לבא כל הקרבנות בטלין וקרבן תודה אינו בטל... וביאור זה, כי התפלה שהאדם מתפלל על צרכיו וכל דבר שהיא תפלה בטלים לעתיד לבא, שאין צריך תפלה על צרכיו, אבל הודאה שנותן אל השי"ת מה שעשה עמו כעבד הזה שמתודה שעשה עמו טוב, ולפיכך כל הודאה הוא לשעבר, והתפלה היא להבא... וכן כל הקרבנות הם תקון אל האדם, ולעתיד אין צריך תקון, ולפיכך כל הקרבנות בטלים חוץ מן הודאה, שמודה כי הוא אל השי"ת מצד הטוב שעשה עמו, ומביא קרבן הודאה על שעבר... וכבר אמרנו כי התודה היא שאנו מודים כי הכל אל השי"ת, כמו שאמר במזמור לתודה, כי הוא עשנו ולו אנחנו, והנה המצה מורה על שהוא יתברך עשנו, והחמץ מורה כי אליו אנחנו הכל כמו שביארנו... (דרשה לשבת הגדול) זרעא דיוסף... אבל יהודה הוא דבק בשמו יתברך לגמרי, והדברים האלו הם סוד נפלא, כי נקרא יהודה על שם הפעם אודה (בראשית כ"ט), וההודאה היא שמודה ומפרסם הדבר לכל, כי זהו ענין ההודאה, שהרי צריך להודות בעשרה, ודברים אלו מסתרי החכמה מאד, ולכך היה מקדש שם שמים בפרהסיא, ותמצא יהודה בראש הדגלים... (חידושי אגדות סוטה לו ב) של"ה: ויש ראיה לזה במדרש תהלים מזמור לתודה, רבי יוחנן בשם רבי מנחם דמן גליא, כל התפילות בטילות לעתיד לבא וההודאות אינן בטילות... והמעמיקים בחכמה אמרו כי לפיכך קרבן תודה אינו בטל מפני שהוא לצורך הודאות הנשמות כשיצאו כל אחת מגלות הידוע ויתעלו בתפארת מקום היחוד ומקום ההודאה, כענין ד' שצריכים להודות בבואם אל ביתם בשלום ולומר יודו לה' חסדו... (בית דוד, ועיין שם עוד) אור החיים: אשר נתן לי אלקים בזה, דרך הצדיקים כשזוכרים הטוב אשר הגיעם חולקים כבוד לה', כי הוא הנותן, כאומרו "הילדים אשר חנן אלקים" וגו'... (בראשית מח ט) מלבי"ם: והתודה - גדר הוידוי הוא הפך הכפירה וההכחשה, והוא שמפרסם בפניו דבר שטבע בני אדם להעלימו, והוא שמודה שבח חברו או שמודה גנות עצמו, מן הראשון "יהודה אתה יודוך אחיך", "הפעם אודה את ה'", כי דרך בני אדם להעלים מעלת אחרים, וכן דרכם לתלות הכל בטבע, כמ"ש מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שהודה להקב"ה עד שבאת לאה והודיתו. ומזה נגזר שם תודה על הודאת הנס, כמ"ש "יודו לה' חסדו", שמודה ומכיר פלאי ה'. ומין השני ההודאה על חטאיו, "אודה עלי פשעי לה'", "ומודה ועוזב ירוחם", ובהתפעל, "ומתודה חטאתי" (דניאל ט')... כי מטבע האדם להעלים חטאיו... (ויקרא ה ה) בכל לבי - ולא שבשעת הודאה יחשוב על טובות נוספות. (תהלים ט ב) העמק דבר: ויאמר ברוך ה' - מכאן למדו בב"ר שמודים על בשורה טובה. ובפרק הרואה יליף מהא שאמר יתרו ברוך ה', וקשה אמאי לא למדו מאליעזר דקדים... אלא הענין ברכה משמעו העקרי אינו לשון הודיה בעלמא, אלא לשון תוספת השפעה למעלה כביכול... וכך יסד מלכו של עולם יתברך דברכת האדם פועלת למעלה. אבל זה אינו אלא בהליכות העולם על ידי הטבע, מה שאינו כן אם בא בנס נגלה לשעה... ומשום הכי אין צריך תפלה להבא במקום שהישועה ברורה ומובטחת, ולא כמו בהמקום שהישועה באה על ידי הליכות הטבע... שזה המדה אינה צריכה תוספת השפעה על ידי ברכה על העבר. משום הכי אליעזר שבא לידו הענין בדרך נס נסתר בהשגחה פרטית לכן בירך, מה שאינו כן יציאת מצרים שהיה בנס נגלה, משום הכי לא ברכו עד שבא יתרו ובירך גם על זה. ואם כן משמעות ברוך שם היינו הודיה ושבח... (בראשית כד כז והרחב דבר) תורה תמימה: הפעם אודה - רש"י, ואף על פי שגם אדם הראשון הודה, כבתהלים קל"ט, מכל מקום לא היה מי שהודה על שהגיעו יותר מחלקו כלאה. (בראשית כט לה) שפת אמת: ענין הלל והודאה ולכאורה אחד הוא, ומאא"ז מו"ר זצלה"ה שמעתי כי הם נגד יהודה ויוסף, והוסיף לי ביאור כי הלל הוא באור נגלה ובהיר. ויראה לפרש כי לשון הודאה הוא על מה שהיה נראה לו טוב, והאדם מודה שהוא טוב וחסד, (שהרי גם על וידוי חטא נקרא הודאה). *והנה כתיב "אודה ה' בכל לבב", פירוש בשני יצריך, אם כן נראה כי הודיה הוא אחר התיקון שהאדם גבר על היצר הרע ולא נדבק בעולם הזה, אף שהיה לו כמה נסיונות, ואז מודה גם על הנסיון שהיה צר לו אז מודה עתה, שרואה למפרע שזה היה חסד עליו. *אבל הלל הוא מי שמופרש מעולם הזה, ומשבח על ידי שרואה גבורת ה' ונפלאותיו... (חנוכה תרל"א ג) אא"ז מו"ר ז"ל הגיד בשם רבותינו ז"ל פירוש הגמרא... והיינו שיש נקודה פנימיות בכל איש ישראל שאין שם מגע נכרי רק שצריך להיות שנקודה זו תתפשט בכל האדם, ועל ידי ההלל והודאה יכולין להכניס נקודה זו בכל הנפש, והוא על ידי זה ששמח האדם בנקודה זו ונותן הודאה להקב"ה על שזכה להיות בכלל ישראל, על ידי זה החשק יכול להרחיב הנקודה. והנה הלל והודאה הם ב' מדריגות, שהלל הוא שבח, וצריכין להיות מקודם אצל האמת, כמ"ש הללו עבדי ה' שלא להיות משועבד לשום דבר רק להשי"ת, אבל הודאה יכול להיות לכל איש ישראל, ואף המלוכלך בחטא, על ידי הודאה ווידוי דברים מתקרב... וגם הודאה על נס, ודאי הוא על ידי זה שמבינים שאין ראויים לנס, כי מה שייך הודאה להקב"ה על נס, הלא אין הפרש לפניו בין נס לטבע, רק על ידי שמבינים שאין זוכין לנס שייך הודאה, ועל ידי זה משיגין אחר כך עומק הנס להלל לפניו. (שם תרל"ג ו) מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ... ופירוש הלל והודאה נראה כי על ידי הנס דחנוכה נתקדש שם שמים, כמ"ש ולך עשית שם גדול וקדוש, שראו הכל נצחונו של השי"ת וגבורותיו, ועל ידי זה נפל פחד השי"ת על הכל, ומצד נצחונו ית' הוא ההלל לשבח לפניו, ומצד קבלת היראה להודות לפניו להיות נכנע ולהבין שפלות עצמו הוא בחינת הודאה... (שם תרל"ד ב) הלל והודאה הוא שמחה והכנעה... כי אין שמחה של מצוה מתקיים בלי הקדמת היראה והכנעה, שעל ידי זה היא עומדת לעד... כשיוצאין ממלכות בשר ודם נעשין בן חורין יכולין לקבל מלכות שמים וצריך להיות עיקר השמחה על זה שיוכל לשעבד עצמו להשי"ת... ועל ידי הודאה יוצאין מיצר הרע שהוא הכנעה לב נשבר, דלא שליט יצר הרע רק בגסות, ונמצא הודאה הכנה אל ההלל... (שם תרל"ה ז) לשנה אחרת קבעום ועשאום יו"ט בהלל והודאה, דבמה שהקב"ה עושה לנו נסים יש לתת הודאה על גוף הנס, היינו הצלה מאומה הרשעה, וגם להלל לפניו על כל המעשה, כי הרבה רווח והצלה לפניו ית' שלא היה מסבב להצטרך לעשיות הנס, רק הוא חיבה יתירה שהשי"ת חפץ לעשות נסים לעמו בני ישראל. ובעת שנעשה להם הנס שהיה עת צרה ונושעו מהצרה לא היה להם כל כך ישוב הדעת והודו להשי"ת על ההצלה, ואחר כך לשנה אחרת הבינו כל זה שיש להלל על כל המעשה שסיבב הקב"ה המלחמות כדי לעשות להם נס, כי ההודאה בעת צרה והלל בעת הרווח... (שם תרל"ו ה) בהלל והודאה... אמנם הודאה הוא לאשר אין עבודת התחתונים כראוי, ולכך מתרחקין ממלכות שמים קצת, אך כשהקב"ה ברחמיו עושה נסים לבני ישראל מודים לפניו ית', שעל ידי שנתרחקו ואחר כך מתקרבין *מצד זה יש בחינת הודאה שמודה על דבר הנוסף... והלל והודאה שניהם גימטריא אלקים, *וכל זה ידוע בסוד מצות נר חנוכה. (שם תרל"ז) בהלל והודאה... לכן בשנה האחרת שהרגישו קבלת מלכות שמים וזה הלל, *ואחר כך נתנו על זה עצמו שבח והודאה שזכו להלל את ה' על ידי שיצאו מכלל עבדי בשר ודם. וביאור הענין דהלל הוא לה' בלבד, והודאה הוא בהשתתפות נפש האדם, *הלל הוא הארה אמיתיות... שמתבטל כחות האדם על ידי הזכרת שמו הגדול יתברך, ואז אין האדם זוכר ממהות עצמותו רק להלל לפניו ית'... ובעולם הזה אין אנו מוכנים תמיד לזה... אבל הודאה הוא תמיד, כי בכל מקום יש להודות לה', ואדרבא, מי שבשפלות יותר צריך ביותר להודות... (שם תרל"ח ה) חז"ל עשו עיקר מנס דנרות... והודאה הוא על מה שיצאו מתחת יד הרשעים, והלל הוא על שנכנסנו תחת יד מלכות שמים, כמ"ש הללו עבדי ה' ולא עבדי יון, וצריך להיות עיקר השמחה מה שיצאנו לחירות כדי שנוכל לקבל אחר כך מלכות שמים... (שם תרמ"א) ואדוני מו"ז ז"ל אמר כי על כן תקנו בהודאה, דכתיב וירכתיה די נחש, שאינו מניח לכרוע עצמו כראוי לפני הקב"ה... וכשגברו על קליפת יון תיקנו שבח במודים. ולבאר נראה כי אז"ל שצריכין לכרוע עד שיתפקקו ח"י חוליות שבשדרה... ועל ידי הכריעה והודאה לפני הקב"ה מתטהרין הח"י חוליות ומתפתחין, כי זה הקליפה מעכב החיות שבחוליות להתגלות, לכן יש כריעה וזקיפה... וזה בחינת הלל והודאה, וכן כריעה וזקיפה... (שם תרנ"ד) עשאום יום טוב בהלל והודאה, הלל מיוחד לבני ישראל, כמ"ש עם זו יצרתי וכו' תהלתי יספרו, והודאה הוא אשר זכו בני ישראל ליקח חלק שאר האומות, כי באמת הכל צריכים להודות אליו ית"ש... אבל כאשר החמיצו תולדות יפת ועמד מלכות יון להשכיח אותנו תורת ה' ומצותיו ניתן לנו חלק השמאל גם כן... (שם תרנ"ו) מזוזה בימין... וזה ענין הודאה שתקנו, כי ההלל מיוחד לבני ישראל בכל הישועות, והודאה הוסיפו לפי שראו שנס הזה הוא להשאיר הארה גם לימי הגלות, כשיהיו בחוץ... (שם תרנ"ז) ענין הלל והודאה הם שם א"ד ושם אהי"ה, כי כל נפלאותיו של הקב"ה הם סתים וגליא, וכשנעשה נסים לאבותינו יש הלל על הישועה שבני ישראל מרגישין ורואין, אבל עומק נפלאותיו אין לשער ולספר, כמ"ש ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך, וזה עיקר הישועה התיקון שנעשה למעלה, וזה בחינת הודאה מה שאין רואין בעין, רק שמבינים מן הנגלה הנסתר, ועל זה יש להודות... (שם תר"ס) הלל והודאה בחינת נפש וגוף, כי הלל הארת הנשמה והנפש, כמ"ש "כל הנשמה תהלל", *והודאה הכנעת הגוף להסכים עם הנפש, ולכן יש כריעת הגוף בהודאה, *וכתוב "הוציאה ממסגר נפשי" עי"ז להודות, כי הנפש במאסר הגוף, וכשיש גאולה וחירות אל הנפש צריכין להכניע גם הגוף להודות לה', כי הודאה בפה שהוא בהשתתפות הגוף, והלל במחשבה ורצון, והם בחינת גאולה ותפלה... (שם תרס"א) כשעמדה מלכות יון הרשעה להשכיחם תורתך, כי היה להם חכמה טבעית, וזו מביאה שכחת השגחת הבורא ית"ש... שהיו בקיאין בחכמת גלגל המזלות, אבל באמת הנהגת כל הגלגל הכל על פי הנהגה עליונה... ולכן תיקנו להלל ולהודות, שעל ידי הודאה והלל לה' על כל הדברים זה מביא הזכרון שלא להיות נטבע תוך הטבע ולבא לשכחה... (שם) [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 05.07.23, 23:22:00
  • י

    איך להיכנס יותר לפנימיות התורה

    2023
    144
    0 הצבעות
    144 פוסטים
    1 צפיות
    ש
    המשך ההודעה המקורית (חלק 2/2) כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcQ2DcvQVzr6%2BUs%3D6Ng3tvTqd5fP05ftMpfkZO-QRfS2Dg%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAE%2BCa2AUFyNdtUh5%2B6CxfQxAWMNJiLC%2B3vY1tF8GK5A%3Dup6qNg%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcSuhFHmE8NqXx0S-JB5hk1%2Bu6La4F2xapkW%2B0FJ0fyncQ%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CA%2BbRHtJcuGspqF6sTJ0n4Tu6WDyFN2pm5xp0%2BGnTzFyYHJFrow%40mail.gmail.com. -- בכבוד רב שמחה פרוינד 05484-30-988 [email protected] -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAAe0dKR-2BB4agJGqM_5EFxxQZyqvsanWEeZR1ckuTzHwGhD8g%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAKXx%2BP2hxQqh8exQPB9q1aTar5fZD_%3DTEzd46hg7XkXiWWq1rA%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADhfkR_NqFZhtENZO2b9vDTwO06nAMzOMM4%2Bv1wpheGTLVh_vA%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAJ8ZmEJLSZXRm-xDW3wLEH-WHSMTi1afC_j2_jLHu_9q1yxXJA%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/d7cec048-d32a-4d4a-a2e2-1b70a66413c0%40localhost. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/4F08B7C3244C4DF08D86D53CA48449ED%40user99b7abd310.
  • ו

    ביקוש טקסט מספר באישי - שו"ת בית יצחק (להג"ר יצחק שמעלקיש) חלק אורח חיים סימן יח

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    המשך ההודעה המקורית (חלק 2/2) ושוב ראיתי ברמב"ם פסק דאפי' אם קידשה עצמה לאחר לוקה על הגירושין ומשמע דלא כמ"ש לעיל דהריצוי שלה מהני שלא יהי' עבירה אך דמ"מ לא קיים. אך דל"ה מבטל הוא אך איהי ורמב"ם פסק קיימו ולא קיימו ומ"ה פסק דלוקה ונמצא דמ"מ עבר עבירה שנעשה שליח דע"י כן לא יוכל לקיים. ורק דאין לוקין למ"ד דבעי שיבטל. והוא לא מבטל נהי דמה שנעשה שליח הוא מבטל ע"י כן. גם זולתו בטל העשה מחמתה דהיא אינו מרוצה לו ומשמע מרמב"ם דאם היא אינה מרוצה לו נמי לוקה אך הוי ספק שמא אח"כ תתרצה. משא"כ כשנתקדשה. ולפ"ז באמת הוא עשה עבירה. אך אין זה שייכות לאשל"ע כיון דהיא לא עשתה עבירה כלל וגם המשלח לא עשה עבירה ורק השליח וזה הוי עברת השליח ובכי הא ל"ש אשל"ע: (יד) ודע ששמעתי קושי' בשם הגאון מהר"ע איגר בהא דמקשה אי דקטלה קלב"מ ודילמא היא היתה טריפה ואינו חייב מיתה וחייב מלקות מטעם ביטול עשה. והיא קו' חזקה ולי נראה לפמ"ש הרמב"ם ממשנה דכתובות דאם היתה האנוסה שני' או אשה שאינה ראוי לקיימה אפי' מדרבנן אינו בעשה דולו תהי' לאשה. א"כ נסתפקתי בנשא אנוסה ושהה עמה עשר שנים דלדינא דמתניתין כופין אותו להוציא. אם מותר לגרשה כיון דאינו ראוי לקיימה. או לא ולדעתי זה תלי' בשני טעמים שכתב המ"ל בה' נערה הל' ה' דלטעם הראשון והוא טעם הכ"מ שכתב שם דחכמים מצאו סמך מקרא דאשה הראוי' לו א"כ אם לא הוי ראוי אחר נשואין מותר לגרשה אף דל"ה אינו ראוי רק מדרבנן. ולטעם שכתב המ"ל דחכמים עוקרין דבר מן התורה בשב ואל תעשה. א"כ לאחר שנשאה שיגרש אותה הוי בקום ועשה. ואין כח בידינו. ואמנם מלשון הרמב"ם וכן אם נמצא בה דבר זימה אחר שנשאה. משמע קצת אפי' כיעור וכפירוש הכ"מ הנ"ל וקאי שפיר וכן גם על שני'. ומשמע דלא כפי' ב' של המ"ל. ולשיטת המ"ל לא יוכל לגרש אונס ע"י עידי כיעור ובמקום אחר הבאתי ראי' מרש"י מכות ט"ז שכתב שהדירה ופירש"י שמצא לה עון והתוס' הקשה דשוב מותר לגרש ופשוט בעיני דרש"י מיירי בעידי כיעור. וזה מדרבנן ובאונס אסור לגרש מצד איסור דרבנן דהוי קום ועשה. ורש"י יסבור כשיטת הרבה ראשונים והובא בב"י סי' קכ"ח דבכל נדר שדעת רבים דאין לו הפרה היינו דוקא אם הוא לדבר מצוה. והסברא נכונה מאוד דלדבר רשות ההיתר מצוה דכל הנודר כאלו בנה במה. ומצוה לשאול ובודאי רבים מסכימים ומ"ה פירש"י כנ"ל והיינו דכיון שיש עדי כיעור הנדר שלא יהנה ממנה הוי דבר מצוה. ומעתה אם נימא דטעם הראשון של הכ"מ עיקר יש להסתפק בשהה עמה עשר שנים אם עובר בל"ת כשמגרשה ולו' שישא אחרת עלי' ואז אין כופין וראוי לקיימה ז"א דכל כמה דהיא גבי' לא יהבי' לי אחריתא דמה"ט כופין אותה לקבל גט בשהה עמה. וצ"ע דהרי לדעת הרבה פוסקים כופין אותו בשוטים שיגרש. ומה הדין באנוסה בכה"ג (ומצאתי בכתבי קודש מבני הרב החריף הגדול מ' אהרן זצ"ל שנסתפק בנשא אנוסה וראתה ג' פעמים מחמת תשמיש אי מהני בדיקת שפופרת דכל הטעם דבבעל הא' אין בודקין משום שיכול לגרשה ותנשא לשני וכאן אסור לגרשה וחבל על האי שופרא שאבד מן העולם) ואם כנים אנחנו בדברינו גם בטריפה דאינה יולדת ולדעת רמב"ם כופין לגרש כמו אילונית שכתב פ' כ"ד מאישות הנושא את האיילונית וכו' ולא הי' לו בנים ולא אשה אחרת שכופין אותו ומוציא וה"ה לטריפה שידוע בבירור שהיא טריפה דטריפה אף למ"ד חי' אבל אינה יולדת א"כ הוי אשה שאינה ראוי לקיימה מדרבנן. ואינו לוקה אם מגרשה. ואם כבר גירשה לא קאי בעשה דכל ימי' דחכמים עוקרין בשא"ת. ומשמע מרמב"ם פט"ו ופוסקים דמדרבנן לא ישא אשה שאינה בת בנים אף ביש לו בנים כבר והגם דעדיין ה"מ לאוקמה ביש לו אשה אחרת. דאז ע"כ נושא אותה בלי ספק מ"מ עכ"פ הרוחנו דבסתמא א"א ללקות בטריפה כיון דמדרבנן אין רשאי לקיימה ול"ק בעשה לשיטת הרמב"ם הנ"ל. אמנם מאוד ראוי להסתפק בכ"ז לפי שלא מצאתי מבואר: ושוב נ"ל ברור דאין יכול לגרש אף בשהה עמה עשר שנים דטעם רמב"ם הוא משום דאינה ראוי דרבנן מיקרי אינה ראוי מדאורייתא והמ"ל בה' סוטה פ"ב כתב דאף לרמב"ם דאיסור דרבנן הוי אינו מנוקה מעון מדאורייתא זה היכא שאין לו היתר אבל במעוברת ומינקת חבירו כיון שיש היתר לא משוה הדרבנן לאינו מניקה מדאורייתא. וה"ה לענין אינה ראוי דדוקא בשני' שאינה ראוי לקיימה עולמות אבל בשהה עמה עשר שנים אלו יתנו לו אשה אחרת מותר לקיימה אף באין נותנין לו אשה אחרת האיסור דרבנן לא משוה לאינה ראוי מדאורייתא ואסור לגרשה. כן נ"ל: (ושוב ראיתי בעצי אלמוגים סי' ב' אות י"ט שכתב באנס שני' דא"צ ליקח אותה ומ"מ בנשאה עובר בלאו אם מגרשה דהוה קום ועשה ומתוך כך הקשה דמשכחת מלקות באונס שגירש באנס שני' ועבר ונשאה דחייב מלקות בעבר וגירשה דהגירושין הוה קום ועשה וחכמים אין עוקרין דבר מ"ה בקו"ע ואסור להחזירה דבזה חכמים עוקרין בשוא"ת וביטל העשה וחייב מלקות ולוקמה בגמ' דמכות בהכי ולפענ"ד הדבר ברור דאינו לוקה אף דמה שיש להקשות על דבריו למה ילקה הרי הוא אנוס בתקנתא דחז"ל דהוא רוצה להחזירה וחכמים אין מניחין כמ"ש תוס' שבת ד' יש לישב בנקל דכיון דהוא פשע שגירש באיסור אינו דומה לדברי התוס' כמ"ש במקום אחר מ"מ לדעתי מותר לגרשה דכיון דחכמים עקרו לדידי' העשה דולא תהי' לאשה אין עליו הל"ת דלא יוכל לשלחה כמו דאמרינן בר"ה ו' לענין נשים אם הם בב"ת. (ואף דשם הוא איבעי מ"מ בזה דסמוכי קראי הדבר ברור שהיא כן) ואף אם לא נאמר כן מ"מ נ"ל דהיכא דחכמים עקרו ד"ת בשוא"ת ואח"כ מסתעף מזה קום ועשה יש כח ביד חכמים לעקור. כדמוכח בתוס' פסחים ס"ב שהקשו לר"ח איך מביא חולין לעזרה כיון דמדאורייתא פטור [וצ"ע בקושיתם דהרי ר"ח ס"ל ביבמות דחכמים עוקרין דבר מ"ה בקו"ע] ותי' דכיון דלא נזרק הדם אינו יוצא ומותר לצאת באחר. הרי דכיון דחכמים עקרו בשוא"ת מותר להביא אחר בקו"ע וכן צ"ל לדברי התוס' יומא ז' ד"ה כיון דיחיד היא עיין שם היטב וה"ה הכא אף שיש לחלק דשם כיון דאינו יוצא אין לזרוק הדם והוה כנשפך ומ"ה מותר להביא אחר וקצת יש ראי' להיפך מתוס' שבועות ל' ע"ב ד"ה אבל שכתבו דאף דכבוד הבריות דוחה בשוא"ת מ"מ כיון שאחר יעבור בקו"ע אח"כ לא מיקרי שוא"ת אבל גם משם יש לחלק והעיקר ברור דכיון דאסור לדור עמה דרך אישות מותר לגרשה כדמוכח מתוס' מכות שם שכתבו במצא לה עון מותר לגרשה אף דגם בזה אין מחויב לגרשה לחד שיטה בתוס' זבחים ב' וה"ה בשני' ואני איני מסופק רק אם נאסרה עליו אחר הנשואין מדרבנן אבל לא בנאסרה קודם נשואין: (טו) ואמנם לעיקר קו' הגאון ר"ע הנ"ל הנה הסוגיא במכות קאי לר' יוחנן דס"ל ביטלו ולא ביטלו. ור"י ס"ל בנדה ד' כ"ד טריפה חי' עיין שם ברש"י ריש הדף. והתוס' כתבו בסנהדרין ד' ע"ח דאף מ"ד דס"ל טריפה חי' מ"מ הורג טריפה פטור משום דסופו למות בחולי זו ומשמע מתוס' דל"ה ספק אי חי דאל"כ לא הקשו מידי ועיין תוס' ע"ז ד' ו' ובמקום אחר ביארנו דמדס"ל טריפה חי' לא דחי בודאי אך דהוי ספק אי חי' דמ"ד טריפה אינה חי' היא על צד הודאי או הרוב ומ"ד טריפה חי לא דחי בודאי דאיך נפלגו מן הקצה אל הקצה אך לדידי' הוי ספק ולא מוכרע אי חי אי לא ומ"מ גרע משאר אדם (וקצת יש להקשות לפ"ז מאי מקשה בריש אלו טריפות למ"ד טריפה חי מקרא דזאת החי' ודילמא הוא נמי דריש כן החי בודאי תיכול וספק חי' לא תיכול וגם משמע משם מדבעי ילפותא לכל חד הן למ"ד טריפה אינה חי והן למ"ד טריפה חי ולא דחי כ"א קרא שלחבירו וקאי אסברת חוץ ומוכח דמ"ד טריפה חי יליף דחי בודאי ומ"ד טריפה אינה חי י"ל בודאי אינו חי ולזה בעי כ"א קרא וגם משמע הכי מדדריש ר' ישמעאל זאת החי' תיכול חי' אחרת לא תיכול משמע דחי ומ"ה הוצרך התוס' לומר בסנהדרין ע"ח הטעם משום דסופו למות מ"מ לדעתי אין הכרע דכל מאן דאית לי' טריפה חי ס"ל חי בודאי ר"ל דהרבה דס"ל טריפה חי. היינו דהוי ספק אי חי אי לא ומ"ה ל"מ בדיקה י"ב חודש שמא טריפה יכול לחיות) ואמנם לענין הורג טריפה פטור דשמא זה היא דאינו יכול לחיות מחמת טריפתו וספק נפשות להקל אבל אלו ידעינן בודאי דזה יכול לחיות מחמת טריפתו י"ב חודש חייב ההורגו מיתה ואין הכרע לדברי התוס' ולפי הנ"ל ל"ק קושית הג' ר"ע דליכא למימר משכחת ביטלו לחייב מלקות בהורג טריפה דכיון דטריפה חי ואך הטעם דהורג טריפה פטור משום ספק נפשות להקל דלא כתוס' אם כן פטור נמי ממלקות דשמא אדרבה היה יכולה לחיות וחייב מיתה ופטור ממלקות כמו שכתב הפרי מגדים בפתיחה כוללת חלק א' אות ב' לענין ממון דפטור בכגון דא כדמוכח מדברי המג"א סי' רע"ח והארכנו בענין זה במקום אחר וה"ה לענין מלקות שיש לומר דזה ג"כ הוי כחייבי מיתות שוגגין שפטור ממלקות למסקנת הסוגיא דאלו נערות והן אמת דלדעת רמב"ם דס"ל חייבי מיתות שוגגין חייב מלקות ה"ה בספק דחייב אבל לדעת החולקין גם בזה י"ל פטור ושפיר מקשה אי דקטלה דאף בטריפה פטור ממלקות וזה ישוב נכון לקו' החזקה הנ"ל וכ"ש דמיושב בזה מה שהקשיתי קו' נפלאה לדעת התוס' קדושין ע"ג דגוסס אין קדושיו קדושין ודוקא בהקדש הוי הקדש עיין שם לתי' אחד א"כ לישני בשעשאה גוסס ואח"כ הרגה אחר דבמתה מעצמה ודאי חייב מיתה למפרע אך בהרגה אחר הוא פטור וכתבו תוס' סנהדרין ע"ח דאותו שעשאו גוסס אינו חייב מיתה דהרי חובשין אותו ומ"מ אינו יכול לקדשה ולוקמא בהכי שעשאה גוסס ואחר הרגה דלענין קדושין היא ביטל וממיתה פטור ולהנ"ל נכון דהטעם משום ספק שמא לא ימות ומ"מ ממלקות פטור שמא חייב מיתה ושוב נ"ל דאף אם נימא דפטור מממון בספק נפשות במלקות חייב ממנ"פ דאם הוא חייב מיתה מותר להכותו כדאיתא סנהדרין פ"ה עיין שם ואם הוא פטור ממיתה חייב מלקות ודוק: (טז) ושוב נ"ל בישוב קו' הגאון ר"ע בדרך נכון מאוד הנה בהורג טריפה יש להסתפק אי חייב מלקות דלא גרע מחובל בחבירו ובודאי אף המכה טרפה חייב דאחיך היא ורק ביוצא ליהרג אמרינן בסנהדרין ובעירוכין ז' דהכה בו פטור מטעם דעומד הוא לחבול אבל טריפה ודאי חייב וה"ה כשהרגו הרי הכהו בעודו חי וזה ברור לדעתי ול"ה לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד כיון שאין בו מיתה ועיין תוס' ב"ק ד' ע"ד ושבת קנ"ד עוד זאת נ"ל דהורג טריפה חייב לשלם דמי דדוקא משלשים של עבד פטור כדמוכח בגיטין מ"ג בגמר' אבל דמים משלם דהרי בהגהות אשרי לשור שנגח פסק בהורג אדם מהני תפיסה ליורשים נגד דמי' דבדמים לא מיפטר רק מטעם קלב"מ ועיין בקצה"ח סי' ת"ו אריכות נמרץ בזה ולא כדעת הרמב"ם דאין דמים לב"ח ולא תימא דטריפה אין לו דמים דהרי בריש ערוכין אמרינן מנוול ומוכה שחין אין לו דמים והקשה התוס' הרי מזדבין לקנסא ותי' דמיירי בטריפה ומשמע דאם ל"ה מנוול ישנו בעירוכין ונידר ונערך דיש לו דמים ודוקא גוסס אין לו דמים ולא נודר ונערך אבל טריפה נידר ונערך והכי משמע בגיטין מ"ג דמקשה והא חזי למיקם קמי' ואמת דדעת רמב"ם פ"ו מנזקי ממון דאין משלם דמים לב"ח אבל לדעתי בטריפה גם הרמב"ם מודה ולהרא"ש ודאי הכין הוא. וכיון שכן היא א"כ כיון דבין לעולא בין לר"י בפירוש רבתה תורה חובל בחבירו לתשלומין כדאיתא בכתובות ואפי' מלקות אחר פטור כדאיתא בח"מ סי' תכ"ד דאפי' חבל ביום טוב פטור ממלקות דבחובל ממונא משלם מילקי לא לקי לכ"ע א"כ ליכא לאוקמא שהיתה טריפה דמשלם דמי ליורשים וממונא משלם מילקי לא לקו אף על הגירושין כמו דאמרינין בגמ' קלב"מ וממילא בחובל ודאי פטור ממלקות כמו שביארנו וזה ישוב נחמד ונעים ומיושב גם קו' התוס' שהקשה ונוקמא בשוגג ותוס' יסברו דחייבי מיתות שוגגין חייב מלקות כתחילת הסוגיא בכתובות דפליגא במיתה וממון או מיתה ומלקות ולהנ"ל לא קשה דאם סובר חייבי מיתות שוגגין חייב מלקות ה"ה ממון וכיון דחייב לשלם ממון ליורשים אי קטלי' בשוגג הממון פטרו ממלקות. דבחובל ממונא משלם מילקי לא לקי וז"ב אך לרמב"ם יש חילוק בין ממון ומיתה למלקות ומיתה אבל התוס' אין סוברים כן וכבר ביארנו זאת ועכ"פ קו' ר"ע מיושב: והנה במ"ש לעיל בהכה טרפה חייב מלקות יצא כעת לאור ס' מנ"ח וראיתי שם מ' מ"ט שכתב במכה טרפה הכאה פחות מש"פ וכן מקלל טרפה פטור ממלקות וחילי' מגמ' סנהדרין פ"ה דדרשינן במקוים שבעמך וממעטינין מי שנגמר דינו וה"ה טרפה שעומד למות ולפענ"ד נראה מדכתב רש"י בעירוכין ז' טעם דנגמר דינו פטורין מחבלתו משום שעומד להכאה ע"כ לפ"ז בטרפה חייבין. וגם לפי טעם הגמ' סנהדרין אינו דומה טרפה לנגמר דינו דזה אינו ראוי להתקיים כלל דאין מענין את דינו וטרפה ראוי להתקיים פחות מי"ב חודש עכ"פ דתימה לומר דטרפה יגרע לענין קללתו משאר אדם ועוד דא"כ טרפה לא יהי' כשר להעיד אף למלקות דל"ה בזוממי זוממין ולא משמע כן מש"ך סי' ל"ג שכתב דרק לד"נ פסול אמנם מ"ש דאף בהורג טרפה חייב מלקות קצת משמע כנגד זה בכתובות ל"ג תד"ה אלא אפשר והרבה יש לפלפל בזה ולפמ"ש דחייב ממון בהרג טרפה פשיטא דפטור ממלקות דממונא משלם מילקא לא לקי ודוק [ודע דקלב"מ ל"א רק במיתה ומלקות או ממון ומלקות ולא במלקות ומלקות כדכתבו תוס' במ"ק דף ב' ע"ב ובתשו' מהר"מ מינץ סי' כ"ז הקשה בסוגיא דמכות דלוקמא בסירס א"ע דשוב אינו יכול להחזירה וחייב משום ביטל העשה ותי' כיון דחייב מלקות הוי כאלו נסתרס מאלי' לענין זה ופטור ממלקות לביטול העשה וליתא דמלקות אינו פוטר מלקות כדכתיבנא] וראוי להסתפק בשנים שהכו אדם בב"א ומת דאמרינין בסנהדרין ע"ח דפטורין ממיתה אי חייבין לשלם ממון ליורשים ולדעתי פטורים דהוי כחייבי מיתות שוגגין ועדיף מיני' ועוד יש ללמוד מהיקשא מתנא דבי חזקי' דמכה בהמה ישלמנה אף שנים שהכו חייבין וה"ה מכה אדם פטור אף בשנים בב"א והכי מוכח מתוס' ב"ק נ"ג ע"ב ד"ה לענין כופר מדלא הקשו רק אמאי השור חייב ולא הקשו אמאי אדם פטור מממון דלא מיפטר רק משום קלב"מ כמ"ש רש"י ועיין קצה"ח ת"י וע"כ אדם פטור מממון אף שלא הכה רק מקצת נפש הן מפאת דהוי לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד הן מתנא דבי חזקי' ובספר ערוך לנר יבמות כ"ה לא כתב כן ולדעתי נראה כדכתיבנא ובזה מיושב דלא תיקשי בהך דמכות דלוקמא ששנים הרגו ולדעת המק"ח סי' רס"ו בכל דוכתא שנים שעשאו חייבין רק ממיתה פטור א"כ לענין אונס שגורש חייב מלקות אף שביטל הוא ועוד אחר וממיתה פטור ולהנ"ל נכון דעדיין פטור מתנא דבי חזקי': (יז) וע"ד אשר הקשה ביבמות דף כ"ה אהא דהרגתיו לא ישא את אשתו הא לאחר תנשא ומקשה הרי רשע הוא וגזלן דאורייתא פסול לעדות אשה והקשה דממנ"פ אי רשע הוא דמאמינין אותו שהרג א"כ שפיר תנשא אשתו דבעדות אשה ל"ב לאמת הענין ובשלמא בפלוני רבעני לרצוני דנהי דמהימן אבל התורה פסלו לעדות ואיך נהרוג על פי' משא"כ בעדות אשה דל"ב רק לאמת הענין דאפילו עד מפי עד מהני ואינו דומה לדר' מנשה בר יוסף בגזלן ד"ת פסול לעדות אשה דאין מאמינין לו אבל בהרגתי' אם לא מהימן ל"ה רשע ואם מאמינין לו הדבר אמת ע"כ ומצאתי שהרגיש בזה בברית אברהם חלק אה"ע סי' י"ג הנה לפי מה שהוכיח בנוב"י סי' ע"ב בקמא לאה"ע דרב יוסף ע"כ ס"ל דמאמינין לו על העדות שרבע אותו ורק אין הורגין על פיו דרשע הוא דאס"ד דאין מאמינין לו שהוא רשע נהי דלא ס"ל פלגינין דיבורא איך ה"א דמשיאין על פיו אף אם ס"ל גזלן דאורייתא כשר אבל בזה דאין מאמינין לו איך משיאין על פיו ועל כרחך אם ל"א פלגינין דיבורא ס"ל דנאמן על גוף המעשה ולשיטתי' בודאי הקושיא קשה מאי מקשה מדר' מנשה שם חשדינין לי' לשקר כמ"ש רש"י בב"ב קנ"ח דסתם גזלן שקרן אבל בזה דאמר הרגתיו אי לא פלגינין דיבורי' מאמינין לו א"כ שפיר משיאין אשתו ובאמת כבר הקשה זאת בתשו' גור ארי' למחותני הגאון מבראד על הנוב"י עיין שם ואמנם לפענ"ד נראה דבאמת אי לא פלגינין דיבורא. אין מאמינין לו על גוף המעשה והסברא מוכחת כן דאם נאמין לו שהוא גזלן הוא שקרן ג"כ כפי' רש"י בב"ב קנ"ח ואם היא אך שקרן אין מוכח שהוא גזלן א"כ נתפס הרע במיעוטו ועוד כל דבר מעמידין בחזקתו ואומרין שעד עתה הי' בחזקתו כמ"ש התוס' חולין י"א דאמרינין השתא נטרפה א"כ כשאתה מחזיקו בגזלן כבר יצא מחזקתו ואין אדם נאמן על עצמו שיצא בחזקתו ואמרינין השתא יצא מחזקה שהוא שקרן וע"כ אין מאמינין לו על גוף המעשה ומאי דקשי' לי' לנוב"י א"כ מאי קאמר וכ"ת שאני עדות אשה איך ה"א דנאמן לעדות אשה נ"ל דבאמת יש לדקדק לשיטת הפוסקים דע"א נאמן מדאורייתא א"כ מאי קאמר דאקולי בה רבנן אך הנראה הנה מה שנאמן ע"א הוא מטעם מילתא דעבידי לגלויי וביאר הנוב"י והתשב"ץ ח"א סי' פ"ב דהטעם דעד מירתת שמא יתברר שקרו ונ"ל דבאומר הרגתיו ל"ש זה דנאמן מטעם מירתת שיתברר שקרו דיותר טוב לו שיתברר שקרו ואיננו גזלן משנאמין לו שהוא גזלן וענין מירתת ל"ש בזה אך עכ"ז יש סברא דדייקא ומינסבא ולא כמ"ש הנוב"י סי' ל"ב דהעד מירתת מטעם דייקא דידה דגם זאת ל"ש בגזלן אך לפי המובן הפשוט דאנן סמכינין דבודאי האשה דייקא ואף אם נתיר לה האשה לא תשא עד שתדוק היטב ומעתה אף אם אין מאמינין לו מטעם א"א משים עצמו רשע ויותר מאמינין שאומר שקר מ"מ אקילי רבנן מטעם דייקא דידה ובודאי נתברר לה אמת הדבר ומקשה א"כ גם גזלן דאורייתא יהי' מהני לעדות אשה נהי דחיישינין למשקר אבל עכ"ז יהי' נאמן ע"י מטעם דייקא דידה וזה פשוט בפי' הגמר' דלא כנוב"י ומאי דקאמר ר"י רשע הוא והתורה אמרה אל תשית ידך היינו דגם רשע הטעם דפסול דחשוד למשקר כדמוכח כולה סוגיא דיבמות ודסנהדרין ועיין בתוס' דחשיד על העריות הוי כרשע דחמס שחשיד לשקר בשביל הנאתו עיין שם וכיון דאם אמת שהוא רשע נמי חשיד לשקר אמרינין דהוא שקרן ולא גזלן כנ"ל וע"כ ל"ק קושיתו: ובאמת בהך ענינא נ"ל לישב באופן אחר דזה תלי' אי בעינין רשע דחמס דאי בעינין רשע דחמס מטעם דאם רע לשמים ולא לבריות לא חיישינין שיעיד שקר ויהי' רע לבריות חזינין דרשע ל"ה פסול הגוף ול"ה כמו קרוב משא"כ למ"ד לא בעינין רשע דחמס ע"כ טעם דאל תשית ידך משום פסול הגוף כמו קרוב ואלם ודומיהם אף דל"ח למשקר ולפ"ז רב יוסף דס"ל מהימן דהוי רשע ומ"מ אין נאמן שהרג חבירו ול"א אם נאמין לו שהוא רשע ע"כ הרג כקושיתו משו' דס"ל רשע פסול מטעם פסול הגוף אף אם אינו משקר ורבא יסבור כשיטתי' דל"ה פסול הגוף רק משום דמשקר ובזה יש לפלפל הרבה לפ"ז בעדו' אשה דפסול הגוף לא איכפת לן אך חשש דמשקר דהרי מסל"ת מהני גם בגזלן א"כ לכ"ע בעי רשע בחמס וכאן אם נימא ממנ"פ שוב קשי' מאי קשי' ממתניתין לר"י וכן כתב בנ"י פ' זה בורר להדי' דלעדות אשה לכ"ע לא פסול רק רשע דחמס עיין שם ועיין בר"ה כ"ב ברש"י שכתב דכל הני פסילין משום משקר וטורי אבן הקשה דאנן קיי"ל כאביי דל"ב רשע דחמס ולהנ"ל ניחא דבעי לאפוקי אם אינו רשע דחמס אף פסולי דאורייתא כשר לעדות אשה כדברי הנ"י הנ"ל באופן שצ"ע בסוגיא אך בלא"ה כבר כתב הגאון מליסא בקהלת יעקב סי' י"ז דאין הלכה כנ"י וגם בעדות אשה ל"ב רשע דחמס והארכתי בתשובה מזה אחת היא מה שאזכור בתוס' שם שכתבו דהא דמקשה במכות נרבע היינו בנרבע לרצונו ומטעם רשע וצ"ע לפמ"ש המהרי"ט והובא בקצה"ח סי' נ"ב דרשע לא פסול רק אחר שעבר עבירה ולא בשעת מעשה עבירה כמ"ש התוס' חולין י"ד לענין שחיטה דבאותו שחיטה עדיין כשר הוא א"כ שם במכות דל"ב הגדה בב"ד רק ראי' ומה מקשה נרבע יציל והלא לא נעשה פסול רק אחר המעשה ומזה מוכח דלא כסגן הכהן במהרי"ט ומ"ש בקצה"ח לחלק בין רשע דחמס ל"ש בהך דמכות דהטעם ברשע דחמס שחשיד לשקר וכיון שיש שני עדים בלא"ה ל"ש חשש שקר ודוק שוב מצאתי בקצה"ח שם הרגיש בזה בעצמו: ובאמת לשיטת הסגן הכהן הי' מקום להקשות מאי מקשה בסנהדרין מלוה בריבית דרשע הוא והרי י"ל דעשה תשובה ואין לומר דבעי תחילתו וסופו בכשרות כשיטת הפוסקים דבפסול רשעות בעי נמי הכי דלשיטת הסגן הכהן דרשע לא מיפסל רק אחר המעשה א"כ בשעת ראי' כשר הי' וגם בשעת הגדה עשה תשובה והוי שפיר תחילתו וסופו בכשרות אף שבנתים פסול וכן יש להקשות בהך דהרגתיו ביבמות וזה הערה גדולה לדבריו אולם הרבה חולקים עליו ועיין במהרי"ט וקצה"ח סי' נ"ב מה שכתבו בזה ודוק. מיהו לפענ"ד נראה ברור דבהורג נפש ל"מ תשובה עד שימות ואף דלענין עושה מעשה עמך אמרינין בסנהדרין פ"ה ביצא ליהרוג כשעשה תשובה מ"מ לענין עדות ל"מ דקרא כתוב אשר הוא רשע למות ומשמע דהוי רשע עד שימות ועיין בנו"ב קמא סוף סי' ל"ה וביעיר אזן אות מ' סי' כ' ועיין בנ"י יבמות דמייתי לקרא לענין דאף מ"ד בעי רשע דחמס בהרגתי ודאי פסול והגו"א יהודה הקשה בתשו' הנ"ל למ"ל לנ"י ת"ל דהוי רע לשמים ולבריות ולהנ"ל נ"מ מקרא דל"מ תשובה עד שימות ועיין בא"ח סי' קכ"ח ומ"מ משמע מהפוסקים דהרג בשוגג כשר לעדות אף דגמ' יליף מרשעים יצא רשע על שוגג וקרי' רשע מ"מ לעדות כשר: ושוב מצאתי בשבות יעקב ח"ג סי' קמ"ז שכתב דבהרג נפש בשוגג כשר לעדות וראי' ממשנה דמכות ומה דאמרינין במכות ד' י' מרשעים יצא רשע על הורג נפש בשוגג הוא רק דרש בעלמא דבאמת לא מיקרי רשע אולם מה שכתב עוד שם דבהרג במזיד ועשה תשובה כשר לעדות דלא כמ"ש לעיל לדבריו קשה הקושיא שהקשיתי על שיטת סגן הכהן אמנם לדעתי נראה דגם השב"י ל"ק רק בהורג נפש בלא התראה אבל אם באמת חייב מיתה אין שום סברא להכשירו לעדות אף שעשה תשובה ושוב מצאתי בשושנת העמקים סוף כלל ו' כדברי עיין שם שהאריך: ידידו ד"ש באהבה, יצחק שמעלקיש האבדק"ק הנ"ל בשולי המכתב עיין ברכות מ"ז בעובדא דר"א ששחרר עבדו והשלימו לי' דמקשה ממשחרר לעבדו עובר בעשה ומשני מצוה שאני ומקשה מה"ב היא מצוה דרבים שאני ואולם בגיטין ל"ח איתא ג"כ עובדא הנ"ל ולא מקשה מה"ב היא ותמהו רבים ע"ז ונ"ל לישב דהנה נסתפקתי במפקיר כל נכסיו והי' בהן עבדים דדינא דעבדים קנו עצמם ב"ח אי ג"כ עובר בעשה אי לא. ולכאורה הבאתי ראי' מדיוצאין בדמאי מטעם דאי בעי מפקיר לנכסי' ואס"ד דעובר בעשה אם הי' עבדים אמאי נקט סתמא דיוצאין והרי משכחת לה בהי' עבדים בנכסיו דל"מ מפקיר דיעבור בעשה וע"כ דאינו עובר מיהו יש לדחות דמצי מפקיר נכסיו חוץ מעבדים ומ"מ הוי עני דאין מחייבין אותו למכור ביתו וכלי תשמישו כדאיתא במשנה דפיאה עיין ב"ק ז'. ועיין כתובות ס"ז וה"ה עבדים [ולמ"ש הברטנורא דדוקא בלקט וכו' נוטל צ"ע אי מותר לאכול דמאי אם יש לו כלי תשמיש שוה הרבה] ולדינא נ"ל הנה למ"ש בנתיבות סי' צ"ז דמותר למשכן בשביל חוב ופקדון ביחד ואינו עובר בלאו הואיל שמכוין בשביל דבר האסור ודבר המותר ה"ה להפקיר כל נכסיו רשאי כיון דעביד דבר האסור ודבר המותר ומכוין לזה אמנם לעיל חלקתי עלי' [עיין בש"ה ס' ז' באריכות] ולכן הנראה דאם הפקיר כל נכסיו ואין עושה כן בשביל העבד מותר הרי זה דומה קצת לפורש מצודה לצורך דגים טמאים דאסור משא"כ בפורש מצודה לצורך דגים טהורים אף דיודע שיהי' ג"כ דגים טמאים מותר וה"ה במפקיר נכסיו אף שיודע שהעבד יצא לחירות מותר. וכש"כ להר"ן דס"ל דעיקר האיסור הוא משום לא תחנם ואם אינו עושה בשביל העבד מותר כש"כ דמותר להפקיר נכסיו אם אין כונתו בשביל העבד. והנה הר"ן כתב דעיקר האיסור הוא משום לא תחנם והיכא דעושה לטובת עצמו אין כאן איסור והוי כלוקח דמים. ובאמת כעין סברת הר"ן נמצא בתוס' ע"ז כ' ד"ה ר"י שכתבו דאם עושה מפני דרכי שלום אין עובר משום לא תחנם דדרכי שלום אין זה מתנת חנם עיין שם והמג"א סי' צ' תמה על הר"ן ז"ל מהא דמקשה בברכות והא מה"ב היא ולהר"ן אין כאן עברה וע"כ דלא כהר"ן והטעם דנהי שיש סברא לומר טעמא דקרא משום לא תתן לו חני' מ"מ אנן לא דרשינן טעמא דקרא לקולא ואסור לשחררו אף לטובת עצמו דאינו דומה למכירה (ועוד דברי הר"ן צ"ע דאנן פסקינין כרבנן בב"ק פ"ח דעבד בכלל אחיך ובגיטין י"ב איתא שמצוה לזונו ול"ש עלי' איסור לא תחנם) אמנם להפקיר כל נכסי' וכונתו שיוכל לצרף העבד לתפלה לדעתי מותר דבשלמא אי משחרר העבד לבד נהי דהכונה לצרכו התורה אסרה השחרור יהי' הכונה מה שיהי' משא"כ במפקיר כל נכסיו גוף ההפקר מכל נכסיו מותר ונהי דאם כונתו אך בשביל העבד אסור אבל אם כונתו לטובתו לא בשביל העבד מותר ולפ"ז כשהקשה בגיטין אר"א ממשחרר עבדו וקשיא דלמא ר"א שחרר עבדו ע"י שהפקיר כל נכסיו ובזה אין אסור אך למה דס"ד שעושה אך בשביל העבד גם זה אסור ולכן הקשה ומשני מצוה שאני הכונה דכיון דאינו עושה בשביל העבד רק לצורך מצוה אינו עושה איסור בשהפקיר כל נכסי' ומיירי כה"ג ולכן לא הקשה מה"ב הוא דבמפקיר כל נכסיו אין כאן עבירה אמנם בברכות דמשני בתחלה תרי הוי שחרר חד ונפיק בחד ומקשה ממשחרר דעובר בעשה ומשני מצוה שאני וע"כ ר"א לא הפקיר כל נכסיו דהרי צירף חד והאחד שחרר בפירוש שפיר מקשה מה"ב היא דבשחרור אף בעושה לצורך עצמו נמי עבירה הוא ודוק. ובפשיטות י"ל דבגיטין הגי' דר"י אמר שמואל ס"ל משחרר עבדו עובר בעשה ולדידי' מקשה מר"א שפיר משני מצוה שאני והיינו שר"א הפקיר כל נכסיו כדכתיבנא דהרי שמואל ס"ל המפקיר עבדו יצא לחרות ואף אם נאמר דשחרור בפירוש בלא הפקר ל"מ להקשות מה"ב היא דהתוס' כתבו דהיכא דהמצוה יכולה להיות בלי עבירה ל"ש מה"ב וכאן יכול להיות בלי עבירה רק ע"י הפקר כנ"ל משא"כ בברכות הגי' ר' יהודה לבד והוא בעל מימרא דמשחרר עבדו ועלי' מקשה ולדידי' לא שמעינין דמפקיר עבדו א"צ ג"ש ולדידי' המצוה אינה יכולה להיות בלי עבירה שפיר מקשה מה"ב מיהו לומר דר"א עשה עבירה אף דל"ש מה"ב לא נהירא לי וזה צ"ע גם על הנוב"י קמא בסוף הספר ודוק: ודע דכעין הספק שנסתפקתי במפקיר כל נכסיו אי עובר בעשה דלעולם בהם תעבודו נסתפקתי בהקדיש כל נכסיו לבדק הבית והי' בהם תמימים אי עובר בעשה דמתפיס תמימין לבד"ה או בל"ת למ"ד דהוא בל"ת וקצת ראי' דאינו עובר מדהקשה בגמ' תמורה למ"ד כמדארל"ת אעל"מ מהך דמתפיס תמימין דאם עשה עשה ולישני דהקדיש כל נכסיו ודעת הפוסקים דמקנה דשלב"ל עם דבר שב"ל קנה ה"ה לדעתי בהקדיש כל נכסיו לבדק הבית קנה הקדש משום מיגו ולא פלגינין דיבורי' [הגם שלא מצאתי עדן הדבר מבואר אי לענין כמדארל"ת נמי דינא הכי] ולישני דמיירי בהכי וע"כ מוכח דבכה"ג אינו עובר כלל ובברייתא קתני דעובר וע"כ לא מיירי בהכי עוד ראי' ממשנה דשקלים במקדיש נכסים והי' בהם בהמות דהדמים יפלו לבד"ה ואס"ד דעובר בלאו נימא דכונתו הי' למזבח דחזקה ל"ש היתרא וע"כ דאינו עובר בלאו מיהו עדיין קשה למאן דס"ל בירושלמי דפלוגתת ר"א ור"י קאי במקדיש עדרו ויש לעיין בכ"ז אולי אזכה לבאר במקום אחר ועיין עוד בגיטין ט' באומר כל נכסי לפלוני עבדי ודוק: הג"ה לעיל אות ו' הגהתי בדברי רשב"א שבת צ"א זר וכתבתי דחולק על הרמב"ם וס"ל גם זר שאכל תרומה טמאה אינו במיתה וכעת ראיתי בחידושי רמב"ן מביא שם להדי' כן בשם ר"ש והוא חולק עליו וס"ל כרמב"ם. והנה מה שהוכיח בשעה"מ פי"ז מא"ב כרמב"ם מדחייב חומש אתרומה טמאה יש לדחות דהרי בסיכה נמי חייב חומש וכתבו תוס' ישנים יומא ע"ז דהיא מדרבנן ואמנם לרש"י דסיכה כשתי' מדאורייתא חייב חומש מדאורייתא אף דבודאי אין חייבין מיתה אסיכה. והנה מתוס' שבת צ"א נמי משמע דס"ל כרשב"א מדהקשו מה בין כזית לחצי זית דהרי בתרומה טמאה אינו אלא עשה וח"ש נמי אסור מ"ה ואם בזר חייב מיתה הרי שני ושני ולא הוצרכו לתרץ דזית חשוב ללקות עלי' בכ"מ דהרי הנה יש חילוק וע"כ יחלקו על הרמב"ם והנה הרב החריף ובקי מ' יצחק צבי העמרלינג נ"י מפ"ק הקשה על שיטה זו אמאי טבל ותרומה מאכילין טבל לחד מ"ד ולחד מ"ד תרומה דהוי במיתה במי שאחזו בולמס ויטמא הטבל דל"ה רק איסור דרבנן לדעת הר"ש פ"ג מ"ג דחלה בשם ירושלמי דלטמא טבל אינו אסור מ"ה ואח"כ יפריש תרומה ותרומה טמאה אינו אלא עשה ולישב זה נ"ל דאין לעבור על איסור דרבנן להקל מעל החולה כיון דגם אח"כ יהי' בעשה ולפ"ז נ"ל דהא דמוקי בגמ' ל"צ בשבת קאי רק אדברי רבה דאיהו הא קמ"ל אבל פלוגתא דב"ת ורבנן רק בחול מיירי דבשבת גם ב"ת מודה דאין לנו לעשות איסר קל דהגבהת תרומה בשבת להקל האיסור על החולה ויהי' בזה מיושב קושית מהרש"א אמאי לא מוקי בגמ' לקמן דרבי וראב"ש בפלוגתת ב"ת ורבנן פליגי דהרי התם בשבת מיירי ופשיטא דאין להקל האיסור ע"י שנעשה איסור קל אפי' לב"ת ואמנם גם לפי קושית מהרשא יש לחלק בין איסורי שבת דהותרו אצל פ"נ ומש"ה ס"ל לב"ת דמפרישין ע"י איסור קל להקל האיסור משא"כ איסור אחר דדחוי הוא ועוד נ"ל דלמ"ד מתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמי אסור לטמאות מ"ה למעיין בר"ש בטעם ירושלמי הואיל ואין אתה יכול ליתן לכהן בכהונתו ומ"ד כמי שהורמו דמי יכול ליתן לכהן טבל והוא זוכה בתרומה שבה כדאיתא בחולין ק"ל וז"ב. והנה בכל זה דברי תוס' שבת צ"א תמוהים בעיני דהרי משמע מתוס' חולין ק"א ד"ה בנטמא דס"ל דלא כרמב"ם דאף נטמא הגוף קודם מ"מ תרומה טמאה אינה במיתה ורק תוס' ס"ל דוקא בנטמא תרומה קודם וקרא קמ"ל הכא דאין איסור חל על איסור עיין שם א"כ ליכא למימר דזר אינו חייב מיתה בתרומה טמאה דכבר נאסר עלי' במיתה וע"כ צ"ע בשיטת התוס' ור"ש שהביא הרשב"א ע"כ ס"ל כרמב"ם דכהן פטור ממיתה בתרומה טמאה אף בנטמא הגוף קודם מקרא דומתו בו כי יחללוהו ולכן ס"ל גם בזר הכי ודוק. ועיין עוד תוס' יבמות צ' ד"ה אכל תרומה טמאה ומשמע דאתרומה טמאה הקשו לרנב"ה ולמ"ש ל"ק קו' דאתרומה טמאה אינו חייב מיתה אך אתרומה טהורה הקשו ודוק: ודרך אגב ראיתי במאירי שבת צ"א שפירש דברי הגמ' שם מיגו דמצטרף לענין טומאה היינו מדחייב משום מטמא תרומה עיין שם שכתב הואיל שמחייב אזריקה כ"ש מטמאה מדכתיב משמרת תרומתי וכן אמרו בכל קודש לא תגע לרבות את התרומה שלא תטמא בנגיעתה ואין הפרש בין טמא שמטמאה בנגיעה בין טהור שזרק לבית טמא והענין היא הואיל שמועיל צירופו לחייבו משום מטמא תרומה בידים ע"כ חייב משום שבת עיין שם הנה נראה מדבריו שחייב מלקות במטמא תרומה והוא יפרש דברי הגמ' מכות דס"ל לר"י בכל קודש לא תגע לנוגע תרומה כפשטי' ולא כמו שפירשו התוס' שם דקאי לענין לאסור התרומה עיין שם. והנה בתוס' זבחים ג' ע"ב ד"ה ה"ג נמי מבואר דלא כדבריהם במכות רק דלר"י לוקה בנגיעת תרומה [ושוב מצאתי כן במ"ל פי"ב מהל' תרומות] ובדברי הריטב"א בשבת נמי משמע קצת כשיטת המאירי. והנה קשה לי לדבריו מה מייתי בשבת ראי' משתי הלחם דשיעורו כגרוגרת ול"א מדלענין יוצא בכזית לענין שבת נמי בכזית שם אינו חייב על מה שהוציא ול"ה מיגו רק משום שיחייב אח"כ כשיאכל ל"א מיגו משא"כ הכא בטומאה אמרינין מיגו דחייב משום מטמא תרומה חייב משום שבת ומיגו כזה ודאי אמרינין עוד קשי' איך ילפינין לחייב מלקות בזרק לבית טמא מדמחייב בטמא שנגע ודילמא דוקא טמא שנגע חייב כמו שחייב טמא אביאת מקדש ועוד אס"ד דגם במטמא תרומה בדבר אחר נמי חייב מלקות למ"ל קרא דמשמרת תרומתי לר"י ות"ל מלאו דבכל קודש לא תגע על כן נ"ל דאף לר"י דוקא טמא שנגע חייב ולא בזרק לבית טמא ול"ה רק איסור תורה ושפיר מקשה בשבת דגם להוציא שתי הלחם יש איסור תורה להפסיד קדשים והמאירי ל"ד נקט דחייב רק דעביד איסור תור' והנ' הרב החריף ובקי מ' מענדל אבענד נ"י מפ"ק הקשה לשיטה זו דחייב מלקות במטמא תרומה למה חייב במטמא תרומה לשלם במשנה דגיטין והרי חייבי מלקות שוגגין פטור לר"ל והשבתי לו דר"ל כשיטתי' דבכל קודש לא תגע לא קאי אתרומה רק אבשר קודש ולר"י לשיטתו ל"ק דהוא ס"ל חייבי מלקות בלא אתרו חייב בתשלומין וזה נכון אמנם לפמ"ש לעיל דלכ"ע במטמא בדבר אחר אינו חייב מלקות בלא"ה ל"ק והרבה יש לדבר בכ"ז: אשר מאיר שולמן עריכה תורנית 052-712-7266 [email protected]
  • ש

    בס"ד

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    המשך ההודעה המקורית (חלק 2/2) יציג ספק הגישה הודעה על כך שהגישה למקור התוכן הוגבלה והיא תוצג לכל אדם המנסה לגשת אליו, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי מסיבות טכניות, והוא רשאי לעשות כן בדרך של הפניה לאתר האינטרנט שלו כאמור בסעיף קטן (ז); הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את פרטי הליך הבקשה לצו ויצוין בה כי כל אדם רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו, ויכול שתכלול כל פרט אחר שקבע בית המשפט ובנוסח שקבע; (2) רשאי כל אדם להגיש לבית המשפט בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו, ובית המשפט רשאי לבטל או לשנות את הצו בהתאם לבקשה, או בתנאים אחרים שיורה; ואולם מי שהיה צד להליך הבקשה לצו רשאי להגיש בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו רק על בסיס עובדות חדשות שהתגלו או נסיבות שהשתנו לאחר מתן הצו; על החלטת בית המשפט לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו). (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת לבעל זכות יוצרים או לבעל רישיון ייחודי כל סעד אחר שהוא זכאי לו מהמשיבים האמורים בסעיף קטן (ו)?(1), לפי כל דין, בשל הפרת הזכות האמורה. תובענה בשל הפרת זכות יוצרים 54. (א) תובענה בשל הפרת זכות יוצרים רשאי להגיש בעל זכות היוצרים, ואם ניתן לגביה רישיון ייחודי כהגדרתו בסעיף 37(ד) – גם בעל הרישיון. (ב) תובע המגיש תובענה כאמור בסעיף קטן (א), יצרף כבעל דין כל אדם שזכאי לתבוע לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, ואולם רשאי בית המשפט, לבקשת התובע, לפטור מצירוף בעל דין כאמור. תובענה בשל הפרת זכות מוסרית 55. תובענה בשל הפרת זכות מוסרית רשאי להגיש היוצר, ואם נעשתה ההפרה לאחר מותו – קרובי משפחתו; לעניין זה, "קרוב משפחה" – בן זוג, צאצא, הורה או אח. פיצויים בלא הוכחת נזק 56. (א) הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים. (ב) בקביעת פיצויים לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לשקול, בין השאר, שיקולים אלה: (1) היקף ההפרה; (2) משך הזמן שבו בוצעה ההפרה; (3) חומרת ההפרה; (4) הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט; (5) הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט; (6) מאפייני פעילותו של הנתבע; (7) טיב היחסים שבין הנתבע לתובע; (8) תום לבו של הנתבע. (ג) לעניין סעיף זה יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת. (ד) השר רשאי, בצו, לשנות את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א). סייגים לתחולה לעניין פיצויים בלא הוכחת נזק 56א. (א) הוראות סעיף 56 לא יחולו על אדם שהעמיד לרשות הציבור ברשת האינטרנט יצירה אמנותית שהועמדה קודם לכן לרשות הציבור או שהרשה לאחר להעמיד לרשות הציבור יצירה כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה: (1) המפר חדל מההפרה בתוך זמן סביר לאחר שקיבל הודעה מבעל הזכות או מי מטעמו בדבר ההפרה; (2) היצירה לא הועתקה מקטלוג, שמטרתו מכירה של היצירות הכלולות בו או מתן רישיון לשימוש ביצירות הכלולות בו, שהועמד לרשות הציבור ברשת האינטרנט; (3) התקיים אחד מאלה: (א) הפרת הזכות כאמור לא היתה למטרה מסחרית; (ב) המפר הוא עמותה כמשמעותה בחוק העמותות, התש"ם-1980, מוסד ללא כוונת רווח כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, חברה לתועלת הציבור כמשמעותה בחוק החברות, התשנ"ט-1999, הקדש כמשמעותו בחוק הנאמנות, התשל"ט-1979, ואגודה עותמנית כמשמעותה בחוק העותומני על האגודות, ובלבד שמחזורם אינו עולה על 1,200,000 שקלים חדשים; לעניין זה, "מחזור" – סכום התקבולים מכל מקור וסוג שהתקבלו בשנה האחרונה שחלפה, ולעניין הקדש – סכום ההוצאות השנתי לכל מקור או סוג שהוצאו בשנה האחרונה שחלפה. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות אותו סעיף קטן לא יחולו על מוסד ממוסדות המדינה, רשות מקומית, חברה ממשלתית או חברה בת ממשלתית כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, תאגיד שהוקם לפי חוק או על גופים המנויים בסעיף קטן (א)(3)(ב) שמחזורם עולה על הסכום האמור באותו סעיף קטן. (ג) הוראות סעיף 56 לא יחולו על אלה, ובלבד שהשימוש נעשה במסגרת פעילותם הרגילה, לשם מימוש מטרותיהם ולא למטרה מסחרית: (1) מוסדות חינוך מסוג שקבע השר לפי סעיף 29; (2) ספריות, ארכיונים וגופים אחרים מסוג שקבע השר לפי סעיף 30(א) או (ג); (3) מוזאונים מסוג שקבע השר; (4) גופים נוספים כגון אלה המנויים בפסקאות (1) עד (3) שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. דין וחשבון 57. בתובענה בשל הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע במתן דין וחשבון לתובע לגבי פרטי ההפרה; השר רשאי לקבוע דרך למתן דין וחשבון לפי סעיף זה. מפר תמים 58. הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, ואולם המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בתשלום פיצויים עקב ההפרה. הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית בבניין או במבנה אחר 59. הוחל בבנייתו של בניין או מבנה אחר, שיש בו, או שתהיה בו לכשיושלם, משום הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, לא יהיה התובע זכאי בשל כך לצו המונע את הבניה או לצו הריסה. טיפול בעותקים מפרים 60. (א) בסיום הדיון בתובענה בשל הפרת זכות יוצרים, רשאי בית המשפט, לאחר ששקל בין השאר את חומרת ההפרה ואת עניינו של אדם אחר הנוגע בדבר שאינו צד לתובענה, להורות על – (1) עשיית פעולה לגבי עותקים מפרים שמטרתה למנוע נזק מבעל זכות היוצרים, ובכלל זה העברת הבעלות באותם עותקים לידי התובע אם ביקש זאת, או השמדתם; ואולם הורה בית המשפט על העברת הבעלות כאמור, רשאי הוא, אם מצא כי התובע עשוי לעשות שימוש בעותקים המפרים, לחייבו בתשלום כפי שיקבע; (2) עשיית פעולה בנכסים ששימושם העיקרי והמרכזי היה לייצורם של העותקים המפרים שמטרתה למנוע את המשך הפרתה של זכות היוצרים שבה דן בית המשפט או הפרה אחרת של זכות יוצרים. (ב) בעל דין המגיש בקשה לבית המשפט להורות כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למשטרת ישראל, בדרך שקבע השר, ובית המשפט לא ידון בבקשה בלי שנתן למשטרת ישראל הזדמנות לטעון את טענותיה. (ג) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לעניין עותק מפר המצוי בידי אדם שלא הפר בעצמו את זכות היוצרים, והכל בכפוף להוראות סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968, ואולם אם הוראות הסעיף האמור חלות עליו, לא ישתמש אותו אדם בעותק המפר לשם מסחר בו. פרק ח'1: חשיפת זהותו של עושה פעולה בתוכן ברשת תקשורת אלקטרוניתהגדרות – פרק ח'1 60א. בפרק זה – "בית משפט" – בית משפט מחוזי; "מחשב" – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995; "פרטי מידע" – לרבות נתון טכנולוגי שהוא חלק מפרוטוקול התקשורת בין מחשבים, המסייע לאיתור של מחשב או של רשת מחשבים שבאמצעותם ניתן פומבי לתוכן, ברשת תקשורת אלקטרונית. בקשה לחשיפת זהות 60ב. אדם הטוען כי הופרה זכות יוצרים שלו באמצעות רשת תקשורת אלקטרונית, וזהותו של מי שעשה את הפעולה שעשייתה מהווה את ההפרה כאמור (בפרק זה – עושה הפעולה) אינה ידועה לו, רשאי לבקש מבית משפט להורות לאדם ששמו נקוב בבקשה (בפרק זה – המשיב) למסור לבית המשפט פרטי מידע שברשותו לגבי עושה הפעולה הנדרשים לשם בירור זהותו של עושה הפעולה ונקיטת הליכים משפטיים נגדו בשל אותה הפרה (בפרק זה – בקשה לחשיפת זהות). הוראה למשיב למסור פרטי מידע העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה 60ג. (א) סבר בית המשפט כי בקשה לחשיפת זהות מגלה עילה, אינה טורדנית או קנטרנית והוגשה כדי לאפשר למגיש הבקשה (בפרק זה – המבקש) לנקוט בהליכים משפטיים נגד עושה הפעולה, רשאי הוא להורות למשיב למסור לבית המשפט פרטי מידע שברשותו, העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה. (ב) הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), ימסור המשיב לבית המשפט, בלבד, פרטי מידע כאמור באותו סעיף קטן שדי בהם כדי להביא לזיהויו של עושה הפעולה, ויודיע לבית המשפט אם ידועים לו פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א) וכן אם ידוע לו על אדם נוסף שברשותו פרטי מידע העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה. (ג) הודיע המשיב על פרטים נוספים או על אדם נוסף כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט, אם ראה שיש בכך צורך לשם זיהוי עושה הפעולה ולאחר שהביאו הצדדים את טענותיהם לפניו, להורות על מסירת פרטים נוספים או על מסירת פרטיו של אותו אדם לבית המשפט, וכן רשאי הוא להורות לאותו אדם (בסעיף קטן זה – משיב נוסף) כאמור בסעיף קטן (א); הורה בית המשפט כאמור, יחולו הוראות סעיף קטן (ב) על המשיב הנוסף. (ד) בית המשפט רשאי למנות מומחה שיסייע לו בבירור זהותו של עושה הפעולה לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) (בפרק זה – מומחה); המבקש יישא בשכר טרחת המומחה ובהוצאותיו הכרוכות בביצוע בירור זהותו של עושה הפעולה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. המצאת הבקשה לחשיפת זהות לעושה הפעולה וקבלת עמדתו 60ד. (א) סבר בית המשפט, על בסיס פרטי המידע שנמסרו לפי הוראות סעיף 60ג, כי ידועה לו זהותו של עושה הפעולה בסבירות גבוהה, רשאי הוא, לפני שייתן החלטה בבקשה לחשיפת זהות, להורות על המצאת הבקשה לעושה הפעולה; בקבלת החלטה לפי סעיף קטן זה ישקול בית המשפט בין השאר את כל אלה: (1) מידת הוודאות לגבי זהותו של עושה הפעולה; (2) עוצמת הפגיעה בזכויותיו של עושה הפעולה אם לא תינתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו טרם מתן ההחלטה בבקשה; (3) הנזק שעלול להיגרם למבקש כתוצאה מהמצאת הבקשה לעושה הפעולה; (4) החשש לסיכול חשיפת זהותו של עושה הפעולה; (5) אם יש בהמצאת הבקשה לעושה הפעולה כדי לגרום עיוות דין לאחד הצדדים להליך. (ב) החליט בית המשפט, לפי הוראות סעיף קטן (א), להורות על המצאת הבקשה לעושה הפעולה, תומצא לו הבקשה כפי שיורה בית המשפט, בלי לגלות למבקש את שמו של עושה הפעולה וכל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו. (ג) עושה הפעולה רשאי למסור לבית המשפט, בכתב, את עמדתו לגבי הבקשה לחשיפת זהותו; עמדת עושה הפעולה כאמור תומצא גם למבקש, בלי לגלות לו את שמו וכל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, אלא אם כן הסכים עושה הפעולה לגלותם. החלטת בית המשפט בבקשה לחשיפת זהות 60ה. (א) החליט בית המשפט שלא להורות על המצאת הבקשה לחשיפת זהות לעושה הפעולה, כאמור בסעיף 60ד(א), או שעושה הפעולה לא הודיע לפי סעיף 60ד(ג) על הסכמתו לחשיפת זהותו, יחליט בית המשפט בבקשה לחשיפת זהות על יסוד כתבי הטענות בהליך בלבד, ואם ראה צורך בכך – לאחר שהתקיים דיון בבקשה; ואולם בית המשפט לא יקבל טענת התנגדות של עושה הפעולה לחשיפת זהותו, אם שוכנע כי זכותו של המבקש לטעון נגד טענת ההתנגדות כאמור, בלא חשיפת זהותו של עושה הפעולה, נפגעת, בין השאר, בשל העדר חקירה נגדית. (ב) הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, בהתבסס על ראיות לכאורה שהציג המבקש, כי קיים חשש ממשי שעושה הפעולה ביצע כלפיו הפרה, וכי קיימת אפשרות סבירה שתביעה נגד עושה הפעולה בשל אותה הפרה תוכרע לטובת המבקש, רשאי בית המשפט להורות על מסירה למבקש של פרטי המידע לגבי עושה הפעולה הנדרשים לו לשם נקיטת הליכים משפטיים נגדו, כפי שיורה בית המשפט. מינוי מומחה נוסף או מסירת פרטי מידע למבקש 60ו. סבר בית המשפט כי לא די בפרטי המידע שנמסרו לפי הוראות סעיף 60ג (בסעיף זה – פרטי המידע הקיימים) כדי לזהות את עושה הפעולה בסבירות גבוהה, רשאי הוא לפעול באחת מאלה: (1) למנות מומחה נוסף לשם המשך בירור הזהות, כאמור בסעיף 60ג; (2) להורות על מסירת פרטי המידע הקיימים למבקש, כולם או חלקם, כפי שיורה, ובלבד שהם נדרשים לשם בירור זהותו של עושה הפעולה ושאין במסירתם למבקש כדי לפגוע במידע העולה על הנדרש בפרטיותו של אדם, בשים לב למידת הפגיעה בזכויות המבקש ולחומרת ההפרה; על החלטה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיף 60ה(ב); בית המשפט ייתן החלטה לפי פסקה זו על יסוד כתבי הטענות בלבד, ואם ראה צורך בכך – לאחר שהתקיים דיון בבקשה. איסור שימוש במידע על עושה הפעולה למטרה אחרת 60ז. מי שהגיע אליו מידע על עושה פעולה לפי הוראות פרק זה, לא יעשה בו שימוש אלא לצורך בירור זהותו של עושה הפעולה לשם נקיטת הליכים משפטיים נגדו בשל הפרה, ולמטרה זו בלבד. סדרי דין בבקשה לחשיפת זהות 60ח. השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי הדין בבקשה לחשיפת זהות. פרק ט': עונשיןעבירות 61. (א) לא יעשה אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. (ב) לא ייבא אדם לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. (ג) לא יעסוק אדם במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה. (ד) לא ימכור אדם, לא ישכיר ולא יפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי. (ה) לא יחזיק אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. (ו) לא ייצר אדם ולא יחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף קטן (א). (ז) לא ישדר אדם יצירה בהיקף מסחרי, על דרך עיסוק, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, במטרה להפיק רווח מעיסוקו בשידור כאמור, באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים לשידור כאמור בסעיף 11(4). (ח) לא יעמיד אדם יצירה לרשות הציבור בהיקף מסחרי, על דרך עיסוק, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, במטרה להפיק רווח מעיסוקו בהעמדה לרשות הציבור כאמור, באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים להעמדה לרשות הציבור כאמור בסעיף 11(5). עונשין 62. (א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין): (1) עושה עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו; (2) מייבא לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. (ב) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין: (1) עוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה; (2) מוכר, משכיר או מפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי; (3) מחזיק עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. (4) משדר יצירה כאמור בסעיף 61(ז); (5) מעמיד יצירה לרשות הציבור כאמור בסעיף 61(ח). (ג) המייצר או המחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף קטן (א)(1), דינו – מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. (ד) נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה. אחריות נושא משרה בתאגיד 63. (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות המפורטות בסעיף 61 (בסעיף זה – עבירה) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; הפר את חובתו האמורה, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. (ב) נעברה עבירה בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה. (ג) בסעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. פרק י': הוראות שונותחזקות 64. החזקות המפורטות להלן יחולו בכל הליך משפטי, אזרחי או פלילי, שעניינו הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, אלא אם כן הוכח אחרת: (1) מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה, חזקה היא שאותו אדם הוא יוצר היצירה; החזקה האמורה בפסקה זו תחול גם לעניין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור; (2) לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, חזקה היא כי אדם ששמו מופיע על היצירה בדרך המקובלת כמפרסם היצירה, הוא בעל זכות היוצרים בה; (3) מופיע על יצירה קולנועית בדרך המקובלת שמו של אדם כמפיק היצירה, חזקה כי אותו אדם הוא מפיק היצירה. (4) מופיע על תקליט בדרך המקובלת שמו של אדם כמפיק התקליט, חזקה כי אותו אדם הוא בעל זכות היוצרים בתקליט; החזקה האמורה בפסקה זו תחול גם לעניין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור, והיא לא תחול בין צדדים הטוענים לזכות יוצרים בתקליט. עיכוב בידי המכס 65. (א) בעל זכות היוצרים ביצירה, שזכותו הופרה או שקיים חשש סביר שתופר, רשאי למסור למנהל המכס הודעה בכתב שהוא בעל זכות היוצרים ביצירה, ולבקש ממנו לעכב את שחרור הטובין שלטענתו הם עותקים מפרים של היצירה, ולנהוג בהם כטובין שייבואם אסור על פי פקודת המכס. (ב) ההודעה לפי סעיף קטן (א) תכלול אחד מאלה: (1) דוגמה של עותק לא מפר של היצירה שיש למבקש זכות יוצרים בה ושלגביה הוא מודיע על ייבוא עותקים מפרים; (2) קטלוג או כל מסמך אחר המאפשר למנהל המכס להשוות בין היצירה לבין העותקים המפרים. (ג) בעל זכות היוצרים ימסור למנהל המכס, בהודעה, את הפרטים שלהלן, ככל הידוע לו: (1) מספר החבילות העומדות להתקבל; (2) ציון מספיק של אמצעי הייבוא או שם האוניה, שבהם מובאים העותקים המפרים; (3) היום שבו עומדים העותקים המפרים להגיע לישראל. (ד) בעל זכות היוצרים ימציא למנהל המכס ראיות ראשוניות, וכן ערבות עצמית בסכום שקבע מנהל המכס, כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב, אם יתברר שהעיכוב לא היה מוצדק, וכן לשלם כל אגרה שנקבעה לעניין זה לפי פקודת המכס. (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על עותקים מפרים שיובאו לשימוש עצמי כהגדרתו בסעיף 129 לפקודת המכס. (ו) בסעיף זה, "מנהל המכס" – המנהל כהגדרתו בפקודת המכס. תחולה על המדינה 66. חוק זה יחול גם על המדינה. ביצוע ותקנות 67. (א) השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. (ב) תקנות לפי סעיפים 17, 29, 30(א) ו-(ב), 31 ו-56א(ג) יותקנו בהסכמת אלה: (1) לעניין מוסדות חינוך – שר החינוך; (2) לעניין ספריות – השר הממונה על חוק הספריות הציבוריות, התשל"ה-1975, ושר החינוך; (3) לעניין ארכיונים – השר הממונה על חוק הארכיונים, התשט"ו-1955. (4) לעניין מוזאונים – השר הממונה על חוק המוזאונים, התשמ"ג-1983. (ג) תקנות וצווים לפי סעיפים 7, 9, 17, 19, 30(ג), 31 ו-56(ד), יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. פרק י"א: תיקונים עקיפיםביטול דבר המלך על חוק זכות יוצרים 1911 (הטלתו על ארץ ישראל) 68. דבר המלך על חוק זכות יוצרים, 1911 (הטלתו על ארץ ישראל), 1924 – בטל, וחוק זכות יוצרים, 1911, לא יחול עוד בישראל. תיקון פקודת זכות יוצרים – מס' 9 69. בפקודת זכות יוצרים, סעיפים 1 עד 3א ו-3ו עד 15 – בטלים. תיקון פקודת הפטנטים והמדגמים – מס' 8 70. בפקודת הפטנטים והמדגמים – (1) בסעיף 2, בהגדרה "זכות יוצרים", במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם"; (2) בסעיף 31, במקום "זכות היוצרים למדגם" יבוא "זכות המדגם"; (3) בסעיף 33 – (א) בסעיף קטן (1), במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם"; (ב) בסעיפים קטנים (2) עד (4), בכל מקום, במקום "זכות היוצרים" יבוא "זכות המדגם"; (4) בסעיף 35 – (א) בסעיף קטן (1), במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם"; (ב) בסעיף קטן (2), במקום "זכות היוצרים" יבוא "זכות המדגם"; (5) בסעיף 37(1), במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם"; (6) בסעיף 43 – (א) בסעיף קטן (1), במקום "בזכות יוצרים" יבוא "בזכות מדגם"; (ב) בסעיף קטן (3), במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם"; (7) בסעיף 51(1), במקום "וזכות יוצרים" יבוא "וזכות מדגם"; (8) בסעיף 55(4), בכל מקום, במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם". תיקון פקודת המכס – מס' 23 71. בפקודת המכס, בסעיף 200א(א) – (1) ברישה, במקום "בסעיף 7ד לפקודת זכות יוצרים" יבוא "בסעיף 65 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 (להלן – חוק זכות יוצרים)"; (2) בפסקה (1), במקום "ההעתקות" יבוא "העותקים"; (3) בפסקה (3), במקום "סעיף 7ד לפקודת זכות יוצרים" יבוא "סעיף 65 לחוק זכות יוצרים". תיקון חוק סדר הדין הפלילי – מס' 54 72. בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בתוספת השניה, בפרט (3), במקום "סעיף 10(ג) ו-(ד) לפקודת זכות יוצרים" יבוא "סעיף 61(ג), (ד) ו-(ה) לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007". תיקון חוק בתי המשפט – מס' 46 73. בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בסעיף 40(4) במקום פסקאות משנה (א) ו-(ב) יבוא: "(א) חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007;". תיקון חוק איסור הלבנת הון – מס' 7 74. בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, בתוספת הראשונה, בפרט (16), במקום "פקודת זכות יוצרים" יבוא "חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007". תיקון חוק מאבק בארגוני פשיעה 75. בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003, בתוספת הראשונה, בפרט 4, במקום "סעיף 10(ג) ו-(ד) לפקודת זכות יוצרים" יבוא "סעיף 61(ג), (ד) ו-(ה) לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007". תיקון חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת – מס' 2 76. בחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת, התשס"ד-2003, בסעיף 15, בהגדרה "קנין רוחני", במקום "זכויות יוצרים לפי חוק זכות יוצרים, 1911, ופקודת זכות יוצרים" יבוא "זכות יוצרים לפי חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007". פרק י"ב: תחילה, תחולה והוראות מעברתחילה 77. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה). תחולה והוראות מעבר 78. (א) הוראות חוק זה יחולו גם לגבי יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (י). (ב) זכות יוצרים לפי הוראות פרק ב' לחוק זה לא תהא ביצירה שערב יום התחילה לא היתה בה זכות יוצרים לפי הוראות הדין שחלו לגביה ערב היום האמור (בסעיף זה – הדין הקודם), ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע את קיומה של זכות יוצרים לפי הוראות חוק זה ביצירה כאמור, בשל כך שביום התחילה ואילך יתקיימו לגביה התנאים הקבועים בסעיף 8, או מכוח צו לפי סעיף 9. (ג) על פעולה ביצירה שנעשתה לפני יום התחילה לא יחולו הוראות פרק ח' לעניין הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית ולעניין תרופות, וימשיכו לחול לגביה, לעניינים אלה, הוראות הדין הקודם; ואולם, פעולה כאמור שאינה מהווה הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית לפי הוראות חוק זה, לא תהיה לגביה זכות תביעה לפי הוראות הדין הקודם. (ד) עותק של יצירה שנעשה או שיובא לישראל לפני יום התחילה, יהווה עותק מפר לעניין חוק זה, אם ערב יום התחילה היווה עותק מפר כהגדרתו בסעיף 10(ה) לפקודת זכות יוצרים כנוסחו ערב יום התחילה. (ה) הוראות סעיפים 33 עד 36 לא יחולו על יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, וימשיכו לחול לגביה לעניין זה הוראות הדין הקודם. (ו) הוראות סעיף 37 לא יחולו על העברת זכות יוצרים שנעשתה לפני יום התחילה או על רישיון שניתן לגבי זכות יוצרים לפני היום האמור, וימשיכו לחול לגביהם לעניין זה הוראות הדין הקודם. (ז) הוראות סעיף 54 לא יחולו על הליכים שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה וימשיכו לחול על הליכים כאמור לעניין זה הוראות הדין הקודם. (ח) זכות יוצרים להשכרה כאמור בסעיף 11(7), ביחס לתוכנת מחשב, לא תחול לגבי עותק של תוכנת מחשב שנרכש לפני יום כ"ג בטבת התש"ס (1 בינואר 2000). (ט) לעניין זהות מחבר היצירה של יצירת צילום לפי סעיף 21 לחוק זכות יוצרים, 1911, שנוצרה לפני יום התחילה וכן לעניין תקופת זכות היוצרים ביצירת צילום כאמור, ימשיכו לחול הוראות הדין הקודם. (י) לעניין תקליט שנעשה לפני יום התחילה, לא תחול ההגדרה "מפיק" שבסעיף 1, ויראו כמפיק את מי שדינו היה כדין מחבר היצירה לפי סעיף 19(1) לחוק זכות יוצרים, 1911.

1

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים