האם גובה השכר קשור לקושי העבודה?

[רפאל ברלב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 11:41

לגבי הקבלה: כמובן שזה תלוי בהיצע וביקוש, וכן מהסיבה שעל ספרי הקבלה יותר קל
להשיג תורמים 'כבדים', שני סיבות אלו גורמות שהמחיר שמוכנים לשלם על העריכה
הוא יותר גבוה.
[אגב, אל תהיה בטוח שהעורכים כאן שוחים בקבלה כמו שג במים, מלבד שתיים - שלוש
שבאמת 'מונחים' ברמה גבוהה מאד, מלבד זאת כלל זה נקוט בידך - 'מקובל' שאינו
בקי בנגלה בדר"כ גם הבנתו בקבלה לוקה בחסר].

לגבי המאמץ: אני מוכן לקבל פחות על עבודה שפחות מאמצת
אבל חיפושים לא נקראים דבר קשה יותר, וגם לא ללמוד סוגיא בגמרא ובראשונים -
תהיה אשר תהיה, אלא דווקא דבר הדורש ריכוז גבוה וחישוב חוזר ונשנה של הסוגיה,
או נושא פחות מוכר, למשל - לערוך חבורה בענין ימין בקדשים המסתעפת לספרי
ומובאות רבים מאד שאתה צריך לבדוק את כולם ללמוד קטע שלם כדי להבין ולוודא
מילה אחת שכתב [אין לך את הפריבילגיה ללמוד לאט כל אחרון שהביא כי אז זה יעלה
לו סכום עצום], או לפענח מה שכתבו בלשונות מסובכים או סברא שלא בטוח שהכותב
הבין מה שאמר.
והסיבה היא פשוטה - ככל שהמאמץ גבוה יותר גם כח ההתמדה אוזל הרבה יותר מהר.
ואכן שכר בטלה זה לא מושג שהומצא היום.

[דוד זלצמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 17:30

גם בשר"פ שהפרופסור לא עושה הרבה, ואתה משלם לו המון, אתה משלם לא רק על מה
שהוא עשה בחצי שעה, אתה משלם על עשר שנות לימוד באוניברסיטה, על מלא שעות
התמחות וכסף ששילם על הלימודים,
אותו הדבר בכל תחום, וגם בעריכת כתבי קבלה, אתה משלם על שעות לימוד ועל שעות
התמחות, וכו'
וכמובן שכל הכותבים לעיל צודקים, הכל עניין של היצע וביקוש...

[רפאל ברלב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 17:47

חו אינני נוטל שכר על הלימוד
מה אני בחינם אף אתם בחינם
וכמו שגם הרופא הכשרוני שלמד הכל בשנה אחת לא נוטל פחות (אלא יותר)

[ש. הופמן S. Hof - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 17:51

שולחן ערוך יורה דעה סימן שלו סעיף ג
מי שיש לו סמנים, וחבירו חולה וצריך להם, אסור לו להעלות בדמיהם יותר מן הראוי. ולא עוד, אלא אפילו פסקו לו בדמיהם הרבה, מפני צורך השעה שלא מצאו סמנין אלא בידו, אין לו אלא דמיהן. אבל אם התנה בשכר הרופא הרבה, חייב ליתן לו, שחכמתו מכר לו ואין לו דמים.
----- Original Message -----
From: רפאל ברלב
To: דוד זלצמן
Cc: משה טבק ; א. י. כהן ; ישראל קריבוס ; עריכה תורנית
Sent: Tuesday, November 14, 2023 5:47 PM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] האם גובה השכר קשור לקושי העבודה?

חו אינני נוטל שכר על הלימוד
מה אני בחינם אף אתם בחינם
וכמו שגם הרופא הכשרוני שלמד הכל בשנה אחת לא נוטל פחות (אלא יותר)

גם בשר"פ שהפרופסור לא עושה הרבה, ואתה משלם לו המון, אתה משלם לא רק על מה שהוא עשה בחצי שעה, אתה משלם על עשר שנות לימוד באוניברסיטה, על מלא שעות התמחות וכסף ששילם על הלימודים,
אותו הדבר בכל תחום, וגם בעריכת כתבי קבלה, אתה משלם על שעות לימוד ועל שעות התמחות, וכו'
וכמובן שכל הכותבים לעיל צודקים, הכל עניין של היצע וביקוש...

  לגבי הקבלה: כמובן שזה תלוי בהיצע וביקוש, וכן מהסיבה שעל ספרי הקבלה יותר קל להשיג תורמים 'כבדים', שני סיבות אלו גורמות שהמחיר שמוכנים לשלם על העריכה הוא יותר גבוה.
  [אגב, אל תהיה בטוח שהעורכים כאן שוחים בקבלה כמו שג במים, מלבד שתיים - שלוש שבאמת 'מונחים' ברמה גבוהה מאד, מלבד זאת כלל זה נקוט בידך - 'מקובל' שאינו בקי בנגלה בדר"כ גם הבנתו בקבלה לוקה בחסר].

  לגבי המאמץ: אני מוכן לקבל פחות על עבודה שפחות מאמצת
  אבל חיפושים לא נקראים דבר קשה יותר, וגם לא ללמוד סוגיא בגמרא ובראשונים - תהיה אשר תהיה, אלא דווקא דבר הדורש ריכוז גבוה וחישוב חוזר ונשנה של הסוגיה, או נושא פחות מוכר, למשל - לערוך חבורה בענין ימין בקדשים המסתעפת לספרי ומובאות רבים מאד שאתה צריך לבדוק את כולם ללמוד קטע שלם כדי להבין ולוודא מילה אחת שכתב [אין לך את הפריבילגיה ללמוד לאט כל אחרון שהביא כי אז זה יעלה לו סכום עצום], או לפענח מה שכתבו בלשונות מסובכים או סברא שלא בטוח שהכותב הבין מה שאמר.
  והסיבה היא פשוטה - ככל שהמאמץ גבוה יותר גם כח ההתמדה אוזל הרבה יותר מהר. ואכן שכר בטלה זה לא מושג שהומצא היום.

    פשוט וברור בכל התחומים העולם שתמחור מחיר תלוי בביקוש והיצע, דהיינו כמה יש בנמצא בשוק וכמה דרישה יש לזה בשוק, ולעניננו ככל שקשה יותר למצוא עורך המתמחה בקבלה השכר יעלה בהתאם.

      לרב הארי: אתה צודק, לא דייקתי בדברי, בודאי שהבסיס הוא ספרי הקיצורים [ולראות אח"כ בפנים, ולודא שזה מה שאמר!!!], אך מנסיוני רבים מספרי הקיצורים מפספסים דברים מרכזיים בסוגיא, [שלא לדבר על טעויות חמורות בהבנה, שאחרי שראית את זה אתה קצת משוחד ולא בודק היטב], והסיבה היא כי גם הם סמכו על המקצרים שסמכו על המקצרים וכו'.... לדעתי, אי אפשר לפתוח סוגיא ממתיבתא וכדו'!

        לדעתי זה תלוי בעיקר ב:
        היצע וביקוש
        קהל היעד - המשלמים

        זה שוק שיש בו פחות עורכים יחסית, לדעתי
        זה שוק שהמזמינים מוכנים לשלם, כך זה נראה

        אה"נ שלערוך ענייני הלכה יכול להיות קשה יותר וכו', לא יודע להשוות, אבל זה פחות משנה מבחינת השוק.

          שלום וברכה,
          ברצוני להעלות כאן שאלה שמציקה לי מאד.
          היה כאן דיון בימים האחרונים על גובה השכר המתאים לעבודה קשה בספר קבלה, וכל העונים הסכימו פה אחד שמפאת הקושי יש לדרוש סכום גבוה מאד [120 ומעלה לשעה].
          יש לי כמה תמיהות בנושא:
          א. לא תמיד קושי העבודה אמור להשפיע על גובה השכר השעתי, הרי במקרים רבים [כגון חיפושים מורכבים או דברים מוקשי הבנה וכו'] הקושי רק גורם לכך שהעבודה איטית יותר וצריך לעבוד שעות נוספות, אבל בשעת העבודה עצמה העורך משקיע את כל כוחותיו גם בעבודות קלות? ועכ"פ גם אם יש הבדל מסוים, אבל הסכום הנ"ל נראה לי הזוי בהתחשב בכך שהעורך יעבוד הרבה יותר שעות מאשר בעבודה אחרת, ונמצא מרויח פעמים?????
          ב. לי אין יד ורגל בקבלה, אך מההתרשמות שלי כאן בקבוצה רבים מהעוסקים בנושאי חסידות או קבלה הם אנשים ששוחים בחומר הזה כמו דגים ומשנתם סדורה בנושא. ואני הקטן שואל, האם אתם באמת חושבים שאדם שמתמצא כ"כ בקבלה - עובד יותר קשה - מאשר עורך שצריך ללמוד ס"ק ארוכים בש"ך חושן משפט ולסכמם בתמצות + מציאת כל האחרונים שהקשו עליו??    למה זה כ"כ פשוט שמי שכותב הערות לספר קבלה מקבל 120 ש"ח, ומי שכותב הערות לספר שו"ת מקבל [במקרה הטוב] 70 ש"ח, איפה ההגיון???
          על השאלה השניה יש לי שני תירוצים:
          א. שנדיר יותר למצוא אדם שבקי בקבלה ולכך מקבל יותר [בלי קשר לקושי!], רק אני ממש לא בטוח שזה נכון, יש רבים מהעוסקים מקבלה וחסידות שאם יתנו להם לערוך ספר שו"ת חו"מ הם ירימו ידים... כל אחד לפי תחום עיסוקו, והמוצלחים בנושא זה הם גם נדירים, אלא שכנראה העריכה בשוק ספרי הקבלה והחסידות גדול פי כמה מבספרות הלימוד העיוני, אז כנראה שמי שחזק בתחום הזה נגזר עליו להמשיך לדשדש במחירים הנמוכים....
          ב. (תשובה עצובה למדי), כנראה שספרי הקיצורים והסיכומים בנושאי ש"ס והלכה, פוטר את העורכים מלעבוד, הם פשוט מעתיקים ממתיבתא או דרשו או אינציקלופדיה וויקופדיה וכל שום וחניכה דאית ליה, ומסיימים את הסיפור, משא"כ בספרי הקבלה זה לא קיים והעורך נאלץ לחפש בעצמו. ואם זו התשובה - אז כנראה שאנשים ישרים ותמימים כמוני שאינם עוסקים בהעתק הדבק, ולא מסוגלים לציין דבר בלא שראו אותו בפנים והבינו אותו, נגזר עליהם לעזוב את מלאכת העריכה ולשוב לכולל בשמחה ולהסתפק בפת במלח....
          אינני בטוח שיש פתרון לכל הבעיות הנ"ל, רק אני מרגיש חובה להציג ברבים את הדבר שאני בטוח שעוד רבים כמוני רואים כדבר תמוה ומוזר, שכל דבר שקשור לקבלה נראה קשה, וכל דבר שנראה קשה צריך להכפיל את הסכום השעתי וכך העורך מרויח פעמים.

          בתפילה שכולנו נתפרנס בכבוד מתוך ידו הרחבה

[moshe kagana - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 18:04

מלבד פערי היצע וביקוש יש גם את המימד של יתרון העורך על הלקוח, ככל שהלקוח
מתרשם מכך שהעורך עשה עבורו עבודה פלאית - המוכנות שלו להוזיל מכספו עבור כך
תגדל.

כשלקוח מזמין ספר בחו”מ הוא אומר לעצמו - חבל שלא למדתי בכולל חו”מ ואז הייתי
יכול לערוך את הספר בעצמי, עכשיו לך תסביר לו את הפער העצום שבין אברך ממוצע
בכולל חו”מ שיודע להסביר סברא לחברותא שלו, לבין מי שעורך ספר בחו”מ ומקיף את
מכלול הסוגיות עם המ”מ ויודע ’להוריד’ את זה בשפה ברורה ובהירה שתסביר את
הנושא להמון העם...

לעומת זאת, המזמין ספר בקבלה יודע ומכיר בכך שמדובר בתחום שגדול פי כמה
ממידותיו, וכי המתמחה בכך זכאי לשכר גבוה כהנה וכהנה...

מאת: [email protected]

[רפאל ברלב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 18:08

בדר"כ המזמין ספר בקבלה מבין בזה לא פחות מהעורך
רק התורם מבין פחות, אבל לא נראה לי שהוא קשור כ"כ

מאת: [email protected]

[moshe kagana - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 18:14

ברור שהמתווך יודע את אשר לפניו, וכידוע שהסכום שהלקוח מוציא מכיסו תלוי
בכשרונותיו הרוחניים של העורך, ואילו הסכום שמגיע בסופו של דבר לידיו תלוי
בכשרונותיו הגשמיים... וד”ל

[א. י. כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 21:49

יישר כח לכל העונים.

מאת: [email protected]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 23:38

כמובן מבלי לגרוע מתשובות הקודמים:
לעבודה קשה יש פחות קופצים/פחות עורכים שמסוגלים לעשותה כראוי/פחות עונים על
הקריטריונים.

בנוסף לזה לענ"ד בוודאי שיש משקל לרמת הקושי שיש בעריכה ביחס לסכום השעתי
הנדרש, באופן שעורך 'מוכר' את שעתו בסכום מסויים ממנו הוא בד"כ לא יורד, אולם
אם נדרשת עבודה קשה/מומחיות חריגה/פענוח מורכב וכו' הקושי יגולם בשכר.

[אברהם ר. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2023 14:30

דיברתי היום עם מנהל מכון שיש תחתיו נגלה, נסתר ותרגום לאידיש, אנגלית ועוד
שפות,
ושאלתיו מהי הסיבה שלדברים אלו משלמים יותר?
וענה לי בשיא הפשיטות שהסיבה היא לא משום קושי העבודה,
אלא אך ורק מפני שנדיר למצוא עורכים לדברים אלו, ובפרט לתרגום לשפות אחרות.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2023 15:36

זו אולי נקודת המוצא (הכלכלית) של המכון, ביחס לאלו שפונים אליו שהכל לפי
ביקוש והיצע.
אך כאשר הלקוח פונה אל העורך, העורך בוחן בין היתר את קושי העבודה.

(אם הפרייקט בשכר X אני לא מכניס את ראשי אליו, אך אם הוא בשכר Y אני אקפוץ על
המציאה)
כך עכ"פ לענ"ד..

[a f - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2023 20:28

מסכים עם מעשה הכתב
אני עובד במכון כעורך בשלש שפות, והשכר גבוה יחסית שאני מקבל שם הוא אך ורק
כי קשה למצוא עורכים על שלש שפות (כפי דברי ראש המכון)
אבל כשפונים אלי באישי, לא משנה איזה שפה, אני גובה כפי קושי העבודה כלומר כפי
הריכוז הנדרשת והכרות בסוגיא