טיפים לעורכים

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 30/11/2023 15:01

לתועלת הכלל.
הוספות, הערות והארות יתקבלו בברכה.
(וגם קומפלימנטים).

הדרכות וטיפים לעורכים, בפרט לגבי עריכה המצריכה פיענוח וסידור דברים שנכתבו
בקיצור או בחוסר סדר

*1. *לימוד והכנה מקדימה

א. אל תתחיל לכתוב לפני שלמדת והבנת היטב את כל המאמר!

עריכה בלא הבנה מספקת, אינה עריכה אלא מריחה. לפני שמתחילים את העריכה, תחילה
יש ללמוד טוב את כל המאמר, ולהבין איך ההסבר מתרץ את הקושיות, וכן להבין
נצרכותו ומקומו של כל חלק במהלך (קושיה, ראיה, חיזוק לתירוץ וכיו"ב).

ב. טיפ חשוב: לאחר שלמדת את המאמר, תעבור על כל קושיה, ותוודא שהבנת את
התירוץ שלה מתוך ההסברים שבמאמר.

ג. בתוך הלימוד הראשוני הזה, אתה יכול כבר לעשות הגהות בסיסיות של לשון
זכר ונקבה ותיקוני טעויות כתיב וכדו'. כמו כן אתה יכול להוסיף ביאורים קצרים
בדברים, כדי שלא תשכח. (כדאי שתמסגר את ההוספות הללו בתוך סימנים כמו { } / /
וכדו', כדי שתזכור שאלו הוספות שלך).

ד. לאחר מכן, תתבונן מה סדר המהלך הכללי שמתאים למאמר. למשל: כמה קושיות
ואח"כ ביאור אחד שמתרץ הכל. או: שתי קושיות ואח"כ הסבר איך קושיה אחת מיתרצת
בחברתה. או: קושיה, הקדמות לתירוץ, תירוץ. או: קושיה, תירוץ, ועפי"ז יתבארו
ענינים נוספים. וכיו"ב.

ה. תוכל לסדר את הכותרות עוד לפני שהתחלת את עריכת התוכן, כדי שהמבנה כבר
יהיה ברור לפניך.

*2. *דרך הכתיבה

על מנת שהמהלך יהיה בהיר ומעניין:

א. כדאי לפתוח בקושיה (גם אם המחבר לא כתב הקושיה במפורש).

ב. לאחר ההסבר, לסכם את התירוץ בחדות ובקצרה: בזה מיושב מה שהקשינו, כי
מאחר... לכן... אם באו כמה קושיות, תוודא שלכל קושיה יבוא גם תירוץ חד וקצר.
אל תשאיר ללומד להבין מעצמו את התירוץ עפ"י ההסברים שבאו במאמר, אלא תביא
התירוץ בחדות.

ג. במידת האפשר עדיף סדר של: קשה... וכדי לבאר זאת נקדים... ובזה
מיושבת הקושיה...

מאשר: קשה... ויש ליישב ש... ובזה נוכל לבאר ענינים נוספים...

באופן הראשון התירוץ לא מגיע מיד, וכך הקורא מתעניין וקורא כדי להגיע לתירוץ.

ד. כאשר המחבר לא כתב קושיה, ואתה מקדים קושיה כדי להביא אחריה את ההסבר
שלו (כך שיהיה סדר של קושיה ותירוץ) – תוודא שיש ממש בקושיה שכתבת ושהיא
מכוּונת לתירוץ. למשל אין לכתוב: בפסוק 'כי שם ה' אקרא, הבו גודל לאלוקינו'
יש להבין, מדוע לאחר שאקרא בשם ה', הבו גודל לאלוקינו? אלא כוונת הכתוב: גם
כשאקרא בשם ה', היינו אתנהג עמכם במידת הרחמים, תעשו תשובה מתוך אמונה
ב'אלוקינו', היינו שתזכרו את מידת הדין המענישה את החוטאים, ואל תחכו ליסורים
ח"ו.

הקושיה הנ"ל אינה קושיה, שהרי פשוט ומובן לכל בר דעת שכשמזכירים את שם ה', יש
לתת לו כבוד.

וכך יש לכתוב: בפסוק 'כי שם ה' אקרא, הבו גודל לאלוקינו' יש להבין, מדוע שינה
הכתוב בלשונו, שתחילה נקט 'ה'' ואח"כ: 'אלוקינו' (והל"ל: כי שם ה' אקרא הבו
גודל לו)? אלא...

וכמובן, אין לכתוב קושיה כללית מדי, כגון: הפסוק בכללותו אינו מובן וטעון
ביאור.

ה. יש לפרש מטרתו של כל חלק במאמר. למשל במקום לכתוב בסתם: והנה כתב
האור זרוע... עדיף: כדי ליישב זאת, נקדים דברי האור זרוע...

ו. כבר הזכרנו, שעוד לפני שלב הכתיבה, על העורך ללמוד היטב את המאמר.

על כל פנים, גם לאחר כתיבת המאמר, יעבור עליו שוב ויוודא שהוא מבין היטב מה
מטרתו של כל חלק במאמר. למשל, ישאל את עצמו: הרי בשביל להגיע לתירוץ, לכאורה
לא צריך את הקטע המסוים הזה. לאיזה צורך המחבר הוסיף אותו? איך זה נכנס במהלך?
וע"י ההתבוננות יבין כיצד (עד"מ) אותו קטע הוא ראיה ליסוד שעליו יתבסס התירוץ
וכדו'. ואז על העורך להדגיש ולפרש זאת: יוצא לנו מכאן כי... ומכאן ראיה כי...

ז. טיפ למתקשים לנסח בשפה שלהם: תלמדו היטב את הקטע, ואז תכתבו בלא
להסתכל בלשון המחבר. כך תכתבו בלשון שלכם ולא תעתיקו את לשון המחבר.

אכן, באופן זה, לאחר כתיבת כל שלב במאמר (קושיה, ראיה וכדו'), תעבור שוב על מה
שכתב המחבר במקור, ותוודא שכל הנקודות בדבריו נמצאות גם בדבריך (כמובן, בניסוח
שלך). ואם לא אחר כל שלב, עכ"פ בסיום עריכת המאמר תעבור שוב על כתיבת המחבר
ותוודא שכל הנקודות נמצאות בעריכה.

ח. לאחר העריכה, לעבור שוב על המאמר, לראות שהכל בהיר וזורם, ולעשות
תיקונים וגימורים אחרונים.

*3. *טיפים כלליים לכל עורך

א. צור קובץ "הוראות" ואליו תעתיק כל הוראת עריכה שתישלח אליך מאת
המנהל/הלקוח. אל תסמוך על הזיכרון או על כך שההוראה נמצאת במייל.

ב. אם יש לך ספק כלשהו, אפילו קטן מאוד, לגבי התשלום / ביצוע העריכה / איך
לעשות דבר מסוים / למה התכוון המנהל או הלקוח, וכל כיו"ב – תשאל!!!

אל תפחד לשאול! מקסימום שאלת שאלה מיותרת. כדאי לשאול 10 שאלות מיותרות, ועוד
שאלה אחת שאם לא היית מברר, היית מתנגש עם כוונת המנהל או הלקוח והיתה נגרמת
לך עוגמת נפש גדולה.

קרה כבר אפילו, שעורכים עבדו והשקיעו שעות באיזו עבודה, ולבסוף התברר שכלל לא
היו אמורים לעשות אותה, ולחינם טרחו והשקיעו מזמנם. לכן צריך לשאול ולברר הכל
מראש ובפירוט.

קבצים מצורפים:

• טיפים לעורך.docx

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 30/11/2023 19:36

נורא נוראות!
בטח תהליך ארוך כזה עולה נורא יקר!

מאת: [email protected]

[יש.ק. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 30/11/2023 21:01

@אליהו עבוד [email protected] יישר כח!

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 30/11/2023 22:40

חזק וברוך על העין הטובה ועל הסדר והרהיטות

מאת: [email protected]

[יעקב שטיימן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2023 01:06

יפה מאוד
ייש"כ

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 12:10

תודה על הפרגון. ה' ישמח אתכם.

לגבי הטענה שזה תהליך ארוך וכו'. - ממש לא ככה! כשאתה לומד גמרא אתה מחשב בראש
המון חשבונות, שאם היינו מפרטים אותם, היינו מגיעים מפה לירח. וכ"ש בלימוד
תוספות. והאמת שכל תהליך חשיבתי, אפילו הנראה פשוט, מורכב מאין ספור תהליכים
מורכבים, אלא שהקב"ה ברא את האדם כך שיהא ביכלתו לבצע הכל במהירות. לכן למשל
אדם לא חושב המון כשהוא מדבר, איך לבטא כל אות ואיך להוציא מילה מסוימת, הכל
זורם ב"ה, למרות המורכבות העצומה, ולנו זה נראה טבעי וקל.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 12:16

חשבתם על זה? כמה זמן לוקח ללמוד נגינה על כינור? שנים! וכמה תרגולים וזיופים
וכו', עד שלומדים להוציא בקלות את התו הנכון.
ולעומת זאת, כשאדם מדבר ושר, הוא לא צריך לחשוב ולתרגל, התווים המבוקשים פשוט
יוצאים לו מהפה, ההגייה זורמת. מה שנראה טבעי וקל, זה בגלל שכך ה' ברא, אבל
באמת זה מאוד מורכב.
בקיצור, כל דבר כשמפרטים את המורכבות שלו, נראה נורא נוראות ומייגע, אבל חסדי
ה' שאנו עושים את הפעולות המורכבות ביותר בקלות, במהירות ובזרימה.

[חנן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 14:46

הדברים מאירים וקולעים אל השערה,
תודה רבה!