דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מהו המקור 'שבת שלמא דכולא'

2023
3 2 0 1
  • מהו המקור שדוד המלך היה אדמוני [סליחה על הבורות..].

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 09/01/2023 22:42 אכן במדרש ובגמרא דנים בעניין זה, אך מקורו מהכתוב. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 09.01.23, 22:41:55
  • מהו זו"פ?

    2023
    12
    1
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    ק
    תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2023 09:01 יפה מאוד האם תוכל לשתף אותנו איך הגעת למידע הזה?
  • לבקיאים בהל' שבת

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 16:13 זאת ועוד, בעירובין קב. מבואר בפירוש שתוספת אהל עראי מותרת לכתחילה [לשון הגמרא: מ"ט מוסיף על אהל עראי הוא ושפיר דמי] ורש"י (ד"ה שיש, וד"ה ולמחר) לא מפרש שם אחרת ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 16:08:11 UTC+2, arichatoranit כתב/ה:
  • איפה המקור

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 24/02/2023 00:28 רש"י ברכות מהירושלמי זה הסומך – וכל שכן דשחרית דעיקר גאולת מצרים בשחרית הוה כדכתיב ממחרת הפסח יצאו בני ישראל (במדבר ל״ג:ג׳) וסמיכת גאולה לתפלה רמזה דוד בספר תהלים דכתיב ה' צורי וגואלי (תהילים י״ט:ט״ו) וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה (שם כ) ואמרי' בברכות ירושלמי (פ"א) מי שאינו סומך גאולה לתפלה למה הוא דומה לאוהבו של מלך שבא ודפק על פתחו של מלך יצא המלך ומצאו שהפליג אף הוא הפליג אלא יהיה אדם מקרב להקב"ה אליו ומרצהו בתשבחות וקלוסין של יציאת מצרים והוא מתקרב אליו ובעודו קרוב אליו יש לו לתבוע צרכיו:
  • מהו המקור להא דאין כופין על מצות עשה דמתן שכרה בצידה

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 13/04/2023 14:56 חולין קי ב ועיין בתוס' שם ד"ה כל ובבא בתרא ח ב ד"ה אכפיה
  • 0 הצבעות
    10 פוסטים
    0 צפיות
    ה
    תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 18:59 לכל המשיבים ממים / שמים, כבר כתבתי לעיל: מים ושמים זו לא ראיה. לא שייך בהם פיצול ובמהותם ועצמותם הם רבים. משא"כ ריחים מורכבים משני בודדים. אמנם רקיע שייך בלשון יחיד ורבים, אך רקיע אחד נקרא שמים, ורקיע בודד לא ניתן לפצל. יכול להיות שריחים קשורות למילה 'אריחים', או דומה לה?
  • מהו המקור הקדום ביותר לפירוש דין וחשבון?

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 31/08/2023 20:50 תודה רבה לכל המשיבים, תזכו למצות מאת: [email protected]
  • מהו המקור (אם יש) להמילים: ’אקרא למאהבי המה יכבודני’

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 14:32 יצויין שיש ביטוי בחת"ס ובית אפרים ועוד קדמונים שו"ת חתם סופר חלק ז סימן טו "ה סעמניץ ה' אב תקמז"ל. אליו פי* קראתי למאהבי* המה* רמונ"י* זהב טהור, ד' יחננו ויברכנו פניו אתנו יאיר, ה"ה התורני הרבני המופל' מורג חרוץ מו"ה משה נ"י: