דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שאלה בטהרת לשון הקודש

2024
17 12 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 13:42

    למשל במדרש כתוב: חלק, טפס, קבל. אבל היום נהוג: חילק, טיפס, קיבל.

    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 14:34

    כמדומני בשם השלה"ק שמרומז במילה שלחן את סממני הקטרת שהוזכרו במפורש בתורה
    והם: שחלת, לבנה, חלבנה, נטף
    ולפי"ז שלחן ללא ו'

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 14:34

    כמדומני בשם השלה"ק שמרומז במילה שלחן את סממני הקטרת שהוזכרו במפורש בתורה
    והם: שחלת, לבנה, חלבנה, נטף
    ולפי"ז שלחן ללא ו'

    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 14:40

    השל"ה נותן רמז גבי המילה 'שלחן' כפי שמופיעה בתורה, וכנראה מדבר על השלחן
    שהיה בביהמ"ק דווקא.
    זה לא אומר כלום לגבי כתיב מלא.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 14:40

    השל"ה נותן רמז גבי המילה 'שלחן' כפי שמופיעה בתורה, וכנראה מדבר על השלחן
    שהיה בביהמ"ק דווקא.
    זה לא אומר כלום לגבי כתיב מלא.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 14:41

    בזמן שאין בהמ"ק - שלחנו של אדם מכפר עליו...

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 14:41

    בזמן שאין בהמ"ק - שלחנו של אדם מכפר עליו...

    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 14:51

    בכל אופן זה לא משנה לענין כתיב מלא.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 14:51

    בכל אופן זה לא משנה לענין כתיב מלא.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 14:57

    אני מתגבר ולא מגיב למרות שזה כואב לי...

    לגופו של עניין לצורך השואל - אלה התוצאות בבר אילן:
    חיפוש בכל הספרים (ללא תוספות) - שולחן 10,899 שלחן 18,378
    חיפוש בכל הספרים עד הגאונים - שולחן 361 שלחן 1,558

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 14:57

    אני מתגבר ולא מגיב למרות שזה כואב לי...

    לגופו של עניין לצורך השואל - אלה התוצאות בבר אילן:
    חיפוש בכל הספרים (ללא תוספות) - שולחן 10,899 שלחן 18,378
    חיפוש בכל הספרים עד הגאונים - שולחן 361 שלחן 1,558

    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 15:14

    חיפשת "שלחן"/"שולחן"
    חפש שולחנו דווקא - ותמצא תוצאות מפליאות! גם במשנה גם בגמרא וכו'.
    חיפוש "שלחנו" לא מתאים, כי זה נותן גם תוצאות של שָלַחְנוּ. (וזו עוד סיבה לכתוב מלא וא"ו).

    גם בחז"ל כתוב יותר מלא מאשר למשל בתנ"ך.
    לא צריך לכתוב מלא מלא כמו שנהוג כיום בעברית מודרנית.
    אבל צריך להקל על הכתוב.

    נתפסו כאן למילה אחת.
    אבל יש עוד הרבה מילים ללא סוף שכולם נוהגים לכתוב אותם מלא.
    למשל: כאילו, דיבורים, מצוות, איסורים, כולם, תפילה, טריפה, לכתחילה - ועוד ועוד לאין קץ וסוף

    והעיקר - מבחן קטנטן:
    כל אלו שמקפידים לכתוב שלחן - חסר.
    איך הם כותבים שלחן ערוך בראשי תיבות?!

    ----- Original Message -----
    From: shimon maryles
    To: אליהו עבוד
    Cc: אריה מושקוביץ ; ישראל מייבסקי ; רבה אמונתך ; הבית לעורך התורני
    Sent: Tuesday, January 02, 2024 2:57 PM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] Re: שאלה בטהרת לשון הקודש

    אני מתגבר ולא מגיב למרות שזה כואב לי...

    לגופו של עניין לצורך השואל - אלה התוצאות בבר אילן:
    חיפוש בכל הספרים (ללא תוספות) - שולחן 10,899 שלחן 18,378
    חיפוש בכל הספרים עד הגאונים - שולחן 361 שלחן 1,558

    בכל אופן זה לא משנה לענין כתיב מלא.
    
      בזמן שאין בהמ"ק - שלחנו של אדם מכפר עליו...
    
        השל"ה נותן רמז גבי המילה 'שלחן' כפי שמופיעה בתורה, וכנראה מדבר על השלחן שהיה בביהמ"ק דווקא.
        זה לא אומר כלום לגבי כתיב מלא.
    
          כמדומני בשם השלה"ק שמרומז במילה שלחן את סממני הקטרת שהוזכרו במפורש בתורה והם: שחלת, לבנה, חלבנה, נטף
          ולפי"ז שלחן ללא ו'
    
            למשל במדרש כתוב: חלק, טפס, קבל. אבל היום נהוג: חילק, טיפס, קיבל.
    
              'אהרן' ו'יהושע' שאני ואין להוכיח מהם, שכן גם בכללי העברית המתחדשת מודים ששמות בני אדם יכולים להיכתב חסר.
              לגבי מה שנהוג במדרשים. יש המון מילים שנכתבות היום מלא, בניגוד למדרש. זה הגדר של: "כתיב מלא", שהוא מנהג שהתפתח במשך הדורות.
    
                מקובל לכתוב חסר, כמו אהרן או יהושע.
                ואגב מה שכותבים היום אישה עם יו"ד הוא טעות גמור כמבואר במדרש ובגמרא ועוד.
    
                  הוא עניין של מלא וחסר. ו(בזהירות מהפולמוסים כאן, אכתוב ש)המנהג לכתוב בעריכה תורנית השואפת ללשה"ק או אפילו לשפה "ישיבתית ארצישראלית", כתיב חסר.
                  ומנגד המנהג (וההוראה) בעיברית המתחדשת לכתוב מלא כשאין ניקוד.
                  כמובן (כנגד המתפרצים), שיש יוצאים מן הכלל, בראשונים לא הקפידו בזה כלל (כמו בשאר ענייני דקדוק, אולי כי עירבו את לשה"ק בארמית).
                  ולהבדיל אא"ה, בעברית המחודשת, יש נטייה לכתוב בחסר, ככל שהכותב יותר אינטלקטואל והכתיבה יותר אקדמאית.
    
                  ב-יום שלישי, 2 בינואר 2024 בשעה 12:59:18 UTC+2, ג. פרידמן כתב/ה:
    
                    האם לכתוב שלחן עם וא"ו שולחן הוא רק ענין של כתיב מלא וחסר, או שיש בזה גם משום השינויים שעשו מלשון הקודש לעברית.
    
                            Sender notified by
                          Mailtrack  02.01.24, 12:38:46
    
  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 15:14

    חיפשת "שלחן"/"שולחן"
    חפש שולחנו דווקא - ותמצא תוצאות מפליאות! גם במשנה גם בגמרא וכו'.
    חיפוש "שלחנו" לא מתאים, כי זה נותן גם תוצאות של שָלַחְנוּ. (וזו עוד סיבה לכתוב מלא וא"ו).

    גם בחז"ל כתוב יותר מלא מאשר למשל בתנ"ך.
    לא צריך לכתוב מלא מלא כמו שנהוג כיום בעברית מודרנית.
    אבל צריך להקל על הכתוב.

    נתפסו כאן למילה אחת.
    אבל יש עוד הרבה מילים ללא סוף שכולם נוהגים לכתוב אותם מלא.
    למשל: כאילו, דיבורים, מצוות, איסורים, כולם, תפילה, טריפה, לכתחילה - ועוד ועוד לאין קץ וסוף

    והעיקר - מבחן קטנטן:
    כל אלו שמקפידים לכתוב שלחן - חסר.
    איך הם כותבים שלחן ערוך בראשי תיבות?!

    ----- Original Message -----
    From: shimon maryles
    To: אליהו עבוד
    Cc: אריה מושקוביץ ; ישראל מייבסקי ; רבה אמונתך ; הבית לעורך התורני
    Sent: Tuesday, January 02, 2024 2:57 PM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] Re: שאלה בטהרת לשון הקודש

    אני מתגבר ולא מגיב למרות שזה כואב לי...

    לגופו של עניין לצורך השואל - אלה התוצאות בבר אילן:
    חיפוש בכל הספרים (ללא תוספות) - שולחן 10,899 שלחן 18,378
    חיפוש בכל הספרים עד הגאונים - שולחן 361 שלחן 1,558

    בכל אופן זה לא משנה לענין כתיב מלא.
    
      בזמן שאין בהמ"ק - שלחנו של אדם מכפר עליו...
    
        השל"ה נותן רמז גבי המילה 'שלחן' כפי שמופיעה בתורה, וכנראה מדבר על השלחן שהיה בביהמ"ק דווקא.
        זה לא אומר כלום לגבי כתיב מלא.
    
          כמדומני בשם השלה"ק שמרומז במילה שלחן את סממני הקטרת שהוזכרו במפורש בתורה והם: שחלת, לבנה, חלבנה, נטף
          ולפי"ז שלחן ללא ו'
    
            למשל במדרש כתוב: חלק, טפס, קבל. אבל היום נהוג: חילק, טיפס, קיבל.
    
              'אהרן' ו'יהושע' שאני ואין להוכיח מהם, שכן גם בכללי העברית המתחדשת מודים ששמות בני אדם יכולים להיכתב חסר.
              לגבי מה שנהוג במדרשים. יש המון מילים שנכתבות היום מלא, בניגוד למדרש. זה הגדר של: "כתיב מלא", שהוא מנהג שהתפתח במשך הדורות.
    
                מקובל לכתוב חסר, כמו אהרן או יהושע.
                ואגב מה שכותבים היום אישה עם יו"ד הוא טעות גמור כמבואר במדרש ובגמרא ועוד.
    
                  הוא עניין של מלא וחסר. ו(בזהירות מהפולמוסים כאן, אכתוב ש)המנהג לכתוב בעריכה תורנית השואפת ללשה"ק או אפילו לשפה "ישיבתית ארצישראלית", כתיב חסר.
                  ומנגד המנהג (וההוראה) בעיברית המתחדשת לכתוב מלא כשאין ניקוד.
                  כמובן (כנגד המתפרצים), שיש יוצאים מן הכלל, בראשונים לא הקפידו בזה כלל (כמו בשאר ענייני דקדוק, אולי כי עירבו את לשה"ק בארמית).
                  ולהבדיל אא"ה, בעברית המחודשת, יש נטייה לכתוב בחסר, ככל שהכותב יותר אינטלקטואל והכתיבה יותר אקדמאית.
    
                  ב-יום שלישי, 2 בינואר 2024 בשעה 12:59:18 UTC+2, ג. פרידמן כתב/ה:
    
                    האם לכתוב שלחן עם וא"ו שולחן הוא רק ענין של כתיב מלא וחסר, או שיש בזה גם משום השינויים שעשו מלשון הקודש לעברית.
    
                            Sender notified by
                          Mailtrack  02.01.24, 12:38:46
    
    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 16:04

    רק תזכורת - מה שכתוב בספרים לפנינו זה חשוב מאוד, אבל זה לא אומר שכך כתבו
    חז"ל, אלא שכך כתבו המעתיקים והמדפיסים. גם זה נתון חשוב, אבל אם מדייקים אז
    צריך לדייק. והעיקר שהדברים יהיו לתועלת, וכמו שצריך כדברי רע"א בצוואתו
    להדפיס דברי תורה בדיו שחור ונייר לבן - כך צריך להדפיס בכתיב שנוח לקוראים
    כמו שהעיר הופמן, ולקורא יותר נוח מסתמא לקרוא 'שולחן' מאשר 'שלחן', ו'שלושים'
    מאשר 'שלשים', וכן הלאה. ואכמ"ל. הק' יואל

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 16:04

    רק תזכורת - מה שכתוב בספרים לפנינו זה חשוב מאוד, אבל זה לא אומר שכך כתבו
    חז"ל, אלא שכך כתבו המעתיקים והמדפיסים. גם זה נתון חשוב, אבל אם מדייקים אז
    צריך לדייק. והעיקר שהדברים יהיו לתועלת, וכמו שצריך כדברי רע"א בצוואתו
    להדפיס דברי תורה בדיו שחור ונייר לבן - כך צריך להדפיס בכתיב שנוח לקוראים
    כמו שהעיר הופמן, ולקורא יותר נוח מסתמא לקרוא 'שולחן' מאשר 'שלחן', ו'שלושים'
    מאשר 'שלשים', וכן הלאה. ואכמ"ל. הק' יואל

    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 16:08

    רק תזכורת - מה שכתוב בספרים לפנינו זה חשוב מאוד, אבל זה לא אומר שכך כתבו
    חז"ל, אלא שכך כתבו המעתיקים והמדפיסים. גם זה נתון חשוב, אבל אם מדייקים אז
    צריך לדייק. והעיקר שהדברים יהיו לתועלת, וכמו שצריך כדברי רע"א בצוואתו
    להדפיס דברי תורה בדיו שחור ונייר לבן - כך צריך להדפיס בכתיב שנוח לקוראים
    כמו שהעיר הופמן, ולקורא יותר נוח מסתמא לקרוא 'שולחן' מאשר 'שלחן', ו'שלושים'
    מאשר 'שלשים', וכן הלאה. ואכמ"ל. הק' יואל

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 16:08

    רק תזכורת - מה שכתוב בספרים לפנינו זה חשוב מאוד, אבל זה לא אומר שכך כתבו
    חז"ל, אלא שכך כתבו המעתיקים והמדפיסים. גם זה נתון חשוב, אבל אם מדייקים אז
    צריך לדייק. והעיקר שהדברים יהיו לתועלת, וכמו שצריך כדברי רע"א בצוואתו
    להדפיס דברי תורה בדיו שחור ונייר לבן - כך צריך להדפיס בכתיב שנוח לקוראים
    כמו שהעיר הופמן, ולקורא יותר נוח מסתמא לקרוא 'שולחן' מאשר 'שלחן', ו'שלושים'
    מאשר 'שלשים', וכן הלאה. ואכמ"ל. הק' יואל

    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 16:10

    סליחה, התכוונתי לידידי ורעי הרה"ג רש"י הופמן שליט"א, ובט"ס נשמט התואר
    'הרב'. מחילה!

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 16:10

    סליחה, התכוונתי לידידי ורעי הרה"ג רש"י הופמן שליט"א, ובט"ס נשמט התואר
    'הרב'. מחילה!

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 16:46

    הרב הקטן כלל לא קטן

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 16:46

    הרב הקטן כלל לא קטן

    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:07

    אם יש ספק אם זה מקובל אפשר לבדוק בתוכנות התורניות מה יותר נפוץ,
    אך גם אם טעית וכתבת בלשון הפחות מקובל, זה נסלח,
    כמו שאומרים בתפילה "כי אתה *שלחן *לישראל ומחלן...

    --

    בברכה,
    הרב מאיר פישהוף
    ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר)
    0548496050
    לרשת ישיבות מתיקות התורה - לחץ כאן
    https://nedar.im/FcCh

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:07

    אם יש ספק אם זה מקובל אפשר לבדוק בתוכנות התורניות מה יותר נפוץ,
    אך גם אם טעית וכתבת בלשון הפחות מקובל, זה נסלח,
    כמו שאומרים בתפילה "כי אתה *שלחן *לישראל ומחלן...

    --

    בברכה,
    הרב מאיר פישהוף
    ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר)
    0548496050
    לרשת ישיבות מתיקות התורה - לחץ כאן
    https://nedar.im/FcCh

    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:17

    הכי חשוב לנקוט קו איות אחיד לאורך כל החיבור.

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:17

    הכי חשוב לנקוט קו איות אחיד לאורך כל החיבור.

    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 23:52

    אגב. הרעיון של כתיב מלא במקום שע"פ הניקוד חסר התחדש בתקופת חז"ל, כנראה
    בהשפעת היוונית.
    בערבית למשל, כותבים עד היום בכתיב חסר.

  • שאלה לשונית

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    L
    תאריך ההודעה המקורית: 24/01/2024 01:22 רוב טובה. עצה טובה: אם יש לך בר אילן אתה יכול לעשות חיפוש של שתי האפשריות ולראות מהי התוצאה הרווחת. ב-יום רביעי, 24 בינואר 2024 בשעה 01:16:00 UTC+2, שלום זיאת כתב/ה:
  • לשון הקודש החוצניקית [שינוי השם לנושא בגלל הסתעפותו]

    2024
    59
    0 הצבעות
    59 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2024 11:18 נעול ב-יום שלישי, 6 בפברואר 2024 בשעה 02:31:02 UTC+2, [email protected] כתב/ה:
  • לשון

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 19/02/2024 09:13 נתחממה העיסה (אם כי מצאתי בבר אילן שבספר בני דוד כתב נתחמם) ישראל קריבוס מנהל מרכז סייעתא ומטפל רגשי לבחורי ישיבות לצפיה ולהורדת תכנים https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/searchResults/ישראל קריבוס?orderBy=7&selectedPage=3 http://www.youtube.com/@user-siata לקו התוכן 03.642.66.03
  • שאלה ויעוץ

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    S
    תאריך ההודעה המקורית: 26/05/2024 22:55 כשרוצם לכתוב ראש תבות בכדי לקצר והאות האחרונה היא אחת מחמשת האותיות הסופיות האם לכתוב אותה כאות סופת או כאות רגילה? לדוגמא: נפקא מינה נפק"מ או נפק"ם?
  • שאלה

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 09/06/2024 21:08 בהזדמנות זו: למי שיש ניסיון עם תוכנה זו אשמח מאוד לשמוע פירוט. ייש"כ מאת: [email protected]
  • שאלה חצופה

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/07/2024 11:20 הכתב והמכתבאסופת כתובות מארץ-ישראל ומממלכות עבר הירדן מימי בית-ראשוןשמואל אחיטוב ה'כתב והמכתב' הוא אסופה של כתובות מימי בית-ראשון, מהממלכות ששכנו משני עברי הירדן, יהודה וישראל, ערי פלשת, אדום, עמון ומואב. הכתובות מיהודה וישראל נכתבו עברית, ואילו שאר הכתובות נכתבו בשפות, או ניבים, קרובים לעברית, וכל קורא עברית יוכל לקרוא אותן. הכתובות הן מסוגים שונים: מצבות שנחקקו באבן, תעודות שנכתבו בצבע ובדיו על אבנים וחרסים, ואף על טיח; וכן מכתבים ופתקים שנכתבו על שברי כלי חרס ועל פפירוס. הכתובות מאירות צדדים שונים בחיי כותביהן. הן זורקות אור על תולדות הארץ, מגלות טפח ויותר על אמונותיהם ומנהגיהם הדתיים והחברתיים של תושבי הארץ, על המנהל הממלכתי והמקומי ועוד. הכתובות העבריות הן עדות ישירה, בת הזמן, ללשון שבפי דובריה, מישראל או מיהודה. הן מעידות על הקרבה הלשונית בין היהודית לישראלית וגם על ההבדלים ביניהן. אפילו הבדלי מבטא הן משקפות. הכתובות הן עדות בלבדית ללשונותיהם של שכני ישראל שלא הותירו אחריהם ספרות כתובה דוגמת המקרא: ללשון ערי פלשת, לאדומית, למואבית ולעמונית, ולשפתם של תושבי עמק סוכות. אף בהן יש עדות, אמנם דלה, לספרות שהיתה לעמים הללו, ואבדה מאיתנו. תעודות מיוחדות במינן הן מצבת מישע מלך מואב ו'ספר בלעם בר בעור', המתקרבות בתוכנן ובסגנונן לספרות המקרא. במהדורה החדשה, המורחבת והמתוקנת של הספר נוספו כמה תעודות שיש בהן עניין לקורא, ובהן הכתובת הארמית שהציב חזאל בתל דן המזכירה את מות 'יורם בר אחאב מלך ישראל ואחזיהו בר יהורם מלך בית דויד'. במהדורה זו תוקנו שגיאות, הוחלפו כמה העתקות בטובות מהן, ונוספו או הורחבו פירושים, לפי מה שנתחדש במחקר, או בשל הצורך בהבהרה של קבצים מצורפים: HebrewBooksOrg_51176_page_1.pdf HAKETAV_VEHAMIKTAV001.jpg
  • שאלה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    נ
    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 11:03 אבל עולם הזה חיי שעה, כמו שכתוב (אבות פ"ד מ"יז) 'יפה שעה אחת בעולם הזה', רוצה לומר עולם הזה נקראת שעה אחת. האם זה טעות בהבנה או שיש מי שמפרש כן?
  • לצורך עריכת מאמר ארוך ומקיף על לשון הקודש

    2024
    22
    0 הצבעות
    22 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2024 19:04 יש בארמית מילים קדומות ושורשיות, ומילים מאוחרות המאוחרות שבזמן התלמוד יתכן שהם מעוד שפות אבל המוקדמות הן והאכדית והערבית הם פשוט אותה שפה לשון הקודש ששובשה או שונתה מאיזה סיבה כמו מרוב הזמן ומקום ההוא ששלטה בו הגייה מסויימת וכדומה - לישנא קלילא ועוד סיבות ע" עצמיו וגרמיו הם עצמות, למרות שבשימוש הרגיל משתמשים בלה"ק בעצם ובל' ארמי גרמא, עדי בל' עברי וסהדי בל' ארמי שניהם בל' עברי ג"כ ואם יתעקש האומר שלשון התנ"ך כוללת גם ארמית מדוברת דאז, ואינו לשון הקודש, מי אני שאחלוק עליו אבל על כל פנים הלשון הקודש שבידינו שהיא מהתנ"ך והמשניות מורכבת מארמית וערבית ג"כ, בין אם זה עצמו לה"ק ובין אם הושפע כדברי האומר