ביטוי חמוד שנתקלתי בו בתוך חבורה של אברך על יבמות

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/01/2024 02:43

הכותב כותב על צרת ערוה, שהגדר הוא שיש לשתיהן יחד זיקה משותפת.
ובמותו לא נפרדו, על כן מעריות גברו.

[אור המאיר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/01/2024 15:10

ביקורת על האמור לעיל
א' הסיבה שצרת ערוה אסורה כשנופלת עם הערוה, היא לא משום שיש להם 'זיקה
משותפת' אלא מגזה"כ דאשה אל אחותה לא תקח 'לצרור'.
ב' לא זכיתי להבין מה כוונתו במש"כ 'על כן מעריות גברו', וכי היכן מצינו שצרת
ערוה חמורה מערוה?
שבת שלום

מאת: [email protected]

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/01/2024 15:17

נכון. הוא כתב גדר בדרשה. ע"פ מה שביאר שם. [אם מעניין אותך יותר אוכל לשלוח
בפרטי. והיות וזה באמצע העריכה אולי תוכל להשפיע על מה שעומד להחקק לדורות -
כמו כל דבר תורה שנדפס היום ונכנס למאגרים]
לא חמור מערוה, אלא לכן איסור ערוה של צרתה פוטרתה.

--

[אור המאיר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/01/2024 15:23

אשמח לקרא המאמר הנ"ל, נשמע גדר מאד מחודש ומעניין בפטור צרת ערוה.

מאת: [email protected]

[ישראל מייבסקי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/01/2024 11:38

כלומר אין שם איסור.
ני שוין.

מאת: [email protected]

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2024 00:39

כמשקל נגד לביטוי זה הראני מאן דהוא את דברי הים של שלמה
מסכת בבא קמא פרק א סימן מח
ונ"ל דאפילו קשור בשלשלת של ברזל, כגון ארי בגוהרקי שלו, אסור להשהותם.* דאין
אפטרופוס לאריות.*

מאת: [email protected]

--