דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

איך לתרגם "יש להדגיש"

2024
15 5 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:46

    יש לציין שהגמרא משתמשת במילה 'אמר' ולא 'דיבר.
    יצוין, שלא מדובר כאן על שור אלא על חמור.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:53

    איך כל זה מתקשר לשרשור הזה?

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2024 23:53

    איך כל זה מתקשר לשרשור הזה?

    תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2024 01:03

    "הלציין" "יצויין" = להדגיש.
    ניתן למצוא כך רבות בשוטנשטיין (למאן דאית ליה שזאת כתיבה "תורנית")

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2024 01:03

    "הלציין" "יצויין" = להדגיש.
    ניתן למצוא כך רבות בשוטנשטיין (למאן דאית ליה שזאת כתיבה "תורנית")

    תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2024 01:43

    נראה לי שבד"כ "יש לציין" משמעותו להיפך, לציין בדרך הערה בעלמא.
    וכשרוצים לבטא הדגשה נוקטים: התורה חזרה על כך פעמיים כדי לחזק הדבר. / התורה
    הבליטה את מעלתו של יהושע.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2024 01:43

    נראה לי שבד"כ "יש לציין" משמעותו להיפך, לציין בדרך הערה בעלמא.
    וכשרוצים לבטא הדגשה נוקטים: התורה חזרה על כך פעמיים כדי לחזק הדבר. / התורה
    הבליטה את מעלתו של יהושע.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2024 01:47

    דוגמאות
    1
    כאשר מדובר במאכלים שאינם גידולי קרקע, כמו ביצים ובשר, אין איסור לטחון אותם
    בשבת. יצויין שגם במקרה זה מדובר רק באופן שאינו עושה זאת על ידי כלי המיועד
    לטחינה - מה שנאסר בכל מקרה מחמת עובדין דחול.
    2
    ויש לעיין כיצד תתיישב לשון הגמרא לפי שיטת הרשב"א, שהרי גם לפי דבריו אין כאן
    מיגו גמור, אלא רק חצי מיגו.* ויש לציין *ששאלה זו קשה גם לפי ביאור הפני
    יהושע בדעת הרשב"א.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2024 01:43

    נראה לי שבד"כ "יש לציין" משמעותו להיפך, לציין בדרך הערה בעלמא.
    וכשרוצים לבטא הדגשה נוקטים: התורה חזרה על כך פעמיים כדי לחזק הדבר. / התורה
    הבליטה את מעלתו של יהושע.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2024 01:50

    אכן, מסכים שיצויין נשמע יותר כהערה צדדית.
    ההצעות שהצעת יכולות להיות רלוונטיות לפעמים, אבל מה למשל במקרה כזה "יש
    להדגיש שמדובר כאן דוקא בהלוואה"

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2024 01:47

    דוגמאות
    1
    כאשר מדובר במאכלים שאינם גידולי קרקע, כמו ביצים ובשר, אין איסור לטחון אותם
    בשבת. יצויין שגם במקרה זה מדובר רק באופן שאינו עושה זאת על ידי כלי המיועד
    לטחינה - מה שנאסר בכל מקרה מחמת עובדין דחול.
    2
    ויש לעיין כיצד תתיישב לשון הגמרא לפי שיטת הרשב"א, שהרי גם לפי דבריו אין כאן
    מיגו גמור, אלא רק חצי מיגו.* ויש לציין *ששאלה זו קשה גם לפי ביאור הפני
    יהושע בדעת הרשב"א.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2024 01:51

    לשונות אלו עדיין לא מתאימים לחבורה ישיבתית שמרנית.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2024 01:50

    אכן, מסכים שיצויין נשמע יותר כהערה צדדית.
    ההצעות שהצעת יכולות להיות רלוונטיות לפעמים, אבל מה למשל במקרה כזה "יש
    להדגיש שמדובר כאן דוקא בהלוואה"

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2024 01:57

    במקרה שאדם אינו דובר את השפה הגרוזינית, אין איסור לומר לשון ברור למרות שזה
    חל בשבת. יצויין שמדובר דוקא במקרה של הלואה, ולא במקרים של השאלה מתנה או
    הנחה.

    ברור שזה לא מתאים לשפה ישיבתית.
    שם צריך לומר כך -
    עוד יל"ע בעיקרי שמעתתין, דהנה כתב הרשב"א בשיטת רב ששת דאין קנין האיסור חל
    אלא רק לאחר פרשת ערי חומה, וא"כ ילה"ק, מ"ט דהרמב"ן דפליג בזה, והא פרשת ערי
    חומה נאמרה להדיא במשנתינו. ואף אם תמצי לומר דמשנתינו כדעת רב פפא היא, אך
    עדיין יקשה מדעת רבי עקיבא דלכו"ע נאמרה ונשנית בסיני אף לבני נח, וזה בודאי
    תמוה, שהרי נכפלה פרשה זו ב' פעמים, ובודאי קמ"ל בזה לעיכובא.

    בקיצור, כל מקרה לגופו

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2024 01:51

    לשונות אלו עדיין לא מתאימים לחבורה ישיבתית שמרנית.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2024 02:05

    מצודת דוד בספר ישעיה: "וכפל המלה לחזק הענין".
    רמב"ן:
    [image: image.png]
    רס"ג:
    [image: image.png]

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2024 02:05

    מצודת דוד בספר ישעיה: "וכפל המלה לחזק הענין".
    רמב"ן:
    [image: image.png]
    רס"ג:
    [image: image.png]

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2024 02:07

    שימו לב לסגנונו הייחודי של הרש"ר הירש (כולל: "בהבלטה רבה"). הוא לא כתב
    בסגנון הישיבתי למדני הנ"ל. ומה בכך? כדאי ללמוד ממנו לא להתקבע יתר על המידה
    ולא להתרבע בדקדוקי עניות מיותרים:

    [image: image.png]

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2024 02:07

    שימו לב לסגנונו הייחודי של הרש"ר הירש (כולל: "בהבלטה רבה"). הוא לא כתב
    בסגנון הישיבתי למדני הנ"ל. ומה בכך? כדאי ללמוד ממנו לא להתקבע יתר על המידה
    ולא להתרבע בדקדוקי עניות מיותרים:

    [image: image.png]

    תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2024 02:09

    "יש להדגיש שמדובר כאן דוקא בהלוואה" - "חייבים/חובה/חשוב מאוד לציין, שכל
    הנידון כאן דווקא בהלוואה".

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2024 02:09

    "יש להדגיש שמדובר כאן דוקא בהלוואה" - "חייבים/חובה/חשוב מאוד לציין, שכל
    הנידון כאן דווקא בהלוואה".

    תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2024 02:15

    / חשוב להעיר כי... / חשוב להוסיף כי...

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2024 02:07

    שימו לב לסגנונו הייחודי של הרש"ר הירש (כולל: "בהבלטה רבה"). הוא לא כתב
    בסגנון הישיבתי למדני הנ"ל. ומה בכך? כדאי ללמוד ממנו לא להתקבע יתר על המידה
    ולא להתרבע בדקדוקי עניות מיותרים:

    [image: image.png]

    תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2024 15:55

    זה לא לשונו. זה תרגום מגרמנית לעברית עדכנית וחריג מאד בנוף הספרים התורניים.

    --

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים