שאלה קצת לא נעימה על חדר שאין בו מזוזה

[יצחק זאב צ. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/04/2024 08:52

זה לא רק ענין של בבית או במשרד, אלא גם כמות השעות שעובדים בכל פעם. יתכן
מאוד שלא יהיה אפשר שאדם יעבוד שעתיים ומתוכם יפסיק לצרכים חינויים למשך חצי
שעה.

[אברהם מרדכי לב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/04/2024 11:30

פעם אמר לי מעסיק במכון ידוע, ששאל רב או דיין (איני זוכר ממש), ואמר לו גדר
מסוים:
כל מה שעורך היה עושה בפני המעסיק/לקוח - מותר לו לעשותו גם שלא בפניו.

[אריה מושקוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/04/2024 14:43

אולי כדאי לקבוע כלל ששעת עריכה תהיה 50 דקות ויתקבל הדבר למנהג ולא תהיינה
שאלות וספיקות וגם לא יצטרך כל אחד לשער לפי אומדן דעתו ולפי המצב או לפי שאר
הגדרות שונות ומשונות
הדבר מקובל במקומות רבים אחרים שהתחשיב לשעה הינו 40-45 דקות
מה הציבור אומר? האם ניתן לקדם יוזמה זו?

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
15.04.24,
14:39:37

מאת: [email protected]

[יעקב שטיימן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/04/2024 14:49

הסברא פשוטה כדברי הרוב.
ומה לי עראי ומה לי קבוע [רומז מפאת הענין]
דין פרוטה כדין מאה
ודין שניהם כדין גירוד בראש [כולל הנטילה שאחריו]

מאת: [email protected]

[יצחק זאב צ. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/04/2024 17:08

האם לא נראה שתלוי באחוזים מתוך כלל העבודה.
היתכן לעבוד שעה ומתוכה לצאת זמן רב כ"כ?

האם גם תלוי במחיר שמקבלים לשעה?

[יעקב שטיימן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/04/2024 17:11

זה לא מתוך שעה, גם הוא באותו יום במקרה עבד רק שעה
מקבלים לפי שעות חודשיות, שזה כבר בהרבה עשרות
ומתוכן זה לא כזה הרבה
ולא מסתבר שזה יהיה תלוי במחיר לשעה
זה ככלי עבודה בסיסיים ואומדנא
המוכחת בדעת בני אדם כמו כל עבודה בענייני חולין
לדעתי, בכל אופן.

[יצחק זאב צ. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/04/2024 17:21

נכון. אבל יש שעובדים כל יום רק שעה או שעתיים, ועכ"פ לא 'משרה מלאה'...

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/04/2024 18:09

כבר מלתי אמורה בראש דברי - ''בשום שכל'' (!)
וברור שאף אחד לא התכוון שפלוני התיישב לעבוד שעה נניח ו''בדיוק'' בשעה הזו
הוא צריך גם לאכול חמש פעמים, לשתות עשר, להתפנות ב'ארוכה' וגם ליטול 40
נטילות (...)
וכי בשופטני עסקינן ??
ה' יראה ללבב ואדם יודע אם הוא בא למרוח או בא לעבוד, ומצד שני לא צריך להפסיק
את הסטופר לפי מצמוץ ...

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/04/2024 18:16

יש עוד דרך די פשוטה לאומדן.
חשוב על עצמך בתור מעסיק (זה די מצוי שמכל מיני סיבות עורך לובש לפעמים כובע
של מעסיק).

האם היית רוצה שהעורך שאתה מעסיק יחשב מלכתחילה את שעתו כ-50 דקות (גם אם אתה
משלם לו 200 לשעה, למשל?)

האם אתה היית זורם עם עורך שמדבר בפלאפון שיחת חולין קצרה?

מחמת שאלות אלו ואחרות אני נוהג בלי נדר לעבוד עם סטופר ורק דברים הכרחיים ממש
שודאי הייתי עושה גם בפני המעסיק אני לא מחשיב.
ובנוסף לא יזיק אם נעגל מעט כלפי מטה לרווחא דמילתא, וה' לא ימנע טוב להולכים
בתמים.

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/04/2024 18:17

אני דוקא הייתי מסכים לו לדבר שיחת טלפון קצרה וכדומה,

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/04/2024 18:32

השאלה אם אפשר להחשיב את "מנהג המדינה" כפי המקובל בכלל ענפי המשק כגון עובדי
משרד, היי-טק וכדו' ששם בוודאי המנהג שמקובל על כל המעסיקים הוא הרבה יותר
חופשי לטובת העובדים. או"ד שצריך לקבוע מנהג המדינה ספציפי לענף זה של עריכה
תורנית.

שוב אני חושב שבאמת יש קצת חילוק, כי למעשה עריכה תורנית היא יותר עבודה
קבלנית מאשר עבודה של שכיר כי הרי המעסיק בעיקר מעוניין במוצר המוגמר שהוא כל
כולו עבודת אומנות של העורך, וא"כ התשלום כאן הוא על "מוצר" של "שעת עריכה"
ולא על "עבודה" של כך וכך שעות. וא"כ, בשכיר באמת המעביד לא מקפיד על יציאות
והפסקות קטנות כי הוא משלם לעובד על מה שהוא מקדיש את זמנו באופן כללי לעבודה
ולא לפי התוצר. אמנם בעבודה כעין זו, אולי י"ל שהמעביד משלם על שעת עריכה
כמוצר וא"כ יש להחמיר יותר שלא יכלול הפסקות וכדו', מלבד דברים הכרחיים ממש
שמסתבר שהם בכלל. וצ"ע.

[ש. ו. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/04/2024 19:03

לא ברור לי כ"כ מה הנידון, וכי מי שהסיח דעתו לכמה רגעים ולא היה מונח בצורה
מלאה, האם יצטרך לספוג את זה. יותר מזה, מדוע שזה יהא שונה מאם היינו עובדים
במשרד לעריכה, וכי הכללים שם היו שונים מכל הענפים המקבלים, שכשעובד הולך לחדר
הקט אינו מקזז, ובודאי אם הולך לזמן משמעותי גם זה אינו מהנעין.
ובכלל כל נידון הלכתי, ניתן לקצרו כשכולנו שומרי תורה ומצות, ופשוט ךלהפנות
לדיין מוסמך וכך יחסוך זמן לכולנו, וגם נקבל דעת תורה ולא סברות שיתכן שיש בהן
מדעת בעלי בתים?!

מאת: [email protected]

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/04/2024 19:23

התגובה של אליהו ברדנשטיין בוצעה דרך Gmail
https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app

קבצים מצורפים:

• file-0

[שריה אלישיב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/04/2024 19:35

אני לא כ"כ מבין את הנידון כאן.
מי שליבו נוקפו בעניין וכמו שכתב הכותב 'גזל מקטרג בראש' פשוט שלא יחשבן את
הזמן הזה וזהו.
באופן אישי אינני מחשבן את הזמן הזה כלל, לא משנה כמה זמן העבודה או מה היקף
העבודה, ואני לא מרגיש כלל ירידה בהכנסות, אדרבה אם הזמן שמצטבר הוא
משמעותי-לא לוקחים עליו כסף, ואם הוא לא משמעותי-לא מרגישים את זה שלא לוקחים
כסף, וככה יוצאים נקיים מה' ומבני אדם.

•     שריה אלישיב*
  

•         טוען רבני*
  

•      0548491810*
  

עוד כלל אחר, שיחשב ויאמין באמונה שלמה שאין דבר רע יורד מן השמים וכל דעבד
רחמנא לטב עבד (ברכות ס, ב), לטובת הנפש או לטובת הגוף, וכל מה שנראה לעינים
שהוא רעה, אלקים חשבה לטובה... (פלא יועץ).

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/04/2024 19:45

מי שרוצה להתחסד יכול בלי גבול ומידה.
הוא שאל, כמדומה לי,* מה המקובל*.

כך גם מורים הלכה - לפי המידה הממוצעת.
והרוצה להחמיר ולהתחסד - ברוך יהיה, אבל אל יורה זאת לרבים.

[לשון למודים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/04/2024 23:17

התגובה של chime בוצעה דרך Gmail
https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app

קבצים מצורפים:

• file-0

[moshe kagana - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/04/2024 08:59

כולל הכל הכל הכל.

כולל קפה, הכנתו, שתייתו, כשהקפה עצמו על חשבון המעביד, והפיצה על חשבון
העובדים...
כולל החדר שגם המלך נכנס לשם לבדו.. ואוי לו למעביד שיעז לתמוה לפשר האריכות..
כולל פטפוטים, רכילות, נייעס, מיילים, ווצאפים, ושאר גלישות, וכו’ וכו’.

זהו מנהג המדינה ללא ספק, ואידך זיל גמור.

[shimon maryles - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/04/2024 09:47

א. אנן סהדי שאם יתנהגו כמו שאתה טוען, העורך לעולם לא יתקדם ולא יסיים את
העבודה... לכן ודאי שבמקצוע זה אתה לא צודק

ב. אני חושב שכל עורך ירא שמים לא מתנהג כך, אלא מפסיק את הסטופר להפסקות
משמעותיות. על הפסקות של דקה-שתיים אפשר להתווכח

לכן צריך לבדוק המנהג במקצוע זה, ולא ביחס למקצועות אחרים שאינם קשורים כלל
לענין. הרי ברוב העבודות הנ"ל מדובר בעבודה של שעות עד שעות רבות ביום, מה
שאין כן כאן שיש עורכים שעובדים שעה ביום, ופשוט לכל בר דעת שלא כלול בזה
הפסקות שיכולות להצטבר לחצי שעה ויותר. בתחומים אחרים על עבודות כאלו נהוג
לקחת גלובאלי ולא לפי שעות

רק הערה - אם יש מי מהעורכים (במיוחד חדשים) שרואה שרשור זה ומסיק מזה שהמנהג
הוא כמו שנטען לעיל, שידע שאין זה נכון אלא שאולי דוקא אלו המגיבים הם אלו שיש
להם טענות כאלו ואחרות... אבל זה לא מעיד על המנהג
וגם הכותבים - שימו לב שדבריכם יכולים להשפיע על עורכים אחרים לכאן או לכאן,
בבחינת לפני עוור לא תתן מכשול

מאת: [email protected]

[עט סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/04/2024 11:06

בעבר שאלתי את עוז והדר, ואמרו לי שמה שנכנס לגדר הנורמלי - נכלל בשעת העריכה.

מאת: [email protected]

[רפאל ברלב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/04/2024 12:40

שמעתי שבדרשו יש הוראות מאד ברורות, אבל זה בסגנון ממש צו"ל [ליטאי], שמזהיר
שכל הפסקה היא גזל.
אבל קחו בחשבון שהם משלמים בהתאם.