מעסיק שעובר על החוק דחוף

[אליהו לוריא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/04/2024 23:45

האם הוא מעסיק בעריכה תורנית?
אם כן קח אישור מרב לפרסם את שמו בקבוצה,
ר' שמואל ישלח אליו התרעה,
כפי מה שהתפרסם פה בשנתיים האחרונות פעמים רבות זה עזר לכל מיני גזילות של
מעסיקים

[אבן ספיר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/04/2024 15:57

ערכאות זה לאו דווקא בית משפט, אלא כל בעל סמכות מטעם המדינה כגון שוטר, פקח,
וכדו'.

מאת: [email protected]

[לשון למודים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/04/2024 17:12

אני שואל בתום לב ובחוסר ידע, אשמח אם ת"ח יסביר לי ברור מה טעם האיסור ללכת
לערכאות?
ואם משום בחוקותיהם לא תלכו, למה באופנים מסוימים מותר (כגון בדלא ציית דינא)
מותר לקבל אישור מב"ד כדי ללכת לערכאות שלהם.
וכי מותר לקנות טרף רק בגלל שבאותה חנות לא מוכרים כשר?
תודה רבה

[גמ ח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/04/2024 17:35

האיסור ללכת לערכאות הוא נפק"מ רק בדין שהם פוסקים כמו הב"ד ממש ןבכל זאת יש
איסור ללכת אליהם
יש עוד מימד חמור ביותר של גזל ואונאה במקרה שבית המשפט חייב דברים נגד ההלכה
שזה דבר מצוי ביותר אפי' הליכי הוצל"פ על חוב גמור עלול להיות איסור כיוון
שבתורה יש כללי גביה שונים במערכאות
לסיכום הפונה אליהם ללא בירור הלכתי עמוק עלול להכשל בדין מוסר גזלן וחבר
לאיש משחית ועוד ר"ל

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
17.04.24,
17:31:00

[בניהו וחנה כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/04/2024 17:40

יעויין שולחן ערוך חושן משפט סימן ט

--
ההדרה ועריכת ספרים

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/04/2024 17:43

מבואר באחרונים שטעם האיסור הוא עצם ההכרה בסמכות שלהם לדון ולהכריע, שזה
כפירה בחוקי התורה.
ולכן כשבאים עם אישור של בית דין בטל טעם האיסור, כי אתה מעניק סמכות לבית דין
ופועל כהוראתם, ולא מעניק סמכות לבית משפט.
ואכ"מ

[רפאל ברלב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/04/2024 18:36

כמדומני ששאלה זו כבר הקשה בספר כלי חמדה פר' כי תצא אבל אין הספר לפני כעת.
אגב, האיסור הוא משום ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם ולא לפני עובדי כוכבים.
מלבד איסור מסירה שהוא חמור יותר, עד כדי איסור רודף, וייתכן שיש כאן גם איסור
זה [אבל אינו בכל אופן של ערכאות].

להבהרת חומר הענין גם כשאתה בטוח שאתה צודק, מעשה שהיה שאחד בנה על גגו ופלש
בבנייה לגג חברו במזיד בלא שום טענה, ותבעו הלה לערכאות בלא שאלת בי"ד, וכ'
בספר דברי חיים שהוא מוסר [כמובן שאיני בא להכריע בדין זה, אלא אדרבא בדר"כ
מותר לפנות לערכאות אחר אישור בי"ד, אלא באתי להתרות על מה דפשיטא להו
לאינשי].

[ב. י. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/04/2024 22:29

רק יש לדעת, שדעה רווחת בפוסקים היא שגם כשניתן היתר לפנות לערכאות - יש לחזור
אחר כך לביה"ד/לרב ולוודא שפסיקת הערכאות נכונה גם לפי ההלכה, ולא חייבו את
הצד השני במה שאינו חייב בו על פי דין תוה"ק.

[אשר עגם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2024 19:10

עי' שו"ע סי' כו ובספר הלכה פסוקה
ובעניין השאלה אציין לספר דיני עבודה של הרב אורי סדן שפרס את השיטות כשמלה

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2024 23:06

מחלוקת באחרונים

מאת: [email protected]

[רפאל ברלב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 19/04/2024 09:07

הרב וואזנר היה מצרף צד זה, אבל לא היה סומך עליו בפ"ע.
לא ברור במציאות שאין בזה כלל דינא דכתוא מכמר.
הישיבה הממושכת בבית האסורים יכולה להביא להרבה נזקים בוף ונפש ברו"ג.