שאלה בניסוח

[מרדכי הולנדר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 08:35

שלום רב!
האם הנוסח לכתוב האָמנם או האוּמנם.
תודה מראש!
[image: image.png]

בברכה
מרדכי הולנדר

• 052-761-7442*

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
30.03.23,
08:34:29

[ב. י. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 08:39

לפי הכללים המחודשים היום יכתבו אומנם,
אך המקובל והמצוי אצל רוב ככל, וכ"ש בכתיבה התורנית: אמנם

[שמואל בלויא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 08:51

בס"ד

לא זו השאלה, אבל אגב:
האמנם [..] כתוב שרבי חייא היה 'מופתע מאוד' ?

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 11:14

ניקוד תיבת אמנם בקמץ קטן.
מקובל בלי וא"ו - אמנם

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 14:57

לגבי התגובה:
"לא זו השאלה, אבל אגב:
האמנם [..] כתוב שרבי חייא היה 'מופתע מאוד' ?"

1. השאלה היתה אם כותבים אמנם עם ו'. ולכן התשובה היתה מדויקת.
2. זה הנוסח במדרש: "רַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה מְטַיֵּל, סָלֵק מִטְבֶרְיָא
   לְצִפּוֹרִין, וַהֲוָה רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא מִסְמַךְ לֵיהּ, מָטוֹן חַד
   בֵּית חֲקַל אֲמַר הָדֵין בֵּית חַקְלָא הֲוָה דִידִי וְזַבֵּינִית יָתֵיהּ
   בִּגְלַל לְמִזְכֵּי בְּאוֹרַיְתָא. מָטוֹן חַד דְּבֵית כַּרְמָא אֲמַר הָדֵין
   בֵּית כַּרְמָא דִידִי הֲוֵית וְזַבֵּינִית יָתֵיהּ בִּגְלַל לְמִזְכֵּי
   בְּאוֹרַיְתָא. מָטוֹן חַד דְּבֵית זֵיתָא, אֲמַר הָדֵין בֵּית זֵיתָא דִידִי
   הֲוָה וְזַבֵּינִית יָתֵיהּ בִּגְלַל לְמִזְכֵּי בְּאוֹרַיְתָא, שָׁרֵי רַבִּי
   חִיָּא בָּכֵי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מָה אַתְּ בָּכֵי, אֲמַר לֵיהּ עַל
   דְּלָא שְׁבַקְתְּ לְסִיבוּתָךְ כְּלוּם. אָמַר לוֹ קַלָּה הִיא בְּעֵינֶיךָ
   מַה שֶּׁעָשִׂיתִי שֶׁמָּכַרְתִּי דָבָר שֶׁנִּבְרָא לְשִׁשָּׁה יָמִים
   וְקָנִיתִי דָּבָר שֶׁנִּתַּן לְאַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, כח):
   וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, וּכְתִיב (דברים
   ט, ט): וָאֵשֵׁב בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה".
   מכך שר' חייא החל לבכות וגם אמר: "על שלא השארת לעצמך לעת זקנה כלום", משמע
   שכן היה מופתע, ודוק.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2023 21:34

אני חולק על הרב אמרי יושר.
הבכי אינו מעיד על הפתעה, אלא על צער.
כדי להמחיש זאת. לו יצויר אדם שאביו נמצא זמן רב בסכנת חיים. כאשר מודיעים לו
שהאב נפטר, הוא בוכה. זה לא מהפתעה, כי הכינו אותו כבר כמה שבועות לגרוע מכל.
זה מראה רק על צער.
וגם ההטעמה: "מה הנחת לעצמך לעת זקנה" אינה מעידה על הפתעה, אלא רק על צער:
ממה תחיה ותתכלכל לעת זקנה (אז לא היה ביטוח לאומי).
ומסתבר שר' חייא לא התפלא כלל על ר' יוחנן, כי ידע שתנא צדיק וקדוש כ"כ דואג
רק לעוה"ב שלו.