דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

ספר דעת חכמה ומוסר

2024
6 4 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 24/05/2024 00:25

    מה הכוונה בציון הבא:
    דעת חכמה ומוסר (חלק א דף לא)
    ואם מישהו יכול לשלוח לי את זה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/05/2024 00:25

    מה הכוונה בציון הבא:
    דעת חכמה ומוסר (חלק א דף לא)
    ואם מישהו יכול לשלוח לי את זה.

    תאריך ההודעה המקורית: 24/05/2024 00:47

    [image: image.png]

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/05/2024 00:47

    [image: image.png]

    תאריך ההודעה המקורית: 24/05/2024 01:06

    👍

    התגובה של אליהו ברדנשטיין בוצעה דרך Gmail
    https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/05/2024 00:47

    [image: image.png]

    תאריך ההודעה המקורית: 24/05/2024 01:52

    מהספר הפליא עצה:
    כשמציינים את שם הספר, יש להקפיד לכותבו בצורה מדויקת, כדי להקל על הלומדים
    שירצו לעיין במקור, שיוכלו למוצאו בקלות. ולענ"ד עדיף לציינו בנוסח שבו הוא
    מופיע ברשימת הספרים בתוכנת "אוצר-החכמה".
    לדוגמה: ישנו ספר של שיחות ר' ירוחם ממיר, ושמו: "ספר חבר מאמרים - דעת חכמה
    ומוסר". והנה, רבים מציינים לספר הזה, בשם: "ספר חבר מאמרים", או: "חבר
    מאמרים". אולם כשמקישים שם זה בשורת החיפוש ('חפש שם ספר') באוצר החכמה, הספר
    אינו מופיע (ואפילו בהקשת השם המלא: 'ספר חבר מאמרים - דעת חכמה ומוסר').
    אשר-על-כן, מחבר-ספר המציין לספר זה, עדיף שיציינו בשם: "דעת חכמה ומוסר", וכך
    יקל על הרוצים למוצאו ולעיין בו באוצה"ח.

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/05/2024 01:52

    מהספר הפליא עצה:
    כשמציינים את שם הספר, יש להקפיד לכותבו בצורה מדויקת, כדי להקל על הלומדים
    שירצו לעיין במקור, שיוכלו למוצאו בקלות. ולענ"ד עדיף לציינו בנוסח שבו הוא
    מופיע ברשימת הספרים בתוכנת "אוצר-החכמה".
    לדוגמה: ישנו ספר של שיחות ר' ירוחם ממיר, ושמו: "ספר חבר מאמרים - דעת חכמה
    ומוסר". והנה, רבים מציינים לספר הזה, בשם: "ספר חבר מאמרים", או: "חבר
    מאמרים". אולם כשמקישים שם זה בשורת החיפוש ('חפש שם ספר') באוצר החכמה, הספר
    אינו מופיע (ואפילו בהקשת השם המלא: 'ספר חבר מאמרים - דעת חכמה ומוסר').
    אשר-על-כן, מחבר-ספר המציין לספר זה, עדיף שיציינו בשם: "דעת חכמה ומוסר", וכך
    יקל על הרוצים למוצאו ולעיין בו באוצה"ח.

    תאריך ההודעה המקורית: 24/05/2024 02:21

    ישר כח גדול לכל הנרתמים לסייע, שכרם כפול מן השמים!

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/05/2024 02:21

    ישר כח גדול לכל הנרתמים לסייע, שכרם כפול מן השמים!

    תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 11:57

    באדם ישנה מדה כל כך גדולה של רשעות, אי - הרגשה בצער זולתו מבהיל כל כך, עד
    שאמרו חז"ל (אבות פ"ג) "הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו
    חיים בלעו", ולא אמרו חז"ל שהיו הורגים איש את אחיו, אלא שהיו בולעים זה את זה
    בעודם חיים, והוא ממש כחי' טורפת הדורסת ואוכלת בעוד שטרפה מפרפר וצועק בשארית
    כחותיו; והאדם בראותו תמונה נוראה כזו פלצות תאחזנו, אבל החי' אינה מזדעזעת
    מזה כלום, אלא להפך, כאשר ירבה זה לצעוק מתוך יסורים, כן יגדל כעסה ותוסיף
    לטרפו ביתר שאת, משום שהיא אינה מרגישה ואין לה ידיעה כל דהו מצער זולתה, וזהו
    אפיו וגדרו של טורף; ואמרו חז"ל שהאדם שאינו חש בצער חבירו, מדרגתו וטבעו הוא
    אפיו של אותו טורף, עד שיוכל לבלע חבירו חיים. וזהו שהגדירו לרשעים בשם "חיתו
    יער", דאותם שאינם מרגישים בצער זולתם דומים ממש לחיות יער הנכונים לבלוע טרפם
    חיים. ויוצא מזה דבר מבהיל מאד, דכשאדם עובר אצל חולה ורואה ביסוריו, ואפי'
    נאנח גם כן, אבל אם אין היסורים עושים עליו הרושם הדרוש, שהולך הוא בלב שלם
    לדרכו, יכול הוא גם להרגו, דמכיון שאינו נושא בעול אתו ניתן לומר עליו שביכלתו
    להרגו גם כן.
    ומזה יצא לנו ביאור במאמרם ז"ל: "כל המתעצל בהספדו של חכם ראוי לקוברו בחייו"
    (שבת ק"ה). והוא לפי מה שנתבאר לנו במק"א שענינו של הספד הוא נושא בעול עם
    חבירו, ושם נתבאר שזהו באמת כל ענין אבילות - שלכאורה אין לו מקום לפי תורתנו
    הקדושה -, והוא ענין השתתפות בצערו של המת שהוא נמצא במצב של דין ואין שיעור
    לצערו ופחדו, ומוטל חיוב זה על קרוביו, כל אחד לפי מדת חיובו, להשתתף בצערו.
    ואמרו חז"ל שמי שאינו משתתף בצערו של החכם, שמתעצל בהספדו, אם כן אין לו שום
    הרגש בצער החכם, והעריכו חז"ל תכונותיו המושחתות עד ש"ראוי לקוברו בחייו". ולא
    אמרו עונש מיתה סתם, דחז"ל רצו לגלות לנו גודל רשעותו של זה, שביכלתו הי'
    לבלעו חיים, בגדר מה שאמרו "איש את רעהו חיים בלעו".
    והרבה ביאורים נאמרו במאמר זה, אבל פי' זה אי אפשר לאמרו בלי לימוד המוסר. בנו
    של אדמו"ר זצ"ל הי' אומר: כשאדם מבקש ביאור בדברי חז"ל, אם מוצא הוא ביאור
    נכון מוטב, ואם לאו יבקש בתוך עצמו פשר דבריהם, שהמפרש הכי טוב על תורה הוא
    האדם עצמו.
    ואחרי דברים אלו נוכל להתבונן כמה גדולים דברי חכמים, וכמה סודות מכילים אפי'
    דברי השיחת חולין שלהם. מעשה שקרה אסון ביהודי כפרי שפגעו רעם בתוך ביתו
    ונהרג, ובבית אדמו"ר זצ"ל הכירו את האיש הנ"ל, וכשנודע המקרה לבנו זצ"ל הי'
    נדכא ונפעם עד למאד, ובישבו אצל השלחן במעמד כמה מתלמידיו אמר, שמי שאינו
    מתרגש ונדכא מתוך ידיעה זו מובטח לו שהי' ביכלתו להרגו גם בידים. ולפמשנ"ת
    נבין כמה עמוקים דבריו, ואיזו ענינים נשגבים כלולים בהם.

  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ה
    תאריך ההודעה המקורית: 04/01/2024 17:34
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2024 19:52 יש כאן מישהו שבקי בחלוקות הללו ויכול להכריע את הענין בוודאות? חשוב לי ביותר. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 08.01.24, 19:52:15
  • בקשת ספר

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    נ
    תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 20:25 ספר ישמח משה - פרשת וישב דף פט/ב יצילהו השי"ת, לכך אמרו ונראה וגו' והבן, והשתא אתי שפיר דאמרו מה יהיה לשון עתיד. והנה כך דרכו של היצר הרע פותח בקל ומסיים בקשה, והנה מזה היה מקום להתיעץ ולהרגו בידים, וראובן הבין את זה, וזהו (בראשית לז כא) וישמע ראובן, כי שמיעה משמשת שני לשונות, לשון שמיעה ממש ולשון הבנה, (כמו שמע [דברים ו ד] , בכל לשון שאתה שומע [ברכות י"ג ע"א], וכמוהו רבים), דהיינו ששמע מה שדברו והבין את הנולד, ולכך תיכף ויצילהו מידם. והא דלא שמרם השי"ת מדרכי הטעות כל כך, היינו כדי להשלים הגזירה עצה העמוקה הניחם על בחירתם, ודי בזה התנצלות לשבטי ישורון, ומיושבים כמה קושיות ודקדוקים בס"ד: ברש"י ויתנכלו (בראשית לז יח), נתמלאו נכלים וערמימיות, אותו כמו אתו עמו, כלומר אליו. וכבר כמה דיו נשתפכו לפרש דברי רש"י הנ"ל. וגם אני אענה חלקי דכיון לדברים עמוקים, ומקודם נפרש הפסוק דתיבת אותו הוא מיותר, דהיה די באמרו ויתנכלו להמיתו ולא דבר ריק הוא. אבל הענין הוא, דלכל יש מסית מלאך הידוע הנברא לכך, רק אין מניחין אותו מן השמים להתגבר על האדם בכל כחו, כי מי יוכל לעמוד נגדו, כי בודאי אין כח האדם כמו כח המלאך, רק כפי כח שיש לאדם ללחום עמו, ככה יש לו רשות להתגבר עליו להסיתו, והאדם יש לו בחירה או ללחום עמו או למשוך אחריו, והיינו שאמרו רז"ל (סוכה נ"ב ע"א) כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו, דלכאורה אינו מובן דמהיכי תיתי. ולפי מ"ש אתי שפיר, דכל מה שכחו יותר גדול לעמוד בקשרי המלחמה, יש לו רשות יותר, וזה נכון ואמת בס"ד. ואף כי הוא ברשעו רוצה להתגבר בכל כחו ואונו עד שלא יהיה באפשרי בשום אופן לעמוד נגדו, אבל אין מניחין אותו יותר מכנגד יכלתו של אדם, והיינו שאמרו רז"ל (סוכה נ"ב ע"ב) צופה רשע לצדיק וגו' (תהלים לז לב), ואלמלא הקב"ה עוזרו וכו'. והנה לפעמים לאיזה סבה בהדי כבשא דרחמנא, נותנין לו רשות להתגבר בכל כחו יותר מכדי יכלתו של אדם, ואז בודאי האדם מנוצח, אבל הוא כאנוס שאינו בבחירתו שלא יקרא חוטא בבחירה, רק אם יש לו כח לעמוד נגדו ואינו עומד. וגם הוא לפליטה גדולה, כי בודאי לא יעזוב את חסידיו למגנא, ומעין זה מעשה יהודה ותמר, והמסית אינו מבין זה, ושש ושמח שפעל דבר גדול להחטיא צדיק גדול, ולא ידע כי בנפשו הוא שעל ידי זה יתגבר הקדושה ויתמעט כח הסט"א, כמו ביהודה ותמר שנשתל ממנו מלכות בית דוד. והיינו שאמרו רז"ל (ב"ר פפ"ה ח') רמז הקב"ה למלאך הממונה וכו', וכמו שכתבתי להלן ברמז הגדי. ולדעתי זהו מה שאמרו (תנחומא וירא סי' כ"ב) דנעשה נהר גדול לפני אברהם כשהלך לשחוט את בנו, וכשבא עד צוארו במים אמר הושיענו אלהים כי באו מים עד נפש (תהלים סט ב), ר"ל שהתגבר בכל כחו אליו לבטלו מן המצוה, ואברהם עמד נגדו בקשר המלחמה ונלחם עמו בכל כחו עד הגיע לגבול כלות הכח, התחיל לצעוק אל ה' שיעזרהו, ועזרו הש"י כנ"ל, ומעין זה מה שאמרו (ע"ז דף ד' ע"ב) לא היה דוד ראוי לאותה מעשה וכו'. וכן היה בכאן, דאין זה מטבע השכל ששבטי ישורין יהרגו או ימכרו נפש ומה גם אחיהם, ולצער כל כך אביהם הצדיק על נקלה בשביל משקל שני סלעים מלת (עיין שבת י' ע"ב), אבל היה כעין זה שחייבה חכמתו ית"ש שלא גער בשטן להשלים עצה עמוקה (סוטה י"א ע"א). ועוד טעם כמוס כמו שאבאר להלן (בד"ה בילקוט) במדרש כשנמכר יוסף היה יעקב בוכה וכו', עיין שם. ואם כן לא חטאו מבחירתם ואנוסים היו, ובאמת היה זה לרעתו, וכל הערמה שב עליו עמלו בראשו, כי על ידי זה לקטו כל ניצוצי קדושה מערות הארץ מקור הטומאה וילקט יוסף וגו' (בראשית מז יד), וגם ערב רב עלה אתם (שמות יב לח) כנודע, ונתקדש שמו הגדול בצאתם, וכן טעם הכמוס שאבאר, היה גם כן לטובת יעקב שעל ידי זה נתוסף לו י"ז שנים, וזה הוא רעת עצמו שהוא שרו של עשו וכשזה קם זה נופל. והיינו דאמר הקרא ויתנכלו, נתמלאו נכלים וערמימיות, אותו בלא וא"ו שהוא כמו אתו דפירושו עמו, דיש אם למסורת, דר"ל דאין זה בבחירתם שיערימו להרוג נפש וכל שכן אחיהם, רק דזה היה אתו, דהיינו עם הידוע המסית הגדול בכחו שהוא יותר מכדי יכלתם המתייחס לו ולא להם, ונאמר אותו ולא אתו, דיש אם למקרא גם כן שהוא כמו אליו, לומר דהערמה היה אליו דשב עמלו בראשו כמ"ש. וזה הוא דברי רש"י ויתנכלו, נתמלאו נכלים וערמימיות, אותו קשה דהוא מיותר, לכך כתב רש"י כמו אתו דיש אם למסורת, וכדי שלא נטעה בין אותו לאתו, ביאר טפי ואמר עמו, ור"ל כמ"ש, ושמא תאמר אם כן יהיה הקריאה אתו, לכך כתב כלומר אליו, ר"ל דיש אם למקרא גם כן, דאליו היו הנכלים והערמימיות, כנ"ל נכון. והיינו דכתב רש"י נתמלאו נכלים כדבר מלא שאין בו ריקות ואין מקום לנטות, וגם שנתמלאו מזה, אם כן לא היה בהם חלק הסותר כלל והבן, כל זה נ"ל ברור: וישמע ראובן ויצילהו מידם (בראשית לז כא). במדרש (ויק"ר פל"ד ח') אלמלא היה יודע ראובן שעתידה התורה לכתוב עליו וישמע ראובן ויצילהו מידם, על כתפו היה מוליכו לאביו. והנה המדרש הזה אומר דרשוני וכי ראובן הצדיק היה חושק להתפארות. עוד במדרש (ב"ר פפ"ד ט"ו) אמר ראובן אני הייתי סבור שנדחתי מכח אותה מעשה, והוא מונה אותי עם אחי, שנאמר (בראשית לז ט) ואחד עשר כוכבים משתחוים לי ואיני מצילו. וגם זה אומר דרשוני, דלמה לא נימא דתכוון ראובן לשם שמים. והנ"ל בהקדים הא דאיתא במדרש (פליאה) ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא (שם שם בראשית לז ל), ממעשה בלהה. כי הנה ידוע מ"ש המזרחי והפרשת דרכים שאכלו מפרכסת, כי השבטים סברו דדין ישראל להם שכבר יצאו מכלל בני נח, ויוסף היה סובר שלא יצאו, ועיין מ"ש לעיל מזה בפסוק (שם שם בראשית לז ב) והוא נער וגו' נשי אביו ויבא יוסף את דבתם, בהמשך הדברים דמשום שהחזיק את בלהה וזלפה לנשי אביו כדין בני נח דבאישות תליא מילתא ולא בקדושין, לכן הביא דבתם שאכלו אבר מן החי, עיין שם. והפוך בה דיש לומר להיפך, על פי מ"ש הרמב"ם (פ"ט מהל' מלכים הי"א) דבן נח אינו מוזהר על אבר מן החי דעוף, והם אכלו אבר מן החי דעוף דסברו דלא מאת: [email protected] -- נפתלי מרדכי ראזענבוים ארץ ישראל - 058-322-4930 ארה"ב - 917-722-5393 לונדון - 4420-3769-3070
  • בקשת ספר

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 22/02/2024 13:19 אתה בטור שכך קוראים לזה? באוצר החכמה יש כמה וכמה ספרים שלו אך אין ספר בשם פאר משה. מאת: [email protected]
  • בקשת ספר

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2024 23:32 אשמח אם מישהו יוכל לשלוח לי עותק של פתחי חושן עניני קנינים פרק העוסק בענין מכירה באונס [כמדו' כב] בתודה מראש
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2024 16:05 לפי שעות משאלתך נשמע שלא עשית את זה הרבה פעמים, וממילא אין לך דרך לדעת כמה זמן זה יקח לך. תלוי ברמת העריכה, בדרישות הלקוח ובקצב שלך.
  • בקשת ספר

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2024 16:08 קיבלתי באישי ב-יום חמישי, 11 ביולי 2024 בשעה 12:44:49 UTC+3, שמואל קוט כתב/ה:
  • חיפוש ספר

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2024 02:26 אשמח לדעת היכן ניתן להשיג ספר אגרות מרן רי"ז הלוי. חשוב לי לדעת אם מוזכר שם נושא של עיבוד לשמה בתפילין. יישר כח! מאת: [email protected]

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים