דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שאלה ליודעי דבר

2024
26 15 0 1
  • שאלה בניסוח

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 11/02/2024 17:01 תודה ב-יום ראשון, 11 בפברואר 2024 בשעה 12:23:02 UTC+2, [email protected] כתב/ה:
  • שאלה

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 09/06/2024 21:08 בהזדמנות זו: למי שיש ניסיון עם תוכנה זו אשמח מאוד לשמוע פירוט. ייש"כ מאת: [email protected]
  • שאלה בוורד

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 16:09 אני לא רוצה לבחור הכל. כי יש לי כמה קטעים בגודל אחרות
  • ליודעי חן

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 03/07/2024 08:40 יש ספר ביאור הגר"א על תיקוני זוהר עם פירוש ברית אליהו, שמה הוא עשה לוח ראשי תיבות. אני יכול לשלוח תמונה מהלוח אם רוצים
  • שאלה חצופה

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/07/2024 11:20 הכתב והמכתבאסופת כתובות מארץ-ישראל ומממלכות עבר הירדן מימי בית-ראשוןשמואל אחיטוב ה'כתב והמכתב' הוא אסופה של כתובות מימי בית-ראשון, מהממלכות ששכנו משני עברי הירדן, יהודה וישראל, ערי פלשת, אדום, עמון ומואב. הכתובות מיהודה וישראל נכתבו עברית, ואילו שאר הכתובות נכתבו בשפות, או ניבים, קרובים לעברית, וכל קורא עברית יוכל לקרוא אותן. הכתובות הן מסוגים שונים: מצבות שנחקקו באבן, תעודות שנכתבו בצבע ובדיו על אבנים וחרסים, ואף על טיח; וכן מכתבים ופתקים שנכתבו על שברי כלי חרס ועל פפירוס. הכתובות מאירות צדדים שונים בחיי כותביהן. הן זורקות אור על תולדות הארץ, מגלות טפח ויותר על אמונותיהם ומנהגיהם הדתיים והחברתיים של תושבי הארץ, על המנהל הממלכתי והמקומי ועוד. הכתובות העבריות הן עדות ישירה, בת הזמן, ללשון שבפי דובריה, מישראל או מיהודה. הן מעידות על הקרבה הלשונית בין היהודית לישראלית וגם על ההבדלים ביניהן. אפילו הבדלי מבטא הן משקפות. הכתובות הן עדות בלבדית ללשונותיהם של שכני ישראל שלא הותירו אחריהם ספרות כתובה דוגמת המקרא: ללשון ערי פלשת, לאדומית, למואבית ולעמונית, ולשפתם של תושבי עמק סוכות. אף בהן יש עדות, אמנם דלה, לספרות שהיתה לעמים הללו, ואבדה מאיתנו. תעודות מיוחדות במינן הן מצבת מישע מלך מואב ו'ספר בלעם בר בעור', המתקרבות בתוכנן ובסגנונן לספרות המקרא. במהדורה החדשה, המורחבת והמתוקנת של הספר נוספו כמה תעודות שיש בהן עניין לקורא, ובהן הכתובת הארמית שהציב חזאל בתל דן המזכירה את מות 'יורם בר אחאב מלך ישראל ואחזיהו בר יהורם מלך בית דויד'. במהדורה זו תוקנו שגיאות, הוחלפו כמה העתקות בטובות מהן, ונוספו או הורחבו פירושים, לפי מה שנתחדש במחקר, או בשל הצורך בהבהרה של קבצים מצורפים: HebrewBooksOrg_51176_page_1.pdf HAKETAV_VEHAMIKTAV001.jpg
  • שאלה בתמחור

    2024
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/07/2024 02:02 בהרבה פרוייקטים של עו"ה משלמים לפי תוים של ספר המקור שעליו עובדים
  • סימן שאלה

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2024 11:09 לא רק בכותרת אלא גם בכל הספר לא משתמשים עם סימן שאלה --
  • שאלה בדקדוק

    2024
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 25/09/2024 14:30 רש"י בפרשת נצבים (דברים כט כ) מחדד מאוד את הענין מתי יש להשתמש בלשון זכר/נקבה. ב-יום רביעי, 25 בספטמבר 2024 בשעה 11:28:45 UTC+3, אשר עגם כתב/ה:

1

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים