סליחה על הבורות...
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 13/06/2024 14:28
ישנן שתי מסורות יהודיות שונות בנוגע לחלוקת עשרת הדיברות לפסוקים
https://www.hamichlol.org.il/פסוק[14]
https://www.hamichlol.org.il/עשרת_הדיברות#cite_note-14.
המסורת הבבלית מחלקת את הדיברות לעשרה פסוקים, המתאימים לחלוקה היהודית של
עשרת הדיברות, אך בכך יוצרת פסוקים חריגים באורכם – פסוק אחד בן 64 מילים
ושניים בני 50 מילים, ולעומת זאת שלושה פסוקים בני 2 מילים בלבד. בניגוד לכך,
המסורת הארץ-ישראלית מחלקת את הדיברות לשנים עשר משפטים בעלי אורך רגיל. חלוקה
זו מחברת בפסוק אחד את ארבעת הדיברות הקצרות: "לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא
תענה ברעך עד שקר", ולעומת זאת הדיברות הארוכות מורכבות בה מכמה פסוקים
נפרדים. בחלוקה זו, הפסוק הראשון, שמתחיל ב"אנוכי ה' אלוקיך", כולל גם את מה
שנחשב במסורת היהודית לתחילת הדיבור השני: "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני".
הבדלי טעמיםהמסורות השונות בחלוקה לפסוקים הובילו גם לשתי מערכות נפרדות של טעמי המקרא
https://www.hamichlol.org.il/טעמי_המקרא
המתאימות
להן. כבר בכתבי היד העתיקים של התנ"ך, מסומנות שתי מערכות הטעמים בבת אחת על
גבי אותן האותיות, דבר שגרם בהמשך לטעויות ושיבושים שחדרו לחלק ממהדורות
הדפוס. בשלב מאוחר יותר נעשה מקובל שבגוף הספר מודפסים הטעמים המתאימים לחלוקה
לשנים עשר פסוקים, ובסוף הספר הדפיסו את הפסוקים שוב לפי החלוקה לעשרה פסוקים.
החלוקה שבגוף הספר נתכנתה "הטעם התחתון", ואילו החלוקה לעשרה פסוקים מכונה
"הטעם העליון" כינוי המרמז על מערכת חריגה של טעמים שהאריכות הייחודית של
הפסוקים מצריכה. בפועל, חלוקת הפסוקים על פי ה"טעם העליון
https://he.wikisource.org/wiki/עשרת_הדיברות_בטעם_העליון"
מחלקת את עשרת הדברות לתשעה פסוקים, כאשר הפסוק הראשון פותח ב'אנכי ה' אלוקיך'
ומסיים ב'ולשומרי מצותי'; השני - נשיאת שם ה' לשווא; השלישי - השבת; הרביעי -
כיבוד ההורים; החמישי - איסור רצח; השישי - איסור ניאוף; השביעי - איסור
גניבה; השמיני - איסור עדות שקר; והתשיעי - איסור חימוד.עשרת הדיברות נקראים בקריאת התורה
https://www.hamichlol.org.il/קריאת_התורה
בבית הכנסת
https://www.hamichlol.org.il/בית_הכנסת
שלוש
פעמים בכל שנה – בקריאת פרשת השבוע
https://www.hamichlol.org.il/פרשת_השבוע
בפרשת
יתרו ובפרשת ואתחנן, ופעם שלישית בקריאת התורה בחג
https://www.hamichlol.org.il/חגי_ישראל_ומועדיו
השבועות https://www.hamichlol.org.il/שבועות בו
קוראים את סיפור מעמד הר סיני מספר שמות. מנהג הספרדים
https://www.hamichlol.org.il/יהדות_ארצות_האסלאם
לקרוא
תמיד לפי "הטעם העליון", אך ברוב בתי כנסת האשכנזים
https://www.hamichlol.org.il/אשכנזים
קוראים
בטעם העליון רק בקריאת חג השבועות, ובקריאת פרשת השבוע בפרשת יתרו ובפרשת
ואתחנן קוראים על פי הטעם התחתון. מנהג האשכנזים נזכר לראשונה במאה ה-13
בפירוש החזקוני
https://www.hamichlol.org.il/חזקוני לספר
שמות.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 13/06/2024 14:28
ישנן שתי מסורות יהודיות שונות בנוגע לחלוקת עשרת הדיברות לפסוקים
https://www.hamichlol.org.il/פסוק[14]
https://www.hamichlol.org.il/עשרת_הדיברות#cite_note-14.
המסורת הבבלית מחלקת את הדיברות לעשרה פסוקים, המתאימים לחלוקה היהודית של
עשרת הדיברות, אך בכך יוצרת פסוקים חריגים באורכם – פסוק אחד בן 64 מילים
ושניים בני 50 מילים, ולעומת זאת שלושה פסוקים בני 2 מילים בלבד. בניגוד לכך,
המסורת הארץ-ישראלית מחלקת את הדיברות לשנים עשר משפטים בעלי אורך רגיל. חלוקה
זו מחברת בפסוק אחד את ארבעת הדיברות הקצרות: "לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא
תענה ברעך עד שקר", ולעומת זאת הדיברות הארוכות מורכבות בה מכמה פסוקים
נפרדים. בחלוקה זו, הפסוק הראשון, שמתחיל ב"אנוכי ה' אלוקיך", כולל גם את מה
שנחשב במסורת היהודית לתחילת הדיבור השני: "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני".
הבדלי טעמיםהמסורות השונות בחלוקה לפסוקים הובילו גם לשתי מערכות נפרדות של טעמי המקרא
https://www.hamichlol.org.il/טעמי_המקרא
המתאימות
להן. כבר בכתבי היד העתיקים של התנ"ך, מסומנות שתי מערכות הטעמים בבת אחת על
גבי אותן האותיות, דבר שגרם בהמשך לטעויות ושיבושים שחדרו לחלק ממהדורות
הדפוס. בשלב מאוחר יותר נעשה מקובל שבגוף הספר מודפסים הטעמים המתאימים לחלוקה
לשנים עשר פסוקים, ובסוף הספר הדפיסו את הפסוקים שוב לפי החלוקה לעשרה פסוקים.
החלוקה שבגוף הספר נתכנתה "הטעם התחתון", ואילו החלוקה לעשרה פסוקים מכונה
"הטעם העליון" כינוי המרמז על מערכת חריגה של טעמים שהאריכות הייחודית של
הפסוקים מצריכה. בפועל, חלוקת הפסוקים על פי ה"טעם העליון
https://he.wikisource.org/wiki/עשרת_הדיברות_בטעם_העליון"
מחלקת את עשרת הדברות לתשעה פסוקים, כאשר הפסוק הראשון פותח ב'אנכי ה' אלוקיך'
ומסיים ב'ולשומרי מצותי'; השני - נשיאת שם ה' לשווא; השלישי - השבת; הרביעי -
כיבוד ההורים; החמישי - איסור רצח; השישי - איסור ניאוף; השביעי - איסור
גניבה; השמיני - איסור עדות שקר; והתשיעי - איסור חימוד.עשרת הדיברות נקראים בקריאת התורה
https://www.hamichlol.org.il/קריאת_התורה
בבית הכנסת
https://www.hamichlol.org.il/בית_הכנסת
שלוש
פעמים בכל שנה – בקריאת פרשת השבוע
https://www.hamichlol.org.il/פרשת_השבוע
בפרשת
יתרו ובפרשת ואתחנן, ופעם שלישית בקריאת התורה בחג
https://www.hamichlol.org.il/חגי_ישראל_ומועדיו
השבועות https://www.hamichlol.org.il/שבועות בו
קוראים את סיפור מעמד הר סיני מספר שמות. מנהג הספרדים
https://www.hamichlol.org.il/יהדות_ארצות_האסלאם
לקרוא
תמיד לפי "הטעם העליון", אך ברוב בתי כנסת האשכנזים
https://www.hamichlol.org.il/אשכנזים
קוראים
בטעם העליון רק בקריאת חג השבועות, ובקריאת פרשת השבוע בפרשת יתרו ובפרשת
ואתחנן קוראים על פי הטעם התחתון. מנהג האשכנזים נזכר לראשונה במאה ה-13
בפירוש החזקוני
https://www.hamichlol.org.il/חזקוני לספר
שמות.מאת: [email protected]
-
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 13/06/2024 14:41
אה. זה מה שחיפשתי. אבל לדבריך למה כתבו פסוק ב-ג? אני מניח שהכוונה כי הם
נשארו עם מספור הפסוקים המצוי, ורק פסוק זה הלכו עם גרסה אחרת? (כלומר בעיקרון
לפי גירסה זו היה צריך להיות רק פסוק ב, ופסוק הבא ג)
כך?מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 13/06/2024 14:41
אה. זה מה שחיפשתי. אבל לדבריך למה כתבו פסוק ב-ג? אני מניח שהכוונה כי הם
נשארו עם מספור הפסוקים המצוי, ורק פסוק זה הלכו עם גרסה אחרת? (כלומר בעיקרון
לפי גירסה זו היה צריך להיות רק פסוק ב, ופסוק הבא ג)
כך?מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 13/06/2024 14:44
אכן כן
בר אילן עשו את הגי' המקובלת, מוגהת עפ"י לנינגרד.
ובעצם זה צריך להיות פסוק ב ואחריו ג, אבל הם לא רצו לשנות מהקובל שלא יבלבל
לגמרי, לכן עשו את הסימון שלך ב-ג היינו לפי הגי' המקובלת[image: image.png]
מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 13/06/2024 14:44
אכן כן
בר אילן עשו את הגי' המקובלת, מוגהת עפ"י לנינגרד.
ובעצם זה צריך להיות פסוק ב ואחריו ג, אבל הם לא רצו לשנות מהקובל שלא יבלבל
לגמרי, לכן עשו את הסימון שלך ב-ג היינו לפי הגי' המקובלת[image: image.png]
מאת: [email protected]
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 13/06/2024 15:10
בקיצור:
יש שיבוש בין הטעם העליון והתחתון.
לפי הטעם *העליון *הרי שהפסוק הראשון מסתיים ב...'מבית עבדים'. והוא סוף פסוק.
(ושלא כפי שנהוג היום בטעם העליון - שהפסוק הראשון מצטרף ל.. 'לא יהיה לך'
בפסוק אחד).
לפי הטעם *התחתון *הרי שהפסוק הראשון מסתיים ב...'על פני'. והוא סוף פסוק.
(ושלא כפי שנהוג היום בטעם התחתון - שהפסוק הראשון מסתיים ב.. 'מבית עבדים').
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות