דרוש מקור

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/04/2024 22:13

פשוט שאין מקרא יוצא מידי פשוטו והכוונה לראייה כפשוטו. כנראה האדמור ר"ל שחוץ
מהפשט יש גם רמזים על ראייה רוחנית שרואה את הנגע דהיינו הפגם הרוחני שנעשה
בעולמות העליונים וכדו'. וכפי שמצאתי:

[image: image.png][image: image.png]
בכלל כאן מונח יסוד גדול. יש פשט ויש רמז. אין מקרא יוצא מידי פשוטו. לפעמים
כשלומדים דרשות חסידיות מתבלבלים, כיון שהרמז כתוב כאילו הוא הפשט. אבל צריך
לדעת שהפשט לא זז.

[י. פורום - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/04/2024 22:21

הוא רוצה מקור לפני המלבי"ם כי המלבי"ם לא מקור לאדמו"ר דהוא עצמו לפני 150 שנה

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/04/2024 22:24

לא.
המלבי"ם אומר שסתם ראיה היא ראיית העין, ולפעמים היא ראיית השכל, כמו "וירא
ה'", שזו ודאי ראייה שכלית, שהרי לא שייכא אצלו יתברך ראייה בעיניים גשמיות.
ואם היה כתוב כאן סתם "וראה הכהן" הוו"א שדי לו לראות את האדם המנוגע וא"צ
לראות בפרטות את מקום הנגע, לכן כתיב "וראה הכהן את הנגע", שיתן עיניו בנגע
דווקא. וכן בהמשך דבריו כותב: שיראה את הנגע כמו שהוא בעור הבשר ויראה את הבשר
שסביבו ג"כ.

מאת: [email protected]

[בניהו וחנה כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/04/2024 22:25

עקידת יצחק שער סא

מאת: [email protected]

--
ההדרה ועריכת ספרים

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/04/2024 22:38

המלבי"ם מחלק בין ראייה סתם שהיא הסתכלות מהירה מקופיא (ולפעמים שכלית), לבין
וראה "את הנגע", שזו התבוננות ממוקדת היטב בנגע.
לגבי העקידה, גם הוא מסכים שהכהן צריך לראות הנגע כפשוטו וכהלכות התורה, והוא
מוסיף שיש כאן גם רמזים כיצד צורת הנגע רומזת לסוג החטא ולתשובה, ושהראיה היא
התבוננות בסוג החטא ובאופן התשובה וכו'. אבל שוב, אל תתבלבלו בין הפשט
והרמז. *הפשט
לא זז, והרמז רק מוסיף עליו. *
[image: image.png]

[שמואל קוט - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/04/2024 22:42

כדי להבהיר את השאלה
אעתיק כמה קטעים מהספר, הוא ספה"ק זוהר חי מהרה"ק מקאמארנא,

א.

דיתחזון לבר, היינו בסימני טומאה. והכהן בכל מראות, 'כהה הנגע' (ויקרא יג,
ו), ובכמה ענינים היו צריכין ראיה רוחניות, וגם דבריו בכאן ענין רוחני, ואינו
כפי פשטות, מה לי לבר או לגאו הכל צריכין סימני טהרה, 'עמד בעיניו' (שם, ה)
טהור.

ב.

בהכרח בענין מראות נגעים, בענין 'כהה' (ויקרא יג, ו)[1] <#_ftn1>, 'ואין מראה'
(שם, ד)[2] <#_ftn2>, שעל פי הלכה אין לכל זה מקום, אלא שבהכרח היה לכהן או
לחכם ראיה רוחניות, לומר טמא או טהור[3] <#_ftn3>.
ג.
...בענין מראית הנגע, נעלם מאתנו, וצריכין לכהן המדבר ברוח הקודש, ובקי בהם
ובמראות לתכלית עומק הענין.

[1] <#_ftnref1> לשון הפסוק שם 'וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע
ולא פשה הנגע בעור וטהרו הכהן' וגו'.

[2] <#_ftnref2> לשון הפסוק שם 'ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן
העור' וגו'. וכתב שם רש"י וז"ל, ועמוק אין מראה, לא ידעתי פירושו.

[3] <#_ftnref3> ובזה יתבארו דברי הזוהר וכהנא הוה ידע בהו לדכיא ולמסאבא,
הוה ידע, בראיה רוחנית, אינון דהוו יסורין דרחימותא, או אינון דאשתכחו במאן
דמאיס ביה מאריה ורחיק ביה.

ב-יום ראשון, 14 באפריל 2024 בשעה 22:24:33 UTC+3, אליהו עבוד כתב/ה:

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/04/2024 23:04

אולי כוונתו שכאן בנקודה מסוימת על כרחך להסביר לא כפשוטו, כיון שפשט הכתוב
סותר את ההלכה שנפסקה. ראה רש"י ורמב"ן.
[image: image.png]

[ש. הופמן S. Hof - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/04/2024 23:16

המלבי"ם מפרש שהכוונה "ראיה שכלית".
כנראה לא בדיוק הכוונה "רוחנית", אבל משהו בכיוון.

מלבי"ם ויקרא פרשת תזריע

מד וראה הכהן את הנגע בעור הבשר, היה יכול לאמור סתם וראה הכהן (כמ"ש בפסוק ח י' יג כ' וכדומה) או לאמר וראהו הכהן בכינוי (כמ"ש בפסוק ה כ"ז ובכ"מ) ולמה חזר את שם הפעול לחנם. וכבר מבואר אצלינו (באילת השחר פרק טו) שבכ"מ שיחזור השם יש בו טעם. פי' חז"ל שראיה סתם כשלא יבא הפעול אחריו יהיה ראיית העין לבד. כמו וירא ה' וינאץ. ובהשחית ראה ה' וינחם. עד שיבא לפעמים על ראיית השכל. כמ"ש במו"נ (ח"א פ"ד) וכשיאמר וראהו או וראה אותו. יל"פ שיראה את האדם המנוגע. לכן אמר שיראה את הנגע דוקא ויתן עיניו בו בשעת ראיה.

----- Original Message -----
From: אליהו עבוד
To: שמואל קוט
Cc: הבית לעורך התורני
Sent: Sunday, April 14, 2024 9:13 PM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] דרוש מקור

פשוט שאין מקרא יוצא מידי פשוטו והכוונה לראייה כפשוטו. כנראה האדמור ר"ל שחוץ מהפשט יש גם רמזים על ראייה רוחנית שרואה את הנגע דהיינו הפגם הרוחני שנעשה בעולמות העליונים וכדו'. וכפי שמצאתי:

בכלל כאן מונח יסוד גדול. יש פשט ויש רמז. אין מקרא יוצא מידי פשוטו. לפעמים כשלומדים דרשות חסידיות מתבלבלים, כיון שהרמז כתוב כאילו הוא הפשט. אבל צריך לדעת שהפשט לא זז.

אני עורך בספר של אחד האדמורי"ם לפני כ-150 שנה.
הוא כותב כמה פעמים שראיית הנגעים ע"י הכהן הוא ראיה רוחנית,
האם יש לכך מקור בספרים קדומים יותר?
תודה רבה!

[אליהו סלומון - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 14/04/2024 23:18

הוא לא כותב את זה שראיית הנגעים זו ראייה רוחנית
הוא מפרש את הפסוק בדרך רמז על הכהן - הצדיק שרואה את הנגעים - החטאים

מאת: [email protected]

[ש. הופמן S. Hof - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/04/2024 00:13

אם יש לך DBS,
תעשה חיפוש כהן / נגע - כולל תוספות לפני ואחרי המילה
רווח בין המילים כ10 או 15,
במדור ספרי קבלה

ותמצא תוצאות רבות.
הנה אחת מהן:

(10) ספר עץ חיים - שער לח פרק ז מ"ת
ואל תתמה בזה כי הנגע איננה הטומאה עצמה רק בחי' דינין קשים קדושים אשר ממנו יניקת החצונים הטמאים ואינו נתקן אלא ע"י אהרן הכהן אבא עלאה וז"ל זוהר פ' תזריע דמ"ט א"ר יצחק והא כתיב נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן א"ה דא קוב"ה א"ל אין כו' א"ל ר"י הכי תנינן נגע צרעת נגע הוא דינא תקיפא דשרי בעלמא צרעת סגירו דנהורא עלאה סגירו דטיבו עלאה דלא נחית מעלמא כי תהיה באדם באדם סתם והובא אל הכהן דא כהן דלתתא דע"י אתתקן למפתחא ההוא סגירו ולאדלקא בוצינא וכו'.

וכמובן כמו שהדגיש כאן ר"א עבוד שליט"א
כמו כל ענין בקבלה, כי אין זה סותר את הפשוטו, אלא זה תוספת, או מעבר או בעומק הפשוטו, או התוכן שמסתתר בתוך הדברים הפשוטים לכאורה.
----- Original Message -----
From: אליהו עבוד
To: שמואל קוט
Cc: הבית לעורך התורני
Sent: Sunday, April 14, 2024 10:04 PM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] דרוש מקור

אולי כוונתו שכאן בנקודה מסוימת על כרחך להסביר לא כפשוטו, כיון שפשט הכתוב סותר את ההלכה שנפסקה. ראה רש"י ורמב"ן.

כדי להבהיר את השאלה
אעתיק כמה קטעים מהספר, הוא ספה"ק זוהר חי מהרה"ק מקאמארנא,

א.
דיתחזון לבר, היינו בסימני טומאה. והכהן בכל מראות, 'כהה הנגע' (ויקרא יג, ו), ובכמה ענינים היו צריכין ראיה רוחניות, וגם דבריו בכאן ענין רוחני, ואינו כפי פשטות, מה לי לבר או לגאו הכל צריכין סימני טהרה, 'עמד בעיניו' (שם, ה) טהור.

ב.

בהכרח בענין מראות נגעים, בענין 'כהה' (ויקרא יג, ו)[1], 'ואין מראה' (שם, ד)[2], שעל פי הלכה אין לכל זה מקום, אלא שבהכרח היה לכהן או לחכם ראיה רוחניות, לומר טמא או טהור[3].

ג.
...בענין מראית הנגע, נעלם מאתנו, וצריכין לכהן המדבר ברוח הקודש, ובקי בהם ובמראות לתכלית עומק הענין.

---

[1] לשון הפסוק שם 'וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור וטהרו הכהן' וגו'.

[2] לשון הפסוק שם 'ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור' וגו'. וכתב שם רש"י וז"ל, ועמוק אין מראה, לא ידעתי פירושו.

[3] ובזה יתבארו דברי הזוהר וכהנא הוה ידע בהו לדכיא ולמסאבא, הוה ידע, בראיה רוחנית, אינון דהוו יסורין דרחימותא, או אינון דאשתכחו במאן דמאיס ביה מאריה ורחיק ביה.

ב-יום ראשון, 14 באפריל 2024 בשעה 22:24:33 UTC+3, אליהו עבוד כתב/ה:

  לא.
  המלבי"ם אומר שסתם ראיה היא ראיית העין, ולפעמים היא ראיית השכל, כמו "וירא ה'", שזו ודאי ראייה שכלית, שהרי לא שייכא אצלו יתברך ראייה בעיניים גשמיות. ואם היה כתוב כאן סתם "וראה הכהן" הוו"א שדי לו לראות את האדם המנוגע וא"צ לראות בפרטות את מקום הנגע, לכן כתיב "וראה הכהן את הנגע", שיתן עיניו בנגע דווקא. וכן בהמשך דבריו כותב: שיראה את הנגע כמו שהוא בעור הבשר ויראה את הבשר שסביבו ג"כ.

    המלבי"ם מפרש שהכוונה "ראיה שכלית".
    כנראה לא בדיוק הכוונה "רוחנית", אבל משהו בכיוון.

    מלבי"ם ויקרא פרשת תזריע

    מד וראה הכהן את הנגע בעור הבשר, היה יכול לאמור סתם וראה הכהן (כמ"ש בפסוק ח י' יג כ' וכדומה) או לאמר וראהו הכהן בכינוי (כמ"ש בפסוק ה כ"ז ובכ"מ) ולמה חזר את שם הפעול לחנם. וכבר מבואר אצלינו (באילת השחר פרק טו) שבכ"מ שיחזור השם יש בו טעם. פי' חז"ל שראיה סתם כשלא יבא הפעול אחריו יהיה ראיית העין לבד. כמו וירא ה' וינאץ. ובהשחית ראה ה' וינחם. עד שיבא לפעמים על ראיית השכל. כמ"ש במו"נ (ח"א פ"ד) וכשיאמר וראהו או וראה אותו. יל"פ שיראה את האדם המנוגע. לכן אמר שיראה את הנגע דוקא ויתן עיניו בו בשעת ראיה.

      ----- Original Message -----
      From: אליהו עבוד
      To: שמואל קוט
      Cc: הבית לעורך התורני
      Sent: Sunday, April 14, 2024 9:13 PM
      Subject: Re: [הבית לעורך התורני] דרוש מקור

      פשוט שאין מקרא יוצא מידי פשוטו והכוונה לראייה כפשוטו. כנראה האדמור ר"ל שחוץ מהפשט יש גם רמזים על ראייה רוחנית שרואה את הנגע דהיינו הפגם הרוחני שנעשה בעולמות העליונים וכדו'. וכפי שמצאתי:

      בכלל כאן מונח יסוד גדול. יש פשט ויש רמז. אין מקרא יוצא מידי פשוטו. לפעמים כשלומדים דרשות חסידיות מתבלבלים, כיון שהרמז כתוב כאילו הוא הפשט. אבל צריך לדעת שהפשט לא זז.

        אני עורך בספר של אחד האדמורי"ם לפני כ-150 שנה.
        הוא כותב כמה פעמים שראיית הנגעים ע"י הכהן הוא ראיה רוחנית,
        האם יש לכך מקור בספרים קדומים יותר?
        תודה רבה!