דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מחבר שהוא נכד בעל התניא או הגר"א, ומביא אמרה בשמם, האם מתאים לכתוב ...

2023
15 9 0 1
  • אשמח לקבל ספר חמדה גנוזה של הגר"א בפידיאף או טקסט

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 22:16
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 28/03/2023 09:06 תתאמץ להשיג את ר נתן רוטמן ואת ר אליהופייבלזון. כדאי. אנסה להשיג המיילים בעה.
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 28/03/2023 13:58
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 15/06/2023 01:15
  • הגר"א הניח תפילין ר"ת? א"כ אם קרא בהם קרי"ש?

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 31/07/2023 09:50 א. מסופר שהגר"ח שאלו על כך ומתשובתו משמע דס"ל שאי"צ להניח. ב. מעשה רב. יש מהדורה חדשה נפלאה עם ליקוט מכל כתביו (ישנה באוצה"ח) הלכות הגר"א ומנהגיו לגר"מ שטרנבוך. מאת: [email protected]
  • האם מקובל לכתוב "נסתפק"

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 03:02 בכתיבה עדכנית ומסתפק המשנה ברורה או והסתפק המשנה ברורה* או והמשנה ברורה מסתפק או ויש ספק מעניין במשנה ברורה, או המ"ב דן להסתפק לא מתאים - לא "נסתפק" ולא "ב"משנה ברורה נסתפק במשנה ברורה זה "סגנון לא מעובד" ולא יפה [היום], ורגילים לכתוב את זה כשלא מפרגנים ל"ישועות למך" להיות מאן דאמר אז לא כותבים הישועות למך אלא "בישועות למך נסתפק" ... אבל לא והמשנה ברורה הסתפק - כאן לא מתאים לשון עבר, זה מתאים רק כשדנים על הסוגיא בזה שייך לשון עבר, שמתארים את בנין הסוגיא, אבל כשמקדימים את המשנה ברורה, היינו שמספרים משהו שהווה עכשיו. ודוק. מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2023 00:23 ראה במבא כאן שזה טעות שלך https://tablet.otzar.org/#/book/154932/p/4/t/1/fs/0/start/0/end/0/c [image: image.png]
  • 0 הצבעות
    21 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2023 13:09 "לפחות שם חלקנו מיושבי בית המדרש שבינתיים זוכים בעוד דברי תורה יקרים מפז [במידה שהחומר אכן לאמיתה של תורה ואכמ"ל]". בנוסח התפילה שלאחר הלימוד: "אנו עמלים ומקבלים שכר, והם עמלים ואינם מקבלים שכר". ולכאורה, הלא הם כן מקבלים. ויישבו, שהם מקבלים לפי התוצאה, ואם לא הצילחו לתת תוצה, עבודתם לריק ולא יקבלו שכר. למשל, נגר טרח בהכנת שלחן, אך טעה בעבודתו וקלקל את השולחן, לא יקבל מאומה. משא"כ הלומד תורה ומתייגע, יקבל שכר אפילו אם לא הבין נכון ולא כיון לאמיתה של תורה. אחד בצער ממאה שלא בצער, לפום צערא אגרא. אם כן אדרבה, המתייגע, אפילו לא הצליח להבין טוב, שכרו מרובה מחבירו הגאון שהבין טוב וכיון לאמתה של תורה אך בלי להתייגע! גם עורך שעורך חומר שיודע שאינו נכון, מ"מ מקיים בכך מצות לימוד תורה. זה כמו שאדם לומד הוו"א שנדחתה בגמ', מ"מ זה תורה. וכן זה כמו שאדם לומד סוגיה, וחשב על מהלך מסוים, ואח"כ חזר בו. ודאי שגם המהלך הדחוי הוא חלק מהלימוד. עכ"פ כמובן את שלו יעשה ויעיר מה שצריך בהערות הסקירה או השוליים.

3

מחובר

795

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים