דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שאלה בזיהוי תיבה בכת"י

2024
8 6 38 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 17/07/2024 23:12

    מה ביאור המילה המסומנת באדום
    תודה רבה למסייעים

    [image: Screenshot_20240717-200556~3.png][image:
    Screenshot_20240717-200923~2.png]

    "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק
    וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם
    טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני
    האדם"
    .

  • תאריך ההודעה המקורית: 17/07/2024 23:12

    מה ביאור המילה המסומנת באדום
    תודה רבה למסייעים

    [image: Screenshot_20240717-200556~3.png][image:
    Screenshot_20240717-200923~2.png]

    "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק
    וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם
    טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני
    האדם"
    .

    תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2024 01:15

    באמת קשה להבין, נראה כמו ראשי תיבות - שאנ"י.

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2024 01:15

    באמת קשה להבין, נראה כמו ראשי תיבות - שאנ"י.

    תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2024 01:16

    ואולי שאינו.

    אם יש לך כבר את המילים לפני ואחרי, תשלח לנו משפט מלא. יהיה יותר קל להשלים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2024 01:16

    ואולי שאינו.

    אם יש לך כבר את המילים לפני ואחרי, תשלח לנו משפט מלא. יהיה יותר קל להשלים.

    תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2024 09:21

    אולי יתכן: שאי"ז = שאין זה, או שאי"ב = שאין בו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2024 09:21

    אולי יתכן: שאי"ז = שאין זה, או שאי"ב = שאין בו.

    תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2024 11:43

    צ"ל שאינו.
    ראה בקובץ המצו"ב, ביאור הגר"א, על אגדות רבה בר בר חנה, וישנו הקבלה והשוואה
    בין שני הטקסטים.
    ואולי הכוונה אוכלין בלש' האכלה, שמחזיקים את התלמיד חכם, כמבואר לפני זה
    ולאחר מכן.

    ב-יום חמישי, 18 ביולי 2024 בשעה 09:21:51 UTC+3, א. י. כהן כתב/ה:

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2024 11:43

    צ"ל שאינו.
    ראה בקובץ המצו"ב, ביאור הגר"א, על אגדות רבה בר בר חנה, וישנו הקבלה והשוואה
    בין שני הטקסטים.
    ואולי הכוונה אוכלין בלש' האכלה, שמחזיקים את התלמיד חכם, כמבואר לפני זה
    ולאחר מכן.

    ב-יום חמישי, 18 ביולי 2024 בשעה 09:21:51 UTC+3, א. י. כהן כתב/ה:

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2024 12:45

    אכן גם אני השיבותיו מכמה דפוסים שמצאתי באוצר החכמה שכולם העתיקו שאינו, אך
    הוא טוען שמצא הרבה שגיאות בדפוסים המצויים ויש בידיו כתב יד (הנ"ל)

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2024 12:45

    אכן גם אני השיבותיו מכמה דפוסים שמצאתי באוצר החכמה שכולם העתיקו שאינו, אך
    הוא טוען שמצא הרבה שגיאות בדפוסים המצויים ויש בידיו כתב יד (הנ"ל)

    תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2024 14:17

    גם אני השיבותיו שיש לומר שאינו. הסופר שכח והוסיף אח"כ את האות י' מלמעלה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2024 14:17

    גם אני השיבותיו שיש לומר שאינו. הסופר שכח והוסיף אח"כ את האות י' מלמעלה.

    תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2024 14:23

    ג"א מצטרף לדברי 'חי יצחק', כי מגוף הכת"י ניכר בעליל שאין הכוונה לר"ת, שזה
    סוג ציון אחר, מירכאה יותר מוארכת.
    ונראה שהוא או המגיה הוסיפו את הי'

    ב-יום חמישי, 18 ביולי 2024 בשעה 14:18:11 UTC+3, חי יצחק כתב/ה:

  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    8 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2024 10:32 תודה רבה. מספיק לי לעת עתה
  • שאלה ויעוץ

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    9 צפיות
    S
    תאריך ההודעה המקורית: 26/05/2024 22:55 כשרוצם לכתוב ראש תבות בכדי לקצר והאות האחרונה היא אחת מחמשת האותיות הסופיות האם לכתוב אותה כאות סופת או כאות רגילה? לדוגמא: נפקא מינה נפק"מ או נפק"ם?
  • שאלה

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    17 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 09/06/2024 21:08 בהזדמנות זו: למי שיש ניסיון עם תוכנה זו אשמח מאוד לשמוע פירוט. ייש"כ מאת: [email protected]
  • שאלה חצופה

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    21 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/07/2024 11:20 הכתב והמכתבאסופת כתובות מארץ-ישראל ומממלכות עבר הירדן מימי בית-ראשוןשמואל אחיטוב ה'כתב והמכתב' הוא אסופה של כתובות מימי בית-ראשון, מהממלכות ששכנו משני עברי הירדן, יהודה וישראל, ערי פלשת, אדום, עמון ומואב. הכתובות מיהודה וישראל נכתבו עברית, ואילו שאר הכתובות נכתבו בשפות, או ניבים, קרובים לעברית, וכל קורא עברית יוכל לקרוא אותן. הכתובות הן מסוגים שונים: מצבות שנחקקו באבן, תעודות שנכתבו בצבע ובדיו על אבנים וחרסים, ואף על טיח; וכן מכתבים ופתקים שנכתבו על שברי כלי חרס ועל פפירוס. הכתובות מאירות צדדים שונים בחיי כותביהן. הן זורקות אור על תולדות הארץ, מגלות טפח ויותר על אמונותיהם ומנהגיהם הדתיים והחברתיים של תושבי הארץ, על המנהל הממלכתי והמקומי ועוד. הכתובות העבריות הן עדות ישירה, בת הזמן, ללשון שבפי דובריה, מישראל או מיהודה. הן מעידות על הקרבה הלשונית בין היהודית לישראלית וגם על ההבדלים ביניהן. אפילו הבדלי מבטא הן משקפות. הכתובות הן עדות בלבדית ללשונותיהם של שכני ישראל שלא הותירו אחריהם ספרות כתובה דוגמת המקרא: ללשון ערי פלשת, לאדומית, למואבית ולעמונית, ולשפתם של תושבי עמק סוכות. אף בהן יש עדות, אמנם דלה, לספרות שהיתה לעמים הללו, ואבדה מאיתנו. תעודות מיוחדות במינן הן מצבת מישע מלך מואב ו'ספר בלעם בר בעור', המתקרבות בתוכנן ובסגנונן לספרות המקרא. במהדורה החדשה, המורחבת והמתוקנת של הספר נוספו כמה תעודות שיש בהן עניין לקורא, ובהן הכתובת הארמית שהציב חזאל בתל דן המזכירה את מות 'יורם בר אחאב מלך ישראל ואחזיהו בר יהורם מלך בית דויד'. במהדורה זו תוקנו שגיאות, הוחלפו כמה העתקות בטובות מהן, ונוספו או הורחבו פירושים, לפי מה שנתחדש במחקר, או בשל הצורך בהבהרה של קבצים מצורפים: HebrewBooksOrg_51176_page_1.pdf HAKETAV_VEHAMIKTAV001.jpg
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    9 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 17/07/2024 09:09 האם מישהו יודע מי המקור לאימרה זו
  • שאלה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    10 צפיות
    נ
    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 11:03 אבל עולם הזה חיי שעה, כמו שכתוב (אבות פ"ד מ"יז) 'יפה שעה אחת בעולם הזה', רוצה לומר עולם הזה נקראת שעה אחת. האם זה טעות בהבנה או שיש מי שמפרש כן?
  • שאלה בתמחור

    2024
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    28 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/07/2024 02:02 בהרבה פרוייקטים של עו"ה משלמים לפי תוים של ספר המקור שעליו עובדים
  • שאלה בדקדוק

    2024
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    26 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 25/09/2024 14:30 רש"י בפרשת נצבים (דברים כט כ) מחדד מאוד את הענין מתי יש להשתמש בלשון זכר/נקבה. ב-יום רביעי, 25 בספטמבר 2024 בשעה 11:28:45 UTC+3, אשר עגם כתב/ה:

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים