דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

קריאת מילה באיות יווני

2024
12 2 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2024 01:20

    כתוב לי כך
    [image: image.png]
    מי שיכול לאיית לי תיבה זו לעברית (על אותיותיה וניקודה) יסייעני מאוד.

    "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק
    וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם
    טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני
    האדם"
    .

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2024 01:20

    כתוב לי כך
    [image: image.png]
    מי שיכול לאיית לי תיבה זו לעברית (על אותיותיה וניקודה) יסייעני מאוד.

    "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק
    וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם
    טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני
    האדם"
    .

    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2024 02:27

    מקור של המילה "ארנונה"? תראה כאן משפט לדוגמה.

    [image: image.png]

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2024 02:27

    מקור של המילה "ארנונה"? תראה כאן משפט לדוגמה.

    [image: image.png]

    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2024 10:27

    השאלה שלי איך מאייתים את זה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2024 10:27

    השאלה שלי איך מאייתים את זה.

    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2024 10:29

    לפי הקריין בגוגל זה כמו "ארנונה" בלי הרי"ש.

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2024 10:29

    לפי הקריין בגוגל זה כמו "ארנונה" בלי הרי"ש.

    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2024 10:35

    המידע ממש עוזר לי.
    האמת היא שמוכח שככה גם היה לפני חז"ל, אלא שאצלם זה הפוך, לא מס מהאזרח למלך
    אלא פרס לאזרח מאת המלך.

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2024 10:35

    המידע ממש עוזר לי.
    האמת היא שמוכח שככה גם היה לפני חז"ל, אלא שאצלם זה הפוך, לא מס מהאזרח למלך
    אלא פרס לאזרח מאת המלך.

    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2024 11:03

    בכ"מ מוכח הפוך מדבריכם.
    וד"א, לא שמעתי שהיה נהוג בבתי מלוכה לחלק פרסים, וזאת בלשון נקייה...

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2024 11:03

    בכ"מ מוכח הפוך מדבריכם.
    וד"א, לא שמעתי שהיה נהוג בבתי מלוכה לחלק פרסים, וזאת בלשון נקייה...

    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2024 13:21

    יעיין כבודו במגילה ו ע"ב ובדוגמאות המצ"ב.
    [image: image.png]

    1. ספרי דברים פרשת דברים פיסקא א ד"ה במדבר, מלמד
      במדבר. דבר אחר במדבר, מלמד שהיו נוטלים בניהם ובנותיהם קטנים וזורקים לתוך
      חיקו של משה ואומרים לו בן עמרם מה אנונה התקנת להם לאלו מה פרנסה התקנת להם
      לאלו. רבי יהודה אומר הריהו אומר +שמות טז ג+ ויאמרו אליהם בני ישראל מי

    2. מדרש תנאים לדברים פרק א פסוק א
      שעשו במדבר מלמד שהיו ישראל מכנסין בניהם ובנותיהם הקטנים וזורקין אותן לתוך
      חיקו של משה ואומרים לו בן עמרם מה אנונה אתקינתא לאלו מה פרנסה אתקינתה לאלו:
      ר' יהודה אומר הרי הוא אומר (שמות טז ג) ויאמרו אליהם בני ישראל מי יתן

    3. מדרש תנאים לדברים פרק לב פסוק לז
      זב' יא' עתידין הן ישראל לאמר לאומ' העולם היכן האלהות והלגיונות והקסריות
      שלכם אש' חל' זב' יא' שהיו מעלין להם אנונה ושוקלין להם דילאטומה ומעלין להן
      סולדיא: יקומו ויעזרו אתכם אין כת' כן אלא יקומו ויעזרכם: ר' נחמיה דורשה כלפי

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2024 13:21

    יעיין כבודו במגילה ו ע"ב ובדוגמאות המצ"ב.
    [image: image.png]

    1. ספרי דברים פרשת דברים פיסקא א ד"ה במדבר, מלמד
      במדבר. דבר אחר במדבר, מלמד שהיו נוטלים בניהם ובנותיהם קטנים וזורקים לתוך
      חיקו של משה ואומרים לו בן עמרם מה אנונה התקנת להם לאלו מה פרנסה התקנת להם
      לאלו. רבי יהודה אומר הריהו אומר +שמות טז ג+ ויאמרו אליהם בני ישראל מי

    2. מדרש תנאים לדברים פרק א פסוק א
      שעשו במדבר מלמד שהיו ישראל מכנסין בניהם ובנותיהם הקטנים וזורקין אותן לתוך
      חיקו של משה ואומרים לו בן עמרם מה אנונה אתקינתא לאלו מה פרנסה אתקינתה לאלו:
      ר' יהודה אומר הרי הוא אומר (שמות טז ג) ויאמרו אליהם בני ישראל מי יתן

    3. מדרש תנאים לדברים פרק לב פסוק לז
      זב' יא' עתידין הן ישראל לאמר לאומ' העולם היכן האלהות והלגיונות והקסריות
      שלכם אש' חל' זב' יא' שהיו מעלין להם אנונה ושוקלין להם דילאטומה ומעלין להן
      סולדיא: יקומו ויעזרו אתכם אין כת' כן אלא יקומו ויעזרכם: ר' נחמיה דורשה כלפי

    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2024 13:52

    כבודי עיין ומצא שאכן הצדק אתכם, רק עם הערה שולית ש"פרס" הכוונה למנת מזון
    כבפרש"י, לא ל"מענק" כמקובל בימינו.
    ההתייחסות שלי הייתה בעיקר למילה "ארנונה", לא הייתי מודע לשימוש במילה
    "אנונה". תודה על הגילוי.

    בכל אופן, הכל כנראה נסוב והולך סביב אותו שורש יווני או לטיני, והנה זה דוגמה
    נוספת לשימוש הנפוץ של חז"ל במילים משפות זרות.

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2024 13:52

    כבודי עיין ומצא שאכן הצדק אתכם, רק עם הערה שולית ש"פרס" הכוונה למנת מזון
    כבפרש"י, לא ל"מענק" כמקובל בימינו.
    ההתייחסות שלי הייתה בעיקר למילה "ארנונה", לא הייתי מודע לשימוש במילה
    "אנונה". תודה על הגילוי.

    בכל אופן, הכל כנראה נסוב והולך סביב אותו שורש יווני או לטיני, והנה זה דוגמה
    נוספת לשימוש הנפוץ של חז"ל במילים משפות זרות.

    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2024 13:55

    גם זה נבדק וכה כתב לי עורך יקר שסייע לי בעניים
    בשונה מרש"י הנ"ל, במקום אחר נראה שפי' לאו דווקא לעניין מזון: רש"י ירמיהו
    נב: וארוחתו - נוטל פרס מבית המלך לכל צרכיו. כך נראה באבות דר"נ נו"ב פי"ז:
    וכי יכול היה עמו אוכל או עמו היה שותה ללמדך שהיתה [מלכות מעלה] לו (סלדיה)
    [סלרין] בכל שנה ושנה שנאמר וארוחתו ארוחת תמיד נתנה לו

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2024 13:55

    גם זה נבדק וכה כתב לי עורך יקר שסייע לי בעניים
    בשונה מרש"י הנ"ל, במקום אחר נראה שפי' לאו דווקא לעניין מזון: רש"י ירמיהו
    נב: וארוחתו - נוטל פרס מבית המלך לכל צרכיו. כך נראה באבות דר"נ נו"ב פי"ז:
    וכי יכול היה עמו אוכל או עמו היה שותה ללמדך שהיתה [מלכות מעלה] לו (סלדיה)
    [סלרין] בכל שנה ושנה שנאמר וארוחתו ארוחת תמיד נתנה לו

    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2024 13:56

    *בעניין

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2024 13:56

    *בעניין

    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2024 14:04

    משמע שבמקום שיאכל וישתה ממש עם המלך, יקבל את דמיהן באופן שנתי. עדיין
    בגבולות של מזון ולא איצטריך לאפושי פלוגתא.

    ד"א, "סלרין" נשמעת כמילה "Salary" באנגלית, שמשמעותה משכורת.

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2024 14:04

    משמע שבמקום שיאכל וישתה ממש עם המלך, יקבל את דמיהן באופן שנתי. עדיין
    בגבולות של מזון ולא איצטריך לאפושי פלוגתא.

    ד"א, "סלרין" נשמעת כמילה "Salary" באנגלית, שמשמעותה משכורת.

    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2024 14:38

    מעניין שבחיפוש קל עולה שלשורש "אנון" (Anon) יש עקבות משמעות של "פרי" בשפות
    עתיקות.

  • עזרה: תרגום מילה באידיש(?)

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 13/03/2024 10:37 מקום הבצעין, והוא שקורין ריטע"ס במדינות אונגרין, שנתהוה ממי גשמים או ממי הנהרות בעת שרבו ושטפו
  • הדגשת מילה ראשונה בכל קטע

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 08/05/2024 19:10 שים לב ששיטה של ר' מרדכי לא מתקנת את הקטע הראשון במסמך או אחרי מעבר מקטע. אכן, כיון שלצורך ההדגשה, הגדרתי חיפוש של מילה ראשונה שבאה אחרי 'אנטר' ולכן זה אכן לא הוחל על המקומות הנ"ל. ב-יום שלישי, 7 במאי 2024 בשעה 23:15:32 UTC+3, ארי במסתרים כתב/ה:
  • הדגשת כל מילה בוורד

    2024
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 14/05/2024 15:15 וואו. פלאי פלאים. הדפסתי עבור שולחן השבת בעזר"ה. --
  • פיענוח מילה

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ה
    תאריך ההודעה המקורית: 05/06/2024 12:22 נראה שהפיענוח המדוייק הוא: הירוס. תודה רבה https://www.avast.com/sig-email?utm_medium=email&utm_source=link&utm_campaign=sig-email&utm_content=webmail ללא וירוסים.www.avast.com https://www.avast.com/sig-email?utm_medium=email&utm_source=link&utm_campaign=sig-email&utm_content=webmail <#DAB4FAD8-2DD7-40BB-A1B8-4E2AA1F9FDF2>
  • תרגום מילה מאידיש

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 20/08/2024 19:03 תיאורים
  • תרגום מילה

    2024
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 25/08/2024 16:18 ליתר דיוק: הרופא הורה שלא לשטוף את הרצפה (גם אם אין בזה טרחה), כדי שלא להאריך את חייו וממילא את סבלו של החולה שממילא לא יכול להתרפאות. מאת: [email protected]
  • מילה חילופית ל'מובן'

    2024
    49
    0 הצבעות
    49 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 30/12/2024 18:33 עכ"פ בבנין נתפעל ועוד הרבה תופעות אין חולק שהם יחודיים ללשון חכמים, ומ"מ כיום נחשבים מחלק מלשונינו התקנית וזה א"צ לפנים. מאת: From: מעשה הכתב Sent: 30 Dec 2024 6:26 PM מאת: To: יצחק רוט מאת: Cc: אליהו עבוד [email protected]; ע נר [email protected]; אליהו ברדנשטיין [email protected]; יצחק וסרמן [email protected]; מהדיר ספרים [email protected]; כזהר הרקיע [email protected]; הכתב והמכתב Subject: Re: [הכתב והמכתב] Re: מילה חילופית ל'מובן' כוונת הרמב"ם (ידוע כמובן) לומר שאין להקשות על שינוי השורש תרם (שהוא אכן שינוי מן המקור, ולהבנתי על זה הרמב"ם לא חולק), מאחר שהלשון עוברת תמורות ושינויים, ואלו לגיטימיים וטבעיים, וחכמי ישראל התאימו את 'לשון חכמים' ללשון הצחה המקובלת באותה העת. העולה מן האמור ששינויים מעין אלו אין משמעותם חריגה מלשון הקודש אלא התפתחות שאמנם אינה 'תואמת' לחלוטין את הכללים אבל מבוססת עליהם ועל השינויים שנתפסים בציבור. שו"ר שמדברי התוס' יו"ט שאביא להלן משמע שהוא מבין שבנקודה זו יש מחלוקת בין הרמב"ם להראב"ע הנה דבריו: בעלי הלשון האחרונים מקשין ע"ז ואומרים כי השרש הרים ומרים וירים. וזו אינה קושיא אמתית כיון שעיקר כל הלשון מן הלשונות הוא חוזר למה שמדברים בו בעלי אותו הלשון ומה שנשמע מהם. ואלו בעלי המשנה בלא ספק עבריים היו במקומן בארץ הצבי ונשמע מהם לשון תרם ובו נשתמשו הנה זו ראיה שהוא מקובל בל' ושזו המלה ל' מלשונות העבריים. וע"ז הדרך תהיה תשובתם לכל מי שיאמר מן האחרונים שלשון המשנה אינו צח או שהם נשתמשו במלות שאינו כראוי בלשון וזה העיקר שזכרתי לך אמיתי אצל החכמים השלמים המדברים על הדברים הכוללים כל הלשונות כולם ע"כ. אבל ראיתי להראב"ע בפי' מגלת אסתר במלת מתיהדים כתב על מלת תורמין שהוא בכלל מאמרם ז"ל ל' מקרא לחוד ול' הגמ' לחוד ע"כ. ומאמר זה אמרו על משנה ב פרק י"א דחולין (קלו ב) ועי' במשנה יג פ' בתרא דעירובין ומשנה ב פ"ק דפסחים: (תוספות יום טוב מסכת תרומות פרק א). ייש"כ על הציטוט המאלף. ודרך אגב, מתפרסם לאחרונה בהמשכים בבית אהרן וישראל ספר של רב סעדיה גאון (אם אינני טועה) ששמו משהו כגון שבעים התיבות, ששם הוא מביא כמה עשרות מילים בתנ"ך שלא ניתן לפרשן אלא בעזרת מילים דומות מדברי חז"ל, דהיינו לא מקומות שחז"ל מתייחסים לפסוק ומפרשים אותו, אלא שחז"ל השתמשו לפי תומם במלים שאינן נמצאות במקרא, ויש להן דמיון לאותן מילים יחידאיות בתנ"ך וניתן לפרש את הפסוקים ההם עפ"י דברי חז"ל. ומזה הוא מוכיח את שושלת המסירה הישירה בין הנביאים לחכמי המשנה, ושכל התורה ג"כ מתפרשת על ידם במסורת ישירה ממוסרי התורה. וזה מעין דברי הרמב"ם שכותב שחכמי המשנה דיברו עברית. לשון חכמים אינה סותרת כלל את כללי לשון הקודש. כללי לשה"ק לא נקבעים רק לפי המקרא אלא גם ע"פ לשון חכמים. (הגם שלגבי זכר ונקבה, אכן לפעמים רחוקות חכמים לא דקדקו בכך). יש רמב"ם שמסביר עניין מאוד חשוב לגבי השפה, וזה יכול לענות על הרבה תמיהות, פיה"מ ריש מס' תרומות, זו לשונו בתוספת ביאורים שלי בתוך סוגריים: "אומרם בכל המשנה תרם ותורם ויתרום – בעלי הלשון (המדקדקים, חוקרי הלשון) האחרונים מקשין על זה ואומרים כי השורש: הרים ומרים וירים (שכך איתא בחומש). וזו אינה קושיא אמתית, כיון שעיקר כל הלשון מן הלשונות הוא חוזר למה שמדברים בו בעלי אותו הלשון ומה שנשמע מהם, ואלו בעלי המשנה בלא ספק עבריים היו במקומן (במקום מגוריהם של התנאים דרו דוברי עברית) רצוני לומר בארץ הצבי (א"י), ונשמע מהם לשון תרם ובו נשתמשו (התנאים שמעו מדוברי העברית: "תרומה", ולכן נשתמשו בלשון זו, כי הלשון נקבעת עפ"י דוברי השפה באותו דור), הנה זו ראיה שהוא מקובל בלשון ושזו המלה לשון מלשונות העבריים. ועל זה הדרך תהיה תשובתך לכל מי שיאמר מן האחרונים שלשון המשנה אינו צח או שהם נשתמשו במלות שאינן כראוי בלשון. וזה העיקר שזכרתי לך אמיתי אצל החכמים השלמים המדברים על הדברים הכוללים כל הלשונות כולם (החכמים השלמים מדברים לא רק בלשון התורה שבכתב, אלא בלשונות שנתחדשו בכל דור)". ישמע חכם ויוסף לקח. המשתמש בלשון חכמים באופן שאינו עולה בקנה אחד עם כללי לשון הקודש, ברור שיש לו אכן על מה לסמוך, אך אין זו כתיבה לפי כללי הלשון שלנו. וכפי שהרב מעשה הכתב כתב, הוא יכול להיחשב לעורך טוב, בפרט אם זה מה שרוצים ממנו, אך אי אפשר לקרוא לזה 'כללי השפה' חכמינו גם לא דקדקו תמיד בלשון זכר ונקבה, האם זה יהפוך משום כך ל'כלל'? לא ברור לי מה מצאת בגמרא. הגמרא בסה"כ אומרת שאין להקשות על לשון חכמים מלשון המקרא, כי ישנם דברים שלשון חכמים שונה מלשון מקרא. אבל גם חכמים יכלו להשתמש בלשון מקרא, אלא שמנהג הלשון היה בכמה דברים שונה מלשון מקרא בהשפעת לשונות מקומיות וכו'. בלשונינו שהוא בלול מכל שכבות הלשון, ישנם דברים שמקובל ללכת בהם אחר לשון מקרא, וישנם כלשון חכמים, ופשיטא שהמשתמש בלשון חכמים אינו נחשב נגד הכללים, כי כללי לשונינו כוללים את שניהם. From: מעשה הכתב <[email protected] mailto:[email protected] > Sent: 30 Dec 2024 2:32 PM To: אליהו עבוד <[email protected] mailto:[email protected] > Cc: יצחק רוט <[email protected] mailto:[email protected] >; אליהו ברדנשטיין <[email protected] mailto:[email protected] >; יצחק וסרמן <[email protected] mailto:[email protected] >; מהדיר ספרים <[email protected] mailto:[email protected] >; כזהר הרקיע <[email protected] mailto:[email protected] >; הכתב והמכתב <[email protected] mailto:[email protected] > Subject: Re: [הכתב והמכתב] Re: מילה חילופית ל'מובן' הגמ' מעידה שלא כדבריך: לשון תורה לעצמה לשון חכמים לעצמו (עבודה זרה נח ע"ב), משמע בפשטות שמדובר בשתי שיטות שונות. --
  • פירוש מילה ביידיש

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 31/12/2024 00:58 בסוף הבנתי עפ"י המיקום של ההלכה שהכוונה בע"כ להגעיל בתוך בעקעלע חדש וקשה שיעלה אבעבועות ולכן יש לכסותו. אבל צריך להבין על איזה בעקעלע מדבר ומדוע יש מעלה להגעיל בו, כנראה שהכוונה לכלי שרגילים לקנות חדש כל שנה, וגם הוא גבוה דאל"כ א"א להגעיל בו, אולי מישהו מכיר כלים כאלה הנהוגים להשתמש בפסח באמריקה. מאת: From: chaikel rakow Sent: 30 Dec 2024 11:44 PM מאת: To: יצחק רוט מאת: Cc: דוד וסרמן [email protected]; עריכה תורנית Subject: Re: [הכתב והמכתב] פירוש מילה ביידיש אולי הכוונה שיותר טוב להשתמש עם תבנית חדשה או מוגעלת, אבל מכיון שקשה לעשות הגעלה כדבעי אז העצה היא לכסות את התבנית (עם נייר כסף) ואז א"צ הגעלה אכן המשפט כולו לכאורה חסר מובן וז"ל הרב הכותב: יותר טוב להשתמש עם בעקעלע חדש, אבל קשה שיעלה אבעבועות, ולכן העצה הוא לכסותו. עכ"ל. ואם כוונתו לתבנית אפיה אין לזה שום מובן, ראשית כל אם משתמשים (לפסח) בתבנית חדשה א"צ להעלות אבעבועות כלל. וגם ל' "לכסותו" אמור להתייחס ליורה ולא לתבנית. גם לא שמעתי מעולם שדבר חדש פחות מעלה אבעבועות מדבר ישן. ותוך כדי כתיבה אני חושב שאולי נשמטו מספר תיבות, וה"ק: תבנית אפיה טוב לעשות חדשה, ואם א"א יכול להגעילה, אבל קשה שתעלה אבעבועות, והעצה לכסות היורה. יש"כ. תבנית אפיה. --

1

מחובר

789

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים