מי יכול להסביר את כוונתו של הרבי רבי העשיל זיע"א ?

[שמעון לנדאו - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2024 12:32

בקטע שהוא מצטט פסוק בציטוט מסוים
ושואל שהפסוק היה צריך להיות כתוב אחרת.
אבל...
הוא אכן* כתוב אחרת*

הוא מצטט את הפסוק (במדבר כז ג), כך: אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר וְהוּא לֹא
הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל ה'בַּעֲדַת קֹרַח וּבָנִים לֹא הָיוּ
לוֹ כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת.
והוא כותב שהוא היה צריך להיות כתוב: כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת וּבָנִים לֹא הָיוּ
לוֹ
והנה בחומש שלפנינו כתוב, באמת ככה:
אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים
עַל ה' בַּעֲדַת קֹרַח כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ

קבצים מצורפים:

• HebrewBooksOrg_14078_page_66.pdf
• HebrewBooksOrg_14078_page_65.pdf

[שבתי קוסובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2024 12:41

הוא מדבר על הסדר הכרונולוגי של הפסוק היינו צריך לכאורה להצמיד לריש הפסוק כי
בחטאו מת ואז ובנים לא היו לו ומדוע הפסיק העניין באמצע על ידי כתיבת ובנים לא
היו לו ושם הוכיח שמה שלא היו לו בנים מוכיח שבחטאן מת ומעתה אינו עניין נפרד
אלא הוי חלק מעניין מותו.

[שבתי קוסובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2024 12:41

*בחטאו

[שמעון לנדאו - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2024 08:25

אני רואה שלא הובנתי.
לא הסברתי את עצמי די הצורך !!!!

הוא, הרבי רבי העשיל כתוב שהיה צריך להיות כתוב: כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת וּבָנִים
לֹא הָיוּ לוֹ.
ולמה כתוב:* וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ *כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת.
ואני שואל:
אבל בחומש כתוב באמת כמו שצריך (=כמו שהוא כותב שצריך להיות כתוב): כִּי
בְחֶטְאוֹ מֵת וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ.

והציטוט שהוא מביא (כאילו שכתוב כך) פשוט לא נכון !!!
איך אני עורך את הקטע הזה ???

[במיעוט שיחה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2024 08:46

לכאורה זה ט"ס, תראה אם מסתדר לגרוס הפוך

[moshe kagana - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2024 16:23

העבודה של עורך היא לערוך! לא לשקר ולבלף!

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2024 17:31

זה לא שייך במקרה דידן, כי ההערה הזו שומטת את כל הקטע כולו, ולא רק מילה אחת
או שתים.
טוב יותר לשבור את הראש איך זה כן מסתדר.
אני מציע הצעה זו, אתה יכול לכתוב אותה בהערה בשם 'גליונות ארי במסתרים'..

השאלה היא למה לא כתוב 'כי בחטאו מת' בתחילת הפסוק,
וזה שאלה הרבה יותר חזקה, כי אז אפשר לחסוך את המילים 'כי' ו'מת'.

זה הפסוק האמיתי -
אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים
עַל ה' בַּעֲדַת קֹרַח כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ:
והוא רוצה שיכתוב כך
אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר (כִּי) בְחֶטְאוֹ (מֵת) וְהוּא לֹא הָיָה
בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל ה' בַּעֲדַת קֹרַח וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ:

וכל השטיקל מצויין לפי זה.

אני גם מכין לך את הנוסח להערה -
הנוסח הנדפס אינו מובן, שהרי כך באמת נכתב בפסוק. ובגליונות ארי במסתרים כתב
שכוונת רבינו להקשות מדוע לא נכתב 'בחטאו' בתחילת הפסוק "אבינו מת במדבר
בחטאו" [ובפרט שבאופן כזה לא היה צריך לכתוב את המילים 'כי' ו'מת'].

מאת: [email protected]

[פ.מ. ש. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2024 18:44

עי' בגליון אמרי שמואל המצורף לפרשת פינחס עמ' כז.

קבצים מצורפים:

• אמרי שמואל - פינחס ח - רגיל.pdf

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2024 19:11

הוא לא כותב הסבר, אלא רק שואל

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2024 21:59

הרב הארי ההסבר שלך יותר מוזר ותמוה מהקושיא של הרב לנדאו.
הרה"ע כותב בפירוש שהיה צריך להיות כמו שכתוב בפסוק.
וכמוזרח להלן בקטע שצורף לעיל.
פשוט שלדבריך הו"ל 'וכך הוה לי למכתב אבינו מת בחטאו והוא לא היה'. ופשוט.
[אני יהיה מהאחרונים ברשימת חובבי ההגהות, ואם היה לי זמן פנוי הייתי מספר
סיפורי מופת על קטעים שהיו נראים טעות מוחלטת ולבסוף התבררו כנכונים. ומאמר אם
ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם נוקב עד תהום כפשוטו. אבל כאן מאוד נראה שאין
מנוס. אך ההסתייגות הנ"ל מצורפת למה שאיני מכיר את ספריו של הרה"ע כדי להביע
דעה בנושא]
[image: image.png]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/08/2024 00:36

ברור שאני לא מציע לומר שזו כוונתו,
אלא שצריך להגיה ולכתוב את שאלתו בצורה אחרת.
ההגהה מבוססת על כך שהדברים לא נכתבו על ידו אלא על ידי תלמידים, וצריך לומר
לחומר הקושיא שהתלמיד טעה מעט בניסוח השאלה
(ומצידי זה יכול להיות טעות המדפיס או עוד מישהו שהיה בדרך)

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/08/2024 00:55

למעלה כתבת
"זה לא שייך במקרה דידן, כי ההערה הזו שומטת את כל הקטע כולו, ולא רק מילה אחת
או שתים.
טוב יותר לשבור את הראש איך זה כן מסתדר.
אני מציע הצעה זו, אתה יכול לכתוב אותה בהערה בשם 'גליונות ארי במסתרים'.."
ומשמע שלפרש דבריו באת ולא להגיה

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/08/2024 00:57

באתי לפרש את כל הקטע חוץ מהשאלה, כי רק בה נמצאת הבעיה.
אבל שיהיה כך.
עכשיו אני מציע להגיה את נוסח השאלה

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/08/2024 01:07

היל"ת! אתה בעצם כותב שאלה שעולה בדעתך ומכניס אותה לפה של הרב רבי העשיל?
מה הקשר בין שאלתך לדבריו מלבד ששניכם מדברים על אותו פסוק?
משולל כל היגיון. וסליחה על החריפות.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/08/2024 01:08

לא הבנתי מה לא הבנת

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/08/2024 04:51

אני מסכים עם הכיוון של הרב ארי, שצריך להביא את הקטע ככתבו וכלשונו, ורק
להעיר בהערת שוליים על הקושי ועל האפשרות להגיה.
אבל את הפתרון שהציע לא הבנתי. הלא גם אילו היה כתוב: "אָבִינוּ מֵת
בַּמִּדְבָּר בְחֶטְאוֹ וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל
ה' בַּעֲדַת קֹרַח וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ", גם אז 'הוא לא היה בתוך העדה'
נסמך ל'ובנים לא היו לו', והסמיכות היתה מלמדת שבנים לא היו לו זו הוכחה שלא
היה בעדת קורח. אז איך זה עונה לקושיה שהקשה הרב העשיל, למה באמת לא כתוב כך?
ומאוד נראה לי שקושית ר' העשיל היתה, שהפסוק היה צריך לנקוט 'ובנים לא היו לו'
בהתחלה: "אבינו מת במדבר ובנים לא היו לו והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על
ה' בעדת קרח כי בחטאו מת". שהרי כשמתארים אדם שמת בלא בנים ובכל זאת טוענים
שמגיעות זכויות לבנותיו, יש להתחיל בעובדה שהוא מת בלי בנים, כי זה עיקר
הנושא, שמדובר על אדם שנפטר בלא בנים. ורק אח"כ טוענים לזכותו: הוא לא היה
בעדת קורח, ולכן: "למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו".
אלא שהתלמיד שרשם את הדברים לא דייק בנוסח הקושיה. והפתרון כאמור הוא לא
להשמיט הקטע ולא להכניס הדברים בסוגריים, אלא להוסיף הערת שוליים כנ"ל.

נ"ב דרך אגב כבר הרבה שנים אני תמה על מה שהביא בחנוכת התורה (ליקוטים על
תהלים, עה"פ במזמור קיט "אז לא אבוש"), שצדיק גמור יכול וצריך לעשות עבירה,
כדי שיוכל לקיים מצות תשובה.
ואני תמה, וכי היאך מותר להמרות ציוויו של ממ"ה הקב"ה? הלא אין שום תירוץ
בעולם להתיר לכתחילה לעשות עבירה.
מישהו ענה לי, שמדובר בעבירה קטנה. אך לא קיבלתי תירוצו, שהרי אדרבה, הממרה פי
המלך בתואנה שמדובר בציווי קל, אין לך הכעסה גדולה מזו כלפי שמיא! הקב"ה אסר
עליך, ואתה בא ועובר, בתואנה שזה רק ציווי קל? עצם המעבר על ציווי המלך מצד
עצמו הוא חמור, וביותר, שעושים חילוקים, זו עבירה חמורה וזו קלה ולכן "לא
נורא" לעבור עליה.
ומה שיש לקיים מצות תשובה, זה רק למי שבדיעבד נכשל ח"ו בעבירה. וכמו מצות
גירושין, וכי יעלה על הדעת שאדם יגרש את אשתו בשביל לקיים מצות גירושין? אלא
אם רוצים להיפרד, אז יש מצות גירושין. וה"ה אם עבר עבירה - רק אז מוטלת עליו
מצות תשובה.
[image: image.png]

[אהלי שם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/08/2024 20:22

איני יודע פתרון הדברים כפי שהם מובאים בחנוכת התורה, כן אציין כמה ידיעות מן
אוצר הרבי ר' העשיל- חנוכת התורה החדש.
א. נוסח הדברים המובא בחנוכת התורה אינו העתקה מדויקת מלשון המקור אלא העתקה
ערוכה ע"י המלקט.
ב. קטע זה ספציפית מובא ע"י העורך במהדורה החדשה כדוגמא למשהו שבהתבוננות
רואים שהוא לא מדויק.
ג. קטע זה מצוטט מתוך לקט שמואל ואילו במהדורה החדשה בחר המלקט להביאו מדרש
שמואל שבאותו הספר וקושיא זו אינה מופיעה שם כלל.
מסקנתי: ראוי לעיין בספרי המקור ולשקול להמיר הקטע בחנוכת התורה כשם שנעשה
באוצר הרבי ר' העשיל, ואולי העיון במקור יפתור השאלה בכלל.
בהצלחה.

[יעקב מרדכי נבנצ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/08/2024 00:37

כבר היה לעולמים

התמיה כבר כתובה וחקוקה בכמה וכמה מספרים אחרונים
מצ"ב

[image: image.png]
[image: image.png]
[image: image.png]
[image: image.png]
[image: image.png]

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/08/2024 19:18

התגובה של חיים יפרח בוצעה דרך Gmail
https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app

מאת: [email protected]

קבצים מצורפים:

• file-0

[יצחק וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/08/2024 21:07

להרב עבוד, כוונתו של הרבי ר' העשיל לכאורה בתאוריה ולא למעשה.

כי כל אדם אפי' צדיק ביותר צריך לחשוב על עצמו כלא מושלם ושיש לו עוד מה לתקן
ולכן לא יחטא בשביל מצות תשובה.