שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
מי יכול להסביר את כוונתו של הרבי רבי העשיל זיע"א ?
2024
26
פוסטים
13
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2024 17:31
זה לא שייך במקרה דידן, כי ההערה הזו שומטת את כל הקטע כולו, ולא רק מילה אחת
או שתים.
טוב יותר לשבור את הראש איך זה כן מסתדר.
אני מציע הצעה זו, אתה יכול לכתוב אותה בהערה בשם 'גליונות ארי במסתרים'..השאלה היא למה לא כתוב 'כי בחטאו מת' בתחילת הפסוק,
וזה שאלה הרבה יותר חזקה, כי אז אפשר לחסוך את המילים 'כי' ו'מת'.זה הפסוק האמיתי -
אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים
עַל ה' בַּעֲדַת קֹרַח כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ:
והוא רוצה שיכתוב כך
אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר (כִּי) בְחֶטְאוֹ (מֵת) וְהוּא לֹא הָיָה
בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל ה' בַּעֲדַת קֹרַח וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ:וכל השטיקל מצויין לפי זה.
אני גם מכין לך את הנוסח להערה -
הנוסח הנדפס אינו מובן, שהרי כך באמת נכתב בפסוק. ובגליונות ארי במסתרים כתב
שכוונת רבינו להקשות מדוע לא נכתב 'בחטאו' בתחילת הפסוק "אבינו מת במדבר
בחטאו" [ובפרט שבאופן כזה לא היה צריך לכתוב את המילים 'כי' ו'מת'].מאת: [email protected]
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2024 21:59
הרב הארי ההסבר שלך יותר מוזר ותמוה מהקושיא של הרב לנדאו.
הרה"ע כותב בפירוש שהיה צריך להיות כמו שכתוב בפסוק.
וכמוזרח להלן בקטע שצורף לעיל.
פשוט שלדבריך הו"ל 'וכך הוה לי למכתב אבינו מת בחטאו והוא לא היה'. ופשוט.
[אני יהיה מהאחרונים ברשימת חובבי ההגהות, ואם היה לי זמן פנוי הייתי מספר
סיפורי מופת על קטעים שהיו נראים טעות מוחלטת ולבסוף התבררו כנכונים. ומאמר אם
ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם נוקב עד תהום כפשוטו. אבל כאן מאוד נראה שאין
מנוס. אך ההסתייגות הנ"ל מצורפת למה שאיני מכיר את ספריו של הרה"ע כדי להביע
דעה בנושא]
[image: image.png] -
תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2024 21:59
הרב הארי ההסבר שלך יותר מוזר ותמוה מהקושיא של הרב לנדאו.
הרה"ע כותב בפירוש שהיה צריך להיות כמו שכתוב בפסוק.
וכמוזרח להלן בקטע שצורף לעיל.
פשוט שלדבריך הו"ל 'וכך הוה לי למכתב אבינו מת בחטאו והוא לא היה'. ופשוט.
[אני יהיה מהאחרונים ברשימת חובבי ההגהות, ואם היה לי זמן פנוי הייתי מספר
סיפורי מופת על קטעים שהיו נראים טעות מוחלטת ולבסוף התבררו כנכונים. ומאמר אם
ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם נוקב עד תהום כפשוטו. אבל כאן מאוד נראה שאין
מנוס. אך ההסתייגות הנ"ל מצורפת למה שאיני מכיר את ספריו של הרה"ע כדי להביע
דעה בנושא]
[image: image.png] -
-
-
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 05/08/2024 04:51
אני מסכים עם הכיוון של הרב ארי, שצריך להביא את הקטע ככתבו וכלשונו, ורק
להעיר בהערת שוליים על הקושי ועל האפשרות להגיה.
אבל את הפתרון שהציע לא הבנתי. הלא גם אילו היה כתוב: "אָבִינוּ מֵת
בַּמִּדְבָּר בְחֶטְאוֹ וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל
ה' בַּעֲדַת קֹרַח וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ", גם אז 'הוא לא היה בתוך העדה'
נסמך ל'ובנים לא היו לו', והסמיכות היתה מלמדת שבנים לא היו לו זו הוכחה שלא
היה בעדת קורח. אז איך זה עונה לקושיה שהקשה הרב העשיל, למה באמת לא כתוב כך?
ומאוד נראה לי שקושית ר' העשיל היתה, שהפסוק היה צריך לנקוט 'ובנים לא היו לו'
בהתחלה: "אבינו מת במדבר ובנים לא היו לו והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על
ה' בעדת קרח כי בחטאו מת". שהרי כשמתארים אדם שמת בלא בנים ובכל זאת טוענים
שמגיעות זכויות לבנותיו, יש להתחיל בעובדה שהוא מת בלי בנים, כי זה עיקר
הנושא, שמדובר על אדם שנפטר בלא בנים. ורק אח"כ טוענים לזכותו: הוא לא היה
בעדת קורח, ולכן: "למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו".
אלא שהתלמיד שרשם את הדברים לא דייק בנוסח הקושיה. והפתרון כאמור הוא לא
להשמיט הקטע ולא להכניס הדברים בסוגריים, אלא להוסיף הערת שוליים כנ"ל.נ"ב דרך אגב כבר הרבה שנים אני תמה על מה שהביא בחנוכת התורה (ליקוטים על
תהלים, עה"פ במזמור קיט "אז לא אבוש"), שצדיק גמור יכול וצריך לעשות עבירה,
כדי שיוכל לקיים מצות תשובה.
ואני תמה, וכי היאך מותר להמרות ציוויו של ממ"ה הקב"ה? הלא אין שום תירוץ
בעולם להתיר לכתחילה לעשות עבירה.
מישהו ענה לי, שמדובר בעבירה קטנה. אך לא קיבלתי תירוצו, שהרי אדרבה, הממרה פי
המלך בתואנה שמדובר בציווי קל, אין לך הכעסה גדולה מזו כלפי שמיא! הקב"ה אסר
עליך, ואתה בא ועובר, בתואנה שזה רק ציווי קל? עצם המעבר על ציווי המלך מצד
עצמו הוא חמור, וביותר, שעושים חילוקים, זו עבירה חמורה וזו קלה ולכן "לא
נורא" לעבור עליה.
ומה שיש לקיים מצות תשובה, זה רק למי שבדיעבד נכשל ח"ו בעבירה. וכמו מצות
גירושין, וכי יעלה על הדעת שאדם יגרש את אשתו בשביל לקיים מצות גירושין? אלא
אם רוצים להיפרד, אז יש מצות גירושין. וה"ה אם עבר עבירה - רק אז מוטלת עליו
מצות תשובה.
[image: image.png] -
תאריך ההודעה המקורית: 05/08/2024 04:51
אני מסכים עם הכיוון של הרב ארי, שצריך להביא את הקטע ככתבו וכלשונו, ורק
להעיר בהערת שוליים על הקושי ועל האפשרות להגיה.
אבל את הפתרון שהציע לא הבנתי. הלא גם אילו היה כתוב: "אָבִינוּ מֵת
בַּמִּדְבָּר בְחֶטְאוֹ וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל
ה' בַּעֲדַת קֹרַח וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ", גם אז 'הוא לא היה בתוך העדה'
נסמך ל'ובנים לא היו לו', והסמיכות היתה מלמדת שבנים לא היו לו זו הוכחה שלא
היה בעדת קורח. אז איך זה עונה לקושיה שהקשה הרב העשיל, למה באמת לא כתוב כך?
ומאוד נראה לי שקושית ר' העשיל היתה, שהפסוק היה צריך לנקוט 'ובנים לא היו לו'
בהתחלה: "אבינו מת במדבר ובנים לא היו לו והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על
ה' בעדת קרח כי בחטאו מת". שהרי כשמתארים אדם שמת בלא בנים ובכל זאת טוענים
שמגיעות זכויות לבנותיו, יש להתחיל בעובדה שהוא מת בלי בנים, כי זה עיקר
הנושא, שמדובר על אדם שנפטר בלא בנים. ורק אח"כ טוענים לזכותו: הוא לא היה
בעדת קורח, ולכן: "למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו".
אלא שהתלמיד שרשם את הדברים לא דייק בנוסח הקושיה. והפתרון כאמור הוא לא
להשמיט הקטע ולא להכניס הדברים בסוגריים, אלא להוסיף הערת שוליים כנ"ל.נ"ב דרך אגב כבר הרבה שנים אני תמה על מה שהביא בחנוכת התורה (ליקוטים על
תהלים, עה"פ במזמור קיט "אז לא אבוש"), שצדיק גמור יכול וצריך לעשות עבירה,
כדי שיוכל לקיים מצות תשובה.
ואני תמה, וכי היאך מותר להמרות ציוויו של ממ"ה הקב"ה? הלא אין שום תירוץ
בעולם להתיר לכתחילה לעשות עבירה.
מישהו ענה לי, שמדובר בעבירה קטנה. אך לא קיבלתי תירוצו, שהרי אדרבה, הממרה פי
המלך בתואנה שמדובר בציווי קל, אין לך הכעסה גדולה מזו כלפי שמיא! הקב"ה אסר
עליך, ואתה בא ועובר, בתואנה שזה רק ציווי קל? עצם המעבר על ציווי המלך מצד
עצמו הוא חמור, וביותר, שעושים חילוקים, זו עבירה חמורה וזו קלה ולכן "לא
נורא" לעבור עליה.
ומה שיש לקיים מצות תשובה, זה רק למי שבדיעבד נכשל ח"ו בעבירה. וכמו מצות
גירושין, וכי יעלה על הדעת שאדם יגרש את אשתו בשביל לקיים מצות גירושין? אלא
אם רוצים להיפרד, אז יש מצות גירושין. וה"ה אם עבר עבירה - רק אז מוטלת עליו
מצות תשובה.
[image: image.png]תאריך ההודעה המקורית: 05/08/2024 20:22
איני יודע פתרון הדברים כפי שהם מובאים בחנוכת התורה, כן אציין כמה ידיעות מן
אוצר הרבי ר' העשיל- חנוכת התורה החדש.
א. נוסח הדברים המובא בחנוכת התורה אינו העתקה מדויקת מלשון המקור אלא העתקה
ערוכה ע"י המלקט.
ב. קטע זה ספציפית מובא ע"י העורך במהדורה החדשה כדוגמא למשהו שבהתבוננות
רואים שהוא לא מדויק.
ג. קטע זה מצוטט מתוך לקט שמואל ואילו במהדורה החדשה בחר המלקט להביאו מדרש
שמואל שבאותו הספר וקושיא זו אינה מופיעה שם כלל.
מסקנתי: ראוי לעיין בספרי המקור ולשקול להמיר הקטע בחנוכת התורה כשם שנעשה
באוצר הרבי ר' העשיל, ואולי העיון במקור יפתור השאלה בכלל.
בהצלחה. -
תאריך ההודעה המקורית: 05/08/2024 20:22
איני יודע פתרון הדברים כפי שהם מובאים בחנוכת התורה, כן אציין כמה ידיעות מן
אוצר הרבי ר' העשיל- חנוכת התורה החדש.
א. נוסח הדברים המובא בחנוכת התורה אינו העתקה מדויקת מלשון המקור אלא העתקה
ערוכה ע"י המלקט.
ב. קטע זה ספציפית מובא ע"י העורך במהדורה החדשה כדוגמא למשהו שבהתבוננות
רואים שהוא לא מדויק.
ג. קטע זה מצוטט מתוך לקט שמואל ואילו במהדורה החדשה בחר המלקט להביאו מדרש
שמואל שבאותו הספר וקושיא זו אינה מופיעה שם כלל.
מסקנתי: ראוי לעיין בספרי המקור ולשקול להמיר הקטע בחנוכת התורה כשם שנעשה
באוצר הרבי ר' העשיל, ואולי העיון במקור יפתור השאלה בכלל.
בהצלחה. -
תאריך ההודעה המקורית: 06/08/2024 19:18
התגובה של חיים יפרח בוצעה דרך Gmail
https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#appמאת: [email protected]
קבצים מצורפים:
-
תאריך ההודעה המקורית: 05/08/2024 04:51
אני מסכים עם הכיוון של הרב ארי, שצריך להביא את הקטע ככתבו וכלשונו, ורק
להעיר בהערת שוליים על הקושי ועל האפשרות להגיה.
אבל את הפתרון שהציע לא הבנתי. הלא גם אילו היה כתוב: "אָבִינוּ מֵת
בַּמִּדְבָּר בְחֶטְאוֹ וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל
ה' בַּעֲדַת קֹרַח וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ", גם אז 'הוא לא היה בתוך העדה'
נסמך ל'ובנים לא היו לו', והסמיכות היתה מלמדת שבנים לא היו לו זו הוכחה שלא
היה בעדת קורח. אז איך זה עונה לקושיה שהקשה הרב העשיל, למה באמת לא כתוב כך?
ומאוד נראה לי שקושית ר' העשיל היתה, שהפסוק היה צריך לנקוט 'ובנים לא היו לו'
בהתחלה: "אבינו מת במדבר ובנים לא היו לו והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על
ה' בעדת קרח כי בחטאו מת". שהרי כשמתארים אדם שמת בלא בנים ובכל זאת טוענים
שמגיעות זכויות לבנותיו, יש להתחיל בעובדה שהוא מת בלי בנים, כי זה עיקר
הנושא, שמדובר על אדם שנפטר בלא בנים. ורק אח"כ טוענים לזכותו: הוא לא היה
בעדת קורח, ולכן: "למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו".
אלא שהתלמיד שרשם את הדברים לא דייק בנוסח הקושיה. והפתרון כאמור הוא לא
להשמיט הקטע ולא להכניס הדברים בסוגריים, אלא להוסיף הערת שוליים כנ"ל.נ"ב דרך אגב כבר הרבה שנים אני תמה על מה שהביא בחנוכת התורה (ליקוטים על
תהלים, עה"פ במזמור קיט "אז לא אבוש"), שצדיק גמור יכול וצריך לעשות עבירה,
כדי שיוכל לקיים מצות תשובה.
ואני תמה, וכי היאך מותר להמרות ציוויו של ממ"ה הקב"ה? הלא אין שום תירוץ
בעולם להתיר לכתחילה לעשות עבירה.
מישהו ענה לי, שמדובר בעבירה קטנה. אך לא קיבלתי תירוצו, שהרי אדרבה, הממרה פי
המלך בתואנה שמדובר בציווי קל, אין לך הכעסה גדולה מזו כלפי שמיא! הקב"ה אסר
עליך, ואתה בא ועובר, בתואנה שזה רק ציווי קל? עצם המעבר על ציווי המלך מצד
עצמו הוא חמור, וביותר, שעושים חילוקים, זו עבירה חמורה וזו קלה ולכן "לא
נורא" לעבור עליה.
ומה שיש לקיים מצות תשובה, זה רק למי שבדיעבד נכשל ח"ו בעבירה. וכמו מצות
גירושין, וכי יעלה על הדעת שאדם יגרש את אשתו בשביל לקיים מצות גירושין? אלא
אם רוצים להיפרד, אז יש מצות גירושין. וה"ה אם עבר עבירה - רק אז מוטלת עליו
מצות תשובה.
[image: image.png] -
תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2024 02:50
אבל בסוף דבריו הוא מביא שאכן כך היה למעשה עם דוד המלך ע"ה, שאמר אז לא אבוש
בעבירה שעשיתי, כי בהביטי אל כל מצוותיך, שקיים כל מצוות התורה.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2024 02:50
אבל בסוף דבריו הוא מביא שאכן כך היה למעשה עם דוד המלך ע"ה, שאמר אז לא אבוש
בעבירה שעשיתי, כי בהביטי אל כל מצוותיך, שקיים כל מצוות התורה.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2024 17:25
מעשה שהתקשר אלי מבוהל
הגאון וכו' ראש מכון מנחת שלמה של ר' שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, ושאלתו בפיו
הוא קורא עכשיו באחת המחברות, שהעתיק מאן דהו בשיעור של הגרש"ז בקול תורה
וכך כתוב שם בכתב היד של הבחור השומע:
רבינו שאל את התלמידים: האם חֵלֶב מותר בהנאה?
התשובה התמהמה מלבוא
ורבינו אמר: הרי זה פסוק מפורש...
הוסיף אותו תלמיד וכתב "הרי זה פסוק מפורש [שאסור בהנאה]"
אמר לי אותו גאון
תגיד, אני טועה, חֵלֶב מותר בהנאה!אמרתי לו
"הרי זה פסוק מפורש"(2) ספר ויקרא פרק ז
(כד) וְחֵלֶב נְבֵלָה וְחֵלֶב טְרֵפָה יֵעָשֶׂה לְכָל מְלָאכָה וְאָכֹל לֹא
תֹאכְלֻהוּ:ואילו לא היה אותו חכם זוכר
היה מדפיס את העתקת התלמיד
לדראון...מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2024 17:25
מעשה שהתקשר אלי מבוהל
הגאון וכו' ראש מכון מנחת שלמה של ר' שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, ושאלתו בפיו
הוא קורא עכשיו באחת המחברות, שהעתיק מאן דהו בשיעור של הגרש"ז בקול תורה
וכך כתוב שם בכתב היד של הבחור השומע:
רבינו שאל את התלמידים: האם חֵלֶב מותר בהנאה?
התשובה התמהמה מלבוא
ורבינו אמר: הרי זה פסוק מפורש...
הוסיף אותו תלמיד וכתב "הרי זה פסוק מפורש [שאסור בהנאה]"
אמר לי אותו גאון
תגיד, אני טועה, חֵלֶב מותר בהנאה!אמרתי לו
"הרי זה פסוק מפורש"(2) ספר ויקרא פרק ז
(כד) וְחֵלֶב נְבֵלָה וְחֵלֶב טְרֵפָה יֵעָשֶׂה לְכָל מְלָאכָה וְאָכֹל לֹא
תֹאכְלֻהוּ:ואילו לא היה אותו חכם זוכר
היה מדפיס את העתקת התלמיד
לדראון...מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2024 17:30
מעשה שהתקשר אלי מבוהל
הגאון וכו' ראש מכון מנחת שלמה של ר' שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, ושאלתו בפיו
הוא קורא עכשיו באחת המחברות, שהעתיק מאן דהו בשיעור של הגרש"ז בקול תורה
וכך כתוב שם בכתב היד של הבחור השומע:
רבינו שאל את התלמידים: האם חֵלֶב מותר בהנאה?
התשובה התמהמה מלבוא
ורבינו אמר: הרי זה פסוק מפורש...
הוסיף אותו תלמיד וכתב "הרי זה פסוק מפורש [שאסור בהנאה]"
אמר לי אותו גאון
תגיד, אני טועה, חֵלֶב מותר בהנאה!אמרתי לו
"הרי זה פסוק מפורש"(2) ספר ויקרא פרק ז
(כד) וְחֵלֶב נְבֵלָה וְחֵלֶב טְרֵפָה יֵעָשֶׂה לְכָל מְלָאכָה וְאָכֹל לֹא
תֹאכְלֻהוּ:ואילו לא היה אותו חכם זוכר
היה מדפיס את העתקת התלמיד
לדראון...מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2024 17:30
מעשה שהתקשר אלי מבוהל
הגאון וכו' ראש מכון מנחת שלמה של ר' שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, ושאלתו בפיו
הוא קורא עכשיו באחת המחברות, שהעתיק מאן דהו בשיעור של הגרש"ז בקול תורה
וכך כתוב שם בכתב היד של הבחור השומע:
רבינו שאל את התלמידים: האם חֵלֶב מותר בהנאה?
התשובה התמהמה מלבוא
ורבינו אמר: הרי זה פסוק מפורש...
הוסיף אותו תלמיד וכתב "הרי זה פסוק מפורש [שאסור בהנאה]"
אמר לי אותו גאון
תגיד, אני טועה, חֵלֶב מותר בהנאה!אמרתי לו
"הרי זה פסוק מפורש"(2) ספר ויקרא פרק ז
(כד) וְחֵלֶב נְבֵלָה וְחֵלֶב טְרֵפָה יֵעָשֶׂה לְכָל מְלָאכָה וְאָכֹל לֹא
תֹאכְלֻהוּ:ואילו לא היה אותו חכם זוכר
היה מדפיס את העתקת התלמיד
לדראון...מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 08/08/2024 19:58
לרב וסרמן.
אם אין היתר לחטוא לכתחילה, במה בדיוק מצטדק דוד? מה בכך שאין בו שום חטא מלבד
בת שבע? סוף סוף היה אסור לו לחטוא!
אלא דוד המלך אמר לאחר מעשהו, שהוא לא בוש, כל עוד אין בו שום פגם מלבד אותו
מעשה.
כי אם לאחר אותו מעשה היה חלילה חוטא בחטא נוסף, אז מתברר למפרע שלא היה לו
צידוק לחטא הראשון (עם בת שבע), שהרי גם אילו לא היה חוטא איתה, היה יכול
לעשות תשובה לאחר החטא השני.
יוצא שכל ההיתר של צדיק גמור לעשות חטא, הוא בתנאי שהן לפני כן והן לאחר מכן
לא יחטא בשום חטא נוסף.
ועכ"פ חזינן שגם לכתחילה אין בזה חטא.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 08/08/2024 19:58
לרב וסרמן.
אם אין היתר לחטוא לכתחילה, במה בדיוק מצטדק דוד? מה בכך שאין בו שום חטא מלבד
בת שבע? סוף סוף היה אסור לו לחטוא!
אלא דוד המלך אמר לאחר מעשהו, שהוא לא בוש, כל עוד אין בו שום פגם מלבד אותו
מעשה.
כי אם לאחר אותו מעשה היה חלילה חוטא בחטא נוסף, אז מתברר למפרע שלא היה לו
צידוק לחטא הראשון (עם בת שבע), שהרי גם אילו לא היה חוטא איתה, היה יכול
לעשות תשובה לאחר החטא השני.
יוצא שכל ההיתר של צדיק גמור לעשות חטא, הוא בתנאי שהן לפני כן והן לאחר מכן
לא יחטא בשום חטא נוסף.
ועכ"פ חזינן שגם לכתחילה אין בזה חטא.מאת: [email protected]
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות